ניצבים

גלת תשרפ םיבצינ

ניצבים פרשת

הדבקות

בַּחַיִּים… "וּבָחַרְתָּ

בוֹ" וּלְדָבְקָה

יט ל, כ)-(דברים

שאלה

יט ל, (דברים בה' לדבוק הציווי נאמר -בפרשתנו אֶת לְאַהֲבָה "ּובָחַרְּתָּבַחַּיִים… כ):

בֹו". אֱֹלהֶיָך…ּולְדָבְקָה ה'

הדבקות? מדרגת מהי

להשיגה? ניתן כיצד

הזה? בעולם כאן לה לזכות אפשר האם

השיגוה? שכן אלו הגיעו מקומות לאילו

ה' עבודת של שיאה

מופיעה היא כלל כשבדרך מקומות, במספר הדבקות מצוות נכתבה בתורה מִצְֹותָיוּתִׁשְמֹרּו וְאֶת תִירָאּו וְאֹתֹו אֱֹלהֵיכֶםּתֵלֵכּו ה' "אַחֲרֵי ה': עבודת דרכי כל בסוף

ה). יג, (דברים תִדְּבָקּון" תַעֲבֹדּוּובֹו וְאֹתֹו תִׁשְמָעּו ּובְקֹלֹו

אותו, ועובדים מצוותיו ושומרים ממנו, ויראים ה', אחרי הולכים שאנו אחרי

ה'. עבודת של שיאה היא שהדבקות כך לדבקות, מגיעים אנו

העיקרית הבריה

נברא על מעיד ב) א חלק ה' (דרך שהרמח״ל עד הדבקות, מעלת היא גדולה כך כל

אליו: טפלים הבריות וכל הבריאה עיקר שהוא זו למעלה שהגיע

שבת לקראת דלת

לדבקות היינו הזה, הגדול לענין עצמה) (ייעדה התעתדה אשר (הנברא) הבריה "ואולם מה שאר וכל הבריאה, שבכל העיקרית תיקרא היא שזכרנו, כמו שמו, יתברך בו אל בחינה באיזו או צד באיזה עוזר אלא יהיה לא הנבראים) (שאר במציאות שיימצא כן ועל לדבקות), המגיע לנברא עזר כלי מעין רק היא הבריאה כל (כלומר וימצא לשיצלח התכלית,

שזכרנו". העיקרית לבריה טפלים הבריות) (כל ייקראו

הדבקות. מדרגת מהי במעט לבאר ננסה כן ועל מבהילים, ממש הרמח״ל דברי למקום וכולם הפנימי. אל מהחיצון הכבד, אל מהקל בעניין ביאורים מספר נראה

הולכים. אחד

חכמים בתלמידי להידבק

אוכלה, אש נקרא הוא ברוך שהקדוש מכיוון דבק. מלשון מגיעה דבקות המילה כי מט) פיסקא עקב (פרשת הספרי במדרש בארו לכן זו, באש להידבק לאדם אפשרות ואין "ולדבקה ה': מייצגי שהם חכמים בתלמידי להידבק הוא דבקות המילה משמעות בחכמים הידבק אלא באש… ולידבק למרום לעלות לאדם לו איפשר היאך וכי בו,

ובתלמידיהם".

– חכמים בתלמידי שהנדבק ביארו א) יז, עקב פרשת זוטרתא (פסיקתא אחר ובמדרש ותלמידיהם בחכמים דבוק בו. "ולדבקה בשכינה: נדבק כאילו – בעולם ה' נציגי

בשכינה". מדבק כאילו הכתוב עליו ומעלה

בספרים, התורה את הלומד על בה יש מעלה חכמים בתלמידי ההידבקות רואה חכמים בתלמידי הנדבק אך פרטיים, במקרים הדין מה יודע בספר שהלומד

קודש. היא שנייה שכל שלמים חיים מקיימים כיצד

איתם להתחתן

שצריך והוסיף ב) ו, דעות (הלכות החזקה היד בספרו להלכה זה עניין פסק הרמב״ם "מצות בחברתם: תמיד להיות ולהשתדל החכמים תלמידי משפחות עם להתחתן תדבק, ובו שנאמר כענין ממעשיהם ללמוד כדי ותלמידיהם בחכמים להידבק עשה הידבק זו מצוה בפירוש חכמים אמרו כך אלא בשכינה, להידבק לאדם אפשר וכי וישיא חכם תלמיד בת שישא להשתדל אדם צריך לפיכך ותלמידיהם, בחכמים (סחורה) פרקמטיא ולעשות חכמים. תלמידי עם ולשתות ולאכול חכם. לתלמיד בתו

הלת תשרפ םיבצינ

חכמים צוו וכן בו, ולדבקה שנאמר חיבור מיני בכל להן ולהתחבר חכם לתלמיד

דבריהם". את בצמא ושותה רגליהם בעפר מתאבק והוי ואמרו

שבכל לראות צריך תדבק", "ובו מצוות את לקיים הרוצה כי עולה מהרמב״ם ובקשריו בעסקיו בסעודתיו, חכמים, תלמידי סביב נמצא הוא החברתיים) המעגלים (בכל חייו

החכמים. תלמידי עם המתמדת החברתית השהייה היא הדבקות עיקר המשפחתיים.

המחשבה דבקות

הדבקות של עיקרה לשיטתו הדבקות. בעניין שונה כיוון מבאר יא) (דברים הרמב״ן הזמן: כל בבורא המחשבה דבקות המחשבה, בעולם הקורה אישי פנימי תהליך היא לא תמיד ואהבתו השם זוכר שתהיה לומר דבקות) (המושג הדביקה שתכלול "וייתכן אדם בני עם דבריו שיהיו עד ובקומך, ובשכבך בדרך בלכתך ממנו מחשבתך תפרד

ה')". על (חושב ה' לפני הוא אבל עמהם, איננו ולבו ובמקביל), איתם משוחח (כאשר ובלשונו בפיו

בזמן זוכרו והלמדן מקיים, שהוא המצוות בזמן ה' את זוכר הרגיל ה' עובד ה'. לפני במחשבתם נמצאים הם מחייהם שנייה בכל הדבקות, אנשי אך הלימוד, ולכן מאוד עצומה מדרגה זוהי בשבוע. ימים שבעה ביממה, שעות וארבע עשרים שתהיה הזאת המעלה באנשי "וייתכן זו: מדרגה על מופלאים דברים כותב הרמב״ן

לשכינה". מעון בעצמם הם כי החיים, בצרור צרורה בחייהם גם נפשם

בחייהם הדבקות אנשי אך ועשרים, מאה אחרי החיים בצרור נצרר רגיל אדם

האור. מתיקות טעם את ומרגישים השכינה באור וצרורים קשורים הם

הולכת תמיד שהשכינה והוסיף הרמב״ן, דברי את הביא יא) (דברים הרקאנטי בלכתו הבורא מן לעולם מחשבתו תיפרד שלא הוא "הדבקות אלו: אנשים עם זאת מעלה בעצמם שיש והאנשים תמיד, השם עם דבריו שיהיו עד ובקומו ובשכבו

החיים". בצרור צרורים בחייהם ואף עמהם הולכת היא כי לשכינה מכון עצמם הם

יותר בעולם גדול יותר תענוג אין כי ביאר ב) (בראשית הקדוש החיים אור ובספר ונחמדת וחביבה עריבה בעולם תשוקה שאין לדעת לך "יש בה': הדבקות מאשר ויודע המכיר הרוחני לחלקי ובפרט לנבראים לה) (שמקווים ומקווית ונתאבת ונאהבת המגעת חיונית נפש כל יכספו ואליו יתברך באורו כהדבקות האלהות אור בחינת

ה' ". בנועם לחזות נפשם תצא יתברך אורו מנועם קצת להכיר

שבת לקראת ולת

בשמותיו דבקות

בבוראא. ציור שום שאין והיא בעיה, ישנה בבורא המחשבתית הדבקות במסלול המחשבה דרך היא שהדבקות היא לכך התשובה בו? נדבק וכיצד נחשוב מה על כן אם רמז לזה ויש הגדול. שמו באותיות ששורה סוף אין באור להידבק והרצון בשמותיו,

השם". ייחוד זה – בו "ולדבקה א): נב נצבים פרשת דברים טוב לקח זוטרתא (פסיקתא המדרש בדברי

בדברי א) א, (או״ח ערוך בשולחן להלכה נפסק בבורא, המחשבה דבקות עניין אשר הצדיקים ובמעלות בתורה גדול כלל הוא תמיד, לנגדי ה' "שויתי הרמ״א: הוא, ברוך הקדוש הגדול שהמלך לבו אל האדם כשישים האלהים… לפני הולכים היראה אליו יגיע מיד במעשיו… ורואה עליו עומד כבודו, הארץ כל מלא אשר

תמיד". ממנו ובושתו יתברך השם בפחד וההכנעה

בנפשו שיצייר "דהיינו השם: ציור עניין את כתב ד) ס״ק (שם ברורה ובמשנה כבודו הארץ כל מלא הוא ברוך הקדוש כי יתברך, השם לפני עומד שהוא איך תמיד יִהְוָ״ה כזה יראה בניקוד עיניו נגד תמיד הוי״ה שם שיצייר ז״ל האר״י בשם וכתבו

היראה". לענין גדול תועלת וזה תמיד לנגדי ה' שויתי סוד וזהו

שזהו הבורא בשמות למחשבה קשור המחשבה דבקות שעניין מדברינו, העולה הרב דברי יותר מובנים וממילא הנסתר, תורת בלימוד בעיקר בו שעוסקים תחום מהנשמה לבקש היא שקר של "תביעה תמח): (ד, הקודש אורות בספרו שכתב זצ״ל קוק

תורה". רזי במעמקי לימוד של שיגוי בלא אמיתית, דבקות

ביניים סיכום

הדבקות: להשגת מרכזיות דרכים שתי עתה עד ראינו

ובדרכיהם, בתורתם בעסקיהם, במשפחתם, חכמים, בתלמידי הדבקות – האחת

לבורא. התמידי והקישור הלימוד את האדם קונה ובכך

מושגת איננה יתברך הבורא עצם אמיתת כי דע גדול: "כלל (בהקדמה): אורה שערי בעל כתב וכן. א מה מעלה מלאכי תראה הלא אמיתתו. שכן כל מקומו, יודע מעלה המוני בכל ואין לזולתו, אחת על תחתונים כך, עליונים ואם שהוא. מקום בכל ממקומו, ה' כבוד ברוך אומרים: הם

וכמה". כמה

זלת תשרפ םיבצינ

מקבל ידה שעל ובשמותיו, יתברך בה' התמידית המחשבה דבקות – השנית

לנשמתו. עצומה הארה האדם

יחדיו שניהם וילכו

שני המבאר זצ״ל קוק הרב לדברי טעם קצת לקבל ניתן אלו דברים לאור מצד בא האחד באדם: המתנוצצים דבקות, של אופנים שני "ישנם דבקות: אופני

תמד). ד, הקודש (אורות הנשמה" הארת עצמות מצד בא והשני התורה,

הדבקות כך ובמצוות, בתורה יותר מלא שהאדם ככל כי הרב הסביר אחר במקום שהאדם "ההתקרבות תנב): (שם קדשו לשון וזה גדולה, יותר היא הציורית המחשבתית הוא מצטייר, הרעיון שיהיה האופנים בכל וברעיונו, בציורו ה' אל עצמו את מקרב גדולה יותר וחכמתו משובחים יותר מעשיו שיהיו מה כל אלא הון, מכל ונפלא יקר

הדבקותי". הרעיון של יקרתו יערך ככה רחבה, יותר התורה את וידיעתו

המחשבתית הדבקות בעניין קמא) מהדורא ויקהל (פרשת מישריםב מגיד בספר מובא וכן יתברך השם של והדבקות הקשר להפסיק לך "שאין התורה: בלימוד אחוזה שהיא הבטחתיך כבר כי (אחרים)… בצרכים כלל תהרהר ולא רגע… אפילו בתורתי והרהור הזה) העולם (בצרכי בהאי תהרהר לא את(ה) אבל בכבוד… ושמלה לחם לך יחסר שלא

הלילה". וכל היום כל ה' ביראת רק אחרים), בעניינים (ולא אוחרא במלה ולא

הנבואה – הדבקות שיא

שהיו הנביאים אצל הייתה הדבקות של שיאה כי מבאר ד) ג, ה' (דרך הרמח״ל

בהם: מדבק ה' כבוד אור את מרגישים היו כאשר שונה פיזית להרגשה מגיעים

האדם שיגיע וענינה, הנבואה. – והיא אחרת, מעלה יש זה מכל למעלה "ואמנם ההתדבקות שירגיש באופן ממש, דבקות בו ויתדבק שמו, יתברך בבורא, ויתקשר כלל, ספק בלי ממנו ומורגש אצלו ברור הדבר ויהיה בו… מתדבק שהוא מה וישיג שלא בברור, אליהם ניכר בחושיו… שירגישהו גשמי בדבר יסתפק שלא כדרך

בו". יסתפקו

ערוך השולחן לבעל משמים מגיד שנתן הדרכות. אלו. ב

שבת לקראת חלת

נסים לחולל יכולת ישנה הדבקות ידי על

בה' הדבק לנביא לגרום יכולה הדבקות כי מבאר י) ג (מאמר העיקרים בספר ישמעו עד חזק דיבוק בעליונים נפשו שתדבק מי "יש אליו: העליונים שיישמעו העקרות ויוליד החולים וירפא בתפלתו הגשם יוריד … לפעול העליונות הכחות אליו אליה ישמעו הזאת הזכה הנפש ואלישע… כאליהו המתים ויחיה למטה האש ויוריד סערות… רוח או מטר או טל ברצונו בעולם ויתחדש בעולם אשר הטבעיים הכחות כפי ומופתים אותות בעולם ויחדש הטבע על החסיד או הנביא ימשול הדרך זה ועל

בדבקות". מדרגתו שיעור

הדבקות? מדרגת את קונים כיצד

לקדושה (הקשורה זו למדרגה להגיע כיצד הדרכות כתב כו) (פרק ישרים המסילת בסתרי ועיון העולם מענייני פרישה מצריך הוא כללי באופן המתים). ותחיית הקודש רוח

רוחנית: עליונה במחשבה הגשמי בעולם שעושה דבר בכל מחשבתו את ולכוון תורה,

ההשגחה בסתרי העצום והעיון הפרישה, רוב ידי על הוא המדה זאת קניית "דרך ומשתמש הולך בהיותו מחשבתו לכוין וידע גדול דבקות בו שיתדבק עד העליונה… ויוכל והשלום… החיים יתברך ממנו הברכה בזה שימשיך עד הארציים… בדרכים המתים תחיית של מפתח בידו ימסר שכבר גדולה כך כל מעלה אל דביקתו להגיע

יתברך". בו ההתדבקות עוצם על שמורה מה שהוא ולאלישע לאליהו שנמסר כמו

הדבקות ומדרגת הצדיקים

ושואפים מצפים הם בחייהם שנייה כל חיים, דרך היא הדבקות הצדיקים, אצל

בה': הדבקים הצדיקים בעניין קוק הרב כתב וכן ה', הדבקות אור את להרגיש

לצייר יכולים ואינם שמו, יתברך בה' בדבקות תמיד הם קשורים "הצדיקים

תנט). ד, הקודש (אורות האלוהית" הדבקות נועם בלא חיים להם

האלוהית הדבקות מיסוד העליון הצדיק את יזיזו לא שבעולם… התשוקות "כל יוכלו לא רבים מים כל, חי ומקור כולו, העולם ואור חייו הצלחת שהיא הקבועה,

ישטפוה". לא ונהרות האהבה את לכבות

את שאראה להשתדל מחוייב אני כן ועל האלוהית מהדבקות זוז יכול "איני

תסח). (שם ונעמו" האלוהי האור

טלת תשרפ םיבצינ

לסיכום

בה'. להידבק מצווה ישנה בתורה

הדבקות: בקניית בזו זו המשולבות עיקריות דרכים שתי ישנן

א. חכמים. ובתלמידי בתורה הדבקות

ב. פנימית). בחכמה ועיסוק הקדמות צריך זה (לעניין בבורא התמידית המחשבה דבקות

הם שבו למצב הגיעו בשלמות, זו למעלה שהגיעו והנביאים החסידים גדולי ולכן להם נשמעים היו העליונים שגם וזכו בתוכם, שוכן ה' כבוד אור את מרגישים

נסים. לחולל יכלו

ובשיר: בתפילה נסיים

שחולת לו תגידו מה דודי את תמצאו אם ירושלים בנות אתכם "השבעתי

אני" אהבה

בהראות לה, נא רפא נא אל אנא אהבתך. חולת נפשי העולם, זיו נאה, "הדור

זיווך". נועם לה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות