פרשת ערש״ק בס״ד תשפ״ב תרומה
טבדי בנימין הרב בהלכה▫ שבועית שאלה
להכני שאסור שמעתי א ס לבית- וכל קיימת הבעיה האם הכסא. בכיס? נמצא האוכל כאשר
ציבור השלמי שיטת
ברא בתלמוד, ערוך– השלחן ובפסקי נים וש שום מובא לא
הכסא לבית מאכלים להכניס. איסור
הי הבאר אמנם (באר הכסא בבית לאכול שאין כתב ב ט
סק״ב– ג או״ח )היטב לא בכיס או דו בי מאכל יש אם אך
שם. נאמר
הכסא בבית רעה רוח שיש הזהר בספר מצאנו זאת עם
הידיים– על השורה הפוסקים ונחלקו האם הוא- לגבי הדין
לבי שהוכנסו מאכלים ת. הכסא
לציון" היה״הראשון אלגאזי, יעקב ישראל (רבי ציבור ""שלמי בספר
כמאתיים- לפני ישראל בארץ שנה )וחמשים להקיש שאין כתב
ה מטומאת דברים שאר על, ה לטומא הכסא שבבית ידיים
הכסא: בבית שהיו ממים ידיים ליטול התיר ולכן
שאמת האמת חכמי דברי לפי בזה חשש שום רואה איני …
דלא אף הכסא מבית יציאה לאחר הנטילה שטעם
רוח מפני הוא ידיו נתלכלכו שנהנה שם, הנמצא רעה
אצבעות על שורה שם נכנס דאדם ומיד והטינוף מהליכלוך
בהקדמה בראשית פרשת בזוהר שאמרו וכמו ידיו י 'דף
כל אם כן אם ג', סימן חיים מקור בספר דבריו הביא ע״ב
מפני הוא הטומאה רעה- הרוח אותו רעה לרוח יש מה
בו שיש מקום אחר רק רודפת אינה והיא ובאבנים בעצים
לו נאמר בכך לחשוש באת דאם ממנו, ליהנות קדושה
מלבושיו גם שירחץ הכסא בכית בהם. שנכנס
ציבור" ה״שלמי שואל: רק לא רעה לרוח חושש אתה אם
הכסא– לבית שנכנס דבר כל על אלא הידיים, באצבעות
הכסא לבית שנכנסו הבגדים את תכבס לא מדוע אם? כן
על שרק בזהר, חכמינו שחידוש מה אלא לנו שאין י ודא אלא
מי שרק הוא והטעם אצבעותיו. על והיינו רעה, רוח יש האדם
הקדושה– בו ששיכת מישראל– האדם גם שייכת בו
הנת הרעה הרוח של הטומאה בו פסת על אך הכסא. בבית
מאכלים או בגדים על של המיוחדת ה״דרגה" את בהם שאין
ישראל– קדושת לא ש רעה רוח עליהם שתשרה לומר ייך
בית של. הכסא
שי קושיות וה – חיים יוסף רבנו טת דבריו על
חיים, יוסף רבנו בבל רבני, ראש בספרו " חי" יוסף עוד
וזה, עליו וחלק ציבור ה״ש״למי דעת את הזכיר ו, (תול)דות
לשונו:
בית של נט״י או דשחרית נט״י קודם ומשקין באוכלין הנוגע
אם וה״ה ומשקים, האוכלים אותם מטמא זה הרי הכסא,
במים ידיו ליטול אין ולכן הכסא, לבית אותם הכניס
שלמי כדברי ודלא נטמאו, בר שכ הכסא, לבית שהכניסם
. צבור. .
לאבוד ילכו המשקין הנה ומשקין, באוכלין ונגע עבר ואם
קשים שהם ופירות ג״פ, מים עליהם ויערה ידחם והאוכלים
אם מאכל דבר בכל לעשות יוכל וזה קליפה, כדי מהם יטול
. ירצה
גוי שאכן חיים, יוסף רבנו כותב דבריו שבהמשך לציין יש
נטמא לא הכסא לבית: שנכנס
הטומאה דאין מטמא, אינו גוי אבל בישראל, דוקא והיינו
משם… יוצאה שהקדושה במקום אלא שורה
יוסף רבנו מודה אחד שמצד סתירה. לפנינו יש לכאורה והנה
ל חיים ציבור" ה״שלמי בעל של עיקרון - הטומאה שאין
לגבי שמצאנו פי כו קדושה בו שיש דבר על אלא. נתפסת
– סה (יב)מות רשב״י לדעת מת טומאת מטמאים ראל שיש
בזה, הראשונים (ונח' העולם אומות ולא הכוונה האם
טומאת ל אפי' או אוהל לטומאת מגע.) הרוח לגבי גם ולכן
הכסא– שבבית הרעה ואם ידיו, את ליטול צריך ישראל רק
מה קלקלם, מסויימים מאכלים או באברים ונגע נטל לא
בגוי כאן. שאין
שהם, מאכלים לג יב לעיל– מדבריו שציטטנו כפי שני, מצד
צומח דומם, בבחינת או חי שהוא, מ״גוי פחותה בדרגה שהם "(וודאי
– "מדבר )"בדרגת בית מטומאת מקבלים כן שהם מכריע הוא
. הכסא
ה" בעל לראיית התייחס לא חיים יוסף רבנו כן כמו שלמי
ציבור" לכבס או לרחוץ הצריך לא אחד אף שמעולם מכך
הכסא– לבית נכנסו ש הבגדים את שאין ראיה מכאן כן ואם
שורה הטומאה בזהר– שכתוב וכמו בלבד, הידיים על אלא
אחרים– דברים על גם הרעה הרוח השפעת את המרחיב וכל
עליו. הראיה
באוכלים רעה רוח התפסת לעניין פלאג׳י חיים רבי ביאור
ו חיים" "לב בספר חי לרבי סו )(א, כתב פלאג׳י ים בכל שאכן
אלא– רעה, רוח יש הכסא לבית שנכנס דבר מקפידים שלא
עניין בכל. בזה או דברים. השני היא ההקפדה עיקר ולכן
ידיו– ולטהר ידיים בהם ליטול שרוצה במים מקפידים בזה
ב וכן רעה. רוח עליהם תשרה שלא ומשקים, אוכלים ל יחס
תוך ל סים שנ נכ – אדם של גופו באדם כמו בהם להחמיר יש
ידיו ליטול צריך הכסא לבית שנכנס שאדם כמו והיינו עצמו.
בידיו שנתפסה הרעה הרוח להסיר כדי להיזהר יש כך, מרוח
רעה אדם של לגופו שנכנסים שעל. מאכלים
לבגדים– ביחס זאת לעומת של רעה רוח עליהם ששורה הגם
הכסא– בית אין לתוך נכנסים הם ואין הואיל, בזה להקפיד
האדם את לטהר באים ולא אם של. גופו
לשיטתו ראיה מביא פלאג׳י חיים רבי מאכלים נתינת מעניין
ערוך בשלחן נפסק שהרי המיתה. תחת ה: קטז, )(יו״ד
רעה שרוח מפני המטה, תחת משקים ולא תבשיל יתן ולא
עליהם. שורה
ומשקים– אוכלים על רעה רוח שיש מפורש הנה על רק ולא
כן– אם. אדם ה פלאג׳י– ר״ח טוען רעה רוח שיש מצאנו אם
מקום שבכל נאמר שלא מדוע מסויים, במקרה אוכלים על
ומשקים אוכלים גם החשש יכלול רעה לרוח. שחששו
הסבר וכאמור ה כן ועל אדם של גופו לתוך נכנסים שהם בזה
האדם– על רעה רוח שיש מקום כל למאכלים לחוש יש כך
לתוכו. שנכנסים
לחוש יש כמה עד הפוסקים גדולי שנחלקו לציין יש זאת עם
פסק ערוך השלחן כאמור המיטה. שתחת וכלים בא רעה לרוח
הלכה ממש זו כמה עד שונות דעות יש עדיין אך להלכהף כך
בפ מחייבת. תשובה חי ת( הדעות ת א הביא ה) ס״ק שם
לשונו: וזה השונות,
אוכלין דה״ה ז״ל הגר״א בשם …כתב אדם בינת בספר חיין
אדם אותם ימצא שלא במקום יזרקם כן עשה ואם צנון כמו
ע״ש. כו' רבים בה דדשים כיון דהאידנא ע״ז כתב ז״ל והוא
המאכלים את לזרוק וכתב בעניין החמיר מאד שהגר״א והיינו
בלבד– זו ולא המיטה. תחת שנתנו והמקרים עוד אלא
הש שהרי ערוך. מהשלחן יותר הגר״א החמיר לחן כתב ערוך
הגר״א ואילו "תבשיל", חיים ב."אוכלין גם "החמיר
שהביא גנציג, אברהם רבי זאת לעומת דעת את בעצמו
ה – גר״א כתב כל- בזה להקפיד אין הזה בזמן שלמעשה, כך
מק שבכמה והיינו רבים". בה "דשים שהרי בתלמוד ומות
סגוליים שבעניינים מובאר הוא בו מקפידים לא שרבים מה
הו כאן, אף כן ואם חמור. פחות אינם וטובים ורבים ל יא
מקפידים המיטה– שתחת שאוכלים רעה רוח בעניין כל אין
לכתחילה אפי' לזה לחוש. כך
דברי למעשה הפוסקים
לחוש צריך שלא כתבו וחשובים גדולים פוסקים למעשה והנה
הכסא לבית שנכנסו באוכלים רעה רוח. לעניין
בשעת הפחות לכל להקל זצ״ל פראנק פסח צבי רבי כתב כך
שכת מהטעמים הצורך, לעיל ב נו נ: א, צבי )(הר
מבית שהיוצא הפוסקים רוב לדעת שגם הנ״ל, מכל היוצא
רעה רוח משום צרכיו עשה בלא אף ידיו ליטול צריך הכסא
שהיו ומשקים אוכלים לענין מ״מ הידים, על השורה
שלדעת באכילה, להתירם סניפים הרבה יש בביהכ״ס
על רק שורה שבביהכ״ס רעה רוח בכלל אין צבור השלמי
רעה רוח לענין ואפילו ומשקים. אוכלים על ולא הידים
על שורה שהיא בגמרא אמרו שבפירוש המטה שתחת
שאינו אחרונים ועוד יעקב השבות העלו ומשקים, אוכלים
ב נאסרו לא בדיעבד אבל אזהרה אלא אכילה.
וע פוסקים, עוד כתבו וכעי״ז ה. או״ח (ד, אומר שו״ת)יביע ב י'
כא כן כמו שר רבים פוסקים כתבו הכיס, בתוך נמצא המאכל
אפילו בזה חשש שום שאין. לכתחילה רבבות ובשו״ת
אפריים ח )(א, מספר גרינבלאט אפריים ר' הגאון כתב והיו שמחמירים שהיו בעניין, ישראל גדולי של הנהגות
שמקלים– דבר בכל להקל כתב הדין מעיקר מקום ומכל
הכסא בבית תרופות יש שאם כתב ולכן שמכוסה. בזה אין
בכלי סגורה התרופה שהרי ח. שש
כתב וכן וא שה שלנו, הכסא בבית עוד בזה להקל הפוסקים ו
הא ספק ויש נקי, כלל בדרך רעה רוח בו יש ש לומר שייך ם
כמו לא עניינים שלהרבה ואף חז״ל. בזמן ש הכסא" "בית חז״ל בזמן כמו הכסא כסית להחשיבו מחמירים בזה, מקלים
– כאן בספק שמדובר של עניין או איסור יש בכלל אם
רות– יהז להקל זאת יש. לצרף
שכ וכל אם ן בית בו שיש אמבטיה בחדר מדובר, כה סא כמו הכסא" "בית בגדר כלול זה אין פוסקים הרבה שלדעת
בימ י הכסא לבית רק מיוחד מקום שהיה. חז״ל
אפריים הרבבות של מחודשת סברא
אפריים, הרבבות דברי בתוך והנה שבבית תרופה על בדבריו
להקל מחודשת סברא כתב הכ: סא,
מד ועוד א ש רפואה על מברכין ין מינה מע שם ע״ז דאין
בזה. ועיין ומותר. אוכל
קים ומש אוכלים בין הבדל שיש לומר מקום שיש והיינו,
חייו- מסדר כחלק כמזונו, לאדם נכנסים ש ועל כן יש
ל תרופה כן שאין מה, . רעה רוח בהם תהא שלא יותר הקפיד כה– בר בו שייך שלא זר, חיצוני, כבר שהיא הוא כן ועל שבו רעה לרוח חוששים ופחות האדם גוף עם מתאחד. פחות
זו- סברא ולפי ערוך השלחן לשיטת גם הנ״ל דעה, ביורה
כן ו הגר״א - והי וז המיטה תחת תרופות לשים מותר. יהיה
ל שצריך מחודשת סברה ע בה יין בעצמו הרב שכתב. כמו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה