בס״ד
**ישיבת ״והלכת בדרכיו״ — מכון עבור**
**אליהו בן אלעזר הרב, מצפה יריחו**
מתוך מאמר ארוך שכתבתי באיסור ״לא תתגודדו״
---
ערוך השולחן (או״ח סימן תקנה) כתב שנוהגים שלא להניח תפילין בשחרית של תשעה באב (א סעיף תקנה סימן או״ח).
אמנם בכה״ח (סימן תקנא ס״ק ג) העלה על פי שנוהגים שלא להניח תפילין בשחרית של תשעה באב, אלא במנחה. הרש״ש כדעת החיד״א ורבנו יוסף (ברכי יוסף סימן תקנה אות א או״ח) יש להניח תפילין של רש״י ושל תם בתשעה באב בבוקר ומתפללים איתם שחרית. וכן נהגו בקהילת חסידי קודש בית אל בירושלים.
מנהג זה מתפשט ברוב בתי הכנסת בירושלים. והנתיבי עם (על או״ח סימן תקנה) כתב שהוא מנהג יהודי סלוניקי, ומנהג יהודי איזמיר (שולחן גבוה, כנסת הגדולה — הגהת הטור, לא סימן או״ח). וכן כתב הגאון רבי אליהו מני ע״ה בסוף הספר שיח יצחק — מנהג יהודי חברון (סימן תקנה או״ח). וכן הנהיג בבית כנסת ״אוהל מועד״ בתל אביב הגאון הרב בן ציון חי עוזיאל — הראשון לציון — תפילת שחרית של תשעה באב עם טלית ותפילין כמו בכל יום.
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ״ל, בהיותו רב בתל אביב, המשיך את מנהגו של הראשון לציון (שו״ת יביע אומר חלק ב סימן כה אות י, שו״ת יחוה דעת חלק ב סימן סז, חזון עובדיה הלכות ארבע תעניות עמודים שסו–שעא). וכן ראיתי שמרן הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו זיע״א נהג כן (עיין עוד במאמר מרדכי). דעה זו הובאה בבן איש חי שנה א דברים הלכה כה, הלכה טז, ולימים במהדורה שלישית פרק כז הלכה כה, והלכה טז.
וכן דעת הגאון הרב ציון לוי זצ״ל — האור לציון — רבה של פנמה (שו״ת תורה מציון עמוד קע). ובקונטרס ״אהבת ציון״ שבראש הספר הביא בפומיה מרגלא של הראשון לציון של פנמה, בשו״ת שיש שאלות שנשאל והשיב הרב ציון לוי, קובצו על ידי תלמידו הרב ינון חיים רביב הי״ו בשנת תשע״ט.
וכל זה דלא כמו שכתב הרב עובדיה יוסף ע״ה: ״מי שרוצה לראות את מנהגי ירושלים האמיתיים, שיסע לפנמה״. וכן הוא בעטרת אבות חלק ב בהלכות תשעה באב עמודים שסג–שסה, ובשו״ת שמש ומגן חלק ב אורח חיים סימן ו (במהדורת סיון תשע״ה, עמודים שסג–שסה).
מנהג להניח תפילין בתפילת שחרית בבית כנסת בתשעה באב הוא מנהג קדום לפני ערוך השולחן, שמנה זה של להניח תפילין רק במנחה. והוא מובא בספר חיים וחסד מוספייא בקונטרס חידושי דינים משנת רסט — למעלה מ-500 שנה לפני (עיין אודותיו במאמר ברשת בשם: מעורבותם של הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל בדף צא אות כב, בימי אחרוני הנגידים במצרים, בעניינה של הקהילה היהודית בארץ ישראל — מחבר המאמר הינו אברהם דוד). והרב יצחק אבוהב היה מוסר שמנהג ירושלים היה להניח תפילין בבית הכנסת כמנהג כל יום, אחרי תפילת שמונה עשרה, קודם הקינות. מיד.
---
• חלק יניחו תפילין בתשעה באב בשחרית, וחלק לא יניחו — לא משום איסור אחד, אם כן הדבר אסור משום תתגודדו. ואפילו הם שתי בתי כנסיות בעיר אחת וכל אחד נוהג מנהג אחר — הם קהילות ובתי דין שונים אחד מהשני. ¹
• מי שהניח תפילין בתשעה באב בשחרית, והזדמן לתפילת מנחה של תשעה באב בבית כנסת שלא הניחו תפילין בשחרית — ומניחים כעת תפילין במנחה, יניח עימהם תפילין בברכה. או כדי לא לחזור — משום לא תתגודדו, ² ויש להימנע מלהתפלל בתשעה באב במקום שחלק מניחים תפילין וחלק לא. ³ ולא לפרוש מן הציבור. ⁴
---
¹ מטה יהודה עייאש או״ח סימן תקנה, וראה טל אמרתי עמודים פא–פב. ודע שבסלוניקי היו 32 בתי כנסת, והגאון הרב פה, ובספרו שולחן גבוה (או״ח סימן תקפד סעיף ג) מולכו יוסף קבע שכל קהילה תנהג כמנהגה, ובכללי המנהגות אות קנג — ואין בזה לא תתגודדו.
² מטה יהודה עייאש או״ח סימן תקנה, חזון עובדיה הלכות ארבע תעניות עמוד שע.
³ מאמר מרדכי ״למועדים ולימים״ פרק כז הלכה כד, ״קול צופיך״ דברים תשס״ז גיליון מספר 410.
⁴ אור לציון חלק ג פרק כט תשובה כ.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה