לה״ו חודש סיון תשפ״ו
הרב חנן שוקרון
רב קהילת ׳אורות נחלים׳ פתח תקוה
רח׳ משורר 10 קומה ב׳ פ״ת
0543982345
״הלכה פסוקה״
חג השבועות
עירוב תבשילין | מנהגי החג | לימוד ליל שבועות | דין הניעור בלילה
**עירוב תבשילין**
רקע: רצו חכמים לשמור על כבוד יום טוב ולכן התירו לבשל מיום טוב לשבת רק כאשר מתחילים בהכנות לשבת כבר בערב החג על ידי ׳עירוב תבשילין׳. באופן זה, כל מה שמכינים מיום טוב לשבת הוא מעין המשך למה שהתחילו בערב החג.
לוקחים לחם ומנת תבשיל (ביצה/בשר/תפו״א), מְיַעדים אותם במחשבה לאכילה בשבת ומברכים ״אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצות עירוב״. ואומר: ״בעירוב זה יותַר לנו לאפות לבשל להטמין להדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת״.
גם מי שלא מתכוון לבשל בחג, טוב שיעשה עירוב תבשילין בלי ברכה.
את העירוב שומרים עד סיום ההכנות לשבת. יש נוהגים לאכלו בסעודה שלישית.
מי ששכח לערֵב, יכול בדיעבד לסמוך על העירוב של רב העיר, אבל אסור לסמוך עליו לכתחילה ואם עשה כך אינו יוצא בו.
יום חמישי — ערב חג. להכין שתי מערכות נרות, לחג השבועות ולשבת.
יום שישי — לכתחילה יש להקפיד לסיים את הבישולים לשבת מבעוד יום, כך שתיאורטית ניתן יהיה להשתמש בהם בחג עצמו.
מותר לשטוף כלים ולערוך שולחן לכבוד שבת כבר ביום שישי כיוון שעירבנו.
אפשר ומצוה לרחוץ לכבוד שבת את כל הגוף במים שחוממו בדוד שמש או בדוד חשמל שכבה. לזכור לא לסחוט את השׂיער.
בזמן המופיע בלוחות מדליקים נרות שבת בהעברה מאש קיימת (ללא יצירת אש חדשה), אין לכבות את הגפרור אלא מניחים ויכבה מאליו. קידוש של שבת כרגיל. אין צורך בהבדלה בין חג לשבת.
**מנהגי חג השבועות**
״חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו. כֵּיצַד מְשַׂמְּחָם? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים, וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין כְּפִי מָמוֹנוֹ״ (שו״ע תקכט).
יש נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות (רמ״א תצד ג), ויש שלא נהגו אלא אוכלים בשר ושותים יין כבכל שמחת יום טוב.
אין להשתמש בארוחה חלבית בשאריות לחם מארוחה בשרית ולהפך (שו״ע יו״ד פט ד).
נהגו לעטר את בית הכנסת באילנות ובפרחים זכר למה שנאמר ״מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב״ה נתמלא כל העולם כולו בשמים״ (שבת פח:).
**לימוד ליל שבועות**
״כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקב״ה מברך אותם בשִבְעִים ברכות וכתרים של עולם העליון״ (זוה״ק מתורגם).
נהגו ישראל ללמוד תורה במהלך הלילה כמובא בספר הזוהר, מתוך צִפִּייה וכיסופים לאורו של מעמד הר סיני שחוזר ומתגלה בכל שנה בחג השבועות.
סדר הלימוד: יש שנהגו כמנהג המקובלים לקרוא את התיקון המובא במחזורים, וכן נהג הגר״א. יש שנהגו כ״תרומת הדשן״ ללמוד נושאים המעניינים אותם, ויש שנהגו כראי״ה קוק זצ״ל לעיין בספר המצוות לרמב״ם. כל המנהגים כשרים.
במהלך הלילה מותר לאכול ולשתות. החל מעלות השחר בשעה 04: 30 אין לשתות או לאכול למעֵט מים, ואף מי שבאמצע — יפסיק ויברך ברכה אחרונה.
**מי שנשאר ער כל הלילה**
טוב שיזכירו בבית הכנסת בזמן עלות השחר (4: 30) לברך ברכות השחר.
לא יברך ברכת ״על מצוות ציצית״, אלא יפטור עצמו בברכה כשמתעטף בטלית גדול, ואם אינו מתעטף ישמע מאדם אחר שמברך.
לפוסקים כשולחן ערוך: מברכים את כל ברכות השחר חוץ מ״על נטילת ידים״, אך נוטלים לסירוגין ללא ברכה (ומברך ׳אשר יצר׳ אם נצרך לנקביו). (חזו״ע יו״ט עמ׳ שיב)
לפוסקים כרמ״א: מברכים כל ברכות השחר מלבד הדגֵשים הבאים:
״על נטילת ידים״ — יתפנה בשירותים ולאחר מכן יטול ידיו לסירוגין 3 פעמים ויברך על נטילת ידים (ו׳אשר יצר׳).
״אלוהי נשמה״ ו״המעביר שינה״ עד ״הגומל חסדים טובים לעמו ישראל״ — לא יברך, אלא ישמע מאדם אחר שמחוייב בברכות אלו (כגון אדם שישן בלילה, אפילו שינה קצרה). אם לא מוצא מישהו שיוציא אותו ידי חובה — יכוון בברכת מחיה המתים שבתפילת העמידה לצאת יד״ח ברכת אלוהי נשמה. (משנ״ב סימן מו)
ברכות התורה — לכתחילה ישמע מאדם אחר כנ״ל. אם אין אחר שיוציאו ידי חובה יכול לברך בעצמו כרגיל.
זמן עיטוף בטלית הינו 4: 55. זמן הנץ החמה הינו 5: 45.
וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר — כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד
נשלח על ידי: הרב חנן שוקרון
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה