הר הבית
הלכות עלייה לשוטר
כתיבה ועריכה: דביר אטרה
מערכת: בית מדרש – "מאמינים במשטרה"
תוכן העניינים
ה׳מחכמה'
חלקו המזרחי של בניין ה׳מחכמה' המשמש היום כבסיס מג״ב, בנוי בחלקו מעל שטחו של הר הבית.
בהלכה ישנו ספק אם קדושת הר הבית נוהגת גם 'בגגין ובעליות' של מבנים שמצויים בשטח ההר ובפרט במבנים שנבנו לאחר חורבן המקדש.
לכן, הכניסה לכל חלקו המזרחי של בניין ה׳מחכמה' (המסומן בקו אדום ובשילוט), הן השטח שנמצא על קרקעית הר הבית והן השטח שנמצא מעל שטחו של הר הבית (כולל גגו), מותרת רק לאחר טבילה כהלכה, ופשוט שאין לאפשר בחלקו המזרחי לינה או קיום מטבחון משום 'מורא מקדש'.
לעניין חיוב ברכה, כשנכנסים רק לחלק המזרחי שנמצא מעל שטחו של הר הבית, נחלקו הפוסקים האם יש לברך על טבילה שחיובה נובע מכח ספק. לדעת הגר״ע יוסף אין לברך על טבילה שכזו שהרי 'ספק ברכות להקל', אמנם יש אומרים שיש לברך על טבילה זו.
פרק ז: הנחיות הלכתיות לעולים להר הבית
עקרונות
ככלל מותר לאנשי כוחות הביטחון להיכנס להר הבית לצורכי הבטחון.
בשגרה מבצעית יש להערך מראש ולמעט באיסורים ככל הניתן (כמובא בהמשך פרק זה). אמנם, במקרה שישנה הקפצה להר הבית על מנת לטפל בהפרות סדר וכד' אין צורך למעט באיסורים אלא אך ורק להתמקד במילוי המשימה שלשמה הוא הוקפץ.
אין לבצע טיולים ואף לא סיורים לימודיים בכל שטח הר הבית.
סיור לשוטר חדש לשם לימוד והכרת הגזרה והמשימות השונות בהר הבית נחשב לצורך מבצעי ומותר לקיימו, אך רצוי שיתלווה ככח עזר לשוטרים שבפועל עוסקים בפעילות מבצעית שגרתית לשם כך.
אין לשוטרות להכנס כלל להר הבית אם אין צורך בטחוני מובהק שמצריך דווקא עליית שוטרת ולא שוטר.
במידה וקיים צורך בטחוני מובהק לעליית שוטרת להר הבית, יש לעשות זאת רק אחרי קבלת תדריך מפורט מרבני המשטרה או לחילופין מרבני בית המדרש "מאמינים במשטרה".
במהלך הדברים יובאו עיקרי הלכות טהרה, אך כיון שהם רבים ואי אפשר לפרטם במסגרת חיבור זה, מומלץ לעיין בספרי ההלכה השונים לפני תהליך הטהרה.
בכל מצב של ספק, יש להיוועץ ברבני המשטרה או לחילופין ברבני בית המדרש "מאמינים במשטרה".
חיוב טבילה
אסור להיכנס להר הבית ללא טבילה כהלכה בגלל חשש טומאת בעל קרי (אדם שיצאה ממנו שכבת זרע בכל אופן שהוא), אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש בהול ולא הספיק, או שאינו יכול לטבול לפני כן.
איש בטחון המשרת בעיר העתיקה היודע שיש אפילו סבירות נמוכה ביותר שיצטרך להיכנס להר הבית במסגרת תפקידו (כגון שהוא רק בכוננות), חייב להטהר ע״י טבילה קודם לכן.
באופן עקרוני אין צורך לחשוש סתם לטומאת זיבה, אמנם המחמיר לטבול דווקא במעיין מים חיים לשם היטהרות מטומאה זו, תבוא עליו ברכה.
מי שראה הפרשה יוצאת דופן ממקום הערווה וחושש שאכן מדובר בזיבה, במקביל לפנייתו לרופא, יפנה לרבני המשטרה או לחילופין לרבני בית המדרש "מאמינים במשטרה" על מנת לברר כיצד להטהר, משום שתדריך הלכתי זה אינו מקיף את טהרת הזב.
אם טבל במקווה וידוע לו בוודאות שלא נטמא פעם נוספת לאחר שטבל, אין עליו חיוב נוסף לטבול פעם נוספת לקראת עליה להר הבית אף אם ישן.
בעניין התזמון של הטבילה ביחס לזמן העלייה ראה עמ' 13, סעיף.
דיני חפיפה ועיון
לפני הטבילה צריך לחפוף היטב את שערו במים חמים (לא רותחים) ובסבון, ולסרקו לאחר הרחיצה על מנת ששערותיו לא יהיו דבוקות.
יש לרחוץ גם את שאר חלקי הגוף במים חמים ובסבון לפני הטבילה על מנת להסיר מן הגוף כל לכלוך.
במידה ויש לטובל זקן יש להקפיד לסרק את זקנו היטב לפני הטבילה.
לאחר החפיפה סמוך לטבילה, חובה לעיין בכל חלקי הגוף על מנת לאתר אם יש עליו חציצות שונות (ראה לקמן החציצות השונות), ומי שמרכיב משקפיים יעשה זאת באמצעותם. במידה ובדיקה זו לא נעשתה לפני הטבילה אלא לאחריה, לא יצא ידי חובה בטבילה.
בין החפיפה והעיון לטבילה אין להתעסק בשום דבר שיכול לגרום חציצה כגון צבע, דבק וכד'.
יש להסמיך את החפיפה ואת רחיצת הגוף לטבילה.
במקרה שעולה להר הבית בשבת, יש לעשות את כל ההכנות הנ״ל ביום שישי ולטבול בשבת, וסמוך לטבילה בשבת ינהג כמבואר בסעיף.
בכל מקרה שהחפיפה אינה סמוכה לטבילה, יש לחפוף קצת מחדש את שערו, לעיין היטב מחדש בגופו ובשערו על מנת לאתר חציצות וכן לסרק את השיער פעם נוספת לפני הטבילה (כשטובל בשבת, יפריד שערות ביד ולא במסרק).
את ההכנות לטבילה יש לעשות במתינות ובנחת.
דיני חציצה
בטבילה צריך כל הגוף לבוא במגע עם המים, ללא כל חציצה, לכן יש להסיר כל דבר החוצץ בין הטובל למי המקוה.
מה שרוב בני האדם מקפידים עליו (אפילו אם הוא אינו מקפיד) או שאדם זה עצמו מקפיד עליו, מהווה חציצה גם אם הוא מכסה רק חלק קטן מן הגוף או השערות.
אם החציצה נמצאת על חלק קטן מהגוף והוא אינו מקפיד עליה (וגם אנשים אחרים אינם מקפידים בכך) מעיקר הדין אינה חוצצת אך נהגו (בעיקר בני אשכנז) להסירה לכתחילה.
צבע שנספג בעור ואין אפשרות להסיר אותו, אינו חוצץ.
שאריות אוכל שבין השיניים חוצצות, לכן צריך לנקות היטב את הפה לפני הטבילה ובמידת הצורך אף להשתמש בקיסם לשם כך.
עיניים, אזניים ואף – יש להסיר מהם כל לכלוך (לשם ניקוי האוזניים רצוי להשתמש בקיסמים המיועדים לכך), בעלי עדשות מגע יסירו אותם לפני הטבילה.
יש לגזוז את הציפורניים ולנקות לכלוך מהן, ובפרט בחלק הבולט מן הבשר.
יש להסיר כינים מן השיער ככל שניתן, אמנם לגבי קשקשים ניתן להסתפק בחפיפת השיער ורחיצתו.
גלד שעל הפצעים – אם הוא רך אינו חוצץ. במידה והגלד קשה, ניתן לרככו על ידי מים חמים.
סתימה קבועה, כתר קבוע, וכד'– אינם חוצצים, ואף בסתימה זמנית ניתן להקל.
פלטה ליישור שיניים חוצצת, ויש להוציאה מהפה לפני הטבילה.
תפרים – בשעת הדחק ניתן לטבול עמהם, אמנם אם הם עשויים להיעלם מאליהם אינם חוצצים אף לכתחילה.
יש להסיר מן הגוף שעונים, תכשיטים וכד' לפני הטבילה. במידה ולא הסירם אך הם היו רופפים – אינם חוצצים.
ברכת הטבילה
אם ברור לשוטר שלא טבל מאז שנטמא לאחרונה צריך לברך (בשם ומלכות): "ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה".
איש ביטחון הטובל לשם כוננות, אך כלל אינו בטוח שבפועל יכנס להר הבית לא יברך את ברכת הטבילה.
כיון שבמקוואות גברים רבים באופן כללי המקום איננו ראוי לברכה (ובפרט אם המקלחות נמצאות באותו חדר שבו טובלים), לאחר ההכנות לטבילה יצא לחדר החיצוני שבו מתלבשים, ילבש כיפה ויכסה את ערוותו על ידי כריכת מגבת סביב גופו באופן מהודק ויברך שם על הטבילה ומיד ילך לטבול.
בשעת הברכה בחדר החיצוני יקפיד לא לברך מול אנשים שאינם לבושים אלא יטה את פניו וגופו מהם ואז יברך.
הטבילה
יש לוודא שהמקווה כשר לטבילה שחיובה מן התורה (כמו מקווה נשים, מכיון שישנם מקוואות גברים שיש בהם מים שאובים).
בעיר העתיקה ישנן מקוואות שנכון לכתיבת חוברת זו כשרים לטבילה לשם עלייה להר הבית (מומלץ לברר מראש זמני פתיחה עדכניים):
מקווה הגברים ברח' העומר (עד 8: 45 בבוקר).
יש להקפיד להתפנות לפני הטבילה.
יש להקפיד שכל גופו ללא יוצא מן הכלל (כולל שערות ראשו וזקנו) ייכנס לתוך מי המקווה בצורה מלאה.
בעת הטבילה – אין צורך לפתוח את הפה והעיניים, אך לא יסגרם בחזקה.
מעיקר הדין מספיקה טבילה אחת בלבד.
מותר לטבול אף בשבתות וימים טובים.
מנהג האשכנזים הוא לא להתרחץ לאחר הטבילה במקווה. אמנם גם לשיטתם לאחר יציאתו מן המקווה מותר להתרחץ.
אם הלך לשירותים לאחר הטבילה והיה שינוי במתן השתן או במראהו יש לטבול שנית מחשש לתערובת קרי ולכל הפחות יש להחמיר בכך כשעולה לאזור הרמה המוגבהת.
האזורים המותרים בכניסה
אין להיכנס אף לאחר טבילה לתוך תחום השטח המסומן בין הקווים הצהובים לכחולים במפה המצורפת בעמ' 17. (כלומר, יש להתרחק מה׳רמה' המוגבהת מצד צפון ומערב מרחק של 12 מטרים, בדרום יתרחק מהרמה עד לסמוך לאזור הכוס ('אל כאס'), ובמזרח יש להיצמד לשביל הצמוד לחומה), אלא אם כן אופי הפעילות המבצעית מחייב כניסה לתחום זה.
אף אם אופי הפעילות המבצעית מחייב כניסה לשטח המסומן בין הקו הצהוב לכחול (במפה המצורפת בעמ' 17), יש להתרחק ככל שניתן מהתחום המסומן בקו הכחול בתוך השטח של 'הרמה' המוגבהת כל עוד אין פגיעה בפעילות המבצעית.
שוטרים שהוקפצו להר הבית ולא יכלו לטבול לפני כניסתם להר הבית, אין להם להיכנס לשטח הר הבית מעבר לגבולות המסומנים באדום בגבול הדרומי והצפוני (במפה המצורפת בעמ' 17), אלא אם כן הדבר פוגע בפעילות המבצעית שלשמה הם נשלחו. שער המוגרבים הממוקם בצד הדרומי של הכותל המערבי ייתכן שכלול בתוך התחום המקודש. לכן, במידה ונאלצו להכנס דרכו יפנו מיד ימינה אם אכן ניתן הדבר.
כאשר ישנו צורך מבצעי המחייב כניסה לתוך כל האזורים ב׳רמה' המוגבהת (כולל כניסה לכיפת הסלע), מותר להיכנס לכל מקום בהר ללא הגבלה, ואפילו בטומאה מדין 'פקוח נפש' הדוחה איסור זה של כניסה בטומאה למקום המקדש, ומכל מקום ישמור ככל הניתן על הדינים המיוחדים הנוגעים לאזור זה כמובא בעמ' 13.
ברגע שהסתיימה הפעילות המבצעית אין לשהות בשטח הר הבית ויש לצאת ממנו בדרך הקצרה ביותר ללא עצירה, (אמנם אינו חייב לרוץ לשם כך) ובתנאי שלא יכנס לשם כך לאזורים שחומרתם גדולה יותר מבחינה הלכתית מהמקום בו הוא שוהה.
אם לאחר סיום הפעילות המבצעית עדיין יש צורך לשהות בהר הבית (כגון כוננות וכד') יש לצאת בדרך המהירה למקומות שחומרתם קלה יותר, וכדלהלן:
1. שוטר שטבל והיה בתוך התחום שבין הקווים הצהובים לכחולים (במפה המצורפת בעמ' 17) יצא מחוצה להם.
2. שוטר שלא הספיק לטבול והיה בתוך התחום שבין הקווים האדומים לצהובים (במפה המצורפת בעמ' 17) יצא מחוצה להם.
טיסה במסוק או במטוס (וכן הטסת מזל״ט) בדיוק מעל שטח הר הבית אסורה, ויש לטוס רק בסמוך אליו. לצורך מבצעי ניתן לטוס אף מעל שטח הר הבית, ועל הטסים במסוק או במטוס לטבול לפני כן ולשמור ככל האפשר על הגבולות המבוארים לעיל.
הכניסה לכל חלקו המזרחי של בניין ה׳מחכמה' (כולל גגו) מותרת רק לאחר טבילה כהלכה. אמנם, אם נכנס רק לחלק המזרחי שמוגבה מעל שטחו של הר הבית, נחלקו הפוסקים האם יברך על טבילה זו.
דינים הנוגעים לעולה על הרמה המוגבהת
במידה ומבחינה מבצעית נדרשת כניסה לתחום מחנה שכינה (אזור הרמה המוגבהת) ישנם דינים מיוחדים שחלים על העולה לאזור זה.
על אף שבאופן כללי יש צד להחמיר ולהסמיך את הטבילה לעלייה כמה שניתן, מכל מקום היודע מראש שבמסגרת משימתו עליו לעלות לאזור הרמה המוגבהת, או מזרחה מהרמה (האזור שבין הקווים הכתומים במפה המצורפת בעמ' 17 - אזור עזרת הנשים), במידת האפשר יתזמן את הטבילה באופן כזה שהכניסה לאזורים אלו תהיה לאחר שתשקע החמה לאחר שטבל ורק אז יכנס לאזורים אלה.
במידה ועתיד לעלות לאזור זה יכוון לפני הטבילה שהוא נטהר לשם עלייה למחנה שכינה.
באופן כללי לאחר שטבל, כל הסחת דעת משמירת גופו שלא נטמא בקרי מחדש, מצריכה טבילה (והמתנה עד לשקיעת החמה) לפני שייכנס בשנית לאזור זה.
במידת האפשר יש להמנע מלהכניס לאזור זה כל חפץ שאיננו הכרחי לצורך הפעילות המבצעית.
יש להמנע במידת האפשר מלהכניס לאזור זה כל בגד (כולל טלית קטן) שלא נצרך לפעילות המבצעית ולהעדיף בגדים טרמיים (גופיה טרמית וכד') שעשויים מחומר סינטטי, ובלבד שאין בהם אפילו חוט אחד שאיננו עשוי מחומר סינטטי.
גם מדיו ובגדיו שהוא חייב להכניסם מבחינה מבצעית לאזור זה יכולים להטהר באופן קליל מטומאת מדרס ובכך להמעיט מחומרת האיסור בהכנסתם לתחום מחנה שכינה.
על כן, יש לייחד לשם כניסה לאזור זה סט מדים חדשים (ובגדי לבנים), ולטהרם על ידי הטבלתם במקווה. לאחר הטבלתם ימתין עד השקיעה וכן יקפיד שמכאן ואילך אשה בימי טומאתה לא תשכב או תשב או תישען (למשל בגיהוץ) על סט מדים זה.
כמו כן יש להמנע מללכת עם בגדים אלה שייחד לרמה המוגבהת, לבתי חולים ולבתי קברות.
לגבי כיפה, ניתן להחליפה בכך שיחבוש כובע מצחיה משטרתי עם סמל המשטרה.
אין להכנס לאזור זה כששערו או פאותיו מגודלים באופן פרוע, אך אם השיער או הפיאות מסודרות באופן יפה ומכובד, אין איסור בדבר.
בעניין איסור ישיבה ואיסור אכילה באזור זה ראה לקמן בעניין '' סעי' ד-ה.
מורא מקדש בעת העלייה להר הבית
העלייה להר הבית צריכה להיות מתוך כובד ראש ומורא מקדש.
מותר ומצווה לאנשי כוחות הביטחון להכנס להר הבית עם כלי נשק, כיוון שיש בכך צורך בטחוני.
על אף שבאופן עקרוני אין להכנס להר הבית עם נעליים, מכל מקום כיון שאי הליכה בנעליים מהווה פגיעה ביכולת המבצעית לכן מותר לעלות עם נעלים להר הבית.
עם כל זאת, במידת האפשר יש להעדיף נעליים שאינן עשויות מעור (כגון נעלי פלדיום וכד') כל עוד הן מתאימות לאופי המשימה המבצעית שלשמה השוטר נשלח.
כאשר מותר להכנס לאזור הרמה המוגבהת, אין לשבת שם אלא אם כן מנוחה נצרכת לצורך המשך הפעילות המבצעית (אך להשען על דברים - מותר).
אכילה ושתיה מותרות בהר הבית ובפרט אם הדבר נדרש לצורך יעילות הפעילות המבצעית, אמנם ברמה המוגבהת אין להתיר כלל אכילה ושתיה שלא נצרכות לצורך יעילות הפעילות המבצעית.
מותר לזרוק אשפה בשטח ההר בפחים המצויים שם, ובלבד שהאשפה נמצאת בפח בצורה מכובדת.
אין לירוק או לעשן בשטח הר הבית.
אין לדבר דברי רשות וקל וחומר דברי שחוק בהר הבית.
לעניין כניסה בשיער מגודל ראה בעמ' 15.
אסור להיכנס עם ארנק ביד אך מותר להיכנס עם כסף או ארנק כאשר הם מונחים בתוך הכיס.
בשגרה מבצעית, אין להיכנס עם מדים לא נקיים לשטח הר הבית.
כל דיני קדושת בית הכנסת נוהגים בהר הבית ביתר שאת.
מפה לעולה להר הבית
מקרא לתצ״א המצורף בעמ' הבאים:
ישנו איסור כרת ואין להכנס לתחום זה אף לאחר טבילה כדין אלא לצורך ביטחוני מובהק.
אסור להכנס לשם מדרבנן אף לאחר טבילה כדין, ואין להכנס לשם אלא לצורך ביטחוני מובהק. גם כאשר נדרשת כניסה לאזור זה יש להתרחק מהתחום המסומן בכחול ככל שניתן ובתנאי שהדבר לא פוגע בפעילות המבצעית שלשמה נשלח השוטר.
מסלול הליכה לאחר טבילה כדין, שבאופן עקרוני אין בו חשש כניסה למקומות האסורים כאשר יש צורך מבצעי להכנס להר הבית.
איש ביטחון שהוקפץ להר הבית ולא הספיק לטבול, אם אין צורך מבצעי שמחייב כניסה לתוך השטח שבין הקווים האדומים, יישאר מחוץ להם (הכניסה משער המוגרבים כלולה מספק בתחום המקודש ולכן אם נכנס משם ילך מיד ימינה).
לאחר סיום הפעילות המבצעית יש לצאת בצורה הכי קצרה (אך אין צורך לרוץ) מכל שטח הר הבית, אמנם לא יכנס לשם כך לאזורים שחומרתם רבה יותר מבחינה הלכתית מהמקום בו הוא מצוי.
מידעון לשוטר
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה