וזאת הברכה

הנת תשרפ תאזו הכרבה

הברכה וזאת פרשת

לוי שבט ברכת

בְּאַפֶּךָ" קְטוֹרָה "יָשִׂימוּ

י) לג, (דברים

שאלה

ללוי. משה ברכת על קוראים אנו בפרשתנו

ברכו? לא שיעקב למרות לוי את משה ברך מדוע

לוי? שבט וברכת פינחס, מעשה העגל, חטא שכם, סיפור בין הקשר מה

משה ברכת

נולדו אמנו ללאה כזכור, לשבטים. משה ברכות על קוראים אנו בפרשתנו ראובן את משה מברך בתחילה ויהודה. לוי שמעון ראובן והם בנים ארבעה בתחילה וַּיֹאמַר לִיהּודָה וְזֹאת מִסְּפָר. מְתָיו וִיהִי יָמֹת וְאַל רְאּובֵן "יְחִי קצרות: בברכות ויהודה מדלג מכן לאחר מִּצָרָיוּתִהְיֶה". וְעֵזֶר לֹו רָב יָדָיו עַּמֹוּתְבִיאֶּנּו וְאֶל יְהּודָה קֹול ה' ׁשְמַע

במיוחד. ארוכה בברכה לוי שבט את ומברך שמעון על משה

הברכה הסבר

את משה סוקר הראשון בחלק לשניים: מתחלקת לוי שבט ברכת כללי, באופן

מברכו. השני ובחלק לוי שבט של מעלותיו

הלבשת) והתומים האורים (את וְאּורֶיָך אָמַרּתֻּמֶיָך לוי: ּולְלֵוִי שבט של מעלותיוא סקירת

נסיונות מיני בכל אותו (ניסית נִּסִיתֹוּבְמַּסָה אֲׁשֶר אהרן) שזה לפניך, חסיד שנמצא (לאדם חֲסִידֶָך לְאִיׁש

מכל יותר הברכה קודם לוי שבט בשבח מספר היה משה כי מבאר י) לג, (דברים חכמים בשפתי. א במה משה עם ישראל מריבים היו מקודם, בשבחם מספר היה לא אם כי שבטים, שאר ברכות

שבת לקראת ונת

הָאֹמֵר הוא) לוי (שבט לפניך). נאמן לבבו ומצאת מריבה במי לבו (ובחנת מְרִיבָה מֵי עַל שלם)ּתְרִיבֵהּו ונמצא אֶחָיו וְאֶת רְאִיתִיו לֹא לְאָבִיוּולְאִּמֹו זרה) העבודה עובדי את להרוג משה אמר כאשר העגל (במעשה אִמְרָתֶָך הרגו), ּכִיׁשָמְרּו משפחתם קרובי את וגם אחד אף על רחמו (שלא יָדָע לֹא וְאֶתּבָנָו הִּכִיר לֹא

המילהב): ברית את (שמרו יִנְצֹרּו אחרים)ּובְרִיתְָך אלהים לך יהיה לא בתורה (הכתובה

יֹורּו ש) יהיה לוי שבט של (שכרם משה: מברכם לוי שבט של מעלותיו סקירת לאחר קטורת)ּבְאַּפֶָך להקטיר יזכו (הם קְטֹורָה יָׂשִימּו לְיִׂשְרָאֵל. וְתֹורָתְָך לְיַעֲקֹב הדינים) (את מִׁשְּפָטֶיָך ה' מִזְּבְחֶָך. ּבָרְֵך עַל כליל) עולות הם (כי וְכָלִיל הנקראות) עולות יקריבו והם ודין אף חרון לבטל (שסגולתה מָתְנַיִם מְחַץ קרבנותיו)ּתִרְצֶה (ואת יָדָיו במשכן)ּופֹעַל העובדים הלויים חיל אנשיו ואת (נכסיו חֵילֹו

תקומה). לשונאיו תהיה (ושלא יְקּומּון מִן עליו)ּומְׂשַנְאָיו לקמים מתניים מכת (תתן קָמָיו

המפרשים קושיות

לוי: ברכת בעניין קושיות במספר נתקשו המפרשים

א. בירכו? משה ואילו לוי שבט את יעקב בירך לא מדוע

ב. שמעון? שבט את בירך ולא לוי שבט את משה בירך מדוע

ג. באפך"? קטורה "ישימו לברכת הלויים זכו מדוע

בירכם? כן ומשה לוי שבט את יעקב בירך לא מדוע

בניו את ברך יעקב השבטים. את שברכו ברכות על פעמיים מסופר בתורה

הברכה. וזאת בפרשת מותו לפני השבטים את ברך ומשה ויחי, בפרשת מותו לפני

ה (מט, בראשית -בספר את קילל הוא בניו, את יעקב ברך כאשר כי מסופר ז) חָמָס יוסף)ּכְלֵי ומכירת שכם בעניין היו אחת ובעצה אם, (מאותה אַחִים וְלֵוִי "ׁשִמְעֹון ולוי: שמעון אַלּתֵחַדּכְבֹדִיּכִי נַפְׁשִיּבִקְהָלָם אַלּתָבֹא מעשו). ּבְסֹדָם הרציחה אומנות את (גנבו מְכֵרֹתֵיהֶם (כעסם) אַּפָם אָרּור יוסף). את (מכרו עִּקְרּוׁשֹור חמור)ּובִרְצֹנָם בן (שכם אִיׁש הָרְגּו (בכעסם) בְאַּפָם השבטים) ושאר יהודה בנחלת היו שמעון מנחלת (חלקים אֲחַּלְקֵםּבְיַעֲקֹב קָׁשָתָה וְעֶבְרָתָםּכִי עָז ּכִי

הארץ)". בכל הלויים בערי מפוזר היה לוי (שבט וַאֲפִיצֵםּבְיִׂשְרָאֵל

הכי משום שבטו, בני שהם "לפי אומרים והיו הברכות מכל המעולה הברכה את שברכם זו לברכה אלו ראויים אמר ואח״כ לכן מקודם שבחם מספר היה לכך טובה". בברכה ברכם

מעלתם. מרוב (רש״י). מלו כן הם בדבר, כרוכה שהייתה הסכנה בגלל במדבר מלו לא ישראל שכל ולמרות. ב

זנת תשרפ תאזו הכרבה

למשה יעקב בין מה

אמור היה משה שכם, מעשה בעקבות ולוי שמעון את קילל יעקב אם לכאורה את להבין כדי שמעון. את מברך ולא לוי את מברך משה אך משניהם, להתעלם אשר משה, לברכת יעקב ברכת בין שהתרחשו מקרים במספר להיזכר צריך העניין

שמעון. שבט את ולא לוי שבט את דווקא לברך למשה גרמו

העגל חטא

את שרף הלוחות, את השליך החוטאים, את וראה סיני מהר משה ירד כאשר

אֵלָי". לַה' "מִי לב): (שמות ואמר המחנה בשער נעמד העגל,

ה' אָמַר לָהֶםּכֹה וַּיֹאמֶר לֵוִי. אֵלָיוּכָלּבְנֵי "וַּיֵאָסְפּו לוי: בני רק נענו לקריאתו אִיׁש וְהִרְגּו לָׁשַעַרּבַּמַחֲנֶה מִּׁשַעַר וָׁשּובּו עִבְרּו יְרֵכֹו עַל חַרְּבֹו אִיׁש יִׂשְרָאֵלׂשִימּו אֱֹלהֵי לוי בני רק מֹׁשֶה…" לֵוִיּכִדְבַר בְנֵי וַּיַעֲׂשּו קְרֹבֹו אֶת וְאִיׁש רֵעֵהּו אֶת וְאִיׁש אָחִיו אֶת

משה. לקריאת נענו

זמרי מעשה

ואחר בשיטים, ישראל את להזנות החלו מואב שבנות מסופר בלק פרשת בסוף הָעָם וַּיָחֶל יִׂשְרָאֵלּבַּׁשִּטִים "וַּיֵׁשֶב פעור: בעל הנקראת זרה בעבודה אותם החטיאו כך לֵאֹלהֵיהֶן. וַּיִׁשְּתַחֲוּו הָעָם וַּיֹאכַל אֱֹלהֵיהֶן לְזִבְחֵי לָעָם וַּתִקְרֶאןָ מֹואָב. אֶלּבְנֹות לִזְנֹות

א כה, (במדבר ה׳ּבְיִׂשְרָאֵל" אַף וַּיִחַר לְבַעַלּפְעֹור יִׂשְרָאֵל ג). -וַּיִּצָמֶד

איש נורא. דבר קורה לפתע אך פעור, לבעל הנצמדים את להרוג מבקש משה צור, בת כוזבי אל מתקרב – שמו סלוא בן זמרי – שמעון שבט נשיא ישראל, מבני לו: אמר משה. אצל והביאה בבלוריתה, "תפשה למשה: ופונה מדין, נשיא של בתו מי מדיינית), היא (שאף יתרו בת – אסורה תאמר ואם מותרת? או אסורה זו עמרם! בן

פב, א). (סנהדרין הלכה" (ממשה) ממנו נתעלמה לך? התירה

ואת שמעון שבט נשיא סלוא בן זמרי את והורג קם אהרן בן אלעזר בן פינחס עולם: וכהונת שלום ברית גדול שכר כך על מקבל פינחס נעצרת. והמגפה המדיינית,

שבת לקראת חנת

עֹולָם" אַחֲרָיוּבְרִיתּכְהֻּנַת וְהָיְתָהּלֹוּולְזַרְעֹו אֶתּבְרִיתִיׁשָלֹוםג לֹו נֹתֵן הִנְנִי אֱמֹר "לָכֵן

יב כה, יג). -(במדבר

לה' נאמנות

לוי שבט משה, לברכת יעקב ברכת שבין האירועים בשני כי למדים נמצאנו גמור בניגוד לה', נאמן נשאר זמרי), (במעשה מהשבט שהיה פינחס או העגל), (במעשה כולו

עריות. באיסורי מעד אף ונשיאו, העגל במעשה לה' נאמנות הביע שלא שמעון לשבט

משה וברכת זמרי, מעשה העגל, חטא יעקב, ברכת שכם, סיפור בין הקשר

בהם כי ואומר ולוי שמעון שבט סביב הסיפורים כלל את את מחבר המדרש

וזאת (ספרי המדרש לשון וזה לשמעון, ולא דווקא לוי לשבט ראויה שהברכה הוברר,

ח): פסקה הברכה

וחזר אחד), ואותו חובו (את למלך פרע אחד המלך. מן שלוו לשנים משל אמר… "וללוי

(הלוואה ולוה חזר אלא חובו), (את פרע שלא דיו לא ואחד משלו). כסף (כביכול למלך והלוה שם שנאמר כענין בשבילם), חוב מעין הוא זה (שמעשה בשכם לוו שניהם ולוי, שמעון כך נוספת). ויהרגו בטח העיר על ויבאו חרבו איש דינה אחי ולוי שמעון יעקב בני שני "ויקחו "ויעמד שנאמר משה) לצד (שנעמד במדבר שכם) שמעשה החוב (את שלוה מה פרע לוי זכר". כל את והלוה וחזר לוי". בני כל אליו ויאספו אלי לה' מי ויאמר המחנה בשער משה אהרן בן אלעזר בן "פינחס שנאמר בשטים לקב״ה) הלוואה כמו שהוא טוב מעשה (עשה המקום בני את כליתי ולא בתוכם קנאתי את בקנאו ישראל בני מעל חמתי את השיב הכהן

במעשה משה לימין נעמד ולא שכם מעשה על חובו (את פרע שלא דיו לא שמעון בקנאתי". ישראל המוכה ישראל איש "ושם שם שנאמר זמרי), במעשה נוסף חוב (צבר ולווה חזר אלא העגל),

לשמעוני". אב בית נשיא סלוא בן זמרי המדינית את הכה אשר

הקשר מה

ומדוע שונים, עניינים עם ושונים נפרדים סיפורים הם אלו סיפורים לכאורה

זה? סיפור של הלוואה כפריעת נחשב זה שסיפור נאמר

אף: וחרון הקפדה והוא הללו הסיפורים לכל המשותף מכנה ישנו כי לומר צריך

מקרובי ולא נשיא שהיה זמרי מקרובי לא כלום לירא לו "אין יב): כה, (במדבר שור בכור יוסף ר'. ג מלך". בת שהיתה כזבי

טנת תשרפ תאזו הכרבה

"וַּיֹאמְרּו דינה: לאחותם שנעשה מה בעקבות הקפדה הייתה שכם במעשה

לא). לד, (בראשית אֲחֹותֵנּו" אֶת יַעֲׂשֶה הַכְזֹונָה ולוי) (שמעון

העגל. עובדי כנגד לה' וקנאה הקפדה ישנה העגל בסיפור

אֶלְעָזָר "ּפִינחסּבֶן זמרי: של מעשהו כנגד וקנאה הקפדה ישנה זמרי במעשה וְלֹא קִנְאָתִיּבְתֹוכָם אֶת יִׂשְרָאֵלּבְקַנְאֹו מֵעַלּבְנֵי חֲמָתִי אֶת הֵׁשִיב הַּכֹהֵן אַהֲרֹן ּבֶן

יא). כה, (במדבר יִׂשְרָאֵלּבְקִנְאָתִי" אֶתּבְנֵי כִּלִיתִי

הדורות במהלך ומתברר, שהולך ולוי שמעון שבטי אצל הקפדה של כח ישנו

רבנו. למשה אבינו יעקב שבין

ופרע לוה

וחזר למלך, פרע אחד המלך מן שלוו לשנים "משל נאמר: לעיל שראינו במדרש

ולוה". חזר אלא פרע שלא דיו לא ואחד למלך. והלוה

כהלוואה מתארו אלא רע, או טוב היה ולוי שמעון מעשה האם מציין לא המדרש ולוי שמעון להחזיר. וצריך שקיבלנו משהו אלא חטא. לא היא הלוואה בעלמא, את נכונה. בצורה זה בכח להשתמש ועליהם מסויימת תכונה כח מה' קיבלו – לוו ולפרוע התכונה) (קבלת הלוואה את להצדיק ועליהם מה' קיבלו הם ההקפדה תכונת

נכונה. בצורה בה להשתמש אותה,

עם ולוי שמעון מעשה ענין היה "כן ויחי): (פרשת לב ייטב בספר כתב זה ומעין בחינות שתי בין העומד דבר ההקפדה) (תכונת הוא כי אחד, כאיש רב עם שהרגו שכם לעשות אפם להשביע או וגו', בישראל עשה נבלה כי צבאות ה' קנאת לקנא אם אלו,

בכבודם". בהפוגמים להתנקם האנושי כרצונם בהם

באפך קטורה ישימו

כמובא ה' של אפו חרון את לבטל שעניינה הקטורת בהקטרת זכה לוי שבט נספו שבה מאוד, קשה מגפה הייתה כי מסופר שם קרח, בפרשת 14, 700 על איש. בני על שתכפר קטורת ולהקטיר ללכת לאהרן משה אמר המגפה, את לעצור מנת וְׂשִים הַּמִזְּבֵחַ מֵעַל אֵׁש עָלֶיהָ וְתֶן הַּמַחְּתָה אֶת קַח אַהֲרֹן אֶל מֹׁשֶה "וַּיֹאמֶר ישראל. וַּיִּקַח הַּנָגֶף. הֵחֵל ה' מִּלִפְנֵי הַּקֶצֶף יָצָא עֲלֵיהֶםּכִי וְכַּפֵר הָעֵדָה אֶל מְהֵרָה וְהֹולְֵך קְטרֶת

שבת לקראת סת

הַּקְטֹרֶת אֶת וַּיִּתֵן הַּנֶגֶףּבָעָם הֵחֵל וְהִּנֵה הַּקָהָל אֶלּתֹוְך וַּיָרָץ מֹׁשֶה אַהֲרֹןּכַאֲׁשֶרּדִּבֶר מבאר רל) (ויחי הזוהר הַּמַּגֵפָה". וַּתֵעָצַר הַחַּיִים הַּמֵתִיםּובֵין וַּיַעֲמֹדּבֵין הָעָם. עַל וַיְכַּפֵר זכה לוי ששבט יוצא המגפה. לעצירת שגרמה היא אהרן שהקטיר הקטורת כי

אף. חרון ביטול שעניינה הקטורת בהקטרת

המידות היפוך

בצורה בה להשתמש יכול והוא לוי, לשבט שניתנה מיוחדת מידה זו ההקפדה וַּיִתְעַּצְבּו הַּׂשָדֶהּכְׁשָמְעָם מִן יַעֲקֹבּבָאּו "ּובְנֵי נאמר: שכם במעשה חיובית. או שלילית

ז). לד, (בראשית מְאֹד" לָהֶם וַּיִחַר הָאֲנָׁשִים

אך שלילי, או חיובי הוא זו במידה השימוש האם יודעים איננו זה בשלב אָרּור אִיׁש… הָרְגּו בְאַּפָם אַחִים… וְלֵוִי "ׁשִמְעֹון שלילי: שהוא מתברר יעקב בברכת

ה מט, (בראשית עָז" ו). -אַּפָםּכִי

באופן בה להשתמש ומחל במידתו השימוש את לוי שבט הופך העגל, חטא במהלך

אפו. מחרון י) לב, (שמות בהם" אפי ויחר לי "הניחה שאמר ה' את משיב הוא חיובי.

בזמן ה' חמת את לוי משבט שהיה פינחס מבטל כאשר עצמו על חוזר הדבר יִׂשְרָאֵל" מֵעַלּבְנֵי חֲמָתִי אֶת הֵׁשִיב הַּכֹהֵן אַהֲרֹן אֶלְעָזָרּבֶן "ּפִינְחָסּבֶן זמרי: מעשה

יא). כה, (במדבר

התפקיד את מקבל הוא ה', של וחמתו אפו את לוי שבט משיב שפעמיים לאחר

ה'. של אפו חרון ביטול שעניינה באפך", קטורה "ישימו במקדש: בקביעות

אתנו ומה

נבחן האדם בהלוואה. מסוימים כישרון או תכונה יתברך מה' מקבל אדם כל או ה', לעבודת זו תכונה לוקח הוא האם חייו, במהלך ניסיונות במספר ה' ידי על

אחר. לעניין

וניתן שלילי, למקום לקחת ניתן תכונה אותה את כי ללמוד ניתן לוי משבט

המקדש. לבית ה', לעבודת לקחתה

אסת תשרפ תאזו הכרבה

חוזר סיבוב

עצמם על שחוזרים ניסיונות ישנם כי והיא מעניינת תופעה מוצאים אנו היינו 'כבר היא: שלנו שהתחושה ניסיון עוברים אנו לפעמים שלנו, החיים במעגל מסויים כח מתקנים אנחנו האם אותנו בודקים משמיים דומה'. בסיטואציה פעם הלוואה נקראת היא נכונה לא בצורה בה השתמשנו אם בהלוואה. מה' שקיבלנו משולים אנו לעולם בעזרתה והטבנו נכונה בצורה בה השתמשנו ואם נפרעה. שלא

למלך. הלווה ואף שפרע לעבד

לתקן". אפשר דולק הנר עוד "כל המפורסם: במאמר ונסיים

לסיכום

א. הוא – ההפך אלא שכם, מעשה בגלל ולוי שמעון את ברך לא אבינו יעקב

קיללם.

ב. שמעון. את ולא לוי שבט את ברך רבנו משה

ג. בין נבחנה אלו, שבטים בה שניחנו ההקפדה תכונת כי מבאר המדרש פינחס, ומעשה העגל חטא באירועי רבנו, משה לברכת אבינו יעקב ברכת כנגד הנכונה בצורה במידתו להשתמש יודע הוא כי לוי שבט הוכיח שם

ה'. של אפו חרון את לבטל יודע וגם חוטאים

ד. אפו חרון ביטול הוא שעניינה באפך', קטורה 'ישימו בברכת זכה לוי שבט

ה'. של

ה. לנתבם ללמוד ועליו מסוימות תכונות משמיים 'בהלוואה' מקבל אדם כל

הנכון. למקום בהם

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות