הלנת שכר בהלכה וחודש אלול
מקור
1. דברים כד 2. ויקרא יט
התורה חוזרת על האיסור בהקשרים שונים, מדוע? חיזוק, איסור בעל גוונים שונים.
בבא מציעא קיא ע״א
רמב״ם שכירות יא [איסורי דאורייתא]
איסורי דרבנן
חיוב מוחלט ללא פשרות
שו״ע חו״מ שלט — תשלום משכורת ידוע מראש.
תלוי בתביעת הפועל או בהגעת התקציב מדין מחילה.
כשהעביר את השכר בדרך אחרת [דרך חנווני] אינו עובר.
פתחי תשובה בשם שו״ע הרב: מידת חסידות כשאין לו — ללוות ולתת לפועל.
מה דין רשויות שאינן משלמות בזמן עקב שותפות בשכירות הפועל?
האיסור מדרבנן — נבל ברשות התורה. בזה איסור הלנת שכר חמור יותר, כי יש לרשות דין מלכות, וכידוע שמלך כותב לו שני ס״ת אחד על ידו.
בדרך כלל זה קורה ברשויות כאשר יש להם סדר עדיפויות בתחלוקת התקציב, והפועלים אינם בראש, וגם פוליטיקה מעורבת בזה — מקורבים, הבטחות, וכיוצא בזה.
אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו איזובי הקיר — הפרט לומד מהכלל.
רמב״ם שם.
מלאכי ג ה.
מצודות שם.
״ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה״ [ישעיה א].
מדוע הצדקה מקבילה לתשובה ונמשלת בנביא לשמש? לשמש תכונות של הארה ובהירות, השמש מאירה את נתיבי הדרך, מעצימה את חירות האדם, מבשילה את הפירות.
ללא תשובה אנו כעניים ממעש, אובדי עצה ודרך, שמינו מעוננים. כך הצדקה עושה לעני ולנצרך. יש כאן מידה כנגד מידה — במידה שאדם מודד כך מודדין לו. כך קלות התשובה לעניים מדעת מקבילה לפעולת הצדקה לעני.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה