תשפ״ב בא פרשת הקדוש– החיים אור בפי' שבועי שיעור
א– חלק מצרים– יציאת האמונה מהפכת
י פרק שמות
בְִִּּרְבּו אֹּלֶּה אֹּתֹּתַי שִּתִּי לְמַעַן עֲבָדָיו לֵב וְאֶת לִּבּוֹּ אֶת הִּכְבַּדְתִּּי אֲנִּי כִּּי פַּרְעֹּה אֶל בֹּּא מֹּשֶה אֶל ה' וַיֹּּאמֶר ֵ(א) )(ב
ה אֲנִּי כִּּי וִּידַעְתֶּם 'ם ב שַמְתִּּי אֲשֶר אֹּתֹּתַי וְאֶת בְּמִּצְרַיִּם הִּתְעַלַּלְתִּּי אֲשֶר אֵת בִּּנְךָ וּבֶן בִּנְךָ בְּאָזְנֵי תְּסַפֵּר ָוּלְמַעַן
י פרק שמות החיים אור
למהִ לדעת צריך בקרבו אלה אותותי שיתי. למען
דִד לומר אלה אותותי הטעם שעיִר שיראה שיש שנראה לשומם אלה אותות לצד הוא לבו שהכביד
זולתם. ולא אלה אותות בשימת צורך
אומרו עוד בקרבו.
מעשה כי פי״ב) (שמו״ר ז״ל אומרם דרך על ויתבאר האדון והוא השליט הוא כי האלהות על מעיד, מצרים
בו דבִה ול לעבדו לִרבם בישראל שחפץ לצד והאדון כל הכחשת בעין ולהביט לראות להשכילם חפץ היה
ממנו, חוץ אמונה
מלאכיו ועושה רוח בורא הוא כי הראם לא ועדיין
וחושך אור בורא הוא כי הראם לא גם, רוחות,
וגו שיתי אמר׳למען ולזה כי אליו שאמר לצד פירוש
לבו את הכבדתי אני למה לומר למשה מִום יש
יש כי המערכות לשדד כן גם יצטרך ו הטורח עוד יאריך הבריאה. מערכת סדר שינוי מכה בכל
אם להראותו את יתברך כוחו ה 'מי עליו אמר אשר צורך ומה הנפלאה ידו ה' והראהו הברד מכת הכה הלא
עוד הבריאה סדר, להפך
טעם אליו אמר לזה אלה אותותי שיתי למען פירוש
שיכירו כדי בעולמי לעשות רוצה שאני אותות ישראל כי האמונה, להשלמת אלה מהם נשארו עדיין האלהות למשתחוה הכחשה בהם אין שעברו מכות שבע בכל אינו הרוח בורא כי יטעה לאשר גם לירח, או לשמש הוא כי יודע במה הארץ על ה' ששלט והגם העפר, בורא
צורה ו, צר אדם היוצר הוא רוח בורא
מלאכיו עשה כי הארבה במעשה להראותם ה' והוצרך לבל המתים את לשאת גם להחזירם, גם להביאם רוחות
פי״ג, (שם המצריים מהם )יהנו
גם בהם, ושלט המאורות יוצר הוא כי חושך ובמכת (שם למצרים עבות לשמש עליו וגזר החושך יצירת
,)פי״ד
צורה היוצר הוא כי נודע בכורות ובמכת צורה בתוך
ב, ס״א (ב״מ הבכור טיפת )ומכיר
קדש ב י״ג (לִמן מצות ה' צוה זו מכה באמצעות )'גם
לעבד מבטן יוצרו הוא כי לזכרון זה ויהיה, בכור כל לי
, לו
ולזה זה רשע כשמצא שיתי למען לבו ה' הִשה
אלה אותותי לטעם ולמופת לאות לעשות צריך שאני
יהיו הנזכר גם התרעלה כוסות ו אות שתמצאנה בקרבו
רשעו לצד כן משדד ה' היה לא זה טעם וזולת
לבד בשבילו המערכות
הוצרך ענין לאיזה לדעת צריך וגו תספר.'ולמען )(ב להשים חפץ שה' הראשון בטעם הספיִ ולא זה לטעם
שפירשתי. בסמוך כמו אלה אותות
הוא מה עוד במצרים התעללתי אשר את הוא ומה
שנראה אותותי ואת לדעת צריך עוד דברים. ב' שהם
וגו אומרו׳וידעתם כוונת
תכלית אין כי להודיע ה' בא כי הוא הכתוב כוונת אכן בפרעה נִמה לעשות בִרבו האותות בהבאת הכוונה
ישראל בלב האמונה עיקר שבהם האותו' לחזק אלא של בקרבו כשיהי' כי לנצח ישכח בל רשום שיהיה כדי
ועד. לעולם ישראל בני בזכרון יהי' פרעה
בן בדין ב) (עה חולין במס' ז״ל אומרם ע״ד והכוונה מוזכר יהי' המופלאים דברים ב' בו יהיו כ״א פִועה כי יחשדוהו לא שחיטה בלא שאוכלו וכשיראו תמיד
אינשי. דכירי מדכר תמיהי תרי כי ביניהם הוא מוזכר
הוא כי להודיעם ה' שיפליא הפלא באמצעות והנה
שולט ובאויר ובאש חיים ובבעלי ובעפר ובמים ברוח לעולם בתמידות הדבר שיזכר מספיִ זה אין וכדומה
האמונה ִִ לח- ב– הפלאה היות באמצעות 'אלא
כוסות להשִותם ועבדיו פרעה את להרע ה' יפליא כי
גוי. לכל כן הי' שלא מה לענה
נועם אמרי נעימות לך וזה בנך באזני תספר ולמען בזכרונך תמיד הדבר שיהיה הנמנע מן והסיפור זה ענין
התעללתי אשר את הא תמיהות, ב' באמצעות 'זולת
במצרים צרות להם עושה ה' שהי' הגם אחת תמיה הרי רוב לצד אעפ״כ והטבעיות המערכות שדוד בהם שאין
ארבע של היתה מכה וכל מכות עשר והמכות הצרות
גוי, לכל כן עשה לא מכות וה' תמוה- הדבר נה ה
ה. מעשה יספרו ולא אינשי דכירי לא לבד זו 'ותמיה
ואמר אותותי ואת ה- שעשה האותות 'פי' 'תמיה
שנית, דבר הוא מעצמו האות מצרים ענין בלא שגם
פלא.
וגו בנך ובן בנך באזני פלאות׳תספר ב' ובאמצעות ואין ה אני כי 'וידעתם הוא בסיפור המכוון ותכלית
ותכזי עוד זה. זולת האמונות בו
דבריו פתח סיני בהר ב״ה ה' אתנו כשדבר תמצא וכן
אמר ית' אלהיך ה' אנכי אשר האות לך וזה
מצרים. מארץ הוצאתיך
ה אני כי ואמר׳וידעתם כאן דבריו שהִדים והוא כי השיג שלא מה האמונה צדִ הראות בחוש בזה יכירו
לנו עשה כן אשר ברוך העולם עד מהעולם אדם
יתרו פרשת החיים אור
מצרים יציאת באמצעות כי דע זולתו אמונה ושלום חס שיש שקר הדוברים כל הוכחשו לא כי המאורות הוכחשו כי ה בהכותה הארץ הוכחשה לדם, והפכם אותות בהם עשה ה' כי הימים הוכחושו מאורם, ה' בהחשיך המה 'אלהים
הרי שפטים, בהם ה' בעשות אלוהות כל הוכחושו חוזִ, ובמזלם בהם שאין חיים בעלי הוכחושו רעים, ם שרצי ותשרץ ויהיה אין על וגוזר ומכחידו הווה על ושולט הווה כל אדון הוא ה' כי רואות. ישראל כל עיני כאשר
דברים ו יג,
חֹּלֵם אוֹּ הַהוּא וְהַנָּבִּיא דִּבֶּר כִּּי יוּמָת הַהוּא הַחֲלוֹּם אֱלֹּהֵיכֶם ה' עַל סָרָה מֵאֶרֶץ אֶתְכֶם הַמּוֹּצִּיא מִּבֵּית ָ וְהַפֹּּדְך מִּצְרַיִּם הַדֶּרֶך מִּן לְהַדִּּיחֲךָ ְעֲבָדִּים לָלֶכֶת אֱלֹּהֶיךָ ה' צִּוְּךָ אֲשֶר
מִִִּּּרְבֶּך הָרָע וּבִּעַרְתָּ ָבָּהּ
א ראה פרשת החיים ור
אומר וגמר מצרים מארץ אתכם המוציא מיתת חיוב בצדִ לשפוט הכתוב בא
הדרך- זה על זה, במאמר החולם מצרים- מארץ אתכם הוציא אלהיכם שה' כיון
ה הראה 'הרי בפרשת שפירשתי וכמו, זולתו והכחשת ה' אמונת בהקיץ פתוחה בעין
בפסו ִיתרו הוצאתי אשר וגו' ה' אנכי מצרים. מארץ ך
בדמיונות החלומות בעל לו יגיד אשר את לבטל לו היה הזה החולם שכן וכיון בחלום ולא בהקיץ שראה מה מפני הכוזבות יגיד זה לספרו ובא כן עשה שלא וכיון
ועל חלומותיו על יומת לזה ישראל בית אליו שישמעו וחפץ אצלו הדברים שצדִו
דבריו
האומות מעלת – ישראל בשביל
ד פסוק יט פרק שמות
אֵלָי אֶתְכֶם וָאָבִּא נְשָרִּים כַּנְפֵי עַל אֶתְכֶם וָאֶשָּא לְמִּצְרָיִּם עָשִּיתִּי אֲשֶר רְאִּיתֶם אַתֶּם
יתרו פרשת החיים אור
וגו אתם.'ראיתם במה עליון אל כוונת לדעת צריך
לומר שדִדִ למצרים עשיתי אשר לו היה שיותר
לומר מצרים מארץ אתכם הוצאתי אשר שהוא כל על אמריו ולחבִ להשתעבד להתחייב הדבר עיִר רשומים הם הרי נפלאותיו להזכיר ואם ה'. גמלם אשר
באומרו מצרים מארץ הוצאתי אשר כי הוא וידוע
הגדולות המסות באמצעות אלא וציאם ה לא
שהם דברים לב' ה' יכוין כי שפירשנו מה לפי והנה
בחינת היראה ובחינת האהבה שניהם ה' רשם לזה
באומרו היראה זה, במאמר למצרים עשיתי אשר מאמרי עשות לממאן נִמה יסורי יסרתי אשר פירוש מצותי עשות מאן אשר על מספר באין רעות מכות כמה
לשלוח על לעובר לאות לכם הזה הדבר והיה אתכם, כאשר רבות וצרות נִמה ביסורי ממנו אתנִם כי מצותי
זה בגדר שהם להם לרמוז ה' ונתכוין מוסר, וִחו ראיתם ואל התורה אל לשמוע ימאנו אם המצרים של עצמו
ה העונש. יראת היראה בחינת וזו מצות
מאמר בנשמע יש גם הרוממות יראת עשיתי אשר
למצרים עשה אשר והמופתים והאותות ל. נפלאות ה בכ
עשה זה שכל והחיבה האהבה בחינת הראה בזה גם
בשבילנו - אחת אומה ואבד הבריאה כל הרעיש אשר הבורא בחיבת אדם יתלהב זה ולצד בשבילנו, לה האהבה בחינת היא והנה להם, חסדו 'הפליא
אלהינו…
אתכם. ואשא האהבה בבחינת האדון האריך הנה כי התעצמות וצריך השכר, כפל להרויח במצוה העיִר הוא על אב כרחם בכם חיבתי ראו אמר לזה להשיגה, גדול
עליו חסתי רגליכם כף מדרך שאפילו חביבין בנים
נשרים כנפי על אתכם ונשאתי כבוד ענני פירוש
ורגלך ד ח (דברים אומר הוא וכן תחתם, ממוצעים )היו
מה האהבה לעורר ילין מ לאלוה יש, ועוד בצקה לא הספיק לזה האדם בלב תכנס שבנקל היראה כן שאין
לו ברמיזתו במאמר למצרים עשיתי אשר כמו
שפירשתי
אלי אתכם. ואבא ה אל הִרבתם לאִדם כי 'ירצה לעורר הוא שיִדים ה' למשכן הִרב הִרב כל כמשפט שיעורר עד לִרב מִדים עולם אלהי שאין כידוע חבתו
ההדיוטות כי מהמוסר הוא וכן האהבה, את המתִרב מהם ונכבדים לגדולים להתִרב המשתדלים הם והִלים
– מושלים עבד עם שכן ומכל
שהיו הגם אלא עשה כן לא כי ה' אמר כן פי על ואף על אף התעוררות שום בלא ועריה ערום גוי מקרב גוי
כן פי הבאתי אני אלי אתכם התִרבתם אתם ולא
אלי
חוזרים היו ממצרים שהוציאם שאחר ר לומ ירצה עוד בים אל אמרי שהמרו להם שמצינו כמו השכינה מאחרי
מושכם ה' היה כן פי על אף וכדומה ובשליו במן סוף ומקרבן ומביאן לאחוריהם חוזרים שהיו עת בכל אליו
יתברך אליו
(הגדה ז״ל אומרם דרך על ירצה )עוד
ברוך הִדוש הוציא לא אלו אבותינו את הוא
כו מיד,'ממצרים
מצרים בטומאת הרע בבחינת ישתִעו שלא כדי והטעם ישראל של לשונאיהם תִומה עוד ושלום חס תהיה ולא והוא במִוםִדוש, שיעמדו כדי להוציאם מיהר לזה
אומרו אלי אתכם ואביא לשלול אלי תיבת דייִ
והבן ליצלן רחמנא הרע בחלִ השתִעות
(ספרי לו מצינו הלא כי הטוען טענת ול לשל ירצה עוד והזמינם ועשו לישמעאל ופארן לשעיר שהלך ברכה) מעלה מה כן ואם שאמרו לטעם ולאִבלו תורה לִבל
פירוש וגו 'ואבא אמר לזה ישראל, לעם שמרומם זו בפסו בלִ) ר״פ הראובני (ילִוט ז״ל אומרם דרך ִעל
למלך ל מש וגו' בלעם אל אלהים ויִר ד) כג (במדבר
כאן עד וכו' עמו לדבר אוהבו, שבא אתם כי פירוש
אלי אתכם הבאתי להם ששלחתי הם כן שאין מה לעתיד לדחותם אלא זה ואין ולפארן לשעיר למקומם ורצוני דעתי כי אתם כן שאין מה בדין ולחייבם לבא אדום למעשה ישראל מעשה לדמות ואין אלי לקרבכם
וישמעאל
כא פסוק כג פרק במדבר
בּו מֶלֶךְ וּתְרוּעַת עִּמּוֹּ אֱלֹּהָיו ה' בְּיִּשְרָאֵל עָמָל רָאָה וְלֹּא בְּיַעֲִֹּב אָוֶן הִּבִּּיט ֹּלֹּא
החיים אור בלק פרשת
מהאומות שבעולם רשע על מִפיד הוא ברוך הִדוש אין בישראל שיש הדרגות ב' באמצעות כי לומר ירצה עוד
הביט לא אומרו והוא לעולם, הצריכין הדברים לכל עול ובנשיאת עולמו בבריאת יגע אינו גם מאבדם אינו ובזה
און בשביל בעולם שיש גם, יעקב בסבילת כביכול שעמל עמל רואה אינו הכל צרכיו ובסיפוִ ובמזונותיו העולם
בשביל לו חש אינו אומרו והוא, ישראל בישראל התורה בדרך הולכים ישראל שאם תמצא וכן ישראל, בשביל לאבד מבקשים זו אומה לעקור המבקשים ומעתה יחד, האומות גם ונהנים וניזונים לעולם טובו נותן ה' והמצות
ויושביו. העולם
תור שמעוני ילקוט תתלו רמז ואתחנן פרשת ה
לעולם באות זועות מה מפני נהוראי ר' את שאל ז״ל, אליהו
כאן וכו' עושין שישראל בזמן כאן ותרעד, לארץ המביט אומר אחד וכתוב בה, אלהיך ה' עיני תמיד אומר אחד כתוב לו אמר
לעולם באות הזועות מִום של רצונו עושין ישראל שאין, בזמן
מסתברא, מילתא חייך א״ל
ושלוים ושאנן בטח יושבים ובתיִרִסיאות טרטיאות בתי ורואה בעולמו מביט שהִב״ה בשעה דבר, של עיִרו הוא כך אלא ומיחדין מדרשות ולבתי כנסיות לבתי שחרית נכנסים שישראל כיון להחריבו, עולמו באפיליון מסתכל הוא חרב מִדשו ובית
שלא עד הוא אתה לפניו ואומרים הוא ברוך הִדוש אצל השרת מלאכי כל מתִבצין וגו ד] [ו, ה' ישראל שמע ואומרים 'שמו דעתו נוחה מיד שמך מִדישי על שמך את לעוה״בִדש הוא ואתה בעוה״ז הוא אתה העולם משנברא הוא אתה העולם, נברא
ישראל בשביל דעתו ומיישב עולמו מחריב ואינו הוא ברוך הקדוש של שמיישב ישראל לות תה יושב ואתהִדוש הה״ד,
ישראל. תהלות בשביל דעתו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה