מות אחרי
ק מות אחרי א. ד אמור ושים
ב. ופרושים צדוקים קטורת,
ג. חברתית. השפעה
אמור קדושים מות אחרי 1.
אומרים האדם של המיתה אחרי הפשוט שמשמעותו אמור" קדושים מות "אחרי עממי ביטוי ישנו האדם של מיתתו רק אחרי שנאמרים דברים על בציניות מתייחסים לפעמים קדוש. היה כמה עליו
שהוא אומרים היו גם שבחייו בטוח לא אבל אמור", קדושים מות "אחרי מבחינת רק שזה ואומרים
מורכב יותר קצת היה הוא אולי קדוש, כך כדי …עד
עמוק מבט נותנת אדם מיתת זה. ביטוי של האמיתי העומק את לנו מגלות שלנו שהפרשות האמת
שלו האישיות על שלו, החיים על. וערכי מספידים לא כלל בדרך ש להגיד נוהג היה זצ״ל דרוקמן הרב
לרוב בעולם. טייל הוא איפה או אהד הוא רגל כדו קבוצת איזו לו, היתה מפוארת מכונית איזו אדם כמה עד או לו, היו מיוחדות מידות אילו עשה, שהוא המשמעותיים המעשים על אדם מספידים המיתה אבל זמנו, רוב את שתפס החלק היו לא הם הזמן מבחינת אם גם למשפחתו, קשור היה
והעמוקה הנכונה הראיה זו ת ובאמ בחייו. המשמעותי החלק היה מה עמוקה הסתכלות לנו נותנת
חייו. של
שהרי אהרון, בני למיתת כיפור ביום כהן עבודת על הציווי בין הקשר את לנו להסביר יכול זה מבט בשאר העבודה על הציווי כמו בתורה להכתב יכול היה כיפור ביום הקורבנות עבודת על הציווי
לדורות הוא זה צ! יווי שהרי נאמר, הציווי שבו ההקשר את לכתוב בלי החגים,
לאמר ה' דיבר אשר "הוא ג) י, (פרק שמיני בפרשת בניו מיתת אחרי הכהן לאהרון אומר רבינו משה זאת אמר ה' היכן אהרון", :"וידם אלו ניחומים מקבל ואהרון אכבד" העם כל פני ועל אקדש בקרובי
בכך מנחם? ומה
קט" (זבחים חז״ל דברי את מביא שם רש״י לבני שמה "ונועדתי דבר היכן וגו'' דבר אשר "הוא ו)
כ" (שמות בכבודי" ונקדש ישראל אחי אהרן לאהרן, משה א״ל במכובדי אלא בכבודי תקרא אל ט) שהם אני רואה עכשיו בך, או בי או סבור והייתי מקום של במיודעיו הבית שיתקדש הייתי יודע
אהרון בני מיתת ומדוע ואהרון? משה מ גדולים ואביהו שנדב לומר יתכן כיצד וממך- ממני "גדולים ה שם את?'מקדש
התורה- פשט פי על זרה "אש ציווה לא ה' שאותה דרך חידשו אבל ה' את לעבוד רצו אהרון בני
אותם- ציווה לא "אשר השראת משמעות את להבין ישראל לכל שגרמה בכך ה' את קידשה מיתתם
לבינ, נו ה' בין ותמידי קבוע קשר יש בתוכם- השכינה יותר יש לה' קרוב יותר שהאדם ככל ולכן
למעשה משמעות יותר יש מקודש יותר שהוא במקום נעשה שהמעשה וככל למעשיו משמעות ולכן
הפנימית- תכונתם את לכולם חשפה אהרון בני. מיתת ה ציווי פי על בדיוק להיות חייב 'הוא הרצון
התברר עכשיו ציווה. לא שה' בצורה פרץ והת לעצור הצליחו לא שהם רצון ה אל להתקרב,'האדיר לגלות בשאיפות אלא ישראל עם ובהנהגת ה' עם בדיבור לא ואהרון, ממשה גדולים יותר שהם
הקודש את הזה. בעולם
אם גם האמיתי, וזהותנו רצוננו את לגלות יכולים שאנו רגעים שיש לנו חושפת אהרון בני מיתת
יום, כיפור יום זהו עמוקה. זהות מאותה רחוקה אפילו או שונה בצורה מתנהגים אנו השנה בשאר הגדול הכהן עבודת ע״י ישראל עם של האמיתי התוכן נחשף שבו בשנה אחד הקודש אל יבא,""בזאת
והכפרה הסליחה מתגלה זו תכונה מתוך. . ישראל עם של האמיתית התכונה היא הקודש אל הביאה
העם כל ובעד בעדו וכיפר הקודש… על מכפר "לה ישראל…וכי בני מטומאות הקודש על "וכיפר ה לפני חטאתיכם מכל אתכם לטהר עליכם יכפר הזה ביום "כי זה."'ומתוך
והע״ז העריות בפרשת מסתיימות שתיהן הפרשות. שתי סיום את גם להבין אפשר זה מבט מתוך
וכמעשה ו, תעש לא בה ישבתם אשר מצרים ארץ "כמעשה חומרתם על מאוד קשים ביטויים עם לחומרת בנוסף ועוד. ועוד תלכו" לא ובחוקותיהם תעשו לא שמה אתכם מביא אני אשר כנען ארץ להקאה גלות, לעונש תוביל וכנען מצרים מעשי אחרי שההליכה לנו מדגישה התורה המעשה,
ש משום יעבור" ואל "יהרג של החמורות בעברות נכללים אלו חטאים מהארץ. ה מעש האלו ים
מוציא ים המעשה אם אפילו האדם, של חייו משמעות כל את הי ה אותה בכפיה, ונעשה פעמי חד
נכרתה הכיפורים) ביום הכה״ג בעבודת (שמתגלה לקב״ה האדם בין הקשר בבסיס העומדת. הקדושה
ואת תעשו משפטי "את התורה לנו אומרת וכנען מצרים ארץ מעשה אחרי ללכת שלא הציווי מול
אותם יעשה אשר משפטי ואת חוקותי את ושמרתם אלוקיכם, ה' אני הם ב ללכת תשמרו חוקותי מפסוק כולם המצוות כל את דוחה נפש שפיקוח הלימוד את דורשים חז״ל ה'" אני בהם וחי האדם
בהם– "וחי זה שלנו החיים הם, המצוות זה על מדבר לא כלל הפסוק פשט אבל בהם". שימות, ולא
לש חיינו, של המרכזי התוכן הם ממצרים- אותנו ה' הוציא כך ם בארץ מצוות חיי. לשם ארץ מעשה את לחיות מצווים אנו כך ולשם הזה, יסודי כך הכל התוכן את להרוס עלולים כנען וארץ מצרים
ציווה שה' בדרך רק אבל שכינה, של אדירה הופעה לאותה חיינו את לחבר והמצוות, . התורה
" אלוקיכם ה' אני קדוש כי תהיו "קדושים כך מתוך היא שלנו בחיים קדושים להיות שלנו היכולת להיות יכולת אין כולו, ישראל מעם מנותק הוא כאשר הפרטי לאדם ה'. של לקדושה קשורים שאנו
תהיה' נאמר׳קדוש לא משלו. רצונות עם ותאוות, יצרים עם בגוף שקוע הוא קדוש, "קדושים אלא
,"תהיו של המהותית לתכונה חיבור מתוך רק אפשרות יש הזה, בעולם ה' הופעת שהיא ישראל, עם
קדוש להיות. לאדם
קדוש שהיה עליו יאמר מותו שאחרי ודאי כך שחי. אדם
****
2 ופרושים צדוקים. קטורת,
היתה (הפרושים) ישראל חכמי לבין הצדוקים בין המפורסמות המחלוקות אחת הקטורת הקטרת על הקודש בתוך הגחלים על הקטורת את לשים צריך הגדול שהכהן טענו הצדוקים הכיפורים. ביום שם הגדול שהכהן טענו הפרושים זאת לעומת הקודשים, לקודש להיכנס עולה שהענן לאחר ורק
שנאמר בחוץ שהוא עד יקטיר אומרים ביתסין "שהיו הקודשים. קודש בתוך הגחלים על הקטורת את המקטיר כל הא ה'' לפני האש על הקטרת את 'ונתן נאמר כבר והלא חכמים להם אמרו ענן'. 'וכסה
י" דף ביומא הגמרא בפנים." אלא מקטיר אין צדוקים גדולים כהנים שהיו שלמרות לנו מספרת ט
ם מתיראי אנו שצדוקים פי על "אף הפרושים כדעת נהגו ובפועל כשיטתם בפרהסיא לנהוג חששו הם הייתי ימי ש״כל בטענה הצדוקים, כדעת לנהוג שהתעקש צדוקי כה״ג היה וכאשר הפרושים" מן אנו שבא עכשיו ואקיימנו, לידי יבא מתי אמרתי הכפורת' על אראה בענן 'כי הזה המקרא על מצטער
יוצאים תולעים והיו באשפה ומוטל מת שמצאוהו עד מועטין ימים היו לא אמרו אקיימנו? ! לא לידי
ניגף ביצאתו אומרים ויש "מחוטמו
ששילמו בחייהם המחיר למרות בפועל, שיטתם קיום על גם ופעמים בדעתם הצדוקים, התעקשות אותו לימדו שהם מה מכל לשנות שלא הכה״ג את להשביע ישראל חכמי של ההתעקשות ובנוסף
הקטור הקטרת מיקום על מדובר רש״י דברי פי ועל כיפור, ליום ההכנה בימי ת- כשיטת יעשה שלא
, הצדוקים אותנו מלמדת עיקרון על אלא כה״ג בעבודת אחד, בפרט שולית מחלוקת על מדובר שלא ישראל חכמי מול הצדוקים של ה' עבודת בתפיסת. מהותי
הכהן של העבודות כל מתוך אחת עבודה רק אינה שהקטורת רואים אנו בפרשה מתבוננים כאשר
מסדר לפרש שאפשר (כפי הגדול שאר שכל המרכזית העבודה שזו אלא הגדול) הכהן של העבודה
הקטורת להקטרת הכנה רק הם. העבודות
ש קֹּדֶ הַ ל אֶ ת עֵּ כָל בְ יָבֹּא וְַאל יָך, לַאהֲרֹּןָאחִ אֶ בֵּר דַ ה, מֹּשֶ ל אֶ ה' ר "וַיֹּאמֶ לנו מגדירה הפרשה, פתיחת
מפרש רש״י ת." רֶ כַפֹּ הַ ל עַ ה אֶ רָ אֵּ נָן, בֶעָ כִי יָמּות, וְֹלא הָָארֹּן, ל עַ ר אֲשֶ ת רֶ כַפֹּ הַ נֵּי פְ ל אֶ רֹּכֶת לַפָ בֵּית מִ אראה- בענן "כי הכפורת על נראה ה' שבו הענן מהו פרושים "שני עמוד עם שם נראה אני תמיד כי
הקטרת בענן אם כי יבא לא ומדרשו פשוטו, זהו לבא ירגיל שלא יזהר שם שכינתי שגלוי ולפי ענני
ביוה״כ" יכול בענן מלמעלה השכינה גילוי אלא זה, על זה החולקים פרושים כאן שאין לומר אפשר מלמדת בקטורת דווקא הגדול הכהן עבודת פרשת פתיחת מלמטה. הקטורת ענן ע״י רק להיות
יתגלה ה' הקטורת ענן ע״י ורק ה' גילוי היא הכה״ג עבודת שמטרת. אותנו
? הכפורת את יכסה שהעשן הגדול הצורך מה
לאדם אסור ביותר הקדוש ביום, גם הקדושה בפני כמיסוך הוא העשן שמטרת שהסבירו ישנם. שכינתו את ומשרה ישראל 'לעם ה מתגלה שדרכם ובכפורת הברית בארון להביט ביותר הקדוש
מידות י״ג בגילוי וגם הסנה במעמד 'גם ה( גילוי בזמן להתבונן יכול היה לא רבינו שמשה כמו ) הרחמים גם כך הקדוש בזמן ביותר הקדוש האדם, גם ה' גדולת את להבין אותנו מכינה הקטורת
לעמוד יכולת לו שתהיה כדי כיסוי וצריך גדולתו את לתפוס יכול לא ביותר הקדוש ובמקום ביותר הקורבנות. דם את ולהזות ישראל עם על להתפלל הקודשים בקודש
על אראה בענן. כי השכינה" כהשראת הקטורת הקטרת את רואה הפרשנים שכתבו נוסף הסבר הקישור את ישראל לעם שממחישה זאת היא הענן והעלאת הקטורת הקטרת "עצם הכפורת להשראת כביטוי בענן התמלא הבית המלך שלמה ע״י המקדש בית בחנוכת.'גם ה לבין בינו והחיבור
השכינה ת רֵּ לְשָ לַעֲמֹּד כֹּהֲנִים הַ יָכְלּו. וְֹלא ה' ת-בֵּית אֶ לֵּא מָ נָן עָ הֶ, וְ ש קֹּדֶ הַ ן מִ כֹּהֲנִים הַ צֵּאת בְ י "וַיְהִ
סיני הר על 'ירד ה סיני בהר התורה נתינת במעמד."'גם ה בֵּית ת 'אֶ ה כְבוֹּד לֵּא מָ: כִי נָן עָ הֶ נֵּי פְ מִ
ינּו יַאֲמִ גַם-בְָך וְ מְָך עִ י רִ בְ דַ בְ ם עָ הָ ע מַ יִשְ עֲבּור בַ נָן עָ הֶ ב עַ בְ לֶיָך אֵּ א בָ נֵּהָאנֹּכִי הִ ה ל-מֹּשֶ 'אֶ ה ר "וַיֹּאמֶ בענן ר הָ ל-הָ עַ כָבֵּד נָן עָ וְ ים קִ רָ קֹֹּלתּובְ י וַיְהִ ר בֹּקֶ הַ יֹּת הְ בִ י לִישִ שְ הַ יוֹּם בַ י …ויְהִ לְעוֹּלָם ן שַ עָ ינַי סִ ר …וְהַ ֹּכֻּּלו
ל וַיַעַ ש אֵּ 'בָ ה לָיו עָ ד יָרַ ר אֲשֶ נֵּי פְ מִ אֹּד." מְ ר הָ כָל-הָ ד וַיֶחֱרַ ן שָ כִבְ הַ ן כְעֶשֶ נו ֹּעֲשָ
, המקום שכינתו את 'משרה ה שבו במקום רק להיות יכולה הקטורת הקטרת ע״י השכינה השראת
המקדש בבית השתיה אבן ליד או הראשון המקדש בבית בארון הלוחות ושברי הלוחות נמצאים שבו העולם קיום לכל תשתית שמהווה זו היא השכינה השראת העולם- כל הושתת שממנה, האבן השני החומרי.
הספורנו בתוך הדם הזאת הקורבנות, כל ע״י ישראל עם על המוחלטת הכפרה לאחר שרק מסביר
הוא היום מטרת א״כ הקודשים בקודש הקטורת את להקטיר אפשר אז רק ובקודש הקודשים. קודש
הכה״ג ע״י הקטורת ענן והעלאת בענן השכינה השראת של. החיבור
במרכזה אלא הכיפורים יום עבודת כל וך מת אחד בפרט אינה והפרושים הצדוקים של המחלוקת עד ישראל חכמי מול הצדוקים של התפיסה שורש את ביטאה זו שמחלוקת לומר ניתן העבודה. של השבת את דוחה העומר קצירת האם למחלוקתם דומה (בצורה האדם. לפעולת מקום יש )היכן
הגישה גם יוצאת זו ומתפיסה הקודשים, לקודש מחוץ נגמרת האדם שפעולת טוענים הצדוקים
התורה- פרשנות לגבי שלהם היסודית תורה היא התורה התורה, את ולפרש לנסות לחכמים אסור האדם של פעולתו וכל ה' של עננו ע״י רק היא הקודשים בקודש השכינה שהשראת וכשם אלוקית
. רשה לפ לנו ואל בלבד אלוקית היא הבנתם, פי על התורה, גם כך הקודשים לקודש מחוץ הוא
התורה גם וכך הקודשים קודש בתוך גם הגדול הכהן פעולת את, רואים ישראל חכמי לעומתם
רק פה, שבעל התורה וזו לפרשה סמכות לחכמים נתנה זה עם וביחד אלוקית, תורה ודאי היא ש השכינה השראת את שיוצר זה הוא הללו התורה חלקי בשני. חיבור
ולדעה הקודש בתוך עוד מת הגדול הכהן אחת לדעה לם, בעו קיום אין הצדוקים של זו לתפיסה
ימים כמה לאחר. נוספת ישראל בעם השכינה את להשרות הרצון מתוך פועל הגדול הכהן כאשר
של ותפלתו עבודתו את 'יקבל שה בטוחים שאנו וודאי 'אלינו ה של הנצחי הקישור את ולהופיע
. ישראל עם עוונות כל על ויכפר ויסלח הגדול הכהן
את ולקדש לרומם מנסה הוא אם גם התורה, לימוד אל הנכונה הגישה בלי מגיע אדם כאשר גם וכך את מדריכה לא גם ולכן מהאנושות המנותקת לתורה האלוקית התורה את להפוך עלול הוא התורה ישראל וחכמי אותה נלמד שאנו כדי לנו ניתנה התורה קיום! זכות אין כזאת לגישה האנושות.
ידרשו וארץ שמים בחיבור השכינה את נשרה דרשותינו ומתוך לנו הגדיר שה' בכלים. אותה
****
3. חברתית השפעה
כל בקרב ומהמקובלים מהמפורסמים הם מות, אחרי פרשת בסיום המפורטים עריות, גילוי איסורי ראשון במבט שנראת באזהרה פותחת היא עליהם מצווה התורה כאשר מודרנית. אנושית חברה
עריות גילוי על הציווי לעצם נצרכת לא " ה עֲשֵּ עֲשּוּוכְמַ תַ בָּהֹלא ם תֶ בְ יְשַ ר אֲשֶ יִם רַ צְ מִ ץ רֶ אֶ ה עֲשֵּ כְמַ
לֵּכּו. תֵּ םֹלא יהֶ חֻּקֹּתֵּ עֲשּוּובְ תַ הֹלא מָ שָ כֶם תְ אֶ יא בִ מֵּ אֲנִי ר אֲשֶ ן כְנַעַ ץ רֶ אֶ י חֻּקֹּתַ ת אֶ וְ עֲשּו תַ י טַ פָ שְ מִ ת אֶ
אֲנִי׳ה ם הֶ בָ לָלֶכֶת רּו מְ שְ תִ יכ ֶאֱֹלהֵּ ם. י וָחַ ם הָָאדָ ם אֹּתָ ה יַעֲשֶ ר אֲשֶ י טַ פָ שְ מִ ת וְאֶ י חֻּקֹּתַ ת אֶ ם תֶ רְ מַ ּושְ
אֲנִי׳ה. ם ה ֶבָ "
הגויים מעשי כל על ולא עריות איסור על מזהירה שהתורה הבינו כהנים" "תורת במדרש חז״ל
הגויים- כמעשה "אי האחרים לא ובחקותיהם ת״ל כמותם? ! נטיעות יטעו ולא בנינים יבנו לא יכול
עושין היו מה. אבותיהם ולאבות ולאבותיהם להם החקוקים בחקים אלא לך אמרתי לא? , תלכו ה״תורה ומסביר לשנים." נישאת ואשה ובתה, אשה נושא ואיש אשה, והאשה איש, נושא האיש שיש דברים וכן בהם, שנוהגים ופרוצים מכוערים מעשים על רק הוא הקפידא ש״דעיקר תמימה"
עבודת״כוכבים שמץ משום בהם
הללו החמורים האיסורים על בציווי להסתפק לא למה ולכנען למצרים בהשוואה צורך יש מדוע ארץ כמעשה ביחד אותם לכתוב ולא אזהרות לשתי לחלק מדוע משווים אם וגם עצמם? בפני
וכנען? מצרים
ב הבדל שיש מדייק מוולוזין הנצי״ב בחוקי ללכת לא ולהזהרה מצרים ממעשי ללמוד לא רה הזא
. כנען חברתית לנורמה הופך הוא אם גם מעשה, ואת למלך ממנו אותה ולוקחים יפה אישה (רואים בית שבכל בכורות במכת שהתברר כפי או הבכיר העבד עם לשכב רוצה הבית בעלת הורגים, בעלה
המרובות הבגידות בגלל בכור,)יש או מתאווה לפרוץ יכול המעשה אדם. כל של החלטה עדיין הוא
אחר פרטי מניע כל כמותו לעשות לא מזהירה התורה. ולכן
של החברתיים ההרגלים את איתו יקח הוא ממצרים יוצא ישראל עם שכאשר גדולה סכנה יש מושפע להיות יפחד פחות עמ״י ממצרים יצא שהוא לאחר דווקא ואולי גר, הוא שבה הסביבה
התאווה. שי מע את לעצמו יתיר ולכן במצרים כך בעקבות ולהתבולל
לעשות לא רק לא הוא האיסור בכנען לחוק. הופכות שהתאוות יותר הרבה קשה מצב ישנו אבל
בחוקותיהם ללכת לא גם אלא. כמותם הגילוי את בחוק קבעו הכנענים שונה, הוא החשש בכנען
! עריות
כפי להתנהל נכון וכאן הארץ חוקי שאלו ולחשוב לטעות ועלול חוקים, עם לארץ מגיע ישראל עם הע״ז שמעשי אותנו לימדו חז״ל כנען. ארץ תושבי עם טוב להשתלב כדי המקומית התרבות כללי (רוחני כוח לכל מקום נתינת אחד. הוא הללו החטאים שני שורש עריות. גילוי עם מלווים היו בכנען
פרטי רוחני כוח תופס האדם החיים. של השלם במבנה מקומו את להבין בלי גופני) או במציאות מנהיג ויש הבריאה כוחות מתוך אחד כוח שהוא עמוקה לראיה להתרומם בלי לבלעדי אותו והופך
שיש ביותר הגדול החיים לכוח שמחוברים יצרים הפרטי, האדם ביצרי וכן כולם הכוחות, לכל
לאדם- האדם החיים, וקיום המשכיות מכלול איך חי אינו ופרטית זמנית תאווה אחרי הולך ש
כללית עליונה למטרה מיועדים. תיו כוחו
שהופכות מתאוות הנובעים פרטיים מעשים הללו. ההשפעה צורות שתי מפני אותנו מזהירה התורה
פיהם על חיינו את לעצב עלולים ואנו עולם כתפיסת שנקבעים וחוקים חברתיות, . לנורמות
ש ס״ז) דף שבת במסכת חז״ל דברי פי (על מבין רש״י א רחבה יותר היא הכנענים וקי מח התורה זהרת
תלכו- לא "ובחקתיהם להם החקוקין דברים שלהן, נמוסות אלו אלא אמר, שלא הכתוב הניח, מה
מהשפעה החשש חכמים שמנו האמורי דרכי אלו אומר מאיר רבי ואצטדיאות. טרטיאות ": כגון שפעמים ברתיים הח והחוקים הבילוי דרכי מהנורמות, אלא עצמם מהאיסורים רק לא היא חברתית
בעייתית עולם תפיסת מאחריהם עומדת באמת אבל תמימים, לנו נראים. רבות
צורכי שהם דברים שישנם שוודאי מסביר שבת במסכת הנ״ל הגמרא על איה" "עין בספרו קוק הרב (למשל קיומי בצורך אבל ישראל, מעם שונה שנפשם שלמרות מהגויים, לקחת ואפשר החיים
ת התפתח זה צורך שאצלו העם של הרוחני לאופי השפעה אין מסויימים) מדעיים. ם ופיתוחי רופות הנפשי למבנה מתאים שהוא מכיוון מסויים עם אצל דווקא שהתפתחו ומנהגים דברים ישנם אבל
הזה, העם של הנכון תפיסת יש האם לב לשים צריך ולכן אחר עם על לרעה להשפיע. עלול הוא משאר לגמרי שונה הרוחני שמבנהו ישראל לעם להזיק לה עלו שהיא מאחריהם שעומדת עולם
. העמים ולא מזיקים לא כמעשים שטחי במבט שנראים האמורי" ש״דרכי כנען עמי אצל בולט הדבר
אסורים ש הם אבל י ה התפיסות את קפו תרבותיות- על נאסרו הם גם ולכן כנען עמי של רוחניות
( ישראל עם בשורש העומדת הרוחנית התפיסה מה מסביר קוק והרב דוגמאות מביאה שם הגמרא
ה כל האמוריים. של ה)ות תנ יגה
רוחניות- תפיסות כיצד גלויה בצורה רואים אנו האחרונה בתקופה בהתחלה נראות שהיו תרבותיות
הרסניות להיות נהפכות מעשית השפעה ובלי נטרליות. כאמירות פלורליזים כיצד לראות אפשר
פוסט- של בעולם שנאמרו אחרים של לדעות וסובלנות ותן ו״חיה יחיה" באמונתו "איש מודרנה של בעולם הרסניים להיות הפכו אחת" אמת ו״אין שלו" האמת את יש אחד "לכל ועד לחיות" צריכים אנחנו. וכדו' צודק" תמיד "החלש מרגיש" אני "כך אמת" של מושג כלל "אין פוגרסיביים
כנחמדים רבות פעמים שנראים הגויים מנהגי רי מאחו שעומד וההשקפות הדעות לעולם לב לשים
מזיקים. ולא
בכל בעולם אותם וליישם הערכים עולם את לשאוב צריך הוא וממנה התורה את קיבל ישראל עם מערביות עולם תפיסות או כנען ארץ מחוקי החיים תפיסות את לשאוב ולא ותקופה, תקופה
עכש ומזיקות כריקות ובסוף. מתגלות ואקטואליות מודרניות שנראות ויות י
****
נשלח על ידי: אסף רונס
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה