כ בס״ד סיון, התשפ״ג פרשת שבת לך לח ש
ביתית באפיה חלה הפרשת
1. חלה הפרשת שיעור? מהו
2. להתחלק העשויה עיסה? מהי
ביתית חלות ב? הכנת חלה מפרישים למה 3.
חלק לכל, שונים תבלינים ומוסיפה ה אות ומחלקת חלה בשיעור עיסה הלשה 4.
חלה? תפריש
" במזונות אדם של שחיותו, לפי במצוה לזכותנו המקום רצה בלחם, יחיו העולם ורוב
ונמצאת בנפשנו, זכות בה ונקבל המצוה ידי על בו ברכה שתנוח כדי בלחמנו תמידית
." לנפש ומזון לגוף מזון העיסה
שפה מצוה החינוך ][ספר
שיעור חלה הפרשת
עיסה העושה
לחלק
לעצמו לחלק
חלוקה ביתי באפייה
לחלק לאחרים
1. שיעור חלה הפרשת
רבעים חמשת אלא חייב ואין תבואה. מיני חמשת אלא בחלה חייב. אין שמחזיק ומדה
חלה שיעור הוא קמח ואותו קמח, אותו ממלאים ביצה, וחומש ביצים. מ״ג
שהיא לדעת ישערו והיאך גדושה. ולא מחוקה תהיה קמח, המדה וכשממלאים
חמשת ומשקל תנ״ו) סי' בא״ח (ועיין א״ח בטור נתבאר וחומש, ביצים מ״ג מחזקת
עשר המחזיק כלי הגה: שבמצרים חטים מקמח דרה״ם תק״כ הוא קמח. רבעים
שיעור הוא בקרוב, אצבע ותשיעית אצבעות שלש ברום אצבעות, עשר על אצבעות
תשיעיות ב' פחות ז' (על אצבע תשיעיות ב' פחות אצבעות ז' בה שיש מדה וכן החלה.
אלו האצבעות וכל העומר. הוא אצבע, תשיעיות ב' פחות אצבעות ז' ברום אצבע),
דביכורים ו' פרק.)ב״ם (רמ יד של גודל רוחב הם
א] סע' שכד סי' יו״ד [שו״ע
2. בצק לחלקה מנת על עיסה העושה
שעשה נחתום והתנינן א״ל החלה. מן פטורה בצק לחלקה מנת על עיסה העושה
בדעת תלוי. הדבר בדעתו לא נחתום נחתום. תתיביני לא א״ל בחלה. חייב לחלק שאור
עיסה אותה ועושה חוזר והוא לקוחות ימצא שמא תלוי הדבר. הלקוחות
[ ירושלמי ה] הל' פ״א חלה
יעשנה תמכר לא שאם בחלה, חייבת לחלקה שאור לעשותה עיסה שעשה נחתום
פטורה בצק לחלקה עיסה העושה אבל. פת,
י הל' חלה מהל [רמב״ם׳פ״ו ט]
3. לחלק תה עיס שעושה אשה חיוב
עיסתה שעשתה האשה שאף הגמרא מן נראה א״א תמלך שמא בחלה חייבת לחלק
מעבד בעיא דאנא בגין מונא לרבי ושאלת דאתת איתתא מההיא עיסה לעשותה
לאבוה שאיל אתא לא ולמה א״ל החלה מן פטורה ותהא דנסיבנא מהו אטרינא עיסתי
נשים למשמע איכא גופא וממתניתין עיסה לעשות תמלך שמא אסור ליה אמר
אם שאור להן לעשות לנחתום שנתנו דייקינן החלה מן פטורה כשיעור אחת בכל אין
פליג ר״ל פטורה דאמר הוא יוחנן דרבי גב על ואף חייבת דחמש דומיא אחת אשה הא
חייבת אחת אשה הא חלוק לענין דוקא נשים וחמש דוקא לאו דנחתום דאמר עליה
לאימלוכי חיישינן נמי אשה דבכל מוכח אתתא דההיא ומעשה. בחלוק
שם הראב״ד ][השגת
4. לעצמו לחלקה עיסה העושה
נה יעש תמכר לא שאם בחלה, חייבת לחלקה, שאור לעשותה עיסה שעשה נחתום
פטורה בבצק, לחלקה עיסה העושה אדם) (שאר אבל. פת.
ב סע' שכו סי' יו״ד ][שו״ע
בשביל אבל הרבה לאנשים לחלקה רוצה אם דדוקא וב״ח והדרישה הלבוש תבו כ
הנשים שנוהגות מנהגינו ליישב כן וכתבו לחלק עושה מקרי לא לעצמו מחלק שהוא
שקורין לחמים לחלק דדעתם אף ומברכים חלה ונוטלים חלה שיעור רק ללוש בע״ש
הרבה ים לאנש לחלקה הוי דלא משום חלה שיעור בהם שאין קיטקי״ש
[ תשובה פתחי ב] ס״ק
5. הש״ך של אמו )ומנהג מהנחתום שלוקחות נשים (
חלה שיעור בהם יהא שלא קטנים לחלקים לחלק שאור. לעשותה עיסה שעשה
נוהגים יש הב״ח וכתב בחלה ויתחייב פת יעשנה לחלקים ימכר לא שאם בחלה חייבים
חלה ממנו ומפריש כשיעור חלק ותו בא ויש גדול' מעיסה א' חלק הנחתום מן לקנות
כשיעור בו שיש אחד לכל אדם בני להרבה עיסה מאותה מוכר הוא וכך עליו ומברך
עליו. ומברך מחלקו מפריש אחד וכל
חייב הגדולה העיסה הנחתום שגלגל מיד דהלא חדא טעות שזה פשוט והדבר
כ״ש עור מכשי פחות קטנים לחלקים למכרה דעתו היה אפילו חלה ממנה להפריש
חלה להפריש עליו חלה דהמצוה וכיון בכשיעור לחלקים אלא למכרה דעתו שאין הכא
חלה יפרישו ושהלוקחים לחלקים למכור לכתחלה נתיר היאך העיסה כל פטורה ושוב
פטורה הנחתום של חלה דבהפרשת דכיון ותו יברך ולא יפריש לא והנחתום ויברכו
ברכה משום עצמו בפני ברכה אחד כל ך ושיבר לחלקים למכרה לן לית העיסה כל
. בזה בתשו' ושהאריך הוא גמור שאיסור מרבותיו שקבל וכ' ע״כ, צריכה שאינה
לאיש נחתום בין לחלק יש דוקא דלחומרא כ' א' סי' בנימין משאת בתשובת אבל
וכל ישראל הנחתום מן הקונות הנשים ביד למחות אין והלכך לקולא לא אבל דעלמא
חלה נוטלת אחת לקיים צריך ואדרבה חלה כשיעור הוא אם עצמה בפני משלה
שכבר שבת ערב כל חלה ליקח אשה כל תוכל טירחא בלא שבקל כדי מנהגן ולהחזיק
כו עולם של חלתו הראשון אדם שבת דמסכתא הירושלמי ע״פ חלה ליקח 'נהגו
וכ מוכרחים דבריו ואין כו' לאשה חלה מצות נמסרה לכך מיתה חוה לו 'וגרמה עוד
על אותו שמניחים גדול לחם שעושים בחתונה שנוהגים מה אמנם מ״ב בתשובת שם
אף עצמה בפני אחת כל נשים הרבה חלה לוקחים שממנו הדרשה בשעת השלחן
אחת בבת הכל לשו שמתחלה לפי מ״מ שיעור כדי עיסה נוטלת אשה שכל פי על
חלה רק לחם מאותו ו יטל שלא הנשים ביד למחות יש ולכן א' חלה רק להפריש אין
נשים ומשאר תי' אמי הרבנית מהגבירה ראיתי וכן הם, פשוטים ודברים עכ״ד אחת
מ חכ צדקניות. בזה שנזהרו ניות
[ש ד ]"ק ס "ך
כן מנת על קונים והם ע״ש כל ממנו ליקח שרגילין מכירין לו שיש נחתום בהאי "נ ה
בשעת לידייהו ואתי העיסה שעושה קודם ממנו קנו כאילו להו והוה חלה יפרישו שהם
שיעור אחד לכל לחלק עיסה שעושין דשנים פשוט וזה הגלגול בשעת דהיינו חיוב
בשביל חלה להפריש יכול מהם אחד שאין חלה ואינו ע״ז מקפיד הוא אם חבירו חלק
והוה המועיל בענין לעשות הנחתום דעת דודאי הוא כן ה״נ כרחו בעל שלוחו נעשה
מכיריו שהם מצד העיסה שמגלגל קודם חלקם תחלה הנחתום להם הקנה כאילו
ואי חלקו אחד לכל העיסה גלגול בשעת להם מקנה הוא בודאי ממנו ליקח ורגילים
חלקו אחד כל נוטל חלוקה ובשעת שלו כאינו דהוה מהעיסה לה ח ליקח לו אפשר
רגילין נשים שיש שזכרתי באופן הוא אם המנהג אותו ליישב לי נרא' כן ומברך ומפריש
דעתי לעניות נראה כן אחר באופן לא אבל הנחתום מזה שבת ערב בכל ליקח
אחר רק מקנה דאינו זה דבר שייך שאין פשיטא כוכבים עובד ובנחתום. החלוקה
שיעור עיסה מאותה נשים הרבה ולוקחין גדול אחד לחם הנשים שעושות ובחתונה
זהו אחד לחם מהם ועושין העיסה ומערבין חוזרין ואח״כ חלה אחת כל ומפרשת חלה
תשובה בההיא שם הרב וכ״כ דאסור פשיטא
[ ב ס״ק ]ט״ז
6. ביתית באפיה חלה להפריש ניתן? כיצד
בכ״א שאין חלקים לכמה העיסה שמחלקין פי על ף א חלה ליקח שנוהגין במה שאלה
הכי למעבד אריך אי חלה: שיעור
עיסה העושה מתני' דאיתמר דהא שכ״ו סי' דעה ביורה הפוסקים דעת הנה תשובה
בשביל אבל הרבה לאנשים לחלקה רוצה אם היינו החלה מן פטורה בצק לחלקה
בברכות התוס' ממ״ש ע צ לכאורה אך לחלק. עושה מיקרי לא לעצמו מחלק "שהוא
עיסתו דעושה משום בחלה חייב' ווירמייש״ש אם מסופק הי' יחיאל שרבינו ל״ח דף
פעמים נמי ווירמיש״ש גבי ה״נ שיעורא בהו דלית החלה מן פטורה לחלקה כדי בצק
קראקא דפוס סמ״ק בהגהות וכ״כ כו' א' בקדירה חלה שיעור משימין שאין מחלקן
עשוי מקרי לעצמו שמחלק דאף מבואר הרי פ״ט סי' בו ל ובכ במרדכי וכ״כ מ״ט דף
… לחלק
דגבי משום צ״ל הרבה לאנשים או א' לאדם לחלק דעתו אם בין דמחלקינן הא והנה
כל אותם לצרף בידו הם שעה כל שהרי יחד כמצורפים אותם רואין אנו אחד אדם
אותם כשמחלק משא״כ בסל לצרפם דו בי יש עדיין שנאפו לאחר ואף בצק שהם זמן
לחלקה דעתו היה גלגול דבשעת כיון אז אח״כ יחד מצטרפין שאין הרבה לאנשים
לבצקים לחלק שדעתו א' דבאדם דאע״ג א״ש ולפ״ז נתחלקה כבר כאלו אותה רואין
חזי דאכתי כיון כלל נתחלקה לא כאלו הם שפיר לאפותם גלוסקאות ולעשות קטנות
א״א שוב סופגנין מהם לעשות בקדרות אותם כשנותן מ״מ בסל או בתנור לאצטרופי
גלגל או הרבה לאנשים בצק לחלקה ע״מ העיסה גלגל אם לי ומה יחד אותם לצרף
תורת מינייהו ובטל סופגנין נעשים הם דאז כיון הרבה בקדרות לחלקה ע״מ העיסה
כעושה הוי בכה״ג דשמא מילת' בהא יחיאל לרבינו ליה מספקא שפיר והלכך חלה
בצל״ח ומצאתי לענ״ד ונכון ברור וזה דפטורה הרבה לאנשים בצק לחלקה ע״מ עיסה
בס״ד. יותר שביארתי אלא מ״ש כעין שכתב ברכות מסכת על
שאע״פ למה ידעתי לא זה שייך לא א' דבאדם עלינו שהחרידו החרדה כל אמנם
במחל מ״מ הרבה לאנשים לחלקה בדעתו דמיירי פירשו שהאחרונים שנוי הוא וקת ה
לחלק עיסה העושה סתם כ' בכורים מהל' בפ״ו הרמב״ם שהרי ז״ל הראשונים בין
א דבאשה שנ״ל וכתב עליו חולק שם והראב״ד פטורה הבצק חת תמלך שלא חייבת
עיסה… לעשותה פטור לחלק שדעתו א' באדם דגם סוברים וסמ״ג סה״ת דגם ואפשר
זרעים לספר השייכים מיימוני בהגהות וכ״כ הטור דעת נראה וכן ב״ם הרמ וכדעת
או לעצמו לחלק אפי' אלא נשים שתי בין לחלקה תימ' דלא שמחה רבינו בשם להדי'
… כו התנור שיצרפם לא אם עד פטורי' קטנות בציקות ממנו לעשות 'אפי' ובפסקי
… כהראב״ד שדעתו נראה להרשב״א חלה
מתחלקי שהם דאע״פ 'פוסקים ה כל דעת לפי תורה ישראל מנהג גם א״ש ובהכי
חלוקת ואין יחד א' לסל ונותנים ורודים יחד אותם אופין הם הרי מ״מ לגלוסקאות
לאנשים דמחלק דומיא המתקיימת חלוקה כשהוא משא״כ להתקיים סופה הזו הבצק
א באיש אף הרבה … פטור חד
] סט סימן דעה יורה אפרים בית [שו״ת
החלוקה דאין סל צירוף לידי אח״כ עכ״פ דיבא בכה״ג דווקא אפרים הבית לדעת
אחת ונאפות קטנות עיסות לעצמן לחלק ע״מ עיסה כשעושין אבל להתקיים עומדת
א״כ בסל אח״כ לצרפן מקפידין אין ם וג לשיעור צירוף אין בתנור שאפילו באופן אחת
ומפרישים בזה נזהרין שאין וכמדומני לחלוק. ע״מ דנקרא בברכה חלה להפריש א״א
לחלק ע״מ שדווקא דפסק ז' ס״ק כאן הגר״א כדעת מנהגינו א״כ בכה״ג גם בברכה
שם הש״ס לשון וכמשמעות דחלה פ״ד ריש מירושלמי ואיתו פטור לאחרים
קמה] סימן ד חלק הלוי שבט [שו״ת
7. להפריש ישראל למנהג טעמים כמה
נראה וכן מצרף, תנור דאין שכ״ה) (סי' הגר״א פ' תנור דלענין דחוק, היתר והוא
פלוגתת והוא כלל כיר הז לא תנור ואילו מצרף, דסל שכ' שם השו״ע דברי מסתימת
צירוף בשו״ע הביא ומדלא תנור, ולא מצרף סל דוקא ולר״א ב) (מ״ח פסחים ור״י ר״א
כך לידי שיבא פשיטות אין סל צירוף ולענין מצרף, תנור דאין דס״ל ש״מ, תנור
ולפעמים מצרף, דאינו לבזבז לו שאין דף על הנחתום מן החלות מביאים ולפעמים
מניח חלות וב' ש״ק, לכבוד השלחן על חלות ב' מניח האפיי' אחר ותיכף בביתו, אופין
לידי אח״כ שבאים לפעמים יקרה אפי' ואם יחד, בכלן רק חלה שיעור וליכא בתיבה,
דעושה וכיון כך לידי שיבא מוכרח דאינו כיון צירוף לידי לבוא שסופו ל״ח מ״מ סל צירוף
ונפטרו חובה שעת לו שהי' משום אח״כ מועיל אינו סל צירוף אפי' לחלק ע״ד עיסה
מעולם אבותינו ואבות אבותינו מנהג ליישב וצריך ד'), סעי' שכ״ו (סי' יו״ד בשו״ע כדאי'
(בסי ג״כ ז״ל הגר״א שהעיר כמו כשיעור בכ״א שאין קטנות מחלות אף חלה 'להפריש
מעולם… המנהג שכן סק״ז) שכ״ו
דלעולם לבאר ונלע״ד לחלקו ע״מ בעושה דפטור דהא הנ״ל הפוסקים כשיטת ס״ל
לאחרים לחלק בין החילוק אך חייב, לעצמו לחלק דעתו אם אבל לאחרים היי״ד בצק
חלוקה ול״ח צירוף לידי לבוא אפשר עדיין לעצמו דבמחלקו משום הוא לעצמו או
שיהי בעינן דבעצם ומינה הנ״ל, ס״ט סי' אפרים בבית ביאר וכן 'מוחלטת כל מצורף
א אדם ברשות נשאר חלוקה אחר וגם מצורף פ״א שהי' דכיון רק עיסה היותה 'משך
… מצורף עדיין הי' כאלו חשיב
משום בחלה חייב לעצמו בצק לחלקה ע״מ עיסתו דעושה בהא חדש טעם י״ל עוד
מן לפוטרה כדי מכשיעור פחות פחות עיסתו לעשותו דאסור דחלה רפ״ג דבירושלמי
סי״ד שכ״ד (סי' יו״ד ובשו״ע ט״ז, הלכה ביכורים מה' פ״ו הרמב״ם ופסקו )החלה
כיון וגם בתורה שכתוב ע״מ דמתנה כיון בצק לחלקה ע״מ מחשבתו ל״מ ומש״ה
ולא זו ממחשבתו בו יחזור שבודאי לי' אמדינן מחלה להפקיע כן לעשות דאסור
מידי ד״ה ברש״י שם עיין מילתא הזמנה לענין א) (מ״ז בסנהדרין מבואר כעי״ז יחלקנה
מצרפה הוא ברוך הקדוש אין רעה דמחשבה דהא א) (מ' בקידושין מבואר [וכן דאורחי'
התם אמרי' ומה״ט זמם אשר מחשבתו יבצע שלא דעתי' דינן דאמ משום למעשה
שם עיין למעשה מצרפה רעה מחשבה גם שוב כהיתר לו שנעשה כיון ושנה דעבר
גמור היתר אצלו דנחשב כיון זמם כאשר שיעשה לדעתי' אמדינן דאז משום והיינו
דברי ת ודה הרב דברי אצלו דל״ש ישלד״ע דבמומר &) (סי' בחו״מ הרמ״א פ' "וכעי״ז
מחשבתו מחמת דאי״ז אמרי' מ״מ וחילקה בסוף מחשבתו קיים אם ואף שומעין] מי
דחשיב פירש״י שומעין מי דברי ודה״ת הרב דדברי אשלד״ע מצינו וכעי״ז הראשונה
שלא ראוי הי' המשלח צווי דמחמת כיון מאליו רק המשלח צווי מחמת עושה שאינו
בנ״ד וככה דמ״ש ודה״ת ד״ה משום לעשות … חיילה לא הראשונה מחשבתו
היי״ד בצק לחלקה ע״ד עיסה דעושה דהא בדבר שוים הפוסקים דכל לדין זכינו
פוטרה אינה לעצמו קטנות לחלות לחלקו שדעתו מה אבל לאחרים לחלקה כשדעתו
ק חול ואין א) (ל״ח ברכות והצל״ח והפרישה והש״ך והלבוש והגר״א הב״ח וכדעת
בדבר…
סגי א' סעודה ושיעור סעודות, ב' שיעור האיפה עשירית הי' דבמן לדקדק יש ועדיין
סעודה כשיעור עשרון חצי רק שיחשב א״א מ״מ דקובע אף שבת סעודת וא״כ בחציו
לע חלוקה צמו
חלוקה נחשבת אינה
מתנה חלה, משיעור פחות ש ללו אסור
בתורה שכתוב מה על
ער״א (סי' בשו״ע כדאי' קידוש בשעת משנה הלחם לכסות דצריך דכיון י״ל וע״ז א',
חלה דכל וכיון כלי, כמו מצרף במפה הפת מכסה דאם ס״ה) שכ״ה (סי' וביו״ד ט), "ס
שלם עשרון חשיב משנה בלחם א״כ קובע דשבת משום עשרון חצי נחשב ש״ק של
שפיר שתים שתים לכה״פ במפה לכסותם עומדים ש״ק דחלות וכיון חלה שיעור
הגאון כמ״ש דמי שפיר וכה״ג ולצרף לחזור ע״ד שמחלק חשיב ס״ט (סי' אפרים )בית
בס״ד: ונכון
נטילת אחר עד החלות מן המפה להסיר שלא העולם למנהג טעם טיב ליתן יש ובזה
דלכל מבואר שם ובפמ״ג סק״כ) ער״א (סי' ובמג״א המוציא, לאחר עד או ידים
שנלע״ד מה בהקדם י״ל ולהנ״ל יותר, ולא הקידוש בשעת מכוסים שיהיו סגי הטעמים
בצק לחלקה ע״ד עיסה דהעושה הנ״ל ברכות שבתוס' יחיאל רבינו דלדעת ברור
ל״מ סל דצירוף ה״ה בכוונתו] וב״א ומע״מ התפל״מ דנקטו [כמו פטורה ג״כ לעצמו
כמ״ש אכילה שעת עד בסל מונחים שיהיו רק ול״מ הסל מן ולהוציאם לחזור דעתו אם
עד לחלק דעתן הי' י שלא צריך עיסה שלשו דשותפין שכ״ו) (סי' בב״י הובא הסמ״ג
ע״ד דבעינן רק דסמ״ג הא לי' לית יחיאל דרבינו נימא אם ואף שם עיין אכילה שעת
בצק לחלקו דעתו שיהי' ג״כ בעינן בצק בהיותו העיסה בנצטרף היי״ד בצק לחלקו
שעת עד כלל לחלקו דעתו יהי' שלא בעינן שנאפה אחר רק נצטרף דלא כאן משא״כ
דל״ח לדידן [בשלמא אכילה, כרגע אף סל צירוף מועיל שפיר לאחרים רק לחלק ע״ד
יחיאל לרבינו אבל לאחרים לחלק דעתו דאין כיון הסל מן תיכף להוציא דדעתו אף
מחמת בא החיוב דעיקר לעיל שביארנו וכמו יחיאל רבינו לשיטת ולחוש זה] תי' ל״ש
אכילה ת שע עד המפה מסירין אין ע״כ סל צירוף כמו וחשיב במפה הלח״מ שמכסין
נכון כנלע״ד לחלק דעתו יחשב שלא ממש
מט סי' א צבי ארץ ][שו״ת
המוציא עד שבת בליל במפה החלות את מכסים? למה
נשלח על ידי: ינון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה