מבוא
זכינו וב״ה בשנים האחרונות קמו מאפיות מצות יד במקומות רבים, ומשפחות רבות משלבות מצוה זו של אפיית מצות כחלק מהכנות לפסח, ומוסיפים בכך גם "עשה טוב" ל״סור מרע" שבהוצאת החמץ וביעורו.
והיות ודיני אפיית המצות רבים הם, ולעיתים הרי הם 'כהררים התלויים בשערה' ושיכחת דין אחד עלולה להיות למכשלה, ראינו צורך להביא בפני העוסקים במצוה סיכום תמציתי וברור של הלכות האפייה. וראוי כי בכל מקום בהם אופים, יהיה לכל הפחות אחד שבקי בהלכות האפייה לכל דקדוקיה.
בנוסף ניסינו לשלב עצות מעשיות כדי לקרב לכל אחד את האפשרות לאפות, וגם למי שאינו מנוסה באפייה בפועל.
השתדלנו להביא את קיצור ההלכות למעשה, על מנת לאפשר לכל אחד ואחת החפצים לזכות לאפות מצותיהם בעצמם להיעזר בחיבור זה. על כן הבאנו את ההלכות בקצרה ובליווי מראה מקומות מתומצתים, ולא הארכנו בביאורי ההלכות והרחבותיהם במקורות הש״ס, הראשונים והאחרונים. את עיקרי ההלכות הבאנו על פי פסקי המשנה ברורה ועל פי המנהגים הרווחים כיום.
ויה״ר שנזכה להישמר מחמץ כלשהו ובזכות זה יקוימו בנו דברי הזוהר שהנזהר מחמץ בפסח נשמר וניצול מיצר הרע.
1. ראוי לכל אדם להשתתף בעצמו באפיית מצותיו.
2. בזמן האפייה ישתדל ויתאמץ בעשייתה עד שיזיע, ובזה יזכה לתקן עוונות רבים.
מים שלנו
א. אפיית המצות תיעשה אך ורק ב׳מים שלנו', מלשון 'לינה' – כלומר שעמדו לילה שלם אחר שאיבתם להתקרר.
ב. מותר לקחת מים מהברז לצורך 'מים שלנו', ויש מחמירים לשאוב דווקא ממעיין או נהר וכדומה.
ג. זמן השאיבה – יש לשאוב את המים בשקיעה, ואין להקל לכתחילה לשאוב בזמן אחר, ובין הספרדים יש שהקלו לשאוב בעוד יום. בדיעבד אם שאב זמן רב לפני השקיעה יכול להשתמש במים. ואם שאב אחרי השקיעה לפני חצות הלילה, יכול בדיעבד להשתמש במים למחרת בתנאי שעברו שתים עשרה שעות משעת השאיבה.
ד. יכול לשאוב בפעם אחת לכמה ימים.
ה. היות והשאיבה צריכה להיות לשם מצת מצוה, יאמר בזמן השאיבה: "לשם מצת מצוה".
ו. בזמן השאיבה, יש לסנן את המים בבגד לבן ונקי, כדי לוודא כי המים נקיים לחלוטין מכל פירור של לכלוך וחמץ. כדי להקל על המלאכה ניתן לסנן את המים קודם השימוש בהם, על ידי נתינת בגד וכדומה על פי הכלי ממנו מוציאים את המים למדידה.
ז. לאחר השאיבה יניח את המים בחדר קריר, ובמקום שהשמש לא תזרח עליהם, כדי שלא יתחממו. אם צריך להוביל את המים במהלך היום, יובילם מכוסים מכל צדדיהם כדי שלא תפגע בהם השמש.
ח. הרוצה לאפות ביום ראשון צריך לשאוב מים ביום חמישי. אם שכח, יכול לשאוב בדיעבד גם ביום שישי לפני שמקבל עליו שבת.
ט. אם אין לו 'מים שלנו' לא יאפה, שהרי בימינו מצויים מצות רבות לצאת בהם ידי חובה. אולם אם אפה בטעות במים שלא לנו, המצות מותרות, אך לליל הסדר ייקח מצות אחרות.
י. אם רואה שהולכים להיגמר לו ה׳מים שלנו', יכול לערב מים רגילים כך שה׳מים שלנו' יהיו רוב, ויבטלו את המים שנוספו.
הקמח
א. נהגו להחמיר שהקמח שממנו מכינים את המצות לליל הסדר, יהיה קמח השמור משעת הקצירה, ויש המחמירים להשתמש בקמח זה לכל המצות הנאכלות בפסח.
ב. יש להיזהר זהירות מרובה בקמח – שלא תיגע בו אף טיפה של מים, ולכן יש לשומרו במקום יבש לחלוטין, ובכך ודאי זוכים לקיים את מצות "ושמרתם את המצות".
ג. אין להניח את שקי הקמח על הרצפה עצמה מפני שלעיתים ישנה לחות המופרשת מהרצפה.
ד. צריך להיזהר שהקמח לא יהיה חם בשעת האפייה, שכן חום עלול לזרז את החמצת הבצק. בזמן טחינת הקמח הוא מתחמם, לכן יש להמתין לכתחילה שלושה ימים מלאים מעת טחינת הקמח ועד לשימוש בו. בשעת הדחק כשאין קמח אחר, ניתן להקל אם שהה לכל הפחות יממה משעת הטחינה.
ה. יש לאכסן את הקמח במקום קריר ומוגן מהשמש. את הובלת הקמח למאפייה רצוי לעשות בלילה או ברכב שחלונותיו מכוסים, ולהמתין זמן מה לפני השימוש בו לוודא שאכן התקרר כיאות.
ו. אין לשבת על שקי הקמח כדי לא לחממם.
ז. בזמן מדידת ושקילת הקמח, לא יגע בקמח בידיו, וימעט בדיבור ליד הקמח שמא יתיז מהרוק שבפיו על הקמח.
ח. ראוי להשתמש בכל שנה בנפה חדשה.
ט. היות וקמח אינו נשרף בתנור בזמן האפייה, ישנו חשש גדול שמא יגע קמח בבצק ולא ייאפה, וכשיטביל בפסח את המצה במשקה עלולים פירורי הקמח שעל המצה להחמיץ. לכן, יש למדוד את הקמח בחדר נפרד מחדר הרידוד והאפייה, והמודד יזהר שלא להתקרב אל הבצק אלא אם כן ניקה עצמו היטב היטב, כך שברור לחלוטין שלא נשאר בידיו ובבגדיו אף פירור של קמח.
י. טוב לומר בזמן המדידה: "לשם מצת מצוה".
מקום האפיה
א. היות וחום ממהר את חימוץ הבצק יש ללוש את הבצק על כל השלבים השונים במקום קריר שאינו חם.
ב. אין ללוש ביום תחת כיפת השמים, ולא ליד חלונות שקרני השמש עלולים לחדור דרכם. לכן האופים במשך היום יש להם לכסות את כל החלונות שבחדר העריכה.
ג. תנור האפייה פולט חום רב, על כן יש להתרחק ממנו עד למקום שחומו אינו מורגש בו כלל. ואם התנור גדול מאוד לא יניחו את התנור בחדר בו לשים ועורכים את הבצק, אלא יניחוהו בחדר אחר.
זמן האפיה
א. הזמן הראוי ביותר לאפית מצות מצוה הינו בערב פסח אחר חצות, שכן זהו זמן הקרבת קורבן פסח. אולם, בדיעבד, אפשר לאפות אפילו זמן רב קודם לפסח, ובתנאי שנאפה לשם מצת מצוה. ויש שנוהגים שלא לאפות בערב פסח משום שזהו זמן האסור בחמץ, ועל כן ההקפדה הנדרשת בזמן האפייה הינה רבה ביותר.
ב. האופים בערב פסח יאמרו לפני תחילת האפייה לשון זו: "כל פירורים שיפלו בשעת לישה ועריכה וכן בצק הנדבק בכלים, אנחנו מבטלים אותם", וזאת מפני שבזמן זה כבר אסור שיהיה חמץ, וכשאומר משפט זה יוצא שביטל את הבצק קודם שהחמיץ. ואף על פי כן יש לבער כל פירור של חמץ שנופל במהלך העבודה, לכן הטוב ביותר הוא להניח דליים שבתוכם יניח חומר חריף כגון אקונומיקה, וכל פירור שנופל יזרוק לתוך כלים אלו.
ג. ביום טוב ובחול המועד מומלץ לא לאפות מצות, מפני החששות הרבים שעלולים להיות בפירורים שנופלים, בשאריות בצק ושאר חששות.
הנקיון
א. הניקיון הינו השלב החשוב ביותר שישנו באפייה, שכן עלולים להשאר פירורים מעיסה אחת לשניה. בזמן שמנקה יכוון לקיים מצות עשה של "ושמרתם את המצות".
ב. הניקיון צריך להיות יסודי עד שלא יישאר אף פירור, וינגב היטב את כל הכלים.
ג. את הידיים יש לשפשף היטב מכל הכיוונים עד שידע בוודאות שלא נשאר אף פירור דבוק בידיו.
ד. הכלל החשוב ביותר בניקיון הוא – לאחר שמנקים כלי כלשהו או את הידיים, יש לבדוק היטב כי אכן הניקיון היה מספיק.
ה. יש לנקות היטב היטב כל כלי שמשתמשים בו, בכל י״ח דקות.
ו. ישתמשו רק בכלים שניתן לנקותם היטב. על כן יש להקפיד להשתמש בכלים ללא חריצים מפני שלא ניתן לנקות בתוכם.
ז. כל העוסקים בבצק יקצצו ציפורני ידיהם היטב לפני תחילת העבודה, מפני שהניקיון תחת הציפורניים קשה באופן מיוחד.
ח. המשתמשים בפינערים לעיבוד, ראוי שישימו שקית ניילון על ציר המוט ויחליפוהו כל ח״י רגעים, היות וקשה מאוד לנקות את הציר.
ט. את הרעדלרים (המחוררים) יש להקפיד באופן מיוחד לנקות היטב. ניתן לנקותם בעזרת מברשת פלדה בחוזקה ולוודא כי לא נשארו פירורים כלל, או ללבנם באש כך שכל פירור
שנשאר נשרף, אולם אז יש צורך להמתין זמן רב עד שיתקרר לחלוטין כדי שלא יחמם את הבצק.
י. כיוון שקשה לחורר על גבי מתכת ולנקותה, נהגו רבים לחורר את המצות על גבי נייר ולהחליפו כל ח״י רגעים.
יא. אם נפל כלי על הרצפה ישטוף אותו לפני המשך העבודה איתו.
הלישה העיבוד והעריכה
א. אין לשין שיעור גדול משיעור החייב בהפרשת חלה. וזאת מחשש שמא בעיסה גדולה משיעור חלה הלש עלול שלא ללוש חלק ממנה, כך שנמצא שיש בצק השוהה ללא עסק ועלול להחמיץ.
ב. בשיעור החייב בחלה נחלקו האחרונים, ונהגו שלא ללוש יותר מקילו מאתיים.
ג. קודם האפייה יאמרו כל העוסקים בתפקידים השונים: "כל מה שאעשה היום בעסק המצות הריני עושה לשם מצת מצוה".
ד. אין לתת לקטן ללוש ולערוך את הבצק, הואיל והמצות צריכות להיעשות לשמן. ובכלל זה שפיכת המים לקמח וכל שלבי האפייה השונים, ונחלקו האחרונים האם יכול לעשות את החורים במצות.
ה. אין לערב בבצק שום דבר אחר בנוסף לקמח ומים.
ו. שפיכת המים לתוך הקמח תיעשה בזהירות רבה, כדי שלא יעוף מהקמח לכלי המים.
ז. את שפיכת הקמח והמים יעשו שני אנשים שונים.
ח. הלש יתחיל בלישה רק לאחר ששופך המים סיים את שפיכת המים, ולאחר שהרחיק משם את הכלי, מחשש שיתיז מהבצק על הכלי.
ט. אם העיסה יצאה דביקה אין להוסיף לה קמח, אלא יכין עיסה נוספת יבישה ויחבר את, אולם אם העיסה קשה ורוצה להוסיף לה מעט מים, אין בכך איסור. שתי העיסות.
י. היות וללש מצוי שנדבק בצק רב לידיים, ישנם רבים המקפידים בימינו שהלש ישתמש בכפפות חד פעמיות. אולם, יזהר שידיו לא יתחממו כתוצאה משימוש בכפפות אלו.
יא. עיבוד הבצק צריך שייעשה היטב, לכן, למרות לחץ הזמן לא כדאי למעט בעיבודו.
יב. אין להשאיר כלל את הבצק ללא התעסקות. ובמיוחד הדבר חמור לאחר שלב ה״פינערים", כלומר לאחר גמר עיבוד הבצק, שהנחתו ללא עסק מחמיצה אותו מיד. לכן, לאחר חלוקת הבצק לעורכים, יש לתת את שאר הבצק לאדם שיעסוק בו מהבצק רק לפי הצורך של העורכים, וכל עוד עסוקים במצות שלפניהם – ימשיך לעסוק בכל הבצק שבידו. וכן יש להקפיד שלא לתת את המצות המוכנות בפני המחורר (הרעדלר) בעוד ישנם בפניו מצות רבות שטרם חורר, מפני שיעמדו שם זמן רב ללא עיסוק בהם.
יג. זמן האפייה הכולל הינו שמונה עשרה דקות. ומודדים זמן זה עד רגע ההכנסה לתנור, אולם זמן האפייה עצמו אינו נחשב.
יד. אם שמרגיש כי ידיו התחממו במהלך רידוד הבצק או לישתו, יעצור ויקרר את ידיו במים, ולאחר שינגבם ישוב למקומו.
טו. בזמן הלישה והעריכה לא יגע בשום דבר שאינו קשור לאפייה עצמה. אין לדבר בטלפון, לגעת בבגדים, בראש וכדומה, שכן יתכן וישנם פירורים של חמץ שהיו שם קודם האפייה או שנפלו לשם במהלך האפייה עצמה, וכן שלא יסיח דעתו מהאפייה.
טז. כל העוסקים בבצק יפשילו שרוולים, יורידו שעונים וכד', כדי שלא יידבקו שם פירורים ויעברו מעיסה אחת לשנייה.
יז. העורכים במערוכים ישתדלו במידת האפשר שלא לרדד 'טלאי על טלאי' מפני שאז מצוי שהמצה לא נאפת היטב בתוכה.
האפיה
א. הכנסת המצות לתנור נעשית בדרך כלל על גבי מקלות. מקל זה יש להחליף בכל פעם, והיות ועלולים להדבק בו פירורים יש שמכניסים על ידו מצות לתנור כדי שיתקרר. ניקוי זה ייעשה על ידי נייר לנקותו היטב לאחר כל פעם שהוכנסו על ידו מצות לתנור שיוף ביסודיות, והמהדרין עוטפים את המקל בנייר, ואת הנייר מחליפים בכל פעם.
ב. העוטפים את המקלות בנייר יקפידו לשטוף ידיהם קודם תחילת עבודתם.
ג. הנחת המצות על המקל בצורה טובה חוסכת שאלות ובעיות באפייה, מפני שהנחתם בצורה לא טובה גורמת להתקפלות המצות. לכן יש להניח את המצות על המקל מתוחות היטב, ובלא שייגעו אחת בשנייה.
ד. אין להשהות את המצות שעל המקל מול פתח התנור אפילו רגע אחד, שכן המצות מתחממות מהחום היוצא מן התנור. על כן יש לאופה להחליט היכן רוצה להניח את המצות בתנור קודם שלוקח את המקל מהמחוררים, ואז יוכל להכניס את המצות בלא המתנה כלל.
ה. לאחר הנחת המצות בתנור, אין להעבירן ממקום למקום עד שיקרמו פניהן.
ו. היות וידי האופה מתחממות מאוד מחום התנור, אסור לו לגעת בבצק, אפילו אם ידיו נקיות, לפני שיקררם במים.
ז. מצה שנכפלה בתנור, יש לשבור את החלק הכפול וכן שני סנטימטר מסביב, ושאר המצה מותרת. וכן הדין בשתי מצות שנגעו זו בזו ועלתה אחת קצת על השניה.
ח. מצה שהתנפחה בתנור אסורה, אך על פי רוב הנפיחויות המצויות במצות הדקות, ובגדר המדויק של נפיחות האוסרת יש להיוועץ בתלמיד ("האשכנזיות") הינן כשרות חכם הבקי בהלכות אלו, ובייחוד במצות הרכות.
ט. אם אפשר, טוב שיהיו שתי מרדות להוצאת המצות המוכנות מהתנור, כשאחת תשמש להוצאת המצות הנפוחות והכפולות.
י. התנור המשמש לאפיית המצות חייב להיות בטמפרטורה גבוהה, על מנת שהמצות ייאפו בלי שיחמיצו קודם מחומו, במידה ואינו חם בכדי לאפות מיד. לכן ידאג להסיק את התנור היטב קודם תחילת האפייה.
יא. את המצות המוכנות אין להניח בחדר העריכה היות ויש שם קמח באוויר שעלול להדבק במצות.
הפרשת חלה
א. כאמור, אין לשין עיסות גדולות עד כדי כך שיהיו חייבות בחלה, כך שאין מפרישים מהם. אולם לאחר האפייה יצרף בכלי אחד את כל המצות, ובמידה ויש בהם שיעור 77 חלה כלל חלה, יפריש.
ב. אם אופים מספר משפחות יחדיו, וכל משפחה נוטלת פחות משיעור חלה, יצרפו את המצות בכלי אחד, ויפרישו חלה ללא ברכה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
