יום חמישי, 9 בדצמבר 2021

שאלה שבועית בהלכה 3 ויגש תשפב

בהלכה▫ שבועית שאלה טבדי בנימין הרב

וי פרשת ערש״ק בס״ד תשפ״ב גש

כלי- יש גופו על כאשר כהנים ברכת לברך לכהן איסור יש האם? נשק

כניסה נשק עם הכנסת לבית

יוסף הבית קנא )(או״ח (לרבי חיים ארחות ספר בשם כתב

שאין מלוניל) הכהן אהרן להכנס "סכין עם הכנסת לבית

."ארוך כתב הוא הדבר בטעם " ימיו מארכת שהתפלה לפי

מקצרם." והסכין אדם של הוא הדברים שמקור ובן כמ מידות במסכת שהמשנה ממה למזבח ביחס אומרת ד )(ג,

" נברא והמזבח אדם של ימיו לקצר נברא שהברזל

שיונף בדין אינו אדם של ימיו להאריך המקצר על

המאריך."

ערוך השלחן פסק כן ולמעשה ו )(קנא, – " אוסרים ויש

פי על שאף העירו, האחרונים ". ארוך בסכין בו ליכנס ם ג שיש שממשע אוסרים" "ויש בלשון כתב ערוך שהשלחן

מתירים– בדין מדובר ולא הואיל אלא הכוונה. זאת אין חיים באורחות מצאו הוא אלא בתלמוד, שמקורו ברור

כנ״ל– זו בלשון כתב על. כן

כן כמו הפוסק נחלקו הארוך הסכין את לכסות ד. י האם ים

ראש רק ואפי', מכוסה הסכין שאם כתב רבה האליה

בזה, די הסכין- הכנסת לבית עמו להיכנס מותר. ויהיה

הט״ז אך סק״ב )(שם כתב שאפילו מכוסה הסכין כל אם

ע להכנס אין להוצ להקפיד ויש הכנסת, לבית מו משם אי. ו

מלשון ברורה המשנה נר סקכ״ב )(שם ב״דרך נקט ש אה

"אמצעית – כולו אם דווקא ארוך סכין עם להיכנס להתיר

. מכוסה

לסכין נשק לדמות יש האם

בה– לדון שעלינו שהשאלה כמובן הנ״ל, ההלכה האם בפשטות נשק. לגבי גם או סכין לגבי דווקא היא מצד

הטעם – אדם של ימיו לקצר מנת על נברא, שהברזל כשם הדין הוא הכנסת, לבית ארוך סכין להכניס אין כן ועל

נשק– כלי לגבי של ימיו לקצר אלא נוצר לא הוא שאף

. אדם

הלא שכזה. "היקש" לעשות מאד קשה ני, ש שמצד אלא ימיו לקצר נברא שהברזל הנ״ל, לטעם "נאמנים" נהיה אם

אדם– של כמו לקצר? ארוך סכין בין הבדל יהיה מדוע אז האם מברזל? העשוי כלי לכל סכין בין הבדל יהיה מדוע כן

ה בבית עשוי ה ספסל להיות יכול לא כנסת במ? רזל

מקורות שני של שילוב כאן שיש נראה כן. על

מדרש– בית לגבי הנה מצאנו בגמרא מפורש בסנהדרין

פב )(דף " בידו- רמח ויקח העדה מתוך ויקם שאין יכן מ

המדרש". לבית זיין בכלי נכנסין ית ב קדושת וכידוע היה אפשר אי כן על הכנסת. בין מקדושת חמורה המדרש

נשק כלי להכניס שאין, מפנחס מהלימוד ראיה להביא לבית נשק כלי יס להכנ שאין ההלכה לגבי המדרש- לבית

. הכנסת

ברזל להניף מהאיסור ראיה להביא קשה באמת שני, מצד

המזבח– גבי על לעניין שהרי הכנסת. לבית סכין הכנסת מהתלמוד מקור ללא וגם ברזל. כל ולא סכין על מדובר

כנסת בית לדיני מזבח מדיני ללמוד. קשה

מספר של שילוב כאן עשה חיים שהאורחות נראה, כן על

מקורות– לבית להכנס שאין בסנהדרין מהגמ' למד הוא חמורה ביהמ״ד שקדושת מה ומחמת נשק, כלי עם המדרש

מקדושת ביהכ״נ– הוא שביהכ״נ העניין את לזה צירף אדם של חייו שמארכת תפילה. מקום

לומר אפשר וממילא דווקא שהאיסור שכתב שמה,

ב הכו ארוך" "סכין לכל דווקא ונה י או לשחיטה שמיועד

בשר, לחיתוך מה מצד רק לא מיתה. של ממד בזה שיש

בברזל שמדובר עי שהוא, בכל '(שממית ב עו, סנהדרין

ו במדבר רש״י בכלי שמדובר מה מצד אלא, טז )לה, נשק לכלי ודומה חיים, קיצור לענייני. ששייך

או לשחיטה שמיועד סכין אם שאכן יצא זה שלפי אלא נאסר בע״ח בשר חיתוך הכנסת– לבית להכניסו שכן על

וכד אקדח 'שרובה, לכל הכנסת, לבית להכניסו אין

מגולה שהוא. הפחות

האם מדרש כבתי הם שלנו כנסיות בתי

כנסת– בית לגבי דווקא הוא נ״ל ה הדיון כל והנה אך כלי עם להכנס שאין מפורשת גמ' כאמור יש מדרש לגבי

מפנחס שלמדו וכפי. נשק, כנסת בתי האם לדון יש וא״כ

כנסת בית "רק" הם שמא או מדרש בית בגדר הם. שלנו

לה מקום עוד יש אז כנסת, בתי רק הם שאם והיינו פלפל ת

ולדון האקד, ח של חלקי או מלא בכיסוי די האם אם אך

המדרש– בבית מדובר אפי כלל להכניסו 'אין לכאורה כאשר שרק למדנו מפנחס כאמור שהרי מכוסה, כשהוא

כל וא״כ, הרומח את לקח הוא אז המדרש מבית יצא הוא עמו הרומח כלל היה לא המדרש בבית שהיה. זמן 'ועי

רלא): סימן פסח (סדר הלקט שיבולי לשון " דאמרינן ויקם זמרי במעשה הנשרפים הן אלו בפרק בסנהדרין שאין מכן יוחנן ר' אמר בידו רומח ויקח העדה מתוך

נכנסין המדרש לבית זיין בכלי סכין נמצא לא כן ועל

זיין כלי נקרא שהוא כל אפי' ברזל דכלי המדרש בבית שאמר מי לפני וידוע גלוי אומר ר' תניא התם כדאיתא בו נתנה לא לפיכך שהוא בכל ממית שהברזל העולם והיה

שיעור." תורה

היטב בבאר במש״כ עי' אך דבר שו״ת בשם, סק״א )(קנ״ג א שעה אפי' תורה בו שלומדים ביהכ״נ שדין 'שמואל,

כנסת. כבית ולא מדרש כבית הוא ביום

דגמ מדינא הוא האיסור המדרש שבבית יוצא,'וממילא

יועיל לא שמכוסה לומר גדולה סברא יש. וכן

ל הצעות ה פתרונות לכתיים

להכנס לחיילים לאפשר דרכים מספר כתבו הפוס' והנה

להתפלל כדי הכנסת. לבתי

כתב ולמעשה יח (י, אליעזר הציץ בעל )הגאון יש ש

להשתדל– בנקל– אפשרי הדבר אם לביהכ״נ להכנס לא

נשק עם. וביהמ״ד

אין אפי' אליו, סמוך יהיה שהנשק צורך יש בכ״ז אם

מיוחדת- ת בטחוני סיבה מכדורים, הנשק את לרוקן יש. נשק כלי נחשב זה אין כדורים שללא לומר סברא שיש כך את ולכה״פ הנשק את שאפשר כמה עד לכסות יש כמו״כ

שלו. הפיה

אך תקינים, שגרה חיי יש כאשר ל הנ "וכל כא רש יש

נשק שיהיה צורך שיש הביטחון אנשי של הוראה – מותר

בזה להחמיר ואין נשק עם ולהתפלל נשק. לשאת

צרכי של הוראות יש אלא מיידית סכנה אין אם ואפי'

בטח מה שלאחד צורך שיש שוטפים ון כלי יהיה תפללים מ

נשק– הלכה הביאור דברי ע״פ לדבר וראיה הדבר, מותר. ארוך בסכין ד״ה ו )(קנא, לאכול חכמים לתלמדי שהתירו להכניס להם התירו זה ובכלל כביתם, שזהו המדרש, בבית

האכילה לצורך המדרש לבית. סכין

וא״כ צורך יש והתפילה ה התור חיי לצורך שאם לומר יש

זמין– בנשק מחיי חלק זהו אדרבה אלא איסור, אין כ "ג והתפילה. התורה

נשק עם כהנים ברכת

כהנים– לברכת שה״ה ונראה להמנע יש הדין מעיקר נשק המברך על יש כאשר לביהכ״נ מחוץ אפי'. מלעשותה יש בטחון צרכי שמטעם בשעה או הנ״ל, בתנאים זאת עם

בנשק– צורך מותר– הדבר וביהמ״ד ביהכ״נ כמו. דין

הנשק אם הכנסת, בבית א של מתפללים כאשר וכ״ש

. מוצנע

יעלה אם וניכר, גדול בנשק מדובר שאם אפשר זאת, עם

כהנים לברכת הכהן ש חשש יש בו יביטו הציבור וכפי,

שמצינו כפיו ישא לא מום בעל שכהן כד) (דף במגילה וכ״כ ע״ש. בעירו דש אא״כ בו, מסתכלין שהם מפני

בשו״ע( ברגליו או בפניו בידיו, מום שבין ) ל קכח, או "ח לב– תשומת שגוררים דברים שאר וכן כזה לכהן אין

זה באופן וע״כ וניכר. גדול בנשק שה״ה י״ל וע״כ לעלות.

אם אחר, לאדם קצרה שעה לאותה הנשק את ר ימסו אפשרי. הדבר

לי נראה אחר, לאדם הנשק את למסור אפשרי בלתי אם

כהנים ברכת ממנו למנוע לא, מסברא שאנשים די״ל

וכד צה״ל חיילי אצל נשק לראות רגילים 'בזה״ז וממילא

לב תשומת מושך כ״כ אי״ז - שאפשר כמה וישתדל

וכד בטלית הנשק את.'לכסות

ב (ט, רב לך בעשה הלוי הגרח״ד כתב לזה.)וקרוב

מבשר הקול של תשובתו דיומא- מענייני

הכללי– הקדיש יום בטבת, עשרה לפני אנחנו לציין יש וזה ר הגדול הגאון של תשובתו את כאן להביא 'המקום

תליה חבל הכנסת בעניין נשאל ש זצ״ל, ראטה משולם לשונו וזה זה, בתאריך הכנסת לבית מגרמניה קול (שו״ת

נח: מבשר)א,

העולים שהביאו מה בענין ציון, הר וועדת של השאלה ע״ד שבמדינת אחת בעיר העצים אחד מעל שהסירו עב חבל הנ״ל הוועדה ומנהלי הי״ד מאחב״י עליו שנתלו פולין בטבת עשרה ביום שמתאספים שבזמן הנהיגו נ ולהזכיר להתפלל ציון הר שמות של בבהכ״נ זה בחבל החזן יתאזר אז הי״ד הקדושים, ההרוגים

. בזה איסור חשש אין אם שואלים הם ועכשיו בו ויש לבטלו צריכים הזה שהמנהג ברור נראה לענ״ד

טעמים משני דין ע״פ. איסור בש״ע מ״ש לפי אחר, מטעם בזה יש נוסף איסור עוד …

הכנסת לבית ליכנס שאסור ו' סעיף קנ״א סי' או״ח בסכין מארכת שהתפילה לפי א״ח בשם בב״י כתב והטעם ארוך שם הגר״א בביאור ועי' מקצר והסכין אדם של ימיו מתוך פנחס ויקם המקרא על אמרו פ״ב דף ובסנהדרין לבית זיין בכלי נכנסין שאין מכאן בידו: רומח ויקח העדה יש מביה״כ גדולה שקדושתו דביהמ״ד ומוכח המדרש,

ולביהכ״נ מקרא, לה דיליף זיין בכלי נס ליכ תורה איסור על המקצר יעלה שלא זהירות רק תורה איסור בזה אין טעם שייך בסכין אפילו אלא זיין בכלי דוקא ולאו המאריך כתב פ״ב/ /דף שם בסנהדרין חיות מהר״ץ (ובהגהות זה דאנו בזה וטעה ביה״מ מקדושת חמורה ביהכ״נ דקדושת

וכ״פ פפא כרב ודלא כ״ו דף סוף במגילה פפי כרב קיי״ל שמואל דבר ובתשו' קנ״ג). סי' ריש או״ח וטוש״ע, הרמב״ם דידן דבהכ״נ כתב קנ״ג, סי' ריש או״ח בבאה״ט הובא

כביהמ״ד דינו אחת שעה ללמוד. שקובעים אנשים להריגת מיוחד שהי' עב חבל דידן, בנידון ולפ״ז

זו ה בפעול בו נשתמשו וגם חניקה במיתת לתלי' הנדונים מסכין גרוע דהוא פשיטא ולהמיתו, אדם של ימיו לקצר ציון הר של לביהכ״נ בו ליכנס ואסור זיין, לכלי, ודמי על המקצר ויעלה התפלה בשעת אותו יחגור שהחזן ובפרט קדושת ג״כ לו ויש ג״כ שם לומדים הלא וגם המאריך,

שם זיין בכלי ליכנס דאורייתא איסור והוי. ביהמ״ד

מנהגם לבטל ציון הר וועדת מנהלי מחוייבים לכן גניזה צריך הלז והחבל איסורים, שני בו שיש בשום ממנו להנות או בו להשתמש ואסור וקבורה

. דבר משלם ת״ו. ירושלים פה תשי״ב טבת ג' בעה״ח ע״ז

ראטה.


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...