עה״ת– הק' החיים אור בפי' שבועי שיעור טבדי בנימין הרב תשפ״ב▪ בלק פרשת
ו פסוק כב פרק במדבר
תְּבָּרֵך אֲשֶר אֵת יָּדַעְתִּּי כִּּי הָּאְרֶץ מִּן וַאֲגָּרְשֶנּוּ בּוֹ נַכֶּה אוּכַל אוּלַי מִּמֶּנִּּי הוּא עָּצוּם כִּּי הַזֶּה הָּעָּם אֶת לִּּי אָּרָּה נָּּא לְכָּה ָּוְעַתָּּה ְמְבֹרָּך
יוּאָּר תָּּאֹר: וַאֲשֶר
ו פסוק כב פרק במדבר החיים אור
וגו נא לכה.'ועתה שיעור אפילו יעכב שלא ועתה אמר ואומרו מצדם, בסכנה הם שעה כל כי אחת שעה נא לשון
וגו לי שהיא׳ארה הפעולה לעיקר הבקשה וסמך בקשה, לצורכי לי בהם הארירה שתהיה לי תיבת לומר ודקדק נקמה שיעשו אחר עד הארירה תתעכב שלא בזה והכוונה
ומיד כף ת הפעולה שתעשה אלא היה כבר שהיה ומה בהם
מהם. מואב הצלת תהיה שבזה
במאמר עוד ורמז לי בלק את וברך בלעם שקדם לפי
(שם, ז״ל )כאומרם אמר לזה לי ארה אפילו פירוש לי
מב אני שכבר אותם. לארר וצריך זה יועיל לא ורך
כי אמר לזה מבורך, אתה שכבר צריך אינו תאמר ם וא דברים. ב' כלל כאן ממני הוא עצום
- הברכה ענין ואחד הטבעי, החוזק ענין אחד זה עם כי
מברכתי. עצומה ברכתו
ואומרו בו נכה אולי הספק בגדר עודני זה כל ואחר פירוש
אולי לא זה ספק גדר וגם, לגרשו בו להכות אלא לאבדו
. מעלי
לומר תכוון נ גם הצדיקים, וכנגד בו נכה הבינונים כנגד
ואגרשנו:
ח פסוק כג פרק במדבר
ה זָּעַם לֹא אֶזְעֹם וּמָּה אֵל קַבֹּה לֹא אֶקֹּב:'מָּה יִּתְחַשָּּב לֹא וּבַגּוֹיִּם יִּשְכֹּן לְבָּדָּד עָּם הֶן וּרֶנּוּ אֲש וּמִּגְּבָּעוֹת אֶרְאֶנּוּ צֻרִּים מֵרֹאש: כִּּי
ב החיים אור ח פסוק כג פרק מדבר
וגו מראש כי וגו' קבה לא אקוב )(ח.'מה ה אם 'קשה מה ה' בו זעם אם גם בלעם, לקללו מקום מה לזה קללו
למי לקלל אלא ק בל לו קרא לא הלא בלעם- בזעימת צורך
וגו. מקולל 'שאינו
צורים מראש כי במאמר טעם נתינת מה לדעת צריך עוד
'וגו וגו. אקוב למאמר׳מה
של הדבר בעיקר להעיר יש הדברים כוונת על ולעמוד רעה הדין כפי חייב הוא אם נפשך ממה המקולל, האיש
ממנה ינצל לא ים פנ כל על הקללה באמצעות עליו הבאה
יקולל. לא כי גם
עליו שיתחייב דבר עשה לא אלהים משפט כפי הוא אם
ב המקלל. ראש על תשוב קללתו הרע יאת
ה לעשות גם מרובה, טובה 'דה שמ לפי הברכה בשלמא תקובל החסד במדת מהם המתברכים לברך ידידיו רצון כן שאין מה מעשיו, כמו לה ראוי שאינו למי גם ברכתו
רעה מדה ושלום. חס חנם לאדם ה' יריע לא כי
אפו להאריך יתברך שמדתו לפי הוא הדבר עיקר אכן
שירצה הגם לרשע בין כשיחטא לצדיק בין רצונו לעוברי שנאמרו רחמים מדות מי״ג אחת היא זו ומדה לחטוא,
- תמיד ונוהגת למשה ה, יזעום אשר בעת 'זולת כי דכתיב
באפו רגע ל. )(תהלים הנתבע על הדינים מתגברים אז
ז באותו במשפט אפים. ארך של זו מדה תתנהג ולא מן
שעונותיו הקללה תסובב חבירו את אדם כשיקלל כן וכמו
אם אבל ממנו ליפרע ימהר עליהם, אפו לו מאריך ה' אשר כלום: המקלל קללת תועיל לא עון לו אין
עליונה במדה פגם יפעיל רשע עושה כל כי אשכילך עוד בכל ולא עליה, שעבר מצוה אותה שתלויה ההוא בענף שתהיה הוא והפגם נשמתו, בשורש אלא פוגם הוא המדה
, ים החי ממקור וליהנות שם לעמוד המרוחק לחלק אחיזה
יונק אשו ור החוטא בתוך סופו נעוץ המרוחק זה וחלק
החוטאת. הנפש שורש ממקום
על נפרע לא או בתשובה האדם שב שלא עוד כל יהיה וזה
סוד הוא וזה חטאו, עון נושא מפרנס שה' רז״ל שאמרו מהאדם הנפרע זה הוא וכי האדם, מחטא הנברא הקטיגור
ב (ירמיה כאומרו ב) פ״ג (זוח״ג )עצמו, רעתך תיסרך
יעורר המקלל והאיש, וגו ביד סד׳ותמוגנו (ישעי' )וכתיב באדם השליט להשליט למהר הזעם בעת הקללה בכח הדין
לו: לרע
וזעימה קללה זה בשם יקרא הארור חלק כי לדעת יש, עוד
את וגו' ה' ישלח כ״ח (דברים דכתיב הכתוב קראם )וכן
, המחבלים כתות שמות והם, המגערת ואת וגו' המארה קלות. עבירות כנגד וזעם חמורות עבירות כנגד הוא קללה
הזעם עת בוחר היה אומה לקלל רוצה בלעם כשהיה, ולזה
היו הרעים יהם מעש בשביל זעומים כולם היותם ולצד
להם. מועילים דבריו יחדל לא ישראל בני עם כי בלק וחשב הנפש מתחלואי נמלטו לא כי לו יגידו וכשפיו עון מהם
מה בלעם אמר לזה שאמרנו, כמו המרוחק ענף שהוא
עם נאחזים שבה הקדושה ענפי בכל כי פירוש וגו 'אקוב מחלק שליטה שום העליון בשורש בו אין ישראל בני
המ עליהם. הדין יעורר שבאמצעותו רוחק
אל שם עליהם מתיחסים שישראל עליונות מדות ב' והנה
ושם הוא. ברוך הוי״ה
שם נקרא שכן ל א ישר- פירוש ישראל יעקב אל לשלול אל
המרוחק. חלק והוא הרע בחינת שהוא מקום השורש
לב (שם דכתיב )י״ה הו ושם עמו. ה' חלק כי
ישראל. שהשיגו הקדושה הדרגות ב' והם
אמר ולזה אל קבה לא אקוב מה נשמתם שורש כי
שאמרנו כמו הרע חלק מזה שם רו בו אין זו שבבחינה
למעלה.
מקום בערך גם שהם עליון הצדיקים נשמות שורשי
הוי״ה- שם שבבחינת ה זעם 'לא דקדוקים אפילו פירוש
ש. שם נמצא לא הצדיקים עם מדקדק ה'
וזעמיו. קללותיו יועילו מה ומעתה
הסובבים ובענפים להם הקודם בשורש שיחפש, ותאמר
לז מצא. ולא שבקש מטעם זו טענה בטל ה
אומרו והוא אראנו צורים מראש כי 'וגו הם צורים פירוש
כידוע. האבות וראה הביט והוא הצורים ראש תרח שהם
עליהם הדינים יעורר שממנו מקום ראה ולא: ואבותיו
לא אומר שאני טעם כי הדרך זה על הוא הכתוב ושיעור
הוא. כן לא לבד- מהם בחלק שבקשתי לא קבה לא ו זעם רואה אני אלא צורים ראש ת האמהו שורש אחר חפש גם,
אומרו והוא מקום מצא לא זה ובכל, אשורנו ומגבעות
ש שם. דרך יכנס
נגע מצא שלא יתכן איך בדבר להקשות שיש ולהיות
עם הן אמר לזה ולבן, בתואל גם ואבותיו תרח בראשונים
יתחשב לא ובגוים ישכון לבדד שאין לבדד פירוש
אלא ההוא ענף וממין ואבותיו תרח משורש שורשו לבדד
מהמולידים. קורבה שום לו אין ישראל נשמות מחצב מין
ואומרו יתחשב לא ובגוים אותם עם שאפילו פירוש ועשו ישמעאל והם ממש אחיהם שהם גוים שנקראים יז (בראשית דכתיב ישמעאל גוים, נקראים )ששניהם
כה (שם דכתיב ועשו ), גדול לגוי ונתתיו - גוים שני לא
יתחשב.
כא (שם לאברהם ה' אמר )וכן זרע לך יקרא ביצחק כי
זרעו. נחשבים שאינם ועשו ישמעאל למעט
לישראל לקלל מקום אין מעתה לבינונים. ולא לצדיקים לא
וכדומה והמרגלים העגל עון עונות ישראל ביד שהיו, והגם לא זה לטעם כי ואולי סליחה, לשון עליהם ה' אמר כבר
לקלל רוצה בלעם שהיה הימים אותם כל מתכעס ה' היה
: ח״ו
וגו עם באומרו׳הן יכוון עוד שרוצה בלק על מתמיה
ואמר ישראל לקלל עם הן כל כלות אחר העומד הוא זה
יעמוד האומות ל ישכון בדד להם מבטח אין האומות וכל
עד המתקיימת אומה עקור ל רוצה ואיך רבות. שנים אפילו
העולם. סוף
ואומרו יתחשב לא ובגוים חשבון לגדר בא לא פירוש
הגדולות בכל להם דומה אין כי לבדד כשיהיו מעלתם
האומות: שיגיעו
י פס' כג פרק במדבר
כָּּמֹהו אַחֲרִּיתִּי וּתְהִּי יְשָּרִּים מוֹת נַפְשִּי תָּּמֹת יִּשְרָּאֵל רֹבַע אֶת וּמִּסְפָּּר יַעֲקֹב עֲפַר מָּנָּה: ּמִּי
י פסוק כג פרק במדבר החיים אור
… שידבר שהקדמנו למה הדרגות: בב' שיתכנו העם בהמון
בשם בשם אשר ובצדיקים, יעקב יתכנו. ישראל
ההמון כנגד אמר לזה הצדיקים וכנגד, יעקב עפר מנה מי
אמר ישראל רובע את ומספר צדיקים בהם שיש פירוש
מספר. לאין
, במספרם יפליגו מועטים שיהיו הגם שהצדיקים ותדע
הגם בהפך והרשעים כאומרם מועט מספרם רבים שיהיו רבים לפניו כשאמר לחזקיהו ה' שאמר א) כו (סנהדרין ז״ל
ש את אשר לרשעים. מנין אין לו אמר וגו' בנא
לומר ודקדק רובע באהליהם רבוצים הם שהצדיקים לפי
מט (בראשית ביששכר )דכתיב גם, המשפתים בין רובץ
שהם בדבר סוד יש גם עליהם, רובעת שהשכינה לפי
העולמות וזיווג יחוד: יסובבו
רוח דברי ולא עצמו דברי אלו. ישרים מות נפשי …תמות לדבר רוצה כשהיה כי (ילקוט) ז״ל אמרו וכבר הקודש,
אשר לדבר מניחו ה' היה ראל ליש היזק שאין דברים
יחפוץ.
ואמר ישרים מות ישראל. על שחוזר אמר״כמותם" ולא
אמת אנשי ז״ל שאמרו, גדול ענין לשאול רשע הפליג
ש ב) קכב (זוח״א מיתתם. בשעת בצדיקים הדרגות ב' יש
באין מבדיל מסך באין והולכת הגוף מן הנפש שיוצאת הא' שביציאת צדיקים ויש העליון, האושר מקום עד מעכב ומיד תכף מלכת ונמנעים זה גדר ישיגו לא הנפש
וכדומ חטאים איזה להם יהיה אם מה זמן עד ומתעכבים, ה
הדבר. יסובב שהוא כל חטא ואפילו
מיתה בשעת שנפשו העליון גדר לשאול בלעם בחר ולזה
באין יתברך פניו ת א ביושר שהולכים אותם כמיתת תהיה
מעכב… באין מסך
ממעשיו דרכיו יטיב המיתה ליום שבהגיעו ירצה עוד שהיתה ואתונו היה, שבאומות רשע כי ותועבותיו, הרעים
שנתאוה אלא עליו, תגיד ב) ד (ע״ז ז״ל רם כמאמ סוכנת לו
ולפי שבאומות, כישרים ישר ויהיה ישוב מיתה שבשעת ממנו ונמנע הרע בתכלית רע הוא והנה מזגו על שעמד
דכדוכה שבשעת ות להי שיכול דבר שאל לזה יושר, עשות
ישר. יהיה מות של
היו אם כי בפירוש לי שאמרו רשעים ראיתי בזה וכיוצא
אלא עושים היו ימותו ותכף בתשובה חזרו שי יודעים דבר כי ארוך זמן בתשובה לעמוד יכולים שאינם שיודעים
ז מלך עליהם מלך ליצלן. רחמנא וכסיל קן
הוא כי שבישראל הצדיקים כמיתת שימות הרשע שאל ולא
זו להשגה שיגיע הנמנע: מן
כא פסוק כג פרק במדבר
בּו מֶלֶךְ וּתְרוּעַת עִּמּוֹ אֱלֹהָּיו ה' בְּיִּשְרָּאֵל עָּמָּל ר: ֹאָּה וְלֹא בְּיַעֲקֹב אָּוֶן הִּבִּּיט ָּלֹא
החיים אור שם
הביט לא אומרו ירצה או שגם המחשבה חטא הוא און
יקרא הוא און ס״ו (תהלים אומרו דרך )על ראיתי אם און
הרעה המחשבה אל מביט ה' שאין, , בלבי ביעקב פירוש
ענף שהיא האון ם רוש הרעה המחשבה ביעקב עושה שאין
לשון לומר דקדק ולזה הרע, הבטה יותר שהיא מהראיה
הרעה מחשבה רואה הוא ראשונה בראיה כי הגם כי פירוש און. אין מפעלה בפנימיות מביט כשהוא
ביעקב און לומר ודקדק החטא בו עושה שאינו פירוש
יעקב בשם אשר העם בהמון אפילו וזה רושם, ההוא יכונה.
הצדיקי וכנגד ראה ולא אמר שבהם ם אפילו פירוש
הרע יצר עמו שעמל עמל הנקרא הגונה בלתי מחשבה חלל לבם והצדיקים השכל מדרך להטותה המחשבה בכח
בישראל. עמל ראה ולא אומרו והוא בקרבם,
עסקם וכל מצות שעושים הגם שהצדיקים לומר נתכוון גם אומרו דרך על עמל להם שיש מרגישים אינם בתורה
בעיני הוא עמל עג (תהלי)ם המרויח כאדם אדרבא אלא גם בתורה. חשקם לרוב בשעשועים המשתעשע וכאדם
כי, גבורה לי בינה אני ח (משלי אומרו דרך על )נתכוון עמל להם אין בה ומתמידין בתורה עוסקים כשהצדיקים
גבורה לו נותנת היא שאדרבא התורה: בעסק
אין בישראל שיש הדרגות ב' באמצעות כי לומר ירצה עוד ובזה מהאומות שבעולם רשע על מקפיד הוא ברוך הקדוש
לכל עול ובנשיאת עולמו בבריאת יגע אינו גם מאבדם אינו
לעולם. הצריכין הדברים
און הביט לא אומרו והוא בעולם שיש שביל ב גם, יעקב
רואה אינו עמל ובמזונותיו העולם בסבילת כביכול שעמל
לו חש ו אינ הכל צרכיו ובסיפוק שביל ב והוא, ישראל
ישראל. בשביל בישראל אומרו
ה והמצות התורה בדרך הולכים ישראל שאם תמצא 'וכן ומעתה יחד, האומות גם ונהנים וניזונים לעולם טובו נותן העולם לאבד מבקשים זו אומה לעקור המבקשים
. ויושביו. .
בחינות ב' כנגד פירוש. בו מלך ותרועת עמו אלהיו ה'
שהזכ יעקב בשם הנקראים יר, שהם והמתכנים, עם ההמון
בשם ישראל שהם הצדיקים.
עמו אלהיו ה' אמר לזה מאהבה, שעושים הצדיקים הם
הדין לצד הצדיק עבודת שאין לומר החסד שם שהוא 'ה אלהיו לומר ודקדק טוב, שהוא במה הטוב אוהב אלא אמר לזה אחור, ישוב מייסרהו ה' שאם תחשוב שלא
ש אלהיו יעמוד. אהבתו משמרת על שייסרהו הגם
אמר יעקב בשם הנקראים ההמון כת וכנגד מלך ותרועת
בו המשפט לצד ירא: שהוא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה