דין שמיטת כספים בזמן הזה / הרב אליהו טרבלסי
כתוב במשנה (י', ג'): ״פרוזבול אינו משמט זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' התקין הלל לפרוזבול״.
פרוזבול זו תקנה המבטלת דין שמיטת כספים, ע״י שמוסר את כל החובות שלו לידי בית דין, שהם יהיו אחראים על גבייתם (ללא צורך במסירת שטרות החוב עצמם, אלא למ״ד ע״י שטר פרוזבול אחד על כל החובות או למ״ד מסירת הודעת פרוזבול בע״פ).
שואלת הגמרא (גיטין, לו:): ״ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית והתקין הלל דלא משמטא? ״
משמע שמדין תורה יש מצווה לשמוט כספים, ואיך הלל תיקן דבר נגד התורה? ומתרצת הגמרא: ״אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא; דתניא, רבי אומר: וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע – אתה משמט כספים, בזמן שאי אתה משמט קרקע – אי אתה משמט כספים, ותקינו רבנן דתשמט זכר לשביעית. ראה הלל שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, עמד והתקין פרוסבול. ומי איכא מידי, דמדאורייתא לא משמטא שביעית, ותקינו רבנן דתשמט? אמר אביי: שב ואל תעשה הוא. רבא אמר: הפקר ב״ד היה הפקר״.
כלומר, לשיטת אביי שמיטת כספים בזמן הזה מדרבנן, ולכן יכול הלל לתקן פרוזבול המבטל את שמיטת הכספים. אולם הגמרא מקשה מיד קושיא נוספת, שהרי אם מהתורה אין דין שמיטת כספים, איך יכול להיות שחכמים הוסיפו דין שיגרום עכשיו לבעיות של גזל כאשר מהתורה אין ציווי שכזה?
עונה הגמרא שני תירוצים:
1. אביי תירוץ ״שב ואל תעשה״.
2. רבא מתרץ ״הפקר בית דין הפקר״.
על פי גמרא זו פסקו הר״ן (גיטין, לו:), הרשב״א (שם) ובעה״ת (שער מה', סימן ד') ששמיטת כספים בזמן הזה מדרבנן.
אמנם הראב״ד על הרי״ף (גיטין, יט.) כתב שאין שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה, אלא ממידת חסידות: ״. . ולא ידעתי אם הוא סובר שנוהג השמטת כספים בזמן הזה, או שמא למי שנוהג מידת חסידות ומשמט כרבה או כרבנן דבי רב אשי ור' חייא בר אבא ונ״ל דהני כולהו מדת חסידות. . ״.
וכתב בעל התרומות (שם), שגם דעת הרז״ה כדעת הראב״ד. וטעמם מכיוון שרבי קשר בין יובל לשביעית. כאשר אין יובל אז גם לא נוהג שביעית, שהרי אם תיקנו זכר לשביעית צריך גם לתקן זכר ליובל, וקמ״ל שבזמן הזה שאין יובל נוהג, שמיטת כספים גם אינה נוהגת.
אמנם התוספות (גיטין, לו:) תירץ שאמנם תיקנו זכר לשביעית, אך לגבי היובל זו גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, ולכן אפשר שיובל לא נוהג והשביעית כן נוהגת. בגמרא (ערכין, לב.) כתוב: ״מנו יובלות לקדש שמיטין״. ואם בזמן שהלל תיקן פרוזבול שביעית היתה מדרבנן כיוון שלא נהג היובל, אם כן לא יכלו גם למנות את השביעית? ! מכל מקום רש״י (גיטין, לו:) הסביר שמנו יובלות לקדש שמיטין מדרבנן.
מהרמב״ם משמע ששמיטת כספים בזמן הזה נוהגת בכל מקום, דהיינו גם בחו״ל, שהרי זו מצוות הגוף. וכך פסק השו״ע (חו״מ, סימן סז', סעיף א'): ״ומדברי סופרים שתהא שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכל מקום״.
לעומתו ישנם אחרונים (הובא ברמ״א, וכתב הב״י בשם בעה״ת שהביא בשם הרז״ה, וכן כתב הר״י אלברצלוני) שסוברים ששמיטת כספים אינה נוהגת בחו״ל.
למעשה הרבה אחרונים פקפקו בזה וכתבו שיש להחמיר בזה (ואולי י״ל שהפוסקים הסוברים שאינה נוהגת בחו״ל דנו לכף זכות את המנהג של בני המדינות הללו. וכן הרא״ש צווח ככרוכיא על מנהגם). למעשה נראה לומר ששמיטת כספים נוהגת גם בזמן הזה והיא מדרבנן, ונוהגת בין בארץ ובין בחו״ל.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה