טבדי בנימין הרב ▪ כוסות ארבע
מבואות
הנס פירסום כוסות– ארבע חשיבות
ב עמוד צט דף פסחים מסכת בבלי תלמוד
ולא שיסב. עד יאכל לא שבישראל עני אפילו שתחשך. עד אדם יאכל לא למנחה סמוך פסחים ערב משנה.
התמחוי ואפילו. מן יין, של כוסות מארבע לו יפחתו
תעב סימן פסח הלכות חיים אורח טור
ל יין ליקח ימכרם סעודות ב' מזון אלא לו אין ואפילו הצדקה. מן כך אחר לקבל שצריך פי על אף כוסות, ד'
ב עמוד צט דף פסחים מסכת רשב״ם
לו יפחתו ולא כו ממקום העובר לעני 'חתין פו אין מ״ז) פ״ח (פאה כדתנן העניים את המפרנסין צדקה גבאי.
אחריו כחו בכל שיחזר שצריך לו יתנו לא אם נמי הדין והוא קאי, צדקה אגבאי יפחתו דלא לישנא אלמא אלא בשם הונא רב פח) (פ' בב״ר ומצינו לפנינו. מפורש וסדרן כוסות ארבע לו ליתן שרגילין נקט דמילתא אורחא
וארא בפ' והצלתי ולקחתי וגאלתי והוצאתי מצרים בגלות האמורי: ן גאולה לשוני ארבע כנגד אמר אבא רבי
שתי מזון לו שיש מי מ״ז] [פ״ח פאה במסכת דתנן שבעניים עני דהיינו צדקה של מתמחוי מתפרנס הוא. ואפילו את ישכיר או ילוה או מלבושו את ימכור צדקה גבאי לו נתנו לא אם הכי אפילו התמחוי מן יטול לא סעודות
בשביל עצמו כוסות: לארבע יין
ז הלכה ז פרק ומצה חמץ הלכות רמב״ם
לאכול צריך הזה בלילה אדם כשסועד לפיכך אחד וכל חירות, דרך מיסב והוא ולשתות
בלילה לשתות חייב נשים בין אנשים בין ואחד
מהם פוחתין אין יין, של כוסות, ה ארבע הזה לו יפחתו לא הצדקה מן המתפרנס עני ואפילו
רביעית מהן כוס כל שיעור כוסות. , מארבעה
מנוח רבינו שם
הרב כתב כו הצדקה מן המתפרנס עני 'ואפילו שאם כלומר ישכיר או ילוה או מלבושו את ימכור צדקה גבאי לו נתנו לא
ד לפרש ויש כוסות. לארבע יין בשביל עצמו את לו יפחתו לא לא העניים את המפרנסין צדקה שגבאי ור״ל הגבאין על שב
מ״מ ביין. או בדמים כוסות מד' פחות ועני עני לכל יפחתו והפירוש כוסות ד' אחר כחם בכל לחזר מצווין העניים
הגמרא דרך לפי הוא. הראשון
יג סעיף תעב סימן פסח הלכות חיים אורח ערוך שולחן
כוסות לד' יין בשביל עצמו ישכיר או ילוה או מלבושו ימכור הצדקה מן המתפרנס עני. אפילו
כוסות לד' חנוכה נר הפוס' של השוואה
רמב״ם וחנוכה מגילה יב ד,
חביבה מצוה חנוכה נר מצות אדם וצריך מאד עד היא
הנס להודיע כדי בה הזהר ל והודיה האל בשבח ולהוסיף לנו שעשה הנסים על, לו אלא יאכל מה לו אין אפילו מוכר או שואל הצדקה מן ונרות שמן ולוקח כסותו
ומדליק.
משנה מגיד שם
לו אין אפילו רבינו ומ״ש שלמדו נראה וכו'. יאכל מה
מהלכות ז' ' פ שנתבאר ממה עני שאפילו ומצה חמץ מד יפחות לא 'שבישראל פרסומי משום והטעם כוסות
דעדיף בנ״ח וכ״ש ניסא היום מקדוש שיתבאר כמו
: בסמוך
משנה לחם שם
בנר וכ״ש ה״ה כתב וכו'. חנוכה נר מצות
חנוכה היום מקדוש דעדיף מאי ד וקשה. מקדוש עדיף חנוכה אמרינן אי זה הוא כ״ש ניסא פרסומי הוי דחנוכה היינו היום אבל היום בקדוש משא״כ בגמרא כדאמרינן כדכתב ניסא פרסומי בהו דאיכא כוסות ד'
היה לא וא״כ חנוכה כמו דהוי ודאי ז״ל ה״ה מהוא אלא שכן מכל הדין ללמוד לה״ה לו
הדין: וצ״ע
מט סימן ג חלק יעקב שבות שו״ת
… היו מקידוש עדיף חנוכה אמרינן אי זה הוא כ״ש דמאי וקשה וז״ל וכתב 'ח״מ ל הבעל הרגיש כבר זו בקושיא מ״מ ה״ה כמ״ש ניסא פרסומי נמי בהו דאיכא כוסו' ד' אבל היום קידוש משא״כ ניסא פרסומי הוי דחנוכה היינו
הגאון גיסי גם עכ״ל וצ״ע הדין הוא מכח רק כ״ש מכח ללמוד להמ״מ ה״ל לא וא״כ חנוכה כמו דהוי ודאי ז״ל גם מכונה על מיישב ואינו בזה קצת חוכך תרע״א סי' בא״ח זוטא אלי' בספרו שפירא/ אליהו /מהר״ר זצ״ל כ״ש תיבת כתב לשון ובדקדק פשוטים הם המ״מ דדברי ול״נ ע״ש כ״ש הלשון כתב לא תרע״א סי' בא״ח הב״י
היום בקידוש גם הא קשה עדיף א ניס דפרסומי היום מקידוש עדיף חנוכה דנר בש״ס דאמרינן דהא נ״ל דודאי מאין הבריות כל שברא מזה גדול נס לך ואין השביעי ביום ונח עולמו ברא שהקב״ה שמעיד יותר נס זכרון איכא נס פרסום ואיכא מבחוץ הנר שמדליק חנוכה נר עדיף בהא צ״ל אלא השביעי ביום לנוח וצמצם בעלמא בדיבור
משא״כ בש״ס כדאי' הרבים ברשות לציבור מד כ״ש הוא חנוכה נר זה מכח וא״כ בביתו רק הוא היום 'קידוש להדיא מבואר לזה קרוב שהרי ע״ז תתמה ואל הנס שמפרסמין כלומר ניסא פרסומי לומר דקדק ולהכי כוסות דתפלה משום דמזכיר לי פשיטא בתפלה המזון בברכת חנוכה של להזכיר מה ד״ה ע״א כ״ד דף בשבת בתוס'
להדיא הרי עכ״ל האי כולי ניסא פרסומי ליכא בבית שהוא המזון ברכת משא״כ ניסא פרסומי ואיכא היא בצבור נאמרו לא דעדיפא שאמרו דינים דהני א' ס״ק תרע״ח סימן בא״ח המ״א פסק יפה נ״ל זה ומטעם כן לחלק דיש
דברי ועכ״פ ל״א סימן ח״ב ש״י בתשובתי ועיין בפנים מדליקין אם משא״כ עדיפא בחוץ שמדליק שבזמן אלא
יעקב הק' כנ״ל כלל פקפוק בלי הם נכונים. המ״מ
ההלכתי השיעור
הסוגיה ור לוגמיו מלא לגבי ממנה והנגזרות ביומא ביע תי
א עמוד פ דף יומא מסכת בבלי תלמוד
לוגמיו מלא. השותה ויראה אחד לצד יסלקנו שאילו כל אלא ממש, לוגמיו מלא לא שמואל: אמר יהודה רב אמר
לוגמיו-. לא כמ לוגמיו- מלא תנן אנן! והא: אימא לוגמיו. כמלא
חייב ויהא ישתה כמה? מיתיבי: אומר יהודה רבי. לוגמיו מלא אומרים: הלל, ובית רביעית אומרים: שמאי בית גמיעה כדי אומר: בתירא בן יהודה רבי לוגמיו, כמלא אליעזר: רבי! משום
יראה- ש כדי דאוקימנא ממתניתין, עדיפא מי - נמי- הכי אליעזר- רבי היינו הכי אי שיראה. ! כדי בינייהו איכא
דחוק לוגמיו. מלא
הלל בית ומחומרי שמאי בית מקולי ליה הוה כן אם הושעיא: רב לה! מתקיף
- ליה: אמר אתשיל- כי לחומרא שמאי בית ליה דהוו אתשיל, הבשן מלך. בעוג
– וקידוש כוסות ארבע של כוס צריך רביע ית השתיה בכמות לכאורה והבדל,
ב עמוד עו דף שבת מסכת בבלי תלמוד
… הכוס מזיגת כדי יין המוציא משנה.
כוס ומאי. יפה כוס מזיגת: כדי תנא גמרא.
אמר נחמן רב אמר. ברכה של כוס יפה- שיהא צריך ברכה של כוס אבוה: בר רבה
על ויעמוד שימזגנו כדי רביעית רובע, בו
רביעית.
ב עמוד קח דף פסחים מסכת בבלי תלמוד
שיהא צריך הללו כוסות ארבעה שמואל: אמר יהודה רב אמר
בהן חי- שתאן. יפה כוס מזיגת כדי אחת- בבת שתאן יצא,
ביתו- ולבני לבניו מהן השקה יצא, . יצא. .
יצחק בר נחמן רב אמר יצא. ביתו ולבני לבניו מהן: השקה
. דכסא רובא דאשתי והוא
דף פסחים א עמוד קז
דמן גידל רב תני וכן רב, אמר הונא רב אמר
: נרש המקדש ואם, יצא לוגמא- מלא וטעם
לאו- יצא. לא
ב עמוד עט דף עירובין
חדא- אמרינהו. דפומבדיתא סבי מילי תרתי הני רבא: אמר
המקדש אידך: , הא. - לוגמיו מלא טעם אם לאו- ואם יצא,
יצא. לא
הקידוש לעומת כוסות בד' השתיה לכמות ביחס שיטת׳התוס
תוספ א עמוד פ דף יומא מסכת ות
לוגמיו- כמלא נמי הכי דף (עירובין חלון פרק דאמר הא יצא לא לאו ואם יצא לוגמיו מלא טעם אם המקדש עט:)
אור״ת נמי דהתם כ לוגמיו… מלא
קאמר- ממש לוגמיו מלא דאי מרביעית טפי הוי כן אם
הכא… כדמוכח
האי, כולי בעינן היכי א״כ פסחים י ערב בפרק והאמר של וכוס ברביעית שיעורן כוסות דד' קח:) דף (פסחים
מהם, אחד קידוש דבעי כיון קידוש ידי נפיק היכי וא״כ
לוגמיו. מלא טעימה
א עמוד קז דף פסחים מסכת תוספות
- יצא לוגמא מלא טעם אם ביומא וכדמפרש יראה אחד לצד מסלקו שאילו כל פ.) (דף
כ כדאמרינן ית מרביע פחות והוי לוגמיו מלא
התם, יותר דהוי התם אמרינן לוגמיו מלא אבל
מרביעית.
שהו ונראה רביעית רוב לוגמיו כמלא )(=
דשתה והוא לקמן דאמרינן דכסא. רובא
בעי הבשן מלך לעוג אבל בינוני לאדם ודוקא
התם כדאמרינן. טפי
ב עמוד קח דף פסחים מסכת תוספות
דכסא- רובא היינו כ לעיל רי' כדפ לוגמיו מלא רביעית. לשתות צריך לכתחילה ומיהו
הר״ן שיטת ודעימיה הקידוש לעומת כוסות בד' השתיה לכמות ביחס
ב עמוד כב דף פסחים מסכת הרי״ף על הר״ן
הכא דקאמרינן לוגמיו מלא יצא. לוגמיו מלא טעם אם מלא ויראה אחד לצד שיסלקנו כדי אלא דוקא לאו
לוגמיו…
דהאי בינוני לאדם ה״מ שיעורא האי אמרינן כי ומיהו
מרביעי. בציר הוי 'שיעורא הבשן מלך לעוג אבל מרביעית טפי שיעורא האי ביה דהויא ודכוותיה
לחודי ברביעית סגי. ה
וחד חד דכל התם מסקינן הכפורים יום דלגבי דאע״ג
משערינן- בדידיה ביתובי דהתם משום טעמא היינו דעתיה מיתב בדידיה וחד חד וכל מילתא תליא דעתא
דנבעי אפשר אי סגי ברביעית כוס דכוליה הכא אבל
לצד שיסלקנו בכדי אלא מרביעית יותר מיניה דנטעום
טפי. דבציר מינייהו הי סגי ברביעית או אחד
לענין מילי הני ומיהו קידוש,
לענין אבל כוסות ד' רובא דשתי והוא לקמן אמרינן
דכסא.
והוי קידוש תרתי ביה דאית דפסחא בקידושא הלכך דכסא רובא ממנו שיטעום בעינן כוסות דארבע נמי
כוסות, ארבע מדין
נמי שיטעום בעינן שיסלקנו מכדי בציר רובא ואי
שי בכדי סלקנו,
וכדכתיבנא סגי ברביעית: מיהו
הפסח ליל סדר א חלק חיים אורחות
- רביעית אלא בו שאין בכוס יוצאין אין הילכך יצא. לא זה וזולת לגמיו מלא וכוס כוס מכל לשתות וצריך. שנים
ויוצאין. זה אחר זה הרביעיות לפי שנים בו שותין יותר או רביעיות שתי בו שיש גדול כוס היה ואם. .
ז״ל מארי אבא בן יהודה והר' והרא״ה והרמב״ן היו אפי' רובא מכלן לשתות צריך פסח של כוסות דבד' כתבו
רביעיות. כמה מחזיקין
מ״ח פרק למהר״ל ה' גבורות
צריכין הללו כוסות ארבע שמואל אמר יודא רב אמר ושעור ברכה. של כוס שהוא יפה כוס מזיגת בהן שיהיה ומדת וכוס, כוס בכל יהיה וכך הלוג רביעית הוא זה
אגודלים כשני גבהו רחבו וכן אגודלים ב' ארכו הכלי
אגודל וחומש אגודל. וחצי
היינו רובו שישתה צריך דאמרינן הא בתוספות ופירשו מלא וטעם המקדש דאמרינן מהא וראייתם לוגמא מלא
לוגמא. מלא בטעימת דסגי מינה שמע יצא לוגמיו
בזה מודים המפרשים כל שאר. ואין
הכוס טעימת רק בעינן לא דהתם לקידוש דמי לא ודאי צריך כאן אבל טעימה, נקרא לוגמא מלא ובטעימת
ארבע גבי הכא אמר לא לפיכך א, דכס רובא שישתה ששתה והוא אמר אלא לוגמא מלא ששתה והוא כוסות שיוצא הדין אין כוסות ארבע שגבי דמוכח דכסא רובא וגבי הכוס רוב שישתה צריך אלא לוגמא מלא בטעימת ומכל לוגמא. מלא בטעימת סגי המזון וברכת קדוש דלא רביעית כל שישתה צריך לכתחלה נראה מקום
אבל ברובא, שיוצא לענין אלא ככולא רובא נן אמרי בדיעבד אלא ארובא סמכינן דלא כולא צריך, לכתחלה
התוספות פירשו וכך דוכתי בכמה מוכ. ח וכן
רובא לשתות דצריך כיון להסתפק יש גדול כוס היה ואם או שהוא כמו הכוס רוב שישתה עד רק יצא לא דכסא
או ברביעית ליה סגי רביעית הוא כוס דשיעור כיון נימא מרביעית יותר הרבה בו שיש גב על ואף רביעית, ברוב שאם ז״ל הרמב״ן ודעת ברביעית. כוס שתיית נקרא רובו שישתה צריך רביעיות שלשה או שנים מחזיק הכוס
כוסות ע ארב לשתות שצריך והטעם שהוא, מה לפי
דכוס רובו בעינן. ולפיכך
אם אלא הכוס רוב שישתה צריך דאין מפרשים יש אמנם בו נותן היה לא שאם דכיון יצא רביעית רוב שתה מאוד גדול היה שהכוס גב על אף רביעית אם כי מתחלה כן אם מלא הכוס שיהיה שצריך מצינו דלא בו, יוצא שיהיה כלל נאמר לא זה בשביל מלא הכוס שהיה השתא דלא גב על אף יוצא אלא שבתוכו מה כל לשתות חייב
רביעית רק. שתה
רביעית רק בו מתחלה היה לא אם דודאי לחלק ויש לשתות צריך שהוא הכוס הוא בו שהוא דמה דמי, שפיר וצריך הכוס הוא בכוס שיש מה כל מלא הכוס אם אבל
הכוס רוב. שישתה
… יש אך דקאמר דהא הכוס רוב שתיית דצריך להוכיח הכוס רוב שישתה פירושו כרחך על רובא שישתה והוא דשיעור רביעית רוב היינו הכוס רוב לפרש שאין ממש, דבעינן היכא רק רביעית רוב מקום בשום מצינו לא זה
רוב ברביעית שייך ולא שלם ר. ביעית צריך רביעית
אין אם הכוס רוב שייך מה כן ואם רק לשתות צריך דכסא רובא דקאמר דהא לומר ואין גדול, בכוס רביעית
אין הרבה יש אם אבל רביעית רק שם שאין היכא היינו אם נפשך דממה כלל נראה אין זה רביעית, רק צריך הרבה שם דאיכא גב על אף רובא, צריך כוס בתר, אזלינן
שלם רביעית צריך רביעית בתר אזל, ינן ואם
עד מלא הכוס שיהא צריך גדול כוס לו יש ש מי ולפיכך הכוס… רוב וישתה רובו
לשיטתו לעיל התוס' שיטת הקבלת המסכת בריש
' תוס פסחים ב צט,
כוסות- מארבע לו יפחתו לא שאין קצת משמע הלשון מתוך אם כי ביתו ולבני לבניו נותנין כולם את מוציא והוא לעצמו
בשלו. ארבע שנא דמאי הוא וסברא שאחד השנה דכל מקידוש כוסות
כולם… את מוציא קח דף (לקמן בגמרא דאמר ): ועוד
יצא ביתו בני ול לבניו מהן השקה משמע דכסא רובא דשתה והוא בעינן דהא בשמיעה יצאו דהם
דכסא רובא, דמשמע ועוד להשקותם… רגילות אין דלכתחלה
מח פרק למהר״ל ה 'גבורות
והטעם חירות דרך כוסות ארבע שתקנו פי' כוסות. מארבע לו יפחתו ולא
יותר ולא פחות לא ארבע למה. יתבאר
הלשון דמתוך התוספות ופירשו אם כי כוסות ארבע צריך דאין משמע
כלם… את מוציא והוא הבית לבעל
דמאי כוסות, בד' אחרים את מוציא שיהיה שייך דלא זה דבר הבנתי ולא במצה האחר את להוציא האחד יכול שאין דכמו ומרור ממצה שנא
הוא עליה דרמיא ד. מצוה כוסות בד' להוציא יכול אינו כך ובמרור
הכוס לאו מלתא עיקר התם השנה כל של קדוש מן ראיה שהביא ומה הכוס על אלא מקדשין שאין אלא הקדוש הוא מילתא עיקר אלא הוא
ולא הכוס הוא מלתא עיקר הכא אבל דמי שפיר הבית בעל ששתה, וכיון אבל מצוה עליו יעשה הכוסות מן ואחד אחד שכל שתקנו רק הקדוש
הכו: אחר מוציא שהוא בזה שייך ולא עיקר הוא ס
ט ז, ומצה חמץ הלכות הלוי הגרי״ז חידושי
… על שתמה זצ״ל הגאון מאאמו״ר שמעתי וכבר
אלו, התוספות דברי
דהתם השנה דכל לקידוש כוסות ארבע ענין דמאי דינא הוי ובזה הקידוש עיקר וזהו הברכה היא המצוה
המצוה עיקר הלא סות כו בארבע אבל כעונה דשומע בזה. להוציא שייך ומאי כוסות הד' של השתיה היא
אין כוסות בארבע דגם להתוספות דס״ל מזה והוכיח שעל בהברכות רק הכוסות בשתיית המצוה עיקר וכל השנה דכל קידוש דוגמת ממש והוי הכוסות
עכ״ד. ברכה. של כוסות
מוכ הוא וכן סי או״ח בשו״ע הגר״א מדברי גם 'ח ר
יד, סעי' רעא
והתוספות הרא״ש פלוגתת בשו״ע שם דאיתא הא על למלוא מצטרפת שנים שתיית אם קידוש של בכוס
לוגמיו.
שנים שתיית דאין הרא״ש לשיטת מקור הגר״א ומביא
, קח בפסחים דאמרינן מהא מצטרפת דאשתי והוא ב
השאר שתו ביתו דבני אע״ג דכסא רובא ס״ל וי״א
עכ״ל. יחד אכולם קאי והוא
דשתיית ליה דאית דלמאן הגר״א מדברי מבואר הרי
כן. הדין כוסות בארבע גם מצטרפת שנים
מינה ושמע בעצמו לשתות צריך דאין להגר״א דס״ל דיכולים ברכה של כוסות ככל הויין רק כוסות הארבע
מהכוס, שתיה שתהא ובלבד לשתות לאחר גם לתת
אליבא הגר״א של פירושו דלפי לא א עוד ולא יחד אכולם קאי וכו' דאשתי והוא דהך דהתוספות שמואל בדברי הנאמר הדין עיקר זהו הלא וא״כ לשתות צריך דאין יצא ביתו ולבני לבניו מהם דהשקה
מצטרפת… שתייתם גם רק בעצמו
ארבע של המצוה דעיקר להדיא מבואר הרי כן ואם
ככל היא ושתייתם סות הכו של הברכות היא כוסות המברך אם לן איכפת דלא ברכה של כוס שתיית
אחר. או שותה בעצמו
– כוסות ד' וידי חירות ידי הגירסאות מחלוקת הרמב״ם ושיטת
פסחים ב קח,
- חי שתאן אמר יצא. ידי יצא, יין ידי רבא:
חירות יצא. לא שתאן
ידי אמר: רב, אחת בבת
יין-, יצא ה ארבע ידי
יצא. לא - כוסות
רשב״ם שם
ששתה יצא. יין ידי כוסות: ארבעה
כלומר יצא. לא חירות ידי שלימה מצוה זו אין והני מזוג. ביין אלא חשיבות שאין
מזיגה בעי לא שלנו יינות אבל מיא תלת חד על דדרו שלהן ביינות: מילי
יצא יין. ידי ן לקמ( כדתניא י״ט שמחת משום קט, ביין משמחו במה בחגך ושמחת: א) עוד להביא וצריך יותר ולא ראשון כוס חשובין וכולן יצא. לא כוסות ארבעה ידי אבל
הסדר על כוסות: שלשה
רי״ף א כג, פסחים
ד ידי יצא חי 'שתאן ידי יצא ולא כוסות בבת שתאן חירות חירות ידי יצא אחת ארבע ידי יצא ולא
כוס ות.
הר״ן שם
יצאו לא חירות. ידי המובחר מן מצוה קיים שלא כלומר לחזור צריך אינו ומיהו
כוסות ארבעה: ולשתות
כסא, בחדא לאו אחת. בבת שתאן על אף הללו הכוסות שהרי למימר צריכה לא דהא
למעלה, שיעור להם אין למטה שיעור מהם שיש פי אלא נידון אינו כמה גדול ואפילו
אחד, ככוס שסדרו הסדר על שלא זה אחר בזה סמוכין שתאן שאם קאמר הכי אלא
י לא - כוסות בארבע חכמים אותן כסדרן: ולשתותן לחזור וצריך צא
ט הלכה ז פרק ומצה חמץ הלכות רמב״ם
אותן למזוג צריך האלו כוסות ארבעה יפחות ולא, השותה דעת ולפי היין לפי הכל עריבה שתיה שתהיה כדי
חי. יין מרביעית בארבעתן
חירות. ידי יצא ולא כוסות ארבעה ידי יצא מזוג- שאינו מיין אלו כוסות ארבעה שתה
אחת בבת מזוגין כוסות ארבעה שתה כוסות. ארבעה ידי יצא ולא חירות ידי יצא
מהן כוס מכל שתה ואם רובו. יצא
שם הגרי״ז המשך
כוסות. ארבע של מצוה בהך נכללו ותרתי
ח\ד יין, של כוסות ארבע שתיית מצות א עצם שזהו
חירות, הדרך מעשה יין של כוסות ארבע דין ושנית
המצוה, מעיקר הוא זה שגם התוס. לדעת 'וכמו
הגמ דקאמר זהו כן 'ועל דין דלענין אף חי שתאן אם ד ארבע יד״ח בהן ויצא דמי שפיר חי גם ברכה של כוס
כו ברכה, של סות דלענין יצא לא חירות ידי מ״מ אבל בזה חירות דרך משום שהיא השתיה מצות עיקר
מזוג, דוקא בעינן דרך השתיה אין חי שתאן ואם
חירות, דרך של המצוה זו בשתי' יצא ולא חירות, שזו שהבאנו כמו כוסות ד' של השתי' מצות עיקר היא
הרמב״ם. מדברי
שתא שלא בב״א, שתאן אם ולהיפוך הסדר, על ן הרי ידי ויצא חירות דרך משום שהיא השתי' מצות קיים
יצא, לא כוסות ארבע ידי אבל - חירות קיים שלא
ברכה. של כוסות ארבע
לדעת כוסות ארבע במצות איתנהו מילי דתרתי וכש״נ
הרמב״ם, יין של כוסות ארבע שתיית מצות חדא הגמ לה דקרי וזהו חירות דרך הוא עניינה 'שיסוד
יד הכא חירות, י של כוסות ארבע חובת דין ושנית
ארבע ידי הכא הגמ' דקאמר הוא שע״ז ברכה כוסות
יצא לא או. יצא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה