יום רביעי, 10 באפריל 2024

מדריך הלכתי לחג הפסח - בית הוראה הרב שמואל אליהו ש 240411 175900

[Type here]

עמוד1 |

2 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

בברכה יתקבלו והארות: הערות

shalev. shabtay@gmail. com

שמורות הזכויות כל

מסחריות למטרות שלא ולהעתיק לצלם ניתן

3 |

הקדמה

הקדמה

הרה״ג מו״ר של תורתו לאור בדורנו זכינו ה' ברוך אליהו שמואל הרב שליט״א– רב יום מידי אליו פונים ישראל מעם רבים אשר הראשית, הרבנות מועצת וחבר צפת העיר

ה– דבר ממנו ולבקש לשאול להתייעץ, כדי 'ביומו הלכה. זו

הוראה בית להקים ינו זכ שנים, כמה לפני הרב, כתפי על המוטל הרב העומס בעקבות

מיוחד דרכים במגוון שאלות להפנות ניתן בו שליט״א, אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות פסיקתו דרך פי על מהירה תשובה לקבל כדי טלפון) שיחת ווטסאפ, סמס, . (מייל,

הצורך- במקרה ההוראה בית רבני ע״י שליט״א הרב למו״ר ישירות מועברות. השאלות

הקהילות רבני איגוד מטעם פועל ההוראה בית הרב ע״י נבחרו המשיבים. והרבנים

אלינו ובא הקרב הפסח וחג ניסן חודש הלכות את קצרה בדרך ללקט זכינו זו. בחוברת צופייך קול מעלוני זצוק״ל, אליהו מרדכי הרב מרן מספרי לוקטו הדברים ככל רוב

יצאו טרם (שחלקם שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר ומכתבי למועד חזון ועוד לאור,

הלכה– בדבר טעינו ח״ו אם כי להודיע, הננו אך בע״ה), משוגתנו תלין. איתנו

הדברים– את שאבנו מהם ההלכתיים במקורות המעוניינים ובע״ה אלינו לפנות יוכלו

אליהם. נשלח

ושמח כשר פסח, בברכת

עלימה דוד-ליאור

ו משיב רב ההוראה בית מנכ״ל

שבתאי שלו

ההוראה בבית משיב רב

4 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

עניינים תוכן

הקדמה … … … … 3

עניינים תוכן … … … … 4

ניסן חודש – א פרק … … … … 7

החודש חשיבות … … … … … 7

הפ בהלכות שואלין סח … … … … 7

בניסן… תחנון … … … … 7

הנשיאים פרשת … … … … … 7

עלמין ובית אבלות … … … … … 7

דפסחא קמחא … … … … … 8

הגדול שבת … … … … … 8

מצה אכילת … … … … … 8

מצה על מברכים? מה … … … … 8

האילנות ברכת … … … … … 9

ב– פרק לפסח ניקיונות … … … 10

לנקות להתחיל … … … … … 10

חמץ לא זה? אבק … … … … … 10

החמץ– ניקוי הרע מיצר ניקוי … … … … 10

לפסח הניקיון תחילת לפני תפילה … … … 11

לפסח כלים הכשרת סדר ג- פרק … … … 12

בפסח לשימוש המיועדים כלים רק להכשיר … … … 12

רותחים במים הגעלה … … … … 12

ליבון … … … … … 13

סכו״ם … … … … … 13

5 |

עניינים תוכן

וכוסות צלחות … … … … … 14

סירים … … … … … 15

מחבת … … … … … 15

לתינוק כלים … … … … … 16

שולחנות … … … … … 16

וכיורים שיש … … … … … 16

לבישול כיריים … … … … … 17

תנורים … … … … … 18

שונים מכשירים … … … …. . 18

שיניים ומשחות מברשות … … … … 19

חמץ מכירת – ד פרק … … … … 20

לפסח מוצרים טבלת - ה פרק … … … 21

למכור? או, להצניע לבער צריך מוצרים איזה … … … 21

בפסח וחומרות מנהגים – ו פרק … … … 42

הקדמה… … … … … 42

קטניות … … … … … 42

מכונה מצות … … … … … 42

וכד', גטניו פפושדו, עוגיות עשירה מצה … … …. . 43

שרויה" "מצה … … … … … 43

חמץ בדיקת – ז פרק … … … … 43

בודקים? מתי … … … … … 44

הבדיקה לפני … … … … … 44

הבדיקה נר … … … … … 44

מברכים? מה … … … … … 44

פתיתים עשרה … … … … … 44

החמץ ביטול … … … … … 45

6 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

חמץ שריפת – ח פרק … … … … 46

פסח וערב בכורות תענית – ט פרק … … … 47

בכורות תענית … … … … … 47

חמץ אכילת … … … … … 47

מצה אכילת … … … … … 47

השיניים צחצוח … … … …. . 47

הסדר לליל מקוצר מדריך – י פרק … … … 49

הסדר? ליל זה מה אז … … … … 49

להכין? צריך מה אז … … … … 49

קדש … … … … … 49

ורחץ … … … … … 49

כרפס … … … … … 49

יחץ … … … … … 50

מגיד … … … … … 50

רחצה … … … … … 50

מצה מוציא … … … … … 50

מרור … … … … … 50

כורך … … … … … 50

עורך שולחן … … … … … 50

צפון … … … … … 50

ברך … … … … … 51

הלל … … … … … 51

נרצה … … … … … 51

7 |

א– פרק ניסן חודש

א– פרק ניסן חודש

החודש חשיבות

ימים החודש של רובו השנה". לחדשי לכם הוא ראשון חדשים, ראש לכם הזה "החודש בו ועוד קרבנם, את הנשיאים הקריבו יום וי״ב המשכן הוקם ניסן חודש בראש טובים:

מיוחדות הלכות בו יש ולכן להגאל. עתידין ובו ממצרים נגאלו ובו הפסח ימי. שבעת

דאורייתא עשה מצוות מקיים הוא הראשון" דש ה״חו שהוא ניסן חודש על אדם כשאומר ממצרים יצאנו שבו החודש את לזכור כדי זאת וכל וכו', חדשים ראש לכם הזה "החודש. של

הפסח בהלכות שואלין

לשנן ישראל איש כל על חובה כן על יום. שלשים לפסח קודם הפסח בהלכות שואלין

גם ולהתחיל הפסח. לחג ורות הקש ההלכות את יום יום אלו ימים במשך היטב לעצמו מיום בזה להתחיל נוהגים שמו וחושבי ה' מיראי ורבים לפסח. מוצרים ובקנית הבית בניקוי מפני שנה בכל ללומדם ישוב עברו, בשנים האלו ההלכות את למד אדם אם גם באדר. י״ד

יכשל שלא השומרו מלאך בורא הלכה- הלומד שכל בזה, יש טעם ועוד מצויה. שהשכחה

. בה

בניסן תחנון

הקרבת בגלל טובים ימים שרובו ניסן. חודש בכל אפים ונפילת תחנון אומרים אין "למנצח…יענך אומרים אין במנחה. בשבת "צדקתך" אומרים אין הפסח. . וימי "הנשיאים, פסח מערב חוץ החודש כל יענך" "למנצח… אומרים והאשכנזים החודש. כל לדוד" ו״תפילה

אומרים שלא המוע. ד וחול

הנשיאים פרשת

נשיא כל המשכן, בחנוכת קרבנם את הקריבו והנשיאים המשכן, הוקם ניסן בראש־חודש יום כל ניסן, ראש־חודש מיום הנשיאים בפרשת לקרות נוהגים ולכן אחד, יום הקריב

המנורה את עשה "כן עד קוראים היו בניסן י״ג וביום יום. אותו של פרשה."קוראים

בסידורים כמובא הנשמות הזכרת של רצון" "יהי לקרוא נוהגים הנשיאים. רשת פ אחר נשמות לעילוי הבקשה את לומר רגיל היה חי" איש ה״בן בעל זיע״א חיים יוסף רבי והגאון

ניסן חודש. כל

או סידור מתוך לקרוא הטוב המנהג אבל התורה, ספר מתוך הנשיאים פרשת קוראים יש

. חומש

ובית אבלות עלמין

הנפטר היה ואפילו אבלות, ימי בשבעת לאבלים הדין" "צידוק זה בחודש אומרים אין

לאומרו- נהגו ואם מופלג. חכם תלמיד הקברות לבית ללכת לא נוהגים כמנהגם. ימשיכו

8 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

אמנם ניסן. ראש־חודש בערב ילך (יארצייט) השנה יום של אזכרה לו שיש ומי ניסן, בחודש

הקברות לבית ללכת יכול ניסן, בתוך השלושים יום או השביעי של. היום אזכרה לו שיש מי

ועל היות הנפטרים, לע״נ בתפילה להרבות הקברות לבית ניסן ראש־חודש בערב לילך נהגו טובים והמעשים מהמצוות לנפטרים גדולה תועלת אלו בימים יש הקדוש הזוהר פי

אייר ראש־. חודש בערב גם כן לעשות וטוב נשמתם. לעילוי שעושים

דפסחא קמחא

בידם לסייע כדי לעניים ולחלקן חיטין ליקח ראשונים בו נהגו אשר יומין ועתיק קדום מנהג מזון מוצרי בחלוקת המתעסקות לאגודות כסף ליתן נוהגים וכיום המרובות. החג בהוצאות

לנזקקים קניה תווי. או

בכל כמו הרבה בזה משתדל היה זצ״ל הרב ומרן זו. במצווה שעוסקים רבים יש בימינו ב״ה לערוך לו שיהיה לו שאין למי שיסייעו גבירים עם לדבר ערוך", ב״שולחן שכתובה הלכה

הסדר– לליל הכנה זאת גדולה. ובשמחה בשפע הסדר את דִּכְפִּין "כָּל שלמה. לגאולה הכנה

עַבְדֵי הָּשַתָּא דְיִּשְֹרָּאֵל. בְאַרְעָּא הַבָּאָּה, שָּנָּה ל הָּכָּא, הָּשַתָּא וְיִּפְסַח. יֵיתֵי דִּצְרִּיךְ כָּל וְיֵיכוֹל. ְיֵיתֵי

חוֹרִּין בְנֵי הַבָּאָּה."לְשָּנָּה

הגדול שבת

ואת ילכו אשר הדרך את לעם להורות כדי ובאגדה בהלכה הגדול בשבת לדרוש נהגו זו שבשבת משום הגדול", "שבת זו שבת שנקראת הטעמים ואחד יעשון. אשר המעשה

חשובות הלכות לשמוע גדול. ל קה מתאסף

בכל כמו נוהגים אלא המאכל בסדרי או התפילה בסדרי משנים הספרדים אין הגדול בשבת היינו מ״עבדים פסח של מההגדה חלק זו שבת של במנחה לומר נוהגים והאשכנזים "שבת.

עוונותינו כל על "לכפר."עד

ערב כאשר רק "וערבה" לומר ים נוהג הספרדים ורוב "וערבה". הגדול בשבת מפטירים יש

בשבת חל. פסח

הספרדים ומנהג קדוש" "ואתה נעם" "ויהי זו שבת במוצאי אומרים אין האשכנזים למנהג

שבת מוצאי כל כמו. לאומרו

מצה אכילת

האיסור מהדין אך ניסן. מר״ח הנוהגים ויש הפסח. קודם יום ל' מצה לאכול לא נוהגים יש

בדיקת מזמן מהלילה, מצה אכילת לאסור ונוהגים ביום, פסח בערב רק הוא מצה לאכול

. חמץ מצה על מברכים? מה

באייר י״ד עד "המוציא" מפסח שנותרה מצה על מברכים הספרדים זצ״ל הרב מרן, לדעת מברכים כרמ״א הפוסקים "מזונות". עליה מברכים הבא פסח עד השנה שאר כל ובמשך

9 |

א– פרק ניסן חודש

ומי הסעודה, בתוך לאוכלה טוב מחלוקת הוא זה דבר ש ומכיון המוציא. השנה כל המצה על פת- בסעודת לא אם השנה במשך מצה מלאכול שנמנע ברכה עליו. תבוא

רכות– מצות לספרדים גם השנה כל המוציא. ברכתם

האילנות ברכת

פעם אלא זו ברכה מברכים ואין לשנה משנה הבאה האילנות בברכת זוכים ניסן בחודש

מברכים ויש למצוות. מקדימים זריזין כי ניסן חודש בראש זו ברכה רך לב טוב בשנה. אחת נאים ובבגדים עם ברוב המועד בחול. אותה

בגדר להיות ורוצה בשבת חודש ראש חל אם ואפילו טוב. ויום בשבת זו ברכה לברך אין

המקדימין- ""זריזין יברך. לא

נשים לכן לא, או פטורות שים ונ גרמא שהזמן למצווה נחשבת זו מצווה אם מחלוקת יש תכוין והיא חובה ידי להוציאה שיכוין מבעלה הברכה את תשמע שאשה וטוב תברכנה. לא

בעצמה לברך יכולה אשכנזיה אשה בברכתו. . לצאת

10 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

ב– פרק לפסח ניקיונות

לנקות להתחיל

מקומות ואת המחסן את העבודה, ומקום הבית את לנקות יש בניסן י״ד ליל שיגיע לפני

[ הבית שבתוך האיחסון וכד] לכיורים מתחת האמבטיה, 'מעל ובמקום בבית החצרות את, אחר מקום וכל והמקרר, הארונות את בה, שעובד והמכונית הפרטית המכונית את העבודה, הבגדים כיסי את לבדוק יש כן חמץ. חשש שום ישאר שלא כדי בו השתמש שהאדם

התיקים את הילדים, בגדי וביחוד ולסברת חמץ. שם נשאר פן הספר בית ילקוטי ואת

עצמו בפני חיוב הוא הניקוי. הרמב״ם

מה וידוע חמץ, כלשהו אפילו ברשותו יהיה שלא הבית, כל בניקוי לדקדק אדם כל יזהר כל יחטא שלא לו מובטח בפסח, חמץ מכלשהו שהנזהר זיע״א האר״י רבינו תלמידי שאמרו

כולה. השנה חמץ לא זה? אבק

ברכת עליהן ותבוא לכלוך. ומכל מחמץ הבית של בניקיונות אלו בימים עוסקות הנשים רוב ללגלג לא להיזהר מאוד שצריך פעמים וכמה כמה אמר זצוק״ל הרב מרן השמים. מן טוב פעם אף אסור חמץ". לא זה "אבק בידענות: להם לומר מצווה. לשם כן שעושות הנשים על

בשביל כך כל שטורחות הנשים על לא בודאי חומרה, או וה מצו שעושה מי כל על ללגלג הקדוש שהאר״י כיון מלגלוג להזהר יש פסח בהלכות במיוחד הפסח. חג לכבוד הבית בני

בה נוהג לא אתה אם אפילו חומרא. בשום בפסח לזלזל שאין אומר היה. ז״ל

להימנע או חות נו בחוסר לאכול הללו הנקיונות בגלל נדרשים לפעמים שהגברים ובמיוחד כל שטורחות הנשים את יעריכו אלא כך. על יתרעמו שלא נקיים. למקומות חמץ מלהכניס בעבודות לאשתו יסייע שהבעל ומצווה המהדרין. מן למהדרין שיהיה הבית כשרות למען כך

שבת ערב בכל כמו בפסח בערב. הללו

הרע מיצר ניקוי החמץ– ניקוי

בידן שמסייעים הבעלים אשרי חמץ. פירור כל. ת ומסירו שמקרצפות הנשים אשריהן יצר של פירור מכל אותנו מנקה אלא מחמץ, בלבד הבית את מנקה לא הזה הניקוי ואולם וֹן רִּב הָּכִּי, אָּמַר, צְלוֹתֵיה בָּתַר אַלֶכְסַנְדְרִּי, "רַבִּי ע״א): יז (ברכות בגמרא מובא כך הרע.

ד ו וְשִּעְב שֶבָּעִּסָּה שְׂאוֹר מְעַכֵב? מִּי ו רְצוֹנְךָּ, לַעֲשׂוֹת שֶרְצוֹנֵנו נֶיךָּ, לְפ עַ וְיָּדו י גָּלו ָּהָּעוֹלָּמִּים, רְצוֹנְך חֻקָּי לַעֲשׂוֹת בָּה ו וְנָּש, מֵאַחֲרֵינו ו מִּלְפָּנֵינו שֶתַכְנִּיעֵם, אֱלֹקֵינו ה' מִּלְפָּנֶיךָּ, רָּצוֹן יְהִּי וֹת. גָּלֻי ֵ

שבעיסה– "שאור ש״י ר והסביר שָּלֵם". בְלֵבָּב שרַבִּי הרי המחמיצנו". שבלבבנו, הרע יצר רכו ויחי (זוהר הסוד חכמי גם אותנו לימדו כך הרע. ליצר כסימן החמץ את ראה. אַלֶכְסַנְדְרִּי

בא של״ה צו. מישרים.)מגיד

ידכם משכו חכמינו: ואמרו צאן". לכם וקחו "משכו נאמר: פסח קרבן הקרבת בעת לכן

מעבודה הזמן בכל מחמץ ידינו מושכים אנו כן פסח. לקרבן צאן לקחת תוכלו ואז זרה

אי- זבחי". דם חמץ על תשחט "לא שנאמר: פסח. קרבן שמקריבים ביחד. אפשר

11 |

ב– פרק לפסח ניקיונות

נָּא הַפְרֵד ה', "אָּנָּא מתוכנו: הרע היצר העברת על חמץ בדיקת בעת מתפללים אנו כן על

אומריםָּ אנו הביעור ואחרי וֹב". הַט הַיֵצֶר בְכֹחַ תְלַבְבֵנו ו תְזַכְכֵנו ו: , הָּרָּע שֶבַיֵצֶר הָּרַע צַד מֵעָּלֵינו רָּע ה הַיֵצֶר לְבַעֵר וְתַעַזְרֵנו תְסַיְעֵנו ו תְזַכֵנו כֵן הַזֶה. וֹם הַי מִּבָּתֵינו הֶחָּמֵץ שֶבִּעַרְנו כְשֵם "ו

מִּקִּרְבֵנו."

ה תחילת לפני תפילה ני לפסח קיון

זיע״א אליהו מרדכי הרב ממרן

וֹרָּה הַת מִּן עֲשֵׂה מִּצְוַת לְקַיֵם בָּזֶה מְכַוְנִּים ו הַבַיִּת אֶת מְנַקִּים הֲרֵינו

וְחָּמֵץ שְׂאוֹר. לְהַשְבִּית

מַחְשְבוֹתֵינו אֶת וֹת לְנַק תַעַזְרֵנו וֹרָּא, וְהַנ וֹר הַגִּב הַגָּדוֹל הָּאֵל וְאַתָּה.

מַעֲשֵׂינו אֶת וֹת ק ַלְנ.

וְהַמַחֲלֹקֶת הָּרַע הַיֵצֶר הַזֶה בַבָּיִּת יִּכָּנֵס שֶלֹא. בֵיתֵנו אֶת. לְטַהֵר

רָּצוֹן יְהִּי כֵן אָּמֵן ָּה. קְדֻש ו טַהֲרָּה שֶל שֶפַע הַזֶה הַבַיִּת עַל. שֶתַשְפִּיעַ

12 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

לפסח כלים הכשרת סדר ג- פרק

בפסח לשימוש המיועדים כלים רק להכשיר

א. בפסח– לשימוש המיועדים כלים בלבד- קר באוכל בהם השתמשו אם רק צריכים

לפסח- בהם להשתמש ורוצים בחריף או בחם השתמשו אם שטיפה. הגעלה צריכים

ליבון. או

ב. בפסח- לשימוש מיועדים שאינם כלים שדבוק ממשי מחמץ היטב לנקותם צריך

במכירת למוכרם צורך ואין בהם. להשתמש יבואו שלא סגור במקום יעם ולהצנ עליהם להגעילם צורך ואין. חמץ

רותחים במים הגעלה

ג. וכד סכו״ם צלחות, 'כוסות, ידי על כלי הכשרת רותחים. במים הגעלה ידי על מוכשרים כגון ורטוב, חם בדבר הוא שלהם הרגיל השימוש אשר לכלים מיועדת במים: הגעלה

, סירים בלח בו להשתמש שנוהגים דבר וכל ומזלגות כפות קערות, צלחות, מצקות,

. ברותחין

ד. - מגעילים? כיצד בועות המעלים רותחים מים עם גדול לסיר הכלי כל את, מכניסים מוכשר הכלי ובזה בלע, אשר את הכלי שיפלוט כדי המים, בתוך מעט הכלי את ומשהים

ז סע.)' תנב שו״ע ו- ה, ג, סע' תנא (שו״ע

ה. לפגם- טעם את לפגום בכדי וכד' סבון מעט או אפר ההגעלה כלי בתוך להניח טוב מחמת הוא אם אפילו ציר, כעין המים הפכו שאם הרבה, ישים לא אך המים. של הטעם

חן זן, שם כה״ח (עיין להגעלה פסולים הסבון, או.)האפר

ו. הזמן- כל רותחים מים ימתין מרתיחתם המים נחו ואם רותחים, במים אלא להגעיל אין כדי לוהטת אבן או לוהט ברזל במים מניחים היו (בעבר בועות ויעלו שוב שירתחו עד ברנר או גז ידי על המים את שמחממים בכך צורך אין ובימינו שנית, המים את שירתיחו

ו א, סע' שם רמ״א עיין.)וכד'.

ז. ורים- עכ במים להגעיל לא אין ציר, כעין המים שנעכרו עד כלים הרבה הגעיל אם

ה סע' תנב (רמ״א בהם עוד.)מגעילין

ח. רפויה- בצבת הגעלה את לרפות צריך הכלי, את בה שמחזיק צבת ידי על מגעיל אם תנב (שו״ע הצבת במקום ההגעלה מימי באו לא הרי כן לא דאם ולתפסו, ולחזור הכלי

ד.)סע'

ט. בסל- הגעלה בפעם הרבה כלים יניח ולא רשת, סל בתוך להכשרה כלים להניח טוב אינן נגיעתן במקום כן, דאם בזה, זה יגעו שלא כדי בו, מגעיל שהוא הכלי לתוך אחת

ג סע' תנב (רמ״א.)נגעלין

13 |

לפסח כלים הכשרת סדר ג- פרק

י. בהגעלה- מתינות שהחום כדי ספורות שניות ימתין המים, בתוך הכלי את כשמגעיל

בסכו״ם המקומות לכל יגיע בצלחת. או

יא. ניקוי- לנקותו חיוב אין אבל וחלודה. לכלוך מכל הכלי את לנקות יש ההגעלה, לפני

ממשות בהם שאין הכתמים. מן

יב. ההגעלה- אחרי שטיפה (שם ההגעלה אחרי קרים במים הכלים את לשטוף נוהגין

ל״ד ס״ק שם מ״ב עה. ס״ק שם (כה״ח לחוש אין ובדיעבד עד). ס״ק שם כה״ח ז. .)סע'

יג. קר- חריף שבלע כלי רותחים במים אותו להגעיל. טוב

יד. להגעיל- אפשר שאי כלים אפשרות אין רותחים במים להתקלקל שעלול כלי בימינו א). סע' תנא (שו״ע יפה יגעילו לא שמא לחוש שיש משום בהגעלה, להכשירו

רותחים- ממים ניזוקה שלא מתכת או פלסטיק או עץ קת יש הסכו״ם לכל כן ועל

נה ס״ק תנא ברורה (משנה אותם להגעיל.)אפשר

ליבון

טו. צלייה- רשת מנגל, , שיפודים, מגשים קשה- ליבון ביבש חום ידי על שבלע, כלי

צלייה- רשת או שיפוד או אפייה תבנית כגון ממנו שיינתזו עד בחום באש ליבון צריך

בימינו מלבנים לא לכן לפסח. הכשרה נחשב לא מהרגיל יותר חימום אבל ניצוצות.

אמייל- מצופים אפייה מגשי אין אבל ללבן, אפשר גריל או ושיפודים יינזקו. הם כי בחום די לכן חום, בשום ניצוצות נהיה שלא מברזל בימינו עשויים הם כי ניצוצות, צריך

החמץ- שריפת היא הליבון (שפעולת שבתוכו החמץ כל שיישרף ש״ד ב״ד תוה״ב ועיין

.) שם הבית ובבדק

טז. מחבתות- קל- ליבון הגעלה במקום קל" "ליבון ללבנו יכול הגעלה, לו שמועילה כלי, כל הכלי על שיונח קש להישרף שיוכל עד גדול כזה חום צדדיו בכל הכלי את לחמם דהיינו

כדלקמן למחבת, עושים וכך עתה. מחמם שהוא הכלי דופן של השני. בצד

סכו״ם

יז. ראשון- מכלי בעירוי גם אפשר גם אפשר כדלעיל, רותחים במים בהגעלה הכשרתם כלי או תרמוס מתוך לא אך המים, בו שרתחו מיחם מתוך רותחים מים עליהם לשפוך

ג סע' תנא (שו״ע המים בו רתחו שלא.)אחר

יח. מאד- חם דבר בהם שחתכו סכו״ם להסתפק אפשר ואי ראשון, בכלי הגעלה צריכים

מ״ב שם. (שו״ע ראשון מכלי בעירוי יט.)ס״ק

יט. מצקת- מכניסים שלפעמים כיוון האש, ע״ג שנמצא בסיר רותחים במים להכשירה יש

ראשון ככלי היא והרי האש על הנמצא לסיר. אותה

כ. מסיליקון- תַרְוָוד או מַצֶּקֶּת מים בתוך בהגעלה פלסטיק כלי כמו להכשיר ניתן

. רותחים

כא. ליבון צריכי. ם צלייה- רשת או שיפודים צלייה, סכיני

14 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

וכוסות צלחות

כב. פורצלן- או חרסינה כוסות או צלחות בארון ויצניעם ישטפם לכן הכשר, להם אין

כג סע' תנא (שו״ע הפסח לאחר עד.)נעול

כג. פלסטיק- וכוסות צלחות מתכת כלי כמו להכשיר. ניתן

כד. קרה– לשתייה זכוכית כלי לשתייה רק בהם שהשתמשו כוסות כפולה. שטיפה צריך

האיסור להסיר כדי במים היטב וישפשפם שידיחם דהיינו שטיפה, להם די רגילה קרה רצ״ג ס״ק שם (כה״ח שפשוף ללא במים ושוטפם חוזרם כך ואחר בעין בהם הדבוק

ר״ז.)משם

כה. בחמץ- תדיר בהם שמשתמשים זכוכיות צלחות בהגעלה לא אפילו מכשירים לא

יד צו.)(בא״ח

קורנינג– ל, קורא ארקופל, כוסות או צלחות כו. זכוכית כלי כמו. דינם

כז. חריפה- או חמה לשתייה זכוכית כוסות ואין שני בכלי הוא שהשימוש כיוון להכשיר.

בחמץ- תשמישם רוב ג- חלק פעלים רב (שו״ת בהגעלה מכשירים סימן חיים אורח זה במין להשתמש ישראלים בתים בעלי של דרכן אין בעירינו "כי שם: כתב וכך כח.

בו שיש תבשיל לבשל עירינו אנשי דרך אין נמי ועוד זאת. ראשון כלי שהם קדרות של ופירות וירקות ובשר אורז הם שלנו תבשילין כל אלא בעין, חמץ שהוא וקמח עיסה אין בעין חמץ בו שיש תבשיל שיבשלו יזדמן בשנה אחת פעם ואם בלבד, האדמה

או חיטים באורז מעורב היות יבצר לא ואם תשמישו, רוב אחר אלא בכלי הולכין בהגעלה להתירם שני כלי שהם אלו בקערות להורות יש ולכן במעוטייהו, בטלי שעורים

פעמים ג' יגעילום טוב היותר צד ועל בפסח, בהם לאכול.)"כדי

כח. במים אותם שמשרים בעירוי חריפה או חמה שתייה של כוסות להכשיר גם אפשר מכשירים כיצד ראשון. מכלי רותחין מים עליהם שופכים או לעת מעת ימים ג' קרים הזכוכית כלי את לתוכה ומכניסים במים גדולה קערה ממלאים ימים? ג' עירוי ידי, על

שוב ימתין המים, יחליף מכן לאחר, ויותר שעות וארבע עשרים המים בתוך וישאירם רמ״א כו סע' תנא שו״ע (עיין הוכשרו ובכך השלישית בפעם וכן שעות וארבע עשרים אם יב). סע' קלה יו״ד שו״ע כט. סי' או״ח ג, פעלים רב שו״ת יד. סע' צו בא״ח שם. ונו״כ

אחד כיום אלא נחשב זה אין ימים כמה במים הכלים והיו המים את החליפו. לא וכן

אחד יום אפילו זה אין שעות וארבע עשרים שעברו לפני המים שפכו. אם

כט. לאשכנזים- גם דחק בשעת זכוכית כלי הכשרת דחק בשעת כי ברורה המשנה כתב כוסות לו ואין זכוכית כלי בנמצא שאין "במקום לאשכנזים. גם זכוכית כלי מכשירים ג עירוי ע״י ולהכשירו יפה יפה לנקותן להקל לסמוך דיכול אדם החיי כתב כלים 'ושאר

ממנו ועדיפה ימים ג' עירוי כמו היא ברותחין והגעלה קנו). ס״ק תנא (סימן ימים" (שו״ע

קיח ס״ק משנ״ב כא. .)תנא

15 |

לפסח כלים הכשרת סדר ג- פרק

סירים

ל. מזכוכית- לסיר ומכסים זכוכית סירי כלי להכשיר המתירים ואף הכשרה. להם אין תנא (שו״ע יצירתה בעת שונים חומרים לה שמוסיפים שלנו בזכוכית התירו לא זכוכית

בפסח- בהם בישל אם בדיעבד, כג). סע' חכם שאלת. יעשה

ברזל- או ניום אלומי נירוסטה, סירי לא. לנקותם וצריך הגעלה, ידי על הכשרה צריכים אין ממשות, ללא כתמים נשארו ואם בהם. שדבוק אוכל כל או מחמץ ההגעלה לפני

ממשות- בהם יש ואם מעכבים. הם תנא (שו״ע באש הליכלוך מקום את לשורף אפשר

מח ס״ק שם כה״ח כד. ס״ק שם מ״ב ג. .)סע'

לב. לא רצוי טפלון- סירי צורך- יש אם אבל שריטות. בטפלון יש לפעמים כי להגעיל,

. מותר

לג. הסיר- מכסה בכל היטב לנקות וצריך עצמו, הסיר כמו הסיר מכסה את להכשיר צריך

יד סע' תנא שו״ע (עיין קפלים יש בו.)מקום

לד. ידיות- יכול הגדול, הסיר לתוך נכנסות אינן הן ואם הכשר. צריכות הכלים ידיות

ההכשרה לפני היטב לנקותם יש ברגים בהם יש ואם עליהן. רותחין בשפיכת ירן להכש לכלוך מצטבר ואם קנב). ס״ק שם כה״ח ורמ״א. יב סע' תנא (שו״ע קל ליבון ללבן או

לכלי- הידיות בין שניכר ממשי ולנקות לפרק. צריך

לה. הברגות יר בס יש אם להחליפו. ורצוי וניקוי, הגעלה צריך גם לחץ- סיר של גומי חכם שאלת ויעשו הגעלה. מועילה אין לנקותם, שקשה. וחריצים

לו. כלי- חצי השני חציו ולהגעיל להפכו כך ואחר כלי, חצי להגעיל. אפשר

לז. יבש- בו שמחממים סיר ליבון שצריכה אפייה, כמגשי. דינו

לח. גולשים והם מים בתוכו שמרתיחים ידי על גדול, סיר להגעיל כשרוצים גדול- סיר שהמים עד לוהטת אבן או ברזל גוש בתוכו להכניס אפשר גולשים לא הם אם החוצה.

שפתו על גולשים. הרותחים

לט. תנורים- ומגשי אפייה סירי הם שאין מכיוון אולם ליבון, ידי על הכשרה צריכים

שיאדימו- עד באש לעמוד יכולים שיש ומי החמץ. כלי עם ויניחם להכשירם, אפשר אי

לפסח מיוחדים אפייה כלי ירכוש בה. ם, צורך לו

מחבת

מ. מחבת- אחרת לרכוש הראוי מן ולכן יסודי, באופן המחבת את לנקות קשה כלל בדרך מים ללא האש על להניחה דהיינו קל, ליבון ללבנה צריך להכשירה והרוצה לפסח.

קש- מלמעלה עליה יניח שאם עד מלמטה, גדול בחום אותה ולחמם (שו״ע יישרף הוא

סז ס״ק מ״ב ורמ״א. יא סע' ת.)נא

מא. טפלון- מצופה מחבת ליבון צריכה שהיא כיוון טפלון, מצופה מחבת מכשירים לא לא שמא מכשירים לא לקלקול חשש שיש דבר וכל קל. בליבון מתקלקל וטפלון קל,

16 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

שלה שהטפלון משומשת מחבת היא ואם ז). ס״ע תנא שו״ע (עיין יפה יפה יכשירנו

להכשירה. תר מו איננו- כבר

מב. מחבת- של ידית לא אבל יב) סעיף תנא ערוך (שולחן הכשר צריכה מחבת של ידית לכתחלה "ואפילו רותחים. מים בעירוי מספיק אלא עצמה המחבת כמו קל ליבון צריכה

שם (רמ״א עליהן" שמערה עירוי ידי על להגעילן.)יכול

לתינוק כלים

שלא מה בסדקים. וניקוי וסבון מים עם טיפה ש צריך חמץ עליו אוכל שתינוק מקום כל מג. עדיף ולכבס, להוריד שניתן מה כל להצניע. לנקות, . ניתן

מד. תינוק- בקבוק צריך להכשירו רוצה ואם רותח, חמץ בולע שהוא כיוון להחליף, טוב

ראשון בכלי. הגעלה

שולחנות

- מטבח שולחן מה. בכסוי לכך בנוסף לכסותו טוב רותחין. עליו ולערות היטב לנקותו יש

החג ימי במשך עליו מהודק. שיהיה

מו. סלון- שולחן עליו אוכלים לפעמים אם בניגוב. או קרים במים היטב לשטוף צריך

מפה- ללא חם אוכל דרכו שאין יודע ואם רותחים. מים עליו ולערות להחמיר טוב

חם- חמץ אוכל עליו אוכלים שלא או מפה, לא ל בשולחן להשתמש לערות צריך אין

רגילה או ניילון במפת לכסותו טוב הידור וליתר רותחין. . עליו

מז. כתיבה- שולחן מחשב, שולחן טוב ניקוי. רק

מח. בצק- עם עליו שעובדים שולחן וחייב ראשון, מכלי רותחין מים עליו לשפוך

החג כל בנייר או במפה. כיסוי

מט. חריצים- עם חנות שול יסודי ניקוי אחרי לכסותם חייב חריצין בהם שיש שולחנות

רלה ס״ק תנא כה״ח קטו. ס״ק שם.)(מ״ב

נ. שולחן- מפות נוהגים יש יא). צו (בא״ח כביסה אבקת עם או ברותחין או לכבס יש את לכסות נוהגים ויש בלבד. לפסח שמיועדות כאלה או חדשות במפות רק להשתמש

ועי״ש י' סעי' קל״ה סי' יו״ד שו״ע ל', ס״ק תנ״א סי' פמ״ג (עיין ניילון מפות ב המפות

.)בב״ח

וכיורים שיש

נא. גרניט– או חברון מאבן רגיל שיש בהגעלה להכשיר שמותר אבן כלי נחשב רגיל. שיש קבוע שהשיש וכיוון בהגעלה. להכשיר אפשר שאי חרס כמו נחשב מלאכותי, שיש מאוד קשה זה באמת אבל רותחת. אבן על שנשפכים מים עם היא אותו להגעיל הדרך והסדקים החורים בכל אותו לנקות היא הדרך כן על השיש. את לסדוק עלול, וגם

במהלך עליו מניחים ולא ממיחם. רותחין מים עליו מערים כך ואחר אותו, בשים מיי

17 |

לפסח כלים הכשרת סדר ג- פרק

בלע– ואם חמץ, בלע השיש אם ספק כי הוא (והטעם רותח. אוכל או סיר הפסח זה

עליו- רותח חמץ סיר פעם שם ואם תשמישו. רוב לא שם בשיש מקום באיזה ספק

יש רותחת) באבן אותו שירים מכ איננו כן על שבמטבח. השיש כל את אוסר לא והוא עליהם ותבוא מתכת או פלסטיק במכסה אותו מכסים הנ״ל ההכשרה ואחרי מחמירים

לז יא, ס״ק מ״ב פה. פד, כ, טוב, ס״ק תנא כה״ח ב. סע' קה יו״ד שו״ע (עיין.)ברכה

נב. מלאכותי- שיש (משטחים קוריאן נאוליט, דקטון, פורצלן, גרניט קוורץ, משטחי

חלקם סינתטיים, חומרים קוורץ, גבישי עם דבקים פולימרים, של כובות מתר העשויים להכשיר אפשר אי הידרוקסיד), אלומיניום עם אקרילי פולימר פורצלן, גרניט משלבים

חמץ- בצק עליו ערכו אם כן על חרס, כמו ודינו לאו– ואם וכיסוי. רותחים עירוי חייב

רגיל שיש. כמו

נג. שיש כמו סדקים- עם שיש בגבס והסדקים החורים את סותמים זאת ומלבד רגיל,

ח סע' תנא (שו״ע וכד' בניילון או כסף בנייר לכסותו עניין יותר ויש.)וכדו',

- חרסינה כיור נד. צורך בכך אין אבל כחרס. ודינו חרסינה הוא כי להכשירו אפשר, אי

רותחת צה מ בתוכו מניחים ולא פגום. הוא כלל בדרך בולע שהוא חמץ שכל כיוון היטב אותו לנקות צריך כן על לאכילה. שראוי אוכל של סיר ולא חמץ ממנו שתבלע קערת בתוכו לשים מהדרים ויש השיש. לבין בינו לפעמים שיש חורים ולסתום

ברכה עליהם ותבוא. פלסטיק

נה. נירוסטה- כיור או עבודה משטח רותחין מים עליו מערים כך ואחר הפינות בכל מנקים

ה סע' (שו״ע.)תנא

נו. שבכיור- ומשולשים שבכיור מסנן פלסטיק- או ממתכת הם אם להגעילם אפשר

להחליפם ונוהגים בהם. הנמצאים החורים כל את היטב ולנקות רותחים, . במים

נז. הכיריים- שמעל הקיר מים עליו מתיזים כך ואחר והסדקים החורים בכל מנקים

ה סע' תנא (שו״ע.)רותחים

לבישול כיריים

נח. גז- של כירים על קל. ליבון ללבן יש החצובות את היטב, החלקים כל את לנקות יש את לצפות טוב זה כל עם רותחים. מים יערה הכיריים ומושב הכפתורים הגז מכסה רב שו״ת ורמ״א. ד סע' תנא (שו״ע כסף בנייר והחצובות הכפתורים הכיריים, מושב

. שיד ס״ק שם כה״ח יז סי' או״ח ד, )פעלים

נט. קרמיות- חשמליות, כיריים כמו מתחמם זה ומשטח אטומה, כזכוכית עשוי המשטח

שעה כרבע למשך הגבוה החום על ובחימום בניקוי הכשרתו ולכן חשמליות, . בכיריים

ס. אינדוקציה- כיריים העיגולים מגנטי, שדה ידי על שמתחמם בסיר החום מקור

הם כי הכשר צריכים לא הסירים מונחים שעליהם נשרף שגולש חמץ וכל. רותחים

18 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

סא. החמים- השטחים בין המרווח הכיריים סוגי בכל החמים השטחים שבין, המרווח כדי וכד' בנייר מכוסה להיות צריך הוא כן ועל מהסירים. עליו שגולש חמץ לבלוע יכול

עליו מונחים שיהיו הסיר שולי או עליו שייפול חם אוכל בין בפסח מגע יהיה. שלא

ם תנורי

סב. אפייה- תנור ארבעה דרושים מכשירים ואם הדחק. בשעת אלא תנור להכשיר אין

המתנה24 ב] היטב. ניקוי א] שלבים: עד חימום ד] מגשים. החלפת ג] שעות.

שעה חצי למשך. למקסימום

סג. אפייה- מגשי צריך והליבון ליבון. צריכים מים, בלי בהם שמשתמשים ממתכת

(שו״ע מעשי לא זה בפועל ממנו. ניתזים ניצוצות שיהיו עד ק חז ליבון לכתחילה להיות פעמיות חד בתבניות לאפות ביותר הטוב ולכן א). סע'. תנא

סד. אמאיל- ציפוי עם אפייה מגשי להכשרה ניתנים. אינם

סה. תנור- רשתות של בחום להכשירם ניתן חמץ, עליהם אופים לא כלל שבדרך כיוון

. התנור

סו. קופץ- טוסטר או אובן טוסטר משולשים, טוסטר לפסח להכשיר כלל אפשר. אי

ולהצניע היטב לנקות. צריך

סז. לנקות- חייבים הכלים כל כמו לנקותו חייבים בפסח, בתנור משתמשים שאין אע״פ

יפָּתח שלא כדי דבק נייר עליו להדביק או. ולכסותו

שונים מכשירים

סח. בלנדר- מיקסר- וניקוי בשטיפה די לכן קר, באוכל בהם משתמשים כלל בדרך

חם- או בחריף היה שימושו אם וכד'. סבון עם יסודי במים ולסכין לכלי הגעלה צריך עד סבון עם לנקותם יש מאכל, דברי בהם נותרו שאולי חריצים שם יש אם רותחים.

כלב למאכל ראויים שאינם ברור. שיהיה

סט. המסנן בניקוי היא יח מד של הכשרה ונקיות, שלמות הרשתות אם כלים- מדיח חום מקסימום עם ארוכה בתוכנית המדיח של והפעלה החמץ חלקי. מכל

ע. מקרר- לנקותו אפשר ואי חמץ בו שיש מקום יש ואם וסבון. במים וניקוי שטיפה, צריך

לדלת- הגומי בין או שבדלת בחריצים כגון בכדי אחר חומר או אקונומיקה שם ישפוך

מים ועירוי ניקוי צריכות המקרר ידיות כז). סע' תנא (רמ״א ממאכל החמץ שייפסל ההקפאה- תא שיד). ס״ק שם כה״ח קסא. ס״ק מ״ב שם. (רמ״א חמים לחם בו מניח אם

היטב וינקנו יפשירו. וכדו',

עא. מיקרוגל- כדי פעולות ארבע לבצע יש דחק ובשעת תנור. כמו להכשירו אין לכתחילה

להמתין24 ב] לחה. טלית במ היטב לנקותו א] מיקרוגל: להכשיר ג שימוש. ללא ]שעות לחמם יש הפסח במשך ד] המים. כל מתוכה שיתאדו עד מים צלוחית בתוכו להרתיח

סגורה בקופסה כשהם רק מוצרים. בו

19 |

לפסח כלים הכשרת סדר ג- פרק

עב. חשמלית- פלטה היא (כאשר ראשון מכלי רותחין ועירוי ניקוי ידי על הכשרתה

כסף בנייר אותה ויכסה. ם לשעתיי הפלטה את יחמם כך אחר מהחשמל). מנותקת

עג. היא הרי שבת, מערב חלות עליה שמניחים וכגון ישירות חמץ עליה שמחממים פלטה

לפסח להכשירה אפשר ואי ליבון שצריכה תנור. כמו

עד. מים- מיחם פלטה- על ששמים דוד או חמים מים מיחם מסיר עם טוב לנקות

ימלא כן על חמץ. פירורי המיחם לתוך נפלו שמא אבנית ירתיח במים, המיחם את

השנה- במשך חמץ המכסה על שמו אם המיחם. ברז דרך מהמים חלק וישפוך יש

כסף בנייר המכסה את. לעטוף

עה. מנגל- עדיף לכתחילה חמץ) מכיל פעמים שהרבה טחון עוף (כגון בחמץ נשתמש אם גבוה הכי החום עד להדליק בגחלים או בגז שימושו, כדרך הכשרו ברירה אין ואם. חדש,

ומתלבנת נקייה שהרשת. ולראות

שיניים ומשחות מברשות

עו. ומשחת ת במברש היטב לרחוץ הבוקר, בשעות פסח, ערב לפני יום בשיניים- קוביות אחת פעם לשטוף השיניים רחיצת אחרי שעליהן. הקוביות ואת השיניים את שיניים

רגיל הפה שלהם חמים במים הפה. את

עז. תותבות- שיניים ויערה פסח), בערב (ולא פסח לפני יום במתינות, וינקם ישטפם

יתקלקלו שלא כדי בהם סולדת היד שאין פי על אף שני מכלי חמים מים. עליהם

שיניים- שת מבר עח. ואם מזון. פירורי מצטברים הפינות שבין כיוון חדשה, לקנות טוב

חדשה- לקנות אפשרות אין בה ולהשתמש מפירורים היטב לנקות. אפשר

עט. פה- ומי שיניים משחת לפסח כשרים לקנות. יש

, שיש: , פלסטיק, כוסות, סכו״ם סיר מכשירים כיצד להדגמה קישור

0Aiko&feature=youtu. be - https: //www. youtube. com/watch? v=Lj_UT

20 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

ד– פרק חמץ מכירת

אסור החמץ ימצא". ובל יראה "בל על רגע בכל עובר בפסח, שלו חמץ ברשותו שיש מי

לבערו יכול שאינו חמץ הרבה לו שיש מי ולכן פסח קודם ביטלו אפילו לעולם, . בהנאה בהנאה מותר שעדיין בשעה הפסח קודם לגוי למכרו יכול. מהעולם,

ובה חנות לו יש כן אם אלא לנכרי, למוכרו דעת על ממש חמץ בבית להשאיר שלא טוב אך בבית שיש החמץ כל את יחלק או יאכל ניסן מר״ח וכבר בראשו, עיניו והחכם חמץ. הרבה נוהגים טוב מהיות אמנם חמץ. מוצרי יותר יקנה שלא וכמובן הפסח, ערב עד שיגמר כדי

מקום באיזה נשאר שמא ידוע חמץ בביתם מניחים שאין אע״פ החמץ את למכור אנשים

אדעתיה. ולאו

בדעתו שיגמור צריך אלא מלומדה, אנשים מצות כמו האדם אצל חמץ מכירת ענין יהא ולא ויעשה הראוי המחיר מן בפחות ימכור ולא וחלוטה. גמורה מכירה לגוי באמת מוכרו שהוא

את לו שישלם הגוי מאת יבקש הפסח ולאחר קדימה דמי הגוי מן יקבל וכן כדין. קנינים וכך כך בעד החמץ את לו וימכור שיחזור ממנו יבקש כסף, לו שאין ישיבו וכאשר. החוב. כיצד רבים דינים ויש ומאחר. ממש הסוחרים כדרך אלא בעלמא, כמשחק הדבר יהא ולא

רבנות באמצעות אלא פרטי, באופן המכירה את יעשה לא כן על לגוי, להקנות או מוכרת,

לדבר המומחה חכם ידי. על

לנכרי מכרו שלא החשוד ישראל של מחמצו הפסח אחר ליהנות שלא להיזהר. צריכים

צורך שאין ובודאי לפסח, הכשר עליו שאין סוכר או יבשה שעועית למכור צריך אין מהדין

הכשר- עליו שאין דבר למכור והמחמיר וכד' קיטניות למכור להלן עיין ו ברכה עליו. תבוא

לא ומה למכור צריך מה המוצרים בטבלת הבא. בפרק

21 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

ה- פרק לפסח מוצרים טבלת

למכור? או להצניע לבער, צריך מוצרים איזה

מוצרים של רבות עשרות מול עומדים עצמנו את מוצאים אנו לפסח הניקיונות במהלך

אחר ולאוכלם בבית ירם להשא מותר אם יודעים אנו ואין לפסח", "כשר תווית עליהם שאין סוגים לכמה מחולקים זו ברשימה המוצרים לאשפה. לזרקם או לבערם שחובה או: הפסח,

1 ) - לפסח הוכשרו לא אבל חמץ, חשש כל בהם שאין מוצרים למכור צורך אין על לפסח". "לא עליו שכתוב סגור בארון הללו המוצרים את להצניע טוב אותם.

שלא מקפידים (יש חמץ אינם הללו המוצרים כי, "חמץ לכתוב לא ראוי זה "ארון בפסח "חמץ" המילה את.)להזכיר

2 ) חמץ- לתערובת חשש או חמץ תערובת בהם שיש מוצרים מדרבנן. איסורם שלא שמחמירות הדעות לפי גם החמץ, במכירת הללו המוצרים את למכור אפשר

דגן.)בתערובת "כזית" בהם שיש (כלומר, גמור חמץ מוצרי במכירה לכלול

3 ) מ״כזית- גדול החמץ ושיעור גמור, חמץ בהם שיש "מוצרים מתירים יש הרב לדעת אך היהודי, בבית כשהם גם המכירה על ולסמוך לנוכרי למכור לכתחילה

הפסח לפני במתנה אותם לתת או לזרקם טוב. זצ״ל

4 ) בהם- להשתמש שאפשר מוצרים הם זו ברשימה עליהם שמדובר המוצרים כל

מוצרים לפסח– מיוחד הכשר יש אם אבל לפסח. מיוחד הכשר ללא האמור

לגביהם תופס לא זו. ברשימה

גיורא בר חגי ומהרב "כושרות" מארגון כץ משה מהרב בנתונים נעזרנו הטבלה הכנת לצורך

לישראל הראשית. מהרבנות

22 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

למכור שוקו להכנת אבקה מותר מחמץ שמופקים עמילנים גם ולפעמים תמציות, . מכילה

למכור אפייה אבקת תירס מעמילן שעשויה כיוון חמץ, בה אין כלל. בדרך

חיטה מעמילן שעשויות אפייה אבקות. יש אין אך לפסח, הכשר להם אין אם למוכרן ראוי לכן, צורך

. לבער

מותר

מותר למכור נוספים רכיבים מופיעים האריזה ועל במידה להצניע ג׳לטין אבקת

להצניע חרובים אבקת גם במקביל מייצרים זה מוצר המייצרים מהמפעלים הרבה

חמץ עם דברים מותר

מרק אבקת ובהפסד לבער.

למכור מרובה דקסטרוזה כמו וסוכרים קמח המוסיפות חברות ישנן

גמור חמץ חשש שהם. ודקסטרון

במרכיבים לבדוק. צריך

לפסח– טוב הכשר יש אם מותר

, אסור ובהפסד

מרובה לשאול חכם שאלת

להצניע סוכר אבקת נארזה ודאי כי הכשר, אין אם ומצניעים חמץ. מכילה אינה

בו. חמץ יש שאולי במקום פיקוח בלי מותר

למכור סחלב אבקת אסור מחמץ מופק להיות שעשוי מעמילן. עשוי

למכור חיטה עשב אבקת אסור לחמץ. חשש

פלאפל אבקת

לפלאפל תערובת / אסור גמור חמץ תערובת בהם שמערבים אבקות ישנן לבער

להצניע קקאו אבקת הכשר- אין אם בגלל בפסח לכתחילה להשתמש לא

. האריזה מותר

אסור גמור חמץ לבער אובלטים

לבער דגים אוכל אוכל יש לדגים. אותו לתת שאסור כמובן חמץ. בחזקת כשרות עם מזון אין אם דגים. בחנויות לפסח כשר לדגים הדגים רוב מנסיון מרוסק. בשר שאריות להם לתת אפשר

זה את. אוהבים

אסור

קופת של התרופות ברשימת פירוט לראות תינוקות אוכל כללית חולים

מטרנה בהמשך. המופיעה ברשימה מופיעים וסימילאק

בנפרד זאת

מותר

23 |

מ טבלת ה- פרק לפסח וצרים

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

אורז הסוגים מכל שחור או לבן

או להשתמש

(לפי להצניע

אבות )מנהגי

חמץ ולא קטנית הוא. אורז

לפסח "כשר תווית עם אורז ירכוש אורז שאוכל,"מי

שיש אריזה ובבתי בטחנות נארז האורז שלפעמים משום

סולת או קמחים. בהם

לפני שימוש לפני פעמים שלוש לבודקו יש מקרה בכל

הפסח

מותר

או רגילות אטריות

ביצים אטריות אסור חמץ לבער

למכור אורז אטריות עמילנים להכיל עלולה היא לפסח טוב הכשר אין אם מוצר המייצרים מהמפעלים הרבה ובנוסף, מחמץ. שמופקים

דגן מיני מחמשת גם. אטריות במקביל מייצרים זה

מותר

למכור פודינג אינסטנט לפסח- הכשר אין אם ותמציות חיטה עמילן להכיל עלול

מחמץ. שמופקות מותר

או לחיטוי אלכוהול

אלקוג׳ל מותר למאכל לא להשתמש

לשתיה מיובא אלכוהול למכור לפסח- הכשר לו שאין המיובא האלכוהול רוב בחשש הוא

הספק בגלל למכור אפשר גמור, חמץ לבער

מותר למאכל לא אך חמץ, בחשש להשתמש רפואי אלכוהול

ניקוי ונוזל אקונומיקה

כלים להשתמש הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

אסור חמץ מצופים לבער אמריקאים בוטנים

שלא יבש בורגול מורטב ולא מבושל

ייצורו בתהליך

להצניע בתהליך הורטב לא הוא באמת אם היצרן אצל לברר יש

העיבוד מותר

ושיבולת מוכן בורגול

(קוואקר )שועל לבער אסור חמץ חשש בהם יש לכן ייצורם בתהליך חם בנוזל. מורטבים

אסור גמור חמץ לבער קפוא בורקס

אסור גמור חמץ לבער בייגל

אסור גמור חמץ לבער ביסלי

24 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

אסור גמור חמץ לבער ביסקוויטים

אסור גמור חמץ לבער בירה

להצניע במבה מותר חמץ בה אין. קטניות.

למכור סוכר בצק וייתכן סירופ", ב״קורן משתמשים אם קטניות בו שיהיו ייתכן

בגלוקוזה משתמשים אם גמור חמץ בו. שיהיה מותר

צמחי בשר או לבער

למכור לפסח– טוב הכשר יש אם וגלוטן. חיטה קמח להכיל עלול

מותר מותר

אסור גמור חמץ לבער ג׳חנון

למכור ג׳לי מותר חיטה מעמילן יוצר שהוא וייתכן לימון, מלח להכיל. יכול

אסור גמור חמץ לבער גלידה גביעי

אסור כלל בדרך מחיטה שעשוי גלם חומר לבער גלוטן

מכילות שאינן גלידות

עוגיות ואפשר למכור.

להשאיר

סגור במקפיא לא ומסומן

לשימוש

בפסח

גם מחמץ. הופק שהוא וייתכן לימון, מלח יש בגלידות שהופק אלכוהול לעתים יש לגלידה שהוכנסו טעם בתמציות

. מחמץ

מותר

עוגיות שמכילות גלידות אסור חמץ לבער

חיטה גרגירי. למכור המהדרים

יבערו

חובה אין במים. מושרים או נרחצים החיטה גרעיני כלל בדרך

לבער– אינה החרדית" "העדה בהשגחת חיטה הספק. בגלל

במים. נרחצת

מותר

גריסים. למכור המהדרים

יבערו

לבער חובה אין במים. מושרים או נרחצים גריסים כלל בדרך

– אינם החרדית" "העדה בהשגחת גריסים הספק. בגלל

במים. נרחצים

, מותר המהדרים

יזרקו

אסור גמור חמץ לבער גרנולה

ופיצוחים גרעינים

קלויים לא –

או להצניע

להשתמש מותר במנהג ותלוי קטניות נחשבים

25 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

ופיצוחים גרעינים

קלויים, למכור המהדרים

יבערו

או רגיל וקמח מים של בתערובת נעשית הקלייה כלל בדרך

לכתחילה ניתן בספק, שמדובר כיוון אדמה, תפוחי קמח

גמור חמץ מותר. שלא למחמירים גם המכירה, על לסמוך חמץ כזית בהם אין כי מותר בדיעבד

תפוחי קמח מעורב החרדית' 'העדה בהשגחת בפיצוחים

ומנצ׳ס אמריקאיים בוטנים למעט. אדמה,

מותר

להשתמש דאודורנט נמרח– אם לפסח הכשר. צריך

להשתמש אפשר ספרי- אם מותר

אסור גמור חמץ הוא הציפוי לבער פרורים מצופה דג

טחונים דגים מעובדים, לא כגפילטע- מעובד או

שימורים או קפוא פיש,

או לבער

למכור קמח מכילים הם לפעמים לבער, וצריך חיטה קמח מכילים

לנכרי למכור אפשר ומספק אדמה, . תפוחי מכיל אם חיטה- קמח

אסור

מותר להשתמש טריים דגים

קפואים דגים להצניע מסומן במקרר.

לשימוש לא

בפסח

לעתים מים. להוספת פוספט בסודיום משתמשים כלל בדרך

עמילנים להם מוסיפים. רחוקות מותר

דגנים בוקר- דגני בשעת לבער.

למכור דחק או לתת או ממש של חמץ יש שבהם סוגים הרבה יש

לבער צריך ולכן דגן. מיני. מחמשת לבער

רק מכילים הבוקר דגני אם להצניע תירס בוקר- דגני וכד 'תירס

– לבער צורך אין

מותר

להשתמש דוחן לבעלי או קטניות. לאכול שנוהג למי לקיימו ומותר קטניות

חיים מותר

ללא מטרנה דייסה

לפסח הכשר

מטרנה עיין

למכור מועד מבעוד לרכוש חמץ. מכילה כלל בדרך מטרנה דייסה

לפסח הכשר עם. מטרנה אסור

למכור קורנפלור דייסת מותר חיטה עמילן גם להכיל יכולה לעתים. נדירות

26 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

לבער מיובאת וודקה אינה החרדית" "העדה בהשגחת וודקה גמור. חמץ כלל בדרך

חמץ, מכילה בשעת אסור.

לשאול דחק

חכם שאלת

למכור ויטמינים לפסח- הכשר שאין הוויטמינים סוגי בכל מותר חמץ שיש. ייתכן

ויסקי במקום לבער. מרובה, הפסד

להקל ניתן

. ולמכור

אסור גמור מחמץ. עשוי

אסור גמור חמץ לבער מצופים (גם )ופלים

חד- פלסטי: פעמי חד צלחת ניילון, מפות

כוסות פלסטי, פעמי פרגמנט ניירות פלסטי,

מנג׳טים. לאפייה, (עיין

)כלים

להשתמש מותר חמץ בהם. אין

חד-: פעמי

חד- צלחות נייר, פעמי

חד- כוסות, נייר פעמי

סופג. נייר כלים )(עיין

להצניע הכשר ללא במוצר לפסח. הכשר עם במוצר להשתמש יש

חיטה עמילן עשוי בדבק לפעמים משתמשים מותר

חומץ– הכשר ללא

לפסח למכור מיוצר ולפעמים כלל, חמץ חשש בלא מיוצר לפעמים

חמץ חשש בהם שיש חומרים עם תסיסה. בתהליך מותר

להצניע סינטטי חומץ מותר חמץ מכיל. אינו

ציטרית. חומצה

Citric acid למכור מופקת להיות עלולה סוכרים, תסיסת בסיס על מיוצרת הכשר עליהם ואין לימון חומצת שמכילים מוצרים מחמץ.

לפסח– להשתמש ולא למכור ולכן ספק, . הם

מותר

למכור לימון חומצת מופקת להיות עלולה סוכרים, תסיסת בסיס על מיוצרת הכשר עליהם ואין לימון חומצת שמכילים מוצרים מחמץ.

לפסח– להשתמש ולא למכור ולכן ספק, . הם

מותר

להשתמש ניקיון חומרי יש- אם וגם חמץ, בהם אין כלל בדרך למאכל ראוי הוא אין

. כלב מותר

חיטה. למכור המהדרים

יבערו

חובה אין במים. מושרים או נרחצים החיטה גרעיני כלל בדרך

לבער– ספק שמדובר. כיון

במים נרחצת אינה החרדית' 'העדה בהשגחת. חיטה

מותר

27 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

ארץ מגידולי חיטה

ישראל להצניע נרחצים לא ישראל ארץ מגידולי החיטה גרעיני כלל בדרך אינה החרדית" "העדה בהשגחת חיטה גם במים. מושרים ולא

במים. נרחצת

מותר

אסור גמור חמץ חשש לבער תפוחה חיטה

להצניע חילבה מדוקדקת ברירה וצריך חיטה. גרגירי תערובת בחילבה יש

הפסח לפני מותר

למכור סויה חלב מותר חמץ חשש. יתכן

חלבה חלווה– או להצניע לפי להשתמש

המנהג

ולא קטנית הוא השומשום טחון. משומשום עשויה החלווה

וחלווה– טחינה קטניות לאכול שנוהג מי חמץ. לאכול יכול

לפסח מיוחד הכשר עליה יש. אם

מותר

סוכר ללא חלווה

לפסח הכשר וללא למכור מותר חמץ חשש בו ויש סורביטל, תוספת יש סוכר ללא. בחלווה

בוטנים חמאת לפסח הכשר ללא למכור ומוצר אמולסיפייר של קטן אחוז לה מוסיפים כלל בדרך

חמץ חשש בהם ויש. עמילן, מותר

חרדל

לפסח הכשר ללא

לבער בדרך הדגן. קליפת שהוא סובין כלל בדרך מכיל חרדל ממרח

הופקו שהם וייתכן מייצבים, בתור עמילנים מכיל הוא כלל

חרדל בקופסת אין כי הפסח אחרי מותר בדיעבד מחיטה.

דגן כזית. רגילה

מותר

להצניע טונה מותר חמץ חשש. אין

טחינה או להצניע

להשתמש- המנהג לפי

ולא קטנית הוא השומשום טחון. משומשום עשויה הטחינה

וטחינה– קטניות לאכול שנוהג מי חמץ. יש אם לאכול יכול

הכשר עליה

מותר

הארץ מתוצרת יין

לפסח הכשר ללא

להצניע "כשר כתוב לא אם השנה. כל לפסח כשרים היינות רוב

"לפסח– אם למכור. או לבער אין אבל להשתמש, לא כתוב

קודמת– משנה כשר חשש בכך אין

מותר

לבער כוסמין מים עם במגע להחמיץ ויכולים דגן מיני מחמשת הם. כוסמין

קטנית אלא חמץ ואינה כוסמין אינה כוסמת לב, )(שימו מותר

להצניע כוסמת קטנית אלא חמץ אינה. כוסמת

'כוסמין- היום שקרוי 'מה להחמיץ ויכולים דגן מיני. מחמשת

'כוסמת- שקרוי 'מה. קטנית

מותר

28 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

לבער כף כיף אסור להתבלבל לא להזהר לפסח. מיוחד יצור (ויש גמור. .)חמץ

פעמיים חד כלים

מפלסטיק להשתמש מותר חמץ מכילים. אינם

חד- כלים פעמיים

מנייר או מקרטון להצניע הנייר סיבי את לדבק כדי הייצור בשעת עמילן מערבים

או תירס מחיטה, להיות יכול עמילן מבחוץ. אותו ולהחליק צריכות נייר וצלחות כוסות לכן וטפיוקה. אדמה מתפוחי

הכשר– יש אם הכשר. להשתמש ניתן

מותר

למכור כמון אחרי נאסר לא בדיעבד חמץ. בו שמעורב גבוהה סבירות יש

יש אם התערובת. בכל חמץ כזית אין כי בשימוש, הפסח

טוב– הכשר להשת ניתן מש

מותר

למכור לדר מותר דגן מיני מחמשת קמח עם כאלו. . ישנם

ליקר לפסח הכשר ללא למכור לא בדיעבד מחמץ. שהופקו ומייצבים אלכוהול להכיל יכול התערובת בכל חמץ כזית אין כי בשימוש, הפסח אחרי. נאסר

טוב– הכשר יש אם להשתמש ניתן

מותר

להצניע לפתית שמן לפתית– קטניות אינם זצ״ל אליהו הרב שלדעת לפתית. מזרעי נעשה ויש קטניות, הוא קנולה ששמן שסוברים פוסקים יש ישאל אחד כל ולמעשה חיטה. תערובת חשש בגלל אוסרים

רבו. את

מותר

לבער חיים לבעלי מזון גמור חמץ יש. ברובם

לב לשים ויש שבושלו, וחלב בשר של תערובת שמכיל ויש

לזה השנה. כל

חמץ יש אם

אסור

להשתמש מטרנה גולד– מטרנה שלב1, 2, 3

קר אקסטרה מטרנה

קר אקסטרה מטרנה

שלב1 קר אקסטרה מטרנה, 2, 3

מהדרין– מטרנה שלב1, 2, 3

מהדרין מטרנה

שלב1 מהדרין קר אקסטרה מטרנה 3, 2,

ספיישל מהדרין מטרנה

וניל וגם גם

וניל בטעם גם דייסה

וגם לתינוקות חלב תחליף

שלב1 חלבי מטרנה, 2, 3

מותר

29 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

צמחית מטרנה

שנה גיל עד לידה מגיל צמחית מטרנה

ואילך שנה מגיל צמחית מטרנה

קורנפלור דייסת

וניל דייסת

אורז דייסת

לשימוש מוכן מארז מטרנה

להאכלה, מוכנה נוזלית מטרנה

פגיםPHF מטרנה להאכלה מוכנה

לפגים אם חלב להעשרת תוסף

מטרנה לפסח הכשר ללא למכור מותר בדיעבד לפסח. הכשר עם מטרנה מועד מבעוד לרכוש

התערובת בכל חמץ כזית אין כי בשימוש, הפסח אחרי מותר

מותר הגז בתערובת חמץ חשש אין להשתמש סודה מי

מיונז לפסח הכשר ללא למכור בכל חמץ כזית אין כי בשימוש, הפסח אחרי מותר בדיעבד

התערובת

חרדל. מכיל

בדיעבד מותר

מותר המים בתערובת חמץ חשש אין להשתמש מהכנרת מים

משומר לימון מיץ

לפסח הכשר ללא למכור הופק שהוא וייתכן לימון, מלח בו שמעורב לימון מיץ יש

טוב– הכשר יש אם מחמץ. להשתמש ניתן מותר

למכור קפה מלבין מותר חמץ. תערובת

מותר להצניע מלח

למכור לימון מלח מופקת להיות עלולה סוכרים, תסיסת בסיס על מיוצרת

טוב– הכשר יש אם מחמץ. להשתמש ניתן מותר

למכור אגוזים ממרח מייצבים אלכוהול, שמכיל טעם תמציות עמילנים, מכיל

אחרים- עד20%. מותר

למכור תמרים ממרח מותר גבוהים באחוזים עמילן להכיל. יכול

מסטיקים לפסח הכשר ללא למכור הכשר יש אם וגלוקוזה. חמץ בתערובת שנעשים מהם יש

טוב– הכשר לו ואין בבית שמר אם בדיעבד להשתמש. ניתן

- בכל חמץ כזית אין כי בשימוש, הפסח אחרי מותר

התערובת

מותר

30 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

ניילון, מפות למדפים עטיפה ניירות להשתמש מותר חמץ בהם. אין

מותר לפסח כשרות בעיית אין כלל בדרך להשתמש נייר מפיות

למכור עשירה מצה חשש הם זצוק״ל יוסף יעקב והרב זצוק״ל אליהו הרב לפי

גמור לחמץ

אסור גמור חמץ לבער מקרונים

בטעמים מרגרינה

לפסח הכשר ללא למכור מותר מחמץ שהופקו שייתכן תמציות. מכילה

טעם בלא מרגרינה

לפסח הכשר ללא או להצניע

להשתמש קטניות– שמן שאוכל מי קטניות. מכילה אם להשתמש יכול

קטניות שמן אוכלים ולא קטניות אוכלים יש הכשר. יש

מרגרינה אוכלים לא. ומימלא

מותר

ושפתונים שינים משחת

הכשר ללא להצניע בשימוש. אסור

משתמשים- לא אם לבער צריך. לא

מותר

למכור אפייה משפר

למכור אנרגיה משקאות או לימון מלח או אסקורביט חומצת או בו יש כלל בדרך האלו שכל ויטמינים, פעמים והרבה אנזימים גם יש שניהם,

בתערובת כזית אין גמור. חמץ להיות. עלולים

מותר

חריפים- משקאות וודקה בירה, ויסקי, לבער בירה- ויסקי, גמור. חמץ

וודקה– חמץ. ספק

חמץ מכילה אינה החרדית' 'העדה וודקה. בהשגחת

אסור

חריפים משקאות מחמץ עשויים שאינם

לפסח הכשר ללא –

למכור וייתכן ואלכוהול, תמציות להכיל עלולים חריפים משקאות

מחמץ שהופקו מותר

דיאט קלים משקאות

לפסח הכשר ללא להצניע עלול והוא 'אספרטיים', שנקרא מלאכותי ממתיק בהם יש

מקטניות מופק. להיות מותר

חיטה נבט וכדאי למכור,

לבער מותר מחמיץ לפעמים

נוטרילון הרבנות באישור

הראשית

להשתמש נוטרילוןAR נוטרילוןHA / /נוטרילון קומפורט נוטרילון /

שלב1 נוטרילון / פגים נוטרילון / לקטוז ללא שלב2 & &

שלב3

מותר

31 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

אלומיניום- נייר נייר

כסף להשתמש החיTALLOW מן בשומן שנמשח חוששים יש על בחמץ. או

האחרונות בשנים מייצרים לא הראשית הרבנות בדיקות פי

חמץ ממרכיבי או החי מן משיחה חומר עם. תבנית

מותר

אפייה נייר הכשר ללא חוץ תוצרת

להצניע מחמץ בעמילן הנייר את מצפים יש בסיליקון מצופה. לרוב

הכשר בלי משתמשים לא לכן מותר

אריזה נייר בארץ המיוצר להשתמש בעמילן מצופה ולפסח תירס בעמילן השנה במשך מצופה

קרים במוצרים בשימוש יורד לא הציפוי אדמה. תפוחי

. ויבשים

מותר

תבניות כסף, נייר

וכדומה אלומיניום להשתמש החיTALLOW מן בשומן שנמשח חוששים יש על בחמץ. או

האחרונות בשנים מייצרים לא הראשית הרבנות בדיקות פי

חמץ ממרכיבי או החי מן משיחה חומר עם. תבנית

מותר

נקטר לפסח הכשר ללא מותר בתמציות חמץ חשש למכור

צמחיות נקניקיות או לבער

למכור וגלוטן חיטה קמח להכיל. עלול, מותר למהדרין–

אסור

בשריים נקניקים או לבער

למכור וגלוטן חיטה קמח להכיל עלול, מותר למהדרין–

אסור

קרם שמפו, גוף, סבון

גוף להצניע הכשר– יש אם. להשתמש

לבער ולא להשתמש לא הכשר- אין אם

מותר

מותר חמץ חשש למכור סובין

מותר להצניע לשתיה סודה

למכור וניל סוכר אלכוהול להכיל עלולה הווניל ותמצית עמילן, בו יש לפעמים מחמץ. שהופק מותר

סוכר לפסח הכשר ללא להצניע מסלק הסוכר בייצור קטניות. להכיל עלול הכשר אין אם שמכיל בחומר משתמשים לפעמים אירופה, מתוצרת סוכר

. קטניות

מותר

וממתיקים סוכרזית

אחרים סוכרזית שמכילים

למכור ולפעמים דקסטרין, מלטו או דקסטרוזה בהם מעורבים או קטניות בהם להיות ועלול סורביטל, שמכיל נוזלי ממתיק

גמור. חמץ

מותר

32 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

למכור טופי סוכריות אלכוהול שמכיל מאכל צבע אלכוהול, שמכיל טעם, תמציות

גלוקוזה- מייצבים, עד80% ניתן גלוטן, ללא כתוב אם.

להשאיר

מותר

לבער סולת אסור בתהליך. הייצור מים שעירבו חשש יש

סיגריה לשימוש אסור

השנה כל כאן ראה מחמירים ויש סגריות, על לפסח כשרות צריך: לא http: //www. kosharot. co. il/show_bama. asp? id=58267

ואסור כלי הכנת היא בחג, סיגריה. הכנת

אפשר

למכור סילאן הכשר– יש אם אבל בעיה, אין טבעי בסילאן בעיה. אין

ועמילנים תמציות לפעמים מערבבים בארץ. שמיוצר בסילאן הכשר- אין אם ולכן נאסר לא בדיעבד חמץ. להכיל עלול

הפסח אחרי

מותר

להשתמש סימילאק שלב3 פלוס אדבנס סימילאק, 2, 1

אלימנטום סימילאק

סימילאקA. R.

סימילאקSpit Up Relief

שלב2 קומפורט סימילאק, 1

קומפורטHMO גולד סימילאק שלב2, 1

גולדHMO סימילאק שלב3, 1, 2

אם חלב מעשיר סימילאק

SIMILAC LAMEHADRIN STAGE 1, 2, 3

שלב2, 3 למהדרין סימילאק, 1

נאושור סימילאק

PM 60/40 סימילאק

סימילאקRTF להזנה מוכן

קאר שייל ספ סימילאק

צמחי1 סימילאק (איזומיל)

צמחי2 סימילאק טַף) (איזומיל

מותר

מותר למכור מייפל סירופ

למכור שוקולד סירופ בהם שיש טעם ותמציות גלוקוזה עמילן, להכיל יכול

. אלכוהל מותר

מותר הדגים בשמן לקטניות חשש או קטניות להצניע סרדינים

קטניות למכור עדשים

מותר

33 |

טב ה- פרק לפסח מוצרים לת

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

או אדומות עדשים

כתומות משוחזר בשמן מדובר שמן. לפעמים עליהם, מורחים

אסור גמור חמץ לבער קפואות עוגות

להשתמש מעובדים לא עופות שעופות כיון חמץ, מתערובת ניזון שהעוף חוששים לא אנו

זפק עם היום משווקים. לא מותר

עמילן לפסח- הכשר ללא

הארץ תוצרת

להצניע

בארץ– מותר מקטניות כלל בדרך מיוצר

עמילן

לפסח- הכשר ללא חוץ תוצרת

למכור בחו״ל– מותר חמץ לתערובת חשש

פודינג לפסח הכשר ללא למכור מותר מחמץ שמופקות ותמציות חיטה עמילן להכיל. עלול

מותר להצניע פופקורן

פיצוחים מנצ׳ס מסוג אמרקאים ובוטנים

אסור חמץ לבער

קלויים פיצוחים, למכור והמהדרין

לבער

או רגיל וקמח מים של בתערובת נעשית הקלייה כלל בדרך לכתחילה ניתן בספק, שמדובר כיוון אדמה, תפוחי קמח גמור חמץ מותר שלא למחמירים גם המכירה, על. לסמוך

חמץ כזית בהם אין כי מותר בדיעבד

תפוחי קמח מעורב החרדית' 'העדה בהשגחת בפיצוחים

ומנצ׳ס אמריקאיים בוטנים למעט. אדמה,

מותר

למכור יבשים פירות הייצור בתהליך לחות לספיגת בעמילנים שמשתמשים. יש

בחשש מסוכרים יבשים בפירות תמציות שמוסיפים יש

. חמץ

בחשש שמדובר כיון המכירה על לסמוך. אפשר

מותר

לבער זמן פסק גמור. חמץ

לפסח שכשר מוצר אותו עם להתבלבל לא. להזהר

אסור

למכור אורז פצפוצי מותר דגן מיני מחמשת תערובת להכיל. עלולים

34 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

אורז פריכיות או להצניע

למכור מותר דגן מיני מחמשת תערובת להכיל. עלולים

פריכיות מיני מחמשת אחד עם

דגן

לבער מים עם מגע נוצר הייצור. בתהליך

שהחמיץ ודאות אין כי מותר בדיעבד

מותר

אסור גמור חמץ לבער פסטה פתיתים\

מותר לפסח כשרות ללא להשתמש לא המנהג חמץ. מכיל לא להצניע צ׳יה

טבעי צ׳יפס לפסח הכשר ללא להצניע מותר חמץ מכיל. אינו

צ׳יקו

קפה תחליף

או להצניע

למכור חמץ. לא

חמץ חשש בו שיש נכתב החרדית" "העדה של, בפרסום

ברכה עליו תבוא למכור המחמיר. ולכן

מותר

לבער קוואקר. חמץ

רידודו לפני הגרגיר את לרכך כדי במים. משתמשים

אסור

אסור גמור חמץ לבער קוסקוס

שימורים קופסאות

לפסח הכשר ללא להצניע טעם ותמציות לימון מלח מכילות השימורים קופסאות. רוב

מיוצר להיות עלול והוא חומץ, שמכילות קופסאות יש

. מחמץ

מותר

מותר להצניע טהור קוקוס

להצניע קורנפלור קטניות. עשוי

קטניות לאוכלי לפסח הכשר צריך,

האריזה בגלל גם

חיטה עמילן גם להכיל יכול הוא נדירות שלעתים בגלל. וגם

מותר

אסור במרכיבים לבדוק חמץ, שהוא שעורה לתת מכיל לבער קורנפלקס

קטניות או להצניע

להשתמש

המנהג לפי -

בקטניות– להשתמש שנוהג מי אחרי רק בהם משתמש

הפסח לפני לבדוק וראוי מדוקדקת. . בדיקה מותר

35 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

קטשופ לפסח הכשר ללא למכור מותר חמץ להכיל שעלולות ותמציות חומץ. מכיל

קינואה להשתמש בדיקה אחרי חייב ולכן חיטה בו מעורב קטנית. אינו הקינואה צמח מותר ברירה

לבער ממתק קליק-. חמץ

להזהר- בקניה לבדוק לפסח. שכשר מאוד דומה ממתק יש שימוש ולפני

אסור

שיפון קמח

הארץ תוצרת

למכור מושרים ולא נרחצים לא אלה החיטה גרעיני כלל בדרך

. במים מותר

מותר להצניע חומוס קמח

חיטה קמח

גלוטן ללא אסור הגלוטן הוצאת בתהליך במים טיפול עובר הקמח למכור

מלא חיטה קמח

הארץ תוצרת למכור מושרים ולא נרחצים לא אלה החיטה גרעיני כלל בדרך

. במים מותר

רגיל חיטה קמח

הארץ תוצרת למכור מושרים ולא נרחצים לא אלה החיטה גרעיני כלל בדרך

. במים מותר

טף קמח אצל שנאכל מאכל

האתיופית העדה

להצניע במטחנות נטחן בפסח. איסור בו נוהגים האתיופית בעדה

בפסח להשתמש לא לכן קמח-. טוחנים בהם מותר

כוסמין קמח. להצניע

המהדרין

מוכרים

מותר מים אין הכוסמין בטחינת כלל בדרך

לבן, קמח רגיל חיטה קמח למכור מותר במים מושרים או נרחצים החיטה גרעיני כלל. בדרך

מלא קמח חו״ל תוצרת למכור מותר מושרים. במים או נרחצים החיטה גרעיני כלל בדרך

למכור חמץ מצה קמח אסור חמץ תערובת להיות עשוי המכונות את מנקים. לא

שיפון קמח חו״ל תוצרת למכור מותר במים מושרים או נרחצים הגרעינים כלל. בדרך

לבער תופח קמח אסור גמור. חמץ

36 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

מותר חיטה עם מעורב בשדה התירס כלל בדרך להצניע תירס קמח

(וניל בטעמים, קפה

וכדומה )מקופלת מותר טעם תמציות מכיל למכור

נמס קפה לפסח הכשר ללא להצניע לפסח הכשר בלי לכתחילה להשתמש לא חמץ. מכיל אינו

האריזה. בגלל מותר

להצניע שחור קפה לפסח הכשר בלי לכתחילה להשתמש לא חמץ. מכיל אינו

האריזה. בגלל מותר

דגים/בשר קציצות או למכור

לבער חשש גמור חמץ לתערובת תלוי במרכיבים

להצניע טהור קקאו לפסח הכשר בלי לכתחילה להשתמש לא חמץ. מכיל אינו

האריזה. בגלל מותר

גוף– קרם

הכשר ללא מותר לפסח הכשר בלי בשימוש ואסור בגוף נספג להצניע

אסור חמץ ביסקוויט בסיס על לבער קרמבו

אסור גמור חמץ לבער קרקר

סויה רוטב

לפסח הכשר ללא –

לבער גמור חמץ הוא ולכן בחיטה, משתמשים אמִּתי סויה ברוטב

במרכיבים לבדוק לבערו. וראוי אסור

למכור רום מותר מחמץ שמופקות תמציות. מכיל

רטבים שום רוטב, (צ׳ילי, חרדל בלונז, ברביקיו,

מיונז )דיוז׳ן,

למכור חומץ אלכוהול שמכילות טעם תמציות עמילנים, , מכיל

אחרים- מייצבים מאלכוהול, שמיוצר עד50% מותר

למכור ריבה להיות עלולים והם אחרים, וחומרים עמילנים תמציות, מכילה

. חמץ מותר

למכור חלב ריבת עד30% אלכוהל בהם שיש טעם ותמציות עמילנים מכיל מותר

להצניע 'ריץ מותר קטניות אלא חמץ מכיל. אינו

שומשום או להצניע

להשתמש מנהג לפני

אבות

מותר אורז כמו לברור חייבים מקרה בכל

37 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

שוקולד עוגיות תוספת (בלא

)וכדומה

מותר מחמץ שמופקות תמציות להכיל עלול למכור

גפילטע-פיש שימורי או לבער

למכור קמח מכילים הם לפעמים לבער, וצריך חיטה קמח מכילים

לנכרי למכור אפשר ומספק אדמה, . תפוחי מכיל אם חיטה- קמח

אסור

שימורים לפסח הכשר ללא להצניע טעם ותמציות לימון מלח מכילות השימורים קופסאות. רוב

מיוצר להיות עלול והוא חומץ, שמכילות קופסאות יש

. מחמץ

מותר

למכור שלווה לפעמים אך מים, מעורבים אין כלל בדרך הייצור בתהליך

את. ההתנפחות לזרז כדי מים, מוסיפים מותר

להצניע זית שמן אותו ומערבים מזייפים לפעמים אבל כשר, הוא הדין מעיקר

אחר שמן עם מותר

כותנה שמן או להצניע

להשתמש מותר הכשר יש אם שימוש מתירים ויש קטניות. אינה כותנה

חיטה נבט שמן

על דומים (ומוצרים

ויטמן בסיס E )

למכור מותר

מותר להצניע קיק שמן

ליפתית קנולה– שמן או להצניע

להשתמש- המנהג לפני

לפסח הכשר יש אם קטניות. שאינם לפתית מזרעי נעשה

להשתמש. אפשר מותר

להצניע גוף וסבון שמפו הכשר– יש אם הכשר- אין אם להשתמש. להשתמש לא

לשרוף ולא מותר

אסור גמור חמץ לבער בירה שמרי

יבשים שמרים או להצניע

למכור חד- פטריות הם שמרים לעתים אך חמץ, אינן והן תאיות, מחמץ מופק שפעמים לימון מלח גם בשמרים יש, קרובות

אלכוהול גם. ולעתים

מותר

אסור גמור חמץ הוא הציפוי לבער מצופה שניצל

אסור גמור חמץ לבער מרק שקדי

טבעיים ואגוזים שקדים מותר לפסח כשרות עם לצרוך ראוי להשתמש. מותר הדין מעיקר להשתמש

38 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

למכור תבלינים שמעורבת תבלינים ויש בלבד, קטניות שהם תבלינים יש

לפעמים התבלין. עם ביחד בשדה שגדלה חיטה בהם

הכשר צריך לכן בכוונה. חחיטה מערבים

מותר

להשתמש אלומיניום תבניות החיTALLOW מן בשומן שנמשח חוששים יש על בחמץ. או

האחרונות בשנים מייצרים לא הראשית הרבנות בדיקות פי

חמץ ממרכיבי או החי מן משיחה חומר עם. תבנית

מותר

להצניע מנייר אפייה תבניות מגע מניעת לשם פלסטי בחומר מבפנים מצופות שהן למרות

מגע יש לפעמים לבצק. הנייר. בין מותר

למכור בטעמים תה מכיל בטעמים תה מחמץ מופקות להיות עלולות והן תמציות, מותר

להצניע רגיל תה מותר הכשר עם בתה להשתמש ראוי אבל בתה. חמץ חשש. אין

מותר למכור מזון תוספי

למכור וניל תמצית מותר חמץ להכיל עלולות והן תמציות, . מכילה

למכור טעם תמצית עלול והוא באלכוהול, כלל בדרך משתמשים תמצית בייצור

מחמץ מופק. להיות מותר

תמרוקים הכשר בלי להצניע הכשר- יש אם. להשתמש

לבער ולא להשתמש לא הכשר- אין אם

מותר

להצניע תרופות למאכל ראויות לא הן אבל גמור, חמץ שמכילות תרופות יש

– למוכרן צורך אין כן. על מותר

פעמי וחד ניקוי חומרי

למדיח אבקה כשר רצוי

לפסח מותר

להשתמש כביסה אבקת הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

להשתמש אצטון הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

להשתמש אקונומיקה הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

להצניע בושם מותר

39 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

אלוורה ג׳ל בפה )(לשימוש מותר להצניע

מותר להשתמש טהור וזלין

להשתמש ניקוי חול הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

להשתמש טלק הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

כפפות חד-פעמיות

אבקה )(בלי

מותר להשתמש

ממחטות מגבונים/

לחות מותר להצניע ראוי

מותר להשתמש אויר מטהר

מותר חמץ עם יש להצניע פה מי

להשתמש נייר ממחטות הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

מותר צריך לא מנג׳טים

להשתמש שומנים מסיר הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

מהיר קר/ שומנים מסיר להשתמש הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

מותר להשתמש נייר מפיות

מותר להשתמש כביסה מרכך

מעצב שיער/ מרכך

שיער ראוי רק להשתמש

מיוחד ביצור לפסח

מותר

מותר להשתמש נעליים משחות

מותר לפסח מיוחד ביצור רק להשתמש ראוי להצניע שיניים משחות

40 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

מותר להשתמש יתושים דוחי נוזל

להשתמש למדיח הברקה נוזל הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

חומרי להשתמש חלונות לניקוי נוזל הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי

. לפסח מותר

להשתמש כלים לניקוי נוזל הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

תנור/מיקרו לניקוי נוזל להשתמש הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

נוזל להשתמש רצפות לשטיפת הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

מותר להשתמש נצמד ניילון

מותר להשתמש טואלט נייר

מותר לפסח כשרות עם ראוי להצניע סופג נייר

להשתמש אסלה סבוני הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

סבונים ראוי רק להשתמש

מיוחד ביצור

לפסח

מותר

מותר לפסח חדש לקחת צריך להשתמש לכלים ספוג / סקוטש

מותר להשתמש פלסטלינה

מותר לבער בצק בר פלסטלינה-

ידים קרם רק להשתמש

מיוחד ביצור

לפסח

הכשר– יש אם הכשר- אין אם להשתמש. להשתמש לא

לשרוף ולא מותר

לתינוק לחות /קרם

למבוגר רק להשתמש

מיוחד ביצור

לפסח

הכשר– יש אם הכשר- אין אם להשתמש. להשתמש לא

לשרוף ולא מותר

41 |

לפסח מוצרים טבלת ה- פרק

מוצרים להם שאין

לפסח. הכשר

הכשר- יש אם

כשר המוצר

לעשות? מה

הסבר

נשאר אם הפסח אחרי

מכירת ללא

חמץ

מותר להשתמש לשתיה קש

לתינוק שמן ראוי רק להשתמש

מיוחד ביצור

לפסח

הכשר– יש אם הכשר- אין אם להשתמש. להשתמש לא

לשרוף ולא מותר

שמפו להשתמש לשטיחים הכשר צריכים אינם כן ועל לאכילה פגומים הינם ניקוי חומרי

. לפסח מותר

לשיער שמפו ראוי רק להשתמש

מיוחד ביצור

לפסח

הכשר– יש אם הכשר- אין אם להשתמש. להשתמש לא

לשרוף ולא מותר

אודם / שפתון ראוי רק להשתמש

מיוחד ביצור

לפסח

הכשר– יש אם הכשר- אין אם להשתמש. להשתמש לא

לשרוף ולא מותר

מותר להשתמש ניילון שקיות

להשתמש (צלייה קוקי )שקיות מותר

לחות תחליב ראוי רק להשתמש

מיוחד ביצור

לפסח

הכשר– יש אם הכשר- אין אם להשתמש. להשתמש לא

לשרוף ולא מותר

42 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

בפסח וחומרות מנהגים ו– פרק

הקדמה

בפסח חמץ חשש או חמץ בענין ישראל בה שנהגו חומרה בשום מזלזל. היה לא ז״ל האר״י הזה המנהג שעושה כן לפני תנאי יעשה חדשה, חומרה באיזה לנהוג להתחיל שרוצה מי התרת בלי הזה המנהג את להפסיק יוכל ירצה שאם כדי א) סיבות משני זאת וכל נדר. בלי

כוונה- בלי בו יכשל אחת פעם ב)שאם נדרים. כך על יענש. לא

מסוים במקום שנהגו מנהגים יש כי חכם שאלת כן לפני יעשה מנהגו לשנות הרוצה כל ולכן ציבור. של הסכמה או תקנה בגלל איסור מנהגי ויש ועבר, בזמנם שהיה חשש בגלל לא ולפעמים צורך, אין ולפעמים נדרים" "התרת צריך הוא לפעמים מנהג לשנות שרוצה מי

חכם שאלת צריך תמיד כן על נד. רים. התרת תועיל

קטניות

תירס שעועית, אפונה, זה ובכלל יבשות או ירוקות קטניות בפסח לאכול לא נהגו, אשכנזים קטניות לאכול האשכנזים נהגו ובירושלים ועוד. חמניות גרעיני חרדל, סויה, שומשום,

. ירוקות

יש אבל בפסח. ניות קט לאכול האיסור את הספרדים עליהם קיבלו לא הדין מעיקר טריות קטניות אבל יבשות, קטניות לאכול לא שנהגו ויש כלל. לאכול שלא בזה שהחמירו יבשות קטניות כל לאסור שנהגו ויש אורז. והתירו קטניות כל לאסור נהגו ויש אוכלים. הם העשוי בשמן השתמשו שלא אלו כגון יש חומרות מנהגי ועוד קלויות. קטניות והתירו

היצור בתהליך לחמץ מחשש בסוכר השתמשו שלא ויש בלבד. זית בשמן אלא. ת מקטניו לשנות- רוצה ואם אבותיו, כמנהג זה בענין ינהג אחד וכל חכם שאלת. ישאל

עם המתחתנת אחר איסור במנהג או בפסח אורז באכילת איסור הוריה בבית שנהגו אשה

כמו באכילה מותרת ותהיה מקדם ש מנהגה על נדרים" "התרת תעשה היתר, בזה הנוהג בעל היא אם אף לבעלה לבשל לה ומותר בכך. רצונה אין אם לאכול חייבת אינה אמנם בעלה.

מכך אוכלת. אינה

בפסח לאורחים להגיש שלא ונהגו לו. האסור דבר יאכילנו לא חבירו אצל שמתארח מי

ושקדים תמרים כגון חשש שום עליהם שאין דברים רק. אלא

הנזהרים גם קטניות בתערובת העשויות בתרופות להחמיר להם אין בפסח, . מקטניות

כיוון היתר בהם שנוהג מי אצל קטניות בלי אוכל לאכול יכול בקטניות איסור שנוהג מי

ממש קטניות יאכל שלא ובלבד נאסרים. לא. שהכלים

מכונה מצות

מכונה- ""מצת "שלא שהיא רק חמץ שאינה אומרים ויש גמור, חמץ שהיא אומרים יש אומרים ויש ראשון. בלילה מצווה למצות לא אך החג ימי לשאר רק מותרת ולכן לשמה" כדעה נוהגים ואנו מצווה. למצת אף למהדרין כשרה ואדרבה חמץ חשש שום בה שאין

43 |

מצות עושים היום של שבמכונות כיון מכונה במצות חמץ חשש אין היום ובמיוחד אמצעית.

מהחמצה והקפדה. וזהירות הידור ביתר

ירבה ואל עליו, נאסרים ממנה האוכל חבירו כלי אין מכונה, מצות לאכול שלא המקפיד גם

בישראל. מחלוקת

וכד גטניו פפושדו, עוגיות עשירה, 'מצה

או חלב כגון פירות, מי שאר או ביצים מי עם רגיל מקמח הנאפית מצה היא עשירה" "מצה

צריך מקרה ובכל איסור. בה נהגו ואשכנזים הדין מעיקר תר הי בה נהגו ספרדים וכדומה. יין כל מחמצת אחת מים שטיפת מים, מעט אפילו בקמח יתערב שלא מאוד מאוד בה להיזהר

. העיסה

לאוכלם שלא כיום הספרדים גם נהגו שלמה עיסה מחמיצה מים טיפת שאפילו, מכיון

אליהם תבוא שלא יהם על להשגיח מאוד שקשה תעשיה במפעלי שנעשות עוגות ובפרט

מים של אחת. טיפה

שכיום כיון וכד') גטניו פפושדו, : כגון במפעלים הנעשות עשירה מצה מעוגות להיזהר יש ( מים- שמפרישים וחומרים מתפיח כימי חומר אלכוהול, משמר, חומר בהם שמכניסים יש

באכילה ואסורים מחמיצה, שאינה עשירה מצה של דין לזה אין כן. על

פסח לפני? מותרות 'וגד "פפושדו עוגיות האם "שאלה:

עבירה עוברי בידי מסייע משום מהן לקנות אוסר היה זצ״ל אבא מרן. הרב: תשובה

שרויה ""מצה

ומחמירים המים, ידי על תחמיץ היא שמא מחשש שרויה, מצה לאכול לא שנוהגים יש כיוון זו בחומרה נוהגים לא ורבים דגים. או לקציצות מצה בקמח להשתמש שלא כן כמו שבתוך לקמח גם לחשוש ואין האפיה. אחרי להחמיץ יכולה המצה אין ההלכה פי שעל

לא או נלוש שלא קמח בתוכם ואין ביותר ות דק הם היום של מכונה שמצות כיון המצה

. נאפה

בזה- להקל ורוצה שרויה מצה לאסור שהחמיר מי חכם ידי על נדרים" "התרת. צריך

44 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

ז– פרק חמץ בדיקת

בודקים? מתי

לאור החמץ את בודקים בניסן י״ד ליל בתחלת לפסח, הבית את והכשרנו שניקינו לאחר

מלאכה שום לעשות או סעודה לאכול להתחיל אסור יד. ומ תכף הכוכבים צאת אחר הנר עוגה– או פת מ״כביצה" פחות לאכול אבל הבדיקה. זמן קודם שעה חצי לשתות וכן מותר.

פרי– לאכול או קפה או תה יתחיל ומיד הכל להפסיק צריך הבדיקה זמן וכשמגיע מותר.

. בבדיקה

הבדיקה לפני

משומר במקום ויניחנו למכירה. או לאכילה ר משיי שהוא החמץ את הבדיקה קודם יניח שלא משומר במקום יניח למחר, לשרפו וצריך בבדיקתו מוצא שהוא החמץ את וגם היטב.

לשרפו ישכח ולא למחר שיראהו במקום ויניחנו ממנו. . יאבד

הבדיקה נר

לו ואפי לו. שיש נר בכל יבדוק שעוה- נר לו שאין מי שעוה. של נר לאור החמץ את בודקים בו לבדוק יתחיל יברך, גפרור, ידליק כן על חולקים, ויש זו, בדיקה על ויברך יד, פנס לאור

בפנס לבדוק ימשיך כך. ואחר

מברכים? מה

לבדוק שמתחיל לפני יחוד "לשם לומר: "טוב במחזור. כמסודר לברך יש הבדיקה: קודם ו

ואף הביעור. צורך היא דיקה שהב לפי חמץ", ביעור על וצונו במצותיו קדשנו "ברוך…אשר

שאם האחרונים כתבו אך שהחיינו. עליה מברכים אין לזמן, מזמן באה היא זו שמצוה גב על

זו מצוה גם לפטור ויכוין שהחיינו עליהם יברך חדש פרי או חדש בגד לו. יש

פתיתים עשרה

הבדיקה קודם יקחו הבודק) (שאינו הבית מבני אחד או שהאשה טוב האר״י פי על עשרה שבהם החמץ יתפזר שלא כדי בשקית או בנייר עטופים מ״כזית", פחותים לחם, פתיתי הפתיתים את בהם שמניחים המקום את מיוחד פתק על לרשום וטוב בבית. אותם ויחביאו המקומות כל לבדוק צריך אלא בלקיטתם, להסתפק אין אמנם מקומם. ישכח שלא כדי

ובסדקים- בחורים בודק ולא לו א פתיתים מקבץ רק שהוא ומי מחמץ. מצות קיים לא

לבטלה ברכה בירך וכמעט. בדיקה

אלו- מפתיתים אחד מצא לא אם מצא- לא ואם שוב. יחפש כשמבטל בפירוש אותו יבטל

שמצא החמץ שאר עם למחרת שורפם אלו פתיתים עשרה החמץ. . את

45 |

ז– פרק חמץ בדיקת

שיהיו וטוב סכין. ו מלח עם קערה הבודק עם להוליך הסוד ע״פ כדאי הבדיקה בשעת גבס להכין טוב וכן הפסקה. ללא אותו ידליקו הנר, יכבה שאם מצית או גפרורים, בקערה

חמץ בהם שיש חריצים לכסות דבק נייר. או

אגרא צערא לפום כי בבדיקתו יקוץ. לא

החמץ ביטול

חמץ שכל בלבו שיגמור בלב, הוא הביטול ועיקר מיד. החמץ את יבטל הבדיקה אחר צורך בו שאין וכדבר עפר כמו הוא והרי כלום, חשוב ואינו אינו, כאילו הוא הרי שברשותו יודע שאינו ומי וכו'". חמירא "כל ויאמר בפיו גם אלו דברים שיוציא חכמים ותקנו כלל. ושלא ראיתיו שלא ברשותי הנמצא ושאור חמץ "כל מבין. שהוא בלשון יאמר פירושו,

אותה מבין ואינו ארמית בלשון אמר אם ובדיעבד הארץ". כעפר וחשוב בטל יהא ביערתיו ביטול חובת ידי יצא חמץ ביטול שמשמעותה יודע. אך

46 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

חמץ שריפת ח– פרק

בבית שנמצא החמץ וכל בבדיקה שנמצאו החמץ פתיתי עשרת את ישרוף בבוקר י״ד ביום

שלא עד החמץ את ישרוף מבתיכם. שאור "תשביתו מצות לקיים בבדיקה שמצא מה וכל הלחם נשרף שלפעמים וכד' לחם בכיכרות במיוחד להקפיד ויש כלל. לאכילה ראוי יהיה שישרף כדי השריפה לפני הלחם את יחתוך לכן לאכילה, ראוי הוא ובתוכו בלבד מבחוץ

. היטב

השריפה- זמן לגוי אז למכרו ומותר היום, שליש אחרי זמנית שעה בהנאה מותר. החמץ

לשרוף וצריך בהנאה גם אסור החמץ כך אחר בהנאה. מותר שהוא זמן כל ולבטלו החמץ את

הזמן לסוף לחכות ולא מוקדמת בשעה החמץ את לשרוף. טוב

כיוון הביעור על מברך ואינו יחוד", "לשם תחלה שיאמר טוב החמץ, את לשרוף שבא בשעה

בלילה כבר כך על. שבירך

כמופיע וכו'" חמירא "כל פעמים שלש ולומר לבטלו כך אחר ורק החמץ את לשרוף נוהגים ושלא שראיתיו ברשותי הנמצא ושאור חמץ "כל יאמר: ארמית מבין אינו ואם במחזורים

הארץ כעפר וחשוב בטל יהא ביערתיו ושלא שביערתיו."ראיתיו,

47 |

ט– פרק פסח וערב בכורות תענית

פסח וערב בכורות תענית ט– פרק

בכורות תענית

בין פסח, בערב לצום הבכורים הבנים נהגו בכורות בנות אמנם מאם. בכור ובין מאב בכור בזה די אין אך מסכת מסיום עוגה בכורה לבת להביא הנוהגים ויש להתענות. נוהגות לא האב קטן שהבכור זמן שכל אומרים להתענות. יש צריך הנפלים אחר הנולד גם זכר. לבכור

שיסיים הקטן את לחנך נוהגים אלא כן. נוהגים ואין במקומו, מתענה או משניות מסכת

מסכת סיום לשמוע שילך או כוחו לפי. גמרא

עננו- בצבור ומתפללין בכורים כמה הם ואם "עננו". המנחה בתפילת אומר המתענה, , בכור

ניסן חודש שהוא כיוון בקול, התפילה בחזרת "עננו" לומר אין כי התיבה, לפני בכור ירד. לא

מצווה- סעודת פירוש עם משניות סיום ואפילו מסכת, , לימוד בסיום להשתתף נהגו כיום לאכול להקל היום ונהגו בשמחה. להשתתף הפחות ולכל הסיום להבין השומעים וישתדלו וגם ממש. סעודה עושים ולא מהצום להיפטר כדי מסכת" ה״סיום מסעודת עוגה "כזית"

בבית הנמצא לבכור מהסעודה לקחת ולא בסיום להיות יקפידו. אלו

תורה בן הוא אם מסכת בעצמו יסיים שהב. כור טוב

משתתף הבכור אם ולכן מתענית אותו פוטרת בה משתתף שהבכור מצווה סעודת כל שיהיה עד יאכל לא אמנם מהתענית. הוא פטור וכד' ברכות שבע או פדיון ברית, בסעודת

"כזית שם ויאכל המצווה."בסעודת

חמץ אכילת

חמץ- אכילת תשפ זו, [בשנה היום שליש עד רק לאכול״חמץ מותר פסח בערב לספרדים, ד

09: 37, לאשכנזים10: 24. ]

מצה אכילת

מצה אכילת לאסור ונוהגים הסדר. ליל לפני ניסן] י״ד [ביום פסח בערב מצה לאכול אסור להתרחק צריך ביותר, חמורה זו הלכה הרמב״ם שלדעת מכיון חמץ. בדיקת מזמן מהלילה,

אכילת של האופנים מכל אם פסח, בערב מבושלת מצה לאכול אין ולכן פסח. בערב מצה מקמח אחר תבשיל או לביבות כגון נכרת אינה שצורתה מבושלת מצה המצה. צורת ניכרת

מצה- לאוכלה. מותר

פסח ערב ליל לפני לטוחנם מקפידים יש מצה מקמח העשויים תבשילין לאכול, כשרוצים

פסח ערב לפני לבשלם פסח. וטוב בערב "מצה" שם עליהם היה. שלא

פסח בערב מצה לאכול מצרים יציאת סיפור את שמבינים וילדות לילדים לתת. אסור

השיניים צחצוח

לו שיש ומי חמץ. לאכול שגמר אחרי פסח בערב היטב ולהדיחם השיניים את לנקות יש יתקלקלו שלא כזה בחום רותחים לא אבל חמים במים היטב לרוחצם צריך תותבות, שיניים

48 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

מים עליהם יערה כך ואחר ובסדקים. בחורים אפילו חמץ בהם ישאר שלא היטב וינקה בו.

שני מכלי לפחות. חמים

49 |

י– פרק הסדר לליל מקוצר מדריך

– י פרק הסדר לליל מקוצר מדריך

שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר, מאת

שליט״א– בזק בצלאל הרב ערך: בנתניה קהילה. רב

הסדר ליל זה מה? אז

לפני3330 היה שזה למרות ממצרים, יצאנו אנחנו כאילו להרגיש זה הסדר ליל עיקר, שנה

והגיע מגלות שיצא דור אנחנו גם באמת ממצרים, יצא הוא כאילו עצמו לראות אדם חייב

העולם מדינות מכל. לכאן

להכין צריך מה? אז

יין- היא100 לקידוש מינימלית יין כוס כוסות. לארבע ליטר חצי הוא החישוב ולכן סמ״ק

טוב ענבים מיץ גם. לסועד.

מצות- יבשות– או רכות סועד2 לכל מכונה מצת חצי = אשכנזים כזית? מהו, כזיתות.

כ- = ספרדים 27 משתנה הרכות המצות של שהמשקל כיון לפני, לשקול טוב. גרם.

חסה- מרור– הוא2 החישוב מחרקים. נקי או4 גדולים עלים לסועד בנונים. עלים

כרפס- מעל20 לאכול לא מתאבן. עדיף מחרקים, נקי סלרי חרוסת- גרם. עם סילאן

מלח- מי אחרים. ם מתכוני גם לעשות ניתן אגוזים. או שקדים הכרפס לטבילת

קשה- ביצה יותר אפשר סועד, לכל ביצה כחצי של. חישוב

זרוע- הזה בלילה צלי אוכלים לא והאשכנזים הספרדים לרוב צלוי. בשר של קטנה חתיכה ועוד כורדיסטאן תימן, (יוצאי מהספרדים חלק ויש פסח, לקורבן שוב בע״ה שנזכה )עד

לאכול. שנהגו

מלח- (ולנער המצה את.)לטבל

קדש

אותה- וממלאים יין כוס לוקחים בהגדה המופיע הקידוש את, אומרים

את מרימים חינוך גיל מעל וילדה ילד כל שמאל. צד על נשענים = בהסיבה הכוס רוב את שותים

ימין ביד. הכוס

ורחץ

על מברכים לא לשמאל, שלוש לימין שלוש ידיים נוטלים קערה לוקחים ידיים, נטילת

ידיים. נטילת

כרפס

ואוכלים האדמה, פרי בורא מברכים מלח, במי טובלים אדמה, סלרי/תפוח. לוקחים

50 | שליט״א אליהו שמואל הרב מו״ר בראשות ההוראה בית הפסח- לחג קצר הלכתי מדריך

יחץ

הגדול- את שוים, לא חלקים לשני חוצים מצות, שלוש לפנינו את לאפיקומן. שומרים

הקטן- המצות שתי בין. משאירים

מגיד

קטע קורא אחד שכל מקובל היה זצ״ל, אליהו מרדכי הרב אצל ההגדה. את, קוראים

לבד- אתם אם ואפילו שותפים. נהיים כולם כך והמבוגרים, הילדות הילדים, שואל אתה

ולהיפך עונה. ואשתך שואל אתה עונה, . והשני

שהמצות צריך ההגדה בזמן מצרים. יציאת את שיחוו לילדים חוויתיים קטעים להכין כדאי כוס את וכשמניחים לכסותן, יש יין הכוס את מרימים כאשר אך השולחן, על גלויות יהיו

לגלותן יש. היין

חגיגה לקורבן "זכר ואומרים."ביצה ה את אוכלים המגיד- קריאת סיום לאחר

רחצה

ידיים נטילת "על ומברכים ידיים."נוטלים

מצה מוציא

המצה את שומטים הארץ", מן לחם "המוציא מברכים שלפנינו, המצות שלוש את מחזיקים שני בהסיבה ואוכלים המצות משתי בוצעים מצה". אכילת "על ומברכים התחתונה,

לאשכנזים- כזיתות. ספרדים- מצה, שליש שני 2 לפי לחשב יש רכות (במצות מצות.

)משקל.

מרור

מרור- אחד לכל לחלק יש צד על הסבה (בלי ואוכלים בחרוסת לטבול חסה, של עלה

לשעבוד זכר הוא המרור כי.)שמאל,

כורך

יתים לע והשעבוד הגאולה כי בהסיבה. חרוסת), במעט (טבול ומרור מצה, כזית אוכלים

מתגברת והגאולה הצרות משתחררות לאט לאט יחד. . באים

עורך שולחן

הרבה להכין צורך אין שאוכלים. ומרור מצות מספיק יש בשמחה. חג סעודת אוכלים

…אוכל

צפון

מספיק– נשאר לא ואם לאפיקומן, ששמרנו מהמצה כזית אוכלים מהמצות לקחת יכולים

השולחן שעל. הנוספות

51 |

י– פרק הסדר לליל מקוצר מדריך

ברך

הכוס את ושותים הגפן", פרי "בורא מברכים המזון, ברכת מברכים שלישית, כוס מוזגים

בהסיבה. השלישית

הלל

כילד- זוכר הכי שאני הדבר ההגדה, בסוף השירים אחד שיר היה לא השירים, של השמחה

רבה בשמחה הכל את שר היה הוא עליו. מדלג היה זצ״ל אליהו מרדכי הרב מרן! שאבא

נרצה

אומר– הוא ברוך הקדוש שעשיתם במה שמחתי אוהבים, . בנים

מקבל הזה המשפט והשנה ובאומץ, בעוז בשמחה היא המצוקות מכל לצאת הדרך

מיוחדת. משמעות

: בנושא לסרטון קישור

https: //www. youtube. com/watch? v=DxVbCKiK0ko


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

יום שלישי, 9 באפריל 2024

חיוב מצה שמורה

חיובה וגדר מהותה שמורה– מצה │ טבדי בנימין הרב

רש״י– שיטת מצות תאכלו "בערב מצוות לצורת המצה "שמירת

א עמוד לה דף 1. פסחים

יוצא שאדם דברים אלו משנה. בחטים בפסח: חובתו ידי, בהן ובשיפון בכוסמין, , בשעורים,

שועל ובשיבולת… חלות עשאן נזיר, ורקיקי התודה

עשאן בהן, יוצא ין א לעצמו- בהן. יוצאין בשוק למכור

2. רש״י שם

חובתו- ידי בהן יוצא שאדם דברים אלו משנה. לאכול מחוייב שהוא ראשונה בלילה מצה, חובת משום

מצות. תאכלו בערב יב) (שמות כדכתיב מצה,

שועל. כזנב עשוי שלה שיבולת אביינ״א, שועל- שיבולת

שיפון-. שיגל״א

ונזיר תודה ל. חם לעצמו- עשאן

בגמ'. מפרש וטעמא כן, לדעת שעשאן אלא עליהן, שם קרא ולא עליהן, הזבח שחט 'לא ואפי בהן– יוצא אין

בשוק- למכור ונזירות- תודה לחמי לצורכי בגמרא מפרש וטעמא להן, מכר לא אם בהן. יוצא

3. פסחים א-ב לח,

מילי הני מנא וכו'. נזיר ורקיקי תודה? חלת

רבה אמר - דאמר: קרא - המצות את ושמרתם המשתמרת מצה

זבח לשום אלא מצה לשם משתמרת שאין זו יצתה מצה, . לשם

קרא אמר: אמר יוסף רב - תאכלו מצות ימים שבעת מצה ימים לשבעת נאכלת שאינה זו יצתה ימים, לשבעת הנאכלת

ולילה ליום. אלא יוסף. . דרב כוותיה ותניא דרבה, כוותיה. תניא

שיצא מהו אליעזר: רבי את שאלתי אילעאי, רבי מר א תניא: באתי שמעתי. לא לי: אמר נזיר? ורקיקי תודה בחלות אדם תודה חלות אמרו הרי לי: אמר יהושע, רבי לפני ושאלתי

לעצמו- שעשאן נזיר ורקיקי בשוק למכור בהן, יוצא אדם אין

- אמר אליעזר, רבי לפני דברים והרציתי כשבאתי בהן. יוצא

ל בסיני למשה לו שנאמ. רו הדברים הן הן ברית, י: בסיני למשה לו? ו שנאמר הדברים הן הן ברית, דאמרי: איכא

בעיא טעמא? ולא

- אי אמר: מימלך, אימלוכי לשוק כל רבה: אמר מאי? וטעמא

מזדבן- מזדבן- לא אי מזדבן, אנא בהו. איפוק

4. רש״י שם

מצה- לשם שמירה לה עביד המצות את ושמרתם שימור כל

תחמיץ שלא משמרה שאתה מצוה. של מצה לשם התכוון

כו- 'יצאת מצה לשם אלא לה עביד פסח מצות של מצה לשם, דלאו

זבח. של לשבעה- נאכלת שאינה (ויקרא כדכתיב נותר, הויא ולילה יום דלאחר עליהן נשחט דלא והיכא וגו', קרבנו ביום שלמיו תודת זבח ובשר ז)

גב על אף הזבח, עבדה- כי מיהו לשבעה, היתר לה יש דעכשיו לשם לאו ובלילה ביום לאיפסולי אדעתא עבידה דכי איתכוון, למצוה הראויה מצה

דרבה דרשה הא יוסף לרב ליה ואית עבדה, מצוה לשם שימור, דבעינן

מצת לשימור נמי לה איכוין נמי דאי פליג: ובהא סמיך קרא, ואההוא מצה- ומשום ה תוד משום בה למיפק מצוה, שימור דבעינן נפיק, לא

שבעה. כל מצה לשום

שבועה. ברית- דאמרי- ואיכא טעמא בעי דלא כו', הדברים הן וכי ליה: אמר בתמיה,

מסיני למשה? כהלכה

מאי- וטעמא לצורכי בשוק למכור שעשאן מאי וטעמא לה בעי גמרא

מכרן לא אם בהן יוצא, תודה לשם א אל מצה לשם נשתמרה לא הרי

זבח. אנא- בהו איפוק מצה חובת. ידי

א עמוד ד דף 5. חולין

ואדם מותרת, כותי מצת דתניא:

בפסח חובתו ידי בה; יוצא ר״א בדקדוקי בקיאין שאין לפי אוסר, כל אומר: רשב״ג כישראל; מצות

הרבה ם, כותי בה שהחזיקו מצוה מישראל יותר בה. מדקדקין ואדם מותרת, כותי מצת מר: אמר

בפסח חובתו ידי בה. וצא י בקיאי לא: דתימא מהו פשיטא!

קמ״ל. בשימור, בקיאין שאין לפי אוסר, ר״א בקיאי לא קסבר: מצות. בדקדוקי

. בשימור

6. רש״י שם

מותר- בפסח לחמץ חיישינן ולא. לאוכלה

חובתו- ידי יוצא ואדם בערב יב) (שמות דכתיב ראשונה בלילה מצה לאכול חובה קבעו שהכתוב

בה דיוצא פשיטא מותר דתנא כיון פריך ולקמן בעשה עבר אכל ולא ישב ואם מצות ת. אכלו אסור- לאוכלה. אפילו

בקיאין- שאין פניו הכסיפו ללא פניו הכסיפו בין לסידוק שיאור בין ולהבחין לשומרה יודעין. אין

פשיטא- דמותרת כיון בה. דיוצא

דתימא- מהו דבעי בהא בקיאי לא מיהו באכילה ומותרת להחמיץ חוה הני דלא לן דפשיטא גב על אף

בה, נפקינן לא שימור בה עביד דלא וכיון מצוה של מצה לשם שימור למיעבד ובצקות אקמחין דהוה מידי ולא דמותר לן דקיימא החמיץ שלא וראינו כוכבים עובד שאפאה קודם לפנינו הבאים כוכבים עובדי של

בהו נפקינן מ) דאמרינן(פסחים שיאכל ובלבד מהם כריסו ממלא אדם כוכבים עובדי של ובצקות הקמחין

באחרונה. מצה כזית לאוכלה. אפילו אוסר- אליעזר ורבי בשימור- בקיאי לא קסבר בקיאי לא מפרש הכי ליה דגריס ולמאן חימוץ משום וטעמו גרסינן לא

איסור לשון זה שאין היא מ. ילתא ולאו בפסח חובתו ידי בה לצאת אוסר ור״א וי״מ מלהחמיץ לשומרו

א עמוד י דף 7. גיטין

כותי- מצת דתניא: חובתו ידי בה יוצא ואדם מותרת, בדקדוקי בקיאין שאין לפי אוסר, אלעזר רבי בפסח; כותים בה שהחזיקו מצוה כל אומר: רשב״ג, מצות;

מישראל יותר בה מדקדקין; הרבה

8. רש״י שם

חייב שהוא הראשון לילה חובת ם משו בפסח- חובתו ידי בה יוצא ואדם ידעינן ואפי' מצות תאכלו בערב יב) (שמות כדכתיב המשתמרת מצה לאכול מצה חובת לשם שימור לה עבד כן אם אלא בה נפיק לא החמיצה דלא בה

) (שם דכתיב שצריכה הן בקיאין וכותים המצות את ושמרתם לשמה להשתמר

שימור לה. ועושין

א עמוד מ דף 9. פסחים

ללתות. . אסור אמר: ורב. א

שנאמר ללתות, מצוה רבא: אמר הדר

לתיתה- דבעי לא אי המצות את ושמרתם

למאי? שימור

דלישה- שימור אי לאו דלישה שימור

של בצקות הונא: רב דאמר הוא, שימור שיאכל ובלבד מהן, כריסו ממלא אדם נכרים

באחרונה–. באחרונה מצה כזית, אין

בראשונה-. לא עמא- ט מאי דלא משום

שימור. בהו עבד

לאו אלא ואילך! מאפיה שימור ליה ולעביד

מינה- שמע בעינן מעיקרא. שימור

- דבעידנא התם, שאני דילמא וממאי?

לשימור- דנחית אבל שימור לה עבד. לא לה עביד לשימור דנחית דבעידנא היכא

שימור. הוי דלישה דשימור נמי הכי שימור-

להו דאמר רבא, ביה הדר לא הכי ואפילו מהפכיתו- כי כיפי דמהפכי: להנהו הפיכו

. מצוה לשום מעיקרא- שימור קסבר: אלמא

בעינן. סופו ועד מתחלתו

דרבינא בריה מר בארבי אימיה ליה. מנקטא

10. רש״י שם

- ללתות אסור אמר ורבא עלמא. לכולי

ל? י למה שימור יחמיצו, שלא שימור בעי דעכשיו לתיתה לאו- ואי - הוא שימור לאו הכי מקמי שימור ליה עבד לא. אי

- הונא רב דאמר. גרסינן

- נכרים של בצקות פניו הכסיפו ולא חגבים קרני לא שם שאין החמיצו, שלא בהן, שמכיר

כדלקמן שיאור, וסימן סידוק סימן הוי. דהוא

- באחרונה מצה כזית שיאכל שימור לה הוי דלא משום מצה, חובת ידי נפיק לא דבהא

מצוה- של למצה ומיהו, חימוץ, כאן שאין רואין שאנו פי על ואף מצה, לשם לשמה שימור

בעינן. באחרונה– (היא) יב (שמות קרא דכתיב אכילתה, חובת היא הפסח שעם אכילתה, )מצות אחר מפטירין אין ב): קיט, (פסחים כדתנן השובע, על נאכל ופסח יאכלוהו, ומרורים מצות על

אפיקומן הפס. ח - לא בראשונה נכרים- של מבצקות שאכל ראשונה באכילה כלומר: נפיק. לא

גרסינן: הכי נימא- אי גרסינן: ולא, שימור לה עבד דלא טעמא מאי משום טעמא ודאי דהא

הוא. הכי - ואילך מאפייה לתנור ונתינתה שלה וקיטוף עריכתה כגון לאפייה, משמתקנה. משמע

דלישה- שימור ולם לע - דילמא וממאי מקמי שימור איצטריך דלא גב על ואף הוא, שימור

נפיק- לא טעמא מאי והכא הכי, המחמצת- דבר שזה לקמח, מים נתינת דמשעת משום הויא

מים מנתינת דהיינו שימור, לתורת דנחית עידנא מההיא שימור לה נעשה לא וזו שימור, . צריכה

סייעתא רבא אשכח דלא - הכי ואפילו למילתיה- שימור בעינן דאמר ממאי ביה הדר לא

לישה. קודם

- כיפי מהפכי הקציר בימות העמרים את וקושרין. העמרין,

- אימיה לה מנקטא מעיקרא שימור להו ועבדא הפסח, לצורך קציר מתחלת. חיטין

- בארבי הפסח לצורך לבדם ומצניעתן הרבה, עריבות או עריבה. מלא

11 רמט סימן פסחים הלכות - ב חלק זרוע אור. ספר

… המצות… את ושמרתם שנאמר ללתות מצוה רבא אמר הדר

רבא, ביה הדר לא ואפ״ה פירש״י רבא אשכח דלא פ״ה וא

למילתיה, סייעתא ביה הדר לא שימור בעינן דאמר ממאי

ליש קודם ה, מהפכיתו כי כיפי דמהפכי להנהו להו דאמר

העומר את וצרים וק למעמרים צוה פיר' מצה לשם הפיכו יחמיצו. שלא המים מן ולשמור הפסח, לצורך ולעמר לקצור באורביה אמיה ליה מנקטא דרבינא ברי' מר היתה פירוש

הפסח. לצורך ומצניעתן הרבה עריבות או עריבה מלא מלקטת

… דבעינן דפרישית מילי והני קצירה משעת שימור היינו

ל מצות שאר אבל י״ח בה שיוצא למצה דוקא א, הונא כדרב ובלבד מהם כריסו ממלא אדם עכו״ם של בציקות דאמר

באחרונה, מצה כזית שיאכל אין באחרונה רבה ודייק

לא, בראשונה שימור, לה עבד דלא משום מ״ט לה ליעבד

ואילך, מאפיה שימור בעינן. דמעיקרא שימור לאו אלא

מצוה של למצה אלא מעיקרא שימור רבא בעי דלא למדת הא

דוקא הונא דרב ליה אית רבא דהא לא מצ. ות שאר אבל

דאינו מצוה של מצה בפסח נאבדו דאם ללמוד לי יש מיכן חמץ אינם שלנו מצות שכל פי על אף אחרות במצות יוצא

לא, בראשונה אין באחרונה הונא דרב אמילתיה מדאמר

משום באחרונה מצה כזית שיאכל דקתני הא רש״י ופירש לשם שימור ליה הוה דלא מצה ת חוב ידי נפיק לא דבהא מצה מיהו חימוץ כאן שאין רואין שאנו פי על ואף מצוה

בעינן לשמה שימור מצוה של. עכ״ל

כותי מצת דגיטין ופ״ק חולין דשחיטת פ״ק לה ומייתי ותניא מצת מר אמר ופריך בפסח חובתו ידי בה יוצא ואדם מותרת

מהו טא פשי בפסח חובתו ידי בה יוצא ואדם מותרת כותי

קמ״ל בשימור בקיאי לא דתימא בה דיוצא פשיטא ופירש״י דלא לן דפשיטא גב על אף דתימא. מהו דמותרת. כיון דבעי בהא בקיאי לא מיהו לאוכלה ומותרת להחמיץ הניחוה לה עבד דלא וכיון מצוה של מצה לשם שימור לה למיעבד עכו״ם של ובצקות אקמחין דהוה מידי בה נפקי' לא שימור

החמיץ שלא וראינום עכו״ם שאפאו קודם לפנינו באו ש בהו נפקינן ולא דמותרים וקיי״ל. עכ״ל

ולא לאכילה בפסח מותרת כותי מצת פירש״י דגיטין ופ״ק חובת משום י״ח. בה יוצא ואדם החמיצה. שמא חיישינן כדכתיב המשתמרת מצה לאכול חייב שהוא הראשון לילה

ידעינן ואפילו מצות תאכלו בערב לא החמיצה דלא בה דכתיב מצות חובת לשם שימור לה עבד אא״כ בה נפיק

עכ״ל. המצות את ושמרתם

אא״כ גמורה במצה אפילו י״ח [יוצא] אדם שאין בפי' משמע

מצה. חובת לשם אפאה

חובת לשם שיאפה דבעינן דה״מ ולומר לפרש יכולני מיהו

א דה דמי, כלשמה סתמא ישראל אבל וכותי, עכו״ם ה״מ מצה

כלשמו סתמא וקיי״ל לשמה שחיטה בעינ. ן קדשים גבי

ממילתיה סייעתיה רבא י מדמיית הכי משמע לא לכאורה מיהו

הונא. דרב

מיחדים ואנו למצוה מצות שלש לאפו' נוהגים שאנו כמו ועוד

ע״כ בהם לצאת שלא אחרות את כמדחה נראה הרי לבד אותם באות דוקא אלא י״ח יוצא אדם שאין בעיני נראה שלש: ם

והרמב״ם הרי״ף לשיטת שמורה מצה - הראשונים בשיטות

12 א עמוד יב דף פסחים מסכת. רי״ף

דפיסחא קימחא לנטורי לאיניש ליה ומיבעי קצירה מעידן המצות' את קרא׳ושמרתם דאמר כיפי דמהפכי להנהו רבא להו ואמר

הפיכו מהפכיתו כי על יבא שלא בהן הזהרו כלומר מצה, לשום מים, יהם עמרים כיפי: פירוש

13. ר״ן שם

קצירה מעידן דפסחא קמחא לנטורי לאינש ליה. ומיבעי ודאי

שפיר. עדיף הכי המובחר מן דלמצוה מן חטים שלקח אלא כן עשה שלא שאע״פ אפשר ומיהו

השוק י״ח. יצא מצה לשם ושמרה דשימור אמרינן ובגמרא

דב הוא לישה מקמי כלומר שימור, הוי לא דלישה שימור, עי

יצא. לישה קודם החטים את ששמר כל אבל

יוצא שאינו ואילך מלישה אלא שמר לא שאם משמע ומ״מ מצה חובת ידי. בכך בשעת השוק מן קמח שהלוקח אמר ז״ל אחד דגאון אלא בה, חובתו ידי ויצא איסורא מחזקינן דלא מותר הדחק אבל

שימור. בעי לכתחלה ן אמרינ דכי הכי ז״ל דס״ל ומשמע

לכתחלה. היינו - שימור הוי לא דלישה דשימור בגמרא, דמצוה, במצה ה״מ ומיהו בפסח אוכל שאדם הלחם שאר אבל

כלל, מצה לשם שימור בעי לא שלא בודאי יודע שיהא אלא

חמוץ. לידי בא אדם נכרים של והבצקות הקמחים בגמ 'דתניא

ז״ל ופרש״י מהן, כריסו ממלא בא שלא בה מכיר שהוא כגון

וסידוק. שיאור בה שאין חמוץ לידי יש שהרי נהירא לא ומיהו

עושין. שהנחתומין כדרך שאור בה עירב שמא לחוש לו

נר לפ׳י ז״ל ר״ח ד' אין במים ישראל בפני הנכרי שלשה שפי' ישראל של לבצק בינה ואין שאור בה עירב שלא וראה שלנו

מצה לשם שימור בה נעשה שלא: אלא

14. פסחים רי״ף א כז,

ממצה סעודתא כולה ליה דלית והיכא

דמינטרא הוא דמינטר בלחוד כזית אלא

ליה- דאית דלא מהאיך ברישא אכיל

ולבסוף המוציא עליה ומברך מינטר מצה לאכול דמינטר כזית על מברך

ואכיל כריך והדר ואכיל אמרור ומברך

ברכה בלא ואכיל ומרור מצה דתניא

דם א והאיסקריטין והדובשנין הסופגנין כזית שיאכל ובלבד מהן כריסו ממלא

באחרונה. מצה

15. ר״ן שם

וכו דמנטרא ממצה סעודתא כולה ליה דלית.'והיכא ז״ל אלפסי הרב על תמהים יש

ואמר שהתחיל על סיים כך ואחר, בלבד כזית אלא דמינטרא ממצה ליה דלית היכא

דלבסוף דאמר זיתים, בשני דכריך אמר דר וה וכו' מצה לאכול דמנטר כזית על מברך

ואפשר זיתים שני כאן והרי ברכה. , בלא ואכיל ומרור מצה כריך ז״ל הרב שכשאמר

ומרור מצה קאמר מינטרא דלא מההיא למקדש זכר משום אלא אינה דכריכה דכיון

נמי אי מינטרא דלא ממצה אפילו לה דעביד מסתייה. בעלמא ליה דלית קאמר דכי

קאמר חובתיה כשיעור אלא קאמר דו…קא בלחוד כזית לאו בלחוד כזית אלא

והאסקריטין והדובשנין. הסופגנין דמצוה למצה חזו לא נינהו עשירה דמצה מפני

בדבש: שמטוגנין באחרונה מצה כזית שיאכל. ובלבד באחרונה נאכלת מצוה דמצת

השבע: על נאכל היה שהפסח כשם

16 יג ח, ומצה חמץ. רמב״ם

משומרת מצה לו שאין מי

כזית אלא סעודתו שגומר כ משומרת שאינה ממצה ואוכל מצה אכילת על מברך טועם ואינו כזית אותו

כלום. אחריו

17. משנה מגיד שם

כזית אלא דמנטרא ממצה סעודתא כולה ליה דלית והיכא כך בהלכות מבואר זה וכו'. לו שאין מי על ברך מ ולסוף המוציא עליה ומברך מינטר דלא מהאיך ברישא אכיל ליה דאית הוא בלחוד ברכה בלא ואכיל מרור מצה כריך והדר ואכיל אמרור ומברך ואכיל מצה לאכול דמינטר כזית

. ז״ל הגאונים מן הרבה כתבו וכן עכ״ל. המרור שיאכל או סובר שהוא רבינו בדעת לומר הוא והכרח

בהלכות, הכתוב כסדר עושה שהוא או קודם דעתו- היה ההלכות כדעת ואם לבאר לו. היה

18. "רמב ה, ומצה חמץ ם ט ח-

בו ונמצאו שנתבשל תבשיל. ח הרי נתבקעו אם חטים או שעורים בו נתערב שהרי אסור התבשיל כל מוציאין נתבקעו לא ואם החמץ, שאר ואוכלין אותן ושורפין אותן

או שנבלל הדגן שאין, התבשיל של גמור חמץ נתבקע ולא נתבשל סופרים מדברי אלא ואינו תורה,

ש משום י [שמות נאמר ב] ושמרתם)(ט

כלומר המצות את במצה הזהרו

חמוץ צד מכל אותה. ושמרו

אדם צריך חכמים אמרו לפיכך. ט בפסח ממנו שאוכל בדגן ליזהר

שנקצר אחר מים עליו יבוא שלא

חמוץ… שום בו יהיה שלא עד

19. משנה מגיד ט הלכה שם

שנאמר משום )(בתורה וכו המצות את.'ושמרתם מ שם).'(דף כיפי דמהפכי להנהו רבא להו אמר

מצה לשם הפיכו מהפכיתו כי רש״י פירש עכ״ל עמרים. , כיפי בדברי ולא בהלכות נזכר ולא

הפסח, ימי בשאר אוכל שאדם למצה הראשון לילה של המצה בין חלוק שום רבינו אלא

דמינטרא ממצה סעודתא כולה ליה דלית היכא ז״ל אלפסי הרב כתב פסחים ערבי שבסוף

רבינו כתב וכן ברישא. אכיל ליה דאית הוא דמנטר בלחוד כזית אלא מצה לו שאין מי ספ״ח

הדגן, בכל לעשותו ראוי ולכתחלה מעכב, אינו שהשמור ז״ל הורו כו כזית אלא.'משומרת

הראשון בלילה אלא מעכב שאינו אלא המשומרת. מצה לאכול חובה שהוא לפרש הכרח וזה

הסוג משמע. וכן בדבריהם שעה. בכל שם יא דבצקות הא כתבו לא למה לי שקשה פי על ואף

באחרונה מצה כזית שיאכל ובלבד מהם כרסו ממלא אדם נכרים של עיון לי צריכה. וכונתם

המצה שמשמרין ידוע הפשוט והמנהג מצוה, של למצה קצירה מעת מפת אוכלין הימים ושאר

מחמוץ אותו שמשמרין הוא והדור המובחר מן שמצוה ו כתב מפרשים והרבה לישה. משעת

- לישה דקודם בשמור דסגי דקיי״ל [אף] זה לפסח ולשמרם חטים. לקנות

ודע מצוה של שמצה גביהם על עומדים אחרים אפילו וקטן שוטה חרש או עכו״ם לשה אם

יצא לא ז״ל הרשב״א העלה: וכך

ודיעבד לכתחילה הנפק״מ עם השולחן– וערוך ברורה המשנה בין היסודית המחלוקת

20 א תס, הלכה. ביאור

ט, דין ומצה חמץ מה' פ״ה ברמב״ם 'ועיין ומוכח שימור. צריך בפסח שאוכל מצה דאכל דדעתו שם

המצות, בכל שימור לעשות יש דלכתחלה שם, עיין לזה סמוכין שהביא שם משנה במגיד ועיין שאוכל לכזית אלא אינו ולעיכוב

שם. עיין פסח, בליל

והאי באחרונה מצה כזית שיאכל ובלבד מהם כריסו ממלא דאדם בש״ס דמבואר עכו״ם של בצקות או הדין מעיקר היינו

וש״א. בט״ז שם עיין תפ״ב. דסימן וכההיא אחד, כזית אלא לו שאין במקום

שכתב בח״א ועיין הפסח, בכל שאוכל המצות בכל אשימור מאד מקפיד היה דהגר״א הנ״ל המ״מ הרב כסברת דהוא. ונראה

21 כא - יח סעיף תנג סימן חיים אורח השולחן. ערוך

הוא שמורה מצה דעיקר רים סוב אלה רבותינו כל עכ״פ והנה שכתב מצוה מצת שזהו הראשונה בלילה כזית אכילת על כלל שמירה א״צ הפסח ימי כל שאוכלין מה אבל הב״י רבינו

ז״ל… הר״ן וכ״כ

כן, אינו והרמב״ם הרי״ף שיטת אבל לאכול החיוב ולדידהו

הפסח, ימי בכל שמורה מצה לשם שימור מפרשים אינם שהם

מחמץ, שמירה אלא מצוה רבא להו דאמר בגמ' גורסים ואינם

מצוה לשם הפיכו אלא ברי״ף, הגירסא הוא דכן מצה לשם

דפיסחא קימחא לנטורי לאינש ליה ומיבעי שם הרי״ף וז״ל אכל קרא [והך המצות את ושמרתם דכתיב קצירה מעידן כי כיפי דמהפכי להנהו רבא להו ואמר ע״ש] קאי שבעה

יבא שלא בהן הזהרו כלומר מצה לשום הפיכו מהפכיתו

עכ״ל. מים עליהן

וגרס הראשונה לילה הזכיר לא הרי מצה לשום לשום ולא

מצוה וכו מפורש׳כלומר וביאר איזה כאן שיש תטעה שלא ימי לכל שייך וזה מחימוץ ממים היא השמירה אלא לשמה

הפסח:

תבשיל וז״ל כן להדיא ביאר ח' דין בפ״ה הרמב״ם וגם

נתבקע שלא הדגן שאין וכו' נתבקעו לא ם וא וכו' שנתבשל משום סופרים מדברי אלא ואינו תורה של גמור חמץ ושמרו במצה הזהרו כלומר המצות את ושמרתם שנאמר ליזהר אדם צריך חכמים אמרו לפיכך חימוץ צד מכל אותה שנקצר אחר מים עליו יבא שלא בפסח ממנו שאוכל בדגן

חימוץ צד שום בו יהיה שלא עד "עכ ל.

דהשמירה בשוה הפסח ימי לכל הוא דהשמירה מפורש הרי

דמצוה. לשמה ענין משום ולא מחימוץ היא

דאדם כותים של דבצקות הך והרמב״ם הרי״ף השמיטו ולכן

בזה, טרחו ורבים מהן כריסו ממלא זה שדחאו פשוט והדבר שבפסח מצה לכל שימור דבעי דרבא הך משום מהלכה

יח שלא לשמרם קצירה משעת מיצו, רק שזהו כיון [אך אין דאם הסדר בסוף והרמב״ם הרי״ף כתבו לפיכך מדרבנן

הכזית על ישיג הפחות לכל הפסח ימי לכל שמורה להשיג ע״ש, חכמים כתקון כתקונה מצה לאכול הראשון אבל

הפסח: ] ימי כל שמורה לאכול מחוייב להשיג כשיכול

פסח של מצה מצוות מחמץ היינו מחימוץ השמירה לרמב״ם גם

22 ט הלכה ו פרק ומצה חמץ הלכות. רמב״ם

תודה חלות שנאמר בהן יוצאין אין לעצמו אותן שעשה נזיר ורקיקי מות [ש

י״ב] שיוצאין היא בלבד מצה לענין המשתמרת מצה המצות את ושמרתם בה יוצא זה הרי בשוק למכור עשאן ואם הזבח, לענין משתמרת זו אבל בה

ונמצא אותן יאכל ימכרו לא שאם דעתו בשוק למכור שהעושה חובתו, ידי מצה לשם שמרן עשייתן. בשעת

23. מנוח- רבינו המנוחה ספר שם

אותן שעשה נזיר ורקיקי תודה חלות הרב כתב

לעצמו מצה תודה מחוייב שהיה. כלומר

בלבד מצה לשם המשתמרת שכל דבעינן פירוש יתכוין יתחמץ שלא אותה משמר שהוא שימור

מצוה מצת. לשם

24 א עמוד ט דף סוכה מסכת סולובייצ׳יק) (רי״ד שעורים. רשימות

המצות את ושמרתם שנאמר בהן יוצאין אין לעצמן אותן שעשו נזיר ורקיקי תודה, חלות הל״ט מחמץ (פ״ו הרמב״ם:)ז״ל

בלבד מצה לענין המשתמרת מצה הזבח לענין משתמרת זו בה, אבל שיוצאין הוא. עכ״ל

אבל- המצה את הפוסל הוא זבח לשם של הלשמה דלרמב״ם, אר, בי זצ״ל הגר״מ לרש״י- בניגוד את שהשומר דין לרמב״ם אין

מצוה לשם לכוון צריך המ. צה

היה אילו לשמה. מצוה של המצות שמירת מצריך הרמב״ם אין חו״מ הלכות שבכל ממה זצ״ל הגר״מ הביא לכך נוספת הוכחה

לשמה המצות את לשמר צורך אין שלרמב״ם, וע״כ, כזאת, יסודית הלכה על בשתיקה ובר ע היה לא בודאי כרש״י הרמב״ם סובר

- כרש״י. שלא

… קצירה משעת השמור מקמח במכונה והנאפות הנילושות שמצות יוצא, זצ״ל, הגר״מ של ביאורו ע״פ הרמב״ם, לפי אגב, דרך

גם מחמוץ. הן ושמורות אדם, אכילת לצורך נאפו שכן למצוה, כשרות לכלבים בשמירה או זבח לשם בשמירה נפסלו. לא

רש״י לשיטת, ובניגוד למצוה. המצות את מכשרת אכילה מצות קיום ולשם מצוה מצת לשם שמירה שרק הדין לרמב״ם אין

גאון האי רב דברי ביאור

25 כו סימן ב פרק פסחים מסכת. רא״ש

מצוה לשם הפיכו עומרים פי' כיפי דמהפכי להנהו רבא להו דאמר רבא ביה הדר לא הכי. ואפילו דברי שנדחו אפילו כלומר

מצוה של מצה לשמור היה עצמו על ומחמיר ביה הדר לא הכי אפילו הוא שימור לאו דלישה דשימור למימר בעי דהוה רבא

קצירה. משעת מדקאמר הוא בעלמא דחומרא משמע וכן בארבי, אימיה ליה מנקטא דרבינא בריה מר היה לבד דאיהו משמע

כן. . נהגו לא החכמים שאר וכל. מחמיר

וצרפת באשכנז ונהגו לשומרן טחינה, משעת מים של ברחים שטוחנן המים אל אותן מקריבין שאז. לפי

ושמרתם דכתיב קצירה משעת דפסחא קמחא לנטורי ליה ומיבעי כתב אלפס רב המצות. את

כתב ע״ה] סי' צו [פ' ובשאלתות מן מחימוץ ליה דמינטר במצה אלא חובתו ידי אינש נפק לא והיכא עילויה מיא דנפלה

חובתו. ידי נפיק לא וקטן שוטה חרש נכרי לחיטין דאמטינהו שימור בני דלאו וקטן שוטה חרש נכרי לעיסה לשה נמי אי

אינון דיעה בר ישראל דאפייה פי על ואף חובתיה. ידי נפיק לא אפייה בשעת שימור בהו ועביד

כתב ז״ל צדק כהן ורב אינה הראשונה בלילה חובה ידי לצאת במצה אלא מצה לשם ישראל שאפאה את ושמרתם שנאמר

מצה לשם משומרת שתהא עד. המצות

כתב ז״ל גאון האי ורב וחסידים מעשה ובעלי. לאוכלה לישראל מותרת כתקונה שימור ידי על ישראל לפני נכרי שאפאה מצה

עצמן על מחמירין והתמימים ואשתו מסיק הוא עני של דרכו מה דאמרינן כההיא בעצמן ואופין ולשין המחמירין כגאונים

אופה:

26 תס סימן חיים אורח יוסף. בית

הרשב״א ם בש ה)(ה״ט בפרק כתב המגיד 'והרב

כו סי' ח״א )(שו״ת או גוי מצוה של למצה לשה אם על עומדים אחרים אפילו וקטן שוטה חרש

יצא לא גביהם ו בפרק מימוניות הגהות 'וכ״כ

תפ, (סי' ראבי״ה בשם ה״א) קושטא )(דפ'

גוי ואפאה ישראל לש שאם מדבריו ומשמע

האי… רבינו וכדברי יצא

27 תס סימן חיים אורח. ב״ח

… וס ישראל, ואפאה דלשה בעינן נמי דלהשאילתות "ל שימור יגרע דלמה

דלישה. משימור דאפייה - וכו כתב גאון האי אמר׳ורב ולכן עליהן דחולק

וס״ל מותרת. נמי גוי ואפאה לשה אפילו לומר ורצה מותרת גוי שאפה דמצה

וההיא ישראל. בפני שלא בביתו גוי בלשה איירי לדעתו גוים של דבצקות

וב ללישה, אפייה בין שמחלק האי רבינו בדברי הבין יוסף ית גוי ובלשה

נהירא. ולא דאסור. האי רב מודה ו בפרק מיימונית הגהות 'שכ״כ ומ״ש

- ראבי״ה בשם שבידינו בספרים מזה רמז מצאתי: לא

28 נז סימן ה חלק הלוי שבט. שו״ת

דלרב גאון ר״ה עם כ״צ רב דפלוגתת הב״י דעת הנה אפילו גאון ולר״ה עצמו, בישראל דאפי' ובין דלישה שימור בין בעינן כ״ץ

אפי גם או עיקר דלישה שימור אם פליגי ולדעתו עצמו, ישראל ע״י שימור שהי' ובלבד כשר ישראל לפני גוי.'אפאה

וישראל גוי עשאן אם לים פסו שניהם כ״ץ ולרב כשר, ובשניהם ללישה אפי' בין הבדל שום אין גאון דלר״ה וס״ל חולק והב״ח

משמר.

פלוגתתם. בהבנת האריך שם צו פ' הנצי״ב להגאון שאלה העמק בס' ועיין. . כהן רב על כלל חולק אינו גאון דר״ה לו דיראה כ'

לשמה. בעינן דלא גב על אף בעינן משומר דמכ״מ שבעה כל במצה איירי רק צדק,

גאון ר״ה ממש״כ זה ודייק אי דמדין הרי לאוכלה לישראל דמותרת מיירי אכילה והיתר סור י״ח. יוצא מדין לא, מפר״ח כן והביא

שאלה בהעמק יעש״ה זה, דרך. ושיבח

מיסתפא, ושפיר דמסתפינא לולא דרך רק כן כ' הפר״ח גם והנה ברמזי הטור כ' וכן בטור מפורש וכן הרא״ש דפשטות דכיון

בש ראשונה לילה גם יוצא אם גאון ור״ה כ״ץ רב מחלוקת בזה דיש הרא״ש- עע״ג, וישראל גוי ימור אינהו כי זה לקבל עלינו

. מינן יותר הגאונים בדברי בקיאי

דין רק זה או באורך למעלה בארתי וכאשר רש״י שכ' ע״ד דלשמה כונה זה אם מצה לשם שימור ביסוד מבוארת פלוגתתם, אבל

השנה. כל למצת לא פסח למצת זה שעושים בידיעה מחמץ שמירה

כיפי דמהפכי להני א״ל דרבא דאיתא בסוגין הר״ח ון לש מצאתי זה וראה דהוו להנך רבא דאמר הר״ח כ', מצוה לשם הפיכו שיהי מים הכשרת בו שאין למקום להו והפיכו המים מהכשרת הזהרו כלומר מצה לשם הפכו העומרין והן לגורן 'מהפכי

דגורס י הר ע״כ מצה. , של לשמו שימור מצה לשום במקום מצוה… לשם

גאון, ור״ה כ״ץ רב מחלוקת הוא הגירסות בין וההבדל מצה משא״כ ראשון, ליל דכזית התורה מצות דר״ל פשוט מצוה דלשם

מהנ וע״כ חמץ, לא פסח מצת היינו סתם כנ״ל. גוי עע״ג י

הוא דגזיה״כ היינו זבח לשם תודה לחמי בכוונת דנפסל ל״ח דדף דהאי צ״ל זה ולדרך למעלה, כמש״כ הוא ראשונים ומחלוקת

פסח למצת דוקא תהי', דהשמירה למעלה… וכמש״כ לשמה שלא פסול מיסוד לא אבל


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

לטעמו של המרור

המרור של לטעמו החושן "אבני קהילת רב אבוקרט, אבינדב "הרב

ח יב שמות יֹאכְלֻהּו מְרֹרִים עַל אֵׁשּומַּצֹות צְלִי הַזֶה בַלַיְלָה הַבָשָר אֶת וְאָכְלּו

יא ט במדבר יֹאכְלֻהּו מַּצֹותּומְרֹרִים עַל אֹתֹו יַעֲשּו הָעַרְבַיִם בֵין יֹום עָשָר בְאַרְבָעָה הַשֵנִי. בַחֹדֶׁש

***

א קכ פסחים דְאֹורָיְיתָא הַזֶה בִזְמַן מַּצָה רָבָא: , אָמַר פֶסַח— דְאִיכָא בִזְמַן מַּצֹותּומְרֹורִים״, ״עַל דִכְתִיב: מָרֹור, . ּומַאיׁשְנָא דְּרַבָנַן ּומָרֹור יֵׁש

פֶסַח— דְלֵיכָא מָרֹור, ּובִזְמַן לּו תֹאכ ״בָעֶרֶב קְרָא: בֵיּה הָדַר מִיהְדָר מַּצָה מַּצֹותּומְרֹורִים״! ״עַל כְתִיב: הָא נָמֵי, מַּצָה מָרֹור. ְלֵיכָא

וְׁשֶהָיָה לְטָמֵא לֵיּה מִיבְעֵי הִיא ה מַּצֹות״! תֹאכְלּו ״בָעֶרֶב הָכְתִיב: אֶלָא דְרַבָנַן. זֶה וְאֶחָד זֶה אֶחָד אָמַר: יַעֲקֹב בַר אַחָא וְרַב ָמַּצֹות״.

אָכְלִי— לָא דְפֶסַח כֵיוָן אָמֵינָא דַעְתְָך דְסָלְקָא רְחֹוקָה, בְדֶרְֶך לַן מַׁשְמַע קָא נֵיכֹול, לָא נָמֵי. מַּצָהּומָרֹור

נו עשה לרמב״ם המצוות ספר מצות עם ושיאכל אחד בבית ושיאכל צלי שיהיה והוא הנזכרים בתנאיו מניסן עשר חמשה בליל הפסח כבש לאכול שצונו

יאכלוהו מרורים על ומצות אש צלי הזה בלילה הבשר את ואכלו אמרו והוא. ומרורים,

? מצות שלש אותם תמנה ולא אחת, מצוה ומרור מצה פסח אכילת תמנה למה ויאמר: המקשה עלי יקשה ואולי עצמה… בפני מצוה הפסח בשר אכילת וכן אמת…, הוא עצמה בפני מצוה מצה אכילת היות אמנם אשיבנו נגרר המרור אבל

. עצמה בפני מצוה נמנה ואינו פסח לאכילת הפסח. . בשר עם אם כי יאכל לא והמרור הזדמן, לא או המרור שיזדמן הן המצוה לקיים יאכל הפסח שבשר לדבר. וראיה,

הבשר… אכילת המצוה שעיקר לפי והראיה שיבינם. למי אלו מכתובים שהתבאר כמו וחיובן הבשר, אכילת אחר נגרר והמרור

" דרבנן הזה בזמן "מרור אמרם והוא בתלמוד, הנכתב השרש היא זה על הנגלית עצמו בפני לאכלו חובה אין התורה מן כי

עצמה… בפני מצוה שאכילתו לא המצוה אחר הנגררין הדברים מן שהוא ברורה ראיה והיא הפסח. בשר עם יאכל ואמנם

(קט צד )סימן יראים ספר יאכלוהו ומרורים מצות על דכתיב מרורים, על פסח שיאכל פסח דאיכא קיים המקדש שבית בזמן יוצרנו צוה, . מרורים אכילת מרור. ליכא פסח דליכא בזמן מרור איכא פסח דאיכא. בזמן

***

א לט פסחים

• בְתַמְכָא, ּובְחַרְחֲבִינָא, ּובְעּולְׁשִין, ּובְמָרֹור. בַחֲזֶרֶת, בַפֶסַח: חֹובָתֹו יְדֵי בָהֶן יֹוצֵא יְרָקֹותׁשֶאָדָם וְאֵלּו משנה- בַקֶלַחׁשֶלָהֶן. . וְיֹוצְאִין לִכְזַיִת מְבּושָלִיןּומִצְטָרְפִין וְלֹא וְלֹאׁשְלּוקִין כְבּוׁשִין לֹא אֲבָל יְבֵׁשִין בֵין לַחִין בֵין בָהֶן יֹוצְאִין

• גמרא- יְהּודָה רַבִי אֹומְרִים: אֲחֵרִים מַכְסִיפִין, כֹלׁשֶפָנָיו אֹומֵר: בְרֹוקָה בֶן יֹוחָנָן רַבִי שָרָף, לֹו כֹלׁשֶיֵׁש אֹומֵר: לֹו יֵׁש מַר יָרָק [כׇּל]

. כַאֲחֵרִים הֲלָכָה הּונָא: רַב אָמַר מַכְסִיפִין. שָרָףּופָנָיו לֹו יֵׁש מַר יָרָק נִלְמַד כּולָן מִדִבְרֵי יֹוחָנָן: רַבִי אָמַר מַכְסִיפִין, שָרָףּופָנָיו

•. ! תְנַן חֲזֶרֶת וְהָא טְפֵי? דִמְרִירִין דַעְתָיְך? מַאי לֵיּה: אֲמַר אַמְרִירָתָא, מְהַדַר דַהֲוָה דְרָבָא בְרֵיּה אַחָא לְרַב אַׁשְכְחֵיּה רָבִינָא וְתַנָא

. בַחֲזֶרֶת מִצְוָה אֹוׁשַעְיָא: רַבִי וְאָמַר חֲזֶרֶת, דְבֵיׁשְמּואֵל

• חֲזֶרֶת? מַאי רָבָא: וְאָמַר יֹונָתָן: רַבִי אָמַר נַחְמָנִי בַר רַבִיׁשְמּואֵל וְאָמַר עִילָוַון. רַחֲמָנָא דְּחַס חַסָא? מַאי חַסָא, מִצְּרִיִים נִמְּשְּלּו לָמָה

! בִי הֲדַרִי לֵיּה: אֲמַר קָׁשָה. וְסֹופָן רַכָה תְחִילָתָן מִצְרִיִים אַף קָׁשֶה, וְסֹופֹו רְַך זֶהׁשֶתְחִילָתֹו מָרֹור מָה לְָך לֹומַר כְּמָרֹור?

• לְאַבָיֵי: רְחּומִי רַב לֵיּה אֲמַר הּוא? יָרָק מִין מָרֹור דְהַאי מִמַאי דְכּופְיָא מְרִירָתָא אֵימָא דג? ][מין קַרְקַע גִידּולֵי מַּצָה מָה דְמַּצָה דּומְיָא

הִירְדּוף וְאֵימָא קַרְקַע. גִידּולֵי מָרֹור אַף הַרְזִיפּו. וְאֵימָא זְרָעִים מִין מָרֹור אַף זְרָעִים מִין מַּצָה מָה דְמַּצָה דּומְיָא מר? ][עץ? בר ][ירק

לְאַבָיֵי: חָנִין רַב בַר רַבָה לֵיּה. אֲמַר מַעֲשֵר בְכֶסֶף מָרֹורׁשֶנִיקָח אַף מַעֲשֵר בְכֶסֶף מַּצָהׁשֶנִיקַחַת מָה דְמַּצָה, דֻומְיָא חַד מָרֹור אֵימָא

. הַרְבֵה מִינִין מָרֹור אַף הַרְבֵה מִינִין מַּצָה מָה דְמַּצָה דֻומְיָא תְרֵי? מְרֹורִים וְאֵימָא כְתִיב, מְרֹורִים

• מֵיתִיבִי: אֹומְרִים: וַחֲכָמִים מֵאִיר, רַבִי דִבְרֵי - יְבֵׁשִין בֵין לַחִין בֵין בָהֶןּובַקֶלַחׁשֶלָהֶן יֹוצְאִין יֹוצְאִין אֵין יְבֵׁשִין בָהֶן יֹוצְאִין לַחִין

. מְבּושָלִין וְלֹא וְלֹאׁשְלּוקִין כְבּוׁשִין לֹא אֲבָל כְמּוׁשִין בָהֶן וְׁשָוִיןׁשֶיֹוצְאִין בָהֶן, בֹו… יֹוצְאִין אֵין מָרֹור טַעַם בֹו וְכֹלׁשֶאֵין בֹו, יֹוצְאִין מָרֹור טַעַם בֹו כֹלׁשֶיֵׁש דָבָר: כְלָלֹוׁשֶל

. כְמּוׁשִין בָהֶן יֹוצְאִין אָמְרּו: צָדֹוק בְרַבִי אֱלִיעֶזֶר רַבִי מִשּום כְמּוׁשִין, בָהֶן יֹוצְאִין אֵין רַבָנַן: תָנּו

ב קטו פסחים

• יּה לִמְרֹור לֵיּה מְבַטֵיל דְתַבְלִין חַלְיֵיּה אַגַב דִילְמָא בַחֲרֹוסֶת מָרֹור אִינִיׁש נִיׁשַהֵי לָא פָפָא רַב ֵוְאָמַר וְלֵיכָא. מָרֹור טַעַם ּובָעֵינַן

• יָצָא, - מַּצָה בָלַע רָבָא אָמַר יָצָא. מָרֹור-לֹא בָלַע יָצָא. לֹא מָרֹור, יְדֵי יָצָא מַּצָה יְדֵי מַּצָהּומָרֹור- בָלַע

ב קטו רשב״ם הכי דמשום וליכא מרור טעם דבעינן אוכל של פיו את למרר רחמנא קפיד חייהם" את ל״וימררו זכר כתוב מצאתי כך א) (שם

. הספרים בכל

ובפי חננאל בנו ר רוש ורבינו פי ][רש״י " רשו יצא," מרור- בלע. מרור טעם בו יהא שלא פשר י א א

פסחים ירושלמי ה ב, בחזרת אלא תלוי הדבר אין עצמן: כל הושעיא ר' בשם חייא ר' מתוק? אלא חזרת קרוי אינו הרי מתוק, חזרת הרי התיבון: אחיך ואת אביך את הושב הארץ "במיטב בתחילה במצרים. לאבותינו המצריים עשו כך מר, וסופה מתוק תחילתה חזרת "מה

יד א, (שמות ובלבנים" בחֹמר קשה בעבֹדה חייהם את "וימררו כך ואחר ו), מז, .)(בראשית

** *

1. מר שיהיה העיקר או המינים? הללו את לאכול חייב האם

ה תעג שו״ע תמכ עולשין חזרת חובתו: ידי בהם שיוצא ירקות אלו א חרחבינ א ויוצאי מרור. מרים) עשבים מיני (פי' ם ובקלחן שלהן בעלין

לא א יוצאין אין שבעלין. אלא בשורש לא אבל יבשים, בין לחים בין יוצאין ובקלחים לחים, הם ם ןכ א ולא כבושים לא אבל

המצו ועיקר שלהם. השיעור שהוא לכזית מצטרפין וכולם מבושלים ולא שלוקים ו - חזרת לו אין ואם בחזרת, ה אחר יחזיר

: שנויים שהם הסדר כפי ראשון ראשון

הירקות, מאלו אחד לו אין ואם הגה רמ״א- או לענה יקח. מר ירק שאר

2. מרים כשאינם אלו במינים הדין? מה

יוסף בית תעג לט פסחים איש חזון

הרמב״ם? השמיטו למה ידעתי ולא מפרש שהוא אולי

" מצוה פי על ף *א בחזרת" נמי מתוקה* שהיא בה ואין בחזרת מצוה שכתב ירוחם לרבי' מצאתי ואח״כ מרירות

צריך ין וא. יותר המרור אחר לחזר

3. חולי מחמת מרירות טועם שאינו הדין? מה

מג תנינא קורונה אשר מנחת לא סעיף תעג הרב ערוך שולחן לאכול יכול ואינו איסטניס או חולה שהוא מי מרירות טעם שירגיש עד מעט שילעוס טוב מרור אפשר כשאי וזהו ברכה בלא בעלמא לזכר בפיו

כלל. לו

4. באכילה כזית שיעור

ק אריה שאגת

… דמברך משום כה י הרא״ש)פסחים וכתב ( מרור אכילת על מכזית… פחותה אכילה דאין כזית שיאכל צריך המרור זה ולפי,

כזית… צריך אין האדמה פרי בורא אפילו עליהם מברך דאינו בכריכה שאוכל

דעתך לקא טו ס דא הרא״ש על לתמוה יש ועוד? אכילה לשון עליה שמברכים לחוד הברכה מפני אלא כזית צריך אין דמרור

ועוד, אכילה… לשון ולא זו בברכה אחר נוסח לתקן לחכמים להם דהיה קשה! נצטווינו דהיכן כשקרא, מיחזי זו ברכה כן דאם

לי, קשה ועוד בברכתו. דקאמר " ומאי״וצונו בכזית אכילה שיעור לאכול צריך דאין כיון אכילתו על דתניא" מהא אכלן

ישהה" שלא ובלבד יצא לחצאין- דיעבד, לשון ומדנקט״אכלן" כו' ישהה" שלא האי״ובלבד כן אם דאם לומר היינו דמסיק יצא כבר בשהה אפילו מקום דמכל כיון הא ואמאי ולאכול, לחזור וצריך יצא לא בדיעבד אפילו פרס אכילת מכדי יותר שהה

ע ואוכל וכשחוזר כזית צריך ואין הואיל י״ח י א א כן ל אלא, די. . ובה ח י דיצא כיון ולברך לחזור פשר ש וודאי מינה מע דמרור

צריך כ זית לכזית מצטרף אין. ובשהה אלא כזית דאי״צ למימר דאיכא התורה מן כזית שצריכה ראיות אלו אין מקום מכל

מכריחות הראשונות הראיות אבל מדרבנן, כהרא״ש. . ודלא בכזית מרור צריכה התורה דמן

קיט סימן צבי, חכם שו״ת עליו. . לחזור שמצוה שהחזרת, להודיע טוב כי ראיתי מרור, אכילת מצוות בעניין הרבים את לזכות בלשון הנקרא הירק הוא,

ושם סאלאט״א, ספרד ובלשון סאלא״ט, אשכנז ואשכנז ואיטליא בתורגמא ששמעתי הלשונות בכל לטוגא הוא שלו העצם

וספרד והטבע… הרפואות ובספרי, ופורטוגאל שרף בגמרא: האמורים הסימנים לו ויש, , בעולם ופקפוק ספק שום בו, ואין

רך ותחילתו מכסיפין, ופניו כלענה מר וסופו מתוק ותחילתו קשה, . וסופו ופולוניא אשכנז שבארצות ומפני שהן, אינו קרות,

היו שלא מפני או מרור, מצוות לחובת לקחתו הורגלו לא הפסח, בזמן מצוי ארצות כאנשי הירקות שמות פתרון בטיב בקיאין

ידעו לא ובבל ישראל לארץ הקרובות הוא, מה הקרי״ן ולקחו ד עת י לפ תמכא שהוא חכמים. מקצת הן כי, חורבא מיניה ונפק

הארץ עם עתה רבים חורפיה מחמת זית כחצי אפילו אוכלין שאינם מזיק ושהוא, ואף מרור. מצוות ומבטלים חי, באכילתו

מסתכני מהקרי״ן כזית ואוכלים ה' דבר אל החרדים … שחזרת במקום באמת כי בו. ם הקרי״ן על אני, …קורא, שכיח סכנה

האלטוגא ויקנה כתיקנה, מצוה יקיים בלבו אלקים נגע אשר וכל, מצוה בו ואין הוא אם אף מרור, מצוות לשם סאלאט

. . . ביוקר

***

ה י פסחים משנה אָמַר כֹלׁשֶלֹא אֹומֵר: הָיָה גַמְלִיאֵל רַבָן. מַּצָה, ּומָרֹור. פֶסַח, הֵן: וְאֵלּו חֹובָתֹו, יְדֵי יָצָא לֹא בַפֶסַח אֵלּו דְבָרִים. ׁשְֹלׁשָה

מָרֹור הַמִצְּרִיִים שֶׁמֵרְּרּו שּום עַל וְגֹו׳״ חַיֵיהֶם אֶת [״וַיְמָרְרּו בְמִצְרַיִם, ׁשֶנֶאֱמַר: אֲבֹותֵינּו חַיֵי. ]אֶת

שור בכור יוסף ר' וההצלה והחרות, העבדות, ביחד: הכל שיהא מר, עשב. שיאכלו – לעבדות סימן מר עשב לחירות סימן המצות חייהם, שמררו

– להצלה– סימן והפסח לחירות, שגאלם עד להחמיץ הספיק שלא המגפה בשעת. שהצילם

חזקוני

זה כל בזיון דרך ומתוק חשוב דבר עם ולא ומר רע דבר עם. שיאכלוהו

***

פסחים משנה עַדׁשֶמַגִיע בַחֲזֶרֶת מְטַבֵל לְפָנָיו, ַהֵבִיאּו לְּפַרְּפֶׁרֶׁת - [רש״י. הַפַת מברך שהוא המצה אחר אוכל שהוא חזרת לאותה שיגיע קודם

] מרור אכילת על עליה

כספי אבן יוסף ר' כי המציאות טבעי ליודעי הסבה ידועה אמנם זה, לסבת רמז בתורה נזכר ולא המצה, היזק דוחה המרירות בספרי יעוין

למצו מיוחדת לסגולה המרור חיוב אין א״כ הרפואה, . . וה ***

ב קלב חולין צָלִי אֶלָא נֶאֱכָלֹות אֵין כְהּונָה מַתְנֹות חִסְדָא רַב אָמַר טַעְמָא? מַאי בְּחַרְּדָל. אֶׁלָא נֶׁאֱכָלֹות וְּאֵין קְרָא" אָמַר לְמׇּׁשְחָה" כְדֶרְֶך לִגְדּולָה

. אֹוכְלִים ׁשֶהַמְלָכִים

ראשון פירוש ח, יב שמות עזרא אבן מרורים שולחנם על תמיד להם שיש מצרים, אנשי מנהג על אותו שיאכלו פירושו נראה. היה

המצות בכל עשינו כאשר עליהם, נשענו מרורים, פירוש הקדמונים לנו שהעתיקו. ואחר

שני פירוש ח, יב שמות עזרא אבן

כי ידוע הדור: מחכמי אחד אמר תגבר הליחה לח הוא האויר כי גשם, שם ירד שלא ובעבור היאור, מימי בעבור מצרים בארץ

כן על תמיד, שלחנם בכל לאכול להיות מנהגם וחרדל מעשבים רבים מרורים. מיני כי הפת, את בו לטבול שולחנו על עמו יהיו המרורים לעולם לבדה, פת אלא למצרי תהיה לא ואפילו לאוירם. רפואה הם

א (שמות "וימררו" ל זכר המרור כי קדמונינו, על נסמוך ואנחנו. )יד

ח יב שמות החיים אור עליהם. אחרים רשות ואין והחירות הגדולה בחינה להראות הוא עליון שדעת כן כי לצד הוא ה' שיצו המרורים גם זה ולפי

חד, דבר עמו לאכול צלי אוכלי דרך נפשו אות בכל ויאכל האוכל לחיך יערב בזה. כי

העריבות, גודל יוכר בזה גם מרורים לפיו. כשיקדים ***

א קח פסחים הֲסִיבָה צָרִיְך אֵין מָרֹור הֲסִיבָה, צָרִיְך מַּצָה אִיתְמַר:

יח תעה יוסף בית הסבה דבעי דפשיטא נראה לי אוכל, היה בהסיבה - כורך כשהיה שהלל דמצו מצה לאכילת לו עולה היתה דכריכה מה שהרי ה ו

צריכה דמצה וקי״ל הסבה.

דמרור גב על ף וא הסבה, צריך אין וכ כלום. בכך אין בהסבה- לאוכלו רצה אם " שכתב: הרמב״ם מדברי נראה ן צריכין אימתי

כוסות. ד' ובשתיית מצה כזית אכילת בשעת הסבה? משובח, רי הז ה - הסיב אם ושתייתו אכילתו ושאר." צריך אין לאו- ואם

כתב" ומדלא מרור- אבל ב אוכלו אינו הסבה," כלום. בכך אין הסבה ב לאכלו רצה שאם משמע

א מצוה, של שאינה ושתיה אכילה משמע ושתייתו דאכילתו, למידחי דאיכא גב על ף לומר, ש י כן. כתב מרור אכילת ולאפוקי

ב מרור דאכיל נימא דלא היכי כי דהיינו הסבה כי, מי נ ה אין אבל משובח, הוי כלום, בכך אין - הסבה ב לאכלו רצה שאם וכיון

צריכה דמצה. בהסבה דכריכה ומרור מצה לאכול צריך בה מעכבת והיא הסבה

דאמרי - השקל. [מחצית בגמרא מפורש כן - ו תעה אברהם מגן נן הֲסִיבָה" צָרִיְך אֵין בגמרא״מָרֹור העבדות על דמורה משום

מקום כל מ ל כ ע ומצה ופסח יחד. ומרור מצה פסח כרך הלל דהא כלום, בכך אין מיסב אם הסיבה, צריכים רחך אכל ואיך

בהסיבה? המרור עמהם א. אחר בענין אפשר י דא כיון דיעבד מיקרי הלל וגבי יצא דדיעבד ודאי לא

יושר לקט הוא, דמסתברא דטעמא ויראה מצה דהא הזה בזמן ומרור דאורייתא דרבנן, הזה בזמן חובת מקמי מצה חובת שבקינן ולא

מרור. , בדיעבד יוצא בהסיבה ליה אכיל דכי לכאורה משמע, הסיבה צריך אין דמרור אלא תלמודא קאמר דלא ותו אתרי דהוה מידי

אנן, עבדי דאכתי קמאי כסי בהסיבה להו שתינן הכי. ואפילו ***

חיים אורח משפט, אורח שו״ת קכד ופה ]לז כהן משפט [שו״ת בעה״י דרשתי לפ״ק תרנ״ד שתא דהאי הגדול בשבת, תרנ״ד

אוכלין שאנו שהמרור הוא נכון גם גמור שהיתר ה שיהי כדי קל, מר טעם רק בו שישאר עד טעמו להפיג שיניחו מרוסק נח אפשר שאי עד הרבה מר כשהוא שהאוכל דנלענ״ד אלא הוי. מרור מעט מר שהוא וכל מר לטעם שיעור דאין דפשיטא לאכילה,

יצא אם אדע לא לאוכלו, כמעט חובתו, ידי לאוכלו כלל אפשר י שא עד הרבה מר כשהוא והרי …, אם כי ודאי מדוחק זו אין כדרך והוי לאוכלו, קושי שאין באופן מעט מר כשהוא המצוה לקיים אפשר שפיר שהרי בהכי, מצותו דכאן לומר ואין אכילה.

בגופי אכילה כתיב לא מרור דגבי גב על אף אכילתו, ה, דבעי כמו מקום כל מ …, כא ה מרור אכילת דעל הברכה משום כזית נן

כל מ מ ציר, תערובות בלא שהוא כמו לאכלו דרך שאין שלנו, בחריין לדון שיש אף אכילתו, כדרך ניבעי נ מי ש ל י קום ומר בזה

ל פ עם ל כ ע בכך דמצותו כי ם ה משו מקרי אולי גלילות בהרבה כן אוכלים ישראל שברוב כיון גם. ה ל ז כ אבל אכילה…, , דרך

לע להאמר ניתן לא, אכילה לקראת יתכן אין ל אד דע העצום, מרירותו בחוזק כשהוא החריין לאכול שרוצה במי דעתי ניות

הרבה אם וכי אדם בני ומזיק כלל ראוי שאינו כיון אכילה, כך בשביל יקרא ואבנים עצים. יאכלו

נלענ״ד ע״כ מרירות מחוזק המגיע דהיזק ופשיטא. נועם דרכי דרכיה משום גם המצוה, עיקר מצד ג״כ הרצוי הדרך דזהו מר טעם שישאר עד להפיג ראוי ע״כ נועם. דרכי משום לולב ממצות דנדחה מהירדוף, הידים עקיצת מהיזק קטן אינו, החריין

במצוה הכל ויזכו נקלה על לסובלו יוכלו המזג חלושי שאפילו באופן הרבה חזק אינו אבל מורגש. שמרירותו

***

המצות חג שער חיים עץ פרי ג

גי מרור, סוד מטרייה ולטוחנם ולמתקם ללעסם וצריך הקשים הדינים שהם מות, בשיניי ם שבהם, . . המרירות למתק בסוד,

וימתיקם שילעסנו עד יצא. לא מרור בלע לכן לצדיקים. המן. שחיקת

א השופר שער חיים, עץ פרי דקין לפרורים ולפררו. , א במקום דבוק יהא שלא ולפררו, לטוחנו צריך לכפותו, כדי הדין היא׳כי זו וטחינה שחיקה, וסוד הדינין נטחנין ובזה עצמו, בפני א' כל מתפרדין זו טחינה ע״י ועתה יחד, מחוברין הדינין שם היו הנ״ל, ס״ג ע״ב שם, והנה

מנצפ״ך של אותיות ב' שהם אלו, הדינין נמתקו זה עם והרי מ״נ. ונעשין השיניים של יודי״ן הב' ע״י אח״כ מתחברין והם

בדבש כצפיחת וטעמו כמ״ש דבש, לטעם שנמתק אחר המ״ן זה חזר והנה משופר. פ״ר אותיות שהם כנ״ל, בשופר. לולים הכ דבש גי' שהוא משופר, ש״ו סוד והוא

המצות חג שער חיים עץ פרי ו רו״ת. ח״ס גימ' הוא כי החרוסת, טיבול סוד. והוא אנפין דזעיר מוחין סוד והוא ח״ס, נשאר רו״ת, חרו״סת מן וכשתעביר, , להמשיך הוא, הכוונה כי נמצא ס״ח. גימ' והוא כנודע, המלך חיי שהם חיים, כמנין אהי״ה, הוי״ה אהי״ה שהם תפילין, וסוד

עד חובתו, ידי יצא לא בלעו אם ולכן מרור, טעם בו שיהיה צריך לכן להמתיקה, לאה שהיא רו״ת, אל ח״ס שהם המוחין מן

אכילה… בכוונת כמבואר הדין, ונדקדק נתבטל השנים, טחינת ע״י כי שילעסנו, אבן חרושת החרוסת, אל סימן (ב )הגהה

. . עץ חרושת

א רות

נָעֳמִי"! ? "הֲזֹאת וַתֹאמַרְנָה: עֲלֵיהֶן הָעִיר כָל וַתֵהֹם לֶחֶם בֵית כְבֹאָנָה וַיְהִי לָחֶם בֵית בֹאָנָה עַד וַתֵלַכְנָהׁשְתֵיהֶם (יט) (כ). וַתֹאמֶר

" אֲלֵיהֶן: נָעֳמִי לִי תִקְרֶאנָה אַל. (כא) מְּאֹד לִי שַדַי הֵמַר כִי מָרָא לִי קְּרֶׁאןָ הֱׁשִיבַנִי,'ה וְרֵיקָם הָלַכְתִי מְלֵאָה אֲנִי לִי תִקְרֶאנָה לָמָה

'ה ו ַנָעֳמִי לִי" הֵרַע וְׁשַדַי בִי עָנָה. (כב) ו נָעֳמִי ְוַתָׁשָב רּות בִתְּחִלַת לֶׁחֶׁם בֵית בָאּו וְהֵמָה מֹואָב מִשְדֵי הַשָבָה עִמָּה כַלָתָּה הַמֹואֲבִיָה

. שְּעֹרִים קְּצִיר

***

פסח ויקרא משמואל שם ולכאורה מובן אינו דהמרור חייהם את לוימררו זכר הוא 'לו הי א״כ לחירות זכר והמצה לקרות למצה. למרור ולא חסא

מבעי ואיפכא לשעבוד זכר שהיא המרור קודם לחירות זכר דהיא המצה אוכלין למה דקדקו המפרשים דהנה לומר יש ולהנ״ל

. אך לחירות 'קודם הי 'שהשעבוד לי עצמם על קבלו כשישראל החירות דלאחר לומר יש להנ״ל ומצוות תורה עול נעשה

וע״כ דמעיקרא, . . השעבוד על להקב״ה משבחין שאנו הוא המרור אוכלין שאנו, ומה ולשבח לתועלת למפרע השעבוד אף

, 'מקודם הי שהשעבוד. המצה מקדימין ע״כ 'מאוחר הי שבו והשבח הטובה מ״מ חסא נקרא שמרור הטעם עצמו וזה לרמז

, חסא למצה 'קורין הי, ואם זה ענין. "ל קמ ומה רבותא זו היתה לא

יח ותקנות פסקים איגר, עקיבא רבי במרור ואף המצוות. הפסיד מזעיר, מעט יחסר אם כי במרור. כן וכמו בצמצום, ולא ברווחה מצה כזית שיאכל להיזהר שצריך באמונה מבטיח אני כזה. מועט בצער נקפיד ולמה נפשינו, בכל ה' לעבוד מקבלים אנו יום בכל הלא קצת, לו שקשה גם, מה

. כלל מרירות ירגיש לא כמעט בורא, מצות מקיים אני הרגע בזו בשמחה ויחשוב בחשק מצוה זאת שיעשה במי


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...