פרשת ראה תשפ״ב
תודעה ומקדש
״כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה״ (דברים יב, ה)
הרמב״ם (ספר המצוות מצות עשה כ, ובהלכות בית הבחירה פרק א הלכה א) כתב שיש מצוה לעשות את בית המקדש מהפסוק: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ (שמות כה, ח). ואילו בהלכות מלכים (פרק א הלכה א) כתב הרמב״ם שהמצוה לבנות את בית המקדש נלמד מהפסוק שלנו: ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה״.
הלחם משנה בהלכות מלכים עמד על הסתירה ברמב״ם ותירץ שהפסוק ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״ מדבר על המשכן שהיה במדבר, והפסוק ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ״ מדבר על משכן שילה, וכמו ששם זה מצוה, ודאי שבנין בית המקדש הוא מצוה.
הגאון הרב שלמה גורן זצ״ל בספרו תורת המועדים (עמוד 469 במהדורת תל אביב תשכ״ד) כתב לחדש שישנם שתי מצוות נפרדות. מצוה אחת היא לעשות בית לה׳ שיקריבו שם קרבנות, ואין לזה קשר למקום מסויים.
מצוה שניה היא לאחר שיכנסו ישראל לארץ, ויניח להם ה׳ מכל אויביהם, אז יש מצוה לבחור מקום שיהיה מיועד לבניית בית המקדש, ולקדש את אותו מקום, ועל ידי כך תותר רק שם ההקרבה.
דע לך קורא יקר, כי יש לו לאדם לתבוע מה׳ שיהיה בית מקדש (רד״ק שמואל ב פרק כד פסוק כה), וכן על האדם ללמוד היטיב את ענין המקדש ולעורר אנשים על זה, כמו אלקנה אביו של שמואל שעורר את עם ישראל על עלייה לרגל. כמסופר במדרש: אלקנה ואשתו בניו ואחיותם וכל קרוביו היה מעלה עימו לרגל, ובאים ולנים ברחובה של עיר, והיו האנשים שואלים אותם: להיכן תלכו? ענו: לבית ה׳ בשילה, ותבואו איתנו גם. וכל שנה היו יותר עולים לרגל בזכות אלקנה. אמר ה׳ לאלקנה: אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחינכת אותם למצוות, בזכות זה תזכה בבן שהוא יכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם למצוות, וזהו שמואל הנביא.
הרב יהודה הלוי אשלג זצ״ל (ברכת שלום, שמעתי, עמוד רה) מבאר שאם האדם עדין לא בתודעת מקדש, וקשה לו לעורר את עצמו, וכל שכן שקשה לו לעורר אחרים על המקדש, לפחות יתפלל האדם שיהיה לו כיסופים וחשק לבית המקדש, ואט אט זה ישפיע עליו.
כתב הרב נפש החיים שתכלית כוונת עשיית בית המקדש, שיקדש האדם את איבריו ואת מידותיו ויהיה ראוי בעצמו להשראת שכינה.
אחתום דברי בדברי האמרי אמת (בפרשתינו) ששואל: מדוע פתחה התורה בלשון רבים: ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ״, וסיימה בלשון יחיד: ״וּבָאתָ שָׁמָּה״? עונה הרב: כאשר נדרוש אחר הסיבות לחורבן בית המקדש נגלה שזה היה בגלל שנאת חינם, שבגלל שהיהודים היו רבים ומפולגים, והתיקון הוא: ״וּבָאתָ שָׁמָּה״ — להיות מאוחדים כולם יחד.
&משימה שבועית&
״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם״ (דברים יב, כא)
״אם בית המקדש מתרחק, דע שהוא מִמְּךָ, כי אילו חשקת בו, היתה הדרך קופצת לפניך״ (שפתי כהן בביאורו לפסוקנו)
בשבוע זה חשוב על בית המקדש, כיצד יראה, כיצד יבנה, חשוב על טכנולוגיה שתהיה בית המקדש. בהצלחה רבה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה