שבועי שיעור עה״ת– החיים אור הפי' פרשת בח ת קותי טבדי בנימין הרב ▪ פש "ב
כו פרק ויקרא
)(לח אֹיְבֵיכֶּם אֶּרֶּץ אֶּתְכֶּם וְאָכְלָה בַּגּוֹיִם: וַאֲבַדְתֶּּם )(לט בַּעֲוֹנֹת וְאַף אֹיְבֵיכֶּם בְּאַרְצֹת בַּעֲוֹנָם יִמַּקּוּ בָּכֶּם וְהַנִּשְאָרִים
יִמָּקּו אִתָּם: ּאֲבֹתָם
)(מ בְּקֶּרִי עִמִּי הָלְכוּ אֲשֶּר וְאַף בִי מָעֲלוּ אֲשֶּר בְּמַעֲלָם אֲבֹתָם עֲוֹן עֲוֹנָם: וְאֶּת אֶּת וְהִתְוַדּוּ )(מא עִמָּם אֵלֵךְ אֲנִי אַף
עֲוֹנָם אֶּת יִרְצוּ וְאָז הֶּעָרֵל לְבָבָם יִכָּנַע אָז אוֹ אֹיְבֵיהֶּם בְּאֶּרֶּץ אֹתָם וְהֵבֵאתִי: בְּקֶּרִי
כו פרק ויקרא החיים אור
)(מ עינינו האירו לא ונים ראש. וגו עונם את 'והתודו משמוע. רחוקים כולן כי הללו בכתובים
הלא אבותם עון להתודות הכתוב חייבם למה אחד מעשה אוחזים עליהם קורא אני אין עונם בהתודות
א. ז' (ברכות בידיהם )אבותיהם
אומרו ב' אחר זה עונש ענין מה וגו עמם אלך אני 'אף
הוידוי.
אמור כבר זה ש עונ אומרו ג' וגו אותם 'והבאתי
למעלה.
אומרו ד' למה זה. ספק יכנע אז או
תבא או הגאולה על הוא שהספק פירש ז״ל ורמב״ן פירוש והוא עונשם, שיקבלו עד או כניעה ידי על
הוא "ל ז רש״י אדונינו שפירש מה כן וכמו דחוק,
משכיל. ולב רואה לעין דחוק
הדרך: זה על הכתובים לפרש ונראה
מעין להם תבא העבירות ידי מתמ שטעות לצד כי - שלפניהם מה בראותם טועה אחר שנה עול התעיבו כי אף חקר לאין רב ושלותם צלחה ודרכם שנה
- כבדה חטאתם וימאן רשע עשות יפחד לא מזה המוכיח מהודעת הראות ביחון יגדל כי מוסר, לקחת
ישראל בני עם אמונת כילה זה ודבר התורה, מיעודי הצדק. ושכר הרשע בעונש
מוסר עליהם ה' הביא לא ישראל בני עם הנה כן וכמו ראש למעלה ועלו גברו ראשונים עונות אשר עד
וטוב ושלוותם נביאים. מדברי כמובן ועצמה רבה תם
האמינו לא עונותם נקמת בהם ועשה ה' כשפעל ולזה
מהראשונים. ויוכיחו - להם שילם הרע פועל על כי
צריכין ת להתודו ויבואו שובם בעת ה' אמר לזה
חטאו אבותיהם כי כן גם: להתודות
אומרו והוא כדי וגו עונם 'והתודו אבותם עון ואת ממה רעה מעשה זה שאין בו שהיו טעות להסיר
בפיהם ויאמרו נענשו ולא ראשונים, שעשאוהו לצד סבלנו עונותיהם ואנחנו והרשיעו חטאו אבותינו
בידיהם. אבותיהם מעשה שאחזו
אשר ואף זה טעות מחשבת כי פירוש גו' ו ואומרו שצריך עון ה' יחשבהו בקרי באים היו שהעונשים
עבירות: כשאר עליו וידוי
בכלל יאמרו זה גם פירוש. ואומרו )(מא וגו אני 'אף
הוידוי ראוי וכן עליהם, הבא כל על ה' צדיק כי
משפט האל יעול ולא בקרי עמם לילך צדק: למשפט
ואומרו בכלל יאמרו זה גם רוש פי. וגו אותם 'והבאתי
הוידוי.
יודע תה א עליו להתודות ה' שמצריכם ממה והנה
זה. בפרט מרשיעים היו שהם
ויגלם מארצם יוציאם ה' למה יאמרו כי הוא והרשע ארצותם תוך ייסרם עונם לפירעון אם האומות, בין תיקון הפך יסובב זה אדרבה כי האומות, בין יגלם ולא
הוא המבוקש שאם המבוקש והנה מעשיהם להטיב ויתערבו רע לעשות יגמרו בארצות אותם כשיזרה
וי בגוים קרי. מחשבת יחזק וזה מעשיהם, למדו
ה כשאמר 'לזה כי בוידוים כן גם שיאמרו זכר והתודו ולאותו הטעם ולאותו קרי, עמהם שהלך במה ה' צדיק המקרה מעשה כדרך אוביהם בארץ הביאם המבחן
הצריך אל כיון: בלא
ו אז או בארץ הבאתם טעם שיתלו פירוש. אומרו לבבם שיכנע כדי לטעם או הליכה, לצד אויביהם נכנע היה שלא מה אוביהם בארץ הביאם לזה הערל נכונה הרווחה להם יהיה שבזה זה, זולת אחר, באופן יצטרכו ולא עונם את ירצו לבד הכנעה ידי שעל
כי הראית כ״א (מ״א אומרו דרך על אחר )למירוק מרדות טובה א) ז' (ברכות ז״ל ואמרו אחאב, נכנע
אומרו והוא מלקיות, ממאה אדם של בלבו אחת אז
עונם את ירצו ואז וגו' יכנע:
ה פס' כ פרק שמות
לְשֹנְאָי רִבֵּעִים וְעַל שִלֵּשִים עַל בָּנִי: ם עַל אָבֹת עֲוֹן פֹּקֵד קַנָּא אֵל אֱלֹהֶּיךָ ה' אָנֹכִי כִּי תָעָבְדֵם וְלֹא לָהֶּם תִשְתַּחֲוֶּה לֹא
יתרו פרשת החיים אור
שהוא אמר כי לצד פירוש. )(ה וגו אבות עון 'פקד סמוך יל תפע הקנאות כי הוא וידוע הוא ברוך קנאי
עליו. המתקנא לדבר
וכמה כמה ושלום חס הדבר הכחשת אנו ורואים
הקנאי. יד נגעה ולא והצליחו ועשו ופשעו מרדו
אמר לזה פוקד דע הקנאה הפכיות ראית ואם פירוש
פירוש- אני כי נפרע אני שאין מדתי היא זו פוקד פירוש וד' וג' ב' דור עד אפי ומאריך מיד רשע מעושי
. לפעמים
זה זמן עד אלא אפי מאריך אני, ן ואי והטעם אם כי
לזה, לנבראים קיום אין תכף לאדם מתקנא ה' היה בעולם מלאבדם עין ומעלים רשעה לעושי ה' מתחכם
ונמצא דרכיהם יטיבו אולי בניהם שיקומו כדי הזה הבא בעולם לזכותם לאבות יועיל, גם בהם קיים עולם א מזכה ברא א) ק״ד (סנהדרין כאומרם בא.
עליהם יפקוד אז אבות כמעשה התעיבו ב' דור ואם האב רשע לקנאות ישנו ועדיין ימקו, אתם אבותם עון גם אפו להאריך ה' יוסיף ולפעמים הבנים. בפרעון האמור עצמו לטעם ג' דור עד להם ותולה ב' לדור כן גם יוסיף ולפעמים וכו', עליהם יפקוד וכשירשיעו
עוד אין רביעי דור בל א ג', לדור גם אפו להאריך ממנה ינתקו לא בקליפה הושרשו כי להם תקוה אבותם אבות אבות ועון עונם ה' קנאת בם ובערה
רע בחינת כולם כי טעם וה יחרב, ראשון מדור
אחת. שלשלת
כשיאריך אפילו הוא ברוך האדון בערך כי ואשכילך ג הם דורות וד' ג' כי מיד, יקרא רביעי דור עד 'אפו
שנה אלף הוא ברוך הקדוש של ויומו ה שנ מאות כמו שעות וז' ו' האדם בערך ומיד תכף שיאמר וכמו ישוב תמצא ובזה שנה. מאות ג' האדון בערך יהיה כן
לומר ה' האריך למה טעם ועל על בדרך אמר ולא
כלל ב כאומרו עון פוקד חסד עושה רבעים עד לאלפים בסמוך ועיין והבן מזה זה ישתנה כי: ,
כי ודע בעושי מתקנא ה' שאין זה בדבר התבוננות ברשעתו מאריך רשע גם ומה מבהיל דבר הוא רשע גבל אשר בגדר והמשכיל ההצלחות, ברום ומצליח והוא ישר, משפט יצדיק דורות לד' שהוא הבורא
אחרית ' פי ע״ג (תהלים אסף )שאמר לאחריתם אבינה
ה קצב אשר הדורות.'קצבת
ישנו הרע בחי' כח כי ודע ה יפרע ולא דורות ד' 'עד מה להם חמישי שהוא הראשונים אבות עון ה' מדור
ואלפים אלף עד שתגדל הטוב בחינת כן: שאין
חסד עושה שגם פירוש. )(ו וגו לאלפים חסד 'ועושה ומיד תיכף חסדו כל לו משלם הוא ברוך הקדוש אין והולך לדורות לו הנאות פרעון אופן לו בוחר אלא
ד בכל ופורע בו ויש אליו יצטרך אשר ור דבר
אלפים. עד והצלה הגנה המעמיד
הקדוש היה שאם פמ״ד) (שמו״ר ז״ל מאמרם והוא היו במה הזה בעולם שכרם לאבות פורע הוא ברוך
ובגליות. . ודור דור בכל בניהם. מתפרנסים
ויקרא כו
)(מב אֶּזְכֹּר וְהָאָרֶּץ אֶּזְכֹּר אַבְרָהָם בְּרִיתִי אֶּת וְאַף יִצְחָק בְּרִיתִי אֶּת וְאַף בְּרִיתִי: יַעֲקוֹב אֶּת וְזָכַרְתִּי )(מג תֵּעָזֵב וְהָאָרֶּץ
נַפְשָם גָּע: לָה חֻקֲתַי וְאֶּת מָאָסוּ בְּמִשְפָּטַי וּבְיַעַן יַעַן עֲוֹנָם אֶּת יִרְצוּ וְהֵם מֵהֶּם בָּהְשַמָּה שַבְּתֹתֶּיהָ אֶּת וְתִרֶּץ ֹּמֵהֶּם )(מד
אֱלֹהֵיהֶּם ה' א: נִי כִּי אִתָּם בְּרִיתִי לְהָפֵר לְכַלֹּתָם גְעַלְתִּים וְלֹא מְאַסְתִּים לֹא אֹיְבֵיהֶּם בְּאֶּרֶּץ בִּהְיוֹתָם זֹאת גַּם ֲוְאַף
החיים אור שם
ואומרו )(מב להקל ועיל י הוידוי כי פירוש. וגו 'וזכרתי צריך לכנם להשיבם אבל הרעות הגזירות מעליהם
אומרו: והוא אבות, זכות וזכרתי
בארץ לגלות טעם תוספת שזה לומר ירצה עוד ויזכור אבות ברית זכרון יעלה כן ידי על כי אויביהם, תהיה גם זה, זולת כן היה שלא מה לרחמים אותם הארץ זכרון עמהם כשישתתף הרחמים זכירת, להם
הארץ לזכרון צורך אין העמים בארץ הגלותם וזולת
אזכור. והארץ וגו' אומרו והוא עמה לזוכרה וזכרתי
מהם תעזב והארץ לגלות אחר טעם, , לומר עוד והוסיף כן היה שלא מה שבתותיה הארץ תרץ כן גם בזה כי
גלות: בלא
וגו את ואף יעקוב זכות׳בריתי תספיק אם פירוש.
ממנה שלמעלה מה אוסיף ו לא ואם טוב מה יעקב
שלפניו מה אצרף תספיק לא ואם יצחק ברית שהיא
אברהם: ברית
)(מג. וגו וביען יען וגו' תעזב 'והארץ
אומרו וביען יען ט (ירמי' אומרו דרך )'על מה על
פ״ה (ב״מ ז״ל ואמרו תורתי את עזבם על הארץ אבדה
)ב:
הוא ברוך הקדוש שבא עד וכו' נשאלה זה דבר
תורתי. את עזבם על ה' ויאמר ופירשה
מה ארץ חטאו ישראל שאם היא השאלה פירוש
שאבדה. חטאה
הארץ. תחרב ולא מהם ליפרע הדין לבעל לו שהיה
ערל בה בואו וי מתוכה בניה ביציאת היא וחורבתה
הארץ. אבדן שהוא וטמא
ישראל שיציאת הרי תורתי, את עזבם על ה 'ויאמר ה מניעת לסיבת היא ישראל מארץ ין שא לצד כי תורה,
בה. בישיבתם לארץ חשק אין תורה
מזה למעלה הכתוב שאמר עוד ומצינו וגו תרצה 'אז תאבד השמיטה עון לסיבת כי הרי שבתותיה, את ותרץ
ישראל ליציאת טעמים ב' הם מעתה מהם, הארץ הקדושה: מארץ
אמר. לזה וביען יען
ואמר סיבות הב' הם מה ופירש וחזר מאסו במשפטי
השמיטות ה, ם נפשם געלה וחקתי התורה עסק, היא
על ופירשוה בחקתי אם ה הפרש בתחלת שאמר כמו
התורה. עסק
שאם הסיבות, ב' צריכין כי יודע אתה דבר וממוצא ותתרצה אחר באופן מתיסרים היו בתורה עוסקים היו
הנשמעת התורה תועלת לצד שמיטה ה בביטול הארץ
בה.
עוסקין היו שלא הגם טה השמי מצות מקיימין היו ואם
ה היה בתורה גולין. היו ולא אחר באופן מיסרם '
אויביהם בארץ אותם להביא הדין יצא ב' ובהצטרף
הענין בתחילת: שאמר
יוצדק איך לדעת צריך. )(מד וגו בהיותם זאת גם 'ואף
בענין לו שקדם מה עם הטבה ענין שהוא זאת גם ואף
ואולי והצרות, היסורין שהזכיר הענין ת לתחל שחוזר לא כן פי על אף ה' עם במקרה והליכתם עונותם
וכו:'מאסתים
ה כי שקדם במה שפירשתי מה דרך על יתבאר 'עוד ישראל יגלה למה לב חכם כל להקפדת טעם נותן
אשורם תט משפט עצמה ארץ ב שם לו שם ולא מארצו
אורח. מני
לומר הוסיף עוד גם אף באמצעות והוא זה, טעם
מהם הארץ ותעזב הבאתם ב מאסתים לא אויביהם ארץ
לכלותם ע״ט תהלים (מדרש ז״ל אומרם דרך על ), 'וגו בני עם למלט אבנים ועל עצים על חמתו השליך ה' כי
ירושלים את שמו וגו' גוים באו לאסף מזמור כ ישראל הדבר. על מזמר שהיה וגו 'לעיים
עליון עם בראות הדין מדת ותכבש רחמיו יסובב גם
בני שפלם יסובב וזה אויביהם, ביד שפלים מלכים
אומרו והוא הדין, מדת אותם תכלה שלא זאת גם ואף
להבאתם סיבה אויביהם בארץ בארץ שבהיותם
אויביהם לכלותם מאסתים לא בחרתי זה ולצד, 'וגו
כזה: בעונש
באומה יחליפם שלא היא זו ברית אתם. בריתי להפר
ליוצאי במאמרו כן ה' שקיים אחרת מה והוא מצרים,
אומר שגמר אלהיהם ה' אני כי הברית אות זאת פירוש בשעת מאמרו גם אחרת, לאומה אלהים ולא אלהיהם
ממלכת ו העמים מכל סגולה עם שיהיו תורה מתן בר במקום הוא ה' ומאמר ית. כהנים
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה