ב״ה
התש קרח פרשת קודש שבת ערב פ״ו
שלום שבת ורעי, לאחי
התלונות עונת
ם אֲלֵהֶ רֶּׁ֣ו וַיֹאמְ ן הֲרֹֹ֗ ל־אַ וְעִַּֽ ה עַל־מֹשֶֶׁ֣ הֲלּ֞ו קָּ ֘וַיִּֽ
ים דֹשִׁ֔ קְ כֻּלֶָּׁ֣ם ה עֵדָּ כָּל־הִָּּֽ כִּ֤י ב־לָּכֶם֒ רַ
יְקֹוִָּּֽק1 ל הַּ֥ עַל־קְ אָּ֖ו נַשְ תְ תִּֽ דּּ֥ועַ יְקֹוָָּ֑קּומַ תֹוכָָּ֖ם: ּובְ
ועדתו קרח שקוראים הקריאה זו! ! ! הביתה מושחתים! ! ! נמאסתם. מושחתים
השלטון את לאחיו הגדולה הכהונה את למשפחתו: המשרות כל את נתן משה למה מתלוננים, הם
לשבטו– ונתן המשכן עבודת את מהם לקח משה למה התלוננו, הבכורות. לעצמו לוי. שבט
אנחנו קורח עדת של התלונות את קוראים כשאנו בימינו. מוכרות גם שנשמעות מוצדקות טענות
הדברים רוח עם מזדהים עצמנו את. מוצאים
מתעוררים ועדתו שקרח עכשיו פתאום קרה? מה
וכד המשכן בניית עם התעוררו לא 'למה?
רב, זמן מזה כבר לכהונה נבחר אהרון והלויים הכוהנים במצריים. עוד מנהיג להיות נבחר אהרון
וחצי כשנה כבר במשכן, . עובדים
עכשיו רק הגיעה והלויים הכוהנים עבודת על משה על התלונות? למה
המרגלים. חטא לאחר באה קרח פרשת עוד במדבר נשאר שהעם ה', בשם מודיע, שמשה לאחר
ארבעים שנה. מוגדרת מטרה ללא חיים שגרת של למנטאליות אותם מכניס זה העם מבחינת
ברור אופק. וללא לו אין לשאוף, למה לו אין לארץ יכנס לא שהוא יודע ממצרים, היוצא ישראל, עם
להתקדם. לאן
תהליך, של במסע העם היה כה עד סגולה עם להיות בדרך נוסף שלב לקראת והתקדמות התפתחות
משימ מקבל העם מצרים, יציאת דרך במצרים משה מציווי החל הקודש. בארץ קצר ות טווח: ת ו
בעוד מצרים ליציאת ולהתכונן שה לקחת הייתה המשימה במצרים, . ימים עשר ארבעה יציאת לאחר
לקראת יום חמישים להתכונן מצרים, תורה. מתן העומר בספירת יום אחרי יום להתעלות העם צריך
תורה. מתן לקראת שלאחריה המשכן בניית של שנה מכן, לאחר לשלוח כמו, לארץ לכניסה ההכנות
. מרגלים ישראל בני אליהם, להגיע שצריך משימות באופק רואים מטרות לעם יש לשאוף למה יש
מועד וקצרות. ברורות
לשאוף. למה אין המרגלים, חטא לאחר פתאום, לשאוף למה ברורה מטרה ואין לארץ, נכנסים. לא
גם דברים, מיני כל על להתלונן נזכרים לשאוף, אליהם אידיאלים שאין בהרגשה חי עם כאשר
. מהעבר
ה במישור זו תופעה מכירים אנו אישי הילד: גדל ים הזה הזמן משך בכל ונערות, ים לנער כים והופ ים
ובאולפנות, בישיבות החינוך במערכת לכיתה מכיתה לדרגה, מדרגה ולהתקדם לשאוף, למה הם ל יש
באופק אתגרים אין פתאום הצבאי, השירות את מסיימים נגמר, ל הכו כאשר אבל וכדומה. בצבא
חדשים. אתגרים ומחפשים מוצאים רבות פעמים במפגש סתכן לה מסוכנים: ואפילו דמיוניים אתגרים
עם וכדו העולם בקצה הרים על לטפס בג׳ונגלים, לטייל באמזונס, תנינים. מה
ולהתקדם. לשאוף כדי ולאידיאלים לאתגרים זקוק עם הלאומי: במישור גם כך לעם חזון אין כאשר
התלונות2. מתחילות
על נלחמו שנים שבע במשך באתגרים. עסוק להיות חזר העם נון, בן יהושע בימי לארץ, הכניסה עם
ולמשפחות3 לשבטים הארץ בחלוקת עסקו נוספות שנים שבע במשך מכן ולאחר הארץ. כיבוש
מלחמה של הקשה התקופה למרות חטא. לא העם ומאתגרות קשות שהיו האלה, השנים בכל
אחד חטא היה יהושע ספר בכל התלונן. ולא חטא לא העם שוויונית, הייתה שלא, שטחים וחלוקת
יריחו של מהשלל אדרת שלקח אכן של חטאו היה זה, בספר היחידי, החטא בודד. אדם של בלבד,
לחרם4. שהפך
ותחת גפנו תחת "איש העם חי בה תקופה הנחלה. ואל המנוחה אל הגיע העם יהושע מות לאחר
ספר תקופת להתקדם. לשאוף למה לעם היה לא חדשים, אתגרים בה היו לא זו, תקופה תאנתו".
שלטונית5 אנרכיה יש שופטיו. את שופט העם בה העם, של הקשות מהתקופות הייתה. שופטים
שלטונית6 ובשחיתות פנימיים במאבקים מלאה זו. תקופה
ברגיעה חי שהעם למרות הפנימיות. הבעיות מתחילות להתקדמות, ומשימות אתגרים לעם אין כאשר
פנימיות במריבות ועוסק מתמרד מתלונן, הוא. בארצו
משימות הרבה ישראל לעם היו המדינה של הראשונות בשנותיה בימינו גם זו תופעה מכירים. אנו
בניית צבא, בניית עליה, קליטת אליהם: שאף שהוא ואידיאלים אך ועוד. השממה הפרחת, החקלאות
בידינו בשלמותה הארץ האפשריים ההישגים לכל הגענו שהנה חשבנו הימים ששת מלחמת לאחר
גדולות מחלוקות התחילו אז הנחלה. ואל המנוחה אל שהגענו הרגשה הייתה חזק. צבא לנו ויש
לאומיות ובין לאומיות כלכליות, חברתיות, עולם להשקפות קשורות שהיו. מחלוקות בעם. וחריפות
למאבקים פנאי היה לא ולריב. להתלונן פנאי היה לא אבל בעבר גם קיימים שהיו השקפה הבדלי
הוביל הרווחה. רגשת בעם פנימיים ש למחדלים ה ל הכיפורים יום. מלחמת
ואנו העונה" ל״סוף הגענו בצדק. שלא ולעיתים בצדק לעיתים מתלוננים, רק אנחנו היום ועד מאז
בעבר שאירעו דברים על גם להתלונן. נזכרים
בחממות, בחקלאות עסקו התושבים רוב כאשר ויתכונן) (יבנה קטיף בגוש בהיותי זוכר, אני (חקלאות
ביותר הקשה התקופה הייתה הקיץ עונת הקיץ. תחילת לקראת העבודה עונת הסתיימה חורף)
אס היו בקיץ חברתית. מבחינה בשנה, מלאו מעבודה הריק החלל את תלונות. מיני כל על חברים פות י
המלפפונים עונת "סוף החקלאים: שקראו למה הגענו כי."התלונות,
מאבקים התחילו ואז ומנוחה שקט של באשליה חי העם האחרונה. המלחמה שלפני בתקופה גם כך
ותלונות פנימיים, תורה בשמחת עלינו שנפל הנוראי האסון לאחר המלחמה בתחילת הצדדים. מכל
במטרה ודבק מאוחד היה העם לנצח מ מילואים גיוס. אזרחיות התנדבויות העולם, ומכל הארץ בכל
התלונות שוב החלו על. ינו הנוראי האיום הוסר כאשר אך וכדומה. הארץ רחבי
חדשים אידיאלים לו ולתת העם רוח את לרומם הוא התלונות, אווירת לכל זו, לבעיה הפתרון לתת יש
ישא אליהם חדשים אתגרים לעם ף יפסקו הסרק תלונות גם ואז לעשות לו. מה שיהיה כדי
ג טז במדבר 1
יח כט משלי 2.
עם. יפרע חזון באין
ב קיח זבחים 3
שבמדבר- מועד אהל ימי ת״ר: שבגלגל- מועד אהל ימי אחת חסר שנה, ארבעים וז שכבשו ז' עשרה, 'ארבע
וגבעון- שבנוב מועד אהל ימי, שחלקו אחת חסר ושבעים מאות ג' לשילה נשתיירו ושבע, . חמשים …
ה עבד משה בשלוח אנכי שנה ארבעים בן כלב: דקאמר מנלן? שחלקו. ושבע שכבשו שבע עשרה, ארבע 'שבגלגל
ושמונים חמש בן היום אנכי הנה ועתה וכתיב: לבבי, עם כאשר דבר אותו ואשיב הארץ את לרגל ברנע מקדש אותי
ושבע שכבשו. שבע הרי שנה, ונים ושמ חמש בן וקאמר: ותמני, שבעין בר הוי? כמה בר לירדן עבריה כי שנה,
עשרה בארבע לה משכחת מדלא אימא: ואיבעית שחלקו; נמי שבע שכבשו, מדשבע אימא: איבעית מנלן? שחלקו
העיר הוכתה אשר אחר. שנה
לא כד יהושע 4
ת אֵֵ֚ עִּ֗ו יָדְׂ וַאֲשֵֶ֣ר עַ ָ֔ יְׂהֹוש י חֲרֵֵ֣ אַ ים֙ יָמִ יכּו הֶאֱרִֹ֤ ר אֲשֶֶׁ֨ הַזְׂקֵנִִ֗ים יְׂמֵֵ֣י ל׀ וְׂכֵֹ֣ יְׂהֹושֻׁ֑עַ יְׂמֵֵ֣י ל כֹֹּ֖ אֶת־יְׂקֹוָָ֔ק ל֙ אֵ רָ יִשְׂ ד וַיַעֲבֹֹ֤ כָל־מַעֲשֵֵ֣ה
ל אֵֵֽ רָ לְׂיִשְׂ עָשָֹּ֖ה אֲשֶֶׁ֥ר: יְׂקֹוָָ֔ק
יד ט- ב, פרק שופטים 5
מ יִם רָֻׁ֑ אֶפְׂ הֵַ֣ר בְׂ ס נַת־חֶֹּ֖רֶ מְׂ תִ בְׂ נַחֲלָתָֹ֔ו גְׂבֵּ֣ול בִ אֹותֹו֙ רֹּ֤ו וַיִקְׂבְׂ נִֵֽים: שָ ר וָעֶֹּ֖שֶ בֶן־מֵאֶָׁ֥ה עֵֶ֣בֶדִיְׂקֹוָֻׁ֑ק ן־נֹּּ֖ון בִ יְׂהֹושֶׁ֥עַ וַיָָּ֛מָת לְׂהַר־ פֹֹּ֖ון צְׂ
אֲשֶֶׁ֥ר ה ת־הֵַֽמַעֲשֶָ֔ אֶ וְׂגַם֙ ת־יְׂקֹוָָ֔ק אֶ עּו֙ דְׂ לֹא־י אֲשֶֹ֤ר ם יהִֶ֗ חֲרֵ אַ ר חֵֵ֜ אַ דֶֹׁ֨ור וַיָקָם֩ אֶל־אֲבֹותָֻׁ֑יו פֹּּ֖ו נֶאֶסְׂ הַהָּ֔וא כָל־הַדֵֹ֣ור וְׂגַם֙ ֵָָֽֽגֵָֽעַש:
ים עָלִֵֽ ת־הַבְׂ אֶ דֹּּ֖ו וַיַעַבְׂ יְׂקֹוָֻׁ֑ק עֵינֵֵ֣י בְׂ ע ת־הָרַֹּ֖ אֶ אֵָּ֛ל רָ נֵֵֽי־יִשְׂ בְׂ וַיַעֲשּׂ֧ו ל: אֵֵֽ רָ לְׂיִשְׂ: עָשָֹּ֖ה
ר אֲשֶ ים֙ הֵָֽעַמִ מֵאֱֹלהֵֹ֤י אֲחֵר֙ים ים אֱֹלהִֵ֣ י׀ אַחֲרֵֵ֣ וַיֵלְׂכּ֞ו יִם֒ רַ צְׂ מִ ץ מֵאֵֶ֣רֶ ם֘ אֹותָ הַמֹוצִֵ֣יא ם אֲבֹותִָ֗ אֱֹלהֵֵ֣י ת־יְׂקֹוֵָ֣ק׀ אֶ ִִ֗וַיַעַזְׂבּ֞ו
ל אֵָ֔ רָ יִשְׂ בְׂ יְׂקֹוָק וַיִֵֽחַר־אַֹ֤ף רֵֹֽות: תָ וְׂלָעַשְׂ לַבַֹּ֖עַל דֶּׁ֥ו וַיַעַבְׂ אֶת־יְׂקֹו֙ק וַיַעַזְׂבֹּּ֖ו ת־יְׂקֹוֵָֽק: אֶ וַיַכְׂעִֹּ֖סּו לָהֶֻׁ֑ם חֲוֹּּ֖ו תַ וַיִֵֽשְׂ ם יהֶָ֔ יבֵֹ֣ותֵ בִ ָֻׁ֑סְׂ
אֹויְׂבֵיהֵֶֽם נֵֶׁ֥י לִפְׂ ד ל: עֲמֹֹּ֖ עָֹ֔וד א־יָכְׂלֵּ֣ו וְׂלֵֹֽ יב מִּסָבִָ֔ אֵֹֽויְׂבֵיהֶם֙ יַֹ֤ד בְׂ ם כְׂרֵ֞ וֵַָֽֽיִמְׂ אֹותָֻׁ֑ם וַיָשֹֹּּ֖סּו ים יַד־שֹסִָ֔ בְׂ נֵם֙ ַוֵַָֽֽיִתְׂ
ב טו בתרא בבא 6
אומר שיניך מבין קיסם טול לו: אומר שופטיו, את ששופט דור השופטים? שפוט בימי ויהי דכתיב: מאי יוחנן, וא״ר
במים מהול סבאך לו: אמר לסיגים, היה כספך לו: אמר עיניך; מבין קורה טול. לו:
נשלח על ידי: mbiegel53
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה