אחד הפירושים שניתנו בגמרא לשמה של המצה — ״לחם עוני״ — הוא: ״מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה, אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה״.
מגמרא זו למדו הראשונים שיש מצווה על כל אדם לאפות את המצות בעצמו.
שלשה טעמים בדבר:
א. כמו בכל המצוות ״מצווה בו יותר מבשלוחו״.
ב. דיני אפיית המצה רבים והחשש מחמץ גדול, לכן ראוי שכל אחד יאפה בעצמו על מנת שיהיה בטוח בכשרות המצות.
ג. כשאדם אופה בעצמו זה דומה ללחם עוני, כדרכם של עניים, ויש בזה זכר ליציאת מצרים.
בנוסף לזה כתבו בשם האר״י הקדוש שמי שמתאמץ ומזיע בעת אפיית המצות מכפר על עוונות חמורים.
---
**הרחבה: **
בגמרא (פסחים קטז א) למדנו ״לחם עוני… דבר אחר, מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה, אף כאן נמי הוא מסיק ואשתו אופה״, ופירשו רש״י (ד״ה אף כאן הוא) ורשב״ם (ד״ה דרכו) ש׳הוא מסיק ואשתו אופה׳, כדי שלא תחמיץ.
אמנם הרא״ש (פ״ב סו״ס כו) והמהר״ם חלאוה (כאן) הביאו מרב האי גאון שפירש שבעלי מעשה וחסידים מחמירים והם עצמם לשים ואופים. וכתב ע״ז המהר״ם חלאוה שמדברי רב האי למדנו שס״ל שטעם הדין זהו משום עסק מצוה, עיי״ש.
ובטור (בסימן תס) ובשו״ע (שם סעיף ב) הובא שהרא״ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשייתה ומזרז העוסקים בהם ומסייע בעריכתן, וכן ראוי לכל אדם לעשות להיטפל הוא בעצמו במצוה. המגן אברהם (שם ס״ק א) כתב הטעם בזה הוא משום שמצוה בו יותר מבשלוחו, אך בביאור הגר״א הביא דברי המגן אברהם והוסיף שהרא״ש (הנ״ל) הביא בזה הא דאמרו בסוגיין מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה וכו׳.
הפמ״ג (בא״א שם) כתב על המגן אברהם שיש סמך לזה מ׳לחם עוני׳ מה דרכו של עני וכו׳.
לשיטה זו שהאמור ׳הוא מסיק ואשתו אופה׳ זהו משום עסק מצוה, לכאורה טעם זה שייך רק במצות הנאפות ללילה ראשון.
אולם בפרי חדש (שם ס״ק ב) כתב שדרכו להשתדל בעצמו גם לשאר המצות שעושה לביתו לכל הפסח, לפי שרוב המצות הנעשות בזמן הזה אינם עשויות ע״פ דיני הש״ס והמפרשים.
ובמשנה ברורה (סי׳ תס ס״ק ז) כתב בשם האר״י הקדוש ״ויטריח עצמו במצת מצוה עד שיתחמם ויזיע, וזה תיקון גדול לעון החמור״.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה