וישמעאל אברהם של מותם את התורה מציינת הפרשה בסוף אישה, לו. מוצא במיל לשתות לו שתתן ממנה מבקש אליעזר כאשר רבקה של מעשיה את מתארת התורה
"חד ב שבת״י
יעקב ין | ע השבת-מושב עלון 'כ וחב פרשת | התשפ״ב אייר קותי- ד אבות פרקי
בס״ד
ה רה– תו דבר ל איי רב קנטרוביץ- מ רב ה ושב
פרש את נקרא השבת המס בחוקותי ת יי מ על נקרא בחוקותי רשת בפ ויקרא. ספר את ת
והקללות, הברכות ו תמיד נקראת זו פרשה כדי ב): לא, (מגילה היא הסיבה שבועות. חג לפני
כמו האילן לפירות השנה ראש גם הוא שבועות חג כי קללות ללא שבועות לחג שניכנס
ב- (א, השנה ראש במסכת המשנה )שאומרת התבואה על בפסח נידון העולם פרקים 'בארבעה
האילן פירות על בעצר׳ת וְהִּשְבַתִּי מַחֲרִּיד וְאֵין בָאָרֶץּושְכַבְתֶם שָלֹום "וְנָתַתִּי ו): כו, (ויקרא היא בפרשה הברכות אחת
בְאַרְצְכֶם לֹא־תַעֲבֹר וְחֶרֶב מִּן־הָאָרֶץ רָעָה "חַיָה מן רעה חיה 'והשבתי הפרוש מה יוחאי בר שמעון ורבי יהודה רבי במדרש נחלקו 'הארץ-
א פרשה בחוקותי (ספרא )
משביתן אומר שמעון ר' העולם, מן מעבירם אומר יהודה ר' הארץ מן רעה חיה,'והשבתי
ואין מזיקים שיש בזמן או מזיקים, שאין בזמן מקום של שבחו הוא אימתי אר״ש, יזוקו שלא השבת, יום ל שיר מזמור אומר הוא וכן מזיקים, ואין מזיקים שיש בזמן אמור מזיקים, עם ונמר כבש עם זאב וגר אומר הוא וכן (ב) יזיקו. שלא משביתן העולם מן מזיקים למשבית
ילדיהם ירבצו יחדיו תרעינה ודוב ופרה בם, נוהג קטן ונער יחדיו ומריא וכפיר ועגל ירבץ גדי
מלמד הדה, ידו גמול צפעוני מאורת ועל פתן חור על יונק ושעשע תבן, ל יאכ כבקר ואריה פיו מתוך מרה ומוציא צפעוני של עינו גלגל לתוך ידו את להושיט עתיד מישראל 'שתינוק אבל רעות חיות יהיו שמעון רבי ולפי בעולם, רעות חיות יהיו לא לבוא לעתיד יהודה רבי לפי
המזיקות החיות של מהכחדה גדול יותר דבר שזה. קו יזי ולא שלהן הטבע את ישנו הם חיצונית בצורה ולא פנימית בצורה המציאות על להסתכל אותנו מלמד יוחאי, בר שמעון רבי דברים שיש אותנו שמלמדת הסוד תורת של ה״סוד" וזה דבר, בכל הטוב את ולראות וגלוייה,
חיצונית שמבחינה המזיקות יות הח כמו אותם לגלות כדי פנימית התבוננות שצריך נסתרים שמעון רבי של מדרכו ללמוד שנזכה יזיקו. לא אך בעולם יהיו הם ולעתיד מזיקות הם
שלום שבת. הרע על הגובר טוב יש יהודי שבכל ולדעת טובה בעין יהודי כל על להסתכל
בעומר בל״ג קרה? מה
דברים שני ישראל מסורת לפי קרו בעומר ל״ג: ביום עולמו לבית הלך יוחאי. בר שמעון רבי ב. מלמות. פסקו עקיבא רבי של תלמידיו
מלמות פסקו עקיבא רבי של. תלמידיו
בעומר לל״ג פסח שבין בזמן מתו24 בזה זה כבוד נהגו שלא בגלל עקיבא, רבי תלמידי אלף כוכבא בר מרד של בקרבות שמתו אומרים ויש אסכרה, שנקראת במגפה שמתו אומרים, יש
כחיילים השתתפו. בהם לעילוי גדול נשמה נר מעין הם המדורות ולכן בעומר, בל״ג למות קו פס הם מהדעות חלק לפי עקיבא רבי תלמידי של. נשמתם עולמו לבית הלך (רשב״י) יוחאי בר שמעון. רבי רבי הקשה, המגיפה לאחר שהוסמכו עקיבא רבי מתלמידי אחד היה יוחאי בר שמעון רבי
הזוהר ספר את כתב הוא במיוחד. גדול תנא היה, שמעון הקבלה חוכמת את לכולם והשמיע
התורה בסודות. שעוסקת היו ולא הבית, את אש סובבה מהעולם להיפטר שמעון רבי עמד כאשר בעומר ל״ג ביום
לבית להיכנס יכלו ומיוחד מצומצם תלמידים מספר רק להיכנס. יכולים. התלמידים
לגלות מהשמיים שות ר לי ניתנה פטירתי לפני שהיום לכם דעו לתלמידים: שמעון רבי אמר התלמידים ושאר הדברים את יכתוב אבא רבי עתה. עד לכם לגלות יכולתי שלא סודות לכם
בשפתותיהם ירחשו אומר שאני. מה בספר אבא רבי ידי על שנכתבו מאוד, עמוקים דברים לתלמידיו רשב״י גילה שעה ובאותה
רבה אידרא. שנקרא בת כולם שמעו נשמתו שיצאה שעה באותה מהעולם, ונפטר רשב״י של נפשו נחה מכן ולאחר יוחאי בר של להילולא מוזמנים "כולם מכריזה מהשמיים."קול יוחאי בר שמעון לרבי נשמה נר מעין שהם מדורות מדליקים אנו בעומר ל״ג בכל מאז. ולכן
יוחאי בר השיר את במדורה לשיר. ונוהגים
הזמני לוח: ם
: ת: 09 השב כניסת 19
השבת20: צאת 20:
מ השירים שיר, נחה רשה ד
שב קבלת וערב: ית ת, 09 19:
של שחרית: שבת00 8:
ליל: ד ים יש עור 30 7: 1
תורה: שיעור 18: 00
שבת40 של: מנחה 18:
ערבי 5 מוצ״ש: של ת 20: 0
ל חו יום תפילות זמני
מנ: חה: שחרית5: 30, 20 19:
: ערבית5 5 19:
: לרפואת אק םר דוד דביר חתון, בן
אתי בן נעימ חנה, ב ה ת נעימה חתון,
יע חנה, בת, אסתר בן קב בת רחמה
מרי בת רבקה קרן, חנה בת ליהי, ם
שולמ רחמים, ת י ולו, ל בן אורי
רפא נועה, בן דניאל ל האני, בן
, מרסל בן בועז רבק, ה בת אסתר חתון בת נעימה ו מתיתיה בן משה,
חדשות הקהילה:
שלישי ביום 1. , הקרוב אייר כ״ג
העלמין בבית אזכרה תתקיים ז״ל (יוספי) לאה בן ליוסף במושב
בשעה18: 45 ת7, במלא שנים
. לפטירתו
2. ביום אזכרה נערכה השבוע
,) (פנחס סרח בן לאליהו רביעי
במלאת13 ש לפטירתו. נים
3. שונים בנושאים תורה שיעורי
כולם השבוע במהלך. מתקיימים
תורה לל. מוד מוזמנים אל פרטים
הרב קנטרוביץ- אייל המושב. רב
נשמת ל: עילוי הלן שמעון, בן שלום
ן ב מדמון ימימה שו, ל בת מית
חיה ב, ן יגאל, סעידה רה ש בת
פרחה בן דוד א, סתר, מזל בן משה
)(גבריאל גברי, ,) (רביבו סימי בן אל
, נזימה בת חיה רבקה רותי, בן עופר
בן משה דלן מ מזל, בן מאיר איטו,
, סמרה בת בת נעימ בת שבע, ה
מרים בן אליהו מ, , סעדה בת זל
בת נרקיס, גורג׳יה בן אברהם
עזיזה. רוזה בת חננה,
( יוחאי בר שמעון רבי של הולדתו לשבת: סיפור משאש יוסף לרבי אבות' 'נחלת ספר )לפי
זכו לא הם אחד, דבר רק חסר שרה ולרעייתו ישראל בארץ ששלטו הרומאים למלכות ומקורב עשיר אדם שהיה ליוחאי
את לגרש או בילדים, לזכות כדי נוספת אישה לשאת לו עדיף האם במקורביו נועץ ויוחאי שנים מספר חלפו בטן. לפרי
נפשה את ידעה לא הדברים לה שנודעו שרה נפש. עגמת ו צער פחות לרעייתו תגרום פעולה איזו מחדש, ולהינשא אשתו צרה- עם לחיות תאלץ היא כעת עקרה שהיא האישי הכאב על נוסף צער, מרוב גרושה להיות לחילופין או שנייה אישה בת או בבן להיפקד שתזכה העולם בורא לפני כמים דמעות ושפכה כוחה בכל התייפחה היא בה. יחפוץ לא שאיש עקרה
מכל ותשובה תחנונים סליחות ימי השנה לראש סמוכים שהיו שהימים עוד ומה שנייה. אישה וללא בעלה בבית ותישאר לקבלת רצון עת שהיא השופר תקיעת בשעת השנה בראש הגיעה ודמעותיה תחנוניה תפילתה לשיא ישראל. לכלל הלב
ומאור בשמחה התפילה לאחר לביתה חזרה והיא טובה הייתה הרגשתה התפילה. שמח הביתה חזר יוחאי בעלה גם פנים.
ובשמחה בתפילה השנה ראש יום המשיך וכך התפילה, . לאחר הניצבים עצים בחורשת הוא ניצב והנה יוחאי חלם בלילה
והעץ במים משקהו אחר או זה לעץ לפעם מפעם הניגש מלאך הוא רואה לפתע עלים, ללא השלכת לאחר כעצים דוממים
שיוחאי העץ לכיוון המלאך פורח והנה העירומים העצים אחד על נישען עצמו יוחאי עלים. ולהצמיח לפרוח ללבלב מתחיל מתעורר בבוקר ופרחים. עלים בשלל יתואר שלא ביופי פורח קט שברגע העץ, את ומשקה בקבוק מחיקו מוציא עליו, נשען
הפסוק את משים מבלי מפיו ופולט החלום זיכרון תחת עדיין נפעם יוחאי " הללוי- שמחה הבנים אם הבית עקרת מושיבי
חורשת ראית בחלומך נכון לו, אמרה חלום חלם שהוא ששמעה ברגע החלום, על לה לספר כדי לרעייתו ניגש הוא ה".
הללוי- שמחה הבנים אם הבית עקרת "מושיבי הפסוק את בבוקר מפיך פלטת והאם וכו' עלים ללא עירומים עצים גם ה",
רבי התנא הצדיק הרב אל דיחוי ללא לגשת מחליטים הזוג הפסוק. את משים מבלי מפי ופלטתי ה זה חלום חלמתי אני
. עקיבא על השמים מן מרחמים פעם שמידי עקרות נשים הם העירומים שהעצים להם ובישר בשמחה קיבלם עקיבא רבי
בפרי מיידית להיפקד תזכה עז״ה שב רעייתו את מסמל יוחאי נשען שעליו העץ בטן, בפרי להיפקד זוכה והיא מהן אחת ויתקיים במינו, מיוחד לבן תזכה והיא הכבוד כסא עד רקיעים שבקעו הטהורות בדמעותיה המלא הבקבוק עקב בטן, תפילות את ה' ששמע שם על שמעון, שמו את שתקראו ממכם בקשתי בשמחה. הבית עקרת ותישאר שתשב הפסוק בהם
ישראל כלל למען מעלה ומקובל. בשמי גדול תפילתו כוח ויהיה אמו חג סיוון ו' בתאריך חודשים תשעה לאחר ואכן את שגידלו הזוג בני של הרוח ורוממות השמחה את לתאר נקל שמעון. רבי נולד ישראל לעם התורה ניתנה שבו השבועות
בתורה. ונתעלה ועלה ומיוחד אישי ליחס זכה שם עקיבא, רבי של בישיבתו ללמוד ושלחוהו וטהרה בקדושה בנם
ות לאש בית האלף סדר לפי לפרשת ב ל כל חוקותי המשפחה
. א שֶבָה מֵהַבְרָכֹות אַחַת, נִּזְכֵה מִּצְו אֶת נְקַיֵם אִּם וֹ (כ" הקב״ה. ת )'ו/ה
מָה ְל. ב רֹומְזֹות " הַמ י ִּלִּים וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְתֹוכֲכֶם?" פָס' / כ״ו (פֶרֶק )י״ח
. ג כּו יְז שִּבָה נֹוסֶפֶת ֶבְרָכָה בְנֵי- אֶתַה יְקַיְמּו אִּם יִּשְרָאֵל מִּצְו. תֹו )'(כ״ו/ד
. ד יר- גִּרגֵי הָפְרַדַת מֵלֶאכַת נִּקְרֵאת ְכֵיצַד מֵהַקְל הַחִּטָה ִּי י? פָה )'(כ״ו/ה
. ה אִּם מֵהַקְלָלֹות אַחַת (כ" הַמִּצְוֹות? אֶת יְקַיְמּו לֹא בְנֵי-יִּשְרָאֵל /ו ל״ב)
. ו מ ִּבְאֵילּו י מְת לִּים שַלֵם הקב״הֵי ש ֹוְאָר לִּבְנֵי- ָיִּשְר אֵל הַמִּצְוֹות קִּיּום עַל שְכָרָם? אֶת פָסּוק / כ״ו (פֶרֶק ט)'
. ז יִּמָשְֵך הּוא טֹוב, כְָך כָל יִּהְיֶה שֶהַבָצִּיר בִּגְלַל אֲבָל הָעֲנָבִּים, בָצִּיר ר לְאַח הַשָנָה בְמַהֲלְַך שֶעֹושִּים הַחַקְלָאִּית נִּקְרֵאתָהַפְעֻלָה כֵיצַד
אֵלֶיה? ָעַד ר" כ ֶ(פֶק ה פָסּוק / )'ו
. ח י הַקב״ה ָמָה מֵהָא יתַיְבַטֵל) שִּב=( ב אִּם רֶץ, ני- מ אֶת יִּשְרָאֵלִּיְשִּמְרּו צוֹוָת? יו פַס / ר״ו כ ֶ(פֶק ) ו' ּוק
. ט בְהֵמָה אֵיזֹו אֵפְשַר אִּי ל אֹותָה הְקְדִּיש אָדָם אִּם גַם הַמִּזְבֵחַ, עַל ֵלְהַקְרִּיב בֵית-? ש ָהִּמְקַד (כ" )'ו/י
. י פ בְרָכָה ֵאֵיזֹו ירּוָש כ" (פֶרֶק תְבּואָה? שֶל מְאֹוד רָב שֶפַע שֶיִּהְיֶה ה י פָסּוק / )'ו
מְת כֵיצַד. כ הַשָמַיִּם בַפָרָשָה, אָרִּים ֹו בַּצ שְנַת תִּהְיֶה כַאֲשֶר י פָסּוק / כ״ו (פֶרֶק גֶשֶם לְלֹא ֹו? רֶת "ח)
לִּבְנֵי- יִּהְיֶה מָה. ל ב=(ּצִּמְצּום ְיִּשְרָאֵל כ" (פֶרֶק הַקְלָלָה? בִּימֵי מְעַט) פָסּוק ו / כ" )ו
. מ: בַפָרָשָה" הַמֹופִּיעָה ל׳פַחַד' נִּרְדֶפֶת ִּימְלָה פַס / כ״ו."(פֶרֶק _____בִּלְבָבָם וְהֵבֵאתִּי ל" ּוק )ו
. נ הִּתְחַי נִּקְרֵאת ְכֵיצַד שֶאָדָםַלֹוקֵח בּות י כ עַצְמֹו"(פֶרֶק? עַל ז פָסּוק / ב)'
. ס הָע מַהּו רש״י פֵרּוש: לְפִּי וֹ הַמְת נֶש בַמ ֹוִּאָר לִּים" י אֶתְכֶם" נַפְשִּי וְגָעֲלָה? פָסּוק / כ״ו (פֶרֶק ל)'
. ע נֹוסֶפ ֶבְרָכָה שֶבְנֵי- ת יְז ִּיִּשְרָאֵל מִּצְו אֶת יְקַיְמּו אִּם בָה כּו ר" כ (פֶק הֶקב״ה. ֹוָת ד פָסּוק / )'ו
בְאֵי. פ זוֹ ִּמי מְת לָה יְפ שִּהקב״ה ֹוְאָר " הַמִּצְוֹות: אִּי-קִּיּום עַל אֹותָם לְהַעֲנִּיש כְדֵי בֵינ-יִּשרָאֵל אֶל נֶה וְנָתַתִּי__ _." __בָכֶם כ״ו ק ֶ(פֶר
פ ָסּו / י ק ) "ז
ל קֹודֶש שֶהּוא שֶּנֹולָד, עֲשִּירִּי כֶבֶש כָל מְסַמְנִּים כֵיצַד רש״י: פֵרּוש לְפִּי. צ קב״ה? כ "(פֶרֶק ז פָסּוק / ל״ב)
. ק לְפִּי רש״י: פֵרּוש מ ִּאֵיזֹו זְקּופָה "בְקֹומָה מַשְמָעּותָה בָפ?"רָשָה, יָלָה י פָסּוק / כ״ו "(פֶרֶק ) ג
. ר, ב יָּל-אֹוי י ח הַבְרָכָהָּכַּמָּה, לְפִּי פַס / כ״ו (פֶרֶק מִּבְנֵי-יִּשְרָאֵל? חָיָילִּים מֵאָה לָנֵצַח ְיַצְלִּיחּו ּוק )'ח
. ש שֶבְנ" נֹוסֶפֵת ֶבְרָכָה יְז ִּי מִּצְו אֶת יְקַיְמּו אִּם בָה כּו "וְנָתַתִּי_ הקב״ה: _ת ֹו _ __ _ ( "__ פֶרֶק פַס / כ״ו ּוק )'ו
. ת מ ִּאֵיזֹו יב אֶתָּעִזַּת מְתָאֶרֶת לָה י צ: ? וְהַמְוֹות ִּהַתֹורָה בְחֻק "אִּם ______ תַי." ֹו פַס / ר״ו כ ֶ(פֶק ּוק )ט״ו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה