בס״ד
**פרשת תבוא – הר גריזים והר עיבל כהמשך לאברהם אבינו**
מרצבך הלל
לוחמי צה״ל נפצעו: אתמול 3 בינוני וקל, וקצין — ארבעה שאבטחו מפיצוץ מטען בשכם. כ-1, 500 מתפללים לקבר יוסף נפצעו בפיצוץ מטען, עבור כניסתם את הצירים, כשיצאו מרכב שהופעל בסמוך אליהם. הצצתי בתגובות של אנשים (אתר):
1. החיילים חשו יותר חופש מהתנועה ההזויית של החיים. 2. שהמתנחלים המשיחיים יאבטחו את עצמם. 3. חיילים משלמים בדם על עבודת האללים של הדתיים הר קיניים. 4. עד מתי ייהרגו וייפצעו טובי בנינו לשם קידום המתנחבלים?
---
בפרשת תבוא מובא הציווי להעמיד את האבנים בהר גריזים והר עיבל, ולומר שם את הברכות והקללות.
ועולה השאלה: מדוע ביום הכניסה לארץ ישראל צריך עם ישראל ללכת עד שכם ולהעמיד את האבנים הגדולות הללו?
בגמרא סוטה לז ע״א (מופיע גם בילקוט שמעוני על ספר יהושע, וכן במדרש) כך: שעם ישראל הלך 60 מיל (כ-30 ק״מ) באותו יום, והרגו כל מי שעמד בדרכם, ואח״כ היה טקס של הנחת אבנים, ואמרו את הברכות, ואח״כ עשו סעודה גדולה ועשו את הקללות. ושוב צריך להבין: לשם מה כל זה נצרך?
---
**שאלה: מה באמת הקשר שלנו למקום הזה, לשכם? **
לפי הסברו של האברבנאל — ניתן ליישב: שבימי קדם נהגו המלכים להשאיר מצבות של זיכרון בשער הניצחון (ניתן לראות זאת בכל כיבוש וניצחון של נפוליאון בפריז). תורתנו הקדושה לא נאבקת בו וכוחותיו, אלא מרוממת אותם.
לכן אומרת התורה: בכניסה לארץ תבנו מבנים מונומנטאליים לכבוד ניצחון המלחמה וכיבוש א״י, אך תכתבו על גבי המומנט המפואר כן — שהכוח מאת ה׳ יתברך, ועל כן את כל התורה.
---
ניתן להוסיף, לענ״ד: שהתורה רוצה ללמד אותנו שעם ישראל נכנס לארץ ישראל לא סתם, אלא כממשיך דרכו של אברהם אבינו.
אברהם אבינו הגיע לארץ ישראל, ובשכם התגלה אליו ה׳ לראשונה, ושם הובטח לו שזרעו יירש אותה. "שם התחיל הכל."
עם ישראל בכניסתו לארץ מבטא את ההמשך של אברהם אבינו. שם ה׳ הבטיח לו שהוא יקבל את ארץ ישראל, ועם ישראל שם מבטא את הצעידה לקראת ירושת הארץ שהוא מתחיל כעת.
במקום אותו מעמידים כדי לבטא שכל עניין ירושת הארץ — המשכו של אברהם אבינו — תלוי בקיום התורה.
ממילא מובן שהטקס הזה הוא המשך ישיר של דבר ה׳ לאברהם, יחד עם ביטוי לאחיזה וכיבוש.
---
מתוך ההבנה שתנאי הכרחי לירושת הארץ הוא החיבור לתורה ולדרכו של אברהם — עיקר הויכוח שלנו היום במדינה הוא: למה אנחנו כאן?
האם בגלל השואה — במצרים או בגרמניה?
האם בגלל שאנחנו חזקים?
האם בגלל שמגיע לנו גם מדינה?
לא — אנחנו ממשיכים בגלל ההבטחה לאברהם אבינו (דברים ז, ז–ח):
״לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה׳ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְּעַט מִכָּל הָעַמִּים: כִּי מֵאַהֲבַת ה׳ אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם. ״
כשמבינים את הגישה הנכונה לארץ ישראל, כל ההתנהלות והגישה נראית אחרת. ללא זה מגיעים כך הרבה כך כל בעיות: התברגנות, סתאבות, שחיתויות.
שנזכה להיות דבוק בדרכו של אברהם אבינו, ונבין את יעודנו בארץ הקודש, ומתוך כך נלך תמיד בדרך התורה ולא נעזבה לעולם.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה