של ח
השתדלות או בטחון א.
ב. נופלים מנהיגים? כיצד
ג. תשובה מועילה לא? מתי
ד. העולם נברא חלה בשביל
ה. לקדושים אותנו הופכת הציצית? כיצד
השתדלו או בטחון 1. ת
שלהם והסרוב המרגלים לדברי ישראל עם של האמונה הוא המרגלים חטא שמרכז ספק אין לארץ המרגלים שליחת עצם האם לברר צריך זה עם יחד חמדה", בארץ "וימאסו לארץ להכנס בהקמת האם שלנו ולחיים הארץ? את לבדוק מרגלים ששלח בכך חטא העם האם בעייתית?
צבא ישראל לעם דשמיא ובסייעתא ה' בהשגחת אמונה חוסר יש היטב ומאומן? חזק
לך– שלח חז״ל דברי את מביא "רש״י אם לך מצוה איני אני לדעתך לו) סוטה רבה, (במדבר
א) ואמרו(דברים ישראל שבאו לפי שלח תרצה "ותקרבון שנאמר כמה לפנינו" אנשים "נשלחה
ג) שנא(שמות טובה שהיא להם אמרתי אני אמר בשכינה נמלך 'שה ומ וגו'" כלכם אלי 'אעלה
חי ודבש' חלב זבת ארץ אל וגו' מצרים מעני אתכם לטעות מקום להם נותן שאני הם י בדברי
בה אמונה חוסר היא המרגלים שליחת שעצם טוען המדרש יירשוה." לא למען 'המרגלים הרוצה
ש לארץ אותנו שיביא ובהבטחתו בטובתנו ישראל עם על ה'. כלפי טובה וכפיות טובה, היא היה
מת הפרשה בתחילת ה' ציווי ולכן לארץ, ישירות ולהכנס בה' לבטוח לא חז״ל דברי לפי באר
האמונה חוסר של השורש אותו מוליכים לילך רוצה שאדם "בדרך רשות כמתן אלא ", כציווי 'בה
ד בקבלת שהתגלה המ שליחת בעצם נעוץ כבר המרגלים ברי מונע לא ה' לארץ. רגלים ממשה
זו שליחה של הקשה המשמעות למרות ורצונם בחירתם את לקיים ישראל. ומעם
הוא האם המרגלים? שבשליחת בבעיתיות חש לא בעצמו רבנו משה האם מאוד, קשה זה פרוש
המרגלים את מצווה בעצמו רבנו משה מזה ויותר זה? במעשה שיש האמונה חוסר את ראה לא
ם- אִ וא, הִ ה בָּה--הֲטוֹבָ ב יֹשֵׁ ר-הּוא אֲשֶ ץ, הָָארֶ ה לבדוקּומָ " ם- אִ וא הִ נָה מֵׁ שְּׁ הַ ץ הָָארֶ ה ע…ּומָ רָ ָה זָה, רָ
ם-ַאיִן אִ עֵׁץ הֲיֵׁש-בָּה האם …" הארץ של טובתה על ה' בהבטחת פקפקוק רבינו למשה ח״ו? היה
מונה א חוסר של בעיה כאן אין הכרחית. המרגלים ששליחת סוברים בחיי) רבינו הרמב״ן(ותלמידו טובה כפיות או לבדוק מרגלים ולשלוח הטבע כדרך לפעול ישראל עם על חובה יש. נכנסים מהיכן
עצמו את מכין העם וכיצד אותה, לכבוש ביותר הטובה הדרך מהי לארץ, של הגדולה למתקפה
ישראל. עם
השאלו הרמב״ן לדברי שלהם. עצמי ובבטחון הכנענים של בהגנה עוסקות משה שאלות עיקר ת אמונה מחוסר נבעו ולא המרגלים של השליחות למרכז תוספת רק הם רעה או טובה הארץ האם החשק את לעורר רצה שהוא אלא ה', שאמר כפי טובה, שהארץ האמין שמשה וודאי להיפך בה', כך כל שהפירות יראה ישראל עם כאשר מפירותיה. להביא ציווה ולכן לארץ, להכנס העם של
אמיתית ה' שהבטחת שלם בלב. מין יא הוא וודאי משובחים
ה- בשנה מרגלים שולח בעצמו רבינו שמשה מכך דבריו את מוכיח הרמב״ן 40 יעזר את לרגל שהם ה' הבטחת למרות ליריחו מרגלים שני שולח המרגלים, מעצת שניצל יהושע, וגם ובנותיה,
ואם אותה, לכבוש כיצד לדעת לעי מרגלים שולח מכן ולאחר ויכבשו יכנסו המרגלים שליחת עצם
לאחר נוספים מרגלים שולחים היו לא נון בן- ויהושע רבינו שמשה וודאי בה' אמונה חוסר הוא
החמור. העונש
פי על להתנהל. צריך היה ישראל עם שבה בדרך גישות שתי בין מחלוקת כאן יש פשוטה בצורה
מלאה בצורה בה' לבטוח צריך היה ישראל עם ורש״י חז״ל של דרכם הענן עמוד אחרי וללכת וכך
"אין מפחד" לא שמאמין "מי לדורות הדרכה גם אולי בכך ויש ישראל, לארץ ישר להכנס על לנו
באמונה שנתחזק ככל שבשמים אבינו על אלא להשען "מי בצבא צורך יהיה –לא. ובמודיעין
המלאה לות ההשתד את לעשות ישראל עם שעל סוברים בשיטתו וההולכים הרמב״ן זאת לעומת
באיסוף אין להלחם. כיצד ולבדוק מרגלים ולשלוח המלחמות טבע פי על בטחון חוסר מודיעין
בה'.
בין במעבר עוסק שהספר מסביר במדבר ספר על דבר העמק לפרושו בהקדמתו מוולוזין הנצי״ב וההנהגה במדבר להליכה המיועדת ההנהגה ישראל. עם את מנהיג שה' השונות הנהגות שתי
בארץ ולמגורים למלחמות לכניסה, המי. ועדת התפארת– ב״מדת היא המדבר "הנהגת מפגש חי
ניסים ומעשה, מעשה כל על להדרכה זוכה ישראל עם זה במפגש השכינה, עם יומי ויום קבועים
ואדם אדם לכל יומיים ויום. ומסלק הדרך את מיישר ה' ידיהם שעל ענן ועוד אש עמוד את
מוצא הוא מעשיו ומתקן לה' מתקרב שאדם ביום מעשיו, כפי אדם לכל יום בכל מן הנחשים, ולחוטאים מאוהלו מרחק יהיה שלו המן חוטא הוא אם הפוך, ח״ו וכן אוהלו בפתח המן את הפרשה בסיום חוטא. הוא כאשר גם זו במידה נפגש כולו ישראל עם גם למחנה. מחוץ גם גדולים
בע מיד במתלוננים חטא ישראל עם כאשר הקודמת בחטא חטא וכאשר המחנה, בקצה אש רה
אוכל–כל שהוא לפני ועוד נענש ישראל עם אבל שליו, ונותן מתגלה ה' מיד המתאווים
מתים. וים המתאו
ארץ להנהגת לעבוד מעוניין ישראל עם גבוהה כך כל ניסית במדרגה לחיות רוצה לא ישראל, עם
רוב הטבע דרך לפעול צריכים אנו זה עם ויח. ד עלינו משגיח ה' שבה המלכות" "הנהגת ישראל שיש וודאי אחר, צבא ככל נלחם יהושע שבהן רגילות מלחמות הם נון בן יהושע של המלחמות
- צורך ועוד) דום בגבעון שמש יריחו, חומות מיוחדים(נפילת ניסים עושה ה' ה מלכות 'אבל
בארצו ישראל עם של טבעית ההתנהלות דרך. מתגלה
הנצ מסביר הדרך בתחילת עוד המלכות, במידת ישראל עם את המוביל המנהיג הוא שיהושע י״ב ומרים הגבעה על ניצב רבינו משה בעוד רגילה פיזית מלחמה עמלק עם להלחם שנבחר זה הוא ש״משה במחנה התנבאו ומידד אלדד מנצח. ישראל עם זו הרמה בזכות ניסית ובצורה ידיו, את
לארץ ל ישרא" עם את מכניס ויהושע מת, יהושע מידת המלכות- בהנהגת צורך יש בארץ ולכן, מרגלים לשלוח העם לבקשת מסכים משה בהעלותך, פרשת בסיום ומידד, אלדד נבואת לאחר לחלוטין שונה בהנהגה צורך יש ובארץ למדבר, מתאימה העליונה שהנהגתו מבין שהוא, מכיוון
הוא בתורה דבקותו מתוך האהל" מתוך ימיש לא "נער יהושע את דווקא שולח הוא כך לשם יוצא
קא דוו שולח ולכן ישראל, עם את מדתו פי על שיוביל זה הוא שיהושע מבין משה ריגול. למשימת
החושבים אלו אותם של עצה המרגלים, מעצת אותנו יציל שה' עליו ומתפלל אותו שבמידת
לכבוש אפשרות לנו אין ובלעדיו ישראל לעם כלל יסייע לא ה' המלכות הארץ. את
שבמידת יסכים הרמב״ן גם לרמב״ן, ורש״י חז״ל בין מהותית מחלוקת שאין לומר ניתן זה פי על אבל לארץ, אותנו להכניס וביכולתו ה' בהבטחת אמונה חוסר היא המרגלים שליחת התפארת ממדרגת לעבור הרצון עומד בקשתו בשורש מרגלים, לשלוח ומבקש ניגש ישראל עם כאשר
יכול לא שהוא משום העליונה הניסית המדרגה על מוותר ישראל עם מלכות למד. רגת תפארת חטא היא המרגלים שליחת למשכן. מסביב לא הוא כאשר ישראל בארץ זו במדרגה לחיות וחוסר
ניסים ויעשה עושה שה' וודאי - התפארת בהשגחת נמצא ישראל עם כאשר רק אמונה יעזוב ולא
אם אבל ישראל, עם את לרגע הנה שצריכים מוסכם מלכות" "הנהגת היא ה' גת מרגלים לשלוח
טב בדרך הארץ את לכבוש שניתן כמה להשתדל החובה מוטלת עלינו שהרי עית יש ולכן צבאית,
נהג כך אמונה, חוסר ח״ו בכך ואין לארץ הכניסה לפני מודיעין לאסוף צורך בהסכמת כאן משה
הארץ כיבוש שלבי בכל ויהושע משה נהגו וכך. ה'
****
2 נופלים מנהיגים כיצד? .
בדרך אותנו יובילו שליחותם, את שיעשו עליהם שסמכנו מנהיגים מול מופתעים עומדים אנחנו
את לעשות במקום האכזבה ולמרבה להגיע רצינו כולנו שאליה למטרה ביותר, הבטוחה בנו נותנים לאחור, כולנו את מדרדרים המנהיגים קדימה ולהוביל שליחותם אי שאם תחושה
אחרים על גם עצומות בעיניים לסמוך נוכל שלא כנראה עליהם לסמוך. אפשר
כולם בהם, נשיא "כל להם קוראת שהתורה ה'" פי "על בוחר שה' שאנשים להבין ניתן כיצד חשיבות לשון שבמקרא אנשים "כל חז״ל פי על רש״י וכותב המה" ישראל בני ראשי, אנשים
פרטי חטא אינו וחטאם חמדה? בארץ ומאסו כך כל חמור בחטא חטאו היו כשרים שעה "ואותה נוראה ציבורית וחולשה לבכיה הוביל חטאם העם, כל על גם משפיעה ציבורית הנהגה שהרי אותם לרגום העדה כל ההוא…ויאמרו בלילה העם ויבכו קולם את ויתנו העדה כל "ותשא
כזה לשפל מגיעים מנהיגים איך? באבנים"
הזו אותם ""וישלח המרגלים של אישי אינטרס הכנסת היה החטא ששורש מסביר הקדוש הר רעה עצה לעצמם לקחו אבל היו, ישראל וראשי היו זכאים כולם אנשים", "כולם וגו'. . משה" משה וימני רישין מלמהוי אנן נתעבר לארעא ישראל ייעלון אי אמרו: אלא זו? עצה לקחו ולמה
ז אנן דהא אחרנין, רישין בישא עיטא דנטלי ועל נזכי. לא בארעא אבל רישין, למהוי במדברא כינן
( מלייהו דנטלן אינון וכל אינון תו מי לגרמייהו, תרגום- לארץ ישראל יכנסו אם אמרו: אלא מנהיגים להיות במדבר זכינו אנחנו שהרי אחרים, נשיאים משה וימנה מנשיאותינו אותנו יעבירו
שלקח ועל נזכה. לא בארץ אבל עדיין אבל דבריהם(." שקיבל מי וכל הם מתו רעה עצה לעצמם ו
ישראל עם על במקום עצמם על חשבו גדולים כך כל שאנשים יתכן כיצד קשה? השאלה
עכשיו שהם האישי מעמדם על חשבו אלו שאנשים הזוהר כוונת שאין מסביר אמת השפת
ישרא בארץ חדשים מנהיגים שיבחרו וחששו ישראל עם של "הראש" עם את ראו הם, אלא ל
לגוף– לרדת ורך צ ללא הרוחני בצד רק מתעסק כולו "ראש- במדרגת במדבר "ישראל לעולם
המעשי- וטהור קדוש עצמו על לשמור ישראל לעם עדיף המרגלים תפיסת מבחינת. חומרי הוא לארץ יכנס ישראל עם אם אבל אותו, להנהיג שמתאימים אלו הם זו ובמדרגה במדבר,
יצטרך יוחלפו מנהיגיו גם כך ומתוך שונה. להנהגה
ישראל עם של הרוחנית רמתם לשמירת עמוקה ד. אגה רוחני, ערכי שיקול כאן יש ראשון במבט שורש היא ה' לציווי להקשיב בלי ישראל עם את לנהל נכון איך אקבע שאני התפיסה אבל, החטא
אחריהם והלך להם שהקשיב מי לכל גם הועברה זו, תפיסה החטא אמת השפת פי על מאיסה של
לקב״ה אקבע שאני המחשבה יותר, השורשי החטא של התוצאה הוא ישראל בארץ את לנהל איך
ה'. של המפורש מציוויו עדיפה ישראל עם את לקדם יותר נכונה דרך שיש ומחשבתי העולם,
אל אנשים ההפוך. בכיוון הדברים את רואים הקדוש החיים ואור מפראג המהר״ל צדיקים היו ו נחשף הוא ציבור לשליח מתמנה האדם שכאשר עיקרון ישנו אבל למרגלים. מנויים לפני, וישרים התודעה עם מזדהה השליח של התודעה הציבור. של הרוחניים לכוחותיו במודע, ושלא במודע
הציבור. של לעלות נוכל "לא ואמרו חזרו המרגלים "כאשר למשפחותיו", "בכה העם מיד התגובה
העם של באמונה החולשה בתוכם. קיימת כבר שהיתה המחשבה את חושפת המיידית יצאה
המנהיגים ע״י. לפועל
אלא העם של רוחו מצב את לשקף אינה מטרתו הפוך. הוא המנהיג של האמיתי התפקיד רוח את ולרומם בו, שטמון האמיתי החוסן את לגלות הנמוכה, הרוחנית מהתפיסה להשתחרר
בה לאמונה העם לפועל להוציא להתקדם, העם של בכוחו אמונה משמעותה בה' '. האמונה שעדיין אדירים רוחניים כוחות לגדולות, הזה העם את ייעד שהרי בו נתן שה' גדולות שאיפות
בו חבויים לה נוכל יכול כי אותה וירשנו נעלה "עלה כלב של. כאמירתו "
סיב כל על ההווה קשיי את רק לראות אסור למנהיג ההמונית הראיה מעל להתעלות עליו וכיו, העליונה המטרה את לראות המנהיג על היג. מנ להיות נבחר הוא כך לשם לא הציבור, כלל של
ך מתו אבירים, נשרים כנפי כוחות, בו שיש בעצמו-להאמין העם של האמונה את לגדל והסופית, גבוהים רוחניים יעדים ממנו דורש שהקב״ה. כך
לחיות קל לא צריך המנהיג אבל והעבודה, העשיה לעולם המחוברים רוחניים חיים ישראל בארץ
הוא חומרית) או לעצמו(רוחנית פרטית נוחות רק שמחפש נראה עמים שלפ ישראל שעם לדעת העם רוח את לרומם צריך המנהיג ולשם וארץ שמים לחבר כדי שנבחר העם הוא ה', . עם
כפיפות בלי נוחות לחיי העם של החיצונית הדרישה אחרי שהולך העם, ברוח מאמין שלא מנהיג א ומפיל נופל הוא ה' של הגבוהות לדרישות האלוקית בשליחות מועל הוא איתו, ביחד העם ת
הטווח קצרות המטרות על להתגבר כך ומתוך והשפעתם כוחם את לדעת המנהיגים על. שלו והשלם הגדול ליעודו למסע העם את. להכין
****
3. מועילה לא תשובה? מתי
במדבר חטא ישראל שעם ביותר והקשים החמורים מהחטאים אחד היה וודאי המרגלים, חטא תאריך על תענית במסכת חז״ל של האמרה מספיקה ביותר. הקשים מהעונשים היה עליו והעונש
דורות של בכיה לכם קובע ואני חינם של בכיה בכיתם "אתם באב "תשעה את להבין כדי
החטא של הקשות. אות התוצ
"סלחתי תפילתו לאחר מיד למשה אומר שה' העובדה לאור ברור לא הקשה העונש לכאורה
"כדבריך( העונש את שומע שהוא אחרי מתאבל ישראל עם ובנוסף העגל) חטא אחרי נאמר! לא
ם עָ הָ לּו בְּׁ אַ וַיִתְּׁ ל, אֵׁ רָ יִשְּׁ נֵׁי בְּׁ כָל ל אֶ לֶה אֵׁ הָ ים רִ בָ דְּׁ הַ ת אֶ ה מֹשֶ בֵׁר "וַיְּׁדַ א מְּׁ ֹד מיד שהרי בחטאו ומכיר "
אומר הוא לארץ להעפיל מנסה שהוא " ל-רֹאש- אֶ וַיַעֲלּו ר בֹקֶ בַ כִמּו וַיַשְּׁ ל אֶ לִינּו עָ וְּׁ נֶנּו הִ לֵׁאמֹר ר הָ: הָ
ר- אֲשֶ קוֹם מָ הַ 'ה ר ָאמַ אנּו. טָ חָ כִי ". ( הלא שאמרנו הסביר רש״י והרשב״ם מצרימה, שוב לנו טוב
מקומות מצאנו לא האם החטא? את המתקנת תשובה בכך האין למרגלים) שהאמנו הסביר עונשם השתנה מכך וכתוצאה עונשם להם שנאמר לאחר בתשובה שחזרו בתנ״ך רבים ואנשים
לחלוטין בוטל? או
והתח ביקשו לא שהרי גמורה תשובה ישראל בדברי שאין מסביר האברבנאל שיתפלל ממשה ננו ולכן עליהם שיתפלל ממשה ובקשו שחטאו הודו מיד בנחשים שנענשו לאחר שעשו כמו עליהם,
נחושת נחש לעשות למשה אמר ה' מיד.
שורש את הבין לא ישראל שעם לכך הוכחה לארץ ישראל עם של העפלה בנסיון לראות ניתן
ואומר מתריע משה החטא. את בתשובתו תיקן לא וממילא החטא בקרבכם…ולא ה' אין "כי לעם
אלא משה מדברי התעלם רק לא ישראל עם בהר. עולים הם זאת ולמרות עמכם" ה' יהיה גם
נ בהתנהלות ביטוי לידי בא הדבר העליה סיון י" ית רִ בְּׁ וַאֲרוֹן הֹלא- 'הּומֹשֶ חֲנ מַ הַ ב רֶ קֶ מִ שּו ֶמָ ה" עם
ש מבטא ובמעשיו החטא שורש את ממשיך ישראל שרק השגויה התפיסה את שינה לא מעשיו
האמונה וחוסר הבכיה גם נכשל חלילה או הארץ את לכבוש נצליח האם שיקבעו אלו. הם ביכולת
הארץ( את לכבוש ויהושע כלב לדברי בניגוד " ם- אִ 'ה נּו בָ פֵׁץ, חָ ל- אֶ נּו אֹתָ יא בִ הֵׁ וְּׁ זֹאת הַ, ץ ֶהָָאר
לָנּו:") נָּה ּונְּׁתָ בלי העפלה וגם ה( 'רון א הנ״ל משה לדברי בניגוד " ין אֵׁ כִי עֲלּו, ַאל-תַ 'ה כ בְּׁ רְּׁ קִ ֶבְּׁ ם" )
בנו תלוי שהכל ומחשבה מהמציאות ה' השגחת הרחקת את. מבטאים
המיתה עונש את ביטל לא ה' ועדיין שלמה בתשובה חזר ישראל שעם להסביר גם. ניתן
חילל ישראל עם בתשובה) חזרו האמונה(שעליו לחוסר שבנוסף כותב הפרשה בתחילת הספורנו כפסיקת מכפרת המיתה ורק תולים ויסורים הכיפורים יום תשובה, ה' שם חילול ועל ה', שם את
תשובה בהלכות. הרמב״ם
נשבע ה' כדבריך" "סלחתי למשה עונה שה' לאחר מיד " י- חַ אּולָם וְּׁ כְּׁבוֹד לֵׁא וְּׁיִמָ: ָאנִי כָל ת אֶ 'ה
אותנו מלמדים חז״ל ביותר, המלאה בצורה ה' כבוד הופעת את מנע המרגלים חטא ץ" הָָארֶ שאם
וגלות חורבן היה לא לארץ- נכנס היה רבינו משה משה היה אם "כי הגר״א וכדברי, בונה בעצמו
המקדש- בית את היה וזה שלמעלה, מקדש בית להם מוריד היה כי ליד, עומד רק נחרב היה לא
ישראל לארץ לבא. וקתו '" תש כל
חילולה אם המלאה, בצורה ה' שם הופעת של מחדש הבניה את שאפשרה היא המדבר דור 'מיתת
בחטא שהיה ה' בחילול הקלקול גודל נתפס היה לא נענש- היה לא המדבר ודור נשאר היה לתקן הצורך מורגש היה לא גם מכך וכתוצאה. המרגלים
להיות חייב התשובה תהליך אותה לחטא שהובילה התפיסה את לזהות ומטרתו ושורשי, עמוק דורות שלוקח כך כל מקולקלת מציאות היוצרים מעשים שישנם לדעת צריך זה עם יחד לתקן,
הדורות גם רבות ופעמים לחוטאים, כעונשים שמתבטאים האלוקיים התהליכים לתקנם. רבים ע את להחזיר נועדו העונשים, מתוצאות ניזוקים הבאים שלפני והעליון המרומם למצבו ישראל ם
מהיר הוא התהליך תמיד לא. החטא.
ארוכה מדרך מפחד לא הנצח. עם
****
העולם נברא חלה בשביל 4.
בעוד40 שרק העם על שהוטל והעונש המרגלים חטא לאחר מצווה ה' לארץ, יכנסו בניהם שנה
אלו פרשות שתי חלה. ופרשת הנסכים פרשת את משה את רק נוהגות שהם בהגדרה מתחילות
ע כאשר ישראל עם את לנחם נועדו אלו שמצוות מוסבר אליהו דבי בתנא לארץ. יגיע ישראל ם
! ודאית היא לארץ הכניסה לארץ, תכנסו לא אתם אם גם מלהתייאש. מהם! ולמנוע
לאחר כאן נאמרה חלה שדווקא בארץ התלויות המצוות מכל מיוחד מה לברר צריך עדיין אבל
אחרת מצווה לא מדוע המרגלים? ? חטא
אל "בבאכם בכניסה מיד נוהגת שהיא בכך שארץ התלויות המצוות משאר שונה חלה מצוות חז״ל ודרשו הארץ" אל תבואו "כי בהם שנאמר בארץ התלויות המצוות כשאר ולא הארץ"
וחלוקתה( הארץ כיבוש לאחר רק שנוהגות לאחר14 השאלה ולה ע כאן וגם מהכניסה). שנים
חלה במצוות? מהמיוחד
חז״ל "בראשית המילה משמעות על דרשה מופיעה הראשון הפסוק על רבה בראשית,"במדרש
ש מסבירים אין מהי וארץ" שמים אלוקים ברא ראשית בשביל "ב- אלא ל-בהתחלה הכוונה אותה
ראשית? ואין׳ראשית' אלהים", ברא "בראשית שנאמר התורה, בזכות אלא נבראו לא ומלואו "העולם
ראשי קנני "ה' שנאמר תורה, אלא ישראל בזכות אמר ברכיה רבי וגו'". מפעליו קדם דרכו ת נברא
לו". ראשית "וירא שנאמר ישראל, אלא ואין׳ראשית' אלהים", ברא "בראשית שנאמר העולם,
", ת מעשרו בזכות ביכורים בזכות העולם; נברא דברים ג' בזכות אומר מתנא רבי בשם חייא, רבי
חלה ובזכות ואין׳ראשית' אלהים", ברא שית "ברא דכתיב ביכורים, בזכות. דכתיב ביכורים, אלא
דכתיב חלה, בזכות אלהיך". ה' בית תביא אדמתך בכורי "ראשית ואין אלהים", ברא "בראשית
תרימו חלה עריסותיכם "ראשית דכתיב חלה, אלא 'ראשית' דכתיב מעשרות, בזכות וגו'".
דכתיב מעשרות, אלא ואין׳ראשית' אלהים", ברא "בראשית הדעות וגו'"." דגנך "ראשית
אלו שהם וישראל התורה בשביל נברא העולם מובנות הראשונות אבל בעולם. ה' את שמופיעים
וחלה מעשרות ביכורים, בשביל נברא שהעולם להבין אפשר? איך חשובות יותר מצוות! ? אין
"ראשית נקראים שהם בגלל רק "האם ישנם והרי העולם? שאר נברא שבשבילו אותם הצמידו
הופיעו ולא ראשית שנקראו תרומה) נוספים(כמו דברים! במדרש
נברא שבשבילה הסיבה היא שהראשית מסביר ג) ישראל(פרק נצח בספרו מפראג המהר״ל ברכה ה שכל בכך האדם הכרת את שמסמלות המצות הם וחלה מעשרות ביכורים, מצוות העולם,
יית בבנ תהליך ישנו דשמיא בסיעתא תלוי הכל ומשקיע טורח שאדם גם מה'. מגיע. והטוב של פעולה בלי כמעט שיוצא הראשון הפרי את מסמלים הביכורים באדם. האמונה בו האדם.
המעשרו הוא מכן לאחר שלב והשגחתו. ה' מעשה את לזהות קל יותר כבר האדם ת- כל את אסף
תערוב נוצרה הפרטים ומכל אחד למקום הפירות גם גרם, שהאדם שינוי ודאי זה ת- של זו יצירה
תרכבות החלה- נמצאת זה כל מעל כך על טובה להכיר ועליו ה' מטוב מגיעה, האדם שלא חדשה
וערבב ומים קמח שלקח זה הוא האדם האדם פעולת בלי במציאות קיימת, היתה ביחד אותם
מנותקת האדם של זו שפעולה ולחשוב לטעות מקום היה עיסה. שנוצר בצורה שהרי מהבורא,
לבדו כולה את. פעל זו הכרה.'לשם מה מקורה זו פעולה שגם לנו ומחדשת חלה מצוות באה
בני מעשה דרך גם במציאות ה' פעולת את יכירו הברואים שכל כדי העולם נברא. האדם
ה בהשגחת האמין לא לבד, לפעול ניסה ישראל עם המרגלים 'בחטא לו שאין חשב ולכן עליו התורה ה', לצווי בניגוד לארץ להכנס שניסו במעפילים גם התגלה זו תפיסה שורש לכבוש. יכולת החטא שורש את הבינו לא שנענשו לאחר גם במחנה, נשאר ה' וארון להר העפילו שהם. מדגישה
חלה הפרשת דרך הוא המרגלים חטא של התיקון. ש היצירה גם האדם, בני מעשה כל נראת
דשמיא סייעתא ללא להצליח יכולה לא באדם תלויה. שכולה
אומרת שבת במסכת המשנה " ן, תָ לֵׁידָ ת עַ שְּׁ בִ תוֹת מֵׁ ים נָשִ עֲבֵׁרוֹת שָֹלש ל עַ ה נִדָ בַ ירוֹת זְּׁהִ ינָן אֵׁ שֶ ל, עַ
ה לָה, ּובְּׁ חַ ַּובַ "ראש החלה על מדוע מסבירה הגמרא נֵׁר. ." הַ ת לָקַ דְּׁ עסקי על אתכם קראתי ית
אתכם הזהרתי "ראשית
האדם ראשית שזו לכך מעבר ללידה חלה הפרשת בין המהותי הקשר מה להבין צריך? אבל
בתוך מפרישה אישה כאשר המשפחה. של הראשית זה הקודש אל שהחיבור מסביר קוק הרב
לכהן מכינה שהיא מהאוכל ביתה מה שגם ביתה בני כל את מחנכת היא צורכי מכין, שאדם חייו
ישראל בעם הקודש ולמלמדי לקודש מחוברים הם גם ביותר, . הבסיסים
א בבית חסר כאשר בסייעתא תלויים מעשינו שכל האמוני ליסוד החינוך של בפועל ההדגמה ת
הראשית את חסר להיות הבית עלול, דשמיא רעוע שלו היסוד וממילא לקודש חיבור, את
הלידה בשעת מתות נשים ח״ו. ן ולכ חסרה שלו ההתחלה
הקודש אל מחובר יהיה הבית אם העם, כל של היסוד הוא שהבית להכרה אותנו מרוממת החלה מהניתוק כתוצאה למשפחותיו, העם של מהבכיה התחילה הנפילה העם. כל את לתקן יוכל הוא
לסייעת מעשינו כל של מהחיבור מתחיל שהכל החינוכי מהיסוד במשפחות שהועבר דשמיא, א
מהמשפחו הועבר זה ניתוק משפחה, כל בתוך חלה מהפרשת מתחיל התיקון גם כך העם. לכל ת
לכ וחינוך חיים זה עיקרון בעולם, ומחדשים יוצרים שאנו מה בכל אפילו נמצאת ה' שהשגחת ך
העם לכל. יעבור
ולכ המעשה, בעולם תורה חיי ישראל, בארץ ישראל עם לחיי הבסיס הוא זה יסוד חלה במצוות ן
בארץ והתנחלות הכיבוש לסיום עד לחכות אפשר. י וא לארץ בכניסה מיד מתחייבים
****
5 לקדושים? אותנו הופכת הציצית. כיצד
שאינם כאלו גם רבים, חיילים הציצית, במצווות גדולה להתחזקות זכינו האחרונה במלחמה ברחוב גם לראות היה ניתן כך בעקבות ציצית. ללבוש ביקשו רגילים, בזמנים תו״מ שומרי
ציצ עם שהולכים מבוגרים) (וגם נוער בני הישראלי ראשם. על כיפה ללא בחוץ יות
התורה מצוות כל את לנו להזכיר בא וערב בוקר יום בכל שמע בקריאת הנאמרת ציצית. פרשת עוד שישנם למרות עשיה, בה שיש בגלל נבחרה זו שפרשה אותנו לימדו ברכות מסכת חז״ל
שאר כל לשמירת גורמת הציצית שמצוות במפורש נאמר זו בפרשה אבל עשה, מצוות הרבה
ו צְּׁ מִ כָל ת אֶ ם תֶ תוֹּוזְּׁכַרְּׁ אֹ ם יתֶ אִ "ּורְּׁ ֹהמצוות, זְּׁכְּׁרּו תִ ן עַ "לְּׁמַ נוספת "ופעם ם אֹתָ ם יתֶ 'וַעֲשִ ה ת
כָל ת אֶ ם יתֶ וַעֲשִ ו צְּׁ מִ ֹ מפני ציצית "פרשת חשובים עניינים חמישה זו בפרשה יש לכך."בנוסף י תָ
מצרים, את, יצי ציצית מצות דברים חמשה בה שיש: מפני חביבא ב״ר 'יהודה ר? אמר קבעוה מה זרה" עבודה והרהור עבירה הרהור מינים, ודעת מצוות עול גם אלא לחטוא, מהאדם כמונעת רק לא הציצית, מצוות מעלת מופיעה חז״ל של רבות אמרות
כל כנגד ציצית מצות שקולה ש אותנו מלמדים ומנחות שבועות במסכת עצמה. בפני כערך "
כולן המצות זהיר אדם יהא "לעולם דומה בניסוח ציצית ות הלכ בסוף הרמב״ם כותב גם וכך " וזכרתם אותו 'וראיתם שנאמר: כולן, המצוות כל בה ותלה שקלה הכתוב שהרי ציצית במצוות היא בגימטריה והפתילות הקשרים עם שציצית חז״ל דברי את מביא רש״י ה'" מצוות כל את
וחמשה חוטים ושמונה מאות, שש ציצית של גימטריא "שמנין תרי״ג כמובן תרי״ג" הרי קשרים
הזה. הגמטריה חשבון דרך עמוק תוכן אותנו ללמד רוצים שחז״ל
התכוונו לא כאשר גם חובה ידי שיוצאים או כוונה צריכות מצוות האם בפוסקים מחלוקת ישנה
שישנם3 כותב הב״ח המצווה. בעשיית הכוונה ולכן מטרתם את במפורש כתבה שהתורה מצוות
בני את הושבתי בסוכות כי דורותיכם ידעו ("למען סוכה מעקבת: וות המצ עשיית בזמן מצוותי כל את ועשיתם תזכרו ("למען וציצית בפיך") ה' תורת תהא ("למען תפילין ישראל…"),
את לזכור היא המצווה שמטרת לכוון צריך ציצית לבישת בכל שיטתו פי על קדושים.)"והייתם קדושים ולהיות המצוות כל עם4 בגד לבישת ע״י דווקא ע מדו. פתילות קשורים שאליו כנפות
קדושים? ולהיות המצוות את לזכור לנו גורמת נשתנה מה אומר: מאיר ר' היה "תניא, התכלת משמעות על אותנו למדו מנחות במסכת חז״ל הכבוד לכסא ורקיע לרקיע דומה וים לים דומה שהתכלת מפני צבעונין? מיני מכל, תכלת
דמות ספיר אבן כמראה וכתיב: לטהר, השמים וכעצם הספיר לבנת כמעשה רגליו ותחת: שנאמר יראת בנו מכניסה זו זכירה וודאי הכבוד בכיסא נזכרים אנו תכלת פתיל מניחים כאשר כסא". אין שלשמים יודעים שאנו מבאר ציצית פרשת על ראיה בעולת קוק הרב המצוות. וקיום שמים
את לראות לנו המאפשר מרחק מאיתנו הרב המרחק בגלל הוא, ו לנ הנראה הצבע וכל צבע לא ולכן המציאות, כלל של התכלית את לראות לנו המאפשר מבט ורחב, כללי במבט המציאות כך ומתוך בתכלית זכר הוא לשמים מביט אדם כאשר תכלת, הוא השמים של הצבע שם במקרה
מצוות כל את ולקיים הנמוכים יצריו על להתגבר יכול הוא ' ה.
מעכב אינו "שהתכלת המצווה קיום את מעקבת לא שהתכלת אותנו למדו חז״ל מנחות במסכת פתיל בלי גם הציצית מצוות מעלת את להבין צריך ולכן התכלת" את מעכב אינו והלבן הלבן את מהחטא להינצל יכול שאדם אותנו לימדו חז״ל רבים. דורות הלך ישראל שעם כפי התכלת,
כתב זצ״ל ליכטנשטיין הרב בגדו, על וציצית גופו על תפילין ביתו, בפתח מזוזה לו יש כאשר התחיל האדם גם גופו. על בגדים עם הולך הבריאה יצורי מכל האדם שרק לב לשים שצריך ישנו לאדם לומר נועד הבגד בגדים. לאדם תפר הקב״ה הדעת. עץ חטא לאחר רק בגד עם ללכת
הטבעיים ליצריו דרור לתת צריך שהאדם תפיסה (כאותה לבדו ם קיי הוא שכאשר גופני, טבע בגדים לו ולתקן במציאות לפעול האדם על לחטא אותך להוביל עלול הוא תחושותיו). ולכל ליצריו מעל להתעלות מסוגל שהוא לדעת כדי הגוף את לכסות עליו מהחטא, להמנע כדי
הנמוכים.
בקצה4 הפתילות דווקא ע מדו ומסביר מוסיף ראיה בעולת קוק הרב שיעוררו אלו הם הכנפות
לעורר בא כנף בכל הפתילות עם הכנפות ארבע בגד קדושים ולהיות ה' מצוות את לזכור. אותנו
וטהורה עליונה הפנימית נשמה ישנה מישראל אדם לכל. האדם של נפשו מבנה את לזכור אותנו ע״י המעשה בעולם ביטוי לידי לבא יכולה זו נשמה עליונותה, בגלל נסתרת היא רבות שפעמים בין קבוע קשר ישנו הממשית. בעשיה ביטוי לידי באות המידות הנשמה, את המלבישים המידות
מעשיו. לבין האדם של מידותיו על4 פתילים מטיל האדם כאשר את4 (המסמלים בגדיו כנפי הוא המעשה) שבעולם הצדדים
לעצמו מזכיר שהמעשים המרוממים והאידאלים מהערכים קטנים יותר הרבה, ים לפעמ שנראים,
הופעה אין ובלעדיהם הערכים, של האמיתי הביטוי עצמם הם גבוהה גבוהה מדברים, שעליהם העליונה. הקדושה את במציאות להופיע הדרך הם המצוות פרטי במציאות. לנשמה משמעותית
את יותר רבה בקלות זוכרים ם הלבני הציצית פתילי בין תכלת פתיל מטילים כאשר וודאי אנו כאשר גם אבל המעשית, במציאות שמים שם הופעת המצוות, קיום של העליונה התכלית
הקמת ממצרים יצאנו שלשמה העליונה בקדושה נזכרים אנו לבן שכולו הציצית בגד את לובשים צריך כך לשם המעשה בעולם קודש חיי שמשמעותה קדוש" וגוי כהנים ממלכת לי תהיו "ואתם
להנצל ובכך מעשיו לבין שלו העליונה הפנימית הנשמה בין החיבור את עיניו כנגד לשים האדם
לחטא. האדם את הגוררת והעכשוית הפרטית לראיה והלב העיניים ממשיכת את ויותר יותר לזכך מצליחים אנו ומצווה מצווה כל של קיום מתוך וכותב, קוק הרב מוסיף
הכללי התוכן את להפגש יכולים אנו גם כך יותר גדול הנשמה שאור ל וככ שלנו. הנשמה הופעת ש״והייתם הכרה שהיא אחת למטרה כולם הפרטיות המצוות כל את המחברת התורה, של אותנו ומובילה מפסיקה לא ה' שהשגחת להבנה אותנו תוביל זו וקדושה לאלוהיכם", קדושים
ימינו ועד מצרים מיציאת ההיסטוריה כל לאורך ממש. אלו
****
נשלח על ידי: אסף רונס
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה