לה״ו רב שוקרון, חנן לנשים "אורות" מדרשת
התורה מסירת \ שיעור1 אבות מסכת
הקדמה
1. ב ל קמא בא א
: יהודה רב אמר אמר רבא דנזיקין מילי לקיים חסידא למהוי דבעי מאן האי
. דברכות מילי לה ואמרי דאבות מילי
2. ב טז ברכות. ויעקב יצחק אברהם והם לשלשה אלא אבות קוראים אין
המסירה דרך
3. א א אבות לִנְבִיאִים וּזְקֵּנִים לִזְקֵּנִים, וִיהוֹשֻׁעַ, , לִיהוֹשֻׁע וּמְסָרָהּ מִסִּינַי, תּוֹרָה קִבֵּּל ַמשֶׁה
ל מְסָרוּהָ ְוּנְבִיאִים מְתוּנִים הֱווּ דְבָרִים, שְלשָה אָמְרוּ הֵּם. הַגְּדוֹלָה כְנֶׁסֶׁת אַנְשֵּי
לַתּוֹרָה סְיָג וַעֲשׂוּ הַרְבֵּּה, : תַלְמִידִים וְהַעֲמִידו ּבַּדִּין,
4. ר״ע רא1 ברטנו כִּשְאָר הַתּוֹרָה מִמִּצְוֹת מִצְוָה פֵּּרוּש עַל מְיֻׁסֶּׁדֶׁת אֵּינָהּ זוֹ שֶׁמַּסֶּׁכֶׁת לְפִי אֲנִי, אוֹמֵּר
כֵּּן גַּם הָעוֹלָם אֻׁמּוֹת וְחַכְמֵּי וּמִדּוֹת, מוּסָרִים כֻּׁלָּהּ אֶׁלָּא שֶׁבַּמִּשְנָה, מַסֶּׁכְתּוֹת
חֲבֵּרו עִם הָאָדָם יִתְנַהֵּג כֵּּיצַד הַמּוּסָר בְּדַרְכֵּי מִלִּבָּם שֶׁבָּדוּ כְּמוֹ, ֹפָרִים ס ְחִבְּרוּ
שֶׁהַמִּדּוֹת לְךָ לוֹמַר מִסִּינַי, תּוֹרָה קִבֵּּל מֹשֶׁה זוֹ בְּמַסֶּׁכֶׁת הַתַּנָּא הִתְחִיל לְפִיכָךְ
אֵּלּו אַף אֶׁלָּא מִלִּבָּם, הַמִּשְנָה אוֹתָםּחַכְמֵּי בָּדוּ לֹא הַמַּסֶּׁכְתָּא שֶׁבְּזוֹ וְהַמּוּסָרִים
בְּסִינַי: נֶׁאֶׁמְרוּ
5. ב נד עירובין לו וְשָנָה אַהֲרֹן, נִכְנַס הַגְּבוּרָה. מִפִּי לָמַד מֹשֶׁה מִשְנָה: סֵּדֶׁר כֵּּיצַד רַבָּנַן, ֹתָּנוּ
מֹשֶׁה מֹשֶׁה לָהֶׁן וְשָנָה בָּנָיו, נִכְנְסוּ מֹשֶׁה. לִשְׂמֹאל וְיָשַב אַהֲרֹן נִסְתַּלֵּּק פִּירְקוֹ,
1 עובדיהְמבַּרְט רבי ( נוֹרָא 1515 - 1440 בה. היהודית הקהילה ומנהיג ירושלים העיר רב פרשן, היה )
רַבִּי אַהֲרֹן. לִשְׂמֹאל וְאִיתְּמַר מֹשֶׁה, לִימִין יָשַב אֶׁלְעָזָר בָּנָיו, נִסְתַּלְּקוּ פִּירְקָן.
מֹשֶׁה לָהֶׁן וְשָנָה זְקֵּנִים נִכְנְסוּ זֵּר. חו מֹשֶׁה לִימִין אַהֲרֹן לְעוֹלָם אוֹמֵּר: ֹיְהוּדָה
כׇל נִכְנְסוּ זְקֵּנִים, נִסְתַּלְּקוּ ּפִּירְקָן. הָעָם. פִּירְקָן מֹשֶׁה לָהֶׁן וְשָנָה בְּיַד ּנִמְצְאו אַהֲרֹן
, אַרְבָּעָה בְּיַד, שְלֹשָה בָּנָיו הַזְּקֵּנִים וּבְיַד, וּבְיַד שְנַיִם ּכׇ הָעָם ל. אֶׁחָד סְתַּלֵּּק ִנ
בָּנָיו נִסְתַּלְּקוּ פִּירְקָן. בָּנָיו לָהֶׁן שָנוּ אַהֲרֹן נִסְתַּלֵּּק פִּירְקוֹ. אַהֲרֹן לָהֶׁן וְשָנָה, מֹשֶׁה
. אַרְבָּעָה הַכֹּל בְּיַד נִמְצָא פִּירְקָן. זְקֵּנִים לָהֶׁן שָנוּ
6. ה ברכות א לוחות את לך "ואתנה דכתיב מאי לקיש בן שמעון ר' אמר חמא בר לוי וא''ר
להורותם כתבתי אשר והמצוה והתורה?"האבן הדברות עשרת אלו,'לוחות'
וכתובים נביאים אלו כתבתי' 'אשר משנה, זו 'והמצוה' מקרא, זה,'תורה'
מסיני. למשה נתנו שכולם מלמד גמרא, זה 'להורותם'
7. ים2 חי דרך משה קבל ולא כחו, פי ל מקבל הוא המקבל כי קבלה, לשון משה אצל אמר
תורה גבי מעתה אלא שם; דאמר (ה.), שבועות במסכת כדאיתא התורה, כל
והא לה, דידע מאן איכא מי* חי", כל מעיני "ונעלמה כא) כח, (איוב דכתיב
וגו ערכה אנוש ידע "לא יג) פסוק (שם 'כתיב שקבל לומר אפשר אי כן."אם
כל משה התורה עד כולה התורה כל שידע מה התורה קבל* אלא כולה,
למסור לו אפשר היה משה כי ליהושע', 'ומסרה אמר אבל לקבל. שאפשר
משה לו מסר אשר כל למסור ליהושע אפשר היה וכן ליהושע. קבל אשר כל
מסר אחד כל הגדולה, כנסת לאנשי נביאים וכן לנביאים, זקינים וכן לזקינים,
הגדולה כנסת אנשי מן בל א לקבל. יפה שכחם מפני לאחר, קבל אשר כל
כנסת אנשי מן כי בסמוך, שיתבאר וכמו ולהמעט, לפחות הדורות התחילו
2 בצלאל1609 בן ליווא יהודה רבי ( - 1512 ) - מהר״ל ה מפראג. , פוסק, מנהיג. דעות והוגה מקובל
לה״ו רב שוקרון, חנן לנשים "אורות" מדרשת
למעט. הדורות התחילו ואילך. הגדולה כך אחר שזכר הזוגות כל וכן, . הזכיר
קבלה לשון, רק אבל כחו. כפי מקבל והוא במקבל, תולה 'קבל' לשון כי
עד היה זה ודבר כן. גם כחו כפי מוסר והוא המוסר, אל שייך היא המסירה
. הגדולה כנסת אנשי
שמים8. יראת ב פח שבת לִפְנֵּי הַשָּרֵּת מַלְאֲכֵּי אָמְרוּ לַמָּרוֹם מֹשֶׁה שֶׁעָלָה בְּשָעָה לֵּוִי: בֶּׁן יְהוֹשֻׁעַ רַבִּי אָמַר
לְקַבֵּּל לָהֶׁן: אָמַר נֵּינוּ? בֵּּי אִשָּה לִּילוּד מַה עוֹלָם, שֶׁל רִבּוֹנוֹ הוּא: בָּרוּךְ הַקָּדוֹש
וְאַרְבָּעָה וְשִבְעִים מֵּאוֹת תְּשַע לָךְ שֶׁגְּנוּזָה גְּנוּזָה חֶׁמְדָּה לְפָנָיו: אָמְרוּ בָּא. תּוֹרָה
כִּי אֱנוֹש ״מָה וָדָם? לְבָשָׂר לִיתְּנָהּ מְבַקֵּּש אַתָּה הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא קוֹדֶׁם דּוֹרוֹת
וּב ֶׁתִזְכְּרֶׁנּוּ בְּכׇ שִמְךָ אַדִּיר מָה אֲדֹנֵּינוּ ״ה׳ תִפְקְדֶׁנּוּ״? כִּי אָדָם ן אֲשֶׁר הָאָרֶׁץ ל
תְּנָה ָהוֹדְך! הַשָּמָיִם״ עַל
9. שמואל3 מדרש חטאו יראת שקדם לא אם באדם תתקיים לא והחכמה שהתורה בהיות כי
ויראת מתקיימת חכמתו לחכמתו קודמת חטאו שיראת כל התנא וכמאמר
עתיך אמונת והיה הכתוב שאמר וכמו והתורה כמה הח קיום של אוצר היא ה׳
הזקנים שאר וכל ויהושע במשה היה אשר ה׳ ויראת אוצרו היא ה׳ יראת וגו׳
המסכתא שזאת ולפי להם. ולמסירתה התורה לקבלת להם שעמדה היא
התורה אוצר והיא ותוכחות ומוסרים והענוה היראה אדני על מיוסדת כולה
סדר יסד לכן כאמור והחכמה המדות כי לומר בתחלתה התורה כל קבלת
ללמד וגם התורה את שיקבלו להם שגרמו הם הם המסכתא בזו שנשנו הללו
. הללו ה׳ ביראת תחלה שיחזיק צריך תורה ללמוד שהרוצה העם את דעת
3 אוזידא1545 די שמואל רבי ( – 1604 מ )מקובל. האר״י של הראשונים מתלמידיו צפת.
( המאירי שלמה בן מנחם רבי 4 1249 – 1316. פרובנס וחכמי התלמוד מפרשי הראשונים מגדולי )
דברים10 שלשה שמואל דרש מ. תשכח לבל תלה על התורה להעמיד השלשה וכל דברים שלשה אמרו הם
כלומר בדין. ממתינין שיהיו הכוונה בדין מתונים הוו ואמרו עולם. עד מפיהם
אקח כי הכתוב כמ״ש בו יטעו שמא הדין לפסוק ימהרו ולא במתון בו שיעיינו
מישרים אני אז במתון דין ב לעיין וזמן מועד לוקח כשאני כלומר וגו׳ מועד
. וישר אמת דין ואדין אשפוט
1. מאירי4
מתונ הוו. בדין ים בדבר שיתיישבו עד הדין את לחתוך ימהרו שלא כלומר
להם שיתברר עד שיאחרוהו להם ברור הדין פסק אין אם לומר צריך ואין
, לפנים צריך אינו שזה אלא. לדעתם. להם ברור כשהדין אפילו כך ומתוך
ולא בדבר יתיישב יעו ולא היושר שיתחייב מה כפי אלא הדין יחתוך כעסו ר ו
. . שכלו עיני את כחותיו וחולשת טבעו רפיון או דברים בהם יש שהדינים
דע ובשקול בסברא תלויים הרבה. הדיין ת
2. רשב״ץ5 מלמדין אין אומרים שהיו שמאי בית כדעת שלא הרבה. תלמידים והעמידו
דר׳ באבות נזכר שהוא כמו שמים וירא וכשר צנוע הגון לתלמיד אלא תורה
נתן, לבית יכנס אל כברו תוכו שאין תלמיד כל גמליאל רבן אומר היה וכן
אדם לכל מלמדים אומרים הלל בית אבל. המדרש אלעזר ר׳ כשהושיבו וכן
ספסלי כמה ואתוספו הכל ונכנסו הפתח שומרי נסתלקו ר״ג והעבירו עזריה בן
. . מדרשא בבי יומא ההוא הגון שאינו לתלמיד השונה הזרוע בפ׳ שאמרו ומה
. בגיהנם. נופל סתם אבל שמעניה וסאנו מקולקלים שמעשיו בתלמיד הוא זה
הרבה. תלמידים להעמיד הזהירו זה ועל אחריהם לבדוק צריך אין אדם בני
5 (הרשב״ץ1361 דוּרָאן צמח בן שמעון; רבי – 1444 אלג׳יריה רבני מגדולי היה.),
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה