חג העצמאות או יום העצמאות?
הגרח״ד הלוי, בין ישראל לעמים עמ' קטז
זה היום עשה ה' נגילה ונשמתה בו. זכינו בחסדי ה' לחוג את היום הזה יום חג העצמאות של מדינתנו המחודשת אעפ״י שטרם זכינו לראות בביסוסה המחלט של המדינה מכל בחינותיה…
הגרח״ד הלוי, שו״ת עשה לך רב חלק ו - שאלות ותשובות בקיצור סימן נט
אין לקרוא "חגים" אלא לשלשה רגלים בלבד. הנני מאשר קבלת מכתבך מיום ח' אייר דנא, בשאלתך אם אפשר להצמיד את המלה "חג" לימים - טובים שאינם כתובים בתורה, כגון חג הפורים, חג חנוכה, חג העצמאות, וכו'. לא ניתן לקרוא לימים הנ״ל חגים, משום הטעם הפשוט, ששם חג נקרא על - שם קרבן חגיגה שהיו מקריבים במקדש בשלשה רגלים, פסח שבועות וסוכות, ולכן הם בלבד נקראים חגים, ורק בהם אומרים בתפלה "ותתן לנו… מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון". ואילו בראש - השנה ויוהכ״פ, אף שהם ימים - טובים מקראי קודש הכתובים בתורה, כיון שלא הקריבו בהם קרבן חגיגה, לא נקראו חגים, ולכן פשוט שאין לקרוא ליום העצמאות ולימי חנוכה ופורים ימי חג.
קישוט בית הכנסת בדגלים
שו״ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן מו
בענין ביהכ״נ שהועמדו שם הדגלים מאה״ב וממדינת ישראל שבשביל זה אין רוצים אחדים להתפלל שם אם יש בזה ממש…ובעצם לא מובן איזה איסור ממש יש בהעמדת הדגלים הא ליכא איסור להכניס דברים שהם חולין אף שאין בהן שום צורך להביהכ״נ… ואף שאלו שעשו זה לדגל וסימן למדינת ישראל היו רשעים, מכל מקום הא לא החזיקו זה לדבר קדוש, שנימא שיהיה חשש גרירה דעבודה זרה, וידוע לכל שעשו זה לסימן בעלמא והוי זה ככל דבר חול. וגם דגל אה״ב שהוא ג״כ שם מוכיח שלא הכניסו זה בשביל שמחשיבין זה לדבר קדוש אלא שהוא לסימן על מנהלי ביהכ״נ שמחבבין מדינה זו ומדינת ישראל וחפצו להראות זה במקום רואים. ולכן אף שודאי לא מן הראוי הוא להכניס בביהכ״נ שהוא מקום קדושה וכ״ש שאין להניחו שם בקביעות וכ״ש לא אצל ארון הקודש, אבל איסור ממש לא שייך לומר ע״ז אלא שהוא ענין הבל ושטות…
ואם היה כח בלא מחלוקת לעקור ענין הדגל כדי שלא יהיה זכרון למעשה הרשעים היה ג״כ אולי נכון לעשות, אבל ח״ו לעשות מחלוקת בזה.
שו״ת הרב הראשי, תשמ״ח-תשמ״ט, סימן קיט הערה 2
לקשט את בית הכנסת בדגלי המדינה או בדגלונים לקראת יום העצמאות וכדומה - אם נהגו כך, מותר.
הרב משה מלכה זצ״ל (רבה הראשי של פתח תקוה), שו״ת מקוה המים חלק ה עמ' כא
העיקר הוא שכל מה שקרה וקורה כאן במדינה, הכול הוא בהשגחה אלהית…זהו כבודה ותפארתה של מדינת ישראל שיתנוסס דגלה על גבי ארון הקודש, כדי להוכיח קבל העמים והעדות שתורת ישראל וארץ ישראל היינו הך, וכי דגל ישראל צריך שיהיה קשור לתורת ישראל.
ר' מאיר אבוחצירא (הבבא מאיר), פיוט "יחיד רם יערות חושף"
יָסַד אֶרֶץ עַל בְּלִימָה, גָּרֵשׁ נָא אֶת בֶּן הָאָמָה, דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל הָרִימָה, דֵּין אִיהוּ הָדָר, יָפֶה מְהֻדָּר, יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בְעָלְמָא, יִתְעַלֶּה יִתְהַדָּר.
תחנון והלל
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד א
והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.
תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י הלכה ו
כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה
שו״ת חיים שאל חלק ב סימן יא
אמנם ראיתי להרב המאירי ז״ל בחיבורו כ״י סוף פסחים שכתבו ז״ל כל יחיד שאירעתהו צרה רשאי לקבוע עצמו לומר הלל באותו יום אלא שאינו מברך וכן הדין בכל צבור כך הי' יסוד נביאים על כל צרה כשנגאלים ממנה עכ״ל (כפי אשר כתבתי בזכרונותי) הראת לדעת שדעת הרב ז״ל שהדברים כפשוטן דכל צבור בכל מקום על תשועתם יאמרו הלל. וגם יחיד סבר הרב ז״ל שאם נעשה לו נס וניצול רשאי לקבוע לומר הלל באותו יום. ונראה מדברי הרב שגם צבור לא יברכו על קריאת ההלל שקורין בתשועת נפשם מיד שונא דמוכח דהשוה צבור ליחיד ומדסת' ש״מ דאף לפי דעתו גם צבור לא יברכו.
הגרח״ד הלוי, דת ומדינה, עמ' 100
אך לענין ברכת הלל כבר קבעו מרנו ורבנן הגרב״צ עחיאל והגריא״ה הרצוג זצ״ל נשיאי הרבנות הראשית לישראל שיש לקראו בלא ברכה ואולי שנימוקם היה מתשובת מרן החיד״א…מכאן נראה לכאורה כדבר פשוט שאין לברך על ההלל שאומרים בה' וכ״ח אייר.
תקנת הרבנות הראשית לישראל, עיתון הצופה, ג' אייר תש״ט – סדר שחרית
במידת האפשרות עורכים בבתי הכנסת רק מנין אחד, בשעה הקבועה לתפילה בשבתות וימים טובים. אחרי שמונה עשרה אומרים: "אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה, ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה".
הלל השלם (בלי ברכות). חצי קדיש. מקריאים בניגון הפטרה: "עוד היום בנוב לעמוד וכו' (הפטרת אחרון של פסח בחו״ל).
ברכת "הנותן תשועה" לנשיא ולממשלה. "מי שבירך לנשיאי הרבנות הראשית בא״י ולכל גדולי התורה בכל אתר ואתר.
דרשת הרב. עריכת "יזכור" לחללי השואה בגולה, ולגיבורי ישראל שנפלו חלל במלחמה על עצמאותנו, במיוחד להזכיר את קדושי "עציון" שנפלו יום לפני הכרזת העצמאות. אב הרחמים. אשרי ובא לציון. אחרי התפילה שירת "אני מאמין בביאת המשיח וכו'". סעודת מצווה חגיגית כנ״ל בערבית.
הרב שבתאי בן חיים זצ״ל, השבח לאל, מהדורת תשע״ב, עמ' 103
נוהגים שלא לומר "תחנון" ביום זה. כמו כן יש לומר הלל ללא ברכה בתפילת שחרית ביום העצמאות, ואל לנו להכניס ראשינו במחלוקת הפוסקים ולומר הלל בברכה, כי "ספק ברכות להקל". וכן הסכימו רבים מרבני הספרדים.
הרב מרדכי אליהו, סידור גאולת אליהו, הל' יום העצמאות ויום ירושלים
אמירת וידוי ביום העצמאות ויום ירושלים – בימים אלו אין אומרים וידוי כיון שנעשו בהם ניסים לישראל. ויש שאין נוהגים כן.
אמירת תחנון ביום העצמאות שהוקדם – כשה' באייר חל ביום שישי ויום העצמאות הוקדם ליום חמישי (ד' אייר), אזי יום העצמאות שהוקדם (לד' אייר) אין לומר בו תחנון, וביום שישי (ה' אייר) אומרים תחנון. לפיכך בכל שנה בה יום העצמאות מוקדם או נדחה, יש לומר תחנון ביום ה' באייר המקורי.
נוסח אחיד ביום העצמאות – עדיין לא נקבע נוסח אחיד לכל קהילות ישראל. יש נוסחאות רבות וסדרי תפילה שונים ממקום למקום. בישוב חדש ראוי לקבוע נוסח אחד קבוע ובו להתפלל בשנים הבאות.
חגיגות יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב״ה סייע שניצלנו מהם וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו. לפיכך, על-פי ההלכה כל מי שנעשה לו נס, חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע״י מי שנעשה לו נס.
אמירת הלל בלי ברכה – בי״ח ניסן ה׳תש״ט החליטה מועצת הרבנות הראשית שיש לומר הלל ללא ברכה בתפילת שחרית ביום העצמאות. הספרדים נהגו לומר הלל בלא ברכה, ויש לאומרו אחר קדיש "תתקבל" שלאחר "ובא לציון". הנימוק לכך, כי אין זה חלק מהתפילה המקורית, ואין להוסיף על התפילות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. ויש שאין נוהגים לומר הלל.
טעמים לאמירת הלל ביום העצמאות – הרבנות הראשית תקנה לומר הלל ביום העצמאות מסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחרות, משלטון זרים לשלטון עצמאי, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו שיש בו כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה ודאיים.
תלמיד הנמצא בישיבה בה נוהגים לומר הלל בברכה בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים – אינו חייב לומר עמהם את הברכה.
קריאת התורה ביום העצמאות – אין להוציא ספר תורה במיוחד על מנת לקרוא קריאה מיוחדת ליום העצמאות. אם חל יום העצמאות בימים ב' או ה', יש לקרוא בתורה על הסדר, דהיינו את הפרשה של אותו שבוע.
הפטרה ביום העצמאות – אין לברך שום ברכה, אלא רק מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. לפיכך אין מברכים על קריאת ההפטרה ביום העצמאות. ויכול אדם לקרוא פרקי נביא לשבח את הקב״ה, אך אין לברך על כך.
גם כשיום העצמאות חל בימים שני או חמישי בהם מוציאים ספר תורה, אין לברך על ההפטרה.
הגר״ע יוסף, שו״ת יחוה דעת חלק ז' סימן פא הערה 6
לענין אמירת תחנון ביום העצמאות וביום ירושלים, נשאל רבינו בזה ביום כ״ח בניסן תשע״א, מישיבת מעיין חיים ושלום באשקלון. וזו לשון השאלה:
"הננו בזאת לשאול לדעתו, דעת עליון, כיצד עלינו לנהוג ביום העצמאות וביום ירושלים, האם לומר תחנון ולהתפלל כרגיל מידי יום, כנהוג בישיבות הקדושות, או לנהוג אחרת? ! נודה מאד אם ישיבנו תשובה ברורה בענין".
וזו לשון רבינו בתשובתו: אין לומר תחנון בשני הימים הנ״ל. להתפלל כרגיל. וללמוד בהתמדה ביתר שאת ויתר עוז. עובדיה יוסף.
שו״ת יביע אומר תוכן העניינים חלק ו' - אורח חיים
סימן מא. בדבר אמירת הלל ביום ה' באייר שהוקבע ליום חג העצמאות של מדינת ישראל בארץ ישראל, אם יש לאומרו "בברכה", העלה שאפשר לאומרו דרך "קריאה", אבל אין לברך עליו, והמברך עליו הוא נושא שם שמים לשוא ומברך ברכות לבטלה. כי לא תיקנו חז״ל לומר הלל על גאולת ישראל מצרותיהם, אלא אם כן נעשה הנס לכל ישראל, כמבואר בראשונים, וכן פסק מרן החיד״א ועוד אחרונים. ומכל שכן שאין לומר הלל בליל ה' באייר, ורק ביום ה' אייר רשאים לאומרו בלא ברכה אחר החזרה של תפלת שחרית, וטוב יותר שלא לאומרו אלא לאחר עלינו לשבח, וכמ״ש מרן החיד״א ז״ל.
הגרח״ד הלוי, מקור חיים השלם, חלק ד סוף פרק קצה
ימי ספירת העומר שבתודעתנו נקבעו כימי צער ואבל, לא כאלה היו בימי ראשיתה של האומה, בראש וראשונה הם ימי האביב, הימים היפים ביותר של השנה, "הדור נאה זיו העולם", ובפי רבותינו נקרא חודש אייר בשם "זיו", ופירשו רבותינו שבו זיוו של עולם, הצמחים ניכרים והאילנות ניכרים. אף גם זאת הם ימי חג "והימים הספורים בינתיים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא מתן תורה". ואין ספק שלפני אשר אירעו אותם מאורעות מעציבים בין פסח לעצרת, היו ימי הספירה ימים יפים וקדושים לאומה, חגיגיים כימי חול המועד.
ועתה זיכנו ה' וגלים חדשים ורעננים בתולדות ימי עמנו באים וגורפים לאטם את משקע האבל והעצבות שדבקו לימים אלה, מטהרים אותם אט אט מן הקדרות שאפפה אותם ומחזירים להם את רעננותם הקדומה, ימי זיו וזוהר לעם ישראל.
זכינו ברצות ה' להכרזת הקמת מדינת ישראל ביום ה' אייר (תש״ח) עם כל המשמעות החגיגית העצומה המשתמעת ממנה. ורבותינו שבאותו דור קבעוהו ליום הלל והודיה לה' בתפלות חגיגיות וסעודות מצוה.
ושוב זכינו ברצות ה' לנצחונות גדולים במלחמת ששת הימים וגולת הכותרת שבהם כיבוש הר הבית ואיחוד ירושלים, ביום כ״ח אייר (תשכ״ז) שגם אותו קבעו רבותינו שבדור ליום הלל והודיה לה' בתפלות חגיגיות.
אך מבחינה הלכתית טרם קבלו ימים אלה את צביונם הסופי. העם היושב בציון עושה ימים אלה כפי שמצפונו מכתיב לו. יש המברכים שהחיינו, ושעשה נסים, ביום ה' אייר בשם ומלכות, וכן הלל וברכה בשני הימים, ויש שכבר הנהיגו הוצאת ספר תורה והפטרה על דעת עצמם, ויש הנוהגים בדרך אחרת. ואף דעת חכמי התורה חלוקה. לכן, אין עדיין אפשרות להכניס ימים אלה במסגרת חיבור זה העוסק בהלכה פסוקה.
דעתנו הפרטית על ימי ה' וכ״ח אייר משמעותם והלכותיהם בחינת הצעה בלבד כתבנו באורך בספרנו "דת ומדינה".
תספורת וגילוח ביום העצמאות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תצג
סעיף א: נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל״ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא…
סעיף ב: נוהגים שלא להסתפר עד ל״ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל״ד בבקר אלא א״כ חל יום ל״ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: …ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה. (הגהות מנהגים).
סעיף ג: יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר, וטעות הוא בידם.
מועד לכל חי (הרב חיים פלאג׳י) סימן ו סעיף ח
נהגו בעירנו אזמיר יע״א איזה משפחות שיש להם פורים ביום ח' לחודש אייר והם מאנשי א״י כיאו יע״א שנעשה להם נס וקבעו אותו היום פורים לדורות, וכמו כן יש משפחות דבאים מאנשי אנגורה ויש להם פורים ביום אחד עשד לחודש הזה ואין אומרים בהם תחנונים ויש מהם שמסתפרים בהם כי יום טוב שלהם הוא.
שו״ת יין טוב (הראש״ל הרב יצחק ניסים זצ״ל) חלק ב או״ח סימן יא
יום נס שאירע בימי הספירה, יש להתיר להנשא ולהסתפר בו. באשר ליום העצמאות: הנה אמנם היתה צפייתנו כי התקומה תתלווה בגאולה רוחנית שהנהגת המדינה וארחות חיינו יהיו מושתתים על עקרי היהדות וערכיה, ולא זכינו לכך. אולם ענין זה אין בו להעיב על שמחת התקומה כשלעצמה, משום שהלקויים עשויים הם לחלוף, ותפילתנו כי יזכנו השי״ת לגאולה השלמה והאמיתית בקרוב.
הרב מרדכי אליהו, סידור גאולת אליהו, הל' יום העצמאות ויום ירושלים סעיף יד
אין להסתפר ולהתגלח ביום העצמאות. הסיבה לכך, כי צריכים שיהיו שלושים ושלושה ימים שלמים שיש לנהוג בהם מנהג אבלות ולכן אין להסתפר או להתגלח בימים אלה.
הרב שבתאי בן חיים זצ״ל, השבח לאל, מהדורת תשע״ב, עמ' 103
מעיקר הדין ניתן להקל להתגלח ולהסתפר לכבוד יום העצמאות, כדעת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים זצ״ל, אמנם יש מחמירים ולא מתגלחים עד ל״ד בעומר בבוקר. וכל אדם יעשה כמנהגו.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה