בס״ד
איך ניגשים ללמוד תורה?
בן יהוידע למרן הבן איש חי, ברכות יז, א
גְּמֹר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת דְּרָכַי, וְלִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי תּוֹרָתִי נְצֹר תּוֹרָתִי בְּלִבְּךָ, וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ מִכָּל חֵטְא, וְטַהֵר וְקַדֵּשׁ עַצְמְךָ מִכֹּל אַשְׁמָה וְעָוֹן.
נראה לי בס״ד לב נפש [462] מספרם נתי״ב [462], כי נתיב התורה ישיג האדם על ידי צירוף הלב והנפש, גם על ידי שניהם יקנה מדת האהבה, לכך לב נפש [462] עולים מספר מדת האהבה [462], וזה שאמר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת דְּרָכַי, שעל ידי צירוף ׳לב ונפש׳ תשיג הנתיב שלי.
וְלִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם — הם אותיות ׳דד׳ של התורה, דכתיב בה דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת, והתורה יש בה ח׳ דרגין שהם: כשר ופסול, חייב וזכאי, טמא וטהור, אסור ומותר, וזהו לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי, ׳שני דלתין׳ של ארבע וארבע, ד׳ וד׳.
ואמר עוד (תהילים לד, יד) נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה, דכלים של התורה הם לשון ושפתים, וצריך שיהיו נקיים מדבור רע שהוא לשון הרע, וגם ממרמה שהוא שקר. ואמרה עוד נְצוֹר תּוֹרָתִי בִּלְבָבֶךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי, שאם יראת שמים התורה משתמרת בלב ולא תשכח, ולזה אמר (משלי ח, יד) אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה [216] מספר יראה [216].
גם נראה לי בס״ד אומרו, נֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי, כי ׳אחר אותיות׳ עי״ן יש כסף, ומבחן היראת שמים היא בכסף, שהוא ממון האדם — שיש בני אדם שיש להם יראת שמים ואינם נקיים מחשש גניבה וגזל וכיוצא, וזה שאמר נֶגֶד עֵינֶיךָ שהוא הכסף, שם תִּהְיֶה יִרְאָתִי קבועה ומשמשת.
גם נראה לי כסף לשון תאוה והשתוקקות, כמו (בראשית לא, ל) כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ, וזה שאמר נְצֹר תּוֹרָתִי בְּלִבְּךָ, כי הלב הוא אוצר התורה, וכנזכר באותו מעשה של אותו חכם שירד לספינה עם סוחרים וטבע הממון כולו, אך צריך לשמירת התורה בלב. עוד דבר שהוא התאוה והשתוקקות הנרמז באותיות כסף, שהם נגד אותיות עי״ן. או יובן הראיה תמשך מן העין, והפך ראיה ותהיה יראה.
שְׁמוֹר פִּיךָ מִכָּל חֵטְא — אין זה חטא הדבור, שכבר נאמר זה קודם, אלא חטא מאכלות אסורות. וְטַהֵר וְקַדֵּשׁ עַצְמְךָ מִכֹּל אַשְׁמָה וְעָוֹן של אחרים, כי שלו כבר נאמר אך יש של אחרים, והוא יתחייב בהם על אשר לא הוכיח אותו בהם. ואמר תרתי ׳אשמה ועון׳ כי שני מיני עונות הם — בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, ואמר ׳טהר וקדש׳, טהר בלב, וקדש במוח, במחשבה אשר שם. אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל שָׁעָה — כי התורה גם בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא ואצולי מצלה, מה שאין כן שאר מצות.
אבות על בנים, פרק ד משנה י, רבי אלטר מאזוז
הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה והוי שפל רוח בפני כל אדם. אפשר לפרש עפ״י מה שראיתי בספר אהלי יצחק ז״ל בחידושיו לסנהדרין דף ל״ח שפירש דברי המשנה ״הוי שקוד ללמוד תורה״ היינו תורה שבכתב, ללמוד תנ״ך כמו שכתב רש״י בקידושין דף ל׳ ״תורה — תנ״ך״ ע״ש, וכן הוא בזוה״ק פרשת אמור דתורה סתם היא תורה שבכתב ע״ש.
והנה הש״ך ביו״ד סימן רמ״ה ס״ו משם הב״ח כתב דשלא כדין נהגו העולם שלא ללמד את בניהם תנ״ך, והש״ך כתב עליו דמנהגן של ישראל תורה הוא דאמרינן בסנהדרין כ״ד ״ש״ס בבלי שבלול במקרא במשנה בתלמוד״ אלמא דמשום הכי אינו חייב לשלש שנותיו במקרא ואינו חייב ללמד את בנו מקרא כיון שלמדו ש״ס בבלי, ושכ״מ בטור בסימן רמ״ו.
ועי׳ בספר תולדות אדם (שבחי הגאון ר״ז ז״ל) דף י״ד מ״ש על הש״ך, כי אף שרבינו הש״ך חכם גדול בתורה ובכל בית הפסק נאמן הוא, אולם בדין זה לא היטב לראות כי רבותיו וחבריו חולקים עליו. והביא מהשל״ה שהביא דברי ר״ת בקידושין ל׳ שכתב דאנן סומכים אהא דאמרינן בבלי בלולה במקרא במשנה ובגמ׳, וכתב על זה: ״ואף שיוצא לד׳ ר״ת בתלמוד בבלי זהו לענין כל יום ויום, אבל מ״מ צריך האדם לראות שילמוד תורה נביאים וכתובים ומשנה ותלמוד, וילמד תורה שבכתב תנ״ך כלו כסדר זה אחר זה, וכ״כ ילמוד אותם עד שיהיו שגורים לו בעל פה. וההלכה בתלמוד כל יום ויום, כדי שיהיה יוצא ג׳ הלימודים בכל יום. ״ ועוד הביא מס׳ יש נוחלין שגם הוא כתב כדברי השל״ה, והסכימו לדבריו שבעה אבירי הרועים ובתוכם ארבעה גאוני דורם — בעל עוללות אפרים והסמ״ע ומהרש״א ורבינו יואל בעל הבתים על ארבע טורים עש״ב.
וא״כ אפ״ל דלזה התכוין התנא באומרו ״הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה״ — היינו לעסוק בסתם ׳תורה׳ שהיא לימוד המקרא. ובהיות שדרך התלמידים רוצים ללמוד בתלמוד ופוסקים כדי לפלפל ולהראות את חכמתם בתורה, אבל לימוד התנ״ך הוא קל ההבנה, לזה סיים ״והוי שפל רוח בפני כל אדם״.
אך בעיקר ההקדמה שכתב הרב אהלי יצחק משם רש״י ז״ל, עיינתי שם בקידושין וראיתי לרש״י שם על מאי דאמרינן שם למדו מקרא אין מלמדו משנה, ואמר רבא מקרא זו תורה שבכתב, וזה לשונו: ״תורה ולא נביאים וכתובים״ עכ״ל. הרי שאין הנביאים וכתובים בכלל.
נשלח על ידי: רועי כהן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה