תורה לשמה - חביב טולידאנו מאורנו ט

׀ לשמה תורה 315

לשמה תורה טולידאנו חביב

הקדמה

לימוד היא לשמה לתורה ביותר והאמיתית הפשוטה והכוונה שהתכלית ספק אין

ה לשם 'תורה ביותר- הגדולה בעוצמה בעולם ה' אור את ולהופיע לגלות כדי,

הגמרא שכותבת וכמו קה תיבות). (שבת ראשי "אנכי": אנא' נפשי כתבית,'יהבית

שלנו במציאות ביותר הגדול גילויו ואת חותמו את הטביע עולם של ריבונו כלומר

עולם הקדושה. התורה בתוך העלם- מלשון נ מעלים). (פסחים עולם של ריבונו כי,

ביותר הגדול הוא גילויו ששם התורה, בתוך גם בעולם. עצמו את נעלם- הוא,

ונלמד הקדושה בתורה עצמנו שנדבק ידי על יתברך אורו את לגלות ותפקידנו

גדול ובחפץ בהשתוקקות. אותה

הלומד כוונת עיקר להיות צריכה מה בשאלה ולעסוק לברר אנו באים זה במאמר

בעוצמה יתברך ואורו ה' רצון גילוי של הכוללת למטרה להגיע כדי בלימודו,

שהמחלוקת נראה אבל לשמה', ב׳תורה שונות שיטות יש אמנם ביותר. הגדולה

כולם דבר של בסופו כי לקמן, שנראה כפי לחשוב, שאפשר ממה מהותית פחות

היא המחלוקת עיקר בעולם. ה' אור את לגלות כדי היא הלימוד שתכלית יסכימו

גילוי של העליונה למטרה להגיע כדי בלימוד, בכוונה הדגש את יותר לשים מה על

א דברי ואלו שאלו ובוודאי יתברך. ורצונו שהבירור-אורו ומסתבר חיים, להים

ולשם האמיתי, למקומו אותו מכוונות האדם של נפשו נטיות עם יחד זו בסוגיה

חייו ימי כל עמל הוא אשר בכל ומגמתו מבטו שישים ""צריך ישרים מסילת, (לשון

א פרק תורה)בתחילת ללמוד שציווני ה'" "כוונת היתה מה בשאלה. נעסוק- לא

תורה מתלמוד הנובעות רצויות בתוצאות כאן נדון לא כן, כמו זה. . 1במאמר

כבר הלימוד. בשעת הלומד לכוון שצריך הכוונה חשיבות להבנת ביאור נוסיף

התורה1 לימוד מתוך יתברך בה' לדבקות יגיע שאדם הוא מאוד וחשוב גדול שדבר יסכימו כולם למשל, ,

מעשה לידי יביא שהלימוד. וכן

מאורנו316 ׀

בשו״ע להלכה נפסק ד סעיף ס סי' יהודי)2(או״ח שכל כלומר כוונה, צריכות שמצוות

גם ומסתמא, מצווה. כל מקיים הוא כאשר הבורא מצוות לקיים להתכוון צריך

מצוות בשאר אדרבה, מצוות. משאר גרעה דלא כוונה, צריכה תורה תלמוד מצוות

מצווה היא עצמה הכוונה תורה בלימוד ואילו המצווה, ממכשירי היא. 3הכוונה

לשמה עושה נקרא המצווה אהבת מתוך שהמקיימה מצווה, כל בקיום וכמו כן-

רש״י כוונת וזו תורה. תלמוד מצוות לגבי לשמה ד״ה ז. "לשמה)(תענית שכתב: משום-

א ה' ציוני הרמב״ם-כאשר כתב וכן רבי". להִקרות כדי לא לוהי, י תשובה, (הלכות

בה)ה העוסק וכל: כל)(בתורה אדון אהבת מפני אלא שכר, לקבל ולא ליראה לא

בה שציווה הארץ המהר״ל- כתב כן וכמו לשמה". בה עוסק זה הרי עולם, (נתיבות

ז סו״פ התורה שעוסקים)נתיב חכמים תלמידי "אבל ה': לשם ללמוד שצריך והזהיר,

אדם כל כי חכמה, שהיא התורה עצם מצד בה וחפצים התורה ואוהבים בתורה

אם יתברך". ה' אהבת על מורה התורה לימוד אין ולפיכך החכמה, אוהב בטבע

אותו שמחכימה מחמת רק התורה את והאוהב הלומד כן, ורק- לשמה, שלא זהו

כוונת וזו לשמה. הלומד הוא יתברך, ה' אהבת מחמת ואוהבה התורה הלומד

שכתב רש״י "לשמה)(שם: רבי- להקרות כדי לא אלהי, ה' צוני כאשר משום. 4"

מעשה לידי שמביא גדול תלמוד

בגמרא מובא יז קמא שהוציאו). (בבא במותו, יהודה מלך לחזקיה עשו גדול שכבוד

אסור במותו, לחזקיה שעשו שמה מכאן למדה הגמרא הלווייתו. בשעת תורה ספר

שאלה זה ועל חזקיה. של כבודו את לייחד מנת על שנפטר, חכם לתלמיד לעשות

ומתרצת בהלווייתו? תורה ספר מוציאים גדול חכם תלמיד לכל גם והרי הגמרא,

זה שקיים עליו ואומרים תורה ספר מניחים גדול חכם תלמיד שעל בסוף, הגמרא

ואותו גדול, יותר כבוד תואר זה כי תורה, שלימד אומרים לא אבל בזה, שכתוב מה

זה ועל המצוות. ממעשה גדול תורה שתלמוד מכאן ומשמע לחזקיה. רק אמרו

הלכה2 וכן מצווה, אותה בעשיית לצאת כוונה שצריכות וי״א כוונה, צריכות מצות שאין אומרים "יש."

בהקדמה3 הלוי בית מדברי י), (עמוד לוי יהודה לרב תורה תלמוד שערי בספר הבין כך.

לשמה4 שלא שתורה הסביר דברים) פרשת מזלוטשוב, גדליה בן חיים אברהם ר' (הרב לחיים אורח בספר

לשמה- הלומד ואילו העונש), (יראת תתאה יראה מחמת שלומד זה (יראת- עילאה מיראה שלומד זה

עצמו את עובד אלא ה', עבודת נקראת שאינה העונש, יראת היא לשמה "שלא כותב: וכך, הרוממות).

בכח יש מעונש, ומפחד יתברך בו אמונה לו שיש כיון זאת, בכל ה', את עובד הוא ולכן גופו צער על שמפחד

אהבת או העונש יראת מתוך הלומד לשמה". יעבוד ואז עילאה וליראה ה' אהבת לידי להביאו הזאת האמונה

ה עבודת של סוג אלא בלימוד, מהכוונה חלק זו אין.'ה',

׀ לשמה תורה 317

הגמרא מקשה ופירש מעשה, לידי מביא שהלימוד תורה, לימוד גדול מר והאמר

עדיף מעשה אלמא כלומר, 5רש״י לאגמורי", הא למיגמר "הא הגמרא, ומתרצת,

יחיד של תורה לימוד לרבים- שמלמד מי אבל ממנו, חשוב מצווה מעשה זה-

מצוות מקיום. עדיף

קידושין במסכת אמנם, טרפון): (מ רבי היה "וכבר עקב: פרשת מהספרי מובא

מעשה או גדול תלמוד בפניהם: זו שאלה נשאלה בלוד. נתזה בבית מסובין וזקנים

גדול תלמוד ואמר: עקיבא ר' נענה גדול. מעשה וענה: טרפון ר' נענה. גדול? נענו

בפשטות מכאן משמע מעשה". לידי מביא שהתלמוד גדול, תלמוד ואמרו: כולם

מהמעשה גדול! שהתלמוד

בקידושין הגמרא מסקנת על נשאל הגמרות, בין הסתירה לתירוץ שניגש: לפני

שהלימוד מפני גדול המעשה אולי או מעשה, לידי שמביא מפני גדול תלמוד האם

אליו? מביא

מעשה לידי שמביא תלמוד "גדול בקידושין, לפרש "ואפשר המעשה- גדול

רש״י דברי מפשט גם מובן וכך אליו. מביא שהתלמוד מעשה לידי מביא ד״ה יז. )(ב״ק

אמנם ותכלית. כאמצעי הוא למעשה ביחס שהלימוד כלומר עדיף, שמעשה, שכתב

תם רבנו האמר בתוד״ה הגמרא)(שם ששואלת ומה גדול, תלמוד שבאמת מתרץ,

עדיף שהמעשה ומשמע מעשה", לידי שמביא תלמוד "גדול שהמעשה- כיוון

ברמב״ם מפורש וכך גדול. תלמוד ולעולם לימוד, כן לפני שהיה מגלה ג ת״ת, (הלכות

תלמוד)ג כל כנגד שקולה שהיא כולן המצוות בכל מצווה לך "אין גדול: שהתלמוד,

מעשה לידי מביא שהתלמוד כולן, המצוות כל כנגד תורה תלמוד אלא. תורה,

הוא שהתלמוד המהר״ל, סובר גם וכך מקום". בכל למעשה קודם התלמוד לפיכך

וזה ותכלית. כאמצעי ולא ומסובב, כסיבה הוא למעשה ביחס ושהלימוד העיקר,

לשונו קמג עמ' ח״ב שם, קידושין אגדות גדול)(חידושי מעשה ואמר טרפון ר' "נענה, :

(לומד למד שהוא התלמוד אבל העיקר, הוא המעשה כי מפני )פירוש אינו לעשות

אבות במסכת בארנו זה ודבר וכו', לעשות התכלית שהרי המעשה, כמו עיקר )(פ״א

עיקר המעשה אלא עיקר המדרש לא. אצל סובר עקיבא ר' אבל גדול שהתלמוד

הכל הוא ההתחלה ובכח התחלה הוא התלמוד כי מעשה, לידי שמביא, מפני

במי5 נתלה "דמי רש״י, דברי בהסבר תלמוד) ד״ה מ: (קידושין תוספות שפירשו וכמו בגדול- נתלה קטן,"

בו נתלה האמצעי שהוא והתלמוד התכלית, שהוא המעשה, הוא העיקר. כלומר

מאורנו318 ׀

שאמר וזה קודמים אשר הדברים שכל וידוע מעשה, לידי שמביא תלמוד, גדול

גדול יותר והסיבה סיבה, הוא והרי לאחר, סיבה שהוא מפני גדול, יותר מעלתם

המסובב. מן וכן הם וכו' תלמוד גדול יוסי ר' שהביא הראיות כל חזקות ראיות

גדול שהתלמוד וגדולות, מדריגת להודיע הכל וליובל ולתרומה לחלה שקדם מפני

הכל על גדולה שהיא. 6"התורה

שורשית במחלוקת תלויה גדול מעשה או גדול תלמוד אם כאן המחלוקת לכאורה

אחרת לשמה- תורה בגדר.

לשמה שלא תורה תלמוד

כל קודם באים, ודאי הם לשמה, תורה ללמוד שצריך אותנו מלמדים, כשחז״ל

אישית תועלת לשם תורה תלמד אל כלומר, לשמה. שלא הלימוד את. לשלול

הראשונים דברי ולפי חז״ל דברי לפי לשמה, שלא תורה גדר מהו נברר קודם לכן,

. והאחרונים

לזון כדי לימודם, עבור ממון מקבלים ב״כוללים" הלומדים בזמננו תורה בני כי ידוע

זה דבר אוסר הרמב״ם אמנם ביתם. בני את י ג, ת״ת על)(הלכות סומכים הם אבל,

לה לעשות "עת משום שהתירו ואחרונים ראשונים ועוד שם משנה הכסף 'דברי

תורתך התורה7"הפרו לימוד לשם לכוון צריכים אלו חכמים תלמידי אופן, בכל, .

אילו אפילו בתורה עוסקים היו שהם בנפשם ולקבוע הממון, קבלת לשם ולא

כסף כך על מקבלים היו הבריות8לא כך ואחר מצווה המקיים לאדם דומה וזה.

הכבוד אין ההוא, הכבוד למען בתחילה עשה שלא כיוון כך. על אותו מכבדים

מזכותו גורע. ההוא

לקבל כדי או מלגה, או פרס, תוספת בשביל לומד אדם כאשר לשאול: ניתן אמנם

כמו6 והמעשה התלמוד על מסתכלים האם היא בקידושין בגמרא התנאים שמחלוקת מסביר המהר״ל

להגיע הוא העיקר האם לשאלה דומה וזה גביו. שעל והבנין יציב בסיס כמו או ותכלית, דרך ומטרה, אמצעי

הפרט אל מהכלל או הכלל אל. מהפרט

אדר7 ח, קובץ (מאורנו תורה מתלמוד שכר קבלת בנושא שכתבנו במאמר באורך זה כל על עיין

.)ה׳תשס״ט

על8 עוד עיין הלימוד. להיכל מחוץ בהיותו היום, שעות בשאר גם בשקידה ללמוד מוסיף הוא אם נבחן וזה

עמ ח״א שליט״א, צוריאל משה הרב מאת המוסר באוצרות 'זה. 695-696

׀ לשמה תורה 319

לשמה "לא עבור תנאי מתנה הוא מלכתחילה כאן שהרי ותעודה, כבוד,"תואר

הראוי מן זה? האם

ברכות במסכת והקשו). (יז נברא", שלא לו נוח לשמה שלא העושה "…וכל נאמר:

שם בתוספות העושה בפסחים)(ד״ה מהגמרא אדם,): (נ יעסוק "לעולם נאמר שבה

ותירצו לשמה"! בא לשמה שלא שמתוך לשמה, שלא אפילו ובמצוות בתורה

על לומד אם לבין אסור, שזה חבריו, לקנטר מנת על לומד בין לחלק התוספות

שיכבדוהו. מנת

תענית ובמסכת לשמה). (ז בתורה העוסק כל אומר בנאה ר' היה "תניא נאמר:

המות סם לו נעשית לשמה שלא בתורה העוסק וכל חיים…, סם נעשית,"…תורתו

שם התוספות והקשו העוסק וכל לחלק)(ד״ה כן גם ותירצו הנ״ל, בפסחים מהגמרא

זה שעל שיכבדוהו, כדי או רבי שיקרא כדי הלומד לבין שאסור, לקנטר, הלומד בין

לשמה בא לשמה שלא "שמתוך."אמרו

נזיר ובמסכת בתורה): (כג אדם יעסוק לעולם רב אמר יהודה רב והאמר "… נאמר:

שם גם והקשו לשמן", בא לשמן שלא שמתוך לשמן, שלא אפילו ובמצוות

התוספות [הראשון שמתוך הלומד)](ד״ה שכל שם שכתוב הנ״ל, בברכות מהגמרא

לקפח מנת על הלומד בין לחלק כן גם ותירצו נברא", שלא לו נוח לשמה שלא

אחרים לקנטר שם)(כמו ולקנות להתגדר מנת על הלומד לבין שאסור, , שיכבדוהו (כדי

רבי שיקרה כדי.)או

אבל אחרים, ולקפח לקנטר כדי ללמוד שאסור התוספות שיטת לפי יוצא כן אם

אישית תועלת לשם ללמוד לכתחילה מותר שם9(ממון לקנות או כבוד שלא), ומתוך,

לשמה בא. לשמה

שאסור ישרים, ומסילת מהר״ל והריטב״א, רא״ש התוספות הרמב״ם, דעת אמנם

תועלת לשם. ללמוד

רא״ש תוספות עב שלא): (יומא שלומד כגון המוות, סם לו נעשית זכה "לא כתב:

כך כל עושה שאינו מיירי התם וכו' יעסוק לעולם בנזיר דאמרינן והא לשמה.

אלא לומד שאינו מיירי והכא שכר, לקבל או פורענות מיראת אלא מאהבה

תועלת9 לשם הלומד גדר בכלל שהוא לומר יש אבל ממון, לשם הלומד את הזכירו לא התוספות אמנם

. מהבריות

מאורנו320 ׀

תועלת10להתגדר לשם שהלומד מדבריו ומשמע מקיים". אינו וגם חבריו ולקנטר

ישנים בתוספות ומקורו אחרים. ולקפח לקנטר כדי הלומד כמו אסור הוא מהבריות

זכי לא ד״ה עג. לשמה)(שם שלא והאי דמותא… סמא ליה תהוי זכי "לא שכתבו:

חברו את ולקנטר להתגדר אלא לומד ואינו כלל מקיים ואינו שעוסק כגון, דהכא

בברכות אמרינן ועליה נברא). (יז שלא לו נוח."

הריטב״א בדברי גם מפורש וכך עב שהוא): (שם פירוש דמותא, סמא זכה, "לא:

דאמרינן והא פניו. על שליתו שנהפכה לו נוח וכדאמרינן ולהתיהר, להתגדל שונה

מיראה בעושים התם שמתוך…', לשמה שלא 'יעסוק."התם

ישרים במסילת הרמח״ל כתב גם וכך הטהרה מידת בביאור טז נתבארו)(פרק "כבר:

שאיננו הוא מכולם הרע לשמה'. 'שלא של שונים מינים כמה שיש חז״ל דברי

שאמרו וזהו ממון, או כבוד ולהרויח אדם בני לרמות אלא כלל, עבודה לשם עובד

פניו על שליתו שנהפכה לו ''נוח ה״ב פ״א, ברכות לשמה)(ירושלמי שלא אחר מין ויש.

פרס לקבל מנת על עבודה שהוא הקב״ה אדם)(מאת יעסוק 'לעולם אמרו ועליו

לשמה בא לשמה שלא שמתוך לשמה, שלא ואפילו ובמצוות."בתורה

רק הוא לשמה' 'שלא ללמוד התירו שחז״ל שההיתר כך, סבור הרמב״ם וגם

קבלת לשם למכוון התירו לא אבל מעונשו, הירא או מהקב״ה, שכר לקבל כדי

תורה תלמוד בהלכות שהרי מהבריות, אישית תועלת איזו י הרמב״ם)(ג, אסר

הרמב״ם הביא חלק לפרק ובהקדמה לימודו. על מהבריות פרס לקבל לחלוטין

בגד או נאים נעלים או אגוזים הבטחת ידי על התינוקות את המשחד על, משל

ולאחר בחייך שמך ויגדל מפניך ויעמדו אדם בני יכבדוך ודיין, רב שיהיה כדי "או

תכלית שעושה האדם דעת קלות מחמת לכך שצריכים אלא מגונה! זה וכל מותך,

חכמים והזהירונו לשמה', 'שלא חכמים אצל וזהו הלימוד, מן אחר דבר הלימוד

ואמרו מזה ז ד, בהם)(אבות לחפור קרדום ולא בהם להתגדל עטרה תעשם 'לא,'

יעשה ואל ממון, רכישת ולא אדם, בני שיכבדוהו לא הלימוד תכלית יעשה שלא

וכו 'פרנסה' ה'."'תורת

עולם בנתיבות המהר״ל ז פרק תחילת התורה, "כל)(נתיב העניין: חומרת את מסביר

הן הנאתו דכל הנאתו, משום בעצמו התורה לימוד יהיה שלא וחומר וקל שכן

הגשמיים הדברים מן הוא מה או כבודו משום שעושה ממון נבדלת)(כמו והתורה

התורה העדר הוא זה דבר אלו, דברים אל בתורתו מכוין האדם ואם, מהגשמי,

וכו10 רבי שייקרא כגון אישיים, אינטרסים.'

׀ לשמה תורה 321

ואמרו ז זה). (תענית ודבר המוות'… סם לו נעשית לשמה שלא בתורה העוסק 'כל

חלף בתגא 'ודאישתמש אצל 'בארנו מט( דף אבות על חיים בדבר)דרך המשתמש כי,

שמים מקדשי שנהנה מי כמו המיתה אליו מגיע חול, שהוא דבר אל קודש, שהוא

הנבדל עם החומרי לדבר מציאות אין."כי

בסוטה בתוספות יראה המעיין אמנם לעולם ד״ה הנ״ל)(כב: , מהגמרות כן גם שהקשו,

אישית תועלת לשם הלומד את להתיר בשיטתם שראינו ממה אחר תירוץ ותירצו

שאינו פרס, קיבול ומאהבת הייסורין מיראת הלומד בין לחלק שם וכתבו מהבריות.

שמתוך נאמר זה ועל להנאתו, אלא כך, על שציווהו יוצרו רצון להשלים מתכוון

מדובר אין לשמה, שלא לעסוק חז״ל שאסרו מה אבל לשמה. בא לשמה שלא

ואף לקיים, כדי כלל לומד שאינו אלא השכר, ומאהבת הייסורין מיראת שעוסק

בסוטה התוספות לפי כן, אם תורה. דברי על לעבור תאוותיו מכל לבו מונע, לא

קיבול ומאהבת הייסורין מיראת דווקא הוא לשמה, שלא ללמוד חז״ל שהתירו מה

בפסחים ובתוספות שאסור. משמע מהבריות תועלת לשם אבל שכר, ובכאן ד״ה (נ: ,

הלומד)עושים בין לחלק שם ותירצו מהבריות, תועלת לשם הלומד את אסרו כן גם

שאסור בהלכה, חבריו את ולקפח ולקנטר להתייהר כדי אלא לעשות מנת על, שלא

לשמה בא לשמה שלא שמתוך מעצלות, לעשות מנת על שלא הלומד. לבין

לשמה תורה בגדר השיטות

ב׳עשה להתעסק נוכל כעת לשמה, שלא תורה בגדר מרע', ב׳סור שעסקנו לאחר

לשמה תורה בלימוד הכוונה עיקר בהגדרת. טוב',

היא לשמה שתורה המסבירה שיטה יש התורה לשם כלומר וההבנה), (הידיעה

התורה בהבנת העיסוק עצם בעולם. ולהאדירה תורה להגדיל כדי תורה לימוד

בעולם ה' אור את שאת ביתר המגלה הוא. לעומקה

הרא״ש כתב כן לשמן בהן ודבר ד״ה סב. , תורה)(נדרים בדברי ומשאך דבורך "כל:

יהיה ולהתגאות לקנטר ולא ופילפול לקח ולהוסיף ולהבין לידע כגון התורה."לשם

סופר מהחתם משמע וכן תחילה בתורה ברכו שלא ד״ה פא. "כשנדקדק)(נדרים שכתב: ,

תורה יש אלא שמיים? לשם אמר ולא לשמה לשון מהו לשמה' 'תורה לשון תחלה

איך ההלכה ולידע המצוות לקיים כדי אלא כוונתו שאין אך ממש שמיים לשם

מאורנו322 ׀

המעשה …יעשה בה להגות עצמה בפני מצווה הוא התורה עסק מצוות עיקר אך

לא מחשבותיה… עמקו כי ומובאיה תוצאותיה בכל ולעיין ולהעמיק ולילה יומם

עצמה הדרשה היינו שכר, וקבל דרוש אלא לה, שצריך בשעה המצווה לידע לבד

אחרת כוונה על לא תורה, של לשמה עוסק וזהו הקב״ה לפני רוח ונחת השכר, היא

השל״ה כתב וכן ומצלי". המגינה החיים11והיא בנפש הוא וכן הרב12 מרן וכ״כ,

לשמה13זצ״ל "תורה " התורה- לשם.

לשמה שתורה המסבירה שנייה, שיטה יש - המצוות (קיום המעשה.)לשם

אבות בפרקי יז וכן)(א, המעשה", אלא העיקר, הוא המדרש "לא כתוב: ה ד, :)(שם

לעשות מנת על הלומד וללמד. ללמוד בידו מספיקים ללמד, מנת על,"הלומד

התורה לימוד תכלית שעיקר משמע ולעשות". לשמור וללמד, ללמוד בידו מספיקים

דוד ר' זה על וכתב ללמד. מנת על לימוד היא לה ושנייה לעשות, מנת על, הוא

הרמב״ם נכד שם דוד, הזאת)(מדרש "והמדרגה: לעשות מנת לפי)(על העליונה, היא

בסודיה ויסתכל משפטיה, לו שיתגלו בקשתו לתכלית ויהיה בתורה, שילמד, שמי

משנה ובכסף המצוות". ויעשה בדרכיה שילך בעבור י ג, ת״ת "הלומד)(הלכות פירש:

לעשות מנת על הלומד אבל לשמה… למידתו כוונת שאין כלומר ללמד, מנת, על

"כלומר עיקר": המדרש "לא למשנה בפירושו כתב בחיי רבנו לשמה". לומד הוי

אלא התכלית אין הרבה, תורה שילמד בתורה אדם של ועמלו הידיעה תכלית אין

חז״ל דרשו וכן שיעשה, אלא אינו הלימוד תכלית כי מעשה… לידי הלימוד: שיביא

כתב וכך עושיהם". לכל אלא נאמר, לא לומדיהם לכל עושיהם', לכל טוב 'שכל

המאירי גם ט חסידים): (שבת ובספר מעשה". לידי להביא אלא אינו "התלמוד: '(סי

שנאמר)יז דבר, בכל מעשה ולדעת וללמוד להעמיק האדם צריך התורה, "שורש:

יתברך11 ה' שציוונו מה לקיים בתורה שיעסוק הכוונה לשמה, "וענין דבריו: וכה לה. פיסקה שבועות מסכת

לעשות שלא ימנעו ומה יעשו מה לעבדיו שכותב המלך כתב כמו היא שהתורה ויחשוב אותם'. ,'ולמדתם

ללמוד רוצה הנני יאמר, הספר כשפותח הוא טוב ומה הנאמנים… עבדיו ישראל לעמו התורה הקב״ה נתן כן

ישרות מידות ולידי מעשה, לידי התלמוד שיביאני, כדי התורה ידיעת קב״ה, ולידי יחוד לשם עושה והריני

לשמה תורה הנקרא זהו."ושכינתיה.

המעשה12 בענין התורה… לשם לשמה, "ענין ג: פרק ד שער לשם- פירושו הלימוד ובענין הקב״ה… של לשמו

פועלם לשם דברים עשה אומר צדוק ב״ר אליעזר "ר' סב.): (נדרים מהגמרא לו יצא זה שחילוק וכנראה תורה".

לשם להיות צריך המצווה שקיום ומשמע בהם…", להתגדל עטרה תעשם אל לשמם, בהם ודבר ר״ן) (הקב״ה.

ידיעה לשם התורה ולימוד. ה',

נפש13 בעל מוולוז׳ין, הגר״ח ע״י שנוסדה וולוז׳ין, בישיבת בצעירותו למד זצ״ל [הרב א. ב, התורה אורות

הישיבה מייסד של מתורתו שהושפע ומסתבר. ]החיים.

׀ לשמה תורה 323

ללמד מנת על לומד לעושים… אלא נאמר, לא ללומדיהם עושיהם', לכל טוב 'שכל

הרמב״ם כתב וכן לשמה". תורה וזוהי ולעשות, לשמור חמש אחרי חלק, לפרק (הקדמה

ותכלית)הכתות בלבד… אותה לדעת אלא החכמה למוד תכלית אצלו תהיה "ולא:

ברש״י מרומז וכן לעשותה". ידיעתה, יז לשמה). (ברכות שלא "העושה שכתב: …

חננאל רבנו כתב וכן לקיים". כדי לומד שאינו פירוש יז. 14): (ע״ז

מנת על הוא תורה תלמוד תכלית שעיקר יוצא מהאחרונים רבים של מדבריהם גם

לשמה תורה תלמוד נקרא ושזה לעשות, מה לדעת מנת על או. לעשות,

לספרו בהקדמה כותב חכמה הראשית א שעיקר)ב-(סעיף אמת, היות "נודע:

ברכות במסכת כדפירש המעשה. לקיום להביאה הוא התורה עסק מרגלא). (יז:

ושונה קורא אדם יהא שלא טובים, ומעשים תשובה חכמה תכלית דרבא: , בפומיה

שנאמר ובמנין, בחכמה ממנו שגדול ובמי וברבו, ובאמו באביו ובועט קיא, (תהלים

אלא)י נאמר, לא ללומדיהם עושיהם", לכל טוב שכל ה' יראת חכמה "ראשית:

נוח לשמה שלא העושה וכל לשמה, שלא לעושים ולא לשמה לעושים לעושיהם,

אלא מיותר, הוא שלכאורה וכו', לשמה לעושים ואמר וחזר עכ״ל. נברא, שלא לו

וכו לקיימה, כדי לומד שאדם התורה היא לשמה תורה שעיקר."'ללמדנו:

רבה במדרש בארו "עוד כתב: ז ובסעיף ו יא, רבה התורה)(דברים לימוד שעיקר:

שבירך הברכה היא איזו אלעזר: ר' אמר לשונו: זה ממנה, הנמשך המעשה הוא

הזאת בתורה בחר אשר העולם מלך אלהינו ה' אתה ברוך תחילה, בתורה משה

באלו בעושיה. אלא בהוגיה, אמר ולא בעמליה, אמר ולא בעושיה. ורצה וקדשה,

מה תורה, למדתי ולא חכמה, למדתי אומר: אדם התורה. דברי את עושים שהם

מנין בלבו. התורה וכל החכמה כל חייכם, לישראל: הקב״ה אמר אני? שם, אעשה

עושיהם לכל טוב שכל ה' יראת חכמה "ראשית "שנאמר: י קיא, ה)(תהלים "יראת ',

לעד עומדת "טהורה י יט, חכמה)(תהלים היא ה' "יראת ", כח כח, עכ״ל)(איוב. , [יראת

ובהידור בדקדוק המצוות קיום היא ]. שמים

השל״ה כתב וכן לה פסקה שבועות הגר״א15)(מסכת כתב וכן, דף סוף זהר לתיקוני (בביאורו

רבים14 וימים ג) טו, (דה״ב שנאמר אלוה, לו שאין כמי דומה בלבד בתורה העוסק כל הונא רב דאמר "…

אלוה לו שאין כמי דומה בלבד בתורה העוסק שכל אמת? אלוהי ללא מאי וגו', אמת אלוהי ללא,"לישראל

רבים וימים שנאמר אלוה לו שאין כמי דומה בלבד בתורה העוסק כל רב דאמר "… אחרת: גרס שם והר״ח

מתעסק ואינו בלבד בתורה העוסק כל תורה? ללא מאי תורה, וללא מורה כהן וללא אמת אלוהי ללא לישראל

לו אין תורה גם כאילו כתיקנה וההוראה לאמיתו הדין להוציא וגם."במצוות

ויחשוב15 אותם'. 'ולמדתם יתברך ה' שציוונו מה לקיים בתורה שיעסוק הכוונה לשמה, "וענין דבריו: וכה

לעמו התורה הקב״ה נתן כן לעשות, שלא ימנעו ומה יעשו מה לעבדיו שכותב המלך כתב כמו היא שהתורה

מאורנו324 ׀

במדרש): ב הוא וכן התורה". של מצוותיה לקיים מנת על שלומד לשמה, של "והענין:

ובריעב״ץ16שמואל הרב17, בשו״ע גם כן וכמו חסידים18, בספר וכן תתקמד וגם)(סי'.

כתב חיים החפץ א הקדמה הלכות, הוא)(ליקוטי לשמה תורה לימוד מצוות "עיקר:

מצ׳רנוביל לב הישמח כתב וכן שבש״ס". עניין כל של ההלכה בירור לידע. 19)(יג

למעשה הלכה ממנו להוציא הש״ס למוד כל "וזה כתב: מוולאז׳ין וכן20"והגר״ח.

בדרשותיו החת״ס תט מצווה21)(דף כי גם התורה, שידע בלמוד, המכוון "והנה:

התכלית אל להגיע מתכוון היה כאילו בלמודו מצליח אינו מקום מכל היא, רבה

מאשר ולהזהיר ה' מצוות לעשות היא, האחרון התכלית אמנם אחרים… ללמד

באמת לעשותה מצוותיה שנדע כדי בתורה, עסקנו תחילת כשתהיה ולכן הזהיר,

לימוד שעיקר "ידוע לספרו: בהקדמה אדם והחיי התכלית". עיקר שזהו ובאמונה,

פרטיה בכל מצוותיה לידע הוא ללמדה22"התורה "עליך הירש: ורש״ר. )(התורה

ללמוד רוצה הנני יאמר, הספר כשפותח הוא טוב ומה הנאמנים… עבדיו ישראל לידי התלמוד שיביאני כדי

תורה הנקרא זהו ושכינתיה. קב״ה יחוד לשם עושה והריני התורה, ידיעת ולידי ישרות, מידות ולידי מעשה,

הערה לעיל ועיין הברכה. וזאת פרשת בסוף גם כתב וכן קה. פיסקה גם שם ועיין לשמה". שם13 שהבאנו

ש׳לשמה להוכיח הנ״ל 'השל״ה בכוונת- דעתו מה מדבריו להוכיח ואין סתירה, אין ולענ״ד התורה. לשם

ה׳לשמה בכוונת שדעתו אפשר כי 'ה׳לשמה'. יכוון- זה ובכלל אותם", "ולמדתם השי״ת שציוונו מה לקיים

התורה ידיעת ולידי טובות מידות ולידי מעשה, לידי הלימוד. שיביאהו

לעשות16 מנת על לומד כי לשמה, הלומד "אמנם ה. ב, אבות."

לשמה17 תורה שהיא לקיימה מנת "על התורה. קנין פרק ריש שמים, לחם."

בתניא18 שהרי שיטתו, עיקר מה וצ״ע ולעשות". לשמור מנת על ללמוד לשמה, לידי "לבא ג. ד, ת״ת הלכות,

ש׳לשמה כתב פ״ה) אמרים הדבקות-'(לקוטי לשם.

שלא19 לו נוח לשמה שלא בתורה העוסק כל יז.) (ברכות דאמרו מהא מקשים "והתוספות לשונו: וכך

תורה נקראת שלכן המצוות, קיום שזהו מעשה לידי לבא הוא התורה עסק כוונת דעיקר לומר, ויש, נברא,

יעסוק לעולם כאן: שאומר וזהו המצוות, בקיום יעשון אשר המעשה ואת בה ילכו אשר דרך הוראת לשון

התורה עם עוסק הוא אם כי 'מצוות', נאמר לא מביאים שתוספות ובמאמר דייקא, 'ובמצוות' בתורה אדם

קיום בלי לבד בתורה העוסק אבל לשמה, לבחינת להביאו כח בהמצווה יש לשמה, שלא אפילו במצוות גם

החסידות ביאורי בספר (מובא נברא". שלא לו נוח ולכן בה, חסר והכוונה התכלית שעיקר נמצא המצוות

קנז עמ'.)לש״ס,

פ״ו20 (ריש אבות על חיים ברוח וכן פ״ג), (ש״ד, החיים בנפש שהרי וצ״ע, לאו״ח. הגר״א לפירוש הקדמה,)

ש׳לשמה "האם-'כתב בשאלה לקמן ועיין הגר״א? רבו כשיטת סובר לא כיצד צריך עיון ויותר התורה? לשם

ובהערה השיטות" בין מחלוקת יש 'לשמה30 היא דעתו שהרי סתירה כלל אין לענ״ד, אמנם שם. ' לשם-

למעשה הלכה ממנו להוציא הש״ס לימוד כל "וזה שכתב: ומה "התורה, בלימוד- ותוצאות הדרכות אלו,

לעיל שהקדמנו כפי המאמר עוסק שבזה בלימודו, הלומד כוונת מהי בזה מדבר. ואינו

ש׳לשמה21 כתב (פא.) נדרים מסכת על בפירוש שהרי וצ״ע, התורה-' לשם?

היתה22 "ושלמה הנפטר בנו על מעיד אדם) חכמת ספר בסוף משה, מצבת לקונטרס (מבוא אחר ובמקום

לעשות ע״מ הכל שלמד אני מעיד כי."משנתו,

׀ לשמה תורה 325

לעשות כדי למוד זו… במצווה הגדול הכלל וזה החיים, מסלנט23"בעד ישראל ור'.

כתב כז סימן ישראל, התורה)(אור דיני לידע הוא התורה ידיעת של המצווה "תכלית:

את ולקיים לשמור איך מקום, בכל ברורה הלכה לו שיהיה בוריין על ומשפטיה

והמצוות התורה."כל

לשמה שתורה המסבירה שלישית שיטה יש - הדבקות. לשם

שהלימוד והיא התורה, בלמוד שלישית כוונה עוד מוצאים אנו האחרונים בדברי

הב״ח לשון וזו בה'. לדבקות שנגיע עד נשמתנו, ולעילוי רוחנו על ישפיע סי '(או״ח

דאמר ומ״ש ד״ה כדי)מז בתורה עוסקים שנהיה היתה מעולם יתברך דכוונתו "ונראה:

שתתדבק כדי התורה… מוצא מקור וקדושת ורוחניות בעצמות נשמתנו שתתעצם

תעשה לא ושס״ה עשה מצוות ברמ״ח גידין ושס״ה אברים ברמ״ח וגופנו נשמתנו

והיכל מרכבה המה היו הזאת, הכוונה על בתורה עוסקים היו ואם שבתורה.

לשמה בה הלכו לא היינו יתברך…."לשכינתו

להשיג כדי תורה למוד היינו לשמה תורה שתלמוד החסידות, מגדולי סברו גם כך

בתניא כותב מלאדי זלמן ר' הגאון בה'. דבקות פ״ה אמרים תורה)(לקוטי "ותלמוד:

שכלו כפי איש התורה, השגת ידי על לה' נפשו לקשור כדי היינו. 24"לשמה,

מוולאז׳ין חיים ר' טען זו שיטה נגד פ״א ד, שער החיים נפש פ״ו, תחילת חיים "אם)(רוח:

שיעסוק יחשוב ודמיונו לדעתו כן ואם לדביקות, הכוונה לשמה כי אדם יחשוב

אהבת המעוררים ישראל זמירות מנעים תהילים בספר ובפרט ותשבחות, בשירות

בשיריו שהעוסק ביקש שדוד במדרש מצינו הלא כי הוא, כן לא אבל וקרבתו… ה'

ולא יותר, יקרים ואהלות שנגעים הרי ואהלות, בנגעים כעוסק לו יחשב ובזמיריו

לעשות23 לקיימה, היא בת״ת העליונה התכלית "אבל ו): (ד, לאבות ובפירושו תצ״ג. סי' חורב הירש, רש״ר

להשלים ביותר המסוגלת הכוונה היא מזה, יותר בת״ת, העליונה התכלית היא זו שכוונה ממה וחוץ באמת…

תורה."תלמוד

כגון24 עצמו, לכבוד כשלומד ממש, לשמה שלא מדרגת שיש התניא בעל מסביר אמרים, בלקוטי לט בפרק

לשמה שלא יעסוק 'לעולם חז״ל אמרו שעליה לשמה שלא של אחרת מדרגה יש אמנם חכם. תלמיד, להיות

ליבו את מכוון ואינו מלומדה, אנשים כמצות ובמצוות בתורה עוסק שאדם והיא לשמה', יבא כך שמתוך

מצות אותי יראתם "ותהי יג) כט, (ישעיה הנביא שאמר כמו ה', לשם המצווה בקיום או בתפילה, או בלימוד,

ולעובדו ה' את לירא ורבו אביו ולימדו שהרגילו מקטנותו שהורגל הרגל מחמת כלומר מלומדה", , אנשים

פנים כל על הטבעיים ורחימו דחילו התעוררות בלא אפשר אי ממש לשמה כי ממש, לשמה עוסק ואינו

חברו בשביל דבר עושה אדם שאין כמו כי פנים, כל על ליבו ותעלומות במוח הגילוי אל הלב מהסתר להוציאן

לבד רצונו למלאת באמת יתברך לשמו לעשות אפשר אי כך ממנו, ירא או אוהבו כן אם אלא רצונו למלאת

ויראתו אהבתו והתעוררות זיכרון. בלי

מאורנו326 ׀

ככוונה הדביקות את החשיב הוא שגם לציין וראוי בזה". לו הקב״ה שהסכים מצינו

כתב וכך תורה, בתלמוד ו ד, החיים ללמוד)(נפש עצמו את האדם שיכין עת "שבכל …:

לדבר כוחותיו בכל להתדבק היינו בהקב״ה. בו בתורה בו בלימודו להתדבק ויכוין

כביכול ממש יתברך בו דבוק הוא ובזה הלכה. זו. 25"ה',

השיטות בין מחלוקת יש? האם

שתורה הסוברת השיטה למשל ההסברים. שאר את מצריכה שיטה כל כמובן,

לשמה מצוות- קיום לידי להגיע צריך שהלימוד סוברת בודאי התורה, לשם 26

וכדלעיל בה' דבקות לידי וגם ולא התורה לשם לומדים שאנו למשל לחשוב טעות אף (וזוהי

ה בכוונת)'לשם הדגש את יותר שמים מה על היא השיטות בין המחלוקת אלא,

לשמה הסוברת לשיטה המאמר. בתחילת לעיל וכמובא הלימוד, התורה- לשם,

ה שם את ונופיע נגלה כך התורה עומק בהבנת יותר שנעסוק שככל 'הכוונה

היראה בענייני יותר שנעסוק ידי על הדבקות, לשם הסוברת ולשיטה יותר, בעולם

שמו את יותר נגלה ובכך הרבה בה' נידבק כך תהלים פרקי ובקריאת והעבודה

בעולם. יתברך

שהסביר מי יש התורה27אמנם, לשם השיטות שבין אין)(הידיעה המעשה ולשם

הכוונה התורה, לשם היא לשמה שתורה שכתב מי כל אדרבא אלא מחלוקת,

לעשות מה לדעת כדי ללמוד. 28שצריכים

בבן המובא הפירוש עם אחד בקנה עולים לשמה בתורה הפירושים כל לכאורה,

לשמה תורה האריז״ל: בשם חי איש ה- לשם ' יא הלכה וישלח פרשת ראשונה, ,)(שנה

שבהעסק25 כנ״ל. כלל, הדבקות לענין אז צריך שאין ודאי בתורה, והעיון העסק "ובשעת כתב: י בפרק ושם

חד ודבורו ורצונו יתברך והוא יתברך, ודבורו ברצונו דבוק הוא לבד."ועיון

לשמה ש׳תורה כשיטה כן גם מפרש ג) (פיסקה אמת דברי יושר ש׳תורה-'בספר מפרש ושם הדבקות, לשם '

הנעלם עולם של ריבונו את ליהודי ומגלה שמראה שם על ראיה, מלשון גם אלא הוראה, מלשון רק לא היא

בזהר שכתוב וכמו בתורתו, נעלם שהוא בהשי״ת דבוק להיות לשמה, התורה בלימוד התכלית וזהו בתורה,

ונגלה כל, מעין נעלם ונגלה, נעלם השי״ת כי סתים, דהוי מה וגלי דאורי שם על נקראת תורה נג:) (מצורע

ומצוותיו תורתו באמצעות בו לדבקה ולבם במחשבתם תמיד ודורשים תמיד והשוקדים החפצים. בלבבות

נברא26 שלא לו נוח עושה, ואינו הלומד "…וכל יז.): (ברכות חז״ל אמרו שהרי."

כה27 (עמוד תורה תלמוד שערי.)כו-

והחת״ס28 מוולאז׳ין חיים ר' השל״ה, בדבריהם: סתירות לנו שהיה מהאחרונים כמה לתרץ אפשר ובזה,

המעשה 'לשם וגם פא.) בנדרים והחת״ס ג ד, נפה״ח לה. פי' בשבועות (השל״ה התורה' 'לשם גם 'שכתבו

על לי קשה בדרשותיו). והחת״ס לשו״ע הגר״א לביאור בהקדמה מוולוז׳ין חיים ר' לה, פי' בשבועות (השל״ה

שבלימוד והתכלית הכוונה עיקר הוא 'לשמה' המילה פירוש שהרי זה, . הסבר

׀ לשמה תורה 327

בעולם ה' אור גילוי לשם מכוונים הפירושים. שכל

לשמה בא לשמה שלא שמתוך לשמה, שלא בתורה יעסוק לעולם

חז״ל התכוונו לשמה' 'שלא סוג לאיזה להבין צריך ועוד נ: נשמע)(פסחים וכיצד?

בדברי כאן יש והאם לשמה? שלא בתורה לעסוק אפשר שלכתחילה חז״ל מדברי

שלא אלא תורה ללמוד יכול אינו שבהתחלה במציאות, הכרח על תיאור חז״ל

אפשר היה ואם לשמה, יבא לשמה שלא שמתוך בתורה, ויעסוק ימשיך אך לשמה,

חז״ל בדברי הדרכה אפילו כאן יש שאולי או מדלגים, היינו זה שלב על, לדלג

'לשמה למדרגת יבא לשמה' 'שלא מדרגת מתוך?'שדווקא

או ולקנטר להתגאות בשביל לשמה שלא ילמד שאדם חז״ל כוונת אין בוודאי

אלא לשמה, ללימוד יגיע כזאת כוונה שמתוך יתכן שלא אחרים, לקפח בשביל

מאחרים תועלת לשם לשמה: שלא שילמד חז״ל כוונת שיקרא- כדי או ממון לשם

פרס קיבול ומאהבת היסורין מיראת שלומד או שיכבדוהו, כדי או. רבי

הקדוש לדרגת29השל״ה להגיע כדי לשמה שלא בלימוד אידיאל שאין מסביר

לעסוק אונס מחמת התירו שחז״ל אלא מאוד, היא גדולה עבירה ואף לשמה,

שלא בה שיעסוק ומתוך כלום, ויודע לומד היה לא אחרת כי לשמה, שלא בתורה

לשמה בודאי- ואז לשמה, שלא בלימוד שיש העבירה גודל את מהתורה יבין

לשמה. ילמד

החיים נפש שמביא מהשל״ה, שונה כיוון יש ג פרק ד], שער [לפני ומסביר)(פרקים

שבלתי וכמו לשמה, למדרגת להגיע כדי הכרחית היא לשמה שלא לימוד שמדרגת

קטן ילד לכך, ודוגמה הסולם. מדרגות דרך לא אם לעליה מהארץ לעלות אפשרי

משחקי לשחק ממנו ימנעו זה ולצורך גדולות לשאיפות אותו לחנך ינסו שהוריו

מוצב לא שלו הסולם בעתיד. הילד של האישיות בפיתוח יפגע הזה החסך ילדות.

ליבם נטו לא אך בשמים, רק יהיה שראשו ניסו הוריו יציבות! כאן אין ארצה!

מסביר החיים נפש מהקרקע. לתפס להתחיל צריך לשמים להגיע שכדי להבין

צריך לימודו שבתחילת כלומר בקביעות, פירושו "לעולם" באמרם חז״ל שכוונת

תועלת איזה במחשבתו יפול לפעמים אם ואף ולילה. יומם תמיד בקביעות שילמד

שבגלל וחלילה אלו, ממחשבות יתעלם וכדו', וכבוד גאוה לשם בלימוד, עצמית

אדרבא אלא מהלימוד, ויתרפה חולשה יקבל או מהלימוד יפרוש אלו מחשבות

ט29 פיסקה אמת דברי יושר בספר מובא.

מאורנו328 ׀

לשמה למדרגת כך מתוך יגיע שודאי ליבו ובטוח סמוך ויהא בלימוד מאוד. יתחזק

בדברי מחודשת הבנה מסביר שם דבריו בהמשך החיים נפש כך? הדבר ומדוע

שבתחילת הכוונה אין לשמה, יבא לשמה שלא שמתוך חז״ל שהבטיחו שמה חז״ל,

שמשם בחייו מסוים שלב יגיע כך ומתוך לשמה, שלא אפילו הזמן כל יעסוק חייו

אף רצופות, שעות כמה בקביעות שלומד פעם בכל אלא לשמה. יעסוק והלאה

בליבו ייכנס שלא אפשרי בלתי זה, כל עם לשמה, שלא כוונתו היתה כלל שבדרך

ומרוכז גדול שכוח כיוון לשמה, רצויה כוונה של מועט זמן אפילו הלימוד באמצע

חז״ל שאמרו וכמו היצר, כוח את ומשבר מחליש תורה של ל ברזל): (קידושין "אם

על ונטהר נתקדש לשמה, שלא הנה עד שלמד מה כל רגע ובאותו מתפוצץ", הוא

לשמה בו שּכִיוון קצר זמן אותו. 30ידי

התוספות נ כתוב). (פסחים והרי וכו'", יעסוק "לעולם הגמרא שאמרה מה על הקשו

יז נפש). (ברכות פירוש לפי אמנם נברא"? שלא לו נוח לשמה שלא בתורה "העוסק

ובאותו קביעות, ללא שלומד מדובר בברכות כי התוספות. קושיית מתורצת החיים

בקביעות שלומד מדובר בפסחים אבל לשמה, שלא גם לומד. 31זמן

התורה בלימוד הנאה

לשמה תורה בעניין מסוכצ׳וב, אברהם ר' האדמו״ר כותב טל, אגלי לספר: בהקדמה

לימוד בענין השכל מדרך טועין אדם בני קצת ששמעתי מה אזכור זכור דברי "ומדי

זה אין בלימודו ומתענג ושמח חידושים ומחדש הלומד כי ואמרו הקדושה, התורה

שום מהלימוד לו שאין בפשיטות לומד היה אם כמו לשמה, כך כל התורה לימוד

בלימודו מתערב הרי בלימודו ומתענג הלומד אבל מצווה. לשם רק והוא תענוג

לימוד מצוות עיקר היא זה כי ואדרבא מפורסם, טעות זה ובאמת עצמו. הנאת גם

ומאחר בדמו. נבלעין תורה דברי ואז בלימודו ומתענג ושמח שש להיות התורה

מצוות לשם לא דהלומד ומודינא לתורה… דבוק נעשה הוא תורה מדברי שנהנה

בלימוד30 הקביעות מעלת על כז) מאמר מאמרים, (ליקוטי החיים בנפש עוד ועיין.

אפשר31 שאי כמו ומוחלט, קבוע דבר זהו "לעולם, החיים: נפש כהסבר כתב חן תשואות לספר בהקדמה

לשמה השלא להיות מוכרח כך התחתונים, בשלבים מוקדם יעלה לא אם הסולם של העליון בשלב לעלות

לשמה."לפני

עושים המטרה, אל לקלוע הלומד "האיש זה: ענין להבין כדי משל הביא מצורע) (פרשת מגדים נועם בספר

העגול אל לקלוע וכשמתמחה העגול, אל לקלוע מקודם לומד הוא כי מאליו ומובן נקודה, ובתוכו עיגול, לו

מקודם ידע לא אם הנקודה אל תכף להגיע אפשר אי כי המטרה, שהיא הנקודה אל מגיע הוא לאט לאט

העגול אל."להגיע

׀ לשמה תורה 329

כהא לשמה שלא לימוד נקרא זה הוא בלימודו תענוג לו שיש מחמת רק הלימוד

יעסוק לעולם אמרו ובהא אכילה תענוג לשם רק מצווה לשם שלא מצה דאוכל

לימוד זה הרי בלימודו ומתענג מצווה לשם הלומד אבל וכו'. לשמה שלא וכו' אדם

מצווה התענוג גם כי קודש וכולו."לשמה

טוב זה אין מהלימוד וסיפוק תענוג לו ויש תורה לומד אדם שאם החושבים, ישנם

אישיות הנאות בו שמעורבים כיוון לשמה מספיק לא שלו שהלימוד מעיד זה. כי

ההנאה הנכון. הוא ההיפך אלא נכונה, אינה זו שגישה מסביר טל האגלי אמנם

וישמח שיהנה וככל לתורה, מחובר שהוא מעידה מהלימוד האדם של והשמחה

חייו נחלת אצלו נהיית התורה וממילא יגדל, התורה אל שלו החיבור כך, יותר

חפצו ה' "בתורת בבחינת חיצוני קנין רק ולא יהגה", "ובתורתו כמובן32"בבחינת.

לאדם יהיה לא אם וגם ושמחה, להנאה להגיע כאמצעי תורה לומדים אנו שאין

וללמוד להתאמץ הוא צריך זאת בכל בלימוד, שמחה או הנאה חזק, רצון, לפעמים

שזה ברור בלימוד לשמחה מגיע האדם אם אבל ימנו. ואורך חיינו היא התורה כי

ללימוד מחובר שהוא וסימן. אות מתוך לומד שאדם תורה טל, האגלי לפי כן ואם

תורה היא שתורתו בודאי מהלימוד, ושמחה בהנאה שמתבטא ועמוק אמיתי חבור

היא מעלה ואף. 33לשמה,

(יט32 בע״ז חז״ל שדרשו וכמו ב), (א, תהלים.).

התורה33 מן תענוג לקבל שלא אפשר שאי פי על אף "ובאמת ט): פיסקה (סוף אמת דברי יושר בספר כתב וכן,

מדבש מתוקה היא, כי ה אמרת ה) ל, (משלי שהיא למען רק נלמד, זה למען לא רק לנו, הותר באמת 'אבל

אבינו בני אחים ואנו."צרופה,

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות