טבדי בנימין הרב ▪ בחררה המהפך עני
– הגמרא מהלך רשע "נקרא "וגדר
1 ע״א נט קידושין.
… וקבליה זירא רבי אזל זירא, לרבי קבליה גידל רב אזל זבנה, אבא רבי אזל ארעא, בההיא מהפיך הוה גידל רב
ובא בחררה מהפך עני ליה: אמר, אשכחיה סליק, כי לרגל. אצלנו שיעלה עד המתן ליה: אמר נפחא, יצחק לרב
ליה אמר מאי? הימנו, ונטלה: אחר נמי השתא ידענא. הוה לא א״ל: הכי? עבד טעמא מאי מר ואלא. רשע נקרא במתנה בעי אי מילתא, מסמנא ולא היא קמייתא דארעא לה, מזבנינא לא זבוני א״ל: מר! ניהליה ניתבה
ושונא דכתיב: לה, נחית לא גידל רב נישקליה. גידל רב בה דהפיך משום לה, נחית לא אבא רבי יחיה, . מתנות
דרבנן ארעא ומיתקריא לה, נחית מר ולא לה, נחית מר. לא
2 רלז סימן סמ״ע.
רשע. נקרא כזה רשע מעשה שעשה הכנסת בבית עליו: ומכריזין
3. ג- סדרה / קרח / התורה על יהודה צבי הרב שיחות תשל״ב
" רשע לחבירו ש״הקורא נאמר קידושין במסכת - "יורד
כזו אפשרות דעתם על מעלים אינם חז״ל. "לחייו בכל ואם מציאות, סילוף זהו רשע. לחבירו יקרא שיהודי
לחייו. . הוא יורד אז רשע, לו קורא הוא. זאת
אע״פ חבירו, על ידו "המגביה נאמר: סנהדרין בגמרא
הכהו, שלא רשע נקרא והיא, " הפסוק מן ראיה: מביאה
רשע נקרא שהוא, נכון רעך תכה למה לרשע: ""ויאמר. שכן אלא רשע, לקרותו שמותר אומר זה אין עדיין אולם רשע שהוא מציינת התורה התורה. ידי על נקרא, הוא
כן. לקרותו רשות אין לך אבל
ובא [=עוגה] בחררה מהפך "עני קידושין: בגמרא וכן
רשע". . נקרא הימנו ונטלה. אחר, נמצאת אם דהיינו, לקחתה אותה מגלגל אחד ועני הרבים ברשות, חררה והקדימו אחר מישהו בא ובינתים לקחה, לא עדיין, אבל
רשע נקרא הוא הגמרא. רשע לקרותו היתר אין כאן גם.
רשע שהוא והלכתי מוסרי בירור מבר. רת
הקשה הוא זצ״ל הרצוג הרב לפני אלו דברים שאמרתי כ הכנסיות בבתי עליו "שמכריזין הגולה באר מדברי י על
לבית לדברי סתירה אינו זה אבל. רשע" מעשה; שעשה רשע "מעשה שעשה מכריזים ורק להכריז, כח יש."דין זצ״ל ניסים הרב וגם, אתי הסכים זצ״ל הרצוג הרב להעלות שאין משמע זה מכל הדברים. לאמיתת הסכים
לאדם לקרוא אפשרות הדעת על רשע בשם. מישראל
לו שיש אדם כל נפסק תענית בגמרא: אבל ", פנים עזות
בענין ישראל מכלל יוצא פנים ז ע רשע". לקרותו מותר
רשע בשם בישראל לאדם לקרוא שאסור הוכחנו, . זה בנוסח להשתמש מותר פנים עז אדם שלגבי מתברר וכאן
איש "העז ב״משלי": וק הפס מן זאת לומדת הגמרא זה.
איש- "'העז מסביר: ורש״י ', רשע״בפניו עזות בו שיש
מותר בלבד זה דבר ום ומש בפניו… רשע לו אמור פנים,
רשע "לקרותו לשנאותו "מותר,"ה מוסיפ והגמרא.
" רש״י: ובפירוש לרעך 'ואהבת דכתיב גב על אף לרעך "ואהבת של הגדול הכלל מן יוצא פנים עז כמוך'".
,"כמוך חכם תלמיד כלפי פנים עזות ש למדים אנו ומכאן
הראשונה הנקודה היא זאת. . ביותר הגרועה המידה היא
תם רבנו שיטת
4. שם תוס' [ע״ע א] עמוד י דף מציעא בבא מסכת תוס'
כו- ונטלה אחר ובא בחררה המהפך 'עני 'פי
הפקר. של בחררה דמיירי בקונטרס
את ראה י.) דף (ב״מ אוחזין בשנים דתנן מהא וקשה ובא עליה טליתו שפירש או עליה לו ונפל המציאה
שלו. היא הרי ונטלה אחר
הפאה מקצת שליקט מי (שם) התם דקאמר הא וכן
הימנה- אותו מעבירים עליה טליתו ופירש עני ואמאי
הוא? בחררה מהפך
אלא שייך לא הכא דנקט דמהפך דאיסור ר״ת ואומר כשרוצה או בשכירות להרויח העני כשרוצה דוקא
וקונה, מקדים וחבירו אחד דבר לקנות
גידל, דרב דומיא והוי כי רשע דנקרא קאמר ומש״ה וישתכר ילך חבירו בה שטרח זאת על מחזר למה
אחר. במקום
לא שאם איסור ליכא דהפקר החררה היתה אם אבל
אחר ימצא לא בזאת זכה ת…
נמוך למחיר מתנה בין חילוק יש האם תם– רבנו בשיטת בירורים
5 ע״א נד ב״ב רמב״ן.
ולקחה אחר ובא ללוקחה בה במהפך רשע נקרא קדושין במס' אמרינן דכי קשיאן, לא כולהו ז״ל ר״ת ופריק
מר, ובה הפסדו אין מצא לא ואם ליקח אחרת ימצא זו לקח לא שאם לא לנפשיה זכי דקא הפקר של בדבר אבל
. עדיפא דידיה רווחא כלומר קודמין, וחייו אחרינא משכח דלא רשע מיקרי במכר כן שאין, מה לקח ואפילו
לחלוק. אין הוא ומכר הואיל דמיו מכדי בפחות
6. קידושין מרדכי תקכד ג,
ארעתא בההוא מהפך הוה גידל רב 'כו המהפך עני
. רשע נקרא ונטלה אחר ובא בחררה דבר כשקנה וה״מ
בשוויו ועשית משום מצרא דבר לדינא קצת דדמי
לקנות, אחר במקום למצוא שיוכל והטוב הישר אבל וזכה אחר ובא בחנם לו שיתננה מהפך או הפקר דבר דינא משום בה לית מתנה כדאמרי רשע נקרא אינו בו
מצרא. דבר
7. משה דרכי רלז סימן משפט חושן הקצר
מחזר דאם ל״א בית בתשובותיו כהן מהר״ד כתב בזול יותר וקנאו אחר ובא לקנות אחד דבר אחר אחד מציאה כמו הוי כך לקנות אחר במקום מוצא שאינו ודוקא (שם). (ע״א) האומר פרק במרדכי משמע וכן זכה לידו משהגיע אבל ישראל ליד שהגיע קודם
הו ממנו והמוציא עכ״ל. גזלן כמו י
8 קלב סימן מהרי״ק שו״ת.
דה״מ דכתב המרדכי לשון מתוך לדקדק רצית ואשר
בשויו" הדבר "כשקנה הדבר קונה היה דאם דמשמע כו'
- רשע מקרי הוה דלא בזול ריוח שיש היכא דווקא היינו
במקום כזה ריוח למצא יוכל שלא הוא לעינים ונרא 'גדול
אחר, ידוע שהריוח מאתים ושוה במאה זבין כגון
ומפורסם, כגון בשוק נמכר כמוהו קצובין שדמיו בדבר או כמו הוי גביה מוזיל הוי אי ודאי דהתם הפלטר בבית חררה
– מועטת מתנה מ״ל מרובה מתנה לי דמה מציאה או מתנה
כך כל ריוח בו אין וגם ידוע קצבתו שאין במידי אבל דבר נראה לע״ד ביוקר יותר או בזול יותר ימצא ופעמים
רשע דמקרי יעקב רבי דמודה. פשוט
בשויו" בקונה״דבר פתח שהרי הוא דכן ותדע דמשמע
בזול- דבר לקונה לאפוקי דבא מסיים" והדר דבר אבל
לו" שיתננה מהפך או הפקר רשע בזול קנה הא משמע כו'
מקרי.
קונה שהוא מטעם שרינן דלא אתא לאשמועינן ודאי אלא דהפקר דומיא הוי דאז גבי' מוזיל דוודאי היכא אלא בזול כולי רוחא דליכא במידי אבל רוחא ליה אית דודאי כו'.
כדפירש. לא קיץ דלא מידי והוה האי
9. מרדכי רלו פ״ב ב״מ
מציאה כמו דהוי רשע מיקרי דלא וקנה שמעון וקדם שמעון של המיצר על כוכבים עובד של ע בקרק מהפך שהיה ראובן וכו. הן הרי כוכבים עובדי נכסי גבי הבתים חזקת פ' עי' שלו המיצר על קרקע לקנות ליה מיתרמי שעתא כל 'דלאו
הרמב״ן שיטת
11 א עמוד כד דף קידושין מסכת הרי״ף על הר״ן.
המהפך עני ודאמרינן לתלמידים. הפקר דרבנן. ארעא מן בה לזכות אחריה מחזר רש״י פי' וכו' בחררה
הבית. בעל לו שיתנה או ההפקר
… התוס עליו 'וחלקו רש״י כדברי סובר ז״ל והרמב״ן
ז״ל רשע. נקרא במציאה שאפילו
היינו הימנו ה אות מעבירין פאה לענין ששנינו וזו
העניים כל שהרי אחריה מחזר בלבד הוא שלא טעמא
הפאה. אחר כמותו מהפכים
ומ״מ ממנו ונטלה אחר ובא בחררה המהפך עשיר או בביתו לחם לו מצוי שהעשיר לפי רשע נקרא אינו
משכניו. ליקח
הבא דבעשיר מוכח גידל דרב עובדא דהאי גב על ואף
- בחררה המהפך דעני דינא נמי שייך ליקח ה״מ
ליקח: מצויין הקרקעות שאין לפי קרקעות במקח
11. ע״א י ב״מ רמב״ן ע״ב][וע״ע נד ב״ב הרמב״ן חידושי
… שם פירש ז״ל רש״י אבל הבית בעל לו שיתננה או ההפקר מן בה לזכות בחררה המהפך, עני ממה נראה וכן
עני, שאמרו כעיקר טעם ז״ל ר״ת בדברי שאין. ועוד
קשיאן לא פירכי, והנך עצמו שהפיל פי על ואף באה טרחו ידי על ולא בה שיהפוך אותה יודע היה לא דבמציאה
קאמרינן. דינא והתם רשע שנקרא לך אומר מספיק זה טעם אין ואם בה זכה זה, עליה
פיאה לענין שאמרו ומה מעביר הימנו, אותה ין מחזר בלבד הוא ולא הפיאות אחר כמותו מהפכין העניים שכל מפני
אחריה. ישראל ביד גר של ומשכונו האחר. קנה לפיכך גופו לקנות אחריו הפך לא
מפראג המהר״ל שיטת
12. ג פרק הצדק נתיב, מהר״ל
… א (נ״ט, דקידושין שלישי )'ובפרק בא הזה במאמר שמתפשט מי והיינו נופל, מה על רשע שם לך לבאר שלו בכח אחר לגבול ונכנס הראוי מן יותר שלו. בכח פרנסה וחלק האדם את ברא הש״י כי רשע נקרא ולכך שנים שיהיו ית' השם ברא ולא ואחד, אחד לכל
פרנסה חד א לכל שיהיה רק אחד מדבר מתפרנסים ממקום מתפרנסים אינם שערות שתי ואפילו מיוחדת, ברוך הקדוש אמר א') (ט״ז, דבתרא בפ״ק כדאיתא אחד, גומא לו בראתי אחד וכל בראתי נימין הרבה לאיוב הוא שאלמלי אחת מגומא שתים יינקו שלא עצמה בפני וכו אדם של עינו מאור מחשכות אחת מגומא.'יונקות
עצמה בפני יניקה ושער שער לכל נתן ית' השם ואם עצמו בפני יניקה אדם לכל נתן שהש״י וק״ו, כ״ש עזאי בן אמר מכאן א') (ל״ח, יומא במסכת וכדאמרינן אין לך יתנו משלך יושיבוך ובמקומך יקראוך בשמך בחברתה נוגעת מלכות ואין לחבירו במוכן נוגע, אדם
וא שה את ואחד אחד לכל סידר הש״י כי זה ענין פי' הש״י סידר אשר לחבירו במוכן נוגע אדם ואין לו ראוי כמו זה נחשב הרי לחברו במוכן נוגע הוא ואם אליו, מוכן הוא זה דבר בחררה המהפך עני ולפיכך גזילה, וזרוע בכח שנוטל מצד רק זה אין נוטלו ואם לחבירו
זרוע לו יש אשר רשע א נקר ולכך שאמרנו כמו שלו רמה
. רמה
כשם כי בחברתה, נוגעת מלכות ואין אחריו ואמר מה ואחד אחד כל דהיינו המין פרטי סידר שהש״י כלל סידר כך לחבירו, במוכן נוגע אחד ואין לו שראוי בפני ג״כ הדור כלל סידר והוא מלך להם שנתן הדור הם אלו דברים ושני בחברתה, נוגעת מלכות ואין עצמו
בכ. ללו הדור סדר והשני הפרטי סדר האחד שוים,
נקרא לקנות יורד ואחר לקנות מהפך שהיה מי ולפיכך יותר אחד ומצד חבירו, בגבול נכנס שהוא לפי רשע משנה זה כי הגזל, מן אחר בגבול נכנס הוא כאשר קשה
בריה כל אל שחלק מה הש״י: סדר
הרבה שנמצא מפני זה דבר כמו דוקא פירשו והתוספות
ההפקר מן זכות ל מחזר היה אם אבל א', במקום לקנות אמרינן דהא רשע, שנקרא אמרינן לא אחר בו וזכה וקדם וקדם עליה ונפל המציאה את ראה מציעא דבבא בפ״ק פיאה גבי אמרינן ועוד שלו, הוא הרי בה וזכה אחר מיניה שמע הימנו, אותו מעבירין עליה טליתו פירש רשע שנקרא לפרש צריך זה ולפי לזכות, לאחר שמותר
אחד במקום הרבה שימצא שאפש. ר בשביל
שעיקר כלל חלוק אין אמרנו אשר הפירוש לפי אבל
רשע נקרא ולכך חבירו חיות אל נכנס הוא כאשר. הטעם
המציאה על נפל דאם הראשונה הראיה על תמה ואני נקרא שלא מנ״ל שלו שהיא בה וזכה וקדם אחר ובא
רשע.
היא שהפאה כיון שאני פאה דלמא השניה הראיה ועל
כל ולפיכך התורה, זכתה עולם לעניי כי לעניים יך שי חבירו לגבול שנכנס בפאה שייך ולא בו זכה. הקודם
דראה בהך אמרינן אי וגם חלוק דאין נאמר אם ואפילו לכתחילה אחר בו לזכות דמותר עליה ונפל המציאה, את בעוד אלא בחררה המהפך עני נקרא דלא מידי קשיא לא
קדם והוא אדם בני כדרך זכות ול לקנות בו מהפך שהוא דאל״כ זכה כבר זאת בנפילה כי שסבר זה אבל בו, וזכה
לזכות. ומותר המהפך עני נקרא לא לכך להגביה לו היה
הוא סבר טליתו שפירש מפני אחר ענין דפאה ההיא וכן המהפך עני נקרא לא בודאי גוונא וכהאי זכה שכבר
בה. לזכות לאחר ומותר בחררה
קשיא ולא יורד שהוא מפני אמרנו אשר לפירוש כי, כלל נוהג הוא כאשר דוקא ולכך אחר, אל מוכן שהוא לדבר חיותו שהוא אחד דבר על לחזור דהיינו עולם של כסדר אחריו חזר שהרי לחבירו מוכן שהוא לומר שייך, בזה בזה כי חושב הוא כי עולם של כסדר אינו זה אבל
קונה הוא המציאה ל ע נופל או הפאה על טליתו שפירש
אינו, וזה אותה, ומותר לחבירו מוכן שהוא שייך לא לכך
שאמרנו: כמו והפירוש ממנו, ליקח
לרמב״ן ר״ת בין הנפק״מ ובדיקת – מלמד הלכות
13 תוס. ע״א נט קידושין '
'כו- ונטלה אחר ובא בחררה המהפך עני … ואומר
יצחק למהר״ר נראה …ומכאן ר״ת למלמד שאסור בביתו אחר מלמד לו שיש הבית לבעל עצמו להשכיר ילך שם שכיר שהוא שמאחר בביתו שהמלמד זמן כל שיאמר לא אם שם להשתכר אחר במקום המלמד
שכר אם אבל שלו המלמד לעכב רצונו דאין בעה״ב
אותו שכור ל אחר בע״ה יכול אחד מלמד בעה״ב ושכור לך הבעה״ב לו לומר יכול ואינו עצמו מלמד שהרי לזה אלא רצוני אין ליה דנימא אחר מלמד
אחר ממלמד יפה בני ילמוד שזה לי. כמדומה
14 רלז סימן משפט חושן יוסף בית.
שם התוספות כתבו הבית לבעל עצמו להשכיר למלמד ור שאס יצחק למהר״ר נראה מכאן תם רבינו דברי על אם שם להשתכר אחר במקום המלמד ילך שם שכור שהוא שמאחר בביתו שהמלמד זמן כל אחר מלמד לו שיש אחר הבית בעל יכול אחר מלמד הבית בעל שכר אם אבל שלו המלמד לעכב רצונו דאין הבית בעל שיאמר לא
לזה אלא רצוני אין ליה דנימא אחר מלמד ושכור לך בית ה הבעל לו לומר יכול ואינו עצמו מלמד אותו לשכור עכ״ל. אחר ממלמד יפה בני ילמד שזה לי כמדומה שהרי
15 ע״א נט דף קידושין למס' רב בי מהר״י שיטת.
לפי אלא עולה אינו הדין זה להשכיר, למלמד דאסור ז״ל יצחק להר״ר נראה ומכאן כו' בחררה המהפך עני 'תוס'
עולה אינו זה אחר מלמד הבית בעל שכר אם אבל שאמ' מה אלא הראשון הדין זה לא ו לפרש״י, לא אבל ר״ת
ודוק. לפרש״י
והרמ״א ערוך השלחן פסקו מי כמו
16 רלז סי' חו״מ שו״ע.
א. סעיף מטלטלים בין קרקע בין לשכרו, או לקנותו דבר אחר, המחזיר לרוצה הדין והוא רשע. נקרא וקנאו, אחר ובא כיון רשע, נקרא אינו וקדמו, אחר ובא מאחר, מתנה לקבל או בהפקר לזכות בא שאם וי״א אחר. אצל עצמו להשכיר
אחר במקום לו המצוי דבר. שאינו מצר בעל יכול מצרא דבר דינא משום בה שאין פי על אף חבירו, מצר על קרקע והקונה
חבירו ובא אחד דבר קונה אם וכן דמציעא פ״ק מרדכי בשם כמציאה.)(ב״י דהוי רשע, מקרי ולא נותה, לק (לקדמו) ג )(ש״ך לקנותו ויוכל
הקונה בו זכה שלא זמן כל לקנותו ויכול מציאה כמו הוי אחר, במקום כך לקנותו מוצא שאינו בזול /כ״ז ל״א בית מהרד״ך.)/(תשובת
שנא דלא אומרים. ויש: הגה עיקר. נראה הראשונה וסברא (בדבר לא אם לא, בעשיר אבל בעני, דוקא זו לסברא )ואפילו
שם (ר״ן רשע מקרי בעשיר אפילו דאז מצוי שאינו בקידושין. . האומר פ' הרמב״ן.)בשם פסקו כשכבר אלא מיירי לא זה וכל
יותר רוצה והקונה בכך רוצה שהמוכר הפסיקה, עדיין מחוסרין אם אבל. הקנין אלא מחוסרין ואין ג שביניהם)(פת״ש, הדמים או כוכבים עובד המוכר אם בין לקנותו, לאחר מותר בזול, חזקת… פ' מרדכי בשם ישראל)(ב״י
לבע״ה עצמו להשכיר למלמד אסור ב. סעיף לעכב רצוני אין הבית: בעל שיאמר לא אם בביתו, אחר מלמד לו שיש
עצמו מלמד אותו לשכור אחר הבית בעל יכול אחד, מלמד הבית בעל שכר אם אבל שלי. . המלמד
17 סק״ב רלז ביאורים נתיה״מ.
סמ״ע עיין בעה״ב. שכר אם אבל א״כ הסמ״ע טעם ולפי ח'. ס״ק
לדעה אפילו דאוסר השניה וכן אסור, בזה גם במציאה, התוספות מדברי קצת משמע
, עני ד״ה ע״א נ״ט ][קדושין מוכח ולפ״ז כדעה כאן סתם המחבר דגם
הראשונה.
18 ה רלז, השולחן ערוך.
… עצמו מלמד אותו לשכור אחר בעה״ב יכול אחד מלמד שכר בעה״ב
בני עם ילמד שזה לומר דיכול אחר מלמד ושכור לך לו לומר יכול ואינו עני. ד״ה שם [תוס' אחר ממלמד יותר ]בטוב בחררה מהפך בזה שייך ואין
מצוי שאינו דבר משום הטעם ואין מצוה דבר אלא שבממון דבר זה דאין
. ][נ״ל שאינו ודאי המלמד עם קנין הראשון הבעה״ב עשה כבר ואם
כקנוי דהוא לשכרו לאחר ואסור [נה״מ] חזרה מועיל קנין זה ואין לראשון
[נ״ל גופו לו הקנה דהמלמד: ]דברים
19. ך "ש סק״ג שם
כו בזול לקנותו.'ויוכל אבל הרמב״ן בפחות לקח ואפי' כתב כמדבר ה״ה עכו״ם נכסי גבי חזקת פ' בחידושיו
הואיל דמיו מכדי לחלק. אין הוא ומכר
21 סק״ג שם פת״ש.
לקנותו לאחר מותר כו' מחוסרין אם אבל שהיא בזה כיוצא על וק לפס נוהגין ועתה וז״ל, שכתב בפרישה עיין.
דכשבא לחלק, נראה ולכאורה גבול. הסגת קחהו אומר זה הדמים, בפיסוק ומחולקים מהשני דבר לקנות אחד היו השלישי שבא ולולא לגרוע, וזה להוסיף זה בפיסוקו ומתעסקים בארבעה, משל דרך תנהו אומר וזה בששה
היינו בפיסוק, מושוים שיהיו עד גבול הסגת נקרא שאינו דאמרו והא גבול הסגת ג״כ מיקרי זה נפשם, , משוים
מזה יותר אתן לא ואמר מהמוכר כשהלוקח, הלך בסמ״ע מזה הזכיר לא למה יודע ואיני: עכ״ל.
בחררה המהפך עני ▪ שיעור סיכום
איתא, נט קידושין בגמ' א. לרכוש רצה גידל שרב
קרקע שד״ז אמרה הגמ' לכן. קודם רכש אבא ורבי
רשע נקרא שהלוקחו בחררה, המהפך לעני. דומה עני זה בחררה המהפך עני של הפשוטה ההבנה
ממנו ולוקחה אחר ובא לחררה להגיע. המעוניין
ב. שבי״ד הסמ״ע כתב רשע" "נקרא בהגדרת בזה רשע מעשה עשה שהוא בביהכ״נ. מפרסמים
רשע לקרותו לכאו״א, ר הית שאיו הדגיש והרצי״ה הרשעות המעשה את לציין יכולים שבי״ד אלא
. שעשה
ג. עם מסתדרים הדברים איך התקשו הראשונים הלקט על כסותו שהניח שעני פאה במסכת מש״כ עני שם אין ומדוע מידו", אותה "מוציאין והשכחה
בחררה. המהפך
ד. תם– רבנו שי' בחררה המהפך עני שאסרו מה כל
יכול שהרי אמיתי רווח ללוקח שאין טעמא היינו. במקו״א כסף להרויח או אחר במקום חררה לקנות
הפקר– שהוא בדבר אך המהפך עני של איסור, אין מקום בשום ירויח שלא דבר מרויח הלוקח. שהרי חיסרון מפני הוא רשע שנקרא שמה הדברים ויסוד
והטוב– הישר "ב״ועשית שהוא בדבר שייך לא וד״ז
במקו״א להשיג יכול שאינו ללוקח רווח וי. ש הפקר
ברמב״ן מצאנו זול, יותר להשיג שיכול ובמקום ה. ב ביאור והוא במקח, חילקו שלא כתב ש ר״ת שי' במתנה דווקא ע״כ בחררה. מהפך של האיסור בכלל בחררה מהפך מדין אסור שאינו אמרינן במציאה. או נחשב ג״כ הפסד שיש שכל כותב המרדכי זאת לעומת
דוד הר״ר בשם בד״מ וכעי״ז למציאה, . סד ההפ לקטן גדול הפסד בין חלוקה שיש הגדיר. ובמהרי״ק בגדר להחשב יכול כמוהו מצוי שלא גדול הפסד ורק
. מציאה
ו. בקידושין הרי״ף על 'תי: ר״ן
שאפילו ז״ל רש״י כדברי סובר ז״ל והרמב״ן
רשע נקרא במציאה ובא המציאה על נפל מב״מ לקו' תי' [וזה
מה סותר לא הוא זכה שהשני שם שאה״נ והיינו, זכה מתחתיו ולקחה אחר
רשע]. שנקרא
הימנו אותה מעבירין פאה לענין ששנינו וזו
רשע שהוא כנ״ל לומר וא״א לכתחילה ][ומשמע טעמא היינו
כל שהרי אחריה מחזר בלבד הוא שלא
הפאה. אחר כמותו מהפכים העניים
ומ״מ ונטלה אחר ובא בחררה המהפך עשיר לו מצוי שהעשיר לפי רשע נקרא אינו ממנו
משכניו. ליקח או בביתו לחם
מוכח גידל דרב עובדא דהאי גב על ואף דעני דינא נמי שייך ליקח הבא דבעשיר
- בחררה המהפך לפי קרקעות במקח ה״מ
ליקח: מצויין הקרקעות שאין
בין הוא רה בחר מהפך שאיסור נראה הר״ן מדברי ז. כמה עד הוא שהקריטריון אלא בעשיר. ובין בעני
לדבר זקוק. המהפך
: לכן מציאה– שהראשון אחר עשיר, ובין עני בין
כמהפך חשוב עליה עצמו הפיל ממנו והלוקח
ע״ב נד בב״ב שברמב״ן [ונר' מיקרי רשע בזה מסתפק שהנ כ' שלו הרא' שבתי', יפ לה
ואפשר. מספיק היפוך חשיב לא המציאה ע״ג לתי הרמב״ן לשי' אפי' (ואולי הר״ן 'שלפי להגדרת להגיע אי״צ מיקרי) שרשע השני
קל. ] אפי' עיסוק כל זה היפוך אלא טירחא
הפקר של חררה בה- המהפך עני ש אסור
ע״י אפי' הוא שהאיסור ומשמע. ממנו לקחתה אחרים. עניים
פאה– על שנפל עני חשיב עניים אך כמהפך, ואף הואיל ממנו לקחתה להם מותר אחרים
מהפכים נחשבים. הם
בחררה- המהפך עשיר שאין הרמב״ן כ'
בביתו לחם לו ומצוי הואיל. איסור
בהם– מהפך שעשיר קרקעות מקח איסור יש מצויות קרקעות ואין הואיל ממנו לקחת
. ליקח
הוא היפוך, הר״ן שלשי' עולה, הדברים מכלל ח. יש לו מצוי הדבר שאין עניין ובכל בדבר, עיסוק גם ומ״מ עני. ובין עשיר בין מהמהפך, לקחת איסור
מסויים– בדבר שמתעסק במי אנשים עוד יש אם קרוב יותר שהוא אף דבר, באותו כמוהו שמתעסקים
– ממנו לקחת איסור. אין
ט. מדובר שבמציאה להסביר צריך שלפי״ז אלא
באופן למציאה זקוק המציאה על פץ שהקו בדבר מעות שמצא בעשיר מדובר לדוגמא אם שהרי מיוחד.
לחם– ככר או תי שלא שמה (וי״ל בבית לו יש 'הרי המציאה על נופל של זה שאופן משום כך הרמב״ן
לדבר זקוק שהוא ע״כ.)מורה
ע״ב: נד דף ב״ב על בחי' עצמו הרמב״ן וז״ל י.
עני שם פירש ז״ל רש״י אבל בחררה מהפך ה הבית, בעל לו שיתננה או ההפקר מן בה לזכות
עני שאמרו ממה נראה, וכן
כעיקר טעם ז״ל ר״ת בדברי שאין. ועוד
קשיאן לא פירכי, והנך
1. היה לא דבמציאה אותה יודע הרא ]'[המוצא
משים בלא באה היא שבטבעה מציאה שימצא יודע היה לא ][פי'
הפך שהוא ר לומ שייך לא ממילא [פי' בה שיהפוך
]במציאה באה- טרחו ידי על ולא על ואף
בה זכה זה עליה עצמו שהפיל, פי
2. לך אומר מספיק זה טעם אין ואם
קאמרינן. דינא והתם רשע שנקרא
אותה מעבירין פיאה לענין שאמרו ומה
הימנו, אחר כמותו מהפכין העניים שכל מפני
אחריה. מחזר בלבד הוא ולא הפיאות
אחריו הפך לא ישראל ביד גר של ומשכונו האחר קנה לפיכך גופו. לקנות
באופן בב״ב מב״ן הר דברי לבאר נראה והנה יא. . הבא בחררה– המהפך עני של אופן בכל או בהפקר מדובר
בחינם. רווח בין עשיר בין עניין בכל הוא ממהפך לקיחה איסור בד״כ כי עני שנקט שמה מהרמב״ן, קצת (ונראה עני
אם אה״נ אך כאלה, חררות אחר ר שמחז זה הוא עני הר״ן לדברי בניגוד וזה איסור, יהיה אז יחזר העשיר
.)דלעיל לא בב״מ הגמ' מדוע יישובים ב' מביא הרמב״ן עליה שנפל ממי המציאה את שלוקח שמי אומרת
א– תי' רשע. 'הוא נקרא לא המציאה על שנפל מי איסור שיהיה "מהפך" כאן אין וע״כ אחריה. מחזר
ב– ממנו. 'חת לק ממנו והלוקח מחזר נקרא הוא אה״נ
כרשע האדם בהגדרת עסקה לא בב״מ והגמ'. רשע
הפאה– על כסותו שפרס מי לקחת אחר לעני מותר
בפאה ומהפכים שם מחזרים כולם כי. ממנו
שלושה ישנם המהר״ל בדברי: מהר״ל שיטת יב. לזה זה הקשורים. חידושים
ראשון– חידוש משום רשע שנקרע הסיבה שע״פ והיינו שלו. שאינה לרשות שנכנס יש ע״כ בחררה מהפך אדם כאשר מהר״ל עדיין החררה אמנם ביניהם, מהותית שייכות שלו בשייכות הדרגה יש אך לגמרי, שלו אינה קשר על מורה ההיפוך עצם וע״כ לחררה.
נכנס אדם כאשר וע״כ לממונו, אדם שבין
של "רשותו" לתוך חבירו רשע נקרא, הה״ה והוא שלו שאינו למקום נכנס הוא שכן
גזל."בחינת"
שני– חידוש רש״י לשי' ג״כ נוטה המהר״ל יש ג״כ הפקר בדבר שאפי' לומר והרמב״ן לקו וביחס בחררה. המהפך עני של 'בעיה
בפאה– מהמשנה שהפאה המהר״ל כותב שייכות כאן אין וע״כ העניים, לכל מיועדת
המהר״ל בעצם לפאה. מסיים עני של דת מיוח הרמב״ן– של התי' את לוקח מצד אבל העניים שכל כתב שהרמב״ן והיינו הפאה.
לעני מהותי יתרון אין וע״כ בפאה מהפכים שהפאה מסביר המהר״ל עליה. טליתו שפירש להם מוכנת והיא לעניים ראוייה עצמה מצד ועל טבעה) מצד אלא השתדלותם מצד (לא
יותר טליתו שפירש למי מיוחדת היא ן אי כן מאחר1.
שלישי– חידוש אם שאפי' מסביר המהר״ל שמותר המציאה על שנפל מי לגבי נאמר
(וא״כ לכתחילה בה לזכות לאחר מדוע קשה לקחת אסור ויהיה מהפך חשיב לא שנפל זה לכל שייכות שיש לתרץ ל״ש וכאן ממנו,
. פאה על ולא מציאה על מדובר כי )העניים המציאה על שנפל ומי שהואיל דבריו ותורף קרוי אי״ז הארץ כדרך לקנותה "התנוענע" לא לעשות שמשתדל מי הוא "מהפך" "מהפך". נראה העניין ויסוד הרגיל. ב״סדר", הקניין הדבר לקנות ההתנועעות ולמהר״ל שהואיל
ביניהם– שיש הרוחני הקשר את מבטאת א״כ
הרגיל ב״סדר" שלא קשר. אין
111 לגבי והחזו״א קוק הראי״ה שנחלקו שמיטה, לגבי לציין יש אביוני "ואכלו הפסוק בהבנת הוא המח' יסוד פירא. אוקמי
"עמך- לכלל לאכילה יועדו שביעית שפירות הכוונה האם הפירות שמא או לבנ״א), יגיעו שהפירות יעוד (ויש הציבור היתר שיש היא התוצאה זה שמחמת אלא לא, ותו הופקרו
לפירות יעוד שיש שסובר החזו״א מהפירות. לאכול כאו״א ל זצ״ל קוק והרב פירא, לאוקמי אילנא מאוקמי ללמוד שיש ס״ל לעניין אילנא אוקמי מהיתר ללמוד אין וא״כ יעוד כזה שאין ס״ל
. הפירות מהפך דין לגבי מהר״ל לשי' נפק״מ תהא הדברים, כנים ואם
הפירות אם שביעית. פירות לגבי בחררה שיאכלו כדי נועדו "מהפך דין בהם אין שמא התורה, של מיוחד רצון והוא "אותם לא היא האכילה שעיקר (ובפרט לכולם מיועדים הפירות שהרי שהתורה הצד על אך שימושי!). היתר אלא ממוני קניין של סוג
לכך– אותם ייעדה לא אך הפירות את לאכול התירה רק יש א״כ
עני לאיסור אפשרות כאן בחררה. המהפך
את הביא שהתוס' לאחר מלמד: שכירות יני ד יג. שאי״ז בחררה, הפהפך עני בדין תם רבנו של חידושו ב יצחק הר״ר בשם התוס' כתב במציאה, 'אמור
מלמד שכירות לדיני הנוגעות. הלכות
הראשונה– ההלכה למלמד אסור מלמד בו שיש בית הקיים המחמד חשבון על עצמו את להציע, אחר
בקיים מעוניין לא ש. הוא אומר בעה״ב אא״כ
שניה– הלכה לבעה״ב מותר מסויים בבית מלמד
בעהC לומר יכול ולא אליו, אותו" "לקחת "אחר הבעה״ב לומר שיכול אחר מלמד שיחפש הראשון
יותר יפה בנו ילמד זה שממלמד. השני
יד. על נסמך יצחק רבי של שדינו כתב הב״י והנה
כן כתב ג״כ רב בי מהר״י וכן ר״ת. , דברי השני שהדין
ר״ת על. נסמך בנוי הוא המלמד את "לקחת" שההיתר זה, וביאור מי שיש הגם הפקר דבר לקחת ההיתר יסוד על לכאו' גדול רווח בזה שיש משום והיינו אחריו. , שמהפך
גדול רווח הכא ה״ה. א״כ ממהפך דבר לקחת לעולם היתר שאין לרמב״ן, אך
– גדול וברווח בהפקר אפי' את לקחת יתר ה אין א״כ גדול רווח לו שיהיה הגם. המלמד
טו. להלכה– והנה ס״א רל״ז בחו״מ השו״ע הביא שבמקום ר״ת דעת את אומרים יש בשם בתחילה ואח״כ בחררה, מהפך איסור שיש אמרינן לא הפקר בחררה מהפך איסור יש בהפקר שאפי' שי״א, כתב
הרמב״ן שי'. שהיא כרמב״ן– פסק הוא לכאורה וא״כ י״א של הכלל ע״פ
בתראי כי״א הלכה. וי״א ראשונה כדעה שהעיקר במפורש כתב. הרמ״א שעיקר שפסק השו״ע בין מח' לנו יש לכאו' כן ואם
- כרמב״ן תם כרבנו שהעיקר שפסק. לרמ״א
טז. הר״ר דברי את השו״ע מרן פסק ב' בסעיף והנה
בתוס– שהובא 'יצחק השני החלק את ובכללם אצל שמלמד מלמד את לקחת לבעה״ב שאפשר על לכאו' מיוסד זה דין לעיל וכאמור אחר. בעה״ב שיש אמרינן לא גדול הפסד שיש שבעניין ר״ת דברי
בחררה ממהפך לקחת. איסור השו״ע מרן שאף מכאן ללמוד כתב הנתיה״מ ואכן א מסעיף כדמשמע ודלא תם, רבנו כשיטת 'פוסק
כרמב״ן פוסק שה. וא
יז. דר״ת אליבא רק לא הנ״ל שהדין כתב ערוה״ש אך
לו להסכים יכול הרמב״ן. ואף מה שכל טעמא והיינו
שמהפך– ממי לקחת אסר שהרמב״ן בדבר הוא
מצוה– שאינו לא הרמב״ן אף מצוה שהוא בדבר אך לצורך נעשה לא והדבר הואיל עבירה בכך רואה
מלמד בעניין כ וע מצוה. לצורך אלא האדם "הנאת
מצוה דבר הוי לילד יותר. שמתאים
יח. הר״ר שדברי כתב עצמו הב״י שהרי שקשה אלא כשי לומר גדול דוחק וא״כ כר״ת, הוא 'יצחק
. ערוה״ש
יט. להקשות יש ג״כ ערוה״ש טענת לעצם, וביחס שהאיסור אומרים היינו אם דווקא שייך היה כ״ז
להרויח– כדי הוא בו מהפך שחבירו ממה לקחת ך א במה לפגוע לא מנת על הוא לקחת האיסור לכאו'
בו ורצה בשבילו טרח שחביו או לחבירו, . ששייך
כ. השו״ע- ביישוב ושמא פסק שמרן לומר אפשר
אך לכתחילה, כ״ז אך, כהרמב״ן לחומרא בס״א להכריע רצה ולא כר״ת. להקל ס״ל מצוה במקום
מצוה במקום ג״כ לחומרא הרמב״ן. כשי'
ר״ת כשי' לגמרי פסק. מ״א הר לעיל וכאמור כא. החידוש יסודיים. חידושים שני ישנם וברמ״א שהוזכר דוד והר״ר המרדכי כשי' פוסק הוא הראשון במקו״א מוצא ואינו ניכר הפרש שיש שבמקום בד״מ
כך– לקנות מהפך שהוא ממי לקיחה של איסור אין הסבר את הש״ך הביא הרמ״א דברי כנגד בחררה.
בין מהותי באופן לחלק יש פיו ל ר״ת בשיטת הרמב״ן דרך שאינה מציאה או מתנה שהוא עניין לעומת מכר
מכר. דרך
כב. שכל הוא הרמ״א, שפסק יסודי שני חידוש הוא בה", "מהפך שמישהו לעסקה להיכנס האיסור הקניין חסר ורק הפרטים כל את סגרו כאשר. דווקא הפת״ש להיכנס. מותר הפרטים את סגרו לא אם אך
זמן כל מעסקה מלהיכנס להימנע הוא נהג שהמ מביא לא שהוא הצדדים אחד אמר ולא ומתן, משא שיש הוא המו״מ שגם והיינו ומתן. במשא להמשיך מוכן
בחררה במהפך. כלול
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה