הפלה מלאכותית והפסקת הריון

הריון והפסקת מלאכותית הפלה \ קרון שו חנן הרב

הדין יסודות

ב נז סנהדרין נהרג נח בן רב דבי אגדתא בספר כתיב דהוה אחא בר יעקב ר' אשכח

קרוב ואפילו אשה מפי ולא איש מפי בהתראה שלא אחד ובעד א' בדיין

העוב על אף אמרו ישמעאל רבי משום … מילי מנהני רין דרבי טעמיה מאי

ישמעאל? דכתיב ט- {בראשית אדם איזהו ישפך דמו באדם האדם דם שופך }ו

. אמו שבמעי עובר זה אומר הוי באדם שהוא

ד ט מלכים הלכות רמב״ם. עָלָיו נֶּהֱרָג אִמּוֹ בִּמְעֵי עֵבָּר אֲפִלּוּ נֶּפֶּשׁ שֶּׁהָרַג נֹחַ בֶּּן

שם רש״י ובישראל לא שיצא עד נדה במסכת כדתנן, העולם ויר אחד יום בן תינוק

. נפל ואינו חדשיו לו שכלו בגוויה ליה דקים היכא חייב, ההורגו

ג ה נידה משנה וְזוֹקֵק מֵת, בִטְמֵא וּמִטַּמֵּא בִנְגָעִים, וּמִטַּמֵּא בְזִיבָה, מִטַּמֵּא, אֶּחָד יוֹם בֶּּן תִּינוֹק

וְנוֹחֵל הַתְּרוּמָה, מִן וּפוֹסֵל בַּתְּרוּמָה, וּמַאֲכִיל הַיִּבּוּם, מִן וּפוֹטֵר לְיִבּוּם,

. וּמַנְחִיל. חַיָּב וְהַהוֹרְגוֹ,

א נט סנהדרין בסיני, נשנית ולא נח לבני נ לישראל נח. לבני ולא אמרה מדלא אדרבה

! לישראל ולא נאמרה נח לבני בסיני נישנית שרי דלישראל מידעם ליכא

. אסור כוכבים ולעובד

שם תוס'

מכל דפטור גב על אף פטור, וישראל חייב כוכבים דעובד העובָּרים, ועל

מקום. שרי לא

'נפש נחשב?'מי - י רש" שיטת

משנה ה משנה ד פרק סנהדרין מַעֲלֶּה מִיִּשְרָאֵל, אַחַת נֶּפֶּשׁ הַמְאַבֵּד שֶּׁכָּל לְלַמֶּּדְך יְחִידִי, אָדָם נִבְרָא, ָלפִיכָךְ

. מָלֵא עוֹלָם אִבֵּד כְּאִלּו הַכָּתוּב ּעָלָיו מַעֲלֶּה מִיִּשְרָאֵל, אַחַת נֶּפֶּשׁ הַמְקַיֵּם וְכָל

מָלֵא עוֹלָם קִיֵּם כְּאִלּוּ הַכָּתוּב. עָלָיו

ב עב סנהדרין הונא: רב אמר בנפשו. להצילו ניתן הרודף קטן צריך אינו רודף קסבר

קטן. שנא ולא גדול שנא לא התראה יצא הונא לרב חסדא רב איתיביה

שאני הוא רודף ואמאי נפש מפני נפש דוחין שאין לפי בו נוגעין אין ראשו

לה. רדפי קא דמשמיא התם

רש״י: להורגו וניתן, הוא נפש לאו העולם לאויר יצא שלא זמן "דכל

ואין כילוד ליה דהוה להורגו, בו נוגעין אין אשו ר יצא אבל אמו. את ולהציל

. נפש מפני נפש "דוחין

מ״ו פ״ז אהלות: משנה

אברים אותו ומוציאין במעיה הולד את מחתכין לילד מקשה היא ש האשה

נפש דוחין שאין בו נוגעין אין רובו יצא לחייו, קודמין שחייה מפני אברים

. נפש מפני

א ז ערכין ליהרג שיצאה האשה. . שתלד עד לה ממתינין אין פשיטא, ! היא גופה

וכתיב הואיל אמינא ס''ד איצטריך ממונא האשה בעל עליו ישית כאשר

. קמ''ל, מיניה ליפסדיה ולא הוא, דבעל

צט סימן מהרי״ט פשיטא, ומדפריך. כלל נדנוד אין נפשות איבוד דמחמת משמע

רש״י שיטת הרחבת

א מד נדה תוס' אם תאמר, ואם ד לומר תמצי בבטן להורגו מותר הוי ולא אמו מתה אפילו

רשות דרך סכין שמביאין השבת את עליו מחללין אמאי בקופסא, מונח

מקום דמכל לומר, ויש דערכין. קמא בפרק כדמוכח האם לקרוע הרבים

אע״ג השבת את עליו מחללין נפש פקוח משום גוסס דהא, להרגו דמותר

למיתה גוססין דרוב הנשרפין בפרק, ר כדאמ פטור ההורגו אדם בידי

השבת. את עליו ומחללין

מדוייק, אינו התוספות: לשון כ" אות וציונים גהות ה להרוג שרי דמאן

. טעם בלא "העובר

סט סימן ב חלק משפט חושן משה אגרות שו״ת פעמים שני שכתבו איהו ד״ה ע״א מ״ד דף נדה התוס' מלשון לטעות ואין

. . להרגו מותר לשון סופר טעות שהוא וברור פשוט ד את״ל לגרוס וצריך

. בבטן ההורגו דפטור

'נפש נחשב?'מי - ם שיטת״הרמב

רוצח הלכות א

הוֹרו ּלְפִיכָךְ בְּמֵעֶּיה הָעֵבָּר לַחְתֹּךְ מֻתָּר לֵילֵד מַקְשָׁה שֶּׁהִיא שֶּׁהָעֻבָּרָה ָחֲכָמִים

מִפְּנֵי בְּיָד בֵּין בְּסַם בֵּין כְּרוֹדֵף שֶּׁהוּא אֵין רֹאשׁוֹ מִשֶּּׁהוֹצִיא וְאִם לְהָרְגָהּ. אַחֲרֶּיהָ

וְזֶּהו נֶּפֶּשׁ מִפְּנֵי נֶּפֶּשׁ דּוֹחִין שֶּׁאֵין בּוֹ ּנוֹגְעִין עוֹלָם שֶּׁל טִבְעוֹ

האיסור מקור? מה

רצח - משפטים פרשת מזרחי אליהו: ר'

ספק התראת דהוי משום אלא אינו ר העוּב על פטור שישראל מה ּכל

. הוא נפל דשמא

שז״ל - לא סימן יאיר חוות שו״ת

שאלתך דבר ועל. שאלה לזנונים שהרה איש אשת נתחרטה המעשה ואחר

כנחל הורידה רק עינה בת פוגת תתני אל לילה גם יום גם בבכי קולה ונתנה

וגם לבעלה והגידה מראשה דמה זוב כי עד בכותל ראשה והטיחה דמעה

כאשר רק תעשה. עלי' יושת אשר וככל תשובה לה שיסדרו מחכם בקשה

אשר וסתה פסק המעשה שנעשה מאז באשר ממנו שנתעברה חששה היה

לו ושאלה חכם אל הלכה שנים כמה בעלה תחת בהיותה כסדרן תמידין לה

בקרבה אשר המקולל זרע לשלשל רוכל מאבקת דבר לגמוע רשאית אם

אישה תחת תשטה כי אשה כזו שאלה לשאול הקשית בזה. דעתי ובקשת

דבר איש באשת השאלה תכונת כי ואחשבה כזה חכם לשאלת פניה ותעיז

. נברא ולא ה הי לא הוא בדוי

שאלתך גמור היתר היה מ״ש לפי וא״כ לולי תורה מדין שאלת אשר

. . אחריהם. והזונים הפריצות פרצות גדר מפני וביניהם בינינו הפשוט המנהג

וישראל העוברין על נהרג נח דבן גב על אף לא מ״מ דפטור נהי נהרג אינו

. . שרי פשיטא לה ממתינין אין על הש״ס דמקשה זה מה א״כ לומר ואין

ראיה משם ואדרבה להרג שנתחייבת מפני ור״ל היא גופה כדמפרש די״ל

, פשיטא סתם מקשה ולא היא גופה ממ״ש משמע דינה נענה תיתי דמהיכן

העובר, להציל להמתין סברא היה היא גופה סברת דלולי נגרום שלא כ״ש

הילדים שוחטי באלים מנחמים עדיף דלא לכתחילה אסור דודאי מיתתו

וה לבטלה ש״ז הוצאת באיסור פליגו מכל נוצר להיות שראוי משום והטעם

קודש זרע. טיפה

חובל- צז מהריט. להכותו יוסיף דלא בל״ת שנאסר הוא חובל איסור עובר הריגת איסור

שיעור- חצי קנה סימן דעה יורה שיק מהר״ם שו״ת כמקצת דהוי התורה מן דהיינו וע״כ להורגו רשאי אינו בעובר לישראל וגם

. שיעור וכחצי נפש

דרבנן- ד- חלק אומר יביע שו״ת א סימן העזר אבן יד סי' (חאה״ע ח״א יהודה בית בשו״ת עייאש מהר״י להגאון הוית )וחזי

הולד להפיל כדי סם לשתות שנתעברו המניקות לנשים מותר אם, שנשאל

להרוג איסור יש לישראל דאף נט) (סנהד' התוס' ד' שהביא ואחר. העובר

כוס לשתות מותרת ומה״ט, פו״ר על מצווה האשה שאין שכיון לומר שאין

. נפש הוי דלא כיון הולד להפיל סם לשתות ג״כ מותרת א״כ עיקרין הא

ה דהתם ליתא, טעמא ינו דטעם הכא משא״כ פו״ר, על מצווה האשה שאין

מיהא אסור להפיל רפואה בשותה גם נפש, כהורג דהוי משום האיסור

מדרב שאסור יד), סי' (חאה״ע הים שפת בשו״ת מאיו מהר״י וכ״כ. . נן

בכלל ואינו מדרבנן, אלא אינו זה איסור מ״מ העובר, להפיל סם לשתות

שפ״ד. איסור

אלא איסור אין עובר דבהריגת יהודה הבית כתב לא כאן עד ולפע״ד

כעין דהו״ל סם, שתיית ע״י כשמפילה אלא מדרבנן, גרמא. בעלמא

ביותר חמירה המ הדעה

סט סימן ב חלק משפט חושן משה אגרות שו״ת

מלא רציחה איסור איכא לרש״י ואף להרמב״ם בין לתוס' בין לדינא ולכן

עובר על גם תרצח לפקוח אף להורגו ואסור ממיתה, ההורגו שפטור ורק

ולא ההיתר הוא בלידתו תמות שלא אמו להצלת ורק אינשי דכל נפש

בפשיטות אסור. זה ש דהאם צורך שום בשביל

האם תמות שמא חשש שיש אומרים שהרופאים שאף הוריתי זה ומטעם

מחללין היו האיסורין וכל שבת חלול שלענין אף העובר, את יהרגו כשלא

ספיקא וספק קטן ספק בשביל גם דהא שאמרו חשש במדת עוברין והיו

מ״מ מחללין, פאים להרו האומדנא שתהיה עד אסור יהיה העובר את להרוג

האם שתמות לודאי קרוב גדולה צריך רודף שנחשב מצד דהוא דמאחר

שי. רודף שהוא ודאי כעין היה

הרופאים דעת שלפי הולדות דאף הולדות, בין לפ״ז חלוק שאין פשוט וגם

הנקראת במחלה ילדים איזה דנולדים כהא רבות שנים יחיו שלא כאלו הם

תיי- סקס יהיה שהולד עתה שנתחדש בעובר הבדיקות ע״י כשנודע אפילו

אפילו להתיר אין רודף ואינו סכנה ליכא דלהאם כיון אסור כזה ולד

אמרתי זה ומטעם. מזה והאב האם יחלו וגם מאד גדול יהיה שהצער

תורה שומרי להרופאים זו בדיקה יעשו שלא יהיו כי מזה תועלת יהיה לא כי

שילכו יארע וגם ולהאם להאב צער רק ויגרמו העובר את להפיל אסורים

עור לפני על שיעברו ונמצא להפילו תורה שומר ואינו נכרי רופא אצל

ים האחר את רודף

ב סימן כ חלק אליעזר ציץ שו״ת החליטו רפואיות בדיקות ואחרי רביעיה, שהרתה אחת באשה הוה עובדא

חיים הנותרים שלשת יוולדו דאזי אחד עובר להמית ההכרח שמן, הרופאים

מתים כולם יוולדו, אחרת על זאת מותר אם ת״ח שהוא מבעלה ונשאלתי

דומה לא זה ואם בחיים ישארו שהאחים כדי מהם אחד להמית דין פי

אמרו דאם ה' הלכה התורה יסודי מה' בפ״ה ברמב״ם הנפסקה לההלכה

כולם יהרגו כולכם נהרוג לאו ואם ונהרגהו מכם אחד לנו תנו עכו״ם להם

מישראל אחת נפש להם ימסרו. ואל

נאמר מישראל אחת נפש להם ימסרו ואל כולם יהרגו של הזה הדין לדעתי

מי על בדייקא "נפש בשם כבר,"שנקרא של הדין הורגו על חל שאז ומפני

. יעבור ואל "יהרג בהם שהדין עבי."רות הג' בין הנמנה דמים שפיכת

כמבואר הוא נפש לא העולם לאויר יצא שלא זמן דכל בעוברין ומשא״כ

נח בן ורק וברש״י, ע״ב, ד' בסנהדרין כדאיתא העוברין על נהרג

בסנהדרי. ן העו את וההורג. . עליו ומיתה רוצח שם אין בר

שנולד לאחר אבל שהוא דרך בכל למותו לגרום אסור פגום שנולד הגם

בספר חזי ופוק יסורים, מלאי שעה חיי רק וחייו החיונים אבריו בכל ביותר

בשינויים שנולד ולד על שנשאל נ״ג סימן ח״א מאהבה תשובה שו״ת

שרואה מי על נופל חד ופ שמורא עד להנה חיה ודמות אדם דמות גדולים

להמיתו לסבב מותר אם קצר בזמן למות ועומד קיימא בר ואיננו, אותו,

להלכה העלה אשר וזאת דדינא לעומקא ונחית ההלכה את ובירר והשיב

סיבה לסבב או לפגוע יד לשלוח אדם לשום וחלילה דחלילה, למעשה

הזה הולד להמית וגרמא ובכלל עושה א הו כן והעושה הוא דמים שפיכות

ההוא הולד של המבהיל תיאורו באריכות יעו״ש ותורותיו, אלקים חוקי נגד

הוא נורא כי

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות