לי קורה זה למה
מפ עשירי גש – טוב שם הבעל
1. עמ3 מפרמישלן, מנדל מנחם מר' ישרות 'הנהגות
לא חזק שכלם שהיה הראשונים בדורות כי מאוד, בלימוד להרבות שלא אחד כלל עוד ו היו ללמוד יכולים היו פניהם נגד תמיד הייתה שהיראה היראה, על עצמם לטרוח צריכים
הרבה. ונלמוד יתברך בה' הדבקות מן מחשבותינו נתבטל אם מועט, ששכלינו אנו אבל
חס הרבה תמיד ולחשוב בלימוד למעט צריך לכך מאתנו… ה' יראת נשכח ושלום
אחת. מחשבה רק רבות מחשבות במחשבתו יחשוב ולא יתברך… הבורא בגדולת
2. תר״ע וורשא מקאברין, משה להרה״ק סיפורים טהורות, אמרות
על שבספרים והנפלאות והמופתים המעשים כל אשר מקאברין הקדוש הרב אמר
שם הבעל היו שלא אם אף להאמין צריכים אנו וגם להאמין, מחויבים זללה״ה טוב
בכח. לו היה בפועל
3. , כב, בראשית יוסף יעקב. תולדות. אותיות א
שאם זלה״ה ממורי דשמעתי שהקב״ה האדם ידע הסתרה זה, אין שם מסתתר כי
' מהם פני אסתיר הסתר 'ואנכי. וז״ש אוון פועלי כל נתפרדו מהם שיסתיר ר״ל שלא
בהסתרה… שם שהקב״ה ידעו
שיש כמו והנה עשרים ושתים, כך ותפילה תורה בדיבורי אותיות יש בכל עניני
אשר וכל העולם נברא, שבהם אותיות ושתים עשרים כן גם שבעולם והגשמי החומר
בו,
דברכות בש״ס שאמרו וכמו וארץ שמים בהם שנבראו אותיות לצרף בצלאל היה יודע
וכו' מלובש שהאותיות רק, העולם עניני בחומר, ובתוך וקליפות ולבושין כיסוין בכמה
הקדוש רוחניות שורה האותיות שכבודו, הרי הוא ברוך אשר וכל הארץ כל מלא יתברך
לית בה, , מיניה פנוי אתר בתיקונים כמבואר, בהסתרה שהוא רק אנשי וכאשר הדעת
… ושינוי הסתרה אצלם אינו ההסתרה מזה יודעים
4. פסים כתונת - זרות מחשבות, בהר, כז א
, מסובלים אלופינו אז שבעולם תנועה בכל הוא עולם של שאלופו האדם כשיודע יכול
שמעתי,'וכן וכו פרץ אין ואז הכל לסבול אחר ' שה אדם בידיעת כי ממורי כך יתברך
ממנו הכל ומחשבה תנועה וכל כבודו הארץ כל מלא יעלה אם, אף יתברך בכמה היפך
, התפילה של הפירוש ממשמעות דברים זו בידיעה מקום מכל און פועלי כל יתפרדו
כן גם ממנו ששמעתי,'הגם וכו השבירה 'מצד וכו והמתקה הבדלה הכנעה שצריך
הקליפות בין קדושות הניצוצות שנפלו רעות מחשבות מהשכינה להפריד צריך וזרות
, אחד סוגים שני בזה דיש וישכיל יבין, והחכם חן חכם פי,'ודברי וכו כלל דרך ואחד
דרך יכול …אם ממורי ששמעתי, כמו פרט ומה טוב מה אזי מחשבתו לטהר נעים
שיעשה דרך שהוא והמתקה והכנעה הבדלה בענין פרט לאו, ואם מאוד עמוק דרך ידע
לי קורה זה למה
ממנו שהכל כלל לעמוד יוכל ואז יתברך הקליפות ידחו ולא עמדו על אותו בכל
, שיהיה המדריגות נשאר יתברך בו דבוק
5. ב: נ, , תולדות יוסף פורת בן
כבודו הארץ כל מלא כי להאמין מחויב האדם כי והענין לית יתברך פנוי אתר מיניה
יש האדם של המחשבות וכל, וכאשר שלימה קומה הוא מחשבה וכל יתברך מציאותו בו
באה היא וזרה רעה מחשבה איזה בתפילה עסקו בעת אדם של במחשבתו יעלה אל
, שלימה שמים מלכות עול קבלת זה אין בזה מאמין אינו, ואם ולהעלותה לתקנה האדם
כי במציאותו ושלום חס מקצר מובן, ובזה יתברך האומר שמע למה 'וקשה וכו שמע
פעמים, שתי אמר וצריך לו שהיה, דהיינו דעתיה איכוון לא מעיקרא כי לומר איזה
אם, אמנם זרה מחשבה הוא כן גם ששם ידע ' ה מציאות היה לא יתברך צריך לומר
פעמים שתי צחות, וזהו שמע מחינן הש״ס לשון ליה כי, והכוונה דנפחא במרזפתא
כמו האדם את מכה הוא עצמה המחשבה, ולהעלותו לתקנו כדי דנפחא במרזפתא
הוא ולמה שנית פעם חוזר לומר ושלום חס כאילו שמע בפעם שם היה לא ראשון
' ה מציאות הוא, ונמצא יתברך במציאותו מקצר, שמים מלכות עול ובקבלת יתברך ולכך
: חן חכם פי, ודברי אותו משתקין אמר
6. : שם
מחשבה יש לפעמים אמנם, ואם לדחותה שצריך נפשך במה לומר מחשבה איזה אדע
מיד זרה המחשבה שבאה בשעה אם האדם, יתבונן ולהעלותה לקרבה ואיזה לדחותה
יעלה לא, ואם ולהעלותה לקרבה יראה אז ולהעלותה לתקנה במה במחשבתו עלה מיד
, אז לתקנה במה במחשבתו ולבלבל בתפילתו האדם את לבטל באה מסתמא
הבא כי ההוא המחשבה לדחות רשות יש, ואז מחשבתו,'ובזה וכו השכם להורגך יובן
רצוצא דמיית מהיכן, רוחיה נפיק, ביצה שנקרא תפילה בשעת שבאה המחשבה כלומר
היכי אותה וממית המחשבה אותה שדוחה דהיינו דמיית, רוחיה נפיק כלומר האיך הוא
דעל מהיכי, ומשני שלימה קומה ודוחה ממית את לבלבל המחשבה שעלה, כמו נפיק
, ולדחותו האדם כך לדחות לאדם רשות, שיש נפיק, אותה ולהוציא המחשבה את וזהו
דעל מהיכא שאמר: חן חכם פי ודברי נפיק,
7. יעקב תולדות, רנ, א, ויקהל יוסף
בכתבי מבואר יום לתפילת דומה זה יום של תפילה בחינת שאין זלה״ה האר״י, מחר
תפילתו העושה המשנה כוונת, וזהו המשיח ביאת עד, תחנונים תפילתו אין קבע יעוין
לאדם שבאין זרות המחשבות מן זה על מופת מורי בשם ושמעתי שם, התפילה באמצע
ניצוצין ורפ״ח השבירה מסוד האדם שצריך שיתקן באים, והם יום בכל לברר אותם
של זרה למחשבה דומה זה יום של זרה מחשבה ואין ולהעלותן, בחון, והוא מחר למי
, זה על לב שנותן ממורי שמעתי וכאשר הרהורי הוא, אם זרות מחשבות לתקן איך
חסד שהוא בשורשן ולדבקן להעלותם יכוון נשים ואיש בסוד ' וגו אחותו את יקח אשר
. בזה, ודי ישראל בתפארת פגם זרה עבודה, ומחשבת הוא חסד
8. יוסף פורת בן
דהני דהענין דאתי, עלמא בני דהוי י בדח תרי דהני הש״ס פירוש מורי בשם שמעתי
בדחי תרי הוא בריך קודשא וליחד ואיש איש כל עם להתחבר עסקם כל היה ובכלל בעסקיו, או ואיש, איש כל של בביתו הן איש, מעשה פרטי בכל ושכינתיה,
לי קורה זה למה
עמו להתחבר יחודו ליחד יכולים היו לא ושלום חס צער לו שהיה מי זולת, ובפרט, יתברך בו עמו אתו לדבוק עמו, ונתחברו ששמח, עד בדברים, ליה מבדחי הוי לכך
והוא וכו', שמו חן. חכם פי ודברי והבן, גדול כלל
9. יעקב תולדות, פרשת יוסף נח
בשם, דשמעתי והענין מה זלה״ה מורי בכתבי שביאר זלה״ה האר״י למתק דינין
, אז חסד שורש בדין שימצא ע״י, היינו בשרשן, חסד הכל נעשה בשרש הדין ונמתק
. , ודפח״ח בו שמצא זה חסד
בשם כתבתי בזה וכיוצא שטן, כשדרש מוהר״ן שטן, בא נתכוונו שמים לשם ופנינה
, ונעשה אכרעיה ונשקו מיצר הרע בו שמצא, בזה טוב יצר לשם שנתכווין חסד שמים
, מצא לטובה זו גם איש נחום. וה״נ,'יעו״ש וכו חסד שורש והדין הרעה בתוך שהוא
, לטובה, והגבורה הדין מן חסד באמת נעשה אז שמצא החסד בשורש הדין שנמתק
. בו ולכך 'רגיל שיהי התנא הזהיר בו, שיש עבדין לטב שמיא מן דעבדין כל לומר שורש
שורש ידע בפרט זו גם איש, ונחום בכלל כאן, רק בשרשו ונמתק לטב חסד החסד
, שבדין וזה בכלל, דזה זו גם איש 'מנחום ראי דברכות בש״ס מביא לא ולכך. בפרט
ובזה. והבן שם מוהרש״א קושית מבואר
10, יוסף יעקב תולדות. וישלח
ש עד ישראל גלו לא ש״ס ביאר ממורי דשמעתי ונ״ל, ש״ס וביאר וכו'. ובדוד בה' כפרו
וכו בלבד מלכיות שיעבוד אלא המשיח לימות עה״ז בין.'אין
דמי היכי וכו', עולמו קיבל יסורין בלא יום ארבעים עליו שעברו מי בש״ס דאמרו נחשב שזה ס״ד וכי עון, בלא יסורין אין הא והקשה, וכו'. לארנקי ידו המושיט יסורין, הש״י של פרטית בהשגחה המאמין כי יחיה, באמונתו צדיק כי וביאר, עון. , לכפרת
הוא הכל גדול או קטן דבר הן יתברך, ממנו, וא ה האדם של מאורעות כל כי בו ויודע חרדה ומלא נתחרט ומיד חטאו, לסיבת והוא שמיא, דמלכות דינא אדני בדין
יתברך בו מחשבתו ומדבק בו וחוזר מאמין שהוא מאחר. , לו מוחלין מיד ה', ופחד נחשב ומתחרט חטאו לסיבת שזה מאמין שהוא אחר וכו', ידו המושיט גם לכך
שהיא נמשך ומזה ד', בחי' הוא אין שנק' סוף אין כי דוד, נק' זו ובחינה. עון לכפרת וכשאינו וכו'. י״ת ממנו פרטיות בהשגחה הכל השפלות, תכלית שהוא ב' ד' אל ו', זה לי עשה ידי ועוצם כחי אומר רק ית', ממנו פרטיות בהשגחה שהכל זה מאמין
הוא מלכות רק אדנ״י, מלכות ין בד כופר כי הנ״ל, דוד ובבחינת בהש״י כופר נקרא ולעתיד אדם. מבני ית' השגחתו עניני ומסתיר המכסה הקליפה אל ומשועבד מכוסה בפרטי ית' השגחתו יתגלה אז הארץ, מן יעביר הטומאה רוח את אשר המשיח בימות
וכו.'פרטות
וזהו וכו'. דוד בית ובמלכות הוא ברוך בהקדוש שכפרו עד ישראל גלו לא יובן, ובזה
ודפח״ח והבן, בלבד, מלכיות שיעבוד המשיח לימות הזה עולם. שבין
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה