הכנסת אורחים וחיבור לבית הכנסת – יסוד התשובה מבן סורר ומורה
פתיחה: על דרך מגדיאל ליד רמי לוי בשכונה – יש עץ עתיק ומיוחד. מה מיוחד בו? ההורים שלו לא נתנו לו צ׳אנס, המורה שלו לא האמין בו, היחס שלא קיבל מסביבתו שהיה קטן – גרמה לו לגדול עקום. ועכשיו ״לך תיישר אותו״…
בן סורר ומורה:
דברים (פרשת כי תצא) פרק כא פסוקים יח–כא
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם:
(יט) וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ:
(כ) וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא:
(כא) וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ: ס
דרוש וקבל שכר
סנהדרין עא: ״בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר״
(התנאים להיות בן סורר ומורה: 1. 13 – 13 ושלושה חודשים, 2. בן ולו בת, 3. יאכל טרטימר בשר וישתה לוג יין, 4. גנב משל אביו, 5. לא בסעודת מצווה, 6. אביו ואמו: ״וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ״ – ולא גדמין. ״וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ״ – ולא חגרין. ״וְאָמְרוּ״ – ולא אלמין. ״בְּנֵנוּ זֶה״ – ולא סומין. ״אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ״ – ולא חרשין.)
נהרג על שם סופו:
״תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, שסוף מְגַמֵּר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. אמרה תורה – ימות זכאי ואל ימות חייב…״
מחילת אביו ואמו מצילתו
שם משמואל: בש״ס סנהדרין (פ״ח א) בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו. ויש להבין הלוא אינו נהרג על מה שהמרה נגדם אלא ע״ש סופו שסופו ללסטם את הבריות, א״כ למה תועיל מחילתם. ונראה דהנה יש להתבונן במאמרם ז״ל (שם ע״ב א) הגיעה תורה לסוף דעתו וכו׳ הלוא כמה רשעים גמורים שעשו כל התועבות שבעולם ולבסוף עשו תשובה, ושמא יהיה זה כמותם, הלוא לא ננעלו דרכי תשובה לפני שום אדם.
שורש התשובה מתחילה באבות:
שם משמואל: ״הכלל שכל עצמה של תשובה שמועלת היא מפני ההשתלשלות עד האבות, ממילא זה שהוא סורר ומורה נפסק חיבורו מאביו ואמו ושוב אין לו חיבור בשלשלת הקודש בודאי שלא יעשה תשובה, ואף אם יעשה לא תתמיד ויחזור לסורו, וסופו ללסטם את הבריות, אבל כשאביו ואמו מוחלין לו הנה הוא עדיין נקשר בשלשלת הקודש, שוב אינו נהרג, שיכול להיות שעוד ישוב בתשובה שלימה״
החיבור לשורשים, למסורת, לאבות – נשמר בנשמה פנימה, מקרב ואף מחזיר בתשובה.
חיבור והארת פנים לבאים לבית הכנסת:
יושבי בית הכנסת שכאן עכשיו, כולנו מסמלים את החיבור למסורת, למורשת של העם שלנו. בפתחם של חגי תשרי, הרבה אורחים יגיעו אלינו – זו הזדמנות להאיר פנים, לקרב, להושיב על כסא, להביא מחזור וכו׳…
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה