'qn oeilib 1111
a"tyz zehn
המקדש לבית כיסופים
העין מן הסמוי המקדש בית
לאברהם מכולם הגדולה הברכה - אחרים מעיני סמויה "כּישׁם נאמר עליו '. ה בית הר הוא אדמות עלי ביותר המבורך ִָהמקום
" העוֹלם עד יּים ח הבּרכה את ה' צוּה ( ג קלג )תהילים את ברא ' ה משם ְִִֶַַַָָָָָ. המבורך וכל היום. ועד מאז העולם לכל חיים משפיע הוא ומשם, העולם
מחברו סמוי מחברו ביותר הרעים השועלים את הבית בהר היום שרואים )כמו
( ביותר הרבה קדושתו את ומסתירים מצח בעזות בו שמהלכים. אותו יברך הוא שבו המקום את לאברהם מגלה לא ה' שבגללה הסיבה זו שׁר א ההרים אחד "על מציין אלוקים דורות. לדורי תפקידו על לו ֲִֶֶַַַָויישבע לעקידה ויצחק אברהם עם ההולכים ואליעזר ישמעאל אפילו,". אלי ֵֶַֹאמר עניין את מהם מסתיר ואברהם ההר, על הקשור הענן את רואים לא
והברכה. העקידה שיש. ביותר הגדולה הברכה משם מגיעה דבר של בסופו תּי נשׁבּע בּי יּאמר ְְִִִֶַַֹ״ו יחיד, : את אתבּנ, תּ חשׂכ ולא זּה ה דּבר ה את עשׂית שׁר א יען ה'כּי ְְְְְֲִִִִֶֶֶֶֶֶַַַַַָָָָָָֹֻנאם עלשׂפת שׁר א וֹל וכח שּׁמים ה זרע כּכוֹכבי את ארבּה והרבּה אברכ בר! ְְְְְְְְְֲֲֲִִֵֵֶֶֶֶַַַַַַַַָָָָכּי שׁר א עקב הארץ כּלגּוֹיי בזרע והתבּרכוּ איביו: אתשׁער זרע וירשׁ ְְְְְְְֲֲֲֲִִֵֵֵֶֶֶַַַַַַָָָָָֹֹהיּם
שׁמעתּבּקלי" ( ב כב )בראשית היום. עד ממנה חיים שאנו ברכה ְְִַָָֹ.
צפנתּלּיראי שׁר א ְְֲִֵֶֶַָָטוּב נאמר עליו. אותו רואים לא ' ה יראי שאפילו כך כדי עד צפון הזה הטוּב
" אדם נגדבּני בּ6 לחסים תּ צפנתּלּיראי, פּעל אשׁר טוּב, רב "מה ְְְְֲִִֵֵֶֶֶֶַַַַָָָָָָָָֹ)תהילים
כ( לא ועליו לאברהם נראה שה' במקום להתפלל מתעכב לא יעקב לכן. ברכה הייתה הזה במקום הברכה שכל חושב כנראה הוא. אביו נעקד
איננה. היא ובימיו לשעתה לבן מול בהתמודדות הגדול הקושי את מרגיש הוא לחרן מגיע כשיעקב שׁר אפ, אמר, לחרן מטא "כּי אבותיו שהתפללו במקום להתפלל ְְִֶַָָָָָָוחוזר יהב התפּלּלתּיבּוֹ? כּד לא ואני אבוֹתי, וּבּוֹ שׁהתפּלּל וֹם מק על תּי ְְְְְֲֲִִִִִֵֶַַַַַַַַָָָֹעבר
ארעא" ליהּ קפצה, למיהדר דּעתּיהּ ( צא )חולין להר לחזור דעתו כשנתן ְְְְֲֵֵֵַַַָָָ– בהר יעקב את עכבו לא ולמה. במהרה והגיע הדרך לו קפצה מיד המוריה לבּה יהיב לא "איהוּ קרוב? יותר הרבה זה שבע, מבאר כשיצא ְִִִֵֹהמוריה
וּ?" יעכּבוּה שּׁמים ה וּמן אבוֹתיו וּ שׁהתפּלּל וֹם בּמק להתפּלּל כח בראשית "י ְְְְְְְֲִִִִֵֶַַַַַָָָ)רש
ז( משמים לו יעזרו לא ולכן הזה המקום על לחשוב בליבו נתן לא הוא
הזה. המיוחד למקום להגיע גדולתו. את הבין לא הוא המוריה בהר התפלל שיעקב אחרי גם כי מסתבר בלי, לחרן לחזור רצה במקום שהתפלל אחרי למיהדר". צלּי, בּעא ְֲֵֵַַַָָ"כּד "אמר ה'. שבועת את לשמוע ובלי העולם של המופלא הסולם את ַָלראות מיּד לינה? בּלא פּטר וי מלוֹני לבית בּא זה דּיק צ הוּא, קּדוֹשׁבּרוּ6 בּא-ְְְְִִִִִֵֵֶַַָָָָָָָֹה מלאכי עם משם יורד האלוקי שהשפע ורואה שם ישן הוא שׁ". שּׁמ ֶֶַה למרום משם עולות אדם כל של שהתפילות מגלה הוא, שיורדים האלוקים שער הוא הזה שהמקום גם מגלה והוא שעולים, האלוקים מלאכי עם
השמים. השּׁמים וזהשׁער אלהים אםבּית זהכּי ְֱִִִִֵֵֶֶַַַָָֹאין מקבל הוא עליו". נצּב ' ה נּה "וה. נמצא ה' הזה במקום כי יעקב מגלה ְִִֵָָָעוד הארץ יצחק ואלהי אבי, אברהם אלהי ה' אני "ויּאמר הארץ על ְְֱֲִִִֵֵֵֶַַַָָָָָָֹֹֹהבטחה
אתּננּהוּלזרע,", ל עליה שׁכב אתּה אשׁר ( יג כח )בראשית מתפלא ויעקב ְְְְֲֵֶֶֶֶֶַַָָָָֹ. אברהם כמו ירא הוא ידעתּי". לא ואנכי זּה ה וֹם 'בּמּק ה ישׁ "אכן: עצמו ְְִִֵֵֶַַָָָָָֹֹעל יּירא-ְֱִִִִֵֵֶֶֶַַַַָָָֹ "ו " וזה- אלהים בּית אם כּי זה אין זּה ה וֹם מּק ה "מהנּוֹרא ואומר
שּׁמים ה "שׁער טז( כח )בראשית. ִַַַָָ מתברך הוא פה. גדולה עוצמה וגם שמים יראת גם מקבלים שבו מקום זה ונגבּה וצפנה וקדמה ימּה תּ הארץוּפרצ זרע, כּעפר "והיה דורות ְְְְְְֲֲֵֶֶַַַַָָָָָָָָָָָָָָֹלדורי
וּבזרע," האדמה משׁפּחת ב, כּל וּ ונברכ ( יד כי )בראשית. ְְְְְְְְֲִִֶַָָָָֹ
לדורות והיראה הראייה מקום ישראל כל זוכים המשכן בחנוכת לדורות. נשארת ה' את לראות היכולת וירונו העם כל "וירא וכתיב אליכם" נראה ה' היום "כי שכינה פני לראות ' ה את ליראה תלמד "למען כתיב: לרגל העולים על ". פניהם על ויפלו
אלוקיך" ( ע״א כא ב״ב תוספות וראה יד, )דברים אבינו אברהם תפילת לקיים. יּקרא "ו הדורות לכל ' ה ויראת ' ה ראיית של מקום יהיה המוריה ְִַָשהר
" יראה ה' היּוֹםבּהר יאמר אשׁר יראה ה' וּא הה וֹם מּק ה שׁם אברהם ְְְֲִֵֵֵֵֶֶֶַַַַַָָָָָ)בראשית
שם( "י ורש ותרגום יד כב.
שנים מאות ישראל מעם שסמוי המקום כ אותם מצווה ה' במדבר נמצא ישראל כשעם להם20- ואומר פעמים להם מגלה לא אבל, בּוֹ", אלהי ה' יבחר שׁר א וֹם המּק אל ועלית ְְְְֱֲִִֶֶֶַַַָָָָֹ״וקמתּ ישראל כשבני גם ברכתו. מרוב אחרים יחמדוהו שלא הזה, המקום איפה המקום מעלת את לראות זוכים לא הם הכנענים מידי הארץ את כובשים זכה ולמה. וכובשה ירושלים הוא שהמקום ומגלה זוכה שדוד עד הזה לדוד ' ה וֹר זכ מּעלוֹת ה "שׁיר דכתיב, שלו המיוחדת התפילה בגלל? ְְֲִִַַָלגלותו בּיתי בּאהל אבא אם יעקב: לאביר נדר ' לה נשׁבּע אשׁר ענּוֹתוֹ: ְְֲֲֲִִִִֵֵֶֶַַַַָָָֹֹֹֻאתכּל אמצא עד לעפעפּיתּנוּמה: לעיני אתּןשׁנת אם יצוּעי: שׂ ער על אעלה ְְְְְְְֱִִֵֵֶֶֶֶֶֶַַַַַַָָָָאם
יעקב" לאביר משׁכּנוֹת ' לה וֹם מק ( קלב )תהילים דואג נתקנא זה דבר "ועל ְֲֲִִַַָָֹ.
אכלתני'" ביתך קנאת 'כי כדכתיב בדוד, האדומי ( "ש עיי. ע״ב נד )זבחים. אתוֹ ראים תּם א "וּמה המקדש. את ישראל העריכו לא שני בית בימי ִֶַָֹֹגם
בּעיניכם" וּכּאין כמה וֹא הל עתּה ( ג ב )חגי גדול המקדש בית באמת אבל ְְֲִֵֵֶַַָָֹ.
בתשובה לשוב אותם ומעורר הגויים כל על וברכה אור משפיע. מאוד,
אדם לכוון צריך בתפילה עצמו את בית לכיוון ובית המקדש הקדשים קודשי את בעיניו ולראות של המקדש בית ולראות, מעלה כאילו עצמו את נמצא הוא בקודש ומתפלל מול הקדשים ושכינה הארון בו ויתקיים כנגדו. ניצב ' ה "והנה שהיה כמו " עליו אף, ליעקב המקדש שבימיו היה לא מטה של בנוי
! . המּל דּוד המּקדּשׁכּדרכּוֹשׁל עלבּית להתפּלּל וּ זכּנ ', ה נּא ְְְְְִִִֵֵֵֶֶֶַַַַַַָָָָא עד לוֹ דמי תּתּנוּ ואל לכם: דּמי אל ה' את "המּזכּרים ְְְֳֳִִִִִֵֶֶַַַַַַָָקיּםבּנוּ
בּארץ" ירוּשׁלםתּהלּה את ישׂים ועד יכוֹנן ( ו סב )ישעיה. ְְְְִִִֵֶֶַַָָָָָ
מעינינו סמוי המקדש בית היום גם
מ אומנם היום מעינינו. סמוי ערכו אבל ידוע, המקדש קום באמת, ונתפלל כשנרצה ייבנה המקדש בית כי אומר הנביא מוֹעד, לחננהּכּי־בא כּי־עת יּוֹן צ וּםתּרחם תק תּה "א ְְְִִִֵֵֵֶַַָָָָדכתיב כּי לוֹמר וֹנוֹ "רצ יחננוּ". הּ ואת־עפר את־אבניה עבדי, וּ רצ ְְְֲֲֲִִֵֶֶֶֶַָָָָָָֹכּי כּסף ה להּתּכלית ישׂראל בני כּשׁיּכספוּ תּבּנה אמנם וּשׁלים ְְְְְְְְִִִִִֵֵֶֶֶַַַָָָָָָֹיר
הּ" ועפר אבניה עדשׁיּחוֹננוּ מאמר הכוזרי בספר הלוי יהודה ְְֲֲֶֶַַָָָָ)רבי
כז( חמישי ערכו את כשנבין יבואו המקדש לבית והכיסופים.
כולו. העולם כל על הנשגבה מעלתו ואת הגדול ישׂראל ארץ שׁל הגּדוֹלוֹת להכּירבּמעלוֹתיה וֹתנוּ א זכּה ה', נּא ְְְְֲִִֵֵֶֶֶֶַַַַָָָָָא
צבי" נחלת דּה חמ "ארץ שׁנּקראת ( יט ג )ירמיה וּ וֹתנ א זכּה ְְְֲִִֵֵֶֶֶֶַַַָָ.
ה' ירוּשׁליםשׁבּחר שׁל הגּדוֹלוֹת להכּירבּמעלוֹתיה ח א ְְְְֲִִֶֶֶַַַַַָָָ)מלכים
( מד וֹשׁם" שׁכּןשׁמ ל אלהי ה' יבחר שׁר א וֹם "המּק ְְְְֱֲֲִֵֶֶַַַַָָֹ. בּמעלוֹת
( ו טז )דברים מּקדּשׁ. ה ער! בּית את יוֹשׁביתּבל ְְִִֵֵֵֵֵֶֶֶַַָָ. שׁיּכּירוּכּל הגּוֹים חמדּתכּל וּ הגּוֹיםוּבא אתכּל שׁתּי "והרע ְְְְְִִִִִֵֶֶֶַַַַַָָָָשׁיּתקיּםבּנוּ ולי הכּסף לי וֹת: צבא ה' אמר הזּהכּבוֹד הבּית את ְְִִִִִֵֶֶֶֶַַַַַָָָוּמלּאתי מן האחרוֹן זּה ה בּית ה וֹד יהיהכּב וֹת: גּדוֹל צבא ה' נאם ְְְְֲִִִֶֶַַַַַָָָָָֻהזּהב ה' נאם תּןשׁלוֹם א הזּה וֹתוּבמּקוֹם צבא ' ה אמר שׁוֹן ְְִֵֶֶַַַָָָָָֻהרא
וֹת" צבא ז( ב )חגי. ְָ
השּׁמים ְִֶַַַָָוזהשׁער
העולם לכל התפילות שער של התפילות כל כי המקדש בית חנוכת בעת ואומר מתפלל המלך שלמה אלי, וּ "והתפּלל מלחמה, או רעב יהיה אם דרכו. עוברות כולו העולם ְְְִֵֶַכל שׁרבּניתי א והבּית תּ שׁרבּחר א העיר, וֹתם לאב נתתּה שׁר א ארצם ְְְֲֲֲֲִִִִֶֶֶֶֶַַַַַַָָָָָָָָדּר6 ועשׂית ואתתּחנּתם אתתּפלּתם מכוֹןשׁבתּ, השּׁמים ושׁמעתּ, : ְְְְְְְְְְִִִִִִֶֶֶַַַָָָָָָָָָלשׁמ
" משׁפּטם מד ח א מה(-)מלכים נּכרי ה אל "וגם: דרכו יתפללו הנוכרים גם ְְְִִֶַַָָָ. ישׁמעוּן, : כּי למעןשׁמ רחוֹקה מארץ הוּאוּבא ישׂראל מעמּ, לא שׁר ְְְְְְְֲִִִֵֵֵֶֶֶֶַַַָָָֹא בּית ה אל והתפּלּל וּבא נּטוּיה ה החזקהוּזרע, יד, ואת הגּדוֹל ְְְְְְְֲֲִִִֵֶֶֶַַַַַַָָָָָָֹאתשׁמ,
הזּה" מא ח א )מלכים (- מב לכל יקּרא ביתיבּיתתּפלּה "כּי דכתיב לעתיד גם ְְִִִִֵֵֵֶַָָָ.
העמּים" ז( נו )ישעיהו. ִַָ
"גּ ה', נּא א חי. כל לעיני עלינוּ והנּשׂא וֹפע וה מהרה וּ עלינ מלכוּת ְְְְְְְִֵֵֵֵֵֵֵַַַָָָָָָָָלּהכּבוֹד וּ אלהינ ' ה והביאנוּ. ארץ מיּרכּתי וּכּנּס וֹתינ וּצ הגּוֹים. וּנפ מבּין ְְְְְֱֲִִִִֵֵֵֵֵֵֵֵֶַַַַָָֹוקרבפּזוּרינוּ
עוֹלם". דּשׁ בּשׂמחת מק עיר ולירוּשׁלים. עיר! בּרנּה ְְְְְְְִִִִִִִִַַָָָָָלציּוֹן
תּפלּתי שׂתם שׁוּע וא אזעק כּי ְְֲִִִֵֶַַַַַַָָגּם
ירמיה הנביא אומר כך. תפילה שערי ננעלו המקדש בית שחרב מיום
תּפלּתי" שׂתם ואשׁוּע אזעק כּי "גּם החורבן אחרי בקינתו ( ח ג פרק )איכה. ְְֲִִִֵֶַַַַַַָָ ברזל חומת נפסקה המקדש בית שחרב מיום כי מהפסוקים חכמים ולמדו ונתתה ברזל מחבת לך קח "ואתה שנאמר שבשמים. לאביהם ישראל בין
" העיר ובין בינך ברזל קיר אותה ( ע״א ל ברכות וראה "ב, ע לב )ברכות.
"שכל והמקדש ירושלים קדושת פסקה לא החורבן בעת גם זאת עם בירושלים שמים-המתפלל ששער הכבוד, כסא לפני מתפלל כאילו
השמים'" שער 'וזה שנאמר, ישראל של תפלתן לשמוע הוא פתוח "ן )רמב
יז( פסוק כח פרק בראשית לא רבים ותפילת ננעלו, לא דמעה ושערי.
נמאסת.
קודשי ובית המקדש בית לכיוון בתפילה עצמו את אדם לכוון וצריך
הקדשים ( צד סימן או״ח )שו״ע, מעלה של המקדש בית את בעיניו ולראות בקודש ומתפלל נמצא הוא כאילו עצמו את ולראות
כנגדו. ושכינה הארון מול הקדשים ורעיונו בלבו "שיחשוב קודש במקום בירושלים אשר במקדש עומד הוא כאלו
הקדשים" ( צד "ב )משנ כמו עליו" ניצב ה' "והנה בו ויתקיים. בנוי. היה לא מטה של המקדש שבימיו למרות ליעקב שהיה מעלינוּכּל ותסיר לתפלּתנוּ, שׁערישׁמים ', פּתח ה נּא ְְְֲִִִִֵֵֵֵַַַָָָָָָָא וּשׁערים "שׂא יּםבּנוּ ק. המּבדּיליםבּינינוּוּבינ מּסכים ְְְְִִִִֵֵֵֵֶַַַַָָָה
" כּבוֹד ה מל! ויבא עוֹלם וּפּתחי שׁיכםוּשׂא רא ( כד )תהילים. ְְְִֵֵֶֶֶַָָָָֹ מהרה לּתם וּתפ שׂראל י שּׁי וא לדבירבּית. העבוֹדה שׁב ְְְְְֲִִִִִֵֵֵֵֵֶָָָָָָָוה
עמּ ישׂראל וֹדת עב לרצוֹןתּמיד תקבּלבּרצוֹן. וּתהי בּאהבה ְְְְְְֲֲִִִֵֵֶַַַַָָָָָ.
משמים היורד השפע כל שער
כן על. משמים היורד השפע כל צינור הוא המקדש מקום ישראל ארץ על נאמר ולכן העולם, פתחי הזה המקום נקרא
בּהּ" כּל תחסר "לא ( ט ח )דברים בית את שבנה ושלמה ְֶַָֹֹ. "וכל שרצה. מה כל לו היה – השפע צינורות וידע ְֹהמקדש I
את־לבּי לא־מנעתּי מהם אצלתּי לא עיני שׁרשׁאלוּ ֲָֽJֲֶא Jֵַ L Mַָֹ Nְִֵֶ Oַָֹֽ Pְִִִֶ Q מכּל־ חלקי וזה־היה ־עמלי מכּל בּישׂמח כּל־שׂמחהכּי־ל ְִִָָמ Rִִִֽ Sֵָ Iַ Iֲִִָָ Lְֶָָֽ Mְִֶ Nִָ וֹתבּאים הארצ גּידי "שׁכּל המדרש בשם "י רש ופירש ֲֲִִִֵֶָָָָָֽעמלי".
עוֹלםשׁנּאמר משׁתּיתוֹשׁל לציּוֹן, שׁמּשּׁם ( נ )תהלים ְְֱִִִִִֶֶֶֶַַָָ׳מצּיּוֹן לכל ישירות משמים מגיע לא שהשפע ופירושו יפי'. ְִִַֹמכלל והיה, המקדש ומקום המוריה הר דרך עוברים אלא הארצות,
שפע. צינורות מאותם שפע הוא גם לקבל שלמה יכול
האדמה" משׁפּחת ב כּל וּ "ונברכ קיּםבּנוּ ', ה נּא א ְְְְְְֲִִֵַָָָָָָֹֹ)בראשית
( ג יב וקדמה ימּה הארץוּפרצתּ כּעפר זרע "והיה וּ קיּםבּנ ְְְְֲֲֵֵֶַַַַַָָָָָָָָָָָ.
" האדמהוּבזרע משׁפּחת כּל ב וּ ונברכ ונגבּה וצפנה ְְְְְְְְְְֲִִֶֶַָָָָָָָָֹֹ)בראשית
( יח כב, יד, כח ואמן. אמן.
חכמה שערי
" זּה ה גּדוֹל ה גּוֹי ה ונבוֹן חכם עם רק וּ "ואמר חכם עם הוא ישראל עם ְְְֶַַַַַָָָָָ)דברים
( ו ד פי העולם מאומות חכם ישראל עם שונים חישובים לפי כי ואומרים.
. 120
בוני על והמקדש. המשכן בניית בעת בעיקר קיבלנו הזאת החכמה את
לב" חכמת אתם "מלּא נאמר המשכן לה( לה )שמות נאמר המקדש בוני על ְִֵֵַָָֹ;
הדּעת" ואת התּבוּנה ואת החכמה את יּמּלא "ו ( יד ז א )מלכים חכמה ומילוי ְְְְִֵֶֶֶַַַַַַָָָָ.
. להכיל יכולים שאנו המקום סוף עד הוא
לשׁלמה חכמה אלהים "ויּתּן המקדש בית את שבנה שלמה על נאמר ְְֱִִִֵַָָֹֹֹכך חכמתשׁלמה תּרב ו: היּם שׂפת על שׁר א וֹל לבכּח ורחב מאד בּה הר ְְְְְְְֲֵֵֵֶֶַַַַַַַַָָָֹֹֹֹוּתבוּנה מאיתן האדם כּל מ ויּחכּם מצרים: חכמת וּמכּל קדם ְְְְְִִִִֵֵֵֵֶֶֶַַַַָָָָָָָָָֹמחכמתכּלבּני
" סביב הגּוֹים בכל שׁמוֹ ויהי וֹל מח בּני דּע ודר כּל וכל והימן האזרחי ְְְְְְְְְְִִִִֵֵֶַַַַַָָָָָָֹ)מלכים
ט ה א (- יא.
וּגבוּרה עצה רוּח וּבינה, חכמה רוּח ה', "רוּח וּ וֹתנ א מלא ה', נּא א, ְְִֵֵַַַַַַָָָָָָָָָרוּחדּעת
ה'" ויראת ( יא )ישעיהו לענוי בּמישׁוֹר וֹכיח וה "ושׁפטבּצדקדּלּים יּםבּנוּ ְְְְְְְְְְִִִִִֵֵֶֶַַַַַַָָויתק "והמּשׂכּלים יּםבּנוּ ויתק ". רשׁע ימית שׂפתיו בּשׁבטפּיווּברוּח ארץ והכּה ְְְְְְְְִִִִִִֵֵֶֶֶֶַַַַָָָָָָָָארץ
ועד" לעוֹלם הרבּיםכּכּוֹכבים וּמצדּיקי הרקיע יזהרוּכּזהר ( ג יב )דניאל. ְְְְִִִִִֵֶַַַַַַָָָָָָֹ
תשובה שערי
את להקריב וגם קרבנות להקריב גם היה המקדש בבית הכוהנים תפקיד ליעקב, שׁפּטי מ "יוֹרוּ כדכתיב. שבשמים לאביהם ישראל של ְְֲִֶַָֹליבם
," בּח מז על וכליל פּ, בּא קטוֹרה שׂימוּ י לישׂראל ותוֹרת, ( ט לג )דברים. ְְְְְְְְְִִִִֵֶֶַַָָָָָ אכרית צבאוֹת ה' נאם ההוּא ביּוֹם "והיה דכתיב בתשובה שב כולו ְְְְִַַַָָָֻוהעולם וּח ר ואת הנּביאים את וגם עוֹד יזּכרוּ ולא הארץ מן העצבּים ְְְְְְֲִִִִִֶֶֶֶַַַַָָָָֹאתשׁמוֹת
הארץ" מן אעביר הטּמאה ( ב יג )זכריה. ְֲִִֶַַָָָֻ מקום אומנם היום ידוע, המקדש סמוי ערכו אבל בית. מעינינו ייבנה המקדש ונתפלל כשנרצה דכתיב באמת, וּם תק תּה ַָָ״א כּי־עת ציּוֹן ְִִֵֵַתּרחם הּכּי־בא ְְִֶָָלחננ רצוּ וֹעד, כּי ִֵָמ ־אבניה את ֲֲֶֶֶָָָעבדי יחננוּ". ְְֲֵֶָָֹואת־עפרהּ לבית והכיסופים יבואו המקדש ערכו את כשנבין מעלתו ואת הגדול כל על הנשגבה כולו העולם
וקיּם לעבוֹדתם השׁבכּהנים ונשׁוּבה. אלי ' ה שׁיבנוּ ה ה', ְְֲֲֲִִֵֵֵֵֶַַָָָָָָָֹאנּא בשׂפתיו נמצא לא ועולה בּפיהוּ היתה אמת "תּוֹרת ְְְְְְֱִִִֶֶַַָָָָָָָֹבּהם כהן וֹן: כּישׂפתי מע שׁיב ה ורבּים תּי א! הל שׁוֹר וֹםוּבמי ְְְְִִִִִִִֵֵֵֵַַָָָֹבּשׁל " הוּא וֹת צבא ' ה! מלא מפּיהוּכּי שׁוּ יבק ותוֹרה דעת ְְְְְְְִִִִַַַַַָָישׁמרוּ
( ו ב )מלאכי. הארץ מלאה, כּי קדשׁי הר ישׁחיתוּבּכל ולא וּ ירע "לא וּ ְְְְְִִִֵֵֶַַַָָָָָָָָֹֹקיּםבּנ וּא הה "והיהבּיּוֹם ויתקיּםבּנוּ סּים". מכ ליּם 'כּמּים ה את ְְְְִִִֵֵֶַַַַַַַָָָָָדּעה מנחתוֹ והיתה ידרשׁוּ אליוגּוֹים מּים, ע לנס עמד שׁר א ישׁי ְְְְְֲִִִִֵֵֵֶֶַַָָָָֹֹֹֻשׁרשׁ
וֹד" כּב ( יא )ישעיהו. ָ
תורה שערי
שם והיה מסיני, משה שהוריד הלוחות היו הקדשים בקודש, חכמה שאבו הזאת מהתורה. משה שכתב התורה ספר גם וצמוד בסמוך יושבים שהיו החכמים גדולי כל ודעת בינה ישראל חכמי כל מתכנסים היו שם, המקדש לבית לכל אחת הלכה ופוסקים הדין את מכריעים והיו המופלאים
. ישראל כלל
מּשׁפּטבּיןדּם ל דבר ממּ, יפּלא "כּי התורה: אומרת ְְִִִִֵֵַָָָָָוכך תּ וקמ ריבתבּשׁערי, לנגעדּברי נגע לדיןוּבין ְְְְְְִִִִִֵֵֵֶֶֶַַַָָָָֹלדםבּיןדּין
ה אל ועלית הכּהנים אל אלהי, בּוֹ: וּבאת ' ה יבחר שׁר א וֹם ְְֱֲֲִִִֶֶֶֶַַַָָָָָֹֹמּק ל, והגּידוּ שׁתּ ודר ההם יהיהבּיּמים אשׁר השּׁפט ואל יּם ְְְְְְְֲִִִִִִֵֵֶֶֶַַַַָָָָֹהלו מן ל, יגּידוּ אשׁר דּבר ה עלפּי ועשׂית המּשׁפּט: ְְְְֲִִִִִֵֶַַַַַָָָָָאתדּבר וּ," יוֹר שׁר א לעשׂוֹתכּכל ושׁמרתּ ' ה יבחר אשׁר ההוּא וֹם מּק ְְְְֲֲֲִֶֶַַַַַָָָֹה
( ח יז פרק )דברים.
גדול תורה ביטול לך אין – אדמתם מעל ישראל שגלו "כיון ו הזו. הגדולה התורה את לנו להשיב הקב״ה ועתיד ". מזה עיר ל6 יקּרא כן אחרי ויעצי6כּבתּחלּה שׁנה שׁפטי6כּברא שׁיבה "וא ְְְְְְֲֲִִִִִִִֵֵֵַַַַָָָָָָָֹֹֹדכתיב
בּצדקה" שׁביה ו שׁפּטתּפּדה בּמ יּוֹן צ: נאמנה קריה צּדק ה ( כו א פרק )ישעיה. ְְְְְֱִִִִִֶֶֶֶֶַָָָָָָָָָ מּד וּלל ללמד כּה ונז. לּה וּכּבתּח ויוֹעצינ שׁוֹנה שׁוֹפטינוּכּברא השּׁיבה ', ה ְְְְְְְְְֲִִִִִֵֵֵֶַַַָָָָָָֹאנּא יעקב אלהי בּית אל ' ה הר אל ונעלה וּ לכ ואמרוּ רבּים מּים ע וּ "והלכ ְְְְְְְְֱֲֲִִִִֵֵֶֶֶַַַַַָָֹֹכּדכתיב ושׁפט מירוּשׁלם: ' ה וּדבר תוֹרה צּיּוֹןתּצא מ בּארחתיוכּי ונלכה מדּרכיו וּ ְְְְְְְְִִִִִִֵֵֵֵַַָָָָָָָָֹֹֹוירנ למזמרוֹת וֹתיהם וחנית תּים לא חרבוֹתם תּתוּ וכ רבּים לעמּים וֹכיח וה גּוֹים ה ְְְְְְְְֲִִִִִִִִֵֵֵֶַַַַַַַָבּין
מלחמה" עוֹד ילמדוּ ולא חרב אלגּוֹי גוֹי ישּׂא לא ( ג ב )ישעיה. ְְְְִִִֶֶֶָָָֹֹ
שכינה השראת
"ועשׂוּ דכתיב בישראל. ובית בית בכל השכינה שורה המקדש בית ְָבזכות
" שׁכנתּיבּתוֹכם ו דּשׁ מק לי ( ח כה )שמות המשכן חנוכת על אומר הוא וכן ְְְְִִִַָָָ. אלהיהם ' ה אני וידעוּכּי לאלהים: להם והייתי ישׂראל שׁכנתּיבּתוֹ6בּני ְְְְְְְְֱֲִִִִִִִֵֵֵֵֶֶַָָָָָֹֹ״ו
" אלהיהם ה' אני בתוֹכם לשׁכני מצרים מארץ אתם וֹצאתי ה שׁר א ְְְְֱֲֲִִִִִֵֵֵֶֶֶֶַָָָֹֹ)שמות
מה (-כט מו תּים" בּכנּרוֹתבּנבליםוּבמצל נּבּאים "ה הלווים היו בזכותה. ְְְְְִִִִִִִִַָָֹ)דה״י
( א כה א יד עליו תּהי ו המנגּן והיהכּנגּן מנגּן לי קחוּ "ועתּה בנו ְְְְְְְִִֵֵֵַַַַַַַָָָָָוהתקיים
'" ה ( טו ג ב )מלכים. אין בגּוֹים ושׂריה "מלכּהּ הדּבּוּר ממּנּוּ נאבד וּ מארצנ מיּוֹםשׁגּלינוּ ', ה ְְְֱִִִִִֵֵֵֶֶֶֶַַַַָָָָָָָאנּא
מה'" חזוֹן וּ מצא לא נביאיה גּם תּוֹרה ( ט ב )איכה הדּבר את יּםבּנוּ ק ה', נּא א ְְִֵֵֶֶֶַַַָָָָָָָָָָֹ.
שׁפּ א כן אחרי "והיה נּביאים ה עבדי תּנוּבּיד שׁהבטח בּשׂר עלכּל רוּחי את ְְְְְְֲֲִִִִֵֵֶֶֶֶַַַַַָָָָָָָוֹ!
וּ" ירא חזינוֹת וּריכם וּןבּח יחלמ חלמוֹת זקניכם וּבּניכםוּבנתיכם ונבּא פרק ְְְְְְְֲֲִִִֵֵֵֵֶֶֶֶֶַַֹֹֹֹ)יואל
( א ג.
העוֹלם עד חיּים הבּרכה את ה' וּה צ שׁם ְִִִֶַַַָָָָָָכּי
עשירות שערי
לעם והעושר גדול. עושר של לשפע מקור ישראל לעם היה המקדש בית גבור חכם על אלא שורה השכינה "אין כי הכרחי הוא ישראל
קומה" ובעל ועשיר ( ע״א צב )שבת נאמר שלמה בימי כן על. הזה בעולם וגם לו, פתוחים היו העליונים הברכה שערי כי מלכת על נאמר כך וזהב. כסף הרבה לשלמה האומות הביאו בּה הר זהבוּבשׂמים כּכּר ועשׂרים מאה 6 למּל תּתּן "ו ְְְְִִִִֵֵֵֶֶֶַַַַָָָָשבא נתנה שׁר א לרב עוֹד וּא הה כבּשׂם בא לא יקרה ואבן ְְְְֲֶֶֶֶַַָָָָָָֹֹֹֹמאד
6שׁלמה" למּל מלכּתשׁבא ( י י א )מלכים. ְְְֶֶַַַָֹֹ
"אין, העושר מעל היו ישראל וכל המלך שלמה באמת ֵאבל בו כתיב זאת עם וּמה". למא שׁלמה נחשׁבבּימי לא ְְְִִֵֶֶֶָָֹֹֹכּסף וכל: וּלחכמה לעשׁר הארץ מלכי מכּל המּל6שׁלמה יּגדּל ְְְְְְְִִֵֶֶֶֶַַַַָָָָָֹֹֹֹ״ו נתן שׁר א חכמתוֹ את שׁמע ל אתפּנישׁלמה שׁים מבק ְְְְְְֲִִֵֶֶֶֶַַַָָָָָֹֹֹהארץ זהב וּכלי כסף מנחתוֹכּלי אישׁ מבאים והמּה בּוֹ: ְְְְְְֱִִִִִִֵֵֵֶֶָָָָֹאלהיםבּל בּשׁנה" שׁנה וּפרדיםדּבר סוּסים ונשׁקוּבשׂמים ְְְְְְִִִֵֶַָָָָָָָוּשׂלמוֹת
( י א )מלכים. וּ יּםבּנ ק ידי. וֹת מתּנ שׁר וֹתי וּמע בּרכ מ ידינוּ מלא ה', נּא ְְִִֵֵֵֵֶֶֶַַָָָָָָֹא אדמת דּגנ בטנ וּפרי והרבּ וּבר! פּרי ְְְְְְְְְְְֲִִִִֵֵֵֶֶַַַַָָ״ואהב וּברכ שׁר א האדמה על צאנ ועשׁתּרת אלפי ויצהר שׁגר ְְְְְְְְֲֲֲִִֶֶֶֶַַַָָָָָֹֹֹותירשׁ
ל!" לתת לאבתי נשׁבּע ( יג ז )דּברים את "וזכרתּ וּ יּםבּנ ויתק ְְְְְְֲִִִֵֶֶֶַַַַָָָָָָֹ. את הקים למען חיל לעשׂוֹת כּח ל נּתן ה הוּא אלהי כּי ' ְְֱֲִִִֵֶֶַַַַַָָֹֹֹה
זּה" ה לאבתי כּיּוֹם נשׁבּע שׁר א בּריתוֹ ( יח ח )דברים. ְְֲֲִִֶֶֶַַַַֹ
וגבורה עז שערי
"ויהיבּנסע דכתיב, לישראל עוז נותן היה ה' ברית ְְִִַַֹארון משׂנאי, וינסוּ איבי, ויפצוּ ' ה וּמה ק משׁה יּאמר ו ְְְְְֶֶֶֶַַָָָָָֹֹֹֻֻהארן
מפּני," לה( י )במדבר שמו נקרא כי כתוב ובגמרא. המוריה ִֶָהר
האומות לכל מורא ממנו יצא כי ( ע״א טז )תענית. "ששומעין
" עליהם ומתפחדים וירושלים ישראל גדולות שם( "י )רש ולכן וּשׁלם" יר ואוֹיבבּשׁערי צר יבא תבלכּי ישׁבי ארץכּל מלכי האמינוּ ְְְְְֱֲִִִֵֵֵֵֵֵֶֶֶַַַָָָֹֹֹֹ״לא
( יד ד פרק )איכה. וּא ה ישׂראל אל ממּקדּשׁי אלהים "נוֹרא בנו קיים ', ה ְְֱִִִִֵֵֶָָָֹאנא
אלהים" לעםבּרוּ! ותעצמוֹת עז נתן ( לו סח )תהילים. ְֱֲִֵַָָָֹֹֹֻ
בריאות שערי
משם ממשיך והוא חיים, נשמת הראשון באדם ה' נפח המוריה בהר חיּים הבּרכה את ' ה וּה צ "כּישׁם טובים. חסדים ולגמול כולם את ְִִִֶַַָָָָלהחיות
העוֹלם" עד ( ג קלג )תהילים המקדש בבית נעשו נסים "עשרה חכמינו ואמרו ַָָ. בירושלים ועקרב נחש הזיק ולא '. וכו הקדש בשר מריח אשה הפילה לא
" מעולם ( ע״א כא )יומא יחזקאל ובנבואת. ( יב )מז חיים מים יוצאים כי כתוב כּל מזּהוּמזּה שׂפתוֹ על יעלה הנּחל "ועל. לנחל והופכים הקדשים ְְֲִִֶֶֶַַַַַַָָמקודש דּשׁ מּק ה מן מימיו יבכּרכּי לחדשׁיו יתּםפּריוֹ, ולא וּ עלה יבּוֹל לא, מאכל ְְְְֲֳִִִִִִֵֵֵֵַַַָָָָָָָֹֹֹעץ
לתרוּפה" וּ ועלה למאכל וֹ פרי והיה יוֹצאים מּה ה ( ב מז )יחזקאל. ְְְְְְֲִִִֵֵַָָָָָָ ואזני עורים עיני תּפּקחנה "אז יּםבּנו ק לעוֹלם, יּים ח השׁפּעשׁפע ', ה ְְְְְִִִִֵֵֵֵֶַַַַַַָָָָָָָָאנּא מים במּדבּר וּ נבקע לּםכּי א שׁוֹן ל ותרן פּסּח יּל לּגכּא יד אז ְְְְְְְְִִִִִִִִֵֵֵֵַַַַַַָָָָָָָֹחרשׁיםתּפּתחנה:
וּנחליםבּערבה" ה( לה )ישעיה וֹלם ע ושׂמחת ציּוֹןבּרנּה וּ ישׁבוּןוּבא ה' וּיי "וּפד ְְְְְְֲִִִִֵַָָָָָָָֻ.
". ואנחה יגוֹן ונסוּ ישּׂיגוּ ושׂמחה שׁםשׂשׂוֹן רא ְְְֲִִַַַָָָָָָָֹעל
שמחה שערי
וֹד "ה נאמר עליו העולם. לכל שמחה שמביא המקום הוא המקדש בית
וחדוהבּמקמוֹ" עז לפניו והדר כז( טז א הימים )דברי בית שהיה ובזמן ְְְְְִֶָָָָָֹֹ. שמביאה שמחה רק, בירושלים ועצב צער היה לא קיים המקדש הר אלהינוּ מאדבּעיר לּל ה'וּמה "גּדוֹל דכתוב כמו שכינה. ְְְֱִֵַָָֹֹֻהשראת
צפוֹן כּתי יר יּוֹן צ הר הארץ משׂוֹשׂכּל נוֹף יפה קדשׁוֹ: רב" 6 מל ְְְְְְִִֵֵֶֶֶַַַָָָָָָקרית
( ב מח )תהילים.
מישראל אחד היה "שלא הארץ כל של שמחה הייתה למה רבותינו, אמרו והיה עונות מלא לשם נכנס אדם שהיה למה? קיים ביהמ״ק כשהיה מיצר
צדיק" יוצא שהיה מזו גדולה שמחה אין. לו ומתכפר קרבן מקריב )מדרש
שמות רבה (- א פסקה לו פרשה של כיפה יוחנן: רבי "אמר חכמים אמרו עוד. ? למה לשם. הולך לחשב שמבקש מי וכל לירושלים, חוץ היתה חשבונות
ויצר בירושלים יחשב שלא צרה(, מצוקה לו )תהיה כל 'משוש שנקראת לפי ערבה ומשחרבה רב. מלך קרית שהיא למה? הזה השבח וכל ְָָהארץ'. ערב 'ויהי כד״א. קבלה, חשכה? ערבה מהו הארץ. כל משוש וגלה ְָָהשמחה הקב״ה וכשיבנה הארץ. כל משוש שבת הזה בעולם אחד' יום בקר ויהי יּוֹן צ ה' נחם 'כּי שנאמר השמחה כל את לתוכה מחזיר הוא ירושלים ִִִַאת ימּצא ושׂמחה 'שׂשׂוֹן ה וערבתהּכּגן הּכּעדן מדבּר יּשׂם ו חרבתיה כּל ְְְְְְְְִִִִֵֵֶֶֶַַַַָָָָָָָָָָָֹנחם
'" זמרה וֹל וק בהּתּוֹדה ה( נב שמות רבה מדרש ג. נא )ישעיה. ְְִָָָ ונהרוּ ציּוֹן במרוֹם ורנּנוּ וּ "וּבא! נביא ידי על שׁהבטחנוּ מה קיּםבּנוּ ה', נּא ְְְְְְְְֲִִִִִֵֵֵֶַַַָָָָָָא שׁםכּגן נפ והיתה צאןוּבקר ועלבּני יצהר ועל ועלתּירשׁ דּגן על ' ה טוּב ְְְְְְְְְִִֵֶַַַַַַָָָָָָָָֹֹאל דּו יח וּבחריםוּזקנים וֹל אזתּשׂמחבּתוּלהבּמח וֹד: ע לדאבה וֹסיפוּ י ולא ְְְְְְְֲִִִִֵֶַַַַָָָָָָֹֻרוה
מיגוֹנם" תּים ושׂמּח ונחמתּים שׂשׂוֹן ל אבלם תּי והפכ ( יא לא )ירמיה וּ ויקיּםבּנ ְְְְְְְְְְִִִִִִִִֶַַַַָָָָָָֹֻ. וערבתהּ מדבּרהּכּעדן ויּשׂם חרבתיה נחםכּל ציּוֹן ה' נחם "כּי שׁכּתוּב ְְְְְְִִִִִִֵֶֶֶֶַַַַָָָָָָָָָָֹמקרא
זמרה" וֹל וק בהּתּוֹדה ימּצא ושׂמחה 'שׂשׂוֹן ה כּגן ( ג נא )ישעיה. ְְְְְִִִֵַָָָָָָ
וחסד חן שערי
, ירושלים נטלה תשעה. לעולם ירדו יופי של קבין "עשרה חכמים אמרו
כולו" העולם כל ואחד ( ע״ב מט )קידושין בנין ראה שלא "מי חכמים ואמרו.
הורדוס שבנה המקדש מימיו"-בית יפה בנין ראה לא ( ע״א ד "ב )ב ונקרא. , לכולם מאיר ירושלים בני של יופיים והיה ". עולם של "נויו המקדש בית
בּפּז" המסלּאים היקרים ציּוֹן "בּני שנאמר ( ב ד )איכה. ְְְִִִֵַַַָָָֻ יצא עד שׁקוֹט א לא ירוּשׁלם שׁהוּלמען אח לא ציּוֹן "למען יּםבּנוּ ק ה', נּא ְְְְֱִִֵֵֵֶֶֶַַַַַַַָָָָֹֹא וקרא מלכיםכּבוֹד! וכל צדק! גוֹים וּ ורא יבער: הּכּלפּיד וישׁוּעת צדקהּ ְְְְְְְְְִִִִִִִֵֵַַַָָָָָָָָֹֹכנּגהּ וּכה מל 'וּצניף ה עטרתתּפארתבּיד והיית קּבנּוּ: י ' ה שׁרפּי א חדשׁ ְְְְְֲֲֳִִִִִֵֶֶֶֶֶֶַָָָָָל! שׁם
אלהי!" בּכף א סב (-)ישעיהו ג. ְֱִַָֹ
ממש – שיבוא יום בכל כעורך ייצגתי בעבר זצ״ל: הרב בן אליהו, שלמה ' ר סיפר - אולם בעל דין זוג אליו הגיע פעם לו. שהיו המשפטיות הבעיות בכל כלשהו שמחות תאריך תיאמו והם יומן פתח הוא לחתונה. האולם את להזמין וביקש התפריט לפי החתונה, לצורך מצרכים לרכוש החל האולם בעל לחתונה. כשהגיעו ואולם לחתונה. התארגנו וכולם, ביקשו שהם הכמויות ולפי שהתאריך הזוג בני של לבם תשומת את הסבו הם לאורחים, ההזמנות בו עורכים שלא תאריך וזהו באב, תשעה מוצאי הוא לחתונה שנקבע
. ושמחות חתונות שהוא להם אמר והוא האולם, לבעל בבהלה הגיעו והוריהם הזוג בני לו. שנגרמו הנזקים בעבור לו שישלמו ובלבד האירוע את לבטל מוכן וביקש האולם בעל אלי התקשר וכך, לעשות עליהם מה ידעו לא הם
זצ״ל. הרב מורי אבי של לעצתו לשאול ממני ואם האירוע? את לעשות עליהם האם אותו: ושאלתי הרב אל באתי השאלות כל את וכן הנזקים? בעבור לשלם צריך מי – אותו לבטל שקצת אחרי שאלותיי. על לי לענות הסכים לא הרב בזה. הכרוכות
ה לחצתי שמחה? של יום יהיה לא באב שתשעה לך אמר מי לי: אמר וא תשעה יהיה השנה שגם הנחה מתוך שיוצא הלכה פסק אפסוק שאני אני בשלו: הרב אך השבתי. תשובה, צריך אופן בכל מוכן! לא? באב
כאלה. שאלות על תשובה עונה לא נכתבה שבו פלוני בספר לעיין הרב אותי הפנה להתעקש, משהמשכתי התשובה. את וראיתי הספר אותו את פתחתי זה. לעניין הלכתית תשובה הוא אבל כן. לי: אמר והוא נכונה, שם התשובה האם הרב את שאלתי מתוך שיוצא הלכה פסק מפיו להוציא ואופן פנים בשום מוכן היה לא
אבל. יום יהיה והוא, באב תשעה עד יבוא לא שהמשיח הנחה
לישועה ציפייה עד לעולם גאולה סימן רואין ישראל אין לברכה, זיכרונם חכמינו אמרו שנאמר המקדש בית ובנין דוד, בית מלכות, שמים מלכות ויבקשו שיחזרו אלקיהם ה' את ובקשו ישראל בני ישובו ""אחר - "ואת שמים, מלכות זו מלכם "דוד טובו- ואל ה' אל "ופחדו דוד, בית מלכות זו " - בית זה
המקדש ( קו ח פרק א' שמואל שמעוני ילקוט )עיין. וּ הראנוּבּבנינוֹ. שׂמּחנ מכוֹנוֹ על מקדּשׁ. כּוֹנןבּית לּה בית כּבתּח ', בּנה ה ְְְְְְְְְְְִִִֵֵֵֵֵֵַַַַָָָאנא לשׁירם לדוּכנם לעבוֹדתם. וּלוים והשׁבכּהנים לתוֹכוֹ. שׁבשׁכינת וה וֹ. ְְְְְְְְְֲֲִִִִִֵֵַָָָָָָָָֹבּתקּוּנ ואמן. אמן לפני. ונשׁתּחוה ונראה נעלה ושׁם לנויהם. ישׂראל והשׁב ְְְְְְְְְְֲֲִִִִֵֵֵֵֶֶֶֶֶַַָָָָָָוּלזמרם.
כהלכה כהלכה כהלכה כהלכה תשובה תשובה תשובה תשובה
dpikyd xrv. א א א א שירים שירים שירים שירים הםהםהםהם אבל אבל אבל אבל דתיים, דתיים דתיים דתיים זמרים זמרים זמרים זמרים שלשלשלשל לא לא לא לא שהם שהם שהם שהם שירים שירים שירים שירים שומע שומע שומע שומע ניניניני? השבועות השבועות השבועות השבועות בשלושת בשלושת בשלושת בשלושת כאלה כאלה כאלה כאלה שירים שירים שירים שירים לשמוע לשמוע לשמוע לשמוע מותר מותר מותר מותר האם האם האם האם. עצובים עצובים עצובים עצובים חודרים השירים הוא שמקורם שירים לשמוע כדאי לכן. הזמר של מהנשמה ומגיעים לנשמה, ואנחנו מדכאים הם. השנה כל עצובים שירים לשמוע כדאי לא, בנוסף. בקדושה בין בימי שירים שומעים שלא הסיבה. שכינה השראת שמביאה שמחה צריכים, השכינה של הצער את להרגיש עלינו השבועות שבשלושת היא המצרים אחד כל ינסה וכך מדומה. צער ולא, לכך היא כוונתנו וכל החורבן. את להרגיש
יכולתו. בכל השכינה צער את לתקן
ycewl aexw ikd. ? הכותל הכותל הכותל הכותל במנהרות במנהרות במנהרות במנהרות או או או או בכותל בכותל בכותל בכותל להתפלל להתפלל להתפלל להתפלל עדיף עדיף עדיף עדיף האם האם האם האם יש עוד בספרו חי איש הבן כותב כך. הקדשים לקודש קרוב הכי להתפלל מעלה קרקע שבו הבית להר וסמוך קרוב שהוא מקום כל כי "והיינו יתרו חי יוסף אשרי בחרבנה אפילו ". יותר ומקודש מעולה הוא הקדשים קודש ובית המקדש להר וסמוך קרוב עתה בנויה שהיא המדרש ובי הכנסת בית בודאי "ולכן הזוכה
וכל. השמים לשער וקרובה סמוכה שהיא כיון יותר ומקודשת מעולה היא הבית החלונות מן המקדש בית קרקע ממנה לראות יכולים שם העומדים אם שכן בתורה-שבה ולעסוק שם להתפלל הזוכה ואשרי, ויותר יותר מעולית זו הרי לכן. שיותר וכמה, הציבור עם להתפלל מעלה יש כן כמו ". שם הבנוי במדרש
. גדולה לכוונה אפשרות בו ויש מניין לפחות בו שיש מקום לך בחר
zian xbz`. ואף ואף ואף ואף הצניעות, הצניעות הצניעות הצניעות בנושא בנושא בנושא בנושא רגע רגע רגע רגע כלכלכלכל גדול גדול גדול גדול אתגר אתגר אתגר אתגר לילילילי שיש שיש שיש שיש מרגישה מרגישה מרגישה מרגישה אני אני אני אני משבחים. משבחים משבחים משבחים כולם כולם כולם כולם בתשובה בתשובה בתשובה בתשובה שחוזרת שחוזרת שחוזרת שחוזרת דוגמנית דוגמנית דוגמנית דוגמנית ואילו ואילו ואילו ואילו כךכךכךכך, עלעלעלעל אותי אותי אותי אותי משבח משבח משבח משבח לא לא לא לא אחד אחד אחד אחד וזוכות מתאמצות בחייהן רגע שכל היקרות הנשים את ולשבח להוקיר מילים אין שחוזרת שמישהי ברור עצום. הוא השכר. הצניעות בזכות עצומה לקדושה לה העידוד ובאמת נוסף, עידוד צריכה והיא מיוחד באופן לה קשה, בתשובה, מכירים ואותה מכירים לא שאותן רק. הצנועות הנשים לכל עידוד הוא שהצניעות להבין צריך. הצנועות הנשים כל את מעודדים אנחנו ובאמצעותה
. זכות היא מבפנים שמגיעה הצניעות אלא עונש, של סוג איננה
טלatereet@gmail. com " "עטרת: והפקה עריכה, עיצוב. פקס02-6519520 "ל02-6522107 דוא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה