בס״ד
הרב שוקרון חנן
שינוי נוסח התפילה בהתאם לזמן
1. ברכות מ, ב: ראה פת נאה ואמר כמה נאה פת זו — ברוך שבראה, יצא. ראה תאנה נאה ואמר כמה נאה תאנה זו — יצא. דברי ר׳ מאיר. ר׳ יוסי אומר: כל הממטבע שטבעו חכמים בברכות — יצא ידי חובתו.
2. יומא דף סט, א: אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו עטרה ליושנה. משה אתא אמר ״הא-ל הגדול הגבור והנורא״ {דברים י-יז} ירמיה אתא ואמר לא אמר נוראותיו — איה נוראותיו? נכרים מקרקרין בהיכלו. דניאל אתא ואמר לא אמר גבורותיו — איה גבורתו? משתעבדים נכרים בבניו. אתו אינהו ואמרו: אדרבה, זו היא גבורתו של הקב״ה שכובש את יצרו, שנותן אפים ארך לרשעים. ואלו הן נוראותיו — שאלמלא מוראו של הקב״ה, היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות.
ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה? אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקב״ה שהוא אמתי, לפיכך לא כיזבו בו.
3. שו״ת ישכיל עבדי ח, ד: והנה נאמר בשאלת צרכי ציבור, דאפילו שאלת צרכיו בדרך מותר, והדברים קל וחומר, דהיא כעין ההוספה בג׳ אחרונות בדרך הודאה, אלא בתורת שאלת צרכים, אם שיכולים להוסיף בנוסח הברכה, שמודה על קבלת הפרס, כמו שמוסיפים על הנסים בחנוכה ופורים.
4. לך עשה רב, יד, א: אחרי כיבושה של ירושלים בידי צה״ל, כשהמוני בית ישראל ממלאים את החצר עתה, חוגג המון בקול — היתכן שבתפלת הכותל המערבי, בתפלת המנחה בט׳ באב, הנאמרת ״נחם״ על ״העיר האבלה והשוממה והבזויה מבלי בניה״?
תשובה: בזאת צדקת. אני גם הרגשתי אחרי מלחמת ששת הימים הראשון בתשעה באב שאינני יכול יותר לומר בתפלתי דברים אלה, שהם בחינת דובר שקרים לפני ה׳.
שאפילו בתשעה באב, יום האבל הלאומי, כאשר המוני בית ישראל פונים אל הכותל המערבי מעוטפים באבלם על חרבן הבית, אז גם מורגשת בלבי פניה מסויימת שאינו יכול לחדור אליה האבל — שמחה של צמיחת גאולתנו.
ולכן, אין ספק שיש משום דובר שקרים לפני ה׳ לומר על ירושלים זאת ״העיר החרבה והבזויה והשוממה מבלי בניה״, וביחוד לפי נוסחת אשכנז: ״והחרבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, מבלי בניה, והשוממה מאין יושב״ — שהוא בודאי דובר שקרים.
מסבה זאת נהגתי אנכי להוסיף מלה אחת ולשנות מלה אחת בנוסח ״נחם״, כדי להמלט מדברי שקר, וכך אני אומר: ״נחם ה׳ אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים (כי כל זמן שלא נבנה בית המקדש — אנו עדיין שרויים באבל) ואת העיר שהיתה חרבה ובזויה ושוממה מבלי בניה, וראשה חפוי וכו׳ וכו׳״. ולפי״ז התפלה היא שינחם ה׳ את אבלי ציון וירושלים, ואת העיר שהיתה חרבה ושוממה מבלי בניה עד כה, אך עדיין היא זקוקה לנחמה, עד שיתקיים בה מקרא שכתוב: ״ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה״.
ב״ח או״ח תרכג: והחכם עיניו בראשו להתחיל ולקצר בסליחות ובפסוקים ובניגונים כדי למעט, ועוד שהפיוט בנעילה מורה תפילת נעילה בעונתה. שאומר ״השמש יבוא טרם יפנה היום: כי פנה יום ויפנה״, כך על השמש כשכבר בלילה, והאומר כן ומחזי כשיקרא באמרו עבר היום, פלסתר הוא לפני הקב״ה שאינן כן.
שו״ע תקסה: יש אומרים שאין היחיד אומר ״עננו״ במנחה, שמא יאחזנו בולמוס ונמצא אם קרן.
5. הרב יעקב אריאל ש׳: למה אומרים תפילות בארמית? ולמה אנו משתמשים בפרקי תהילים להביע את בקשותינו, למרות שהרקע שלהם עוסק בסיטואציות אחרות לגמרי, כגון ״משכיל לדוד במערה בהיותו תפילה״ כשהמילה ״משכיל״ לא מובנת? ויש עוד מילים קשות אחרות. זו דרכה של התרבות הטובה בכל העולם, להשתמש ביצירות עתיקות ולצקת בהן תוכן אקטואלי.
לדוגמא האופרה ״נבוכו״ העוסקת בגלות בבל, ומכאן שמה — ״נבוכו״ ע״ש נבוכדנצר. אולם ורדי השתמש במוטיב זה ובשמות אלו כדי לטעת בלב העם האיטלקי תקוה להשתחרר מעולם האוסטרים. הכושים העבדים ששאפו להשתחרר ממעבידיהם הלבנים באמריקה שרו על פרעה — במאה ה-19.
תרבות טובה לא מחליפה כל יום את מושגיה ויצירותיה למרות השינויים המתחוללים בחיים. כל אדם משכיל מחייבת להתחקות על שורשי תרבותו ולראות עצמו ממשיך מורשת עתיקה וארוכה גם לדורות הבאים.
לך עשה ב, לה, ז: מכתבו מאלול תשמ״ה — הנני מאשר קבלת מכתבו בנדון תפלת ״נחם״ בצירוף נוסח חדש וכו׳, עפ״י הנוסח בתלמוד ירושלמי וכו׳. הנה ירושלמי זה לא נעלם ממני, כאשר הצעתי תקון קל ביותר בנוסח שלנו, היינו להוסיף המלה ״היתה״. וכונתי היתה פשוטה, כי אלה מרבותינו שתקינו את נוסח ״נחם״ המופיע בסדורים שבידינו, לא נעלם מהם נוסח הירושלמי, והמציאות היא שנוסח זה שבידינו אשר נתקבל בכל ישראל, בשינויים קלים בין עדות ספרד לבין עדות אשכנז — ומה לנו לחדש עפ״י נוסח הירושלמי שקדמוננו ראוהו ולא הכניסוהו לסדור מטעמים הידועים להם.
וכלל זה יהא בידיך: שאין לשנות מנוסח המקורות מאומה, אלא מדוחק אותנו מציל רב. ולענ״ד התקון המוצע על ידי שומר גם מלהיות בחינת דובר שקרים לפני ה׳, וגם שומר הנוסח המקורי. והי״ת יזכנו לגאולה שלימה בב״א.
6. יחוה דעת מג, א: באמת יתבאר שגם לפי פשוטו, נוסח תפלת נחם, שהוא על ציון הר ששמם — בו הלכו שועלים, כי מקום המקדש וסביבותיו עדיין ביד זרים שונאי ישראל, וירושלים העתיקה עדיין מלאה גילולים של עכו״ם בכמה כנסיות, ואשר דם ישראל נשפך על ידי כמריהם ומנהיגיהם בכל הדורות, ובסביבות המקדש קבורים ישמעאלים, והערבים רשעים מכניסים פגרי מתיהם אל המקום המקודש לנו ביותר.
ועיקר הבית שהיה בדרום של יישובה של ירושלים בזמן בית המקדש, עדיין מאוכלס ביד הערבים שונאי ישראל… וכמה בתי כנסת שהיו לתפארת עמנו בציון, ירושלים העתיקה, עודם חרבים ושוממים, מעת נפילת העתיקה בידי הלגיון הירדני. וכהנה וכהנה ועוד מאלה גדולים — היש לך בזיון וחורבן ושממה על זה? לבנו דוה חשכו עינינו על אלה. וכבר אמרו חז״ל בירושלמי: כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו — כאילו הוא החריבו.
ירושלמי תענית ג, ב: צריך להזכיר מעין המאורע בתשעה באב. ומהו אומר? ״ה׳ א-להינו רחם ברחמיך הרבים ובחסדים הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה ההרוסה השוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ויבלעוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים כי לישראל עמך נתתה לנחלה באהבה ולזרע ישורון ירושה הורשת כי באש החרבתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור (זכריה) ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה״.
נחם ספרדי:
נַחֵם ה׳ א-ֹלהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הַחֲרֵבָה וְהַבְזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה מִבְּלִי בָנֶיהָ. הִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְעוּהָ לִיגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ, וַיַּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה