בס״ד זצ״ל שאולי הרב ע״ש מדרש בית
חשוב אדם
א עמוד ז דף קידושין מסכת בבלי 1)תלמוד רבא: בעי פפא דרב משמיה זוטרא מר מהו: אמר לך, אני ואקדש מנה? הילך
זוטרא למר אשי רב ליה. מקודשת: אמר להם שיש נכסים ליה הוה כן, אם להם שאין נכסים תנן: איפכא ואנן אחריות, להם שאין נכסים עם נקנין אחריות
אחריות- להם שיש נכסים עם נקנין אחריות ליה ובחזקה: אמר בשטר, ! בכסף,
מי אגב ליה דאמרה? סברת בל מק דקא הנאה דבההיא עסקינן, חשוב באדם הכא
מינה- מתנה נפשה ליה ומקניא. גמרה
א עמוד ז דף קידושין מסכת רש״י
- לך אני ואקדש בכך לי התקדשי לה ואמר קיבלו. והוא
- מקודשת לקמיה טעמיה ואזיל. כדמפרש
- אחריות להן שיש אחוזה לרשת אותם והתנחלתם כה) (ויקרא דכתיב לקרקעות הוקש. אדם
אחריות- להם שאין נכסים עם המטלטלין מושך וזה ומטלטלין קרקעות לו נותן או שמוכר
המטלטלין במשיכת לו קנויים. והקרקעות
- תנן איפכא ואנן שטר או כסף כגון בהן נקנה שהקרקע הדברים מן באחד הקרקע לקנות שצריך
אגבן נקנים והמטלטלים שהוא כל ופרץ וגדר דנעל חזקה. או
מתנות לק. בל רגיל שאינו - עסקינן חשוב באדם
- כו הנאה 'בההיא מתנה הימנה לקבל לזה שיפייסנו לאדם פרוטה לתת זאת. שתרצה
2 כב הלכה ה פרק אישות הלכות )רמב״ם
לו …אמרה לך ואתקדש מתנה זה דינר לך הא לה ואמר ולקחו מקודשת את הרי
אם מתנה, ממך שקבלתי זו בהנאה לי מקודשת, זו הרי הוא- חשוב אדם שהנאה
לו עצמה תקנה זו ובהנאה ממנה נהנה בהיותו לה. יש
3 תריג סימן א חלק הרשב״א )שו״ת ב כולה שהברייתא נראה כך מקום ומכל. חשובים שאינם אדם בני סתם
הכי בתר דמדקאמרינן חשוב באדם לך אני ואקדש מנה הילך גבי אלמא כאן עד
חשוב באדם איירי. לא
4 ט סעיף כז סימן קידושין הלכות העזר אבן ערוך )שולחן לו ואמרה היא: נתנה לך ואתקדש מתנה זה דינר, הילך לה ואמר ולקח: ו את הרי
לי מקודשת מתנה ממך שקבלתי זו, בהנאה - הוא חשוב אדם אם מקודשת זו, הרי
זו ובהנאה ממנה, נהנה בהיותו לה יש שהנאה לו עצמה. הקנתה
חקירת וצריך שאינו אדם נקרא מי חכם גט בלא להתירה. חשוב
5 כא ס״ק כז סימן מחוקק )חלקת חשוב הוא אדם בן דסתם משמע זה מלשון חשוב שאינו אדם נקרא. מי וצריכה
והרשב״א חשוב שאינו אדם הוא שזה חכם חקירת ע״פ בידוע אלא מספק גט
כתב בתשובה חשובים שאינם אדם בני בסתם מיירי: שהברייתא
6 כד ס״ק כז סימן שמואל )בית חשוב שאינו אדם נקרא. מי 'ובתשו חשובים נקראים אדם בני סתם משמע
כתב רשב״א אמר אם ק״צ סי' בח״ה ועיין חשובים אין נקראים אדם בני סתם
י״ל חשוב אדם שיהיה והוא זכה לך מכור ושדה מנה הילך מוציא הוא הזוכה שם
בפרישה כ״כ חשוב אדם שהוא לידע בעינן: מ״ה
7 תריג סימן א חלק הרשב״א )שו״ת דספיקא שאמר ז״ל הלכות בעל בדברי אבל אריות בין להכריח כח לנו שאין הוי
נותנת הדעת דמילתא קושטא ורכב…ומיהו ריחים בין. ולשים היא נתנה שאפילו
אדם לכל להתקדש הסתם מן מתרצה אשה כל שאין מקודשת דאינה הוא. ואמר שכן וכל סתם לימא איתא ואי. לך אני ואתקדש למטה דקתני והיינו חשוב לה ואמר הוא בשחזר ואפילו מקודשת דאינה משמע ודאי אלא במפרשת.
מתנה ממך שקבלתי בהנאה לי. התקדשי ז״ל שהר״ם אלא שסובר נראה ודאי
זו בהנאה התקדשי ואמר חזר שאם כמו לך אני ואתקדש דלקמן כההיא מקודשת
שם שכתב מלשונו. שנראה נראה הרי״ף מדברי אבל אפילו מקודשת דאינה לא דאי רבא. דנקט כלישנא לך אני ואתקדש היא שתאמר עד לה ואמר כשחזר
מקום מכל כקבלתה היא הרי ממנה הוא שיקבל במה הנאה לה שיש פי על. אף
אשה כל ולא פירשה לא עכשיו חשוב אדם לכל להנשא הסתם מן רוצה וכמו
ומסתברא. שאמרת
8 כב ס״ק כז סימן מחוקק )חלקת בתשובת ועיין שבה״ג דבריו ומשמעות תרי״ג סי' הרשב״א חשוב באדם מחמיר
קדושין עסקי על עמה בדיבר או ולדינא שנתנה כל חשוב אדם והוא עמה בדיבר אף
בסת מהני, לא - הוא שדיבר אף לך, ואתקדש אמרה ולא ם דעתה אשה כל דאין
חשוב לאדם שם ועיין לו ליתן ולא ממנו לקבל דעתה: רק
9 ט סעיף כז סימן קידושין הלכות העזר אבן ערוך שולחן על הגר״א )ביאור
. . 'וכ דבאדם א' ז' שם אמרי' דהא חשוב באדם אפילו דר״ל הרשב״א חשוב זו מתנה ממך מקבל שאני זו בהנאה לי התקדשי וא״ל הוא בשחזר דוק' מקודשת
הוא ואמר הוא נתן ה״ל וא״כ שם ר״ח פי' וכן אבל הוא- ואמר ממש היא נתנה
כ תרי״ג סי' כו׳ובתשובה כלל מקודשת.'אינה לה- ואמר חזר אפילו אינה
ד כלישנ' לך" אני בתחלה״ואתקדש שתאמר עד מקודשת ע״ש רבא
10 ט סעיף כז סימן קידושין הלכות העזר אבן ערוך )שולחן
. . ): (רמ״א נתנה רק לך, ואתקדש כשנתנה: תחלה אמרה לא אפילו מחמירין ויש תרי״ג סי' הרשב״א (תשו' ושתקה כו' התקדשי לה: ואמר.)סתם
11 כה ס״ק כז סימן שמואל )בית מחמירים. ויש כן ס״ל פוסקים רוב בסוגיא כתבו והמגיד ורי״ו והר״ן, הרא״ש ה״ה
זו קידושין הוי הוא ואמר היא בנתנה אפילו לא זו סוגיא דהא לך ואתקדש אמרה לא
מתוס נראה וכן היא באמרה 'איירי מבוא שם רשב״א תשו' ועיין ר היא אמרה כשלא
לך- ואתקדש הוי ס״ק מע״ק עמה דבר אם אפילו דשמא לאדם להתקדש רצונה אין
חשוב… ה״ג ולדעת ה״ג דברי הביא הר״ן גם קידושין הוי חשוב שאינו אדם אפילו וב״ח
כדע מחמיר ת להתישב למעשה: צריך וכתב ה״ג
12 ט סעיף כז סימן קידושין הלכות העזר אבן ערוך שולחן על תשובה )פתחי זה דינר הילך (כג) ט. סעיף וז״ל קידושין טיב בס' כתב וכאן סתם כסף נקט לעיל
דאיירי לומר אפשר דינר הילך נקט חשוב באדם דדוק א דהנאת מקודשת חשוב בדבר אפשר פרוטה קבלת הנאת פרוטה לו נתנה אם אבל ש״פ הוה חשוב דבר קבלת
לה יש הנאה שיותר דכ״ש וא״ל כו' מ״ז הזהב פרק תוספת כתבוה וכה״ג ש״פ שאינו לא וזה נמי ש״פ מ פחות אפילו נימא דא״כ מועט דבר ממנה ומקבל חשוב אדם שהוא אית ז' דף בגמ' מיהו אדם בכל הוא מנתן חשוב באדם הוא נתנה חמור שיהא 'מצינו
עכ״ד וצ״ע כו' הוא דוקא לאו שם אלא כו' מנה: הילך
13 ט סעיף כז סימן קידושין הלכות העזר אבן ערוך שולחן על קידושין )טיב סתם כסף נקט לעיל דינר. הילך, [ל] דאפשר דינר הילך נקט, שוב ח באדם דאיירי וכאן
לומר אבל פרוטה, שוה הוה חשוב דבר קבלת דהנאת מקודשת חשוב בדבר, דדוקא, פרוטה שוה שאינה אפשר פרוטה קבלת הנאת פרוטה, לו נתנה אם גוונא וכהאי
בכליו ד״ה א מז, (ב״מ הזהב פרק התוס' )כתבו מקנה של בכליו דאמר למאן דאפילו
דמקבל הנאה בההיא דנעל דומיא חשוב דבר הנאת קבלת בעינן, מיניה תאמר ואם
מועט דבר ממנה ומקבל חשוב אדם שהוא לה יש הנאה שיותר שכן, דכל קשה כן אם לה יש כבוד שיותר מקודשת, תהא פרוטה משוה בפחות אפילו חשוב באדם נימא
תן מנ חשוב באדם היא נתנה חמור שיהיה מצינו לא וזה מועט, דבר ממנו שמקבל
א ז, (קידושין איתא בגמרא אדם)מיהו בכל. הוא ומוקי לך, אני ואקדש מנה הילך
חשוב, באדם וקשה קבלת הנאת ואפילו בעינן, מרובה דבר קבלת הנאת דוקא דלמא
פרוטה שוויה לא. דינר מדין דעתא סלקא דהא, דוקא לאו לומר יש בגמרא מיהו
ועבד שם שהזכיר באינך וכן שוב, ח בדבר תליא לא ושם אחריות, להם שאין נכסים
בסמוך ועיין עיון וצריך דוקא לאו מנה. כנעני
פרוטה שיעור
א עמוד ב דף קידושין מסכת בבלי תלמוד 1) בכסף- ובביאה. בשטר, בכסף, נקנית דינר ובשוה בדינר אומרים: שמאי, בית
ובשוה בפרוטה אומרים: הלל ובית משמנה אחד פרוטה? היא וכמה פרוטה.
האיטלקי. באיסר
א עמוד ב דף קידושין מסכת רש״י
פרוטה- נחשת. של
האיטלקי- איסר פרוטות שמנה ודמיו כסף. של
2 א הלכה ג פרק ונטען טוען הלכות )רמב״ם ויכפור יתר או בפרוטה שיודה עד התורה מן שבועה חייב במקצת מודה אין בשתי
או כסף מעין הם וכמה נקי, כסף של שעורה חצי משקל פרוטה היא וכמה יתר, מזוקק כסף שעורות ושלשים שתים משקל מעין. שתי
3 י סעיף כז סימן קידושין הלכות העזר אבן ערוך )שולחן רצ״ד סי' ביו״ד (עיין צרוף. כסף שעורה חצי משקל בו, שמקדשין הכסף שיעור
שוה שיעור ו' סעיף.)פרוטה
4 ג סעיף כז סימן העזר אבן השולחן )ערוך י״א [ב״ש במטבע לכתחלה לקדש ]שאין והטעם במטבע בחליפין קונין שאין כמו דבטלה עבידא והיא הצורה מפני היא חשיבותה דמטבע אצורתא דדעתיה משום של דדעתא נימא נמי ובקדושין ב] מ״ה [ב״מ אחרת צורה לעשות גוזר כשהמלך
האשה דקדו פ״ק במרד' [הג״ה הצורה על ]'הוא כלל טעם שום בזה ואין והרי
אם לה ומה במטבע הוא קיחה ועיקר כמ״ש קיחה מלשון ילפינן כסף קדושי כסף שוה הוי סוף סוף לאו אם הצורה תתבטל מסויים דבר דבעינן שאני ובחליפין
ברש״י [ע״ש דנעל ]דומיא דלית והפוסקים בש״ס מוכח שלהדיא ולבד דחש מאן
לה הסברא מצד עוד טבעת כשאין במטבע גם לקדש נהגו וכבר כלל מתקבל אינו
יתבארו הדינים ופרטי ובשט״ח במלוה מקדשין ואין [נ״ל] בזה שיגמגם מי ואין
בס״ד כ״ח בסי' לומר שמפקפק יש וכן וכבר כלל בפרוטה חשיבות אין דבזמה״ז
מסיני למשה עד קבלו חז״ל רי שיעו וכל כן לומר שחלילה ק״צ סי' בח״מ בארנו שם כמ״ש בפרוטה חשיבות קצת יש עתה וגם כמ״ש הא״מ גם כתב [ובמטבע
לזה טעם שום ואין בזה נדחק בס״נ: ]והמקנה
נשלח על ידי: שי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה