הק החיים אור בפי' שבועי 'שיעור עה״ת- תשפ״ב מסעי פרשת טבדי בנימין │הרב
1 מסעי פרשת.
)(נ עַל מוֹאָב בְעַרְבֹת מֹשֶה אֶל ה' וַיְדַבֵּר
לֵּאמֹר יְרֵּחוֹ: יַרְדֵּן
)(נא כִי אֲלֵּהֶם וְאָמַרְתָ יִשְרָאֵּל בְנֵּי אֶל דַבֵּר
כְנָעַן אֶרֶץ אֶל הַיַרְד: ן אֶת עֹבְרִים אַתֶם ֵּ
)(נב מִפְנֵּיכֶם הָאָרֶץ יֹשְבֵּי כָל אֶת וְהוֹרַשְתֶם
צַלְמֵּי כָל וְאֵּת מַשְכִיֹתָם כָל אֵּת וְאִבַדְתֶם
תַשְמִידו בָמוֹתָם כָל וְאֵּת תְאַבֵּדו מַסֵּכֹתָם:
)(נג כִי בָה וִישַבְתֶם הָאָרֶץ אֶת וְהוֹרַשְתֶם
אֹתָה לָרֶשֶת הָאָרֶץ אֶת נָתַתִי ם ֶלָכ:
)(נד בְגוֹרָל הָאָרֶץ אֶת וְהִתְנַחַלְתֶם
וְלַמְעַט נַחֲלָתוֹ אֶת ו תַרְב לָרַב לְמִשְפְחֹתֵּיכֶם
שָמָה לוֹ יֵּצֵּא אֲשֶר אֶל נַחֲלָתוֹ אֶת תַמְעִיט
תִתְנֶחָלו אֲבֹתֵּיכֶם וֹת לְמַט יִהְיֶה לוֹ וֹרָל הַג:
(נ)ה הָאָרֶץ יֹשְבֵּי אֶת ו תוֹרִיש לֹא וְאִם
לְשִכִים מֵּהֶם וֹתִירו ת אֲשֶר וְהָיָה מִפְנֵּיכֶם
עַל אֶתְכֶם וְצָרֲרו בְצִדֵּיכֶם וְלִצְנִינִם בְעֵּינֵּיכֶם
בָה יֹשְבִים אַתֶם אֲשֶר הָאָרֶץ:
)(נו ה אֶעֱש לָהֶם וֹת לַעֲש דִמִיתִי כַאֲשֶר וְהָיָה ֶ
: לָכֶם פ
2 מסעי פרשת החיים אור.
)(נב כל תחיה לא כ) (דברים עממין בז' הכתוב שאמר והגם. וגו 'והורשתם
לומר דקדק ולזה שם, הנמצאין עממין מז' חוץ הכתוב מדבר כאן נשמה, את
הארץ יושבי כל אומה על שחוזר אפשר או עממין. מז' שאינם אפילו לומר
בארץ מהם יניחו ולא להורישם שישתדלו לה: ורגם בהם כח שאין
)(נג פירש ז״ל רש״י. וגו וישבתם וגו' את 'והורשתם והורשתם היא שהמצוה
אבל פירש ז״ל, ורמב״ן הבטחה הוא וישבתם ומכאן וישבתם היא שהמצוה
ישראל לארץ מעלין הכל א) קי (כתובות לומר: סמכו
לכם כי אומר שגמר ממה רש״י כדברי הכתוב פשט ונראה 'וגו לרשת, אותה
ולומר המצוה בעיקר לתלות לו היה המצוה היא הישיבה ואם וגו לכם 'כי
בה: לשבת
)(נה כל שאמרו ב) י (מגילה ז״ל לדבריהם. וגו והיה וגו' תורישו לא 'ואם
שנאמר מקום והיה יותירו שהם שהגם לומר נתכוין כאן שמחה לשון הוא
שיהיו מבשרם הוא רכיהם לצו בהם והשמחה הרצון לצד אותם לשיכים:'וגו
שלא מהארץ בחלק שיחזיקו מלבד לא פירוש. וגו הארץ על אתכם 'וצררו
חלק על אתכם וצררו בו וישבתם אתם בו שזכיתם חלק גם אלא בו זכיתם
על תיבת ופירוש ממנו, צאו קומו לומר בו יושבים שאתם (כ אומרו 'כדרך
)כ״ד ק לא אשר על פי, מריתם אשר על דשתם נא לב:)(דברים
)(נו זו במצותי חשבתי פירוש. וגו דמיתי 'כאשר עשיתם, לא ואתם לכם
בהם וקימה קיום בלא עומדת מחשבתי: ותשאר
3 א פסוק כו פרק דברים.
בָה וְיָשַבְתָ וִירִשְתָה נַחֲלָה לְךָ נֹתֵּן אֱלֹהֶיךָ ' ה: אֲשֶר הָאָרֶץ אֶל תָבוֹא כִי וְהָיָה
4 א פסוק כו פרק דברים החיים אור.
הארץ אל תבא כי והיה והיה אמר. להעיר שמחה, לשון
(תהלים אומרו דרך על הארץ בישיבת אלא לשמוח שאין
)קכ״ו פינו שחוק ימלא אז:'וגו
מה לדעת צריך. וגו וירשתה נחלה נותן׳לך אלהיך ה' אשר
אם הכתוב, גזירת היא תקח למימר ליה הוה גו' ו ולקחת
הציווי. התחלת שהוא כיון מראשית
שידע אחד מצות, ד' ה' שיצו היא הכתוב שכוונת ונראה
אלא הארץ לרשת בא גבורתו בעוצם ולא בכוחו לא כי בלבו
אומרו והוא ה', מתת לך נותן אלהיך ה' אשר ו, לומר דקדק
נותן. הוא עליו אלהותו שיקבל מנת שעל להעיר אלהיך ה'
לו המספיק דבר לו שיש הגם מיושביה הארץ להוריש ב'
אומרו והוא מארצו, ה' אויבי יגרש כן פי על אף בארץ
וירשתה.
שמצינו כמו עצמה בפני מצוה שהיא הארץ ישיבת שלישית
ישיבת ות במצ א) קי״א (כתובות ז״ל רבותינו הפליגו כמה
הארץ.
ולקחת כאומרו הבכורים הבאת רביעית: וגומר
5 בחקותי פרשת החיים אור.
וביען יען אומרו וגו. וביען יען וגו' תעזב 'והארץ תורתי את עזבם על הארץ אבדה מה על ט (ירמי' אומרו דרך )'על ז״ל ואמרו
ה שבא עד וכו' נשאלה זה דבר ב) פ״ה (ב״מ תורתי. את עזבם על ה פירשה׳ויאמר ו הוא ברוך קדוש
חטאו- ישראל שאם היא השאלה פירוש מהם ליפרע הדין לבעל לו שהיה שאבדה. חטאה מה ארץ - הארץ. תחרב ולא
וי מתוכה בניה ביציאת היא וחורבתה, תורתי את עזבם על ה' ויאמר הארץ. אבדן שהוא וטמא ערל בה בואו שיציאת הרי
כי התורה, מניעת לסיבת היא אל ישר מארץ ישראל בה. בישיבתם לארץ חשק אין תורה שאין לצד
6 א פרק איכה.
לָמַס הָיְתָה בַמְדִינוֹת שָרָתִי וֹיִם בַג רַבָתִי כְאַלְמָנָה הָיְתָה עָם רַבָתִי הָעִיר בָדָד יָשְבָה: אֵּיכָה
7 א פרק איכה לציון ראשון.
איכה העיר בדד ישבה 'כו. . . הזו המגילה כל כי ידוע הנה אכן
ועל לים ירוש על הנביא מקונן שהיה קינה במקום היא
ישראל.
ירושלים. על לקונן והתחיל. . הנביא דמקונן הוא הכתוב ופי'
ואבוי אוי רבתי העיר בדד ישבה ש הזה הדבר נהיה איכה
עם.
שהיא עצמו בזמן דהיינו עם רבתי - היא בדד. יושבת
השכינה נסתלקה החרבן שקודם במדרש כמ״ש דודי. וברח
עם. מלאה שעדיין הגם
'ואומ כמצורע. ר״ל בדד
שהיא ס״א שלט בעה״ר האדון נסתלק כאשר כי וירצה
הצרעת.
ונשאר׳כאלמנ. יצאוה שבניה אחר יגון נוסף 'אח״כ
כל עם ברח שדודה הגם בתוכה בניה שהיו עוד כל דבשלמא
היתה יצאוה שבניה ועכשיו נרגשת היתה שלא אפשר זה
אלמנותה. והוכר כאלמנה
8 יט כו פרק במדבר. - כ
כְנָעַן בְאֶרֶץ וְאוֹנָן עֵּר וַיָמָת וְאוֹנָן עֵּר דָה יְהו: בְנֵּי לְמִשְפְחֹתָם דָה יְהו בְנֵּי וַיִהְיו
9 פינחס פרשת החיים אור.
עם מאורעות תרמוז זו פרשה יהודה. בני ובחר ישראל, בני
לרמוז ביהודה צ״ח פ' (ב״ר ז״ל שאמרו עצמו )מהטעם למה
יהודה. שם על ישראל נקראו
יהודה בני אומרו כידוע בנים בשם יתכנו התולדות, הם
שני. ובית ראשון לבית ירמוז ואונן ער ואומרו
ער ה (שיר אומרו דרך על ראשון בית )כנגד ולבי ישנה אני
ער, עמנו גדולה בהשגחה ר ע בו הוא ברוך הקדוש שהיה
המקודש. בבית
אונן וקראו שני בית הוא אונן חסר שהיה לפי אונאה לשון
המקודש. בית של העיקרים דברים
שכינה סילוק כי, הבתים חורבן הוא ואונן ער וימת ואומרו
הבית ונשאר השכינה שהיא הנפש שפרחה מיתה יקרא מהם
הנתונ הקליפה טומאת ומלא בעונות מת כידוע… בו ה
כנען בארץ ואומרו הוא כי המקודש מקום רשם כנען בארץ
הנקרא ס״מ ברשות ליכנס שחזר מיתתו ושם כנען:
הכנעני הורישו לא שישראל והיא כללית אחת סיבה ירמוז גם
בה יושבים ונשארו כידוע. המוסר מדרך להטותם סבב וזה
במאמר שרמז מה והוא כנען בארץ יהודה בני ויהיו ואומרו,
הבית חורבן אחר להם הבא לצער ירמוז היו ווי יהודה בני
שונא שליטת טעם שלא מי אשרי אויביהם ביד, בגלות
ויהיו של זה לשון הכתוב הזכיר לא השבטים שבכל ותמצא
כאן… אלא
11 יב פסוק יא פרק דברים.
עֵּינֵּי תָמִיד אֹתָה ש דֹר אֱלֹהֶיךָ ה' אֲשֶר ֵּאֶרֶץ
אַחֲרִית וְעַד ָנָה הַש מֵּרֵּשִית בָה אֱלֹהֶיךָ ה'
: שָנָה
11. החיים אור שם
דורש אלהיך ה' אשר אלהיך תיבת לומר דקדק. היא הארץ שבח כי להעיר
אבל ישראל על אלקותו מיחד כשה' גולים שישראל בזמן השכינה ואין
לארץ כך כל שבח אין: בתוכם
12 לא פסוק כו פרק ויקרא.
וֹתִי וַהֲשִמ חָרְבָה עָרֵּיכֶם אֶת וְנָתַתִי
בְרֵּיח אָרִיחַ וְלֹא מִקְדְשֵּיכֶם ַאֶת
: נִיחֹחֲכֶם
13 בחקותי פרשת החיים אור.
וגו. 'והשמותי הקליפה כי המקדש, בבית שכונתה ושימת הטומאה השראת פירוש
תקרא, שממון על דורכת ס״מ ורגל שידה הרגיעה שם כי המקובלים הודיעו וכבר
חי כל נפש ותערג לבם יקרעו זה על אשר ה', בית הבירה. בעל למול
14. ז פסוק ב פרק בראשית על מצפת הכהן מרדכי )(לרבי כהן שפתי
בקומה ומתמעט הולך כי תמות, מות לאדם אמר לכך
ומהלך העולם כל כן גם ר נתקצ הימים ובקוצר ימים, ובקוצר
והיו ארוך העולם היה כך אורכו ערך כפי כי והימים, הגלגלים
ארוכים הגלגלים היו כך שהיה העולם ובערך ארוכים, הימים
וכשחטא יותר, או שנה כמו יום כל והיה ארוך השמש ומהלך
הגלגלים ונתמעטו העולם כן גם נתקצר קומתו, ונתמעטה
להלוך שעתידין לבוא לעתיד אבל ונתקצרו הימים, ונתמעטו
במדרש קוממיות, אתכם ואולך שנאמר זקופה בקומה
היכל של כגובהו אמה מאה אמר חד ו') י״ב, רבה (בראשית
כן אם היכל, של כגובהו קומות שתי מאתים אמר וחד
אמה מאתים במדת איש של שפסיעותיו לפי העולם יתארך
מהלך לם העו ואם אמה שלושים לפחות פסיעה כל תהיה
שנים בשמונה אחד שילך אפשר משנותינו שנה מאות חמש
יתארך ובהתארכו שיארך מוכרח ודאי אלא כולו, העולם כל
יותר או הזה זמן של שנה כמו יום כל ויהיה הגלגל כן: גם
כימות שמחנו ט״ו) צ', (תהלים דוד שאמר מה יובן ובזה
שנה ותשע עשרים מאות חמש אלף בגלות עתה ואנו עניתנו,
וחמישים מאות שש אם כי הששי מאלף נשאר לא לחורבן
שעיננו ימות חצי ולא שעיננו כימות שישמחנו שמחה, והיכן
הוא מוכרח כן אם חרוב והשביעי הששי אלף שתם, לפי
בשלוה שנשב עד הגלגל ויתארך והעולם היום שיתארך
העינוי. כימי
בגלות ומתמעט הולך ומכופל כפול הוא העולם שעתה ולפי
הקומ. ה שנכפפה לפי
הארון בדי בין מצומצם השכינה מקום איך להבין תוכל ובזה
פעם אלא נכנס היה לא גדול כהן שאפילו מקום ולפנים לפני
תפילות כמה ואחר וקידושין טבילות כמה אחר בשנה אחת
של תורפה בית הוא עתה איך עליו, מתפללים ישראל שהיו
שלהם? תורפה בית ישמעאלים
ירושלים, שנתקפלה אלא שאר של קליפה עליה ה וגבר
ארצות.
עד מארם רצועה שום באה ארצות שבקיפול לומר ואפשר
שלהם. התורפה בית שם שבנו
אומר הוא וכן מכזבים, והם בירושלים שבנו חושבים והם
אוהלך מקום הרחיבי ב') נ״ד, : (ישעיה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה