בס״ד פרשת / מוריה כנסת בית / קהילתי שיעור הר / תשפ״ג אמור כהן רועי ב
אמור פרשת
מום בעל כהן פסול האם? ו האיסור טעם מה:
תשתנה? ההלכה
אמור (פרשת יז כא, ויקרא חכמה )משך
יקרב5 לא מום בו יהיה אשר לדרתם עך מזר איש יח) (יז-. ב יקר לא מום בו אשר איש כל כי אלהיו). לחם (להקריב דענין והנראה ביאור. וצריך רש״י, ועיין טעם, הוא לכאורה על מורה והעיון השכל אין אשר החוקים, מחלק הוא הקרבנות פה פתחון ליתן שלא הויה רק שם שום נאמר לא ולכן זה.
, למינים… תוהא10 לבו העובד הכהן יהיה שמא לחוש יש כן, ואם הזהירה זה על אשר מסתפק, או בעבודה מודה יה יה ולא עליו, לבבכם… בכל "לעבדו יג) יא, (דברים,"תורה יאות לא וזה ועבודתו בה מודה שאינו כיון והעובד, המכפר יהיה שהוא
פסחים… ריש רש״י שפירש כמו פסולה, וכמו15 יתברך, השם למעלת יאות לא זה נביא, ידי על ולגלות התחבולה מן היה לכן עכן. אצל אני' דלטורין 'וכי שאמרו בכשרים כשר הוא אם אף להקרבה, פסול מום שבעל האלקית, הכמוס מטעם מהשי״ת גזירה בו והמום בצדיקים, וצדיק תוהא לבו או בעבודה מודה שאינו מי כהן יהיה אם לכן אצלו.
ה20 מזבח משירות,'ויבדל בו המום ויפרח מום בעל יהיה, עליו, בו- מום אשר איש כל "כי לבבו, תרמית עליו גלויה יהיה "ולא
,"קריב י "לא כן גם אמו- ממעי כן ונולד וחסיד צדיק שהוא אף צדיק כי לבבו, זדון לסיבת אינו בו שנולד המום שודאי אף
אמר לא. ורשע וזה25 יקרב", לא מום בו יהיה אשר מזרעך "איש שאמר והוא יקרב- לא מום בו אשר איש כל "כי לבבו, זדון על גלוי "ו אינ כאן "יהיה" מלת חסר ולכן ברייתו. מתחלת בו שהמום, אף יקרב לא כן גם וחסיד, צדיק והוא מומי, איש שהוא, שמורה
יתברך. . התעלומות היודע שיודע ממה לאיש יודע לא כן. ואם
30 כליה– שתרם כהן מותו לאחר לו ייטמאו האם? בניו
ב מג, נזיר בבלי לו מטמא אינו אביו של ראשו נקטע רב: אמר חסדא רב, אמר
שהוא35 בזמן ולא שלם שהוא בזמן לאביו קרא: אמר, מ״ט? דערבות בפקתא קאזיל מעתה, אלא המנונא: רב א״ל. חסר מת ליה: אמר ליה! ליטמא דלא נמי הכי לרישיה, גנבי ופסקוה
כל לא באביו מיחייב, באחריני לומר יש השתא קאמרת? מצוה
. שכן
40 משנה אה ח א, לות באדם: אברים ושמונה וארבעים מאתים הרגל בפיסת שלשים בארכובה חמשה בשוק שנים בקורסל עשרה אצבע בכל ששה בפיסת שלשים צלעות עשרה אחד בקטלית שלשה בירך אחד בזרוע45 אחד במרפק ושנים בקנה שנים אצבע בכל ששה היד עשר ושמנה מזה ואחד ומאה מזה ואחד מאה בכתף וארבעה
לב של במפתח ששה בצואר שמנה בראש תשעה בשדרה ות חולי ובאהל במשא במגע מטמא ואחד אחד כל בנקביו וחמשה בשר עליהן אין אם אבל כראוי בשר עליהן שיש בזמן אימתי
באהל מטמאין ואין ובמשא במגע מטמאין: כראוי 50 טו ב, אבל רדב״ז הנהרג לקרובו ליטמא כהן רשאי שאין כלבו בס' וכתוב
והרוג חסר כשהוא ולא שלם כשהוא ולאמו לאביו ' דאמרי חסר ליה חשבינן אם55 חסר. הוא מה ידעתי ולא דוכתי. בכמה נשפך לא שהרי למימר איכא מאי חנקוהו אם דמו שנשפך מפני הרוג אלא למילתיה אמרה דלא תימא וכי כלום חסר ולא דמו שהרי לו יטמא לא דם משלשול שמת מי ונאמר בוא א״כ בחרב
הוא אלא חסר נקרא שלא למימר לך אית מאי אלא חסר בגופו ניכר כשחסרונו חסר60 יהיה שלא מת לך אין דאלת״ה ל״ג (איוב מרואי בשרו יכל )דכתיב חסרון הוי מחיים דחסרון סברת אחר נמשך הזה שהדין ותו
חסרון הוי לא מחיים דחסרון ז״ל הרא״ש הכריע וכבר
וכתב שנהרג משמע אביו של ראשו דנקטע דהך דסתמא ותו מזה65 זה איבריו נתפרדו שלא שלם שהוא בזמן ז״ל רש״י עלה משום איריא ומאי ראשו שנקטע זה כגון חסר שהוא בזמן ולא
נקטע שלא פי על אף נהרג שזה משום לי תיפוק איבריו שנפרדו
ראשו… עיון לי צריך זה דין. הילכך חסר היה אם מת שנא ולא הרוג שנא דלא אצלי הנכון אלא שהיה70 בשלימות היה מיתה דבשעת כיון לו מטמא מחיים חסרון או אבר ממנו שנפרד או מיתה לאחר חסר ואם מחיים זה הרי ראשו דנקטע ההיא כגון מיתה בשעת שנפרד או הניכר
א חסר לו… מטמא אינו לפניו שהכל גב על ף
"שו מח סימן ט חלק אליעזר ציץ ת 75 אבר מגופו כשנחתך מקרוביו לאחד ליטמא לכהן מותר אם פ ד' ליום אור ת״א בס״ד. שאלה מותו. לאחר או בחייו 'פנימי א״י ר' הגאון מוהר״ר ידידי לכ״ת וברכה שלום תשכ״ו. וירא
שליט״א. וולדינברג אשר80 לקרובו להטמא לכהן מותר אם נשאלתי לימודנו בשעת לכ״ת אני פונה ידידותנו סמך על פנימי. אבר נחתך גופו מ להלן שכתבתי מה על הצלולה דעתו לחוות. בבקשה
… עיה״ק ירושלים תשכ״ו. מרחשון י״ט א' יום ב״ה תשובה משה85 ד״ר הרב ושלם הירא הרה״ג ומכובדי לידידי תובב״א. בערב קבלתי היקר מכתבו ברכה. ורב שלום שליט״א אויערבך
כדלהלן. ו להשיב מתכבד והנני בעיון עליו עברתי שבת. נחתך מגופו אשר לקרובו להטמא לכהן מותר אם היא השאלה השוואת עפ״י כת״ר בא תשובה חצי חכם וכשאלת פנימי. אבר שם90 ופירש״י ג', ד' ובסוטה ע״ב מ״ג ד' בנזיר הסוגיות, שתי הטומאה כלל החי, מן אבר טומאת שעל דכשם ולומר לחדש וע, צמות גידים בשר כברייתו שלם כשהוא הוא שלו כדברי מת טומאת ענין גם כן ה״ג, מת טומאת מה' בפ״ב הרמב״ם בא ועפי״ז כנ״ז. אבר ג״כ לו כשחסר דוקא הוא חסר, כשהוא חסר95 ט' סעיף שע״ג סי' יו״ד בשו״ע בזה הכתוב שגם לבאר ולכן עצם בו שיש אבר או עצם על הכוונה ג״כ שהוא כל ממנו
ממנו שחסר רובו ק בגוף להטמא לכהן שמותר המסקנא אל בא אם בין שלם, הגוף נקרא עדיין כי עצם, בו אין אשר פנימי. אבר
המחוכמים עכת״ד אחריה אם בין המיתה לפני. נחתך ולא100 הדעת. על מתקבל אבל גדול, חידוש הוא החידוש והנה (א) ב שם בסוטה התוס' דברי ליישב גם בדעתי עלה דעפי״ד 'אכחד
ור״ע… ד״ה ע״ב. ג' באו שהדברים מה הוא, חידושו בדבר שישנו הקושי אך (ב) להטעים קשה וביותר בזה, הרמב״ם בדברי סתומים מדי יותר ממנו105 חסר אם שאפילו שכותבים והשו״ע הטור של בלשונם זה להטות מאד מוקשה שהוא כל ובלשון מטמא, ו אינ שהוא כל דוקא עצם עם אבר על, הכוונה
בב״י… ויעוין כל ממנו חסר אם שאפילו הטור דברי על ואילו אלא בזה, חילוק וכל פלוגתא כל הביא לא מטמא אינו שהוא הרמב״ם110 מדברי משמע ושכן בהדיא הרא״ש שכ״כ לזה ציין שהוא כל של שהמכוון ונאמר שנדחוק לא אם ז״ל. והרמב״ן שהזכיר כפי כשעורה עצם על בדוקא הוא ובשו״ע שבטור
שזה נדמה אבל יחיאל הר״ר על החולקים רי בדב זה מלשון
. דוחק. . וראה איש בחזון בפלוגתא115 שנו״נ ט״ו אות ר״י סי' יו״ד חלק שבב״י הנ״ל יחיאל ר״ר ה כדעת הרמב״ם דעת שגם ורו״ל בעושה או נבילה אותו עושה כשהחסר דוקא חסר שנקרא לדידי שיצטרכו לומר דעתו על מעלה אינו אבל טריפה. 'אותו
לדעת שאבל שם מבאר וכמו״כ. עצם עליו שיש אבר שיחסר סגי120 אלא נבילה אותו שעושה דבר שיחסר זאת בעינן לא השו״ע שהוא כל שחסר בכל שם. עיין
על אף אולם )(ג בזה כת״ר מסקנת עם אנכי מזדהה כן פי
יסודיים נימוקים כמה עוד כך על להוסיף יש באשר. להלכה
פיינשטיין הגר״מ נשאל שכבר ראיתי לשאלתו בדומה דהנה
שליט״א אודות125 על והוא: רנ״א, סי' חיו״ד משה אגרות בספרו שהוא אף גופו בחלל ניתוח לו שעשו לאחיו ליטמא כהן יכול אם
בחייו כשהחסירו השאלה היתה דבשם בדומה,)תי (כתב חסר הב שיטה דהא משום כך על בא ובראשונה להתיר, 'והשיב
דהוא בש״ע שהובא, בחיים לחסר מיטמא הרמב״ן שיטת
חיסרון130 ש לומר ומחדש הא' לשיטה גם להתיר מוסיף ושוב מה על רק משמע לאביו דומה דאינו חיסרון שמיה לא מבפנים
שאינו נראה שלא שבפנים מה על לא ו מבחוץ חסר שנראה
בס״ד פרשת / מוריה כנסת בית / קהילתי שיעור הר / תשפ״ג אמור כהן רועי ב
גם מה״ט להתיר דיש פשוט א״כ זה נימוק ולפי שם. עיין דומה
כמובן מותו, לאחר. בנחסר שאול דברי בספר משה האגרות לדברי סתירה מצאתי אמנם שם בדבריו ליה דפשיטא ז״ל, נאטאנזאהן להגרי״ש יו״ד על
חיסרון5 לבין מבפנים חיסרון בין בזה חילוק דאין מזה, להיפך ובלשונו מבחוץ, שלימה איננה עכ״פ מבחוץ או בפנים לי דמה
שם. עיין משה… האגרות לדברי סייעתא גם מצאתי זה לעומת אבל הרי הגאון הוא שגדול מי לדעת בדבריו כוון משה אגרות דהבעל
ז״ל שיק המהר״ם דבעינן10 לומר זאת בסברתו הקדימו שכבר שינוי ע״י שמו נפקע דאז וגלוי הניכר חיסרון בזה אביו הוי ולא לא וא״כ וגלוי ניכר אינו נמי הרי מבפנים וחיסרון כדמעיקרא,
בכה״ג לו מיטמא ושפיר השינוי ע״י שמו. נפקע
להזכיר יש להאמור נוסף יסוד (ד) והראב״ד הרי״ף שיטת ז״ל
כן15 דכהן אלא ושו״ע, ברמב״ם בזה כהנפסק דלא להלכה דס״ל עצם על לו ואפי אביו של המת מן לאבר אפילו מיטמא
. כשעורה … בנדו״ד להתיר חזק נוסף יסוד לפנינו הרי. ולפי״ז
יעוין זאת. עוד (ה) במאירי פוסקים שיש שכותב שם נזיר על
ולגולגולת לשדרה הוא מיטמא אבל שלו א' לאבר מטמא שאינו קכ״ה20 ר״ל מנינו ולרוב א' ושוק ירכים ב' שהוא בנינו ולרוב בלשון ע״ז ומסיים ראב״י, דעת שזה שבהם הדקים: אף אברים דעות ולפי שם. עיין עיקר יראה וכן הפוסקים גדולי דעת וכן
בפשיטות נמי מותר אלה כמובן. בנדו״ד שיק המהר״ם של חילוקו עפ״י ובעיקר האמור, מכל ולכן (ו) וגם25 דכו״ע, אליבא זה שיבוא משה. האגרות גם כוון שלדעתו כזאת שמראשית כת״ר, של חילוקו סברת בצירוף לרבות נלענ״ד המדרש, בבית לפנים ליכנס היא שראויה הודעתי
פנימי אבר פו מגו שנחתך לקרובו להיטמא לכהן להתיר שיש
מיתה לאחר ממנו נחתך אם. ואפי' בהוקרה30 ומתוקנין וטובים ארוכים חיים לנו יתן חיים ומחיה וולדינברג יהודא אליעזר. ובהערכה
ממשלי בציטוטו הקטן שמואל חידש? מה
יט ד, אבות 35 ובכשלו תשמח אל אויבך בנפול כד) (משלי אומר הקטן שמואל
אפו מעליו והשיב בעיניו ורע ה' יראה פן לבך יגל: אל
יט ד, אבות על רמב״ם החכם40 אבל הציווי, זה אמר אשר הוא ששלמה פי על ואף [כ] העבירה מזאת ומזהיר המידה בזאת מחנך היה. הזה
יט ד, אבות לרשב״ץ אבות מגן
אומר הקטן שמואל: הפירוש… אמרו הקטן, שמואל וקראוהו או45 עצמו את מקטין שהיה ע״ב], כד הי״ג פ״ט [סוטה בירושלמי הרמתי… משמואל קטן, שהיה כמו המינין, ברכת תיקן והוא
ב… כח [ברכות השחר תפלת בפרק. ]שנזכר
שמואל בו חידש ומה אמרו ע״ה המלך שלמה הפסוק, וזה
? הקטן תדיר50 לאומרו רגיל היה שכך כי], אם [ד״ה ז״ל משה רבינו פירש ז״ל שלמה רבינו פירש וכן העבירה מזאת אדם בני, להוכיח
בנפול. ][ד״ה אין הלב ואפילו מפלתו על לשמוח אין רשע, האויב היה ואפילו מדותיו בטוב כט] [לא איוב שאמר וכמו בגילה, להתעורר, לו אפילו55 רע'. מצאו כי והתעוררתי משנאי בפיד אשמח 'אם כאילו הוא הרי האויב במפלת השמח כי בלב, התעוררות
לפניו אויבו שיפיל רצונו להשלים חייב. וא ה ברוך הקדוש שיפול הוא ויכול ה], יז [משלי ינקה' לא לאיד 'שמח ועוד, נפשו היתה אם לו שישמחו יחפוץ לא שהוא וכמו במפלתו. הוא60 אם שכן וכל אחרים. על הוא ישמח למה אויבו, נפש תחת מחוייב שהוא חברו, במפלת לשמוח שאסור למקום, מחוייב
, כמוהו
כמ״ש רשעים, של במפלתן שמח אינו הוא ברוך הקדוש ף וא דה״י [ע״פ חסדו' לעולם כי לי״י הודו נאמר החלוץ, לפני 'בצאת הקדוש65 אמר וכן זו. בהודאה נאמר לא טוב כי ואילו כא], כ ב ואתם בים טובעים ידי מעשי השרת, למלאכי הוא ברוך
ובפרק ב] [י ממגילה בראשון שנזכר כמו שירה, אומרים אחד שזאת אחר, טעם נתן והכתוב ב]. לט [סנהדרין ממונות דיני הוא ברוך הקדוש כשיראה אויביך, בנפול שתשמח השמחה
רצונך להשלים שלוחך שחשבתו בעיניו ירע בה, שמח. שאתה 70 פירש כן עליך, וישיבהו אויבך מעל שיסירהו אפו מעליו והשיב
'והשיב תוב שכ ממה זה, דקדק והשיב]. [ד״ה ז״ל שלמה רבינו פשט לפי ואפילו ושב. כתיב ולא יח], כד [משלי אפו' מעליו אדרבה זו, בשמחה לאויבך להרע חושב אתה יאמר, הכתוב מעליו75 ויסיר במפלתו שמח שאתה בעיניו ירע שהשם לו, תיטיב בין אין בפרק מוכח וכן לו. תיטיב בשמחתך הרי ההוא, האף
דסני מאן אמר הוה, חליש הוה כי דרבא א], מ [נדרים המודר אפו מעליו והשיב בעיניו ורע י״י יראה 'פן וכתיב לי, יחדי 'לי
ב נה [ברכות הרואה בפרק הוא וכן יח]. כד. ][משלי מלמד80 אפו, אלא נאמר, לא אפו חרון שגורסין, ספרים ויש עונותיו… כל על לו שמוחלין גירסת זו גירסא נראית היתה ולא חידש שלא לומר והוצרכו פירשוה, שלא ז״ל, הראשונים
תדיר זה פסוק. מר לו רגילותו אלא אחר דבר הקטן שמואל אלא נאמר לא שזה א], [טז ממגילה בראשון אמרו וכבר
רשעים85 'ובאבוד נאמר, כהמן העולם באומות אבל, בישראל לשמוח מותר ישראל מפושעי הוא אם וכן י יא [משלי. ]רנה'
מקום של שונאו שהוא מפני אלא אותו, שנאתו מפני לא. , לו המשומדים על ], מ״י פ״ב רבתי [אבל בירושלמי אמרו וכן לבנים ומתעטפים לבנים ולובשים שמחים קרוביהם שמתו, 'הלא90 שנאמר מקום, של שונאיו שאבדו מפני מתאבלים, ואינם כא קלט [תהלים אתקוטט' ובתקוממיך אשנא יי. ]משנאיך טז כט [משלי יראו' במפלתם 'צדיקים עליהם, נאמר. ]וכבר
לחברו אדם. ן שבי דברים של באויב אלא נאמר, לא והכתוב הרנה [ויעבור] (ותעבור) ב], [לט מסנהדרין ברביעי אמרו וכבר רנה95 רשעים 'באבוד עזריה, בן אלעזר ר' אמר לו], כב א '[מלכים רנה עמרי, בן אחאב באבוד י], יא. [משלי
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה