דהל אליבא כתא – ג׳רבא תוניס כנסת בית
מהו הזמן המוקדם ביותר שאפשר להתפלל בו תפילת שחרית?
**1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ט עמוד ב: **
״תניא נמי הכי: ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום.
אמר רבי זירא: מאי קראה – ״יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים״ (תהלים עב, ה). ״
**2. רש״י שם: **
מאי קראה – עם הנץ החמה. כלומר: כשיוצא השמש – היינו עם הנץ החמה – שמצוה להתפלל.
**3. רש״י ברכות דף כו: **
״ותיקין המקדימין להתפלל עם הנץ החמה. ומקדימין למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצוותו. ״
זו הגמרא – מתי מתחיל זמן תפילת שחרית לכתחילה?
**4. רא״ש ברכות פרק ד סימן א: **
״זמן תפלת השחר… אע״ג דעיקר תפלת השחר מצותה עם הנץ החמה כד כתיב ייראוך עם שמש, מ״מ אם התפלל בשעה זו יצא, דפשיטא דמילתא לא חש התנא לפרשו, ומשעלה ברק השחר והאיר פני המזרח יראה זמנה, דכיון דזמן המאוחר שלה הוא בזמן התמיד, ה״ה לכל זמן המוקדם. ״
❖ מה מוסיף הרא״ש על דברי הגמרא לגבי תחילת זמן תפילת שחרית? ומדוע?
למרות שעיקר מצוות תפילת שחרית מנץ החמה, כתב הרא״ש שאפשר להתפלל שחרית כבר מעלות השחר. סברת הרא״ש: משום שתפילת שחרית נתקנה כנגד קורבן תמיד של שחר, על כן זמניהם שווים.
לכך עולה מדברי הגמרא שישנה הקבלה בין זמן הקרבת התמיד לסוף זמן תפילה, בדומה:
**5. תלמוד בבלי ברכות דף כו עמוד ב: **
איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: תניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי:
אברהם תקן תפלת שחרית… מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות – שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות.
ערוך השולחן הביא את דברי הרא״ש להלכה:
**6. שולחן ערוך אורח חיים סימן פט סעיף א: **
״זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ״ייראוך עם שמש״ (תהלים עב, ה). ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא. ״
❖ מהו, בלשון ערוך השולחן, תחילת זמן תפילת שחרית לכתחילה? ומה בדיעבד?
❖ מה מוסיף ערוך השולחן על ״הזמן משעלה עמוד השחר״?
ערוך השולחן מחדד את דברי ברורה: המשנה
**7. משנה ברורה סימן פט ס״ק ב-ג: **
(ב) ומשמע מדברי המחבר, דקודם ״האיר״ לא יצא אף בדיעבד. וכן הסכימו הרבה אחרונים דלא כמגן אברהם.
(ג) ובעינן שיאיר פני כל המזרח, ולא סגי במה שהבריק השחר כנקודה בלבד.
❖ מהי המחלוקת בין משנה ברורה למגן אברהם בנושא תחילת זמן תפילת שחרית בדיעבד?
**תחילת זמן תפילת ״שמונה עשרה״ של שחרית בשעת הדחק**
**8. תלמוד בבלי ברכות דף ל עמוד א: **
אבוה דשמואל ולוי, כי הוו בעו למיפק לאורחא, הוו מקדמי ומצלי (כשהיו צריכים לצאת לדרך, היו מקדימים ומתפללים) מקדמות השחר. וכי מטי (ומשיגיע) זמן קריאת שמע, קרו (קראו). כמאן (כמי סברו)?
תניא… השכים לישב בקרון או בספינה – רבי שמעון בן אלעזר אומר: קורא קריאת שמע, וכשיגיע זמן תפלה מתפלל, ומסמוך גאולה לתפלה. אומר: בין כך ובין כך קורא קריאת שמע ומתפלל, במה קמיפלגי (הם חלוקים במה)?
מר סבר: תפלה מעומד עדיף. ומר (ת״ק) סבר: גאולה מסמך (לתפלה) עדיף… רב אשי מצלי בהדי צבורא ביחיד.
כי הוה אתי לביתיה הדר ומצלי (והתפלל חזר) מעומד. אמרי ליה רבנן: לעביד מר כאבוה דשמואל ולוי! קאמר להו: לא חזינן לרבנן קשישי (חכמים זקנים ממנו) דעבדי הכי (שעשו כן).
**9. רש״י שם: **
קורא קריאת שמע – ימתין עד שיגיע זמן קריאת שמע, ויקראנה ואחר כך יתפלל.
תפלה מעומד עדיף – לפיכך היו מקדימין להתפלל מעומד בביתם, שלא יצטרכו להתפלל בדרך, שיכול לכוין את לבו.
רב אשי – היה ראש ישיבה במתא מחסיא, ודורש, והוא לא היה מתפלל קודם בית המדרש. אלא כשמגיע זמן קריאת שמע, היה לוחש הרבה יחד למתורגמן העומד לפניו, ובעוד שהמתורגמן שמשמיע לרבים קורא את שמע, הוא קורא שמע ומתפלל מיושב, שלא להטריח את הצבור לקום מפניו, שלא רוצה לצאת.
❖ מהן הדעות לגבי תפילת שחרית ליוצא לדרך? מה הטעם לכל אחת מהשיטות?
❖ כמי סובר רב אשי?
הראשונים נחלקו כמי נפסקה ההלכה:
**10. תוספות שם ד״ה מסמך: **
מדקאמר רב אשי לא חזינן לרבנן קשישי דעבדי הכי, משמע הכי, והכי פסקי פסקי הלכות גדולות כר״ש בן אלעזר… דאין הלכה כמותם.
**11. רא״ש ברכות פרק ד כ: **
רבינו חננאל ז״ל פסק: כאבוה דשמואל ולוי. דאפילו רב אשי לא פליג עלייהו, אלא קאמר לא חזינן רבנן קשישי, והיינו טעמא, אבל רב אשי מתפלל מיושב. הלכך יותר טוב שיקדים ויתפלל מעומד.
ומסתבר טפי כמו שפסק רבינו חננאל ז״ל, כיון דרב אשי לא פליג אדאבוה דשמואל ולוי, ולא רצה להקדים… הלכתא כוותייהו.
❖ בעל הלכות גדולות פסק כמי, וכמי פסק רבנו חננאל? באר את נקודת המחלוקת שביניהם.
❖ הרא״ש הכריע כמי? באר את טעמו.
**12. שולחן ערוך אורח חיים סימן פט סעיף ח: **
״בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר, וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה. ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה, לו לקרות ק״ש על הדרך, דהיינו שיתכוין בפסוק ראשון (אם אפשר), עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומד ויסמוך גאולה לתפלה. ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך. ״
❖ באר ערוך השולחן פסק כמי?
❖ מהו תחילת זמן תפילת ״שמונה עשרה״ של שחרית בשעת הדחק?
**13. משנה ברורה שם ס״ק מא: **
״אם אפשר״ וכו׳ – רצונו לומר (ערוך השולחן) דאם יודע שגם ק״ש פסוק ראשון לא יוכל לכוין במקום שהוא, כגון בדרך, גדודי חיה וליסטים, מותר לקרוא ק״ש גם כן בביתו תיכף משעלה עמוד השחר, אף על פי שעדיין לא הגיע הזמן עיקר.
**14. משנה ברורה שם ס״ק ד: **
ודע, דדברי ערוך השולחן אינם אמורים רק לענין חובת מצות תפלה בלבד, דיצא בה אחר שהאיר המזרח… אבל לענין ק״ש שקודם התפלה, לא איירי המחבר בסימן זה.
**הלכה למעשה: **
זמן תחילת תפילת שמונה עשרה של שחרית משעת הנץ החמה, ובשעת דחק רשאי להתפלל משיעלה עמוד השחר.
יש לציין, לימודנו עסק בתפילת שחרית, אך יש לדעת שלמעשה ישנם שתי סוגיות הלכתיות נוספות בנושא שחרית: תחילת זמן קריאת שמע וזמן הנחת טלית ותפילין.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה