יום ירושלים תשפ''ו

בס״ד

שפ״ו ת ירושלים יום

קדוש קהל ותי ורב מורי

שמח ירושלים. יום

. א מת זכריה1 הנביא ה ית בֵ בְ ירֹות הַּּסִ יָה וְהָ ה' לַּ קֹדֶׁש הַּּסּוס צִּלֹות מְ ל עַּ יֶה יִהְ הּוא הַּ 'בַּּיֹום: א " נב

ח." בֵ זְ מִ הַּ י נֵ פְ לִ ים קִ רָ זְ מִ ַּכַּ

מצילו מהם הסוס? ת

בגמר א2 שלשה מובאים " הסברים: על להוסיף הוא ברוך הקדוש עתיד לוי בן יהושע רבי אמר

ומציל. רץ שהסוס עד ירושלים לה. קדש יהיה עיניו בין לסוס שתולין מצילות כל אמר אלעזר 'רבי

." לה קדש יהיה ומציל רץ שהסוס שעה עד ישראל שבוזזין ביזה כל אמר יוחנן 'ורבי

נחלקו במה להבין? וצריך

במשלי3 כתוב רוכבים עליו. מלחמה כלי הוא הסוס. ה" תְׁשּועָ הַּ ה' וְלַּ ה מָ חָ לְ מִ יֹום לְ ן מּוכָ: סּוס "

הקרב לשדה ובכח במהירות ל. הגיע להם מאפשר והוא מים הלוח

השירים4 בשיר ע״ה המלך שלמה: אמר " י" יָתִ עְ רַּ יְך יתִ מִ דִ עֹה רְ פַּ י בֵ כְ רִ בְ י תִ סָ סֻ לְ שעם הוא הפירוש,

הקב״ה של מלחמתו כלי הוא. ישראל הי שירת שעיקר מסביר "ב5 הנצי ורוכבו "סוס: הפסוק הוא ם

הכל" כלול ורוכבו שבסוס. הוא ופירושו בים."רמה לרוכבו נשמע מלחמה ליום המוכן הסוס, דכמו

האלף ושר האלף, לשר כסוס הוא ממנו והגדול ובמים, באש להתהלך לאדוניו נשמע החיל איש כך

המערכה על הרוכב העליון השר בזה נכלל וגם עצמו. פרעה עד צבאות שרי לראש כסוס הוא

דכתיב וזהו בים, הכל רמה הקב״ה ו כסוס, המערכה כל נמשך העליון שר ולאותו פרעה של העליונה

הנמשכים היינו פרעה, שברכבי הסוס דכמו הוא ברוך הקדוש ואמר הגאים, כל על גאה גאה גאה כי

אחרי נמשך אתה רעיתי, דמיתיך כך שתחתיו, הסוס ע״י וגדולתו דעתו מנהיג והרוכב רוכביהם אחר

וברכותיך." מעשיך ע״י העולם מנהיג ואני

להתגלות לו שר מאפ שני ומצד ידו, על ומונהג לו נשמע אחד. מצד הקב״ה של סוסו הוא ישראל עם

שלו המעשים ידי על העולם את. ולהנהיג

1 כ יד, זכריה

א נ ם פסחי 2 3 לא כא, משלי

4 ט א, השירים שיר

5 שם תורה של רנה

שהא לומר נראה זה, לפי אלא כלל, חלקו נ לא הנ״ל מוראים ישראל לת בגאו שונים שלבים על שדיברו

. ישראל מלחמות ידי על הבאה

יהוש רבי. ב לוי בן ע עד ירושלים תתרחב לבוא שלעתיד אמר הסוס ש ו רץ. יל מצ רש״י6 מסביר

- מציל ולשון היום, חצי עד הסוס מרוצת כשיעור: חב תתר" שירושלים שעות שכל תחתיו, שצילו

במזרח- כשחמה לצידו, נוטה הבהמה וצל האדם וצל לצדדין, נוטה חמה היום למערב האדם, צל

מכיר ר' בפירוש תחתיו, הסוס וצל האדם כל בראש הרקיע, באמצע עומדת חמה היום בחצי אבל

מצאתי". לברכה צדיק זכר

ישראל שעם בזה, שרמז נראה הנ״ל פי ועל את ירחיב הקב״ה של מתו מלח כלי, לעתיד לים ירוש

הסוס מרוצת של בשיעור לבוא, יום בחצי סוס רץ כמה הזה? השיעור? מהו. ם יו חצי

הר״ן7 בחידושיו, מקשה ייתכן כיצד פרסה, מאות ארבע על פרסה מאות ארבע היא ישראל ארץ אם

עשר הוא ביום אדם מהלך והרי הארץ? קצה עד מירושלים להגיע יום עשר חמשה שמספיקים

צריך פשוט חשבון לפי ו פרסאות, ו יום? ארבעים כים הול ואז סוס על רוכבים שהיו ר השא בין מתרץ

ש הר״ן לפי נחשב. אם פרסאות מעשר יותר ספיקו400 ה סוס עם ב15 פרסאות שמהלך נמצא יום,

מ26 יותר קצת הוא ביום סוס הוא13 יום חצי זה ולפי. פרסאות פרסה פרסאו. ת בסביבות4 היא

בסביבות50 הוא יום בחצי הסוס מהלך זה, לפי. ק״מ עד60. ק״מ

כשזכ הימים, ששת במלחמת ארבעת ל שלה להרחבה גם זכינו, ירושלים של ליבה את לכבוש ינו

בין20 הוא המנהרות) מחסום עד (חיזמא לדרום מצפון היום ירושלים של הגודל השמיים. רוחות

ל30 כרם עין עד אדומים (מחסום / למערב מזרח ומ בנ)סיעה למרחק אוירי מרחק בין (הבדל ק "מ

בין10 הוא )ר לעי הכניסה ל15 (כנ״ל.) ק״מ את להקיף נרצה אם אבל, – והקיפוה ן ציו סובו ירושלים,

בסביבות60 הוא שנעבור המרחק. ק״מ

לוי– בן יהושע רבי כוונת שזו לומר, וניתן לעתיד שלה שההיקף כך, די כ עד ירושלים תתרחב לבוא

– רכיבה יום חצי יקח 60. ק״מ

– אחד שלב זה ירושלים - השני לשלב מתקדמים אנו מכוחו מתרחבת.

". ג. לה" קדש יהיה עיניו בין לסוס שתולין מצילות מר׳כל א אלעזר רבי הם שמצילות מפרש רש״י

לסוס שתולים קישוטים ר ולהשמעת לנוי 'מצלתי מלשון עש, ונאמר נמשיך לעיל, האמור לפי.'ם י

ש מ שכל יבין ישראל עם היא כולה המלחמה כל. ה בשם יתברך, שמו למען מלחמות ה׳ם לחמותיו

הרמב לה״כלשון.'קודש:" ם8 בעת ומושיעו ישראל מקוה על ישען המלחמה בקשרי שיכנס ומאחר

6 שעה עד ד״ה א נ פסחים

יום עשר חמשה ד״ה א כח ב״מ חי' 7 טו הל' מלכים מהל' "ז פ 8

לב."הש מלחמה עושה הוא השם יחוד שעל וידע צרה זה את יבין רק לא ישראל עם ש הוא השני

ש כך כדי עד זה, את ירגיש גם אלא כמדומה לה'. קודש כתוב יהיה המלחמה כלי של קישוטים ה על

– המדים שעל הקישוטים על הזה לשלב שהגענו לומר. שאפשר במלחמה "משיח". : כתוב ים– 'פאצ

הגיע שזה עד באהבה, שמו ולמען בשמו ונלחמו בפיהם שגור ה' כששם יצאו הלוחמים הנוכחית

בחולצות, . לקישוטים אפילו בדג 'ים– בפאצ לים, שמיים שם מוזכר ועוד בכל. אלו

השני השלב, זהו ומ אליו להגיע שזכינו - השלישי השלב ומגיע נבנה יחד הללו השלבים שני

לה."' קדש יהיה ומציל רץ שהסוס שעה עד ישראל שבוזזין ביזה כל אמר יוחנן ורבי ". ד הפירוש

הוא חצי יחלקו השלל את כלומר לה'. קודש יהיה היומי מהשלל שחצי רש״י פי על, לכם. חציו ו לה' ו

וה ב נה מדין9 לחמת מ אחר– באופן השלל התחלק של החצי מתוך העם לשאר וחצי. ללוחמים חצי

מאד רחוק זה לכהנים. מחמשים אחד העם של החצי ומתוך לכהנים מאות מחמש אחד הלוחמים

רחוק וזה לה'. והמלקוח השלל כל היה ביריחו, הושע י במלחמת זה, ולעומת להקדש שלל. מחצי

להקדש מחציו השני לצד באותה. מידה

– העניין הוא שכך אלא מלחמה היתה מדין מלחמת טבעית, זה מלחמה איש שה' פי על אף, בזו,

ולא מוחש לא השלל ולכן ניסית כולה המלחמה יריחו במלחמת לעם. נשאר כולו המלקוח ן ולכ נראה

לה כולו.'המלקוח ו

ואילו בשווה שווה וטבע מנס מעורב הוא השלישי, השלב שלנו, . ה המלחמ חצי תחלק י המלקוח לכן

להקדש העם בין. חצי

לא היא לה' וחציו לכם ו חצי של החלוקה י המלחמה. בשלל רק שבועות לפני שבוע חל, ירושלים ום

וה ב ם לכם וחציו לה' חציו שמחלקים כן גם מצאנו בשבוע. בשבועות יום. ו אות שיש היא המשמעות

הוא בזה הביאור לרוחניות. גשמיות ה בין חיבור חכמה10 המשך דברי פי על בעצרת מה מפני שביאר

: לכם נמי דבעינן מודים הכל התורה פי על וכוחותיו החומר ויזככו יזכו שכולם התורה מן תכלית "דזהו

רמות רוחניות למעלות שיזכה החומרי נפש על השכר וזה המעשה. בעולם צעד כל תיישר אשר

רבותינו11 סדרו שזהו בענביו, המשומר ויין ולויתן שמינות ואווזות הבר שור בשר סעודה צרכי כל

בעונג גם וישיג מאוד ונעלה דק יהיה באר החומרי, לנפש מגיעות רוחניות השגות על הכל מורה

יזכ ה' לעתיד, אלקית חז״ל12 שאמרו מה שזהו חכמה המשך עוד וביאר לזה נ."! ו: ושקטה יראה,"ארץ

לא שמא יראה תורה ישראל שקיבלו שלפני אלא יראה?" למה שקטה ואם שקטה למה יראה אם

שיראתה חכמה, המשך ומחדש שקטה. התורה ישראל שקיבלו ואחר לתוהו העולם ויחזור יקבלוה

בקבלת ורק רוחניים, לעולמות קשר ללא שפלה שתשאר אלא שתחרב, הייתה לא הארץ של

וארץ שמיים והתחברו רוחני, כח התחתונים קיבלו הזה, לעולם לארץ, בהורדתה, תורה, ה ישראל

9 כז לא, במדבר

10 יח כ, שמות

11 א לד ברכות

12 א פד שבת

והארץ מושכלות, ידי על רק נשאר השלימות תכלית "ונמצא תורה יקבלו לא שמא יראה דבתחילה

העולם המציאות בכלל בתכלית השפלה היא ותהיה למושכלות, בה יגיע מי חומריותה מצד

הכל יזכו המעשיות המצוות שע״י התכלית, שהיא שקטה, ולבסוף אמיתיים, משכילים הרוחניים

לאור יהיה ה' וכבוד בארץ, השכינה השראת ותהיה חקר לאין יתעלה החומר גם ו השלימות, לתכלית

."יומם

– וארץ שמיים לחבר האחרונה, התכלית וזו והמקום שם קדש. המ בית הוא קורה הזה הדבר בו

מתחלקים ושם והארץ השמיים נפגשים שאמר יוחנן רבי כיוון ולזה לארץ. השמיים בין הקורבנות

לה– וחציו לכם 'חציו יתחלק המלקוח בוא ל שלעתיד. להקדש

מתגלה בה כזו, מלחמה אחרי מזו, וגדולה ישראל– עם ידי על הפועלת ה' יד לא ששוב ת לקוו יש

בקודש מהמלקוח חצי להשקיע אפשר יהיה ואחריה האחרונה היא זו מלחמה ש מלחמה, עוד תהיה

הקיים על והגנה בשמירה. ולא

בגשמיות– שהתרחבה ירושלים, של מכוחה ש לומר ניתן כן על. ה הלכה והתרחבה הרוחניות. באומה

אל טופאן הצוררים לה שקראו כפי ירושלים, : על למלחמה הגענו רוחניות, של הרחבה אותה מתוך

יש וממילא זה לצד זה כביכול, יחד איתנו נלחם ה' זו ובמלחמה ה'. בשם קוראים אנו, בה אקצא

ולקוות התפלל ל ש השקט מתוך לה' חציו להקדיש נוכל בה, לים שול שאנו י והרוחנ הגשמי השלל את

ובטחון.

להזכיר צריך הנסים, על לה' ונשבח ונודה שנתפלל פני ל. ו מ של המרכזי הנס את לחמת ששת

: הימים

מצרים ישראל. מדינת את שתשמיד גדולה למלחמה תוכניות הכינו ערב מדינות המלחמה, , ערב

אם בשאלה קרועה היתה הממשלה נגדנו. יחד להלחם צבאית ברית על חתמו ועירק ירדן סוריה,

הארץ רחבי בכל במלחמה. לפתוח לא המדינה את הזהירו והמעצמות מאחר מנע, למתקפת לצאת

במלחמה שתהיה שצפו החללים כל את לקבור שיוכלו כדי קברות. המוניים בתי הכינו

תשכ״ז אייר כו שני יום למחרת יום מנע. למתקפת לצאת החליטה ישראל ממשלת אייר, בכ״ה

כ200 יצאו ורבע שבע בשעה רק12 נשארו בארץ המצרי. האויר חיל על להתקפה האויר חיל מטוסי

המדינה שמי על להגנה. מטוסים

המצרי האויר מחיל חצי השמידו אחת שעה ובתוך המצרים, את תקפו המטוסים ורבע. בשמונה

היה המצרים ובידי הפתעה, יתרון היה לא שכבר ולמרות שני, תקיפה גל יצא יותר מאוחר שעתיים

נ״מ– שהושמדו מצרים מטוסים מאה עוד לעומת אחד מטוס רק להפיל הצליחו. הם

שהיתה בגלל הראשון, בגל המטוסים על כלל ירו לא שהמצרים היה הגדול הנס פקודה, להם

השעות07: 00 בין לירות לא ממנה, ידע לא שלנו שהצבא ל08: 00 החליט המצרי המלחמה ושר מאחר,

סיני מעל אוירי סיור יום באותו. לערוך

ראה לא וכך באיחור יום באותו יצא המתקפה, את להכשיל עלול שהיה מצרי סיור כח זאת, מלבד

למצרים החודרים מטוסינו. את

דיווחו ומיד למצרים טסים הישראלים המטוסים את שלהם במכ״ם ראו הירדנים זאת, מלבד

דיווח הירדני והבקר לדיווח ששימש הקוד הוחלף יום שבאותו אלא ההתקפה. על בקשר למצרים

המסר את קלטו לא המצרים ולכן ישן. בקוד

שנערכה הודיה לעצרת ששלח במברק רבין יצחק דאז הרמטכ״ל אפילו כתב ואחרים אלו נסים על

עיתון של הצבאי המומחה גם בעינינו". נפלאת היא זאת היתה ה' "מאת המלחמה: אחרי אביב בתל

למעננו לחמו השמים מן כי להודות מוכרח דתי שאינו מי "גם כתב: ."הארץ

. ז עיתונאי מפי הגדולה, התקופה בספר שמובא מרגש, אחד קטע עוד לקרוא מבקש אני, לסיום

מסיני הקרבות במהלך ששידר צבאי. כתב

" שמעטים בשריון שריון קרב כאן נערך למלחמה, השלישי ביום היום, דווקא בסיני. שם אי בדרום אני

אל פנים ממאבק להתחמק שלשום וגם אתמול ניסו המצרים המלחמות. בתולדות וכדוגמתו כמהו

מוקפים כמעט למעשה הם עתה ברירה. בחוסר בהגנה, רק לחמו הבריחה. את העדיפו הם, פנים,

האוויר חיל שרידי הצדדים. משני טנקים כאלף כנראה משתתפים בו לקרב נכנסנו לחום. ל אולצו

הטנקים שאון המאזנים. כף על מוטלת המצרית העוצמה שארית זו. מכרעת למערכה גויסו המצרי

מחריש מתפוצצות פצצות וקול ביעף העוברים מטוסים רעש פגזים, ושריקת יריות הדי והתותחים,

בידינו המערבי "הכותל מבשר: בירושלים, השידור מבית טרנזיסטור. מישהו. פתח לפתע אזניים.

שנה עשרים ששממו הכותל אבני את חובקים הם עתה הכותל, לרחבת בדהירתם הגיעו, הצנחנים

יהודית דמעה הרוו שוב הכותל אבני המדינה… קמה מאז בבדידותן שעמדו לאחר עליהן מתרפקים

שנה עשרים צמאו …"לה טנקיסטים מהתותחים, קופצים שריונאים אדירה. שאגה פורצת בחזית

מתחבקים ואכן להתחבק, כדי אחרים מחפש אחד כל בחיילים, מתערבבים קצינים, מהטנקים,

לעורם חדר כאילו המדבר כשחול כפיח, השחורים קרבות, למודי קשוחים, חיילים, מתנשקים,

לפחד הבזים גיבורים בחיים, בעודם היום את, מו יסיי אם לדעת מבלי תופת לאש עתה הדוהרים

חש אתה לפתע הדמעות. נחלי נראים ולובן טוהר כשבילי כתינוקות, עתה בוכים חולשה, כל לגילוי

שהוגלו הגולים אותם של נכדים בנים, אלא אלה שאין מזמן: שטחית ידיעה ידעת אשר את

העולה המקדש פני מול אל בבכי ים מתייפח ברזל, של בשרשראות באזיקים, חבושים מירושלים

" …בלהבות

קצינים וטוראים, אלופים יסופרו. כי יאומנו לא מחזות הכותל, ליד "ו הזו: בלשון שם מתואר ובהמשך

כי דעתם על אלה העלו לא מעולם כל. פני את ששטף סמוי, פנימי בזרם נסחפו וצעירים קשישים

בלב שם זע משהו ורקדו, עמדו בכו, עמדו עתה העבר, עם המערבי, הכותל אל אותם מקשר משהו

בכו אבל עליו, להשתטח חשבו לא הכותל, מול לבכות רצו לא הם הפועם. היהודי בלב פנימה,

התברר יז). ח, (דברים הזה" החיל את לי עשה ידי ועוצם "כוחי לא כי רבים הבינו רגע אותו כתינוקות.

ישנה וכי לחלוטין. ניתק לא מחצבתם, ממקור התרחקו שכה אלה בין החבוי הפנימי הקשר כי לפתע

אלה." של היהודית לאחריתם תקווה

במהרה נפלאות יראנו הקב״ה

השלימה לגאולה לשמחה מועדים

---

נשלח על ידי: ינון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות