דרוש לפרשת -אחרי מות
פרשת אחרי - מות פותחת בפרש תיי עבודת כהן גדול ב יום. הכיפורים יצר התארגנות לאומית רוחנית שחוללה את המהפך ושדרוג בעוצמות עבודה זו מיוחדת מפני שעל ידה קורה דבר מופלא: ההשפעה של השכינה על. ישראל וְכִ פֶּר בַּעֲדֹו ּובְ עַּד בֵּיתֹו ּובְ עַּד כָּל הַּקְ ל אֵּרָּיִשְ. ל וכך עונה הקב ה" למשה ששאל במעמד הסנה: מה הזכות של ישראל מדוע צריך את עבודת כהן גדול כדי לכפר על כל ישראל? הרי כל אדם שיעש ו להם ניסים שחורגים? מהטבע הנהגה אפילוש אבות האומה יכול לשוב בתשובה בעצמ ו ו יתכפר? לו הענקיים לא? זכו - ענה ': ה בהוציאך" את העם. . . תעבדון את ה - לוהים על ההר הזה." עם ישראל יצא ממצרים, כאומה ו בהר סיני תקום הגמרא ביומא מגלה לנו ש כשאין, מקדש התשובה מכפרת רק על התארגנות לאומית לעבודת ה,' שבעבורה זכו ל כל ההתגלות של ניסי מצוות, עשה ו אם גם שב בתשובה וגם התענה ביום הכיפורים מצרים! והמדבר יםכפרמת לו גם מצוות לא תעשה ש עונשם מלקות. אך עבירות שעונשם על פי זה מסביר ל״המהר ב ספר תפארת ישראל מדוע האבות כרית או מיתת בית דין - אין כפרה ללא, יסורים עלו עבירת חילול השם הקדושים לא זכו קבלל תורה. התורה היא הופעה של ההנהגה ה - אין כפרה ללא. מיתה לוהית, העולמית ואינה מתאימה לצדיקים יחידים - גדולים ככל לעומת זאת כשיש מקדש ויש עבודת כה ן גדול ביום הכיפורים – הכל. שיהיו לכן אברהם זכה להשיג מצווה אחת פרטית המתאימה לעבודת משתנה, שאם האדם שב בתשובה – הכל מתכפר, לו ואם לא שב – זוכה השם שלו כיחיד – ברית, המילה ויעקב זכה להשיג מצווה פרטית שמתכפרים לו עבירות עשה ולא תעשה, הקלות שאין בהם כרת ומיתת המתאימה עבודת השם שלו כיחיד – גיד, הנשה אבל כללל תורהה זכ ו בית דין ( עיין ם״רמב 'הל תשובה פרק.)א רק צאצאיהם, כ שיצאו ממצרים. כאומה עתה מובן ה! פלא עבודת כהן גדול מסייעת שאפילו כריתות ומיתות וכך היה כל ימי בית, ראשון שבו שירתו הכהנים עם תודעה של שליחי ב ית ו חטא חילול השם מתכפר ים, בתשובה ללא יסורים! ומיתה והפלא ציבור לאומיים שלא( ראו בכהנה כלי להשגת מטרות אישיות כמו חלק היותר גדול - שעבודת כהן גדול מכפרת על עשה ולא תעשה הקלות מכהני בית )שני – והוא השפיע בישראל את ההנהגה הניסית ואת אפילו בלי שאדם שב! תשובהב הנבואה שנלחמה במשך שנים בכל השחיתות התרבותית והמוסרית אם, כן הפרשה שלנו מלמדת שהעולם הרוחני עובד ממש כמו העולם והרוחנית שהיתה סביבנו ושחדרה לישראל כל כך. חזק והיו לה גם הגשמי! שהרי בעולם הגשמי לא ניתן להגיע להשגים משמעותיים אם הצלחות ומהפכות רבות כמו בתקופת אסא ויהושפט וחזקיהו כל אדם עובד. לעצמו אילו כל אדם היה זורע וקוצר ומכין בעצמו את. ויאשיהו האוכל והבגדים והיה בונה לעצמו בית בעצמו - בקושי הי ינו יכול ים זו הסיבה שמעלת תפילת שליח ציבור גבוהה פי כמה וכמה מכל. להתקיים אולם ברגע שבני אדם מתארגנים כקבוצה, הם יכולים תפילת יחיד - יהיה הצדיק והמכוון הכי גדול. שיהיה זו מדרגת חיים לייצר מערכת שתתן להם כוח עצום של חיים ורווחה: אחרת. לגמרי כפי שהמשיל ריה ל" כוזרי( יט, ג ) את מי שעוזב את הציבור ומתפלל יחיד, למדינה שבאו אליה ל, מלחמה ויצאו •כולם בניית תשתיות –, נקיון, חשמל, בניין, חינוך תחבורה וייצור מזון להתגייס כדי להגן על המדינה, והיה אחד עשיר מא וד ושארשבמקום צרכי קיום להתגייס עמל לבצר את הבית שלו בחומות גבוה ות בו. שומרים •אמרו הקמת מערכת ביטחון והגנה • כלכלה חזקה ועושר לו: טיפש, שבעולם הרי אם המדינה תיכבש לא יהיה שום ערך לחומות • בניין תרבותי ורוחני ומוסדות לימוד ברמה גבוהה שלך! כמה שתשקיע כיחיד בביצורים – אין זה שווה ערך לטילים • רפואה מתקדמת ולמטוסים ולטנקים ולמאות אלפי חיילים שניתן לארגן • יצירת ארגונים עזרהל ו ל חסד לחולים ולנפגעים ולזקנים בהתארגנוצתת! לאומית ולשכבות חלשות ההבדל בין חברות חזקות לחברות חלשות מצענ בעיקר ב נקודה אחת: בעבר כל קהיל ה בשוהם היתה מרוכזת בעצמ ה ובפעילו תיו שה יא היכולת להתארגן כקבוצה. אנשים שאינם יודעים להתגבש, גם אם הם מפעיל ה מעןל חבריה. כראש בית המדרש, הקהילתי יחד עם רבני, רבים תמיד ישארו עבדים לקבוצות מיעוט במידה והן מגובשות, הקהילות שלומדים יחד בבית המדרש, אנו מובילים בשנתיים משום ש הם בעלי כוח. אדיר האחרונות שיעורים, משותפים חיבורים בין הקהילות ועשייה רב ההבדל בין מקום שנראה מוזנח ונעז ב למקום מוצלח ומ טו פח זו. קהילתית בכולל הבוקר אצלנו מלמדים כבר מספר שנים רבנים מכל השאלה האם כל אדם דואג רק לארבע אמותיו או שיש לו מבט כללי הקהילות ומגיעים ללמוד מקהילות רבות, וכך גם בערב סליחות שמארגן יחד את, הניקיון את החסד והעזרה ההדדית ואת ההנהגה אחרונות וכן( סדר טו בשבט ואפיית מצות – שהשנה לא נעשו בשל הציבורית. התקינה ההבדל מתגלה ניבבניי מגורים – האחד עזוב.)המלחמה לכך הוספנו ערבי לימוד חודשיים על רבני המזרח שנעשה והשני, פורח בקהיל ות, בהצלחה של עיר, בהצלחה של מדינה, ובברית אצלנו אך כל רבני הקהילות משתתפים, ישיבת בין הזמנים וימי הכנה רב תמדינ ית. לפסח ל כלל ילדי שוהם, יום שכולו תורה בימי החנוכה ב בית כנסת זכור לאברהם, ערב עיון לימי הגבורה ההודיהו בחודש אייר ש נעשה זהו למעשה המהפך שקרה באומה בשל החורבן והיציאה: לגלות בבית הכנסת אחדות ישראל – ועוד היד נטויה בעז ה". כל זאת במטרה המעבר מאומה מתפקדת לאוסף של פרטים שדואגים לעצמם, או לחבר בין, הקהילות מתוך תפיסה ששיעור שמגיעים אליו מקהילות אפילו למשפחותיהם או אפילו, לקהילותיהם אבל ללא יכולת ארגונית רבות – זה מכפלת כוח רוחני אדיר בעיר שוהם! לאומית, ובשל כך נשאר נו כאסקופה הנדרסת על ידי עמים חסרי דעת וחסרי, תרבות אבל בעלי יכולת ארגונית. מוצלחת ככל שנרחיב את המבט ואת העשייה הטובה שאנו עושים – מעצמ נו אל משפחת, נו ממשפחת נו, ונתנולשכ משכונת נו לקהילת, נו מקהילת נו אומרת התורה בפרשה: גם בבניין הקומה הרוחנית יש מכפלת כוח לעיר, נו מעיר נו ל ארצנו ארצנוומ לעולמ נו – כך ההשפעה הרוחנית בהתארגנות ציבורית רוחנית. עד בניית המשכן כל אדם היה עובד את תהיה עצומה יותר. ויותר 'ה בעצמו. ולעצמו היה מי שגם השפיע על סביבתו הקרובה כמו האבות וכיפר, בעדו ובעד, ביתו ובעד כל קהל. ישראל הקדושים. אולם המשכן שנבנה "ע י האומה כולה, ושה עבודה בו נעשית ע י" מיסים קבועים כלש א חד מאומה נותן חצי שקל ב, שנה שבת שלום ועובדי המשכן עובדים כנציגים של כלל הציבור ובשם כל ישראל – הרב רן כלילי
נשלח על ידי: האחדות הכוללת
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה