בס״ד
בפסח וחומוס אורז קטניות, אכילת
למנהג כורדיסטאן ויוצאי המזרח עדות י
שבתאי– שלו שיעור – פסח בהלכות מושב יע״א מנוחה
ואורז קטניות אכילת
1. א סעיף תנג סימן פסח הלכות חיים אורח ערוך שולחן
והמנהג (ובשיפון שועל ובשבולת ובכוסמין ובשעורים בחטים מצה, חובת ידי בהם שיוצאים דברים, אלו לעשות ומותר חימוץ לידי באים אינם וגם קטניות, מיני ושאר באורז לא אבל (מהרי״ל חטים), לכתחלה,) ליקח תבשיל. מהם פשוט מיהו לשנות. ואין להחמיר, באשכנז והמנהג). שעה כל פ' ומרדכי פ״ה מיימוני והגהות (טור אוסרים ויש הגה:
וכן התבשיל. לתוך נפלו אם אוסרים ואינן מהם, הנעשים בשמנים להדליק מותר וכן התבשיל. תוך נפלו אם בדיעבד אוסרים דאין בפסח לאכלן ומותר, קטניות מיני אינן אליינד״ר ואני״ס (מהרי״ל) אקליז״א וזרע קי״ג). סי' (ת״ה בבית קטניות מיני להשהות מותר נ״ל. כן
2. תנג סימן וקציעה מור¹
ומעידני איישר אי ואומר מתרעם היה המצות חג כל זאת, על צדיק אותו נצטער צער כמה זצ״ל, אמ״ה על חשבו אשר (תחת ומכשול חורבא מנה ונפק קולא לידי דאתיא חומרא שהיא הלז גרוע למנהג אבטליניה חילי ולשבוע לאכול להמון מצויים קטניות מיני שאין מתוך כי גמור, חמץ באיסור רב) מרחק ממנו, להתרחק הרבה תבשילים להם יספיקו ולא מרובים ביתו שבני ומי העניים בפרטות הרבה, מצה לחם לאפות צריכין אינם כך מתוך לנערותם. וחיים לביתם לחמם די מצה להם להספיק כרחם על מוכרחים רעבונם, לשבר באיסור שנכשלים הדבר קרוב מאד.
עליה ושוהים הרבה גדולה אותה עושים וכחובה, כראוי בעסה נזהרים ימצא ולא ביתו, לבני הצורך די לעשותם משגת אדם כל יד ואין ביוקר להם עומדים המצות גם ר״ל. כרת לאמנועי ואתו ובהתר, טורח בלי בזול נמצאים וקטניות השנה, כל חמץ בלחם אף בעם ש די אפי' להם את ונפץ למכביר אוכל יתן דרכו, צדיק שיאחז אשרי לכן וריח, טעם לה שאין חומרא בסבת י״ט, משמחת הסלע אל הזרות החומרות. עלולי
3. ט סימן עין טוב שו״ת
אמנם ביד מוחין אין אבל מלאכלו. נמנעו ולכן חטה נמצאת שבישלוהו אחר ושוב פעמים כמה האורז שביררו עובדא דהוה שהעידו בפסח לאוכלו שלא ה' ויראי הת״ח מרבית ת״ו ירושלם בעה״ק נהגו באורז וכ״כ ע״ש. בפסח אכלוהו לא ההוא ומהיום חטה גרעין נמצא פעמים ג' האורז שנבדק דאחר מעשה בברכי והבאתיו קהלות בכמה איסורו שפשט מאחר אורז יאכל לא שמים דירא כ״י בתשובותיו זיין מהר״י הרב וכן שלמים נהגו וכן שם כתבתי הצעיר ואני ע״ש. יוסף
וכונתי רבים וכן שלמים נהגו וכן שם כתבתי הצעיר ואני ע״ש. יוסף בכמה איסורו שפשט זיין מהר״י הרב שכתב כמו הקהל לכל שאסרוהו קהלות נינהו מאן ספרד באנשי ידענו לא אבל במקומנו. כן נהגו ה' דיראי הקטניות במניעת נוהגים שאינן ספרד בני לנו מיבעיא דלא שיטפא אגב הוא איסורו פשט לשון וגם קהלות. דהלכה חומרא הוא הקטניות מניעת ופולין אשכנז לבני אפילו אלא חומרא הוא האורז אוכלים שלא זה ודאי ודוק. להיתר. רווחת
4. ל סימן חיים אורח ג- חלק פעלים רב שו״ת
והנה בג׳דאד פה וידוע פשוט מנהג דהא והכלים המאכל ונאסר בפסח חטה בו ימצא שמא דחוששים מפני הוא בפסח האורז לאכול שלא בתים בעלי איזה שנהגו דמה וברור ידוע הדבר ג״כ יע״א בג׳דאד עירנו פה בעיר בית אין גדול ועד למקטון קטניות, מיני שהם באק׳ילי בערבי שקורין פולין הפסח ימי כל שאוכלים בפסח, זה אוכלים שאין עתה עד עירינו אנשי רוב ולכן והכלים, התבשיל ונאסרים הפסח בתוך אחת חיטה בתבשיל וימצא יפה נבדק יהיה לא שמא דחושש מכח רק הוא אורז אוכלים שאין דמה ברורה עדות וזה עט״ר וגם פעמים, וארבע שלש בישול קודם אותו שבודקים הנשים בדיקת על דסומכין בפסח, אורז אוכלים
ימיו בסוף אך העיר, אנשי כל כמנהג בפסח אורז לאכול מנהגו היה זלה״ה חיים משה רבינו זקיני מור הרב היחידים לכל פסח של ז' ביום סעודה עשה שהנשיא והוא שהיה, מעשה משום בפסח אורז מלאכול נמנע לפניהם וסדרו לאכול וכשבאו זלה״ה, מו״ז הרב עט״ר את גם והזמין שנה בכל מנהגו היה שכך והחכמים, וקודם אורז של תבשיל מלאים כלים ג״כ הביאו לכל ובכ תבשילים, מיני מלאים כלים ועליהם שלחנות רובצת מבושלת אחת חיטה השלחן על ומונח אורז שמלא אחד בכלי המסובין כל ראו לאכול ידיהם שפשטו קודם המסובין לכל ונראית שבכלי האורז תבשיל של הגודש בראש למעלה למעלה לאכול ידיהם שפשטו
מעשה ומאותה הכל, נאסר התבשילין כל בו שהגיסו הכף מחמת כי אותו ושפכו כולו התבשיל סילקו ותכף העיר אנשי רוב אך זה, בדבר בתים בעלי הרבה נהגו וכן בפסח, אורז מלאכול זלה״ה מו״ז הרב עט״ר נמנע אורז. ואוכלים נמנעו. לא
5. מא סעיף צו פרשת ראשונה שנה חי איש בן
ושעורים חיטין תערובת בו ימצא האורז כי מפני בפסח, אורז לאכול שלא נוהגים בתים בעלי הרבה יש עירנו פה מא. בדלין לכך בו, ויכשלו ושעורה חיטה באורז וישאר בבדיקה ישגו שמא וחוששין ושלש פעמיים תחלה לבדקו וצריך לבשל אסור אורז, אוכל שאינו נוהג שלו והמבשל אורז אוכל הבעה״ב אם כן על בדיקה, אחר לאכול נוהגים ויש ממנו, העליתי כן מותר, טוב ביום לטלטלו אבל וסייג, גדר משום באכילתו, איסור נוהג דהוא כיון לבעה״ב טוב ביום אורז פעלים רב בסה״ק בתשובה. בס״ד
6. ל סימן חיים אורח ג- חלק פעלים רב שו״ת
אמנם אחרת, סיבה מחמת הן הבריאות בקו שאינו מחמת הן לאכלו רוצה סיבה ומחמת האורז באכילת איסור שנהג מי חרטה. מתוך פתח לו עושין כי לאכול חרטה ע״י התרה לעשות עירינו פה פשוט המנהג
חומוס אכילת
1. ל סימן חיים אורח ג- חלק פעלים רב שו״ת
ודע חימ״ץ להם והשיב ז״ל מברינא מהר״י להגאון עליהם דשאלו גב על אף /חומוס/, חימ״ץ בערבי שקורין דאופנין מיני דאוכלים לדידן אבל קטניות, מיני הם ואלו קטניות, מיני כל לאכול להם דאסור האשכנזים לדידהו היינו חמץ ה זה לאכול מנהגם אין עירינו דפה גב על ואף מותרים הם קטניות אפונים באים דאלו משום היינו בפסח חימ״ץ שקורין ימצא ולפעמים קום, למ ממקום לסחורה קמח או חיטים בהם להניח שדרכן שקים בתוך כורד וערי אשור של ממקומות הבצק ממשות וידבק בענין חמץ שהוא בצק ויהיה ויתלחלח קמח בו ידבק שהשק מחמת בצק בשקים אפונים ולכן אלו, אם לדעת יוכל מי כי אותם אוכלים אין אפונים העיר אנשי רוב עירינו דפה פי על ואף כאלו, בשקין הושמו לא ה אלו
מן אותם שמביאים השקין של אלו חששות יש הצמוקין באלו וגם מים, ב אותם ששורין צמוקין על בפסח מקדשים בו שהונחו השק בודק שהוא החנווני על וסומכין מאלו אם כי לקדוש יין להם שאין הכרח זה הנה ההם, המקומות הא אך נקי, שיהיה הצמוקין מהם נתרחקו לכך בפסח, באכילתם הכרח להם אין, אפונים נמי הכי ואין לאדם יזדמן אם אפונים קטניות שאר כמו לאכלם מותר השקין של אלו חששות בהם שאין וכשרים. נקיים
לסיכום:
א. הספרדים קטניות. באיסור להחמיר נהגו לא
ב. כראוי שבדקוהו לאחר בפסח אורז באכילת להקל נהגו.
ג. בפסח. חומוס ואוכלים זה מנהג ביטלו רבים כיום אמנם בפסח. חומוס לאכול שלא נהגו.
--- ¹ מור וקציעה - ביוגרפיה: רבי יעקב בן צבי (הירש) עמדין, נולד בשנת ה״א תנ״ז (
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה