3. ה חרל״פ משה יעקב רב ( 1951 - 1882 ) ה חלק מרום, 'מי
האדמה ע״ש "אדם" בשם נקרא הוא כן ועל לצמוח שעתיד למה זריעה בבחינת תמיד הם האדם של החיים ימי מערכת. כל
ממנה והצמיחה. הבאים הגידול מצד הוא האדמה של שבחה כל שכן זה. עניין על להורות יש האדמה מן שצומח מה שכל וכשם וכושר מחשבתו טהרת ידי על שממציא מה כל האדם, גם כן חדשים, וגידולים צמחים מעלה ושוב אותו שזורעין זרע בתוכו
תכלית ואין סוף אין עד חדשים גידולים ולפרוח לצמוח עתידים שממנה הוא, זריעה בגדר. מעשיו, מה באד הנתונה שלזריעה וכשם
האדם אצל כן הגידול, כח באדמה מתעורר ידם על שרק שבשדה, במלאכות וכדומה השקאה ועידוד, עיבוד. דרוש הנשמה
שלו. הגידול כח את להחיות הפועלות הן הן הקדושות והעבודות והצמיחה, הגידול כח בו מעוררת האלקית, העליונה-
הירש רפאל שמשון הרב 5. ( 1888 - 1808 שנה )במעגלי שבט ב, ,
המוארים– ובפירות ובעלים בענפים מושרשת איננה העץ של תקומתו ב אלא הרוחות אשר במקום מחוזקים שהם, שורשיו אותו תופסות שהסערות בזמן דואג איננו העץ התחדשות. של חיים מים מקור על מתחזקים הם שמה. תגענה לא, והסערות
אותו- כופפות אותו מנענעות תקומה! לו תהיה היה ממקומו, נעקר לא שהוא זמן וכל ממקומו, זע ולא נע לא הוא
שהאי נמצא כן ועל אדרבא- כלום, הפסיד לא לן הרוחניים- לשורשיו נצמד שהוא זמן כל האדם הוא במאבק. כן כוח. החליף שום
ההתחדשות! כוח את תעוררנה הסערות הוא, ונהפוך ממקומו. אותו תעקור לא רוח
ה בגן "…'"גננים
בשבט לט״ו בחינוך שיעור
4. מפיאסצנה האדמו״ר שפירא קלמיש קלונימוס הרב הי״ד( 1943 - 1889 ) התלמידים' 'חובת עמוד׳י
בשעה בלבד שלא החינוך, עיקר זהו ממנה". יסור לא יזקין כי גם דרכו פי על לנער "חנוך במשלי: אמר המלך שלמה
לא יזקין כי אף ברשותו והוא כשיגדל גם אלא כמצוותיו, ויעשה לו ישמע עליו תקיפה עודה אביו ויד נער, , שהנער
שמרגילו הוא בלבד הרגל לא גם וכך, כך עשה תלמידו או בנו את שמצוה הוא, בלבד ציווי לא החינוך כי. ממנה יסור אלה– ושני החינוך. הוא ההרגל ומן הציויי מן פועל ויותר גדול יותר טובים. מעשים לעשות וההרגל– הציויי כלי רק
חינוך…לשון המילה משמעות כי ה'. בדרך לחנכו כדי ולהרגילו, לצוותו בהם, להשתמש מוכרח שהמחנך הם, תשמישו
. התחלה
כוונתנ "פדגוגיה" הנקראת החינוך אמנות את …לא ו ואיך לכך, ואמצעים התלמיד בשכל לשלוט איך להורות, בזה
בלבד התלמיד שכל את לא כי בינתו את …להרחיב מחפשים אנו הרוח את הנפש, את התלמיד כל את רק, עתה,
הילד של והנשמה שבניהם מלמד, וכל אב כל שיודע כמה עד הנה, ישראל… באלוקי לקשרן מחפשים, אנו הישראלי גדולים גם ואפשר בשנים, גדולים לאנשים ויהיו יגדלו רק בקטנותם, יישארו לא לפניהם, אשר הקטנים ותלמידיהם
רק לכן נגדם, נערים שרק ון וכיו עתה, עיניהם שנגד מה רק היא תכליתם אשר ישנם מקום, מכל ובעבודה, בתורה אבל בזה. להם ודי קרבם, אל להכניס רצונם ילדותם כערך רק ויראה ותורה מטרתם, טובים לנערים אותם לחנך ישראל וגדולי ה' בני שאת לדעת צריכים והאב שהמלמד מכיוון עמו. ונגד ה' נגד הוא חוטא כזה ואב מלמד כי האמת
ולהפריחן ועליהם. להצמיחן באיבן, עודן אשר גדולות לנשמות יראו לפניהם ר אש הנערים ואת ולגלות, לחנך עליהם
ידעו להם, רעות ומידות הם נפש מרי הכרתם לפי אשר נערים בהם יראו אם ואף ולשמרה, לעבדה ה' בגן הם גננים
בגדלותם עסיס ומלאים בחניטתם הם מרים המלאכים, ובוסר הנשמות גרעיני של טבע. שזה רעה וטבע מידה אין
ולגדלם. בהם לשמש איך לדעת שצריכים. . רק שם-טוב הבעל ומרן ישראל קדושי הורונו כבר מישראל, בילד בהחלט
1. דברים פרק כ
לַמִּלְחָמָה תֵצֵא כִּי עַל כִּי מֵהֶם תִּירָא ָאֹיְבֶיך…לֹא 'ה א- ָלֹהֶיך
לְהִּלָחֵם עִּיר אֶל תִּקְרַב כִּי עִּמָךְ… ָעָלֶיה ָוְקָרָאת ָאֵלֶיה …לְשָלוֹם
תָצּור כִּי עִּיר אֶל רַבִּים יָמִּים לְהִּלָחֵם ָעָלֶיה לְתָפְשָה תַשְחִּית לֹא
עֵצָה אֶת עָלָיו ַלִּנְדֹח תֹאכֵל מִּמֶּנּו כִּי גַרְזֶן לֹא ֹוְאֹתו כִּי תִּכְרֹת
לָבֹא הַשָדֶה עֵץ הָאָדָם ָמִּפָנֶיך כִּי תֵדַע אֲשֶר עֵץ רַק. בַמָצוֹר לֹא
הּוא מַאֲכָל עֵץ תַשְחִּית ֹאֹתו ָוְכָרָת הָעִּיר עַל מָצוֹר ָּובָנִּית אֲשֶר
עֹשָה הִּוא: רִּדְתָה עַד מִּלְחָמָה ָעִּמְך
ָדֶה הַש עֵץ הָאָדָם כִּי - הרי השדה עץ האדם. שמא דלמא בלשון משמש ''כי
למה העיר, כאנשי וצמא רעב ביסורי להתייסר מפניך המצור בתוך להכנס תשחיתנו?
2. אבות יז ג, ,
אלעזר רבי הוא למה ממעשיו מרובה שחכמתו כל עזריה… בן
דומה? שענפיו לאילן ושרשיו מרובין והרוח מועטין באה
שנאמר: פניו על והופכתו ועוקרתו ) י״ז (ירמיה כְעַרְעָר "וְהָיָה
טוֹב יָבוֹא כִּי יִּרְאֶה וְלֹא בָעֲרָבָה חֲרֵרִּים וְשָכַן מְלֵחָה אֶרֶץ בַמִּדְבָר
" תֵשֵב וְלֹא שמעשיו כל אבל למה מחכמתו מרובין? דומה הוא
שענפיו לאילן הרוחות כל שאפילו מרובין ושרשיו מועטין
בו, ונושבות באות שבעולם אין ממקומו אותו מזיזין שנאמר
וְלֹא שָרָשָיו יְשַלַח יּובַל וְעַל מַיִּם עַל שָתּול כְעֵץ "וְהָיָה י״ז) (ירמיה עָלֵהּו וְהָיָה חֹם יָבֹא כִּי יִּרְאֶה ירא יִּדְאָג לֹא בַצֹרֶת רַעֲנָןּובִּשְנַת
מֵעֲשוֹת יָמִּיש וְלֹא."רִּי ֶפ
סטבון מיכאל
7 שטיינזלץ עדין. הרב (נולד1937 ) / תשס״ג שבט, תקוע, ישיבת בעלון מאמר
ב נראה בקיץ, ומבטיח גדול הנראה שעץ לפעמים רואים בעצים, מתבוננים אם שנשאר מה כל לפעמים פחות. הרבה מרשים תיו ס עונת מגיעה כאשר אך ויפה, גדול עץ הוא בתפארתו האלון ענפים. וכמה גזע רק זה השלכת, אחרי - השלכת עץ כבול נראה הוא
המתפתים יש כך ומשום לגמרי, מת מחדש- יצמח הוא הזמן שבבוא חי, בעץ שמדובר יודעים אם אולם אותו. לכרות אין כבר
ממנו. מתייאשים בנה הגשים, שהשיג, חשב שהוא מה כל ונופל; מתייבש הכל ואז, השלכת לעונת מגיע שהוא קורה לאדם גם את לו יתנו רק אם מחדש, יצמח הוא האילן; את לקצוץ לא לדעת פשוט צריך כזה במצב ריק. ככלי נשאר והוא נושר הכל והצמיח,
ההזדמנות ואת. הזמן קורה תקומה. להם ושאין מת, בתוכם שמשהו המחשבה זו מלהתקדם, אותם מעכב דבר שה אנשים הרבה יש בעבירות נכשלים שאנשים קורה כך יותר. מעט או שנה למשך דממה שלו שהחיות משום רק לחלוטין, מעצמו מתייאש, שאדם
יבש עץ אני ש״הן המחשבה מחמת רק עצמם, את ומאבדים "נופלים אילן לפעמים צומח השלכת י אחר העולם, במציאות אולם.
ישוב עוד והוא דרכו, שזו לזכור צריך מתרחש וכשהוא האילן בתוך שמוטבע תהליך זהו לה. שקדם מזה יפה פחות לא, שהוא אם מחודשת לצמיחה מיד יתעורר ונפל בדרך שטעה שמי לצפות אפשר שאי כמובן אנשים. לגבי הוא וכן מה, זמן בתוך; לצמוח
אור עץ של שלכת מ זו תקופה אך יותר. הרבה ארוכה להיות עשויה אדם של שלכת שנה, חצי כת ס ב תיימת ואחריה דבר, של ופו ס
מעודדת קיומו על מראש שידיעה מחודש, לבלוב מתחיל ומפיח ה. חיים.
6 וולבה שלמה. הרב ( 2005 - 4 1 19 ) / ובניי צמיחה בחינוך ן ט-כ עמ',
, מאליו צומח עץ מעצמו, צומח באדמה שנזרע מה: הזה בעולם טבעי תהליך היא. צמיחה שונות פעולות שתי אלו ובניין צמיחה. בניי מאליו צומח פרח ע שאדם דבר הוא ן ו. מוכן… שהבית עד נדבך על-גבי נדבך מניח ואחר-כך יסוד, מניח שה. הרמ ח״ל כי קובע
אלה דברים שני ישנם הרוחנית. בעבודה זורע שאדם מה צמיחה, של גישה וישנה עצמו, את בונה האדם בניין, של גישה ישנה
שהילד רוצים אם עצמנו). בחינוך (וגם ילדינו בחינוך ן והבניי הצמיחה עניין את נבין זו דרך חייו…על ימי במשך צומח. בקירבו, תורה… של הזרע את בו לזרוע צריכים מצוות, ומקיים תורה הלומד ליהודי יצמח מתחילה והיא נזרעה, שהתבואה לאחר כמובן,
לגשם זקוק הוא זו, ראשונה זריעה אחרי ילד, גם כך לגשם. זקוקה היא לצמוח, האווירה זוהי הילד ל אצ אותו ומצמיח. המרווה
זה- עם ויחד ואמו, אביו מצד אליו החם והיחס הבית של החמה ואמירת בשמחה מצוות בקיום ההורים, של החיה הדוגמה
על בכוונה. ברכות הבניין לגמרא" חמש-עשרה בן למשנה, עשר בן למקרא, חמש באבות״בן מוצאים אנו: שבחינוך. לימדונו כאן
הילד של הטבעית להתפתחות מותאם להיות צריך אלו למדרגות והחינוך חכם, לתלמיד האדם בניין. הליך בת מדרגות שיש חז״ל, גילו שמצד דברים מהילד לדרוש אסור בחינוך. גדול כלל זהו בהם ימאס הוא ולקיימם, להבינם מסוגל אינו עדיין והתפתחותו
שלו. ית הרוחנ להתפתחות רב נזק גורם וזה שיכול, כמה עד מהם ויתחמק וכמו גדל, הוא חי, יצור הוא ילד כך בגופו גדל שהוא
גד תבואה. של או עץ של גידול כמו טיפוח, צריך ילד של גידול ברוחניותו, בנפשו, גם גדל הוא כאשר לשים צריך מיוחד ש מדובר
של בתהליך מסויים- משהו שיצמח רוצים אם, זריעה ואחר- רוצים, שאותו הדבר את בדיוק ולזרוע לדייק צריך יצמח הזרע כך
הטבעי. בתהליך מעצמו צריכים בניין, יש שני מצד ל. לבדה העצמית הצמיחה על לסמוך אי-אפשר אדם. בנות אני אם בונה ילד
לכוח מתייחס ואיני מעלות, לו ומקנה הצמיחה שלו- רובוט. נהיה, והילד ומתנוון הולך הצמיחה כוח אזי מה עושה הוא מסתמא
יגדל- הזה כשהילד פנימית, חיות בו אין אבל ו, ל שאמרו שיוזמה מפני לו, תהיה לא עצמית יוזמה אבל שצריך, מה יעשה אז גם
." נשאר״אדם-רובוט ונרקב. התנוון מזמן כבר הצמיחה וכוח הצמיחה מכוח באה עצמית מבלי ולגדול לצמוח לילד נותנים אם
אותו- לבנות פרא יוצא שבו- הצמיחה כוח אל להתייחס מבלי ילד ה את בונים אם. אדם שני של הצירוף רובוט ממנו. עושים
החינוך. , זהו הבניין ומעשה הצמיחה כוח של יחד, הדברים. . . צמיחתו אל בהתייחסות ילד לבנות
. : חז״ל" דברי את. . ראינו שלוש בן לא למה יותר מוקדם לא למה לגמרא", עשרה חמש בן למשנה, עשר בן למקרא, חמש? בן
… בהדרגה נעשית הילד של שהצמיחה חז״ל קבעו כאן למקרא? בילד תקופות יש על- באות והתקופות של האורגנית הצמיחה פי ולהתייחס להכיר, צריכים התקופות את לתקופה, מתקופה הילד עובר הילדות שנות במשך שלו, הטבעית הגידול דרך לפי הילד,
מוכנה- כשהקרקע נעשית הזריעה ם. א הנכון… בזמן אליהן המועד- את מאחרים אם הצמיחה. ומתחילה מצליחה, הזריעה
מוכנה איננה כבר. הקרקע החקלאית לזריעה מדוייקים זמנים יש הצומח. בעולם מכירים שאנחנו למה מאוד דומים הדברים:
אי- כבר הגשמים לבוא עד מאחרים ואם זורעים, החורף בתחילת לזרוע. אפשר ולא האדמה בתוך נרקב הזרע באיחור, זורעים אם
הרגע את לתפוס מוכרחים לקבל. מוכשרת לא עדיין הקרקע כי מצליחים. לא מדי יותר מקדימים אם גם דבר שום ממנו. צומח
. הנכון שלו, ל הגידו במהלך עובר שילד התקופות את יותר או פחות להכיר עליהם: ההורים כלפי ברורה דרישה עולה …מכאן הדריש את ולהתאים ו ליכ ת תק בכל הילד של ו לת ו ו אם פה. אינו עדיין כשהילד בהן, לעמוד יכול לא כשהילד בדרישות מפריזים
על- להתפתח יכול לא הילד להיקלט. יכולה לא כזו זריעה בחינוך. גדול קלקול מזה יוצא ממנו, רוצים מה להבין כדי מבוגר מספיק
הילדות של השונות התקופות את בהדרגה ולעבור בשלבים, להתקדם צריך. ד היל מבין. לא שהוא דבר ידי
… אמהות: הנפוצים הדברים אחד ממנו שדורשים הדרישות לבין הילד יכולת בין התאמה לחוסר מצויות דוגמאות: מספר
ותר- ם י מוקד בגיל ש״הצליח״ו ככל מוקדם. בגיל לנקיות התינוקות את לחנך הצליחו שהן בזה מתפארות שלהן הגאווה תגדל. כך
הזו הדעה את מקבל ואני היום, , מקובל נקי- להיות מדי מוקדם ילד מכריחים שאם זמן יבוא שלו. ההתפתחות לכל מזיק זה
להי ירצה בעצמו שהילד …: נוספת הרמונית…דוגמא יותר הרבה בצורה מתפתח הנושא ואז נקי, . ת ו דורשים שבת בסעודת
לשב מהילדים יותר אף, ולעיתים וחצי שעה או שעה נמשכת שהסעודה אף הסעודה, כל במשך השולחן ליד ת בלתי זה צעיר לילד
אפשרי. מן למעלה הרבה זה הסעודה, כל במשך לשבת להסתובב. מוכרח הוא זמן. הרבה כך כל בשקט לשבת יכול לא ילד
אותו- מכריחים אם שלו. הכוחות זה כמה עד להסביר צריך ולא מכוחותיו, למעלה הרבה הוא ש דבר לעשות עליו שכופים הרי מעל שהן דרישות עם להיבנות יכול איננו והילד הילה את מכריחים כך לשם אבל לבנות רוצים טובה, בעצם היא הכוונה טוב. לא
לילד מזיקה התוצאה. ליכולתו. מר השולחן ליד לשבת הילדים את להכריח צריך לא לח] [[עמ' א הסעודה שית זה אחריתה. ועד
מאוד– מתארכת והסעודה אורחים כשיש בפרט בשבילם. עינוי שלהם הילדים כמה להראות רוצים אז שדווקא הורים ויש
חמורות תוצאות לידי יותר מאוחר להביא עלולה הזריעה בזמן קטנה הפרעה כל כי הצעיר, בגיל במיוחד גדול ]…מחונכים. הנזק
… הנהגה עוד, לבנות זה פי ועל דרכו, לפי לצמוח, לילד לתת צריך חינוך חינוך. זה מה להבין קצת אפשר האמורים הדברים מתוך צמח צומח הנכון, בזמן מידות, לבנות בלי הצמיחה, על רק סומכים אם אבל רובוט. יהיה הילד כאמור, לצמוח, לתת בלי ומידות.
פרא– החינוך הם הן והבניין…. יחה הצמ יחד …שניהם אדם. פרא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה