אלי מדברת הפרשה
בס״ד
אליהו בן שלמה — הרב אליהו בן אלעזר הרב
פרשת עקב תשפ״ב
וקרוב רוב
״לֹא תַעֲרֹץ מִּפְנֵיהֶּם כִּי יְהוָה אֱֹלהֶּיָך בְקִּרְבֶָּך, אֵל גָדֹול וְנֹורָא. וְנָשַׁל יְהוָה אֱֹלהֶּיָך אֶּת הַּגֹויִּם הָאֵלֶּה מִּלְּפָנֶּיָך מְעַט מְעָט… כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְָך רַבִּים הַּגֹויִּם הָאֵלֶּה מִּמֶּנִּי אֵיכָה אּוכַל לְהֹורִּישָם״ (דברים פרק ז, פסוק יז ופסוק כא)
בספר ״ברכת חיים יוסף״ (עמוד קטז בפרשתינו) כתב מרן רבנו כי ״בכוונה השתמשה התורה במילה תֹאמַר כִּי בִּלְבָבְָך״ — ללמדנו שברית כרותה לשפתיים, וצריך האדם להיזהר בדיבורו, שלא יוציא מפיו דברים המדברים בגדולת המדברים, כי אם כן יעשה, יהיה להם תגבורת יותר — האוייב והסטרא אחרא. וזה כלל גדול בכל עניני סיפורי בני אדם.
בספרו ״איש חי״ דרשות בפרשתינו כתב הרב: הגויים טוענים שהיהודים צריכים להיות כמותם, כי הגויים הם הרוב בעולם, וכתוב בתורה: ״אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹת״ (שמות כג, ב).
והתשובה לזה אומר הרב: מכיון שהקדוש ברוך הוא שורה שכינתו בקרבנו, כמו שכתוב: ״כִּי מִּי גֹוי גָדֹול אֲשֶּר לֹו אֱֹלהִּים קְרֹבִּים אֵלָיו כַיהוָה אֱֹלהֵינּו בְכָל קָרְאֵנּו אֵלָיו״ (דברים ד, ז), לכן אנו עם ישראל לא צריכים לפחד מטענת הגויים. ״רַבִּים הָאֵלֶּה הַּגֹויִּם״ — הם הרוב, אבל ״יְהוָה אֱֹלהֶּיָך בְקִּרְבֶָּך״ — וקרוב, והולכים אחר הקרוב. ויש כלל בהלכה: ״רוב וקרוב — הולכים אחר הקרוב, אם הקירבה מוכחת״.
ונסביר את הדברים בקצרה: נאמר בגמרא בפרשת ״עגלה ערופה״ לדעת ר׳ זירא: ״וְהָיָה הָעִּיר הַקְרֹבָה אֶּל הֶּחָלָל וְלָקְחּו זִּקְנֵי הָעִּיר הַהִּוא עֶּגְלַת בָקָר״… (דברים כא, ג) — אם נמצא חלל ואין ידוע מי הרגו, זקני העיר הקרובה ביותר מביאים משם עגלה ערופה, משום שמן הסתם הגיע הרוצח משם, למרות שיש בסביבת החלל עיר אחרת רחוקה יותר הגדולה במספר האנשים. הולכים אחר הקרוב יותר מהעיר שליד החלל, ולא לפי העיר הגדולה יותר שהיא הרוב האנשים.
את הפסוקים אלו הסבירו בתורת החסידות על מאבק האדם להתקדם בעבודת ה׳ ולנצח את היצר הרע שבקרבו: ״כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְָך רַבִּים הָאֵלֶּה הַּגֹויִּם מִּמֶּנִּי אֵיכָה אּוכַל לְהֹורִּישָם״ — בעת שתרצה לעבוד את ה׳ ולהתקדם ברוחניות, העוונות שעשיתי בחיי רבים, ואיך אוכל לגרש אותם ולמחוק אותם, כי הם מונעים ממני מלהתקדם בעבודת ה׳.
״התשובה״ היא: ״לא תירא מהם״ — תזכור שהקדוש ברוך הוא הולך איתך יד ביד, וחפץ שתעלה ותתקדם ברוחניות, ואל תתקע בעבר.
---
¹ מועד קטן דף יח עמוד א, סנהדרין דף קב עמוד א
² ראה פירוש הרקאנטי לבראשית ד, א)(דף נא עמוד א, ד״ה והאדם במהדורה הישנה
³ הד״ט, הוא מחבר הספר ״עיקרי הד״ט״ (הרב דניאל טירני ע״ה מגדולי לך שלח בפרשת בס״ד זה חידוש נפלא מצאתי עולם שם של, היה מחכמי איטליה לפני למעלה מ-200 שנה). עיין גם בישורון כרך לב שנת תשע״ה–תשע״ו עמודים תשעה, ובמאמרו של הגאון הגדול הרב יעקב חיים סופר הי״ו אודות ספר עיקרי הד״ט בהלכה
⁴ ויקרא רבה ד, ו
⁵ בבא בתרא דף כג עמוד ב, סברת רבי זירא. ועיין עוד פרי חדש או״ח סימן תצז ס״ק יד, וט״ז אבן העזר סימן יז ס״ק ה, ובתורת הבית בית ה שם, שאם הקרוב מובדל בפני עצמו, הולכים אחר הקרוב ולא אחר הרוב. וראה סמ״ע חושן משפט סימן רנט שער ד במשמרת הבית לרשב״א. ועיין עוד בשמן המאור עמודים שצא–שצה פרשת משפטים, ובפרשת עקב עמודים קפה–קפח בזה שפילפל מרן הבן ס״ק ו, ובשמע יעקב פרשת משפטים (דף לג עמוד א במהדורה הישנה)(רקח) קול יעקב, ובתרומה פרשת (דף צט)(אלגאזי, וכן כתבו גם בספר איש חי
⁶ בספר ״מגדל דוד״ של הרב משה דוד לידא זצ״ל (היה תלמיד מובהק של החוזה מלובלין, ותלמיד היהודי הקדוש מפרשיסחא, ותלמיד של הרב מרדכי מנעסכיז). כתב מרדכי מנעסכיז ששמע זאת מרבו, ובנוסח דומה במנחת יהודה ג׳. וראה עוד במגיד דבריו ליעקב אות קי ואות ריג (בפרשתינו זפאן). ובספר ״נפש דוד״ פרשת עקב של הרב דוד די מדינה דף לח עמודה א במהדורה הישנה (הרב חי לפני 300 שנה, נולד באיטליה ועלה לארץ ישראל, חיבר הספר ״נפש דוד״ בהיותו בארם צובא, כשיצא כשד״ר לגולה, ואחר כך התיישב בצפת בירושלים). וראה תנופה חיים לרבנו חיים פלאג׳י ע״ה פרשת שופטים אות ה״ן, ובספר ארמון תורת טורקיה עמוד 619. וחברון ועיין עוד במלאכת שלמה לרב שלמה קמחי ע״ה (הרב חי לפני 150 שנה, היה מרבני קושטא וחברון), דרוש א לאור יד עמוד קנח במהדורה הישנה, והביאו ברשת שופטים. וראה גם בשו״ת מהרי״ט אבן העזר סימן כז, כמו שכתב מכח הסברא ועיין חזקה ונפלאות, ניסים להם ה׳ שעשה אבותינו, מכח הבאה וחזקה ונפלאות, ניסים דיפא מרוב, לקושיית אומות העולם 10 לפי ערך מערכת ר אות כא חיד״א דבש
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה