*👨👩👧👦 למשפחותם לבית אבותם*
המילה שחוזרת על עצמה הכי הרבה פעמים בפרק כ״ו היא *"משפחה"* – לא פחות מ-*94 פעמים*.
לשם השוואה, המילה השכיחה הבאה אחריה היא השורש *פ. ק. ד*, שמופיע *20 פעמים* בלבד.
🏡 רגע לפני הכניסה לארץ, מצווה הקב״ה את משה ואלעזר למנות את העם *לפי המשפחות*, וגם חלוקת הארץ נעשית על פי המשפחות.
*מדוע ההתנחלות בארץ תלויה במשפחות? *
מפני שהתיישבות אינה תלויה רק באדמה – היא תלויה גם *בקשרים שבין האנשים*. 🤝
👨👩👧 קשרי משפחה הם הקשרים החזקים ביותר. לא בוחרים אותם, אך דווקא משום כך הם מלווים את האדם כל חייו. בני משפחה עומדים זה לצד זה, נושאים יחד בנטל, ונלחמים זה למען זה. 💪
🌱 *היכולת לבנות התיישבות יציבה ובריאה תלויה ביכולת ליצור קשרים משמעותיים בין האנשים הגרים זה לצד זה*. קשרי המשפחה מבטיחים שכאשר תבוא *שעת מבחן* – בני המשפחה יקומו להגן זה על זה.
גם בקום המדינה ראינו את אותו עיקרון. ההתיישבות נבנתה באמצעות *גרעיני התיישבות, קיבוצים וחמולות של משפחות*. 🇮🇱 כל אחד היה תלוי בחברו, ויחד נוצרו קהילות חזקות.
🏘️ כיום כל אדם יכול לבחור היכן לגור, אך לא תמיד הוא יכול לבחור את שכניו. ובכל זאת, היכולת *לאהוב את המקום* שבו אנו חיים, ולהיות מוכנים להיאבק למענו בעת הצורך, תלויה במידה רבה בטיב *הקשרים שאנו בונים עם שכנינו* ועם הקהילה שסביבנו.
*נקודת המבט הזו נכונה גם ברמה הלאומית*. מי שרואה את כל יושבי הארץ *כאחים, כבני משפחה אחת*, ימצא בתוכו את הכוח להילחם למען אחיו ⚔️ *ולא להשאיר אף אחד מאחור*.
דבורה הנביאה, שחיה בימי השופטים, הוכיחה את השבטים שלא באו לעזרת אחיהם במלחמה. בתקופתה כל שבט חי במידה רבה לעצמו. לא היה בית מקדש ששימש *מקום מפגש קבוע* לכל עם ישראל, ולא הייתה העלייה לרגל שאיחדה את העם שלוש פעמים בשנה.
🕍 ימי *בין המצרים* הם ימי זיכרון וגעגוע למקדש שהיה בישראל. אך איננו מתגעגעים רק לעבודת הקרבנות שבין האדם לבוראו, אלא גם *למקום שבו נפגש כל עם ישראל יחד* – *"עיר שחוברה לה יחדיו"* – עיר *שעושה את כל ישראל חברים*. 🤲 *משפחה אחת. *
🌿 *שבת שלום! *
נשלח על ידי: אליה
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה