מסעי מטות פרשת
ה׳תשפ״ד בתמוז כ״ז
גליון 51
גניזה טעון | |
פרשה מאירה פרשה מאירה עבדיך דם נקמת לעינינו נקום
בישראל שפוגע מי כלפי מגיב הוא אך מכלום, נפגע אינו ודאי הקב״ה | |
למשה אומר הוא מדין, מלחמת על מצווה שה' בשעה נִקְמַת- "נְקֹם עַּמֶיָך אֶל אַחַרּתֵאָסֵף הַּמִדְיָנִים מֵאֵת יִׂשְרָאֵל "ּבְנֵי ב לא ואילו)(במדבר. הֵחָלְצּו לֵאמֹר הָעָם אֶל מׁשֶה "וַיְדַּבֵר נאמר, העם אל משה בדברי ה׳ּבְמִדְיָן נִקְמַת לָתֵת מִדְיָן עַל וְיִהְיּו לַּצָבָא אֲנָׁשִים "מֵאִּתְכֶם (שם לנקמה)ג קרא ה' שהרי אמר, שה' ממה שינה שמשה אנו רואים. להבין צריך ה'". "נִקְמַת לה קורא משה ואילו יִׂשְרָאֵל", "נִקְמַתּבְנֵי
ה מדבר משה שינה.'מדוע חז״ל הנקמה. עניין כל את להבין צריך עומק, ביתר
אותיות שתי בין שנתן מקדש "גדול, אומרים,
אֲ־דֹנָי מִּקְדָׁש ה' 'ּפָעַלְּתָ 'שנאמר טו (שמות
אותיות)יז שתי בין שנתנה נקמה גדולה, …
ה נְקָמֹות 'אֵ־ל ''שנאמר א צד ")(תהלים
א צב וכיצד)(סנהדרין בנקמה, גדול מה.
בין הקשר של הקדוש לעניין הדבר שייך היא שהנקמה אלא ישראל? ועם הקב״ה לישראל הקב״ה בין הקשר לעומק. ביטוי את שהאוהב מאהבה, נובע הנקמה עיקר בו הפגיעה את תובע אוהבו מהפוגע. ונוקם ממדין נפגעו ישראל שרק לסבור מקום, היה כלפי היא הנקמה כי לישראל, רק היא הנקמה ולכן שלא לחשוב היה אפשר ה', רוממות מצד שנפגע. מי שייכת לא וממילא ופגיעה, צער בו אין כי אצלו, נקמה כלל שייכת ה׳ּבְמִדְיָן נִקְמַת "לָתֵת לקב״ה, ביחס נקמה נאמרת אם אך,"נקמה. והוא נפגע, שאהובו למלך משל בישראל. הפגיעה מחמת זה הרי בשבילו עושה שהמלך סבור האהוב אהובו. בשביל להילחם יוצא כי עבורו, גם היא שהנקמה מרגיש המלך כי לו מתברר אך טובה,
שנוקם עד דעתו מתקררת ולא בעצמו נפגע המלך נפגע, . כשהאהוב הנוגע כל ולכן כרעייתו, הם ישראל אך לפגוע, אפשר אי אכן בקב״ה לעילא לעילא יתברך שהוא אף כן על יתברך. עינו בבבת כנוגע בהם
כקשר שהוא לישראל, האהבה קשר מצד הנה ונקמה, פגיעה מכל מעוררת היא בה', כפגיעה כמוה בישראל הפגיעה ורעיה, בעל בין הפצע את מרפאת הנקמה נקמתה. את נוקם והקב״ה למעלה, כאב
מהפגיעה שבא. העמוק זו ומסיבה דווקא, ישראל בני נקמת את לנקום למשה ה' אמר לכן יראה רבנו משה שגם ה' רצה מותו. לפני תיעשה שהנקמה ציווה אף יחזה בצער שראה שמי כדי ישראל, בני ונקמת ה' נקמת את לעינינו "נקום בתפילה, אומרים שאנו הוא בשמחה. שיקום מספיק לכאורה השפוך". עבדיך דם, נקמת בין האהבה שעומק אלא זאת? שנראה ומדוע צריך ולכן למענם, בנקמה מתגלה וישראל ה' היה העניין כל אילו אותה. יראו שישראל היה לא אזי האויב, את לכלות מרע', 'סור לא או האויב על בניצחון רואים אם, משנה אם כי 'נקמה' נקראת היתה לא הפעולה וכן הגנה פעולת רק אינה הנקמה אולם 'הגנה'. כי עתידית, פגיעה מחשש הרתעה ויצירת על אות בה ויש בעבר, שהיה על רפואה גם אם
הנפגע כלפי העמוק והקשר. האהבה עבור האיש של היא שהנקמה כמובן, להבהיר, יש לכן ישראל. כללות עבור הקב״ה של – ובנמשל אשתו, ובשום ישראל, וכלל הקב״ה ידי על רק להיעשות יכולה נקמה להורות למטה, אלף נלקחו בפרשה ואכן יחידים. ידי על לא אופן בתור ישראל, כלל של פעולה מתוך רק לבוא יכולה שהנקמה
הקב״ה של. רעייתו ידי על שנשפך יהודי דם כל הריגת במהרה ה' שייקום שנזכה להשמיד קנאה, יעיר מלחמות כאיש יתברך וה' המחבלים, הצוררים במהרה שלמה גאולה ויגאלנו רעתנו, ומבקשי אויבינו כל את
ואמן. אמן
בקב״ה אפשר אי אכן הם ישראל אך לפגוע, הנוגע כל ולכן כרעייתו, יתברך עינו בבבת כנוגע. בהם לעילא יתברך שהוא אף כן על מצד הנה פגיעה, מכל לעילא
שהוא לישראל, האהבה קשר
הפגיעה ורעיה, בעל בין כקשר
כאב מעוררת בישראל נוקם והקב״ה למעלה,
נקמתה. את
ישראל עם של והאמונה הרוח אוצרות מתוך נקודות
ומתיקות בהירות בעמקות,
ששון ראובן הרב מאת *
בחסות
הפצועים לרפואת חיילנו, להצלחת מוקדש הלימוד
במהרה בשלום, אמן החטופים! ולהשבת
ששון ראובן הרב של ושיעורים כתבים מתוך נערך. *
אקשטיין חיים ובאחריות בעריכת.
מאוצרות
האמונה
עסקנו החינם, שנאת ותיקון המצרים בין ימי לרגל הקודמת, בפעם
והמחלוקות הכעס בשורש שעומד העצמי המקום מציאת. בחוסר
ובריאה חיובית תרבות ריצירת
והכעס המקום, מציאת מחוסר כתוצאה נובע נחת חוסר של מצב אנשים הלבבות, במעמקי המקום. מציאת מאי הנובע תסכול הוא בקרבם שגנוז והטוב האור למימוש גדולים, לחיים לערכים, . צמאים והכוחות ולהתמלא, להתבטא מקום מוצא אינו העז כשהצימאון אולם של ובתחושה בזעם מתמלאת הנפש אז ונאטמים, נעצרים הפנימיים קצר 'הפתיל וממילא מימוש, ,'חוסר
הבריות עם לחיכוך שמגיעים. עד בנקודה לגעת נבקש הדברים לאור ככל למעשה, ויסודית. חשובה מעצמם אדם בני מנתקת, שהתרבות העצמי המימוש את ומשביתה והאלימות הכעס שלהם, החיובי צריך זה במובן להתגבר. עלולים מדיה של מוגזמת שצריכה לדעת, על לבוא עלולה במסכים, וצפייה עצמית יצירה של חיים חשבון מבפנים הכוחות וממילא ופנימית, זה ודבר ואטומים. חסומים יישארו מנוחה חסרת נפש להוליד. עלול מהמחסומים אחת דוגמא זוהי על להיווצר שעלולים הפנימיים היא כשהתרבות האדם, של רוחו
העצמיות לנקודת ומנוכרת. חיצונית יצירה לעודד מאוד חשוב לכן מלאכה אהבת התנדבות, ועשייה, עצמי מימוש בתנועת יהיו אדם שבני ככל חיוביים. חיים תנועת, ואפיקי מוצאות לא כשהנפשות אך תתגבר. הסבלנות תגבר, הנפשית המנוחה כך הזעם התפרצויות ולכן גבוה, הוא הפנימי המנוחה חוסר מקומן, את
מרובות להיות. עלולות במרחב ואהבה נעימות של אקלים ליצירת בנוגע גם נכונים אלו דברים שהאדם ככל ישראל. בעם השונות הגישות ובין הציבורים בין הציבורי, טובה בעין להביט רחב לב לו יש כן בריאה, בצורה מקומו את מוצא דרך החיבור את ולמצוא אליהם, רגיש ולהיות לכבד ממנו, השונים על כלפי אדם של אגרסיבית התנהגות רבות פעמים עימם. משותף המכנה שבגינה עצמו, עם האדם של פנימית שלווה מחוסר נובעת ממנו, שונים
אחרים כלפי וקשה מבזה בצורה מתנהג. הוא קשות תופעות רבות שפעמים ולומר, להוסיף ראוי אלו לדברים בהקשר וסביב שונים, ציבורים בין במתח בייחוד מופיעות ושנאה, כעס של אלו אלו הן האידיאולוגיות שהמחלוקות נדמה האידיאולוגיות. המחלוקות
מעמיקה בחינה צריך הדבר ואולם, והשנאה, הכעס את שמייצרות שהן או השורש, הן האידיאולוגיות המחלוקות באמת האם ומדוקדקת, ניתן הלא החוצה. להתפרץ בפנים שעצור בכעס שדחקו מתח, גורמי רק ואהבה בסבלנות מלאים הם אך אידיאולוגית, שחלוקים אנשים, לראות שנאה להוליד מחייב שאינו בוודאי אידיאולוגי ויכוח ואמפטיה. טובה עין חברתיים ופערים אידיאולוגיות מחלוקות שבוודאי אף כן, על וניכור. מקום מכל האש, את ולהצית המחלוקות את ללבות יכולים ותפיסתיים יותר רחבה היא המצב שתמונת ולהבין עוד, להעמיק להשתדל, יש העניין שורש אחרים, על ומשטמה כעס שמלא אדם רבות ופעמים ובתסכול פנימי נחת בחוסר עצמו, שלו המקום מציאת בחוסר נעוץ היא הזו ההבנה מקומו. מציאת מחוסר הנובעים הפנימיים ובמכאובים
אלו תופעות מול להתמודדות אחרת גישה מייצרת והיא. חשובה,
בעולם שלום מרבים חכמים ''תלמידי
טוב של מעשיות תנועות שננתב בכך יהיה החברה מריפוי חשוב חלק אדם כל תחומים. במגוון ערכית פעילות חברתיות, התנדבויות וערכים, נינוחה יותר שלו הנפש וערכית, חיובית עשייה של למעגל, שנכנס שנגביר הגאולה, בשורת זוהי מתחזקת. שלו וההקשבה ההכלה ויכולת נדע ובכך שלו, המדויק המקום את אחד כל נמצא והטוב, האור את בכך האחר. של מהשונות דווקא שבאה והטובה הברכה את להכיר גם
וטובה ברכה אלא ועימות, כעס יוליד לא. השוני הרוחנית היצירה היא עומדת שבעולם, היצירות כל שמעל לדעת, ויש העומק את הפועל אל מהכוח מוציא התורה לימוד תורה. של יצירה התורה בלימוד חלקו את מוצא שהאדם ובשעה האדם, של ביותר, הפנימי את מוצאים הם וכיצד ומופיעים, הולכים כוחותיו כל כיצד חש הוא בעולם שלום מרבה התורה לכן, ביטויים. של והמופלא הרחב, האפיק הנכון במקומם הנפשות את וממקמת הלבבות, את מרוממת שהיא, לפי עומק מכוח הכל ושלווה. שעשוע ומרגוע, במנוחה האדם לב וממלאת
זו בפסקה וכותב זצ״ל קוק הרב ממשיך וכך התורה. של הרוחנית: היצירה שהפלגים מה כל מתרחבת, הרוחנית שהיצירה מה "וכל מה כל מרוצתם, בעזוז מסתעפים הרחבה הדעה של 'אז בעולם, מתרבה השלום ותתאדר, תתגדל שהתורה
לי יעשה שלום לי, שלום יעשה במעוזי."'יחזק את שמפוגג התורה, לימוד בעניין חשובה נקודה מוסיף קוק הרב שמוענקת הדעת לרחבות קשור זה דבר בעולם. שלום ומרבה הכעס הדעת מרחבי את מאירה התורה ועמוק. מאיר תורה לימוד, בעקבות ועמוקה רחבה בצורה העולם את לראות האדם יכול, שבאמצעותם אחרים נפשות גווני כלפי גם ומכבדת פנימית הבנה לו תהיה. וממילא כַעַס "ּכִי כאומרו הדעת, צמצום הוא לכעס העיקריים הגורמים אחד כי יָנּוח ט״ַּבְחֵיקּכְסִילִים ז (קהלת את) אלא רואה אינו האדם הדעת, בצמצום. הם הדעת מרחבי הזולת. את לגמרי ודוחה ורצונותיו, שבדבריו האמת הם לכן המציאות. של ועשירה עמוקה והבנה אפים אריכות המעניקים לכל מקום שיש ראינו כאמור, כי בעולם. השלום את ומאירים המעמיקים
את מוצא שהאדם ככל בריאה בצורה, מקומו רחב לב לו יש כן על טובה בעין להביט לכבד ממנו, השונים אליהם רגיש, ולהיות החיבור את ולמצוא משותף המכנה דרך רבות פעמים עימם. של אגרסיבית התנהגות ממנו שונים כלפי, אדם שלווה מחוסר נובעת עם האדם של פנימית הוא שבגינה עצמו, מבזה בצורה מתנהג
אחרים כלפי. וקשה
והמחלוקות הכעס שורש )(ב
מסכסוכיה החברה את לרפא כיצד – שלום' מרבים חכמים 'תלמידי //
את המעניקה היא והתורה במציאות, כוח ולכל גוון מסייעת וממילא המציאות, של הכללית הראייה שייך שהוא אף הזולת. את גם להבין אדם, לכל יכולת לו מעניקה התורה מקום מכל מסוים, לגוון בכך הזולת. של המקום את עמוקה בצורה להבין
בעולם שלום מרבים חכמים א""תלמידי סד (ברכות.) האדם דעת את לרומם התורה, של סגולתה זוהי בקדושה תורה ללמוד האדם צריך כך, ולהאירה. ינעם לנפשו ודעת בלבבו, דבריה יתקבלו למען טובות, מידות. מתוך לראות האדם, דעת את מרומם התורה של הרוחני־אמוני החלק ובייחוד
הבריות בין אמת שלום להשכין וללמדו שבהוויה, הטוב עומק. את ולהוקיר אחד, כל של הייחודי האור את להכיר כולנו שנזכה רצון ויהי ברצון כולנו ושנדבוק ישראל, בית אחינו שאר של הייחודי האור את במהרה השלמה לגאולה נזכה כך ומתוך אחת, אגודה להיעשות, ה',
ואמן! אמן
פניך 'באור הספר מתוך מעובד בארץ- אחד גוי.'
טוב של מעשיות תנועות שננתב בכך יהיה החברה מריפוי חשוב חלק
תחומים במגוון ערכית פעילות חברתיות, התנדבויות. וערכים, יותר שלו הנפש וערכית, חיובית עשייה של למעגל שנכנס אדם כל הגאולה בשורת זוהי מתחזקת. שלו וההקשבה ההכלה ויכולת, נינוחה,
שלו המדויק המקום את אחד כל נמצא והטוב, האור את, שנגביר האחר של מהשונות דווקא שבאה והטובה הברכה את להכיר גם נדע. ובכך
עוצמה אמונית 6-ב דקות ביום!
עינינו והאר
רק 10 ₪
בחודש
המותאם יומי לימוד
השנה למעגל
ספרון נוח כיס שליח הבית עד
mhd. co. il/vhaer-eineinu // 053-301-6116
אָשִׁיב לִבִּיַ אֶל
גַּעֲגוּע שֶׁל הֻלֶּדֶת יוֹם גַּעֲגוּעַ שֶׁל הֻלֶּדֶת יוֹם
מופק העלון
באדיבות אקשטיין חיים ובאחריות בעריכת שגב- מיכל 050-3201660: עיצוב לשמוע נשמח הערות/הארות? לכם! יש office@mhd. co. il | 053-3016-116 mhd. co. il
ליקירכם השבת עלון את להקדיש? רוצים ועוד נשמת לעילוי / להצלחה / לרפואה העלון את להקדיש. ניתן
hodaya@mhd. co. il | נוספים: לפרטים 054-5408-756
דעה הארץ למלאה עכשיו תרמו בעולם האמונה אור את ולהפיץ להמשיך לנו! ועזרו בנקאיתwww. MHD. co. il בהעברה או |: פאגי בנק | הארץ" "ומלאה סניף52 | חשבון182 | 756903
חינם הצטרפו קהילת חברי לאלפי בוואטספ דעה הארץ מלאה
תכנים יום בכל וקבלו
היום את לכם שיאירו
וילדים הורים השבת שולחן סביב
בתוכם ושכנתי – פניך 'באור פי על.'מעובד מקושטת נראתה היא עדיין אך אבא, של הארבעים ההולדת יום שזהו פי על אף נרות, ארבעים בה היו לא אבא. לכבוד עוגה הכינה אמא במטבח,
זאת בכל המיוחד היום את לציין שצריך החליטה אמא אבל כן, לפני שבוע למילואים יצא שהוא כיוון בבית, היה לא עצמו אבא. ויפה. נחתוך כך אחר שלו. בבסיס אותה שיראה לאבא, התמונה את "נשלח העוגה. את לקשט כשסיימה אמא אמרה העוגה", את נצלם בוא "יאיר,
אתה איפה יאיר? בעצמנ… אותה ונאכל "? אותה, בסלון נשאר יאיר רק מהעוגה, לטעום וחיכו במטבח, אמא סביב התקבצו הילדים שכל בזמן לעוגה. התקרב לא. יאיר
אבא של ההולדת יום זה היום? שמח לא "אתה אמא. שאלה יאיר?" קרה, "!"מה מתמיד יותר עוד אליו מתגעגע אני כי – לאכול לי בא לא אבא, של ההולדת יום בגלל "דווקא יאיר, ענה "!"להפך", בעתיד הנביאים, לפי לבינינו. הקב״ה בין אהבה של חודש זהו באמת אבל עצוב, חודש סתם כמו לפעמים נראה אב אב. חודש יתחיל השבוע מתפללים ואנחנו לה', העז הגעגוע את בנו מעוררת האהבה – האבלות באה לקב״ה, שלנו האהבה בגלל דווקא הזה. בחודש גדול חג יהיה
המקדש בית את ויבנה אלינו שישוב. ומתחננים
לדיון נקודה:
וגעגוע אהבה מתוך אבלות ובין אב), חודש של האבלות לא היא – שאמרנו מה (שלפי ותסכול ייאוש מתוך עצבות בין הבדל יש? האם
בהווה המצב עם ומה – החורבן על? אבלות
: שאלה לא צרות לנו יש הרי בעתיד? המקדש בית על ולדבר בעבר, החורבן על להתאבל למה כך, כל קשה ישראל בעם כשהמצב
בהן להתמקד לא למה בהווה, ? פשוטות
ברוחנו לתאר צריך לעם, לבוא הראויים אז העם. על פעולתו ואת המקדש אור את במאגרי רוחנו את ממלא הוא כמה יתברר לחיים משמעות וקדושה, אחדות ואהבה, אור היטב יתברר ואזי בזה. וכיוצא היצירה וחשק המדרגה בחסרון מושרשים האומה שברי שכל לדחוף גדול כוח יתעורר וממילא העתידית. עם בבד בד ממילא, העתיד. אל ולהתקדם נתעורר ההווה, את ולתקן לשפר המאמץ העתיד אל יחדיו להתקדם ובחשק, במרץ אל שלנו הפנימי בקשר נדבך עוד להוסיף אל שלנו הרוח בסיגול והמקדש, הקודש הנבואה בספרי המובעות העתידיות, המדרגות כניצני שלנו, החיים במעמקי ומתרוצצות לצמוח ומבקשים בארץ, נראו אשר קודש לגאולה שנזכה וטוהר. קודש חיי של עדן לגן
ואמן אמן במהרה, ! שלמה
הספר מתוך המצרים' בין 'ימי מאמר להרחבה:
בתוכם ושכנתי – פניך.''באור
: תשובה הגלוי ההווה על רק שיביט מי, אכן, מלחמות כדוגמת רבים, ליקויים בו יראה בקרב ומחלוקות פירודים ביטחוניים, ואיומים ואף ועוד. רוחניים משברים ייאוש, העם, כל את לתקן כוחנו בכל להשתדל יש שבוודאי העניין בעומק מקום מכל שבהווה, , הליקויים נובע הללו הליקויים של הפנימי השורש חדשה חיים קומת אל בהתקדמות, מהצורך בעומקם ההווה חסרונות עתידית. מדרגה אל העתידית המדרגה חסרון של סימפטומים. הם חסרון של שיקוף הן בהווה הקיימות הבעיות גדולות מדרגות אותם שהן יותר, ויסודי עמוק וההבשלה ולהחיותו, העם אל לבוא הראויות שהעדרן לכך גורמת הללו המדרגות אל עולמו את ברא ה' כך ההווה. באתגרי, ניכר חדשה לקומה בשלה שהמציאות, שבשעה ההווה בקומת סדקים להיווצר, מתחילים הקומה את ולהוליד להתקדם בנו לדחוק כדי חסד זהו ההווה. במצב רק נסתפק ולא הבאה, להישאר לנו נותן שאינו העולם, בהנהגת ה'
מלאך בחינת בנו, ודוחק בינונית, במדרגה המדרגות כל שיופיעו עד גדל, ואומר ש׳מכה'
ישראל לעמו הכין שה'. השלמות, כדוגמת המופיעים החסרונות שכל נבין כן על המסבבים החיים, בחילת רוח, וקוצר ייאוש וכל ושנאה פירודים ומשטמה, כעס עימם הרוח בחסרון נעוצים אלו כל בזה, כיוצא קודש חיי רוח העם, אל לבוא הראויה, הגדולה שנשמות ה', בית ובטוב במקדש שמקורן מאוד אליו מתגעגעות כבר זה בדור, ישראל גם מחסרונו. בצמא שמתעלפות וכמעט אל להביאנו נועדו מסביב, האויבים אתגרי לגדול אותנו מאלץ ללחום, והצורך שלמותנו, אל ויותר יותר בכך ולהתקרב רוחנית, מבחינה
להיוולד המבקשת הפנימית. השלמות ראייה מספק ההווה בליקויי שהמבט נמצא הוא ובאמת תיקון, מהדרוש מאוד חלקית הפתרון ומקור הבעיות לשורש יורד. אינו באמת שהם ההווה, משברי כל את להבין כדי והאורות המקודש המקדש בחסרון נעוצים
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה