בס״ד
העולה הנשרפת כליל:
…וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לה': (ויקרא א ט)
ביטול שורש החטא
1. מהר״ל, דרוש לשבת הגדול, רי״ג
ומפני שקרבן העולה הוא בא מצד שהאדם מלך בתחתונים; והעולה הזאת היא על מוקדה, שהאדם מודה שאין החשיבות [שלו נחשבת] אצל ה' יתברך; לכן מכפר לו השם יתברך חטא הרהור הלב, שבא מכח גבהות.
רמז למהות החטא שבו חטא
2. רמב״ן ויקרא פרק א פסוק ד
וראיתי באגדה בויקרא רבא (ז ג) תני רבי שמעון בן יוחאי, אין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלב. אמר רבי לוי מקרא מלא הוא והעולה על רוחכם היה לא תהיה (יחזקאל כ לב), העולה מכפרת על העולה על רוחכם. וכן באיוב הוא אומר והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א ה), הדא אמרה אין העולה באה אלא על הרהורי הלב.
והטעם, שלפי שהוא חטא שאין מכיר בו אלא ה', לפיכך כולה כליל לה':
3. גור אריה ויקרא פרק א פסוק ד
ועוד נראה, כי ברור לרז״ל (כאן בתו״כ) כי העולה תכפר דוקא על המזיד, כי אשר חטא במזיד הוא חוטא כשהוא בדעתו ושכלו, שהוא כולו קודש לה', לכך תהא העולה כליל לה'. וכך מוכח במדרש רז״ל (ויק״ר ז, ג), שאמרו כי העולה באה על המחשבה, והביאו ראיה מדכתיב (יחזקאל כ, לב) ״והעולה על רוחכם וגומר״, וכל זה מפני שהעולה כליל לה'. ומזה הטעם סבירו להו גם כן דהעולה באה על המזיד שהוא עושה בדעתו ובמחשבתו. וכל זה נכון וברור, ואין להאריך:
4. של״ה פרשת ויקרא תורה אור
אך העולה כלה כליל ולא היה רשות לדבר גופני ליהנות ממנה, לפי שהעבירה, המחשבה בהרהור רע, מנפש ועד בשר יכלה, לשוב הכל לרוח כמו שהיתה עיקר העבירה ברוח, ועל זה אמרו רבותינו ז״ל (יומא כט א) הרהורי עבירה קשין מעבירה.
5. שפת אמת מסכת יומא דף כט עמוד א
בגמ' הרהורי עבירה קשה מעבירה, נראה דקשה לנפש ממש קאמר שקשה לתקן עצמו כשנטבע בהם יותר מלפרוש מעבירות ממש,
וגם פוגמים יותר את הנפש כדמייתי ראי' מהגוף דהריח קשה לו טפי, …
הדרך לתיקון
6. שפת אמת ויקרא פרשת צו שנה תרלד
זאת תורת העולה כו' במד' ובזוה״ק מחשבה רעה היא העולה לאוקדה לה כו'. כי עולה בא על הרהור הלב. וכשאדם מבער זאת עד שנעשית אפר ונתבטלה לגמרי. אז נמשך תועלת כמ״ש בכל לבבך בשני יצריך ע״ש בזוה״ק ואתחנן. והוא מצות תרומת הדשן שיש עלי' למחשבה זו ע״י דמתוקדה לאפר. ומשמע דמצוה זו הוא עיקר בהקרבן דכתיב זאת תורת העולה ומפרש תרומת הדשן שזה סוף העלי' כנ״ל. והיא מצוה הראשונה בבוקר. וגם עכשיו שאין לנו הקרבנות. נוכל לקיים זאת ברצון של אמת למסור נפשו להשי״ת בכל לילה כדאיתא ברע״מ פ' זו. וע״י המס״נ מבער כל המחשבות שעברו עליו כל היום. ומזה עצמו יש לו התעוררות בבוקר כענין תרומת הדשן כנ״ל:
חידוש הדבקות
7. אברבנאל ויקרא הקדמה
והנה תכלית העולה הוא לדבק הנשמה השכלית עם בורא' יתברך ובבחינת הנפש והשארותה היה העולה לרמוז שכמו שהב״ח ההוא במותו היה נקרב על מזבח השם והיה נדבק אל האש ומתאחד עמו ועולה ריח ניחח לה'. כן האיש המקריב או הצבור אחרי מותם יעלו אל אלהים בהר ה' ומקום קדושתו וידבק ויתאחד תחת כסא כבודו כי אש אוכלה הוא והנפש תעלה ריח ניחוח לה' ולכן נקראת עולה לפי שתורה על נפש האדם העולה היא למעלה והיתה נשרפת כלה כליל לגבוה על מזבח לרמוז שהרוח השכלי ישוב אל האלהים אשר נתנו …רצו בזה שהמקריב עולה הנה הוא מסיר מתוכו מוטה וכל אמונה רעה והרהור רע כאלו יאמר שובי נפשי למנוחיכי.
עניינה של העולה – התקרבות אל ה'
8. תלמוד בבלי מסכת זבחים דף ז עמוד ב
ואמר רבא: עולה - דורון היא; היכי דמי? אי דליכא תשובה, זבח רשעים תועבה! ואי דאיכא תשובה, התניא: עבר על מצות עשה ושב, לא זז משם עד שמוחלים לו! אלא ש״מ: דורון הוא.
רש״י
עולה דורון היא - אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש אלא אחר שכפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים כאדם שסרח במלך וריצהו ע״י פרקליטין וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו.
9. ויקרא פרק א פסוק ד
וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו:
10. בראשית פרק לב, כא
(כא) וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי:
11. בראשית פרק לג, י
(י) וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי:
רש״י
ותרצני - נתפייסת לי, וכן כל רצון שבמקרא לשון פיוס, … (ויקרא כב כ) כי לא לרצון יהיה לכם, הקרבנות באות לפייס ולרצות, וכן (משלי י לב) שפתי צדיק ידעון רצון, יודעים לפייס ולרצות:
12. ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין עמוד קמה
ומה שכתב שם לפני זה דעולה מכפרת אעשה ועיין שם ברש״י דיבור המתחיל עולה וכו' אינה וכו' כפרה ממש וכו' יעוין שם ובתוספות דיבור המתחיל עולה, צריך לומר דגם להך דורון קרי כפרה אף שכבר נתכפר לגמרי מכל מקום בהבאת דורון הוא מוסיף אהבה וממילא גם הכפרה בתיקון הקודם היא ביתר שאת, ואפשר דבתשובה מיראה דזדונות כשגגות על ידי העולה שאחר כך מתאהב לה' יתברך ונעשה כזכויות, …
13. רמב״ם הלכות חגיגה פרק א הלכה א
הראייה האמורה בתורה היא שנראה פניו בעזרה ביום טוב הראשון של חג ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף בין מן הבהמה
14. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן א
ד״א זאת תורת העולה למה נקרא שמה עולה שהיא עליונה מכל הקרבנות, העולה היא העולה, תדע מי שהיה מביא חטאת הכהן נוטלה וכך המנחה וזבח השלמים לבעליהן האשם לכהן, אבל העולה אין בריה טועם ממנה אלא כולה עולה להקב״ה שהוא עליון לכן נקרא שמה עולה.
15. תלמוד בבלי מסכת זבחים דף נג עמוד ב
מתני'. העולה קדשי קדשים - שחיטתה בצפון, וקיבול דמה בכלי שרת בצפון, ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע, וטעונה הפשט וניתוח, וכליל לאשים.
גמ'. עולה מ״ט תני ליה קדשי קדשים? משום דלא כתיב בה (לה') קדשי קדשים היא.
רש״י
ומשני משום דלא כתיב בה - איצטריך לאשמועינן דאפ״ה קדשי קדשים היא דהא כולה לגבוה ואין לך קדשי קדשים כזה וכו'.
16. עולת ראי״ה על איזהו מקומן: וטעונה הפשט, ונתוח, וכליל לאשים.
המדה של קדש הקדשים, המתיחשת לעולה, המכוונת לעומת ההתעלות הגמורה, והתמזגותו של כל ערך ההויה בכל צורותיה, הקדש והחול
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה