"אל יפתח אדם פיו לשטן" – כשהאדם מוציא מפיו דבר שלילי שיש לו השלכה עתידית כגון: יקרה דבר רע או כגון: מגיע לי עונש כזה וכזה, הוא בעצם מפנים שהקב״ה לא מנהיג את עולמו בצדק ויושר וזה מביא אותו לחשוב זה לא משנה אם יבחר בטוב וזה מביא אותו לבחור ברע וזהו השטן שעני׳ינו לערער את הביטחון שיש לנו בחי׳ים.
לדוגמא: אם אומר משפט כמו: "כולם בסוף ימותו" (כתובות ז) הוא ממעט את האמונה שלו בכך שהקב״ה יכול לבטל את המיתה בעולם וכן זה גורם לו למעט את האמונה שלו בטוב, את האמונה שלו בעצמו שהוא יכול להיות טוב ולהפוך את העולם לטוב, מה שגורם לו לשקוע ברע.
ניתן לחשוב שיש מציאות של מיתה בעולם אך: א. כחלק ממכלול הטוב שהקב״ה משפיע בעולם. ב. בבחירתנו נוכל לשנות.
כשמוציאים משהו מהפה לאותו דבר יש השפעה מכרעת עלינו. אדם יכול לחשוב שהוא לא רוצה לקום לתפילה אך אם הוא יאמר בפה:"אני לא רוצה לקום לתפילה" זה הפך מרמת החשיבה שאז יש עוד מקום למחשבה אחרת לרמת הדיבור שנותן ודאות.
אז אל תתנו מקום בדיבור שלכם לדברים רעים שאז נתתם להם ודאות – בנפשכם ובמציאות אלא תדברו רק דברים טובים ובכך תחזקו את יכולת הבחירה והאמונה שלכם בטוב האלוקי וממילא נהיה ראוי׳ים לטוב האלוקי.
(כשאדם עובר על מידותיו, בענווה כלפי חברו זה יגרום לו להיות בענוה כלפי האמת וממילא הקב״ה יעביר לו כל פשעיו)
באהבה
יצחק גבאי.
"אל יפתח אדם פיו לשטן" – כשהאדם מוציא מפיו דבר שלילי שיש לו השלכה עתידית כגון: יקרה דבר רע או כגון: מגיע לי עונש כזה וכזה, הוא בעצם מפנים שהקב״ה לא מנהיג את עולמו בצדק ויושר וזה מביא אותו לחשוב זה לא משנה אם יבחר בטוב וזה מביא אותו לבחור ברע וזהו השטן שעני׳ינו לערער את הביטחון שיש לנו בחי׳ים.
לדוגמא: אם אומר משפט כמו: "כולם בסוף ימותו" (כתובות ז) הוא ממעט את האמונה שלו בכך שהקב״ה יכול לבטל את המיתה בעולם וכן זה גורם לו למעט את האמונה שלו בטוב, את האמונה שלו בעצמו שהוא יכול להיות טוב ולהפוך את העולם לטוב, מה שגורם לו לשקוע ברע.
ניתן לחשוב שיש מציאות של מיתה בעולם אך: א. כחלק ממכלול הטוב שהקב״ה משפיע בעולם. ב. בבחירתנו נוכל לשנות.
כשמוציאים משהו מהפה לאותו דבר יש השפעה מכרעת עלינו. אדם יכול לחשוב שהוא לא רוצה לקום לתפילה אך אם הוא יאמר בפה:"אני לא רוצה לקום לתפילה" זה הפך מרמת החשיבה שאז יש עוד מקום למחשבה אחרת לרמת הדיבור שנותן ודאות.
אז אל תתנו מקום בדיבור שלכם לדברים רעים שאז נתתם להם ודאות – בנפשכם ובמציאות אלא תדברו רק דברים טובים ובכך תחזקו את יכולת הבחירה והאמונה שלכם בטוב האלוקי וממילא נהיה ראוי׳ים לטוב האלוקי.
(כשאדם עובר על מידותיו, בענווה כלפי חברו זה יגרום לו להיות בענוה כלפי האמת וממילא הקב״ה יעביר לו כל פשעיו)
באהבה
יצחק גבאי.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה