לביא שמעון לרבי יוחאי" "בר פיוט
ז״ל הכהן פורטונה בן אליהו לע״נ / כלילי רן הרב ר- ו איב
המחבר: ש לביא שמעון רבי בספרד נולד ולאחר שבמרוקו. לפאס הגיע ספרד גירוש בטריפולי עצר בדרך אך לארץ, לעלות החליט הרב אה שר משום
ועוד שבועות ליל תיקון הזוהר, על פז" "כתם ספר חיבר שם. ונשאר שם. תורה שישפיע מי ל שם שזקוקים: הפיוט של הכללי המבנה דברי שהם והסיום הפתיחה מלבד לרשב״י שבח ( ספירות י' כנגד בתים 9 בפיוט יש הנוסחים בכל נמצא אינו )(הסיום נצח
עולה בסדר. , אחד בבית )והוד לביא שמעון באקרוסטיכון: שמו את רמז. המחבר
)(פזמון שֹון שָ ן מֶ, שֶ יָך רֶ שְ אַּ, תָ חְ שַּ נִמְ אי, יֹוחָ בַּר )(יותר
: חֲבֵרֶָך מֵ 1
בפייטן, משתמש שבו בתהלים הפסוק בשמן שהמשיחה רומז
(ש עליה ידובר ל באה - ה)ראשון בבית צדק אהב ש בזכות רשב״י
את ושנא רשע חייו סיכון כדי עד הרומאים ות התעלה בכך ו,
ששתק יוסי ור' ששיבחם יהודה ר' מחבריו– לג, ב– שבת )(עיין
ו הבא הקודש, לרוח זכה רוח. המשחה משמן ה שמביא ה לרוח
רוחניות ולהשגות גבורה. ב, מה מו״נ )(עיין
על הפסוק כשדורש הפייטן משה. על זה פסוק דורש הזוהר ו רשב״י ש לקשר רומז לרשב״י משה בין קיים השני בבית.)(ועיין
)(מלכות
, אי יֹוחַּ בַּר ש2 קֹדֶ ת חַּ שְ מִ ן מֶ, שֶ ת דַּ מִ מִ תָ חְ שַּ נִמְ
ש3 קֹדֶ הַּ נֵזֶר יץ צִ אתָ נָשָ ש, קֹדֶ, הַּ רֹאשְָך עַּל בּוש חָ
רֶָך: אֵ פְ 4
כֵּן עַל ע שַ רֶּ נָא שְ וַתִּ ק דֶּ צֶּ תָ בְ הַ "אָ: מה, ח תהלים 1 - חֲָך שָ מְ ים- ֱֹלהִּ יָך ֱֹלהֶּ
." יָך חֲבֵרֶ מֵ שֹון שָ ן מֶ שֶ
לז, א ב כרך בזוהר, ה מֹשֶ דְ יּה חּולָקֵ ה זַּכָאָ משה על זה פסוק: דורש " כְָך- בֵּרַ כֵּן עַל יָך תֹותֶּ פְ שִּ בְ ן חֵּ הּוצַק ם דָ אָ נֵּי בְ מִּ יתָ יָפִּ יָפְ יב: תִּ כְ עָלֵּיּה דְ
חֲָך- שָ מְ כֵּן עַל ע שַ רֶּ נָא שְ וַתִּ ק דֶּ צֶּ תָ בְ הַ אָ לְעֹולָם, ים ֱֹלהִּ ים- ֱֹלהִּ ן מֶּ שֶּ יָך ֱֹלהֶּ
ם- דָ אָ נֵּי בְ מִּ יתָ יָפִּ יָפְ יָך. חֲבֵּרֶּ מֵּ שֹון שָ יָך- תֹותֶּ פְ שִּ בְ ן חֵּ הּוצַק וַחֲנֹוְך, ת שֵּ מִּ
חֲָך- שָ מְ כֵּן עַל נֹּחַּובָנָיו, מִּ ים- ֱֹלהִּ יָך- ֱֹלהֶּ שֹון- שָ ן מֶּ שֶּ ק, חָ יִּצְ וְ ם הָ רָ בְ אַ מֵּ
יָך- חֲבֵּרֶּ מֵּ יַעֲקֹּב. מִּ לָא דְ ין לָאִּ עִּ גִּין רְ דַ בְ לִּיק סָ דְ גֶּבֶּר י וְכִּ י. יאֵּ נְבִּ ר אָ שְ מִּ
ר מַ אָ דְ ה מַ ע יָדַ לָא א, חֲרָ אַ נשא בר לִּיק ". סָ
אע״פ ז״ל, מורי מדברי שהבנתי מה "וכפי: לו הקדמה הגלגולים שער משה כי הוא בפירוש, אמרו שלא וכן הם אחד משורש …והלל
כנזכר לו הראוי ביסוד למטה היה בתחילתו ע״ה ורשב״י, … רשב״י בה שהיה תחתונה מדרגה לאותה עלה רבא, האדרא בזמן ואח״כ
." שניות לוחות בזמן מרע״ה,
ולעולם באדר ז' משה פטירת יום ל״ג של בשבוע יום באותו יחול
"לג אומרים עלמא וכולי דמשה. אושפיזא דסוכות ד' יום וכן. בעומר
שמברכים אף עמר" ב" "משה בגי' זה כי ל."עומר"
ש קֹדֶ ת חַּ שְ מִ ן מֶ שֶ אֹּתֹו יתָ "וְעָשִּ: ל, כה שמות 2 ה עֲשֵּ מַ ת חַ קַ רְ מִּ ח רֹּקַ
ח ַרֹּקֵּ ש קֹדֶ ת חַּ שְ מִ ן מֶ שֶ שמושחים השמן והוא יֶּה". יִּהְ הכהנים את ו ב
. הגדולים שכינתא קמי מלין אפתח קדישא, בוצינא "קום: עב, א כ״ב חדש זוהר
לגבה נביעו לנחתא קדישא". ממשחא
"שמן והם: הם, שמנים "הרבה: כג, כא לרמ״ק רימונים פרדס
"המשחה- תקבל וכאשר נבאר, כאשר שמן הנקרא השפע והוא
המלכות "שמן ונקרא המשחה… שמן נקראת החסד מצד השמן הקדושה ששם הגבורה, מצד יונקת) (כשהמלכות קודש" "…משחת
קודש משחת "שמן נקרא: הגבורה מצד יונקת שכשהמלכות."הרי
ת אֶּ "וַיַעֲשּו: לט, ל שמות 3 ש קֹדֶ הַּ נֵזֶר יץ צִ עָלָיו בּו תְ וַיִּכְ הֹור טָ ב זָהָ
לַה ש קֹּדֶּ ם חֹותָ י תּוחֵּ פִּ ב תַ כְ."'מִּ
ת וְאֶּ ש שֵּ נֶּפֶּת צְ מִּ הַ ת "וְאֵּ: לט, כח שמות 4 י פַּאֲרֵ ת וְאֶּ ש שֵּ גְבָעֹּת מִּ הַ
י רֵ "פַּאֲ מד, יח וכן: יחזקאל זָר". שְ מָ ש שֵּ בָד הַ י נְסֵּ כְ מִּ עַל יּו יִּהְ ים תִּ שְ פִּ
יחזקאל וכן בַיָזַע". גְרּו יַחְ לֹּא ם נֵּיהֶּ תְ מָ עַל יּו יִּהְ ים תִּ שְ פִּ י נְסֵּ כְ םּומִּ רֹּאשָ
ה עֲשֶּ תַ לֹּא בֶּל אֵּ ים, תִּ מֵּ דֹּם נֵּק אָ "הֵּ, : כד, יז חֲבֹוש רְָך אֵ פְ עָלֶּיָךּונְעָלֶּיָך שלא היינו תֹּאכֵּל." לֹּא ים אֲנָשִּ ם לֶּחֶּ וְ פָם שָ עַל ה טֶּ עְ תַ וְלֹּא גְלֶּיָך רַ בְ ים שִּ תָ
בשמן המשיחה לר מביאה המשחה ממידת שהיא, הקודש וח
( המלכות - מלכות אסתר "ותלבש "בבחינת, יד, ב מגילה )עיין
גם מביאה והיא ("ו לב אומץ ל ה רוח עליו ת"'הי ) ג, י שופטים
וגם ל (מו וחכמה השגות נבוכים רה למידת שזכה אדם. )ב, מה
המלכות- כן ועל אבלות, לנהוג יכול לא ( גדול כהן אהרן בני וכן
שנמשח להתאבל אסור – בשמן) ו קרובים שבעה על, אפילו מפני
ש רו תמיד, שמחה מחייבת הקודש ח ה ביחוד תמיד 'ושיעסוק
מ (עיין הפרטיים בצרכיו ולא נבוכים ורה עניין" וזה ג, נא) נזר
. הקודש"
)(יסוד
, אי יֹוחָ בַּר ר אֲשֶ יֹום, תָ נַּסְ יֹום, תָ בְ יָשַּ טֹוב ב מֹושַּ
ת5 חְ, ָבָרַּ ים6 צּורִ ת עָרַּ מְ בִ הֹודְָך7 נִיתָ קָ ם שָ, תָ דְ עָמַּ שֶ
רֶָך: וַּהֲדָ 8, למערה דווקא מהרומאים שברח רשב״י את כיוון הקב״ה
רה מו (עיין השגותיו לכל זכה שבה ה מש של הצור כמערת
נבוכים )א, נד רשב״י כך, בשל זכה מסיר ו נפש ת לא מערה, ל - ו
י אלא יום "ארבעים ג. שנים עמדת "מושב… מעלתו. יסוד "וזהו
; בהר: כמשה""ואשב בהר. עמדתי ""ואנכי קרני לשני וזכה
כמשה. הוד הוא בעומר ל״ג ויום " שרשב״י אלא שבהוד". הוד ה הקרניים– ושני ידע. לא ומשה פניו אור שקרן ידע חוכמת
הנגלה– וחוכמת הפנימיות והדר. הוד
משחת- שמן "כי בכה״ג: הדין וכן אשתו. על אבלות מנהגי ינהג לוהיו
אחיהם על התאבלו לא וגם שנמשחו ואתמר באלעזר היה והן. עליו".
5 בהרחבה עיין לג, ב. בשבת
עַל תָ וְנִּצַבְ י תִּ אִּ קֹום מָ נֵּה הִּ ה' ר "וַיֹּאמֶּ: לג, כא-כג שמות 6 יָה וְהָ. הַּּצּור
יָך תִּ מְ וְשַ י בֹּדִּ כְ בַעֲבֹּר הַּּצּור ת רַּ נִקְ בְ י רֹּתִּ וַהֲסִּ י. רִּ עָבְ עַד עָלֶּיָך י כַפִּ י כֹּתִּ וְשַ
אּו יֵּרָ לֹּא יּופָנַי אֲחֹּרָ ת אֶּ יתָ אִּ וְרָ י כַפִּ ת;". אֶּ
נשתייר אלמלי יוחנן: רבי אמר אבא בר חייא רבי "ואמר: יט, ב מגילה סדקית- מחט נקב כמלא ואליהו משה בה שעמד במערה היו לא
וחי האדם יראני לא "כי שנאמר: האורה, מפני לעמוד;"."יכולין
צדיקים רננו מאמר ירושלים, חיבת נכד זצ״ל הורביץ (להגרח״ה
השל״ה משה של המערה היא רשב״י של "המערה ז״ל): האר״י בשם ולימדו לרשב״י משה שם נגלה כן ועל אליהו". של והמערה בחורב,
צח סנהדרין (עיין אליהו אליו נגלה וכן מהימנא, ברעיא שכתב.). מה
הספיר לבנת ספר ג דף זצוק״ל החסיד יהודה רבי של בנו דוד:): (לרבי ליה דעביד דרשב״י ידו על הסכים שהקב״ה בזוה״ק שכתב "מה
ואליהו משה במערת ניסא דמיא ועינא בחרובא שנין תליסר ז״ל
ובריה הוא בתורה."ועסק
למעלתו- זכה ושם לג, ב שבת "אשריך מהמערה: שיצא אחרי
בכך- ראיתני לא שאילמלא בכך, שראיתני. כך בי מצאת לא
קושיא- יוחי בן שמעון רבי מקשי הוה כי דמעיקרא ליה מפרק הוה בן פנחס רבי מקשי הוה כי לסוף פירוקי, תריסר יאיר בן פנחס רבי
קושיא- יאיר וארבעה עשרין יוחי בן שמעון רבי ליה מפרק הוה
". פירוקי
ולא ידע לא ומשה נהירין דאנפאי ידענא "דאנא: קלב, ב רבא אדרא 7 פניו עור קרן כי ידע לא "ומשה דכתיב: הוא הדא "."אסתכל,
8 ח: תהלים נָה תְ ר "אֲשֶּ הֹודְָך מ- עַט מְ הּו רֵּ סְ חַ וַתְ יִּם… מָ שָ הַ ֵּעַל ים ֹלהִּ
וְכָבֹוד ר דָ וְהָ הוד– מלבי״ם: הּו" רֵּ עַטְ תְ הדר– הסוד, חכמת חכמת
. הנגלה
והוד )(נצח
, אי יֹוחָ בַּר ים9 דִ עֹומְ ים טִ שִ, עֲצֵי 'ה10 י לִמּודֵ ם הֵ
אֹור ים, דִ לֹומְ עֶהל מֶ יְקֹוד11 הַּ אֹור ים דִ יֹוקְ ם, הֵ
יָך: מֹורֶ יֹורּוָך12 ה מָ הֵ הֲלֹא בכוונה לעשות צריך המצוות שאת רומזים השיטים עצי
משכן כנגד מכוון מטה של משכן כמו למעלה, המחוברת
מעלה. של הסוד תורת שלומדים ע״י. וזאת כן שעושה ומי
מאירה יא ר באספקל להסתכל שזוכים עלייה מבני הוא כל כי כרשב״י, סנהדרין יורו ולעתיד ברשות. שלא ולעלות
ע״פ יהיו ההנהגות למעלה. הנהגות ל ההתאמה
)(תפארת
, אי יֹוחָ בַּר ים13 פּוחִ תַּ ה דֵ, וְלִשְ בֹו לִלְקֹוט עָלִיתָ
ים14 חִ רָ יםּופְ יצִ צִ כְ ה תֹורָ סֹוד ים, חִ קָ רְ, מֶ ה נַּעֲשֶ
: בַּעֲבּורֶָך ר נֶאֱמַּ ם15 דָ אָ
שרשב״י עליון, עדן שבגן להשגות רומז התפוחים שדה
עלה ה- אל עלה "ומשה וכמשה: , והשיג ותכלית. "לוהים
ע היא האדם בריאת מנת ל שהשיג אלו השגות שישיג
במערה התנהג רשב״י ואכן. עדן ן מג שגורש לפני אדה״ר נאמר עליו כן על בגדים ללא החטא, לפני הראשון. כאדם
ו אדם". "נעשה באדם– מתנות "לקחת משה: ב נא' כן
אדם" שקראוך בזכות פח, ב.)(שבת
כָן שְ לַמִּ ים שִּ רָ קְ הַ ת אֶּ יתָ "וְעָשִּ: כו, טו שמות 9." ים דִ עֹמְ ים טִ שִ עֲצֵי
ירמיה רבי אמר חזקיה "אמר: מה, ב סוכה: יוחי בן שמעון רבי משום
אלא בהן יוצא אדם אין כולן המצוות כל "עצי שנאמר: , גדילתן דרך
בן שמעון רבי משום ירמיה רבי אמר חזקיה ואמר עמדים"… שטים
עד שנבראתי מיום הדין מן כולו העולם כל את לפטור אני יכול: יוחי עמי- בני אליעזר ואילמלי עתה, עכשיו ועד העולם שנברא, מיום
עמנו- עוזיהו בן יותם ואילמלי ואמר סופו. עד העולם שנברא מיום
ירמיה רבי אמר חזקיה עלייה בני ראיתי: יוחי בן שמעון רבי משום
הן- אלף אם מועטין, והן הם- מאה אם מהן, ובני אני מהן ובני, אני
הן- שנים אם המאירה באספקלריא דמסתכלי הן… ובני …אני
רשות (=בלא בר בלא ".)דעיילי
10 ה י בָנַיְִּך׳לִמּודֵ "וְכָל: נד, יג ישעיהו ר״א ואומר בָנָיְִּך". לֹום שְ ב וְרַ
ובעלמא דין בעלמא חולקיכון "זכאה: סב, א כ״ג לתלמידים)(זוהר בניך שלום ורב ה' למודי בניך "וכל כתיב: עלייכו ". דאתי,
11: כג, א" לרמ״ק רימונים פרדס להוד- שקראו ויש מעולה- אור מלחמות וללחום דין לעשות ההוד ברוב ומתהדר מתעלה. שהוא
- היקוד אור לנצח וקראו אהבה מכניס שהוא נוגה גלגלו כי מטעם מופלא "אור והגרסה והוד. נצח אור זה הרי החושק." בלב "היוקדת
ופשוט הכתר, כנגד והוא האחרון, מהבית. טעות
12 למאמר ורומז כרשב״י. הלכה יפסקו שלעת״ל ז״ל מהאר״י מקובל
יורוך אשר ככל "ועשית יז): (דברים."הפסוק
13 כריח בני ריח ראה "ויאמר: כט, ב תענית שדה ה- ברכו 'אשר אמר
של שדה כריח דרב משמיה שילת בר שמואל דרב בריה יהודה: רב
תפוחים".
14 נֵּי פְ לְאּו ּומָ ל אֵּ רָ יִּשְ ח ּופָרַּ יץ יָצִ יַעֲקֹּב ש רֵּ יַשְ ים בָאִּ "הַ: כז, ו ישעיהו התפארת מידת הוא ויעקב נּובָה." תְ בֵּל. תֵּ
15 ר- "וַיֹּאמֶּ: א, כו בראשית ים: ֱֹלהִּ ם דָ אָ ה נַּעֲשֶ דּו יִּרְ וְ נּו מּותֵּ דְ כִּ נּו צַלְמֵּ בְ עַל ש רֹּמֵּ הָ ש מֶּ רֶּ הָ כָל ץּובְ רֶּ אָ הָ כָל הּובְ מָ הֵּ יִּםּובַבְ מַ שָ הַ עֹוף יָםּובְ הַ גַת דְ בִּ
ץ רֶּ אָ.". הָ ר- "וַיֹּאמֶּ: מג אות תליתאה פרקא דצניעותא ספרא ים ֱֹלהִּ
א קָ כַּדְ מּות ּודְ צֶלֶם א חֲדָ לְאַּ ע יָדַּ דְ ם דָ אָ יל בִ שְ בִ ר לֹומַ כְ ם, דָ אָ ה, נַעֲשֶּ
יֵאֹות".
)(גבורה
ה, גְבּורָ בִ תָ, נֶאֱזָרְ אי יֹוחָ בַּר 16 ת17 דַּ ש אֵ ת מֶ לְחֶ מִ ּובְ
, ה רָ עְ שַּ הַּ רָּה, עְ תַּ מִ הֹוצֵאתָ ב רֶ וְחֶ 18 19 נֶגֶד תָ לַּפְ שָ
יָך: רֶ צֹורְ 20
בגבורה שנאזר )(קיא, ב בסנהדרין הגמרא ע״פ הוא מי
בלימוד ומתמיד יצרו, על שמתגבר שלא רשב״י של וכוחו. ו בבחינת מתמיד אלא מצרכיו, דבר לשום מפסיק היה
. כפשוטו ולילה יומם בו ""והגית המתמדת והדבקות
אותו זיכתה בהר כמשה היה שיכול בתורה מדרגתו ל
ל תרץ. עליו שהקשו הקושיות כל
)(חסד
, אי יֹוחָ בַּר יִש21 שַּ נֵי בְ אַּ קֹום, לִמְ נֵי לִפְ תָ גַּעְ הִ
עַּיִש, עַּל ת23 רֶ כֹותֶ לַּת ג גַּם לַּיִש, יֵה22 רְ אַּ 24 י שּורִ תָ
: יְשּורֶָך י ּומִ 25
16 השחר ובברכות בגבורה". נאזר בכוחו הרים "מכין: : סה, ז תהלים בגבורה ישראל.""אוזר
17 לג, ב: דברים ר הַ מֵּ יעַ הֹופִּ לָמֹו יר עִּ שֵּ מִּ ח וְזָרַ בָא ינַי סִּ מִּ ה' ר: "וַיֹּאמַ
ינֹו ימִּ מִּ ש קֹּדֶּ בֹּת בְ רִּ מֵּ ה תָ וְאָ ן פָארָ ת דָ ש אֵ התורה והיא. לָמֹו".
18 יבֵי שִ מְ ה וְלִּגְבּורָ פָט שְ מִּ הַ עַל ב לַיֹושֵּ פָט שְ מִּ "ּולְרּוחַ כח, ו: ישעיהו
." ה רָ עְ שָ ה מָ לְחָ מִ
משפט- "ולרוח: קיא, ב סנהדרין על וליושב יצרו, את הרודה זה
המשפט- ולגבורה- לאמיתו, אמת דין הדן זה ביצרו המתגבר, זה
מלחמה- משיבי שערה- תורה, של במלחמתה ונותן שנושא זה אלו
מדרשות ובתי כנסיות בבתי ומעריבין ". שמשכימין
דגנך- ואספת רבנן: "תנו לה, ב: , ברכות לומר- תלמוד מה לפי תלמוד ככתבן? דברים יכול מפיך, הזה התורה ספר ימוש לא שנאמר:
דגנך- ואספת לומר: ישמעאל רבי דברי ארץ, דרך מנהג בהן; הנהג
וזורע חרישה, בשעת חורש אדם אפשר: אומר יוחי בן שמעון רבי בשעת וזורה דישה, בשעת ודש קצירה, בשעת וקוצר זריעה, בשעת של רצונו עושין שישראל בזמן אלא: עליה? תהא מה תורה הרוח,
מקום- ורעו זרים ועמדו שנאמר: אחרים, ידי על נעשית מלאכתן
וגו "…'צאנכם בתורה- עוסקין שהיו חברים "דתניא: יא. : שבת לקריאת מפסיקין
רבי כגון אלא שנו לא יוחנן: רבי אמר לתפילה. מפסיקין ואין שמע,
אנו- כגון אבל. אומנותן שתורתן וחבריו, יוחי בן שמעון מפסיקין
ולתפילה שמע."לקריאת
19 ה אֲנִּי י כִּ ר בָשָ כָל עּו "וְיָדְ ': כא, י יחזקאל רָּה עְ תַּ מִ י בִ רְ חַּ י הֹוצֵאתִ לֹּא
עֹוד שּוב."תָ
20 יָך רֶ צֹורְ עַן לְמַ עֹּז תָ דְ יִּסַ ים וְיֹּנְקִּ עֹולְלִּים י פִּ "מִּ: ח, ג תהלים ית בִּ שְ לְהַ
ם נַקֵּ תְ ". אֹויֵּבּומִּ
לג, ב שבת שאילמלא בכך שראיתני "אשריך מהמערה: שיצא, אחרי
בכך- ראיתני לא רבי מקשי הוה כי דמעיקרא. כך בי מצאת לא קושיא- יוחי בן שמעון תריסר יאיר בן פנחס רבי ליה מפרק הוה
קושיא- יאיר בן פנחס רבי מקשי הוה כי לסוף פירוקי, מפרק הוה
פירוקי וארבעה עשרין יוחי בן שמעון רבי ". ליה
21 עזאי בן הן: ואלו בפרדס, נכנסו ארבעה רבנן: "תנו, : יד, ב חגיגה מגיעין כשאתם עקיבא רבי להם אמר עקיבא. ורבי אחר, זומא, : ובן
"דובר שנאמר: משום! מים מים תאמרו אל טהור שיש אבני אצל יקר אומר הכתוב עליו ומת, הציץ עזאי בן עיני". לנגד יכון לא שקרים
זומא בן לחסידיו. המותה ה' בעיני אומר הכתוב ועליו ונפגע, הציץ רבי בנטיעות. קיצץ אחר והקאתו. תשבענו פן דיך אכל מצאת דבש
בשלום יצא ". עקיבא
22 אריה ופני אדם פני פניהם "ודמות: א, ו יחזקאל הימין אל
"לארבעתם– החסד מידת. והיא
רשב״י גם בשלום, ויצא שנכנס עקיבא רבי רבו כמו הגיע
והזכיר נפגע. ולא טהור שיש אבני למקום הפייטן אחד
החיות– פני מארבע, האריה ואח״כ החסד. מידת ל הרומז הכוכבים בהנהגת שקשורים האופנים השגת הזכיר וראה עיניו פתח פטירתו ביום וכימה). כסיל (עש והמזלות
של נוכחות היתה ו, בחייו שהשיג מה מעל עליונות השגות והיו ולראותו שם להישאר החברים שאר יכלו שלא שכינה
. אותו לראות שלא לצאת צריכים
)(בינה
, אי יֹוחָ בַּר יָרֹוק26 ו קַּ ים, שִ דָ קָ הַּ ש קֹדֶ בְ ש דֵ חַּ מְ
, ים שִ חֳדָ ים, ישִ חֲמִ סֹוד בָתֹות שַּ בַּע שֶ 27 28 ת רְ שַּ ָקָ
: יָך רֶ שָ קְ י״ן שִ י רֵ שְ קִ 29
23 נַיִּם שְ ים "עַמֻּדִּ: ז, מא א מלכים רֹת כֹתָ הַּ וְגֹּלת ים עַמֻּדִּ הָ רֹּאש עַל ר אֲשֶּ
י תֵּ שְ ת אֶּ לְכַסֹות יִּם תַ שְ בָכֹות שְ וְהַ יִּם תָ שְ רֹת כֹתָ הַּ גֹּלת רֹּאש עַל ר אֲשֶּ
ים עַמּודִּ ". הָ
24 עיין נח, ב-נט, א. ברכות
25 ת א מָ וְחָ שמעון רבי עֵּינֹוי ח פָתַ בֵּי, יַתְ הֲוֹו דַ "עַד, : זוטא האידרא חילת
א בֵּיתָ בְ א שָ אֶּ ר חַ סְ וְאַ, , א מָ חָ דְ ה מַּ לְעָזָר אֶּ י בִּ רַ רּו אָ תָ שְ אִּ וְ, כּולְהּו קּו נַּפְ
אי רָ בְ אַ בּו יָתְ יָיא רַ בְ חַ ר אַ בָא, ּושְ אַ י בִּ וְרַ יּה רֵּ ". בְ
: יד, כב רבה" במדבר: אומר דוסא רבי ": אומר הוא הרי יראני לא כי
" וחי האדם." מיתתן בשעת הם רואים אבל רואים אינם בחייהם -
: ג, נא" סוף מו״נ דועכת התאוות ואש הגוף כוחות שנחלשים, ככל במה שמח ו(האדם) השגתו ומזדככת אורו ומתפשט השכל מתחזק
בא השלם כאשר והיה. שהשיג השגה גדלה למוות, ומתקרב בימים
מאוד גדלים המושכל אל והחשק זאת בהשגה והשמחה. מאוד זאת עונג אותו בשעת אז, הגוף את עוזבת שהנפש. עד רמזו זה עניין אל
החכמים ומרים, ואהרון משה במות יז, א )(ב״ב מתו ששלושתם
… בנשיקה מעוצם ההשגה עונג של במצב מתו ששלושתם היא הכוונה
, המוות מן שמור להיות באמת שעניינו מוות של זה אופן, החשק. הנביאים יתר ומרים. אהרון למשה שהיה ז״ל (החכמים) ציינו
בשעת שכליהם מתחזקים כללית אבל, מזאת, נמוכים, והמעּולים
יאספך" ה' כבוד צדקך לפניך שנאמר״והלך כמו: , העזיבה (ישעיה
, נח ח.) ". .
26 יב, א: חגיגה, כולו העולם כל את שמקיף ירוק קו תהו- "תנא:
סביבותיו סתרו חושך ". ישת שנאמר חושך. יצא: שממנו "
: ירוק י, א" הקדמה זוהר תיקוני דאיהי עלאה דאימא מסטרא כזהב
, תשובה עלמא כל דאסחר ירוק ". קו
27 הלבנה ברכת סיום שכינה- פני לקבל זוכים ושם מב, א) (סנהדרין
שכינה פני מקבל כאילו בזמנו החודש על המברך "כל, : מה, ב סנהדרין "זה- התם: וכתיב לכם" הזה "החודש הכא: כתיב ואנוהו."לי
28 כג, טו- ויקרא ת אֶּ יאֲכֶּם הֲבִּ יֹום מִּ בָת שַ הַ ת חֳרַ מָ מִּ לָכֶּם ם תֶּ פַרְ "ּוסְ: טז בָת שַ הַ ת חֳרַ מָ מִּ עַד יֶּינָה. הְ תִּ ימֹּת מִּ תְ בָתֹות שַ בַע שֶּ נּופָה תְ הַ ר עֹּמֶּ
לַה ה שָ חֲדָ ה נְחָ מִּ ם תֶּ בְ רַ קְ וְהִּ יֹום ים שִּ חֲמִּ רּו פְ סְ תִּ ת יעִּ בִּ שְ."'הַ
אשר העולם ימי כל סוף שהוא הגדול ליובל "רמז: כה, ח-י בחיי רבינו ובאלפים ובשנים בימים מ״ט מספר כי ותשעה, ארבעים הווייתו עמידת לזמן ירמוז אחד, ענין הכל למשה שנמסרו הבינה ובשערי והוא עומדת", לעולם "והארץ קהלת: בתחילת כנרמז וקיומו, העולם
בינה שערי "חמישים סוד: וזהו העולם, יובל של עולמו בעולם נבראו
מ- מעט "ותחסרהו שנאמר: מאחד, חוץ למשה נמסרו וכולן "."להים ההוויה כל והודיעו אחד, בינה שער ואלף אלף בכל לימדו כי זה ביאור של הפנימי החמישים שער שהוא קדש היובל מן חוץ סוף, ועד מראש
מ- מעט "ותחסרהו וזהו: בינה, אל יובלו הדורות כל כי להים"… אשר היובל הוא כי "דרור" בשם היובל נקרא ולכך הראשונה, הסיבה עולם בבריאת נאצלו משם כי כולן, והנבראים הדורות שורשי שם
ברא- "בראשית שנאמר: כל כי זה, והבן תשובתם, ושמה להים", לעולם וכשישלמו מ״ט, הם והנה אלפים, שבע פועלת השבע מן אחת
ובהו תהו יהיה ותשעה ארבעים משם שנאצל כמו ליובל הכלל, וישוב
מעל העולם, את המקיפה הבינה למידת רומז ירוק קו והתשובה החידוש את מאפשרת כן ועל הטבע, . לחוקי שנאמר בינה, שערי בחמישים קשור התשובה ועולם הנ (ושער שערים מ״ט להשיג זכה שמשה רה״ש 'במסכת
שהוא עוד כל " וחי האדם יראני לא "כי בפטירתו: השיג
רמוזים והם רשב״י. השיג וכן ). חי ב וביובל שמיטות (ועיין
את "וראית ה' לו שאמר מה והוא. בהערות זה בעניין )עוד
ו אחורי" ב ראש של תפילין יש אותיות שתי 'ש ובהם שבע
הנ״ל השערים למ״ט לרמוז. ואווין
)(חכמה
בּוָהד לִכְ תָ פְ קַּ שְ הִ ה, דּומָ קְ ה מָ כְ חָ, יּו״ד אי יֹוחָ בַּר
, ה נִימָ פְ 30 רּוב כְ תְ אַּ ה, רּומָ תְ ית אשִ רֵ יבֹות נְתִ לֵ״ב
: אֹורֶָך זִיו ח31 שַּ מְ מִ
אל איש תשובו הזאת היובל "בשנת הכתוב: לשון וזהו זה, והבן
קח, ב ג כרך מהימנא רעיא ועיין. אחזתו"…". היה התיקון שכל עדן, בגן החטא קודם להנהגת גם רומזות השמיטות תאכל לא הגן בתוך אשר תאכל… אכול הגן עץ "מכל באכילה: רק אלו ופירות לאוכלה", לכם הארץ שבת "והיתה בשמיטה: וכן ממנו", תבונות בדעת והרמח״ל ולבשלח לבראשית הרמב״ן )(כביאור המן כמו ה', לידיעת התשוקה ומחזקים החומר תאוות. מחלישים החטא אחרי שרק עדן בגן אדה״ר כמו במלאכה אסורה השמיטה ולכן גם מיצה״ר להתנקות מתעלה וכשהאדם וכו'". אפיך "בזיעת עליו נא' צמחוניות להיות וחוזרות מאכזריותם מתעלות והחיות, הבהמות "והשבתי לפסוק רשב״י וכביאור בחוקותי, לפרשת הרמב״ן כדברי מהפירות בשמיטה אוכלים כולם ולכן הארץ". מן רעה: חיה
"ולב ולכן לאכול". תבואתה כל תהיה בארצך אשר ולחיה מתך ה ישראל שחזרו העגל, חטא לפני סיני הר למעלת קשורה שמיטה
ועל לאמר". סיני "בהר בה נאמר ולכן קמו, א) (שבת אדה״ר למדרגת רצונו עושים כשלא זהו דגנך" ש״ואספת סבר לה, ב בברכות רשב״י כן
ו מקום, של כפשוטו ולילה" יומם בו "והגית במדרגת להיות, צריכים ש בהר בתחילת רש״י שאמר מה והוא צאנכם". ורעו זרים: ועמדו
לה– '"שבת (עיין בלבד ה' בידיעת אלא עסק שום לו שאין ה'" לשם
ודו״ק ג, נא.)מו״נ
29 את וראית כפי את "והסרתי: ז, א ברכות - אחורי בר חנא רב אמר הוא ברוך הקדוש שהראה מלמד חסידא: שמעון רבי אמר ביזנא
של קשר למשה ". תפילין שבע– בחינת יש תפילין של שי״ן ובאות: ט, א הקדמה זוהר תיקוני
ש-, מסיני למשה הלכה תפלין של "שי״ן ש- ראשון, דתלת דארבע ואינון המלך. מבית לה לתת הראויות הנערות שבע לקבל ראשין, ושתיים לפניה שתיים ובערב לאחריה, ואחת לפניה שתיים בשחר היושבים המלך פני רואי "שבעה אית שבעה אלין ולקבל לאחריה.
במלכות "."ראשונה
לבושה זהב משבצות פנימה מלך בת כבודה כל.": מה, יד תהלים 30 לִּבּון ם שֵּ עַל לְבָנָה? ת יאַ רִּ קְ תְ אִּ אי מַ "וַאֲ: רמח, ב פינחס מהימנא רעיא: הסולם ביאר ה." נִּימָ פְ לְֶּך מֶּ בַת ה בּודָ כְ כָל לְגֹו, מִּ י יהִּ אִּ דְ הֲלָכָה, הַ לבון שם על שהוא ומשיב, לבנה. המלכות נקראת ולמה "שואל,
דהיינו ההלכה, שהיא, ההלכה את המלבנת דימין החכמה שם על
כל בסוד, המלכות, מבפנים היא שהחכמה הלכה הנקראת. המלכות
" פנימה מלך בת. כבודה
הים"…שמילת ברא-ול "בראשית א, א בראשית: רמב״ן בראשית
ורמז א, יד יצירה (ספר העולם נברא ספירות בעשר כי,)תרמוז
בחכמה "ה' שנאמר: כעניין, כל יסוד שבה חכמה הנקראת לספירה
היא ארץ", יסד התרומה למיעוט שיעור לה אין קודש, והיא
כי יסברו דמשה לו" ראשית "וירא וכן: , … בה הנבראים התבוננות המאירה באיספקלריא נסתכל רבינו משה וראה מט, ב) (יבמות
לתורה זכה ולכן לו, ". ראשית
מהמלכות לפנים החכמה שמידת מהימנא ברעיא מבואר כמבואר נתיבות ל״ב בה ויש ההלכה. את המלבנת והיא זכה ומשה ותרומה. ראשית ונקראת היצירה, בספר
אספקלריא והיא לו" ראשית "וירא זו: במידה שקיף לה בשל. מעלתו "כרוב שיקרא שזכה עד רשב״י. וכן "מאירה,
)(כתר
, לָה עְ מַּ רּום לֶא פְ מ, אֹור אי יֹוחָ בַּר 32 את33 ָיָרְ
יִן34 וְאַּ ה עֲלּומָ תַּ לָּה, ב רַּ י כִ יט בִ לְהַּ מִ ת נַּמְ לָּה, א ָקֹורָ
: שּורֶָך תְ לֹא עַּיִן )(=אמרת 35
31 ש- קֹּדֶּ ר הַ בְ יָך תִּ סֹוכְֵּךּונְתַ הַ ח שַ מְ מִּ רּוב כְ תְ "אַ: כח, יד יחזקאל ים ֱֹלהִּ
לכרוב- אותו "דימה רד״ק: ." תָ לָכְ הַ תְ הִּ ש אֵּ נֵּי בְ אַ תֹוְך בְ, יִּיתָ הָ לרוב
."מעלתו
32 למעלה יש אחד רקיע עוד יעקב: בר אחא רב "ואמר: יג, א חגיגה הקרח כעין רקיע החיה ראשי על ודמות דכתיב החיות, מראשי
ואילך- מכאן לדבר, רשות לך יש כאן עד הנורא. לדבר רשות לך, אין
במופלא סירא בן בספר כתוב: שכן אל ממך ובמכוסה תדרוש אל ממך
בנסתרות עסק לך אין התבונן, שהורשית במה ". תחקור,
יש "עוד: כג, א לרמ״ק רימונים פרדס עליון כתר והוא מופלא אור 'ונק
כל מעין ומכוסה מופלא שהוא מפני ". כן
ה- ל אֶּ יט בִּ הַ מֵּ א יָרֵּ י כִּ פָנָיו ה מֹּשֶּ ר תֵּ "וַיַסְ ג, וָ: שמות 33 ים."ֱֹלהִּ
שלוש בשכר יונתן: רבי אמר נחמני בר שמואל רבי "אמר: ז, א ברכות. פנים לקלסתר זכה פניו- משה ויסתר בשכר לשלוש: זכה כי בשכר
ירא- מהביט- בשכר אליו, מגשת לוייראו זכה ה לותמנת 'זכה
". יביט הבא דהיינו דקדושה, צל "יש: שיא אות ב לבראשית הסולם פירוש הזה צל אכן השי״ת. רוממות השגת, מחמת כי, הפוכה פעולה לו יש רבינו במשה חז״ל שאמרו דרך על העליון, אור את הממשיך: הוא הרי פנים". אל פנים משה אל ה' ודבר זכה פניו, משה ויסתר "בשכר ירא כי פניו, שהסתיר דהיינו עצמו, על משה שהמשיך הזה שהצל
ה- אל מהביט פנים אל לפנים הזו, העלמה ידי על זכה, להים
הגדול אור כל על ולבוש הכנה נעשה הזה שצל הרי. יביט ה' ולתמונת
משה ". שהשיג
34 כח, יב: איוב יִן אַּ מֵ ה מָ כְ חָ "וְהַ הרי ינָה". בִּ קֹום מְ זֶּה י אֵּ וְ צֵּא מָ תִּ
כתר בחינת היא. שהאין
35 סד, ג: ישעיהו אֱזִּינּו הֶּ לֹּא עּו מְ שָ לֹּא עֹולָם "ּומֵּ - ה תָ אָ רָ לֹא עַּיִן ים ֱֹלהִּ
לֹו כֵּה חַ לִּמְ ה יַעֲשֶּ ". זּולָתְָך
לד, ב: ברכות הנביאים כל יוחנן: רבי אמר אבא בר חייא רבי "ואמר
הבא- לעולם אבל המשיח, לימות אלא נתנבאו לא כולן ראתה לא עין
". זולתך -להים
אותה ה' מאת שאלתי "אחת כתיב: אמר: יצחק "רבי: עט, ב כ״ג זוהר להו טמירין עלאין גניזין דכמה צדיקייא אינון זכאין וגו', אבקש" כמה עלמין באינון בהו משתעשע הוא בריך דקודשא עלמא בההוא לא "עין מהכא: אמר חזקיה רבי אתמר, והא ה'. "בנעם דאוקימנא:
ראתה- אלא ליה מבעי תעשה יעשה, לו", למחכה יעשה זולתך? להים." דאתיי ובעלמא דין בעלמא דצדיקייא חולקהון זכאה ודאי… יעשה
לשטף רק "אשר שאמר יהודה, ר' על חולק יצחק "ר': הסולם פירוש יגיעו- לא אליו רבים "מים על מורה אפשר שאי, דעתיקא אורות מכאן אמר: חזקיה רבי לזה. גם שזוכים צדיקים שיש אלא להשיג.
עתיקא לאור שזוכים צדיקים שיש, נשמע ראתה- לא "עין שכתוב: לומר צריך היה תעשה יעשה, שואל: לו", למחכה יעשה זולתך? להים
שרומז דהיינו ודאי, יעשה אלא ומשיב, נוכח. לשון זולתך שכתוב כיון
לקבל שיכולים הרי יעשה נסתר, בלשון מדבר ע״כ …, עתיקא על של חלקם אשרי יהודה. כרבי דלא, קדישא מעתיקא גם שפע ולמשוך הבא ובעולם הזה בעולם;". הצדיקים
, יק דִ צַּ רֹאש בְ ר כֶתֶ י חַ כָל ת מַ נִּשְ ה, ירָ יְתֵּ ה מָ "נְשָ, : כט, א מהימנא רעיא א ימָ וְאִּ בָא אַ ינּון אִּ דְ יָּה, לֵּל הַ תְ ה ירָ יְתֵּ ה מָ נְשָ אי הַ בָת. ּובְ שַ יֹום יהּו אִּ, דְ
ה- תָ אָ רָ לֹּא עַיִּן ר, מַ תְ אִּ עָלָּה דְ לַת לְעִּ כָבָה רְ מֶּ יהּו אִּ דְ גִּין בְ זּולָתְָך, ים ֱֹלהִּ לֹּא "עַיִּן דא: וְבגין עֵּינָא, עָלֵּיּה לִּיט שַ וְלָא ה כּוסֶּ מְ יהּו אִּ דְ לֹות, עִּ הָ
מהכתר– נובעת והיא פנים אל פנים מדרגת השיג משה מכוח דווקא לה שזוכים מדרגה וזו דעתיקא, הארה נקראת כן ועל היראה. ע״י לה זכה רשב״י וכן היראה.
להשיג– יכול האדם שאין הידיעה דווקא כי "אין" היא כן ועל בשבת. הכתר של ההארה והיא זו. להארה המביאה
"שבת נקרא."רשב״י
)(סיום
, אי יֹוחָ בַּר ם הֵ עָם הָ י רֵ שְ אַּ תֶָך, יֹולַּדְ י רֵ שְ אַּ
דֶָך, לֹומְ 36 ן חשֶ י לְבּושֵ סֹודֶָך, עַּל ים דִ עֹומְ הָ י רֵ שְ וְאַּ
: יָך וְאּורֶ יָך מֶ ת 37
ב מסיים ןטי הפי את שלובשים תלמידים ה מעלת לבושיו "אשרי נאמר שעליהם מרכבה, מעשה ולומדים רשב״י של
."יולדתכם
ה תָ אָ ". רָ צדיק ראש על כתר סוד הוא יתירה, "נשמה: הסולם פירש
שלו והכתר השבת, יום הנקרא אנפין זעיר שהוא, השבת יום שהוא ואמא אבא שהם יה, תהלל הזו יתירה ובנשמה ואמא, מאבא, הוא
ראתה- לא "עין נאמר: שעליהם מרכבה שהם משום זולתך,"להים שולטת העין ואין מכוסה שהוא אנפין, אריך שהוא העילות, לעילת
. בו ראתה- לא "עין זה: "ומשום שלו המרכבה שהם באו״א. גם
שהם דשבת, יתירה נשמה נמשכת שמהם אנפין". דזעיר כתר
36 בדרך מהלכים הכהן יוסי ורבי הוא היה יהושע "רבי, : יד, ב חגיגה: אמרו ואותו ודרש. יהושע רבי פתח. מרכבה במעשה נדרוש אנו אף קשת כמין ונראה בעבים שמים נתקשרו היה, תמוז תקופת היום אדם כבני לשמוע, ובאין מתקבצין השרת מלאכי והיו בענן, הכהן יוסי רבי הלך וכלה. חתן במזמוטי לראות ובאין שמתקבצין
ואשרי אשריכם ואמר זכאי, בן יוחנן רבן לפני דברים: וסיפר
היינו מסובין בחלומי ואתם אני ואף. ראו שכך עיני, אשרי יולדתכם לכאן עלו לכאן, עלו השמים: מן קול בת עלינו ונתנה סיני, הר! על
ותלמידיכם אתם לכם, מוצעות נאות ומצעות גדולים טרקלין
תלמידיכם ותלמידי שלישית לכת ". מזומנין
37 ת אֶּ עָלָיו ם "וַיָשֶּ ח, ח: ויקרא ן חֹשֶ הַּ ת אֶּ ן חֹּשֶּ הַ ל אֶּ ן וַיִּתֵּ ים אּורִ הָ ת אֶּ וְ
ים". מִ ת הַּ
נשלח על ידי: האחדות הכוללת
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
