חקת
1. ניסים עושה? מי
2. שבויים משחררים? איך
האמונה נחש 3. בסופה והב את 4. 5. הבשן מלך מעוג מפחד? מי
1. ניסים עושה? מי למד חז״ל ישראל. עם של ההיסטוריה על רבות שהשפיעו מהחטאים הוא מריבה מי חטא
במספר עצמה התורה כלל. גולה היה לא ישראל עם לארץ, נכנס היה רבינו משה שאם ואותנו ישראל בני לעיני להקדישני בי האמנתם ש״לא בכך החטא של החומרה על מדברת "מקומות מדגישה התורה נוספים במקומות וכך לעיניהם" במים להקדישני פי… את מריתם "כאשר וכן
השם קידוש בחוסר החטא. את
השונים והפרשנים חז״ל ואהרון, משה של חטאם היה מה כך כל ברור לא התורה פסוקי מתוך הפרושים על והקשו דנו רבים ופרשנים זה, חטא על שונים הסברים לתת ניסו הדורות במהלך
פירוש הם המפורסמים הפרושים האחרים. רש״י ה כציווי אליו דיבר ולא בסלע הכה 'שמשה
גדול השם קידוש נמנע ובכך צריך ישראל שעם וחומר וקל ה' לציווי שומע הדומם הסלע שגם
(על לשמוע המטה את לקחת ציווה ה' מדוע הסלע, אל לדבר היה ה' רצון אם הקשו זה? פרוש
אברהם. רבי המדבר) באמצע מסלע מים שיוצאים בנס השם קידוש פחות יש באמת האם וכן
עזרא אבן הקשו זה פרוש על ה(גם כציווי אחת פעם ולא פעמיים הכו ואהרון שמשה.'מפרש
שמשה פרש הרמב״ם פעמיים) בהכאה החמור החטא מ? ה השם? קידוש חוסר בכך יש מדוע של הראוי מהאיזון יציאה בכך והיתה המורים" נא "שמעו באומרו ישראל עם על כעס רבינו הוא ה' אלא מעצמו עליהם כועס לא שלמותו לגודל משה שוודאי חשב ישראל עם המידות.
זה פרוש על מים(גם להם לתת ואהרון משה על ציווה אלא כלל כעס לא ה' אבל שכועס, . זה לא הוא ראוי לא כעס על מדובר היה ואם דברים, בספר כך על חוזר רבינו משה והרי מקשים שמים לשם ויקנא יכעס ישראל עם שמנהיג ראוי ובנוסף הכעס, ביטוי על לחזור צריך היה
ומבקשי חוטאים כאשר כעס) לא עצמו ה' אם גם כהוגן שלא ם
אלבו יוסף רבי ואהרון משה שונה בצורה ואהרון משה חטא את מסביר העיקרים ספר. בעל מעלתם לגודל לבד. פעלו ולא ה' לציווי חיכו שהם משום היה חטאם ה', ציווי את בדיוק עשו
"שע הנביא לדברי כפוף הטבע שכל ישראל לעם שיראו מהם מצופה. היה של גדול יקר התורה
הטבע מכריח יתברך שה' הוא, ההשגחה מאמונת מסתעף שהוא האמונה אל ושורש תחת
"שמש יהושע גזרת את העיקרים בעל מביא לדבריו כהוכחה המאמינים" רגלי כפות בגבעון
כי ומטר טל האלה השנים יהיה אם ה' "חי אליהו ציווי ואת אילון" בעמק וירח דום לפי אם
שג דברי" גזר עצמו רבינו משה וגם ישראל, למלכות שנים שלוש של לבצורת רמה בפרשת
צ״א מזמור סיום את וכן פיה, את תפתח והאדמה חדשה בריאה שתהיה כך על קורח בתהילים
הדבר ומן יקוש מפח שיצילהו יתברך ה' בעבור אותו "מבטיח עליון- בסתר ""יושב הפגעים ומן
ותנין כפיר וירמוס תן." ופ שחל על שידרוך עד הטבעיים
הערוד של חורו על רגלו את והניח יחף שהלך דוסא בן חנינא רבי על לנו ספרו חז״ל, גם כך חנינא, רבי ולא שמת זה הוא הערוד אותו, נשך הערוד וכאשר הציבור כל את כך מתוך שלימד
חנינא רבי אמר וכן ממית". החטא אלא ממית, הערוד "לא שידלק לשמן שאמר "מי לביתו
ויאמר חומץ עם שבת נרות להדליק הצליחה ביתו ובאמת שידלק". לחומץ קידוש היה כך ומתוך בסלע ולהכות המטה את לקחת לבד צריכים היו ואהרון משה כאן גם
לנביא כפופים הטבע כוחות וכל החומרית המציאות שכל גדול ה' לא שה' שיספק "ומי. ישלים
הנב דבר קידוש בו שיש במקום שכן כל משורשיה, ושורש בתורה ספק כמטיל הוא יא, 'ה
שמנעו היה הגדול חטאם ולכן התורה." שומרי רצון לעשות משועבד שהטבע לפרסם שראוי
התורה בכוח שאין לחשוב עלול הרואה מכך וכתוצאה ישראל כל לעיני ה', קידוש על לשלוט
אמונה חוסר מכך ויגיע הטבע, כוחות התורה של האדיר בתוכנה שלא "בעבור. משה כן עשו
להם אין כאילו מועד אוהל פתח אל בורחים כדמות הקהל מפני באו אבל ואהרן, מה עצה משה של מחליפו לרואים" ובתורתו בו אמונה מיעוט וגורם ה' חילול ספק בלי זה והיה לעשות
ה״ה״עיקרים דברי פי ועל במקומה השמש את שהעמיד יהושע היה רבינו מיוזמתו זאת עשה
ם נִלְחָ ה' כִי יש אִ קוֹל בְ ה' מֹעַּ לִשְ יו וְַאחֲרָ נָיו לְפָ הּוא הַּ כַּּיוֹם יָה הָ וְֹלא הנביא וכדברי ה' ציווי ללא "
." ל אֵ רָ לְיִשְ
שולל זה פרוש את ערמה יצחק רבי שיבח חננאל(והרמב״ן רבנו ראשית יצחק" "עקדת בספרו
שה הסביר זה) פרוש נוציא הזה הסלע "המן אמרו ואהרן שמשה בכך היה חטא מים "לכם ולא
יוציא ה' אמרו " שפועלים אלו שהם ממנה שמשתמע בלשון השתמשו הם מים" לכם ועושים
לעשות צריך שהיה ההתמודדויות בכל במדבר ההליכה כל לאורך ובנוסף הנס. את כדי ניסים
ישראל לעם אוכל או מים לתת שה מדגיש 'משה העם צורכי את שמספק זה הוא וה 'במדבר,
ולא השמים", מן לחם לכם ממטיר הנני משה: אל ה' "ויאמר כך על מקפיד לא שלא על הקפיד
העם בענין קרה ברפידים כן ואחרי מהארץ. או מהשמים ובשר לחם הוציא י״ז) בעצמו(שמות
משה ויצעק עמדי… תריבון מה משה להם ויאמר משה… עם העם "וידבר מה לאמור: ה' אל
היותו על מאד שיקפיד ראוי היה ואז וסקלוני!" מעט עוד הזה לעם אעשה כאיש כך כל מצטער
"עבור שם) אמר(שמות אבל עשה, ולא להושיע יוכל לא וכגיבור נדהם אשר ומטך העם לפני
שם לפניך עומד הנני בו… …"הכית
ב לשיטת העקידה ל ע כ וודאי פי על היה הכל עשו ואליהו יהושע רבינו, שמשה הניסים ל ציווי
השמש את לעצור ליהושע אמר שה' מפרטים ולא מקצרים והנביאים שהתורה אלא ה', היה לא שאילו שזכר, והחסידים הנביאים כל לדעת בדבר ערב "ואני הגשם על לגזור ולאליהו
רבינו נאמר(למשה קטן בדבר אפילו י כ מעצמן, עושין היו שלא זה, על מזומן ה' דבר להם
גדול דבר דעתנו לפי כי היות עם עמוד", ויכולת אלוקים "צווך השופטים) מינוי יתרו בפרשת
"דיבר.
העיקרים ספר בעל בין עקרונית מחלוקת לנו מתגלה ואהרון משה של בחטאם הבירור מתוך
ממשה מצופה היה כיצד כך ומתוך גדול יותר ה' קידוש גורם מה יצחק עקדת ספר בעל, לבין הנביאים וכל ה' ציווי מתוך ישירות נעשה במציאות דבר שכל הידיעה האם לנהוג? ואהרון בעלי של בכוחם שיש האמונה או וגזרותיו רצונו פי על במדוייק פועלים ישראל עם ומנהיגי
ישר עם של ההנהגה צורך לפי ולשנותם הטבע חוקי מעל להיות והנבואה התורה. אל
****
2 שבויים? משחררים. איך
הכנענים של יזומה התקפה עם נפתחות במדבר ללכתם הארבעים בשנה ישראל מלחמות
לְֶך- מֶ כְנַּעֲנִי הַּ ע מַּ "וַּּיִשְ שבויים ישראל מעם לשבות המצליחים ל אֵ רָ יִשְ א בָ כִי נֶגֶב הַּ ב יֹשֵ ד עֲרָ
י". בִ שֶ נּו מֶ מִ בְ וַּּיִשְ ל אֵ רָ יִשְ בְ ם וַּּיִלָחֶ ים, רִ אֲתָ הָ רְֶך דֶ
"וישמע על לשאלתם (בדומה והפרשים חז״ל את הביאה הכנעני" "וישמע הפסוק לשון מוולוז׳ין הנצי״ב ישראל? עם למלחמה לצאת לו שגרם שמע הכנעני מה לשאול יתרו") סיבוב עשה אלא באדום נלחם לא ישראל שם שמעו שהכנענים הפשט דרך על מסביר
חשבו הכנענים צבאית. חולשה בכך וזיהה גדול ולכן למלחמות לצאת חושש ישראל שעם ברש״י מובא (הסברם השנה ראש במסכת חז״ל נגדם. במלחמה לפתוח טובה הזדמנות )זו ההשגחה הסתלקות מכך וכתוצאה הכהן אהרון מיתת על שמעו שהכנענים דורשים
ישראל- עם על המיוחדת האלוהית שמועה מה ערד' מלך הכנעני "'וישמע הכבוד ענני
שמע שמע? והיינו בישראל, להלחם רשות ניתנה וכסבור כבוד ענני ונסתלקו אהרן שמת הכנענים וייראו". אלא ויראו תקרי אל אבהו וא״ר אהרן' גוע כי העדה כל 'ויראו דכתיב
ישראל. את תקפו כך ובעקבות רוחנית וחולשה מדינית חולשה זיהו
שבי לקחת הצליחו הכנענים קשות. היו הראשון הקרב תוצאות רש״י אמנם ישראל. מעם הצליחו שהכנענים שבי" ממנו "וישב בפסוק היחיד מלשון שדרשו חז״ל דברי את מביא לצאת ישראל עם את מעורר אחת שפחה של שבי גם אבל אחת, שפחה רק בשבי לקחת
אבל השבויה השפחה שחרור להיות אמורה היתה הקרב מטרת לכאורה נגד. , למלחמת
הכנענים על מוחלט נצחון אלא כמטרה זאת מגדיר לא ישראל עם לה ר נֶדֶ ל אֵ רָ יִשְ 'ר ִ״וַּיַּד
ֹוַּי ת- אֶ ן תֵ תִ ם-נָתֹן אִ ר: אמַּ ז הַּ ם עָ ֶהָ ת- אֶ י תִ מְ חֲרַּ וְהַּ י יָדִ בְ ה שחרור הקרב בתיאור גם ם יהֶ רֵ,"עָ
ת- אֶ ן וַּּיִתֵ ל, אֵ רָ יִשְ קוֹל בְ ה' ע מַּ "וַּּיִשְ כלל מוזכר לא השבויה השפחה ם הֶ תְ אֶ ם וַּּיַּחֲרֵ נִי כְנַּע ֲהַּ
ה". מָ רְ חָ קוֹם מָ ם-הַּ שֵ א רָ וַּּיִקְ ם, יהֶ רֵ ת-עָ אֶ וְ
שפחה של אפילו השבי, שביית הנצחון? את שאפשר ישראל בעם שהתחולל השינוי מה ענני וסילוק אהרון מות בעקבות שהתרחש השינוי מה להתבונן ישראל עם את עורר אחת
. הכבוד שתתן אלא זו, במלחמה ניסים מה' ביקש לא ל ישרא שעם מדייק חכמה" ה״משך
טבעית במלחמה בידי הזה העם, את שמוביל ומי ישראל עם הוא התפילה את שיוזם מי מלך עוג עם הפרשה בהמשך ילחם עוד רבינו שמשה למרות ישראל, עם הוא הקרב את שינצחו חסד השם שיעשה בקשו "לכן מנהיג ולא יוזם לא משה הזו המלחמה את הבשן
קרב". ביום כגבור העמים לעיני ויתראו הטבעית, המלחמה במערכות
עליו ה' השגחת שינוי הוא הכהן אהרון מיתת עם הכבוד ענני שסילוק מבין ישראל, עם כאשר בעתיד טבעית. בצורה להלחם עליו ולכן הטבע, בדרך ה' להנהגת עובר ישראל עם
רבינו משה הבשן מלך עוג מול ניסית למלחמה יצטרכו עכשיו אבל המלחמה את, יוביל מה על ברור להיות צריך גלויים ניסים אין כאשר ולכן הטבע בדרך במלחמה צורך יש
. נלחמים ה שם הופעת בשביל היא שהמלחמה מיוזמתו אומר ישראל עם לה'" '"נדר
בעולם.
הנגב- "יושב ברש״י כמובא העמלקי הוא שהכנעני דורשים "חז״ל שנאמר עמלק זה
(במדבר הסתיימה לא בעולם ה' הופעת על שהמלחמה מתברר הנגב" בארץ יושב עמלק יג) דרך לפגוע מנסה הוא מה' מתרחק ישראל שעם מזהה שעמלק ברגע הראשונה, בשנה
בשפחות. כך ואחר בנכשלים בתחילה ביותר, החלשות החוליות
שהוא צורך יש ולהלחם, אנשים לבחור יהושע את ישלח שמשה צורך יש הראשונה בשנה לעומת שבשמים לאביו ליבו את יכוון ישראל עם בהם התבוננות ידי ועל ידיו את, ירים לבד כבר יודע ישראל עם להתפלל. לבד כבר יודע ישראל עם הארבעים בשנה זאת הוא הראשוני המניע אם וגם יחיד בלשון מדבר ישראל עם למלחמה, ולצאת להתאחד
ה שהמניע לו ברור השבויה חילוץ לה'". "מלחמה הוא המלחמה של מרכזי
נלחמים מדוע מבין ישראל עם לו, ברורה בעולם ישראל עם של העליונה המטרה כאשר בכל אלא אחר, או זה באדם רק לפגוע מנסים לא והעמלקים שהכנענים מבין הוא כנגדו,
ת א לו יש כך מתוך לה', הרכוש כל את מחרים ישראל עם ולכן בעולם ישראל עם הופעת
רבינו. ממשה אלוקית אמירה בלי גם ולהלחם לצאת הכוחות כל
ישראל לעם מסייע הקב״ה ה', בשם נלחם שהוא לעצמו בירר ישראל שעם במציאות ת- אֶ ן וַּּיִתֵ ל אֵ רָ יִשְ קוֹל בְ ה' ע מַּ "וַּּיִשְ תפקידו את המבררת הגדולה המלחמה בתוך כְנַּעֲנִי. ." הַּ
של המטרה גם בעולם, ישראל של רק היתה שהיא מכיוון אבל הושגה, השפחה שחרור הטבעית במציאות ה' שם הופעת הגדול תפקידו למילוי ישראל עם את לעורר מהדרך חלק
הטבעיות– בפעולותיו גם ישראל עם של מיוחדותו את העולם אומות לכל וברור השגת
לד ונזכרה נכתבה היא רק ולכן המלחמה כל של היעד היא העליונה המטרה ורות.
****
האמונה נחש 3.
גםהקשר בפרשתנו, המופיע הנחושת נחש בחטא לחטא ישראל לעם גרם מה להבין מאוד קשה
להבנה קשה עונשו לבין החטא. בין
נחש חטא במדבר, ובספר שמות בספר כה עד שהופיעו והחטאים התלונות לרוב בניגוד
ה- בשנה מתרחש הנחושת 40 שנים לאחר ישראל, עם. קרוב נמצא במדבר, נדודים של רבות לארץ להכנס שלא נגזר כבר משה על מתו, כבר ואהרון מרים ישראל. לארץ לכניסה מאוד התחושה ועוג. סיחון ארצות את יכבוש ישראל עם הפרק בהמשך מריבה, מי חטא בעקבות
מתלונ העם מדוע השאלה עולה ולכן לארץ הכניסה לפני האחרון בשלב נמצא שהעם היא ן
? ! עכשיו40 מים40 ויצאו הסלע על הכה משה מתה מרים כאשר וגם מים, לעם היה, שנה
שנהר ם לֶחֶ בַּ ה צָ קָ נּו שֵ נַּפְ וְ יִם מַּ ין אֵ וְ ם לֶחֶ ין אֵ כִי עכשיו מדוע בוקר, בכל יורד המן את "איתם
ל קְֹלקֵ הַּ ה- בשנה כיצד מזה ויותר ". 40 יוצ דור כל וכבר הניסים כל את שראו לאחר מצרים אי
אומר ישראל עם מתו " ר." בָ דְ מִ בַּ לָמּות יִם רַּ צְ מִ מִ נּו עֱלִיתֻ הֶ ה לָמָ ה מֹשֶ יםּובְ בֵאֹלהִ ם עָ הָ בֵר וַּיְדַּ
הבקשה אם גם מים, ביקש ישראל שעם פעם כל עכשיו עד ברור, צריכים והתיקון העונש גם בפרשתנו) מריבה מי מאוד(לדוגמה בעייתית בצורה נאמרה מים לעם ונתן לבקשה נענה, ה'
לַּח׳ה וַּיְשַּ מאוד קשה בצורה נענש גם הוא אלא מים מקבל לא שהעם רק לא וכאן " ת אֵ ם עָ בָ
ל אֵ רָ מִּיִשְ ב רָ ם עַּ ת וַּּיָמָ ם עָ הָ ת אֶ כּו וַּיְנַּשְ ים פִ רָ שְ הַּ ים שִ נְחָ הַּ ומדוע קשה כך כל עונש מדוע " דווקא
נחשים? ע״י
במשנה חז״ל הקדוש ובזוהר השנה ראש במסכת נחש וכי ממית נחש "וכי השאלה את שאלו
? !"מחיה האמונה" להגברת אמצעי רק הוא שהנחש ותשובתם מסתכלין שישראל בזמן אלא
מתרפאים, היו שבשמים לאביהן לבם את ומשעבדין מעלה כלפי נימוקים היו לאו ". ואם
הקדוש הזוהר תרגום ובלשון מפחד היה שנשכו אותו של הצורה ורואה עיניו כשמעלה "אלא
הוא אביו של הרצועה רואה שהבן זמן כל לרשעים, עונש היא שזה יודע והיה ה' פני ל ומתפלל
מפחד מכל ניצל הרצועה מן ניצל, מאביו, אותה בעיניו שראה מה הוא להינצל? לו גרם מי
וחי אותו וראה וע״כ, להינצל. לו גרמה רצועה אותה, רצועה והיא אותו, שהכה רצועה ה ראה,
גורמת משכחת כתוצאה נגרם החטא העונש. נותן את להזכיר נועדה העונש זכירת להינצל." לו
חסדי קבועה זכירה ע״י זאת לתקן ישראל עם ועל ובמדבר מצרים ביציאת. ה'
למיתתו החטא סמיכות את דורשים חז״ל בשם רש״י עכשיו? דווקא ולחטא לשכחה הוביל מה
שבע חזרו וכאן לאחוריהם… חזרו זו מלחמה עליהם ובאה אהרן שמת הכהן״כיון אהרן של קרובים היינו עכשיו אמרו להם, שהוקשה הדרך, בטורח בדרך- העם נפש ותקצר מסעות… היום עד שנה ושמונה שלשים ונשתהו אבותינו חזרו כך לאחורינו חוזרים ואנו לארץ להיכנס
הדרך. י בעינו. . נפשם קצרה לפיכך לארץ מהכניסה ייאוש ל העם את מובילה לאחור החזרה." להתגבר נדרש ישראל עם על העיניים, מול שנמצא הטוב את לראות קשה יאוש יש כאשר
. ה' חסד את כל ה למרות ולראות
נחשים הכשת ע״י דווקא הוא העונש מדוע לברר צריך עדיין? אבל
להז בא שהנחש מסביר הירש הרש״ר ההשגחה ללא במדבר הרגילה המציאות את לעם כיר
הירש הרש״ר לומד כך ומתוך ה', של הצמודה הניסית ה להשגחת לב לשים צריך אדם 'שכל וכל ורגע רגע שכל לדעת האדם על קשיים יש אם גם חי. הוא בה המסובכת במציאות עליו
עלינו ה' חסד הם ונשימה. נשימה
האדם רבות מים פע הירש הרש״ר אומר מכך יותר ומפתח טובה הכי לא שהמציאות מרגיש בפייס "זכה לא שהוא משום מושלמים שהחיים מרגיש לא שהוא משום ועצבנות רוח "קוצר החסדים כל את ולראות לב לשים עיניו את פותח לא הוא ולכן מיוחדת, אלוקית מתנה של
שלא עליו שומר וה' מצוק בשפת שהולך כמי עצמו את לדמות האדם על איתו עושה. שה'
כך על לה' להודות שעליו ירגיש הוא רגע שבכל וודאי לתהום, . יפול ל
לראות יתקשה הוא מהמצב, רצון שביעות וחוסר תלונות של נפשי למצב נכנס שהאדם ברגע
שפע את לראות מתקשה הוא בה, חי שהוא המדהימה המציאות את עם את שליוו המים "ותקצר של תוצאה רק הן האלו התלונות בוקר. בכל שירד המופלא המן ואת במדבר ישראל
נפתרת היתה לא הבעיה ומים אוכל נותן היה ה' אם גם ולכן בדרך". נפשם
בלחם קצה 'ונפשנו שנאמר: היו טובה "כפויי החטא שורש את מגדירים ע״ז במסכת חז״ל
עונש ולכן הקלוקל'" כדברי הקדמוני. הנחש של מידתו שזו להזכיר ע״מ הנחש, ע״י היה ם בהמה כל על מלך יהא אמרתי אני הקב״ה: אמר הקדמוני… בנחש מצינו "וכן בסוטה הגמרא
ג) ועכשיו(בראשית וחיה, בקומה יהלך אמרתי אני השדה חית ומכל הבהמה מכל הוא,''ארור
ה הנחש ילך'." גחונו 'על עכשיו זקופה, לו נתן שה' המיוחדות המעלות כל על טובה כפוי יה
לקה ולכן הנחש כמו התנהג והייאוש, מהקשיים כתוצאה ישראל, עם החיים בעלי שאר. מעל. הדרדר הוא לאן לו להזכיר כדי בנחש
אומרת קמא בבבא הגמרא ה'. כלפי טובה כפיות של למצב להגיע שלא להזהר אדם כל על
שם ומסביר במודים…" כרע דלא מילי והני נחש; נעשה שנים שבע לאחר אדם של "שדרו אדם כאשר הנחש." מעשה היפך והשפלה הכנעה היא ה', לשם הכריעה "דעניין המהרש״א לא
מרגיש הוא ה', מול נכנע לא הוא הברכה של המילים את אומר הוא אם גם במודים, כורע
איתו ורגע רגע בכל עושה שה' החסד, הגדול את רואה לא הוא עצמו, מצד קיום זכות לו שיש העיקרית בתכונתו לנחש דומה הוא ובזה שלמה אינה. הודאתו
לאחר40 אבל רבים, קשיים חווה במדבר ישראל עם ולחיות להתעלות עליו נידודים של שנה מגלה והמים הלחם על תלונה רגע, בכל אותו המובילים ה' חסדי של ביותר העליונה בהכרה
תכו את בעונש רק לא נזכר ישראל עם הנחש ראיית דרך בתוכם. שנמצאת הטובה כפיות נת לחטא שהובילה הרעה במידתו גם אלא פעם, עוד יחטא לא הוא העונש ומפחד קיבל שהוא
לתקן נועד העונש. ואותה
הגאול ותחילת הגליות קיבוץ בדור לחיות שזכינו אנחנו גם הגדולים הקשיים למרות ה,
והתמודד רוצה שה' בהכרה לחיות החובה מוטלת אלו, בדורות חווים שאנו פשוטות הלא ו יות ומתוך לה', טובה עליהם ולהכיר ורגע, רגע בכל המרובים ה' חסדי את לראות בטובתנו, רק
והפרטיים הלאומיים הקשיים עם להתמודד הנפש כוחות את נמצא. כך
****
בסופה והב את 3.
כמ ישנם ונביאים בתורה בדרך אנחנו ועוד. דבורה שירת האזינו, שירת הים, שירת שירות, ה שלהן והמיוחדת הגבוהה הלשון למרות תוכנן ואת נאמרו הן בו ההקשר את מבינים. כלל
אחרי40 דווקא מדוע מובן לא מובנת. לא בפרשה הכתובה הבאר שירת לעומתן על שרו שנה
לאמו מואב בין לגבול הבאר בין הקשר מה הבאר, אמר ישראל עם ומה, ה' מלחמות ולספר רי
זו? בשירה
ל נַּחַּ בְ וַּּיַּחֲנּו עּו נָסָ ם שָ מִ מואב בגבול ארנון בנחל המסעות יאור ת אחרי מופיעה השירה "
בֵין מוָֹאב, גְבּול נוֹן כִיַארְ: י אֱמֹרִ הָ גְבֻל מִ הַּּיֹצֵא ר בָ דְ מִ בַּ ר אֲשֶ נוֹן עֵבֶרַארְ מֵ וַּּיַּחֲנּו עּו נָסָ ם שָ מִ ד. זָרֶ לְחֲמֹת מִ פֶר סֵ בְ ר יֵָאמַּ ל-כֵן עַּ י. אֱמֹרִ הָ מוָֹאבּובֵין ב וָהֵ ת אֶ 'ה נוֹן. לִיםַארְ נְחָ ת-הַּ וְאֶ ה סּופָ, בְ ד שֶ אֶ וְ
מוָֹאב. לִגְבּול ן, עַּ נִשְ וְ ר עָ בֶת לְשֶ ה נָטָ ר אֲשֶ לִים נְחָ הַּ ב הַּ וא הִ ה: רָ אֵ בְ ם שָ ְּומִ ר רָאמַּ אֲשֶ ר אֵ 'ה ה לְמֹשֶ
ת- אֶ ל אֵ רָ יִשְ יר יָשִ יִם. ָאז מָ ם לָהֶ נָה תְ אֶ וְ ם עָ ת-הָ אֶ אֱסֹף עֱנּו-לָּה. ר אֵ בְ עֲלִי זֹאת הַּ ה ירָ שִ: הַּ ר אֵ בְ
נָה. תָ מַּ ר בָ דְ מִ ם, ּומִ עֲנֹתָ שְ מִ בְ ק חֹקֵ מְ בִ ם, עָ הָ יבֵי נְדִ כָרּוהָ ים, רִ שָ רּוהָ חֲפָ נַּחֲלִיא תֵנָה מַּ ָּומִ ל "…
הניסים על לברך צריך שבהן המקומות על דנה כאשר ברכות, מסכת של ט' בפרק הגמרא
שאר השירה את שר ישראל עם שבעקבותיו ארנון במעבר שקרה מה את מספרת לישראל, עו מנלן ארנון נחלי מעברות?"אלא יד) כא, דכתיב(במדבר אתוהב ה' מלחמות בספר יאמר כן "על
כיהוו ישראל, מחנה בסוף מהלכין שהיו היו מצורעים שני בסופה והב את תנא וגו'" ה בסופ הכא ישראל חלפי כי אמרי בהון וטשו נקירותא להון עבדי אמוראי אתו ישראל חלפי קא כיון מקמייהו טורי להו ממיך והוה דישראל קמייהו מסגי הוה דארון ידעי הוו ולא נקטלינון
טורי אדבקו ארון דאתא חזו והב את אתו כי ארנון לנחלי דמייהו ונחת וקטלינון הדדי בהדי הנחלים "ואשד דכתיב היינו שירה ואמרו לישראל להו ואמרי אתו טורי מביני נפיק דקא דמא
והב את ששמם מצורעים שני מואב(-תרגום: לגבול ונשען ער לשבת נטה אשר." שהיו
במערות והתחבאו האמוראים באו ישראל חלפו כאשר המחנה, בסוף מהלכים כאשר ואמרו
היה ישראל לפני שהולך שהארון ידעו לא והם אותם, נהרוג כאן יעברו ישראל להם מנמיך
ירד ודמם אותם והרגו לזה זה ההרים נדבקו הארון שבא כיון לפניהם. הרים ארנון. לנחלי
א ראו והב את כאשר אמרו והם לישראל, ואמרו באו ההרים מבין שיוצא הדם ת וזה שירה
מואב) לגבול ונשען ער לשבת נטה אשר הנחלים "ואשד "שכתוב
אי "עין בספרו קוק הרב ה על אותנו ללמד חכמים של כדרך הזו האגדתא את מפרש "
הדור הוא המדבר דור לארץ. הכניסה לפני ישראל לעם ותהיה שהיתה הרוחנית ההתמודדות לבנים סימן אבות "מעשה ישראל לעם הדורות במהלך שיקרה מה כל את בתוכו "שקיפל
הגלות אחרי לארץ שיחזור לדור שיקרה מה את. ובמיוחד
הגבוהים ההרים כל עם להתמודד כדי שצריך מה כל את בה ויש מושלמת היא הקדושה, התורה
- חי מלאה- בצורה עליה שמחובר מי וכל לתורה המתנגדות הרוחניות, התפיסות מלאים חיים
להתמודד מודע אינו רבות ופעמים בתוכן בעקבות מהם, אותו פותרת שהתורה הרוחניות יות ו התורה של והטהור העמוק מתוכנה נובעים חייו שכל. כך
ה ארון אחרי הולכים שלא מהמחנה, שהתנתקו אותם רק של התרבות את מכירים קודש, דעות ההרים, בין החבויות הדעות עם שמתמודדים אלו הם ממנה, ומושפעים העולם אומות
מהתורה הניתוק לעין גלויה לא שבהם הסכנה רבות ופעמים התרבות בתוך. שנמצאות
רצון יש "אמת" המילה של וסוף תחילה "את" מרכזיות1. סיבות משתי לנבוע יכול: הקדושה
התורה בלי שלה- המרכז בלי אבל האמת את לברר את שאבדו אלו הם ה״את" אנשי, סגולת
מושפעים להיות שעלולים אלו הם למחנה, מחוץ האמת את ובודקים התמימות בתפיסות
הגויים2 בתרבות החבויות המחשבתיות. מגיעה אבל מאהבה שורשו."והב" בנויה שלא בצורה
אלא התורה הדרכת פי על נכון שווה "והב" של הגימטריה, כתאווה מקדים אבל ל״אהבה"
בלי שעה מחיי ולהנות עול את לפרוק הרצון למוקדם. המאוחר את חיי של לתוכנם חיבור
למחנה מחוץ אלו אנשים קבוצת גם מוביל הוא. עולם
למחנה מחוץ עצמם את מוציאים הם ה', ארון אחרי ללכת שלא בוחרות הקבוצות, שתי
בתהליך אנו כאשר בימינו גם הימים באחרית גם חוזרות קוק, הרב כותב קבוצות. אלו, שיבת
הקודש אנשי המערבית התרבות בתוך מהחבוי גדולה רוחנית סכנה ישנה. ציון המחוברים
מושפעים אינם לתורה שמחוץ התרבות את כלל מכירים ולא הקדושה לתורה כלל. ממנה
קבוצות( אותן שלא האמת את לברר שחושבות שני…אנשים) רק לא הם שכיום התורה מתוך
ש״תמצא למצב להגיע עלולות הן יתחברו הם אם תאוותיהם אחר ונמשכות עצמה האנושות
ומפלט מנוס תמצא שבתורה ה' אור ע״י ורק לפנות דרך "באין …
על אבל למחנה מחוץ שהיו מצורעים אותם ע״י דווקא היה הרוחניות הסכנות עם, המפגש המערות כל את וסוגרת ההרים כל את המיישרת התורה בגדולת הכירו ישראל כל ידם
הרוחנית הסכנות כל את מסלקת וכך בהם, . הנמצאות
למים שנמשלה התורה על מיוחדת שירה אמר כך ומתוך התורה בגדלות הכיר כולו ישראל עם
ישר עם שמתגלגלת התורה, למים". לכו צמא כל "הוי צמא. כל המחיה עם וגולה מסע בכל אל גם להתמודד לנו ומסייעים בה ודבקות והלימוד ישראל, את עוזבת אינה גלות, לכל ישראל בתוך והיצריות, השכליות החבויות, הסכנות עם וגם לכל הגלויות הרוחניות הסכנות עם
אותנו הסובבות ובתפיסות. התרבות
כ100 לפני קוק הרב ע״י נכתבו הדברים עם ביחד התורה קדושת על עמוק מבט מתוך שנה
נראה לארץ. והחזרה הגאולה בזמן ישראל עם על ושיעברו שעוברים התהליכים הכרת
והתמודד אלו שתהליכים ו מי כל את ומעמידים ומתעצמים מתגברים רק מהן הנובעות יות
דעה מאמ, ר, בכל כמעט הנמצאים ותאוות עולם תפיסות של השפעה בסכנת אליהם שחשוף
באמונה להתחזק עלינו אלינו. המועברים אחרת מדיה או סרט ש הר כל המיישר הוא ה' ארון
וברורה ישרה בצורה שלנו החיים וכוחות העולם תפיסות ערכים, את שואבים אנו. וממנו
****
4. הבשן מלך מעוג מפחד? מי
יוצא הבשן מלך עוג האמורי, מלך סיחון על הגדול הניצחון לאחר במטרה ישראל בני לקראת ההתמודדות לפני רבינו משה את לחזק צריך ה' כנען. לארץ מלהגיע אותם ולמנוע להלחם
ר אֲשֶ כ לוֹ יתָ שִ עָ וְ צוֹ, תַארְ אֶ וְ מוֹ עַּ כָל ת וְאֶ אֹתוֹ י תִ נָתַּ יָדְָך בְ כִי אֹתוֹ א ירָ תִ ה, ַאל מֹשֶ ל אֶ ה' ר ַּ״וַּּיֹאמֶ
בבר במדרש חז״ל בוֹן" שְ חֶ בְ ב יוֹשֵ ר אֲשֶ י אֱמֹרִ הָ לְֶך מֶ יחֹן לְסִ יתָ שִ עָ א ) עו (פרשה רבה שית
שבנביאים– "הבחור פחד. שמשה סימן משה את מחזק ה' שאם "מסבירים אמר משה… זה אומר אינו אותו". תירא אל משה אל ה' "ויאמר נתיירא: ולבסוף ", עמך אהיה "כי הקב״ה: : לו
אותו– תירא ""אל המאמינים גדול הוא וודאי והרי מפחד? משה מדוע שנתיירא" למי אלא
אחרי40 במיוחד לארץ, להגיע ההבטחה ובקיום שראל י עם על ה' בהשגחת השגחה שנות היה ממלחמה, הוא הפחד אם ושואל יצחק" ה״עקדת ומוסיף גלויים! וניסים במדבר פרטית
עוג עם למלחמה שקדמה סיחון עם המלחמה לפני משה את לחזק? ראוי
שמא הוא ש שהחש כתבו רבה במדבר במדרש חז״ל הסברים. כמה נתנו השונים הפרשנים חטאו שמא או סיחון במלחמת מהשלל לקח ישראל שעם חשש רבינו משה החטא, יגרום הפליט הוא שהרי עוג, של מזכויותיו חשש רבינו שמשה פירוש מביא רש״י הקרב. במהלך אחריהם לרדוף אבינו אברהם ידע וכך לוט, את שבו המלכים שארבעת אבינו לאברהם שהודיע
שלחלק (למרות לו תעמוד עוג שעשה החסד שזכות חשש בינו ר משה לוט. את ולהציל בשרה יזכה והוא במלחמה ימות שאברהם כדי לגמרי, שלילי היה עוג של המניע, מהפירושים
בהודעה תועלת היתה זאת)לאברהם למרות
האדירה עוצמתו מפחידה היתה עוג עם המלחמה שדווקא הוא הפשט דרך על שנראה. הפירוש
רבינו משה ועל ישראל עם על גדול פחד הטיל, ה עוג של דברים בספר בעצמו רבינו משה שהרי שו רְ עַּ נֵה הִ ים, אִ פָ רְ הָ ר מִּיֶתֶ נִשְַאר ן שָ בָ הַּ לְֶך מֶ עוֹג ק רַּ "כִי עוג של המיוחדת גדולתו את ֹמתאר
ת- מַּ אַּ בְ בָּה חְ רָ מוֹת אַּ ע בַּ וְַארְ כָּה מוֹתָארְ אַּ ע שַּ תֵ מוֹן, עַּ נֵי בְ ת בַּ רַּ בְ וא הִ הֲֹלה זֶל רְ בַּ ש רֶ עֶ יש."אִ לעבור בבקשה אליו פנה ישראל שעם אחרי רק ישראל לקראת למלחמה שיצא מסיחון בשונה
לְֶך- מֶ עוֹג וַּּיֵצֵא ן שָ בָ הַּ רְֶך דֶ וַּּיַּעֲלּו נּו "וַּּיִפְ ישראל עם המלחמה את יוזם עוג בגבולו, ם אתָ רָ לִקְ ן שָ בָ הַּ
י עִ רֶ דְ אֶ ה מָ לְחָ לַּמִ וְכָל-ַּע."מוֹ הּוא
של הגדול הנצחון אחרי ישראל, לקראת למלחמה עוג של היציאה שדווקא מוסיף האברבנאל
שהנצחון נראה היה שהרי ומשה, ישראל בלב פחד הטיל סיחון, על ישראל כלל רושם עשה לא פחדו עם (בהקשר זצ״ל דרוקמן הרב מו״ר וכתב רבינו. משה את לחזק צורך יש ולכן עוג, על
שהרי לפחד שלא אותנו מצווה אינה שהתורה ה הבטחת למרות עשיו עם מהמפגש יעקב )'של
טבעי רגש, זה הקב״ה בהבטחת אמונה מתוך ולהלחם להתייצב פחדיו למרות האדם שעל. אלא
מנע ה' כיצד ישראל, בעם להלחם ניסה עוג כיצד אותנו לימדו נ״ד דף ברכות במסכת "ל חז ישראל- על לזרוק הבשן מלך עוג שבקש "אבן הרגו. משה וכיצד ממנו זאת לה גמירי גמרא עלייהו ואישדי פרסי תלתא בר טורא ואיעקר איזיל פרסי תלתא הוא כמה ישראל מחנה אמר
רישיה- על ואייתי פרסי תלתא בר. א טור( עקר אזל ואיקטלינהו הוא כמה ישראל מחנה. אמר עקר הלך ואהרגם, עליהם ואזרוק פרסאות שלושה בגודל הר ואעקור אלך פרסאות, שלושה קמצי עליה הוא בריך קודשא ואייתי לראשו), מעל אותו ושם פרסאות שלושה בגודל הר
מצי ולא גיסא ולהאי גיסא להאי שיניה משכי למשלפה בעי הוה בצואריה ונחית ונקבוה
למשלפה- … ( ושיניו ההר את לשלוף רצה צווארו, על ונפל וחוררוהו נמלים עליו הקב״ה הביא שוור אמין עשר בר נרגא שקיל אמות עשר הוה כמה משה לשלופו), הצליח ולא לצדדים גדלו
וקטליה- בקרסוליה ומחייה אמין. עשר ( גובהו10 היה כמה? משה בגודל10 גרזן לקח, אמות
והרגו בקרסולו עוג את והכה אמות עשר קפץ.)אמות,
ההר עקירת ע״י ישראל עם להלחם עוג של הנסיון את תארו כאשר אותנו ללמד ניסו חז״ל מה המשמעות ומה עצמו? ההר את שחוררו נמלים ע״י דווקא עוג את הכשיל ה' מדוע העצום?
בגרזן והכאה קפיצתו משה, של גודלו של עוג? בקרסולי
(כמיצג עוג לתפיסת ישראל תפיסת בין כמאבק זו גמרא מסביר איה" "עין בספרו קוק הרב
עוצמתו, המבול שלפני מהדור שנשאר היחיד הוא עוג לארץ. בכניסה מטריאליסטית) תפיסה
עוג של הפיזית להצלחה היחיד המדד הוא החומר שעולם המחשבה את מ. סמלת כאשר ולכן
אשר ה' רוח בעזרת רק במלחמה לנצח שמצליח צבאי נסיון ללא וחלש קטן ם שע ראה הוא
הזרוע וכוח החומר מול לרוח ומעמד קיום שאין להראות גדולה, אבן עליו לזרוק, עליו. ביקש
כאשר החומרית שהגבורה קוק הרב מסביר מבפנים. ההר את שפוררו נמלים שלח הקב״ה
מוכנה "היא לבד עצמה בפני עומדת היא הרוח מפגעי קלים פגעים בפני, להשבר קטנות בריות אל ואמיץ גבוה היותר הענק את גם יצעידו בקורונה…) ראינו שלצערנו (כפי מחלות מחוללות תאוות את מסמלות השיניים למכשול. הופכת ההר הרמת של החומרית הגבורה שחת" באר
החיים– על רק מתבססים שכאשר אותנו מלמד ההר בתוך ותקיעתם צד לכל השיניים וגידול בחיי מתרכז שהכל ולמחשבה להנאות ההתמכרות את לעצור אפשר אי החומרית הגבורה זו מהתמכרות להשתחרר מאוד קשה וממילא והנמוכים הגסים. החומר
לזרוק עוג שרצה האבן את רואים כאשר הזה" במקום לאבותינו ניסים "שעשה מברכים אנחנו
הגדולה רוחו בעזרת עצומים עמים על יגבור קטן ש. נראה עם שגם שנזכור כדי
המשתלט בגובה לא אבל האנשים, משאר יותר אמות, עשר גבוה הוא בגבורה, מלא רבינו משה
בכמות קטנה היא אם גם ולכן הפיזית לעוצמה מתווספת הרוחנית העוצמה אישיותו כל, על עוצמתו את לנצח יכולת לו ונותנת ליבו את מגביה הטהורה רוחו עוג, של הפיזית מגבורתו
עוג של. הגדולה המחשבה ע״י שפותח כלי בגרזן, משתמש רבינו משה הפער את להשלים כדי השלמה אישיותו את קוק, הרב ע״פ מסמלת, אמות עשר רבינו משה של הקפיצה האנושית.
רבינו משה, של ות העוצמ עם להתמודד כדי האדם את לרומם הרוח מעולם מונע לא הגוף
בחיים המופיע האלוקי המוסר בעזרת ולנצח במציאות הקיימות. החומריות
בימינו להתמודד כיצד אותנו ללמד גם אלא העבר, על ולהודות לזכור רק נועדה לא הברכה
לגבור יכולים אנו הרוחנית הגבורה מתוך דווקא, ישראל עם את לכלות הקמים האיומים עם
אוייבנו על והתוקף המגושמות, עשו ידי על יגבר יעקב קול כי לבנים, סימן אבות "מעשה שיד משרפות עמים "והיו משיחו", קרן וירם למלכו עז "ויתן יתן", לעמו עז "ד' עז, יתן "הרוחני
המגושמת הגבורה בקצה רק נגעה הנה הישראלית הרוחנית הגבורה ישברו יד. ובאפס האנושי המין של הגון היותר מחלק אליל ממלכת כל כלה ה והנ עוד. אני שאמרה האלילית, יצא "עד דרכה, מפלשת ישראל ממקור הבאה והרוחניות קל, במגע משה של בכחו רק שפגע
יבער כלפיד וישועתה צדקה "כנגה רשע ימית שפתיו וברוח פיו בשבט ארץ "והכה ",
****
נשלח על ידי: אסף רונס
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה