טבדי בנימין הרב ▪ הגיור בסוגיות זצ״ל גורן שלמה הרב הגאון שיטת
המלא במובן ישראל לעם הצטרפות הגיור– מהות
עמ196 והמועד השבת 'תורת ואילך
והעם התורה כי פירושה לתורתו היהודי העם שבין החפיפה ואין בגחלת וכשלהבת לגוף כנשמה וקשורים צמודים היהודי
פירוד. של אפשרות כל ביניהם
רב- דת ואינה משורשה חד-לאומית דת היא ישראל תורת
לאומית.
ותורתנו. דתנו של היסוד מעיקרי הוא זה עיקר הרשע בלעם גם
באמרו" כעם ישראל עם של יחודו את חזה ישכון לבדד עם הן
ט…) כג, (במדבר יתחשב" לא ובגויים
נוסח ב מתבטאת ותורתו ישראל עם שבין הזו העליונה הזהות
הגדולה" כנסת אנשי ע״י שתוקנה שבת של מנחה תפילת אתה
בארץ." אחד גוי ישראל כעמך ומי אחד ושמך אחד. .
לעם המתגייר של הצטרפותו הוא מיסודו גיור שכל היא האמת
היהודי, לגיור תנאי הוא הגיור לפני ומצוות תורה עול וקבלת
לעם שמשתייך מי רק ההלכה לפי כי עצמו, הגיור ולא היהודי נח כבן דינו היהודי לעם שייך שאינו ומי המצוות בשמירת חייב כגר דינו היותר לכל או נח בן של מצוות בז' אלא חייב ואינו
תושב( ביחס ב סד ע״ז בגמ' המפורשות השונות השיטות לפי
) תושב גר של במצוות לחיובו יהודי. אינו אבל -
היא ישראל מבני אחד כל של המצוות שחיוב איפוא יוצא
היהודי, לעם השתייכותנו של תוצאה מי וכל היהודי העם כי
המצוות, תרי״ג בשמירת מחויב לו ששייך שייך שאינו מי וכל
מצוות, בתרי״ג חייב אינו היהודי לעם אותן מקיים הוא ואם עבירה עובר הוא אשר יש היהודי לעם להשתייך מבלי כפרט
ב,) בסנהדרין(חנ, כמבואר מצוות של בקיומן מהוות שאינן ואלו
ועושה. שמצווה כמי דינו אין אותן מקיים גוי אם גם עבירה
ועושה מצווה בבחינת הוא היהודי העם בן שהוא מי כן שאין מה
אחר. לעם ולא בלבד היהודי לעם ניתנה התורה כי
היהודי. העם לבן עדיין נהפכים אין המצוות שמירת וע״י
מתחייב היהודי לעם טרפות ההצ תהליך כל את שעובר מי רק
במצ תוצ הוא במצוות שהחיוב באופן וות יהודים, היותנו של אה
המצוות. שומרים שאנו בגלל יהודים אנו ואין בסנהדרין כאמור
הוא… ישראל שחטא אע״פ א מד
עם של מהמרכיבים הם שונים היהודי העם של המרכיבים אמנם שנוס בזאת בעולם, אחר מש ביולוגי מוצא על ף רה מכו ארץ ותף אותו בני של המשותפת וההיסטוריה המשותפת המולדת היא אחר עם כל של המרכיבים שהם כיוצ״ב אחרות ותכונות הציבור
דתית- שליחות נושא בהיותו היהודי העם - בעולם עליונה רוחנית
אחר. עם כל משל יותר וערכיים דתיים רוחניים הם מרכיביו
של האתנולוגיים המרכיבים בה ר במידה הן והמצוות שהתורה כך
היהודי. העם
הפסוק" על ברות רש״י דברי את להבין נוכל זה ידי על עמך
עמי" ב) מז, יבמות(דף במס' הגמ' עפ״י הנ״ל ואומר שמפרש
מצוות. עשרה ושלוש מאות בשש עמים משאר מובדלים עמנו
לשאר ישראל עם בין המבדילות הן מצוות שתרי״ג דהיינו
העמים.
אבל הנבדל היהודי בעם שהמדובר מזה גם ברור מקום מכל לבין מצוות תרי״ג השומרים בודדים בין ולא אחרים מעמים
שומרים. שאינם נכרים
היהודי העם הוא והמצוות התורה לשמירת שהיסוד כלומר והפטור החיוב את ההלכה לפי הקובעת והיא לאומית כמסגרת
במצוות או נח בני צוות מ בז' או מצוות בתרי״ג עולם באי כל של
תושב… גר
האמור, כל לאור לעם להצטרף מוכן ואינו להתגייר שבא נכרי
- המצוות תרי״ג כל את לקיים עליו שמקבל אע״פ היהודי ברור
בדבריו. ממש שאין
חוץ המצוות כל את עליו וקיבל להתגייר שבא ממי גרוע זה
ל, רות(דף בכו במס' המבואר כפי אותו מקבלין שאין אחד מדבר
ביאה. איסורי מהלכות בפי״ד הרמב״ם כן שפסק וכמו ב) מכיון בהליכי פגם אינו היהודי לעם להצטרף נכונותו אי דידן שבמקרה ההצטרפות שהיא הגיור של הראשון היסוד שחסר אלא הגיור הצטרפות של תוצאה הוא המצוות וקיום היהודי לעם הטוטאלית
לעיל. המבואר כפי ללאום זו
האינדיבידואלי הקשר שגם להוכיח יש כאן האמור לכל וסף בנ הוא ישראל לארץ והלאומי עם של בקיומו חיונית פונקציה
יש ותורתו, ראל הלכתי מכשול להוות עלול העדרו ואכן
היהודי. לעם להצטרפות
ישראל ארץ ישוב מצות את עליו מקבל אינו הנכרי כאשר לכן
מוכן שאינו להתגייר הבא כדין דינו אחת מצוה עליו לקבל
לעיל, כמפורש אותו מקבלין שאין מצוות מתרי״ג כמה אחת על שבתורה המצוות כל כנגד ששקולה א״י ישוב מצות וכמה
- פ פיסקה ראה פרשת בספרי 'כמבואר את מעכבת שהיא בוודאי
להתגייר. הבא ישראל לתורת א״י שבין הזהות של זה נושא אבל
מוע ועוד מיוחד בירור טעון זו. לסוגיא ד
יג פרק ביאה איסורי הלכות רמב״ם
העכו״ם כשירצה לדורות וכן ד. הלכה כנפי תחת ולהסתופף לברית להכנס תורה עול עליו ויקבל השכינה מילה צריך היא נקבה ואם קרבן, והרצאת וטבילה אתם מה כגר, ככם שנאמר וקרבן טבילה הגר אף קרבן והרצאת וטבילה במילה
במילה לדורות קרבן והרצאת. וטבילה
יד פרק ביאה איסורי הלכות רמב״ם
. א הלכה ולא אחריו ויבדקו העכו״ם מן להתגייר אחד כשיבוא הצדק גירי מקבלין כיצד הזה בזמן שישראל יודע אתה אי להתגייר, שבאת ראית מה לו אומרים עילה, ימצאו
אם עליהן, באין ויסורין ומטורפין ומסוחפין ודחופים דוויים כדאי ואיני יודע אני אמר
מיד אותו. מקבלין
. ב הלכה בדבר ומאריכין עכו״ם, ואיסור השם ייחוד שהוא הדת עיקרי אותו ומודיעין זה בדבר מאריכין ואין חמורות מצות ומקצת קלות מצות מקצת אותו ומודיעין, הזה
ש עונשן אותו ומודיעין שני, ומעשר ופיאה שכחה לקט עון אותו ומודיעין מצות… ל
טובה בעין הגיור את לראות היא הגישה - ישראל בארץ
עמ204 והמועד השבת 'תורת ואילך
בקביעת ובמדרשים בתלמוד קיימות חלוקות והשקפות נוגדות גישות
ולגרים. לגירות היחס
שאמר חלבו ר' של מימרתו בבלי התלמוד בכל עוברת השני כחוט
ב) מז, (יבמות לישראל גרים קשים ארבע מובא זה מר …מא כספחת
בב בתלמוד פעמים הגרים. מקבלי את להרתיע במגמה חולק ללא לי
ב) ביבמות(קט, יצחק ר' של דרשתו פחות לא ממנה וחמורה ר 'דאמר
טו) יא, זר(משלי ערב כי ירוע רע דכתיב מאי יצחק תבא רעה אחר רעה
וכו.' גרים למקבלי
השפיעה הגרים מקבלי נגד ת המכוונ התלמוד של זו שלילית השקפה שיפרשו כדי מאד עליהם והכבידו הגרים של לקבלתם הנוהל על
מלהתגייר. . . ביותר שלילי גורם בהם ראו הגרים שנתקבלו לאחר גם בברייתא כמפורש הגאולה את מעכבים שהם כך כדי עד העם בחיי
ב) נידה(יג, במס' המשיח את מעכבין בתינוקות והמשחקין הגרים ת״ר
ו וכו.' חלבו כדר' גרים שם אמרו
… ירושלמי, בתלמוד כלל מובאת אינה חלבו רבי שיטת ברם אע״פ
מובהק, ירושלמי תנא הוא מקומות שבשאר דבריו נזכרו לא וכן
במדרשים, ר לדרשת ובמדרשים ירושלמי בתלמוד זכר מצינו 'ולא
גרים… למקבלי תבוא רעה אחר רעה ביבמות יצחק ששתי שנראה אלא עקרוניות שיטות חילוקי הן גרים לקבלת ביחס הנוגדות ההשקפות
לירושלמי. הבבלי שבין שום ירושלמי בתלמוד כלל מצינו שלא מאחר בקבלתם רואה הירושלמי אדרבה גרים לקבלת הכבדה או שלילית דעה
ה״ד) פ״א בירושלמי(קידושין כאמור גדול רוחני הישג דגדול שלמד
נתגיירו גרים שהרבה הגבעונים ממעשה השם לול מחי השם קידוש הוא
שעה… באותה במסכת רב מדברי יקר בע נראית הירושלמי של זו שיטה
הברייתא" על שאמר שם שין קידו מפני איש וכן אהבה לשם המתגייר
גירי וכן אריות גירי וכן מלכים שולחן גירי וכן איש מפני אשה וכן אשה
דוחי ואין הן גרים הלכה אמר רב אותן מקבלים אין ואסתר מרדכי ן
כ אותן קירוב וצריכין אותן לין מקב אבל תחילה הגרים את שדוחין דרך לשם." גיירו שמא פנים שהוכרו אלו גם ש בירושלמי רב של שדעתו הרי פנים. קירוב וצריכין אותם דוחין אין שמים לשם דעתם שאין מראש
י בחו״ל. או בארץ הוא הגיור אם תלוי שהדבר כן גם תכן
גרים" במסכת האמור את הבאנו כבר כי שמכשרת ישראל ארץ חביבה
גרים." אין שבא״י אלא גר שהוא עצמו על להעיד ביחס רק זה ואין
בדת בעם להשתרשותם סיכויים ישנם באשר הגרים את לדחות
ובאמונה.
בספק, מוטל עתידם בחו״ל אבל בדבר, התלויה אהבה היא שמא
אהבתם תתבטל הדבר ולכשיבטל ולאמונתנו. לדתנו
ההתגיירויות מעידוד נוחה בבלי התלמוד חכמי רוח היתה לא לכן
יצחק. ורבי חלבו רבי בשיטת ונקטו נקטו ישראל ובארץ הירושלמי אבל
שסופם שידע משום להתגייר הבאים את שעודד הזקן הלל בשיטת
לכ שמים לשם ולעשות בעם להתערות שביהדות. המאור את שיראו
'מ172 ע כ״ג תחומין - 173
השקפות שתי את מיוחד במאמר בררתי כבר
היסוד הנראות והירושלמי, בבלי התלמוד של
זו כנוגדות הבבלי התלמוד לגיור. ביחסם לזו מתבטא שזה כפי לגיור, השלילי יחסו את קבע של מאמרו היא הראשונה יסוד. מימרות בשתי
כספחת לישראל גרים "קשים חלבו …"ר'
"רעה ביבמות… יצחק ר' של ה השני המימרא גרים למקבלי תבא רעה …"אחר
קו- משמש חלבו ר' של מאמרו בהלכה, מנחה שהביא כפי לדחותו, או הגיור לשלילת
איסורי בהל' לבו ח ר' של מאמרו את הרמב״ם
דק צ בגר מדובר כן אם אלא ח), (יג, ביאה ל שמים, לשם להתגייר שבא ממש, לא כל
ומתאמץ זרות, פניות להתגייר …הוא
התלמוד מצד לגיור זה שלילי יחס לעומת לגיור חיובי יחס בירושלמי מצינו …הבבלי, ארץ בין הוא ההבדל כי במאמר, והוכחתי
שמא חשש אין ישראל בארץ לחו״ל. ישראל שמא חיישינן בחו״ל אבל בגיותו, ישאר
פורמלית רק היא. הגירות
גם ה יפ כוחה לחו״ל ישראל ארץ בין הבחנה
. כיום רבים סייגים חו״ל רבני עשו יפה ולכן כי וגלוי ברור כן אם אלא גרים, לקבל שלא
ונישואין אהבה לשם ולא שמים, לשם. כוונתם
הערה להוסיף הנהגתי בתעודה הגיור ברישום
תוספת. בחו״ל תוקף לה שאין הגיור, בתעודת שבין לראות, שנוכחתי לאחר באה זו
לשם לא לארץ הבאים כאלה ישנם המתגיירים כדי אלא בארץ, להתיישב כדי ולא שמים
שיוכלו ע״מ בלבד, גיור תעודת להשיג
יהודי עם בחו״ל. להינשא אירופה רבני מרבני ורבנים ככולם, רובם האורטודוקסים, במקרים רק או בכלל, מגיירים אינם ארה״ב, נמשך הגיור אז וגם נדירות, ולעתים מיוחדים
רבות. שנים
לעומ בארץ הקמתי תם אולפנים של רשת שונות בשפות למתגיירים היהדות ללימודי
לבנ מיוחד ואולפן התנועה בערים, י
מגייר ואני דות יה לומדים הם הקיבוצית.
רבני ליד שהקמתי ים מיוחד דין בבתי אותם בארץ השונים …הערים
"כהן וילסון גב״פאולה עם 'המעשה
ק סי' ב' יו״ד שמעלקיס לגרי״י יצח׳ק בית
יצחק הבית (כשי' מצ)וות עול בקבלת האחיעזר שיטת
כו סימן ג חלק אחיעזר שו״ת
להתגייר שבא דנכרי זה דדין נראה מדקדוק חוץ המצות כל עליו ולקבל היינו אותו, מקבלין דאין מד״ס אחד לו מותר ושיהי' לקבל שלא במתנה מקבלים אין בזה הדין, מן זה דבר ואין בגירות ותנאי שיור דאין אותו
שמקבל במי אבל לחצאין, גירות לעבור שבדעתו רק המצות, כל עליו קבלת בדין חסרון זה אין לתיאבון
. המצות
הרה״ג שחשש מה נראה ומה״ט ישמור שלא לפי לגייר פאזען מהר״י
דאין אפ״ל, כהלכה ישראל דיני כל עליו דמקבל כיון לזה לחוש איזה על לעבור שחושב אף המצות אין מ״מ לתיאבון, אח״כ מהמצות
ז ודוקא, המצות לקבלת מניעה ה דמעכב המצות בקבלת זהו. חסרון עליו לקבל שלא שמתנה היכא
כונתו בבירור יודעים ואנו טריפות ואכילת שבת חלול תורה איסורי על כן אחרי יעבור שבודאי הדבר שברור היכא אולם
זהו א״כ הוא כלום לאו המצות יו על שמקבל שאומר שמה דמוכח אומדנא הרי עמו, בל ולבו לפנים רק מתגייר שאינו
דמעכב המצות בקבלת חסרון ענינים שני המצות וקבלת המצות דהודעת ל' וסי' כ״ט סי' חיו״ד שלמה חמדת בשו״ת [ועיין וזה ועונשן ושכרן המצות ענין לו להודיע המצות והודעת יהודית, בדת לכנוס עליו שקבל בסתם הוא המצות דקבלת הם,
ולעולם מעכב אינו הגירות עיקר דזהו מעכב בסתם המצות קבלת יעוי״ש בשלשה המצות קבלת דבעי הרמב״ם. ]וכמש״כ
בס כעת 'וראיתי שבלב דברים בזה ול״ש דמוכח, אומדנא דאיכא דכיון שכ״כ ח״ב חיו״ד יצחק בית הוי לא דברים, אינם
גירות… קבלת
כח סימן ג חלק אחיעזר שו״ת
שכוונתן כיון לגיירן, ראוי אין הדין מצד באמת אשר לישראל, שנשאו הנכריות הנשים את ייר לג שנהגו בכלל הגירות וע״ד יסוד ומצאתי להקל צדדתי אחר במקום ר״ה, אלף סי' הרשב״א בתשו' כמבואר לו אסורה הנשואין אחרי וגם אישות לשם
ר מהגאון ודעת טעם טוב בתשו' פסק וכן קל״ב, סי' הדור פאר הרמב״ם בתשו' לזה למעשה. הלכה קלוגר שלמה '
נבלות נדה באסור שבת, בחלול ויתנהגו עמם בל שלבם דמוכח אומדנא שהוא אחרי מצוות קבלת שאין עקא דא אולם
הגאון בזה התעורר וכבר הקודם. במכתבי שכתבתי כמו וטרפות, חיו״ד יצחק בית בספרו שמעלקיש יצחק מוה״ר והעלה
להלכה בזה. להזדקק כשר לבי״ד שאין. .
, כאלה גרות בעניני להזדקק כשר לבי״ד שאין רומעכ״ת עם הצדק אבל הדור רבני זה על שירעישו לנכון מוצא אני אין אך
הגרות נגד גלוי' במחאה, ולצאת להתגייר… הנשים מניחים שאינם השם כחלול זהו הארץ עמי בעיני כי
עמ181 כ״ג 'תחומין זיידמן הלן של גיורה (בעניין )ואילך
הבעיה לברור מיוחד קונטרס בע״ה לפרסם עומד אני הגיור בעיות ובכל הנידון בגיור שהתעוררה ההלכתית אולם המקטרגים. של מליבם להוציא כדי בארץ, בזמננו הלכתיות נקודות כמה אציין בנידון, שפנה כבהד״ג בגלל לפרטים להיכנס מבלי הדין, בית מעשה מבוסס, עליהן
הדין פסק של ה. מקורות כל את לציין ומבלי
האשה כי פקפוק, כל ללא נתברר הדין בית בחקירות א. קשר כל ללא יהדות, ולשם שמים לשם נתגיירה הנידונה
לחץ כל עליה היה לא כי נתגלה שלה. האישות חיי עם פנימי נפשי מכח אלא בעלה, מצד לא גם להתגייר, צעירה בארה״ב היותה בעוד כי ליהדות, להסתפח החליטה הסיבה וזו ליהדות. ונמשכה יהודי בת״ת למדה לימים
ארצה– לבואה בארץ ולגור להתגייר שרצתה …משום
ומצוות- תורה עול דין בית בפני עליה קבלה היא ב. ולשמור לגמרי), צמחונית (היא כשר לאכול שבת, לשמור
לשו״ע בהתאם ישראל מסורת. על
נחתן לא ואופן פנים שבשום לה, הודענו ג. האיש עם אותה חשש עליו שיש מאחר בנים, ממנו וילדה חיה היא אתו
. כהונה
בסוף באחיעזר הגרח״ע גם האמור, כל על בנוסף …
כך על כתב כח) (ג, הנ״ל תשובתו " לנכון מוצא אני אין אך נגד גלוי' במחאה ולצאת הדור רבני זה על שירעישו
, הגרות מניחים נם שאי השם כחלול זהו הארץ עמי בעיני כי
להתגייר."… הנשים
דידן ובנידון והדת התורה הצלת משום בזה שהיה בודאי חוגי זממו מה בבירור לי שידוע כפי ובעם, במדינה
לא אילו להתקיים שעמד, זה ממשפט להפיק הכנענים והגיורת וכדין. כדת שנתגיירה למכה, רפואה הקדמנו
היא מלכתחילה כלל עמהם שלם ליבה היה לא. עצמה חוקי את לעקור רק בקשו אחרים להתייהד. דרך רק חיפשה
במדינה, והגירושין הנישואין הגירות, של התורה מי ואחריתה ישראל, בלב יתד לתקוע עמדו והרפורמים קצר זמן בהיותי בה וחשתי הזאת, בסכנה ראיתי ישורנה. שמתנגדי איך שמעתי בעולם. ישראל בתפוצות כן לפני
לתקוע עבורם הזמן בא שהנה לכך, וונו התכ והדת התורה בכל הכרה ולהשיג הרבנות, את לרשותם ולקבל בארץ יתד גדול חשש שהיה עד וגירושין, נישואין בגירות, שיעשו מה ח״ו אזרחיים, וגירושין נישואין חוקי רשמי באופן, להנהיג
בעם המשפחה חיי כל את להרוס עלול שהיה. מה
להצלת עין כהרף ה' ישועת באה ממש האחרון ברגע והנה שיכולנו בזה, לנו עמדה והרבים התורה וזכות המצב, התורה אחדות את ולהציל ישראל, ושם שמים שם לקדש
ובתפוצות במדינה …והעם
ו גורן הרב מחלוקת וכהן עם שחיה גיורת בגיור האחיעזר
כח סימן ג חלק אחיעזר שו״ת
נשים נושאים ש לדאבוננו, מקרים שיקרו שנשאל מה ע״ד גם ויש להתגייר אח״כ ובאים ובנות בנים להם ויש נכריות
נכריות. נשים שנושאים כהנים
אשתו את גיירו לא כהן הבעל שאם כאן עד היו ונוהגים
הנכרית.
מאיסור יותר חמור לכהן גיורת איסור וכי מוזר, הדבר ואצלו נכרים בנשואי שיק מהר״ם בשו״ת מש״כ והביא נכרית,
כרת וחיוב דאורייתא. איסור דאיכא
- אומות בשארי תתחתן דלא לאו דליכא הטור לשי' גם והנה וע״י בפרהסיא אם בו פוגעים קנאים הנכרית על בבא מ״מ
אסתר והא ע״ד נהדרין בס כמבואר בפרהסיא, הוי נשואין
הוא. פרהסיא
פ״ב בסנהדרין כמבואר קבלה מדברי כרת איכא וכן וכ״כ
איסו״ב… מהל בפי״ב 'הרמב״ם
משום לוקה הכותית על הבא דכהן שפסק הרמב״ם דלשי'
… הגירות לאחר או הגירות לפני בין חילוק אין א״כ זונה קנאים דהא תורה איסור בזה דיש בגיותה חמור הא ולפ״ז
דזונה לאו איסור וגם בה. פוגעים
מנהגם להצדיק נראה ההתבוננות אחרי, אולם ראוי שכן ו
כ לעשות לכאורה למעשה. ן
הגירות לפני דהא איסור שום הנכרית על אין היא ועתה
זונה… איסור משום ג״כ מוזהרת
עמ181 כ״ג 'תחומין ואילך זיידמן הלן של גיורה )(בעניין
חי תורה. וכדין כדת נעשה הגיור דין פי על לבצעו היינו, ם יבי
כדי חמורים תורה מאיסורי אותם. להציל
בהלכות הרמב״ם שלפי ביאה איסורי מן הבא כהן ג )(יה, " בת שאינה לוקה לבד ובבעילה התורה… מן לוקה הכותית
…"קידושין
ברכת ועונשן קנאים ארמית שהבועל מסיני, למשה, והלכה איסורי הלכות שם א)וברמב״ם (פב, סנהדרין בגמרא כמפורש
ד- (יב, ביאה כמפורש דין, בית בידי מיתה חייבת והכותית ו).
נהרגת ה״ז בזדון הכותית על שבא כיון י (הל' שם )"ם ברמב" וכו ידיה.'" על תקלה לישראל שבא מפני
שתתגייר– לאחר אבל כאן אין לזה, זו יתקדשו שלא כיון
ב (יז, שם הרמב״ם כמוש״כ:), תורה איסור שום ולא מלקות
" הדיוט בין גדול בין אלו נשים מהשלש אחת שנשא כהן כל
או זונה משום לוקה אינו זנות דרך עליה א ב ואם לוקה, ובעל ויבעול…" שיקח עד יקחו לא שנאמר חללה או גרושה
גרודז׳נסקי עוזר לגר״ח אחיעזר משו״ת גם בבירור משמע כן
שהיתה זו בשאלה ממש דן ש כח), סי' (ח״ג מווילנא זצ״ל
הנשים של גיורן להתיר מקודם נוטה רח״ע והגאון לפנינו…
בזה דיש בגיותה חמור "דהא מטעם לכהן ות הנשוא הללו דזונה." לאו איסור וגם בה פוגעים קנאים דהא תורה איסור
מטעם לגייר, שלא מנהגם" "להצדיק כתב כך שאחר אלא
" הגירות לפני דהא איסור שום הנכרית על אין היא ועתה
זונה." איסור משום ג״כ מוזהרת
אחר אותם נחתן שלא להם ברור כאשר דידן בנידון אבל תורה מאיסורי אותם מצילים אנו הגירות ע״י אזי הגירות, איסור שום שניהם על אין הגירות לאחר כי חמורים,
היה מקודם ולהיפך, הנ״ל. הרמב״ם שיטת לפי דאורייתא, מלקות עליו שחייב התורה מן זונה ואיסור כרת איסור, עליו
בר כמבואר דין בית מיתות חייבי איסור רבץ ועליה, מב״ם
תורה איסור עליו אין קידושין ועכשיו…בלא
שכל הנ״ל, הגרח״ע של דבריו על להתפלא יש כך על נוסף
הגירות למניעת טעמו עיקר על אין הגירות "דלפני משום הוא
כן גם מוזהרת היא ועתה איסור, שום."הנכרית
מה סימן ב' חלק הגורן תרומת שו״ת
ביאה איסורי בהל' לעיל המפורשים הרמב״ם דברי נגד, וזה
מזהירין כן אם אלא עונשין ואין בי״ד, מיתת. יבת חי שהנכרית מצווה הוא ש כשם הישראל על מוזהרת הנכרית שגם משמע
, עליה יתכן ואין … הרגו אותה שגם זמרי אצל שמצינו כשם איסור שום הנכרית על "אין הגירות שלפני."לומר
לה מצוה חינוך מנחת
שכתבנו דזה בעזה״י ונל״ב
שהב״נ באופן כאן ור פט רק העבירה מחמת מעונש
תקלה מחמת וכן בהמה כמו העכו״ם על שבא בישראל אותה שהורגין כתב שהר״מ כבהמה דינם אין בהמה כמו בסקילה שהם והנרבע הרובע דהם הוא גזה״כ דשם האנשים וגם בסקילה אבל נ״ד סנהדרין ע' בסקילה תקלה מחמת העיקר כאן
סקילה לא אבל מיתה מחויב
עליו… להחמיר מה״ת
שהיא בחנק דנידון ונראה
- שבכולן הקלה דב״נ אף
העונש אם היינו בסייף דינו סייף התורה חייב' עבירה על מחמת אינו העונש אם אבל הישראל משום רק העבירה לו די וקלון תקלה מחמת
כנלע״ד. הקלה שהיא בחנק
נהרג דב״נ דהגם אפ״ל וגם
דוקא זה וכו א' ודיין 'בע״א
מ נהרג עבירה אי חמת בע״א דנהרג ילפינן שמוזהר בהמה כמו נהרג אם אבל וכו'
תקלה מכח שור כמו א״כ ודיינים עדים ב' צריך הנסקל
- ור״מ עש״ס - כד״נ כ״ג ה״נ עדים ב' צריך כבהמה דדינו
דיינים. וכ״ג
קטנים וגיור מצוות קבלת בעניין עוד
עמ210 כג 'תחומין
אשר לילד מילה ברית בענין השאלה רפורמי– גיור ע״י שנתגיירה לאם נולד ברית לשם אותו? האםניתןלמול
ההלכה– מבחינת ממש בו אין רפורמי שקיור היא התשובה נכון יותר או כהלכה, מבוצע שאינו עצמו הגיור בגלל הן
שיטתם כל והרי מצוות, ולא שבת שומרי אינם שבעצמם המגיירים בגלל והן ההלכה; ראות מנקודת כלל מבוצע שאינה וברור מסמכים… רבנים לושה שלש בי״ד שצריך היא פסוקה הלכה חיים… אלוקים דברי ולהפוך משה בתורת יד להרים
"ש״הרבייס פיקציה אלא אינו שלהם והדיור דין, בית של דין להם אין וכיוצ״ב, וכשרות שבת שומרי שאינם רפורמים ה
. בעלמא
האמ של בניהן את למול באים ואם ה הות בי״ד ובפני יהדות, לשם אותם למול יש הרפורמים, אצל ו שהתגייר הללו נכריות של בי״ד בפני וכהלכה וכדין כדת היא גם תתגייר הילד של שהאמא לאחר זאת וגם במצוות. ומהדרים כשרים רבנים ג' של
התורה מצוות כל את לקיים עליה ותקבל יהדות שתלמד לאחר כנ״ל, כשרים רבנים. ג'
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה