עטרת שלמה-מורחב-שי הירש

בס״ד

גורן שלמה הרב מו״ר של בשבחיו ותלמידיהון רבנן מדברי שלמה-ליקט עטרת:

שלמה "תורת תורני מחקר מכון הירש, שי הרב ועריכה: "ליקוט – גורן1 שלמה הרב ע״ש

קוק הכהן יצחק אברהם 1. הרב

מלצר זלמן איסר 2. הרב

עמיאל אביגדור משה 3. הרב

הרצוג הלוי אייזיק יצחק 4. הרב

5. ציון בן הרב עוזיאל חי מאיר

ראטה משולם 6. הרב

הדאיה עובדיה 7. הרב

זוין יוסף שמואל 8. הרב

וולדינברג יהודה אליעזר 9. הרב

10 שאול בר אלימלך. הרב

11. כהן- דוד הרב 'הנזיר 'הרב

12 הנקין אליהו יוסף. הרב

13 קוק הכהן יהודה צבי. הרב

14 סג״ל זרחיה יהודה. הרב

15 סינוואני חיים. הרב

16 אוי זלמן שלמה. הרב ערבא ך

17. עובדיה הרב יוסף

18 שפירא אברהם. הרב

19 עמיטל יהודה. הרב

20 דיכובסקי שלמה. הרב

21 לאו מאיר ישראל. הרב

22 עמאר משה שלמה. הרב

23 כהן ישוב שאר. הרב

24 ליאור דב. הרב

25 דרוקמן חיים. הרב

26. אבינר שלמה הרב

27. הסכמות, ברכה מכתבי של ואזכורים

תורה גדולי של בספריהם גורן. הרב

28. ארץ זקני עם בשבתו – איש, החזון

צבי הרב ישיבת ראשי פרנק, פסק

הרבי גור, חסידות אדמו״רי חברון,

סילבר אליעזר הרב, מליובאוויטש,

קוטלר אהרון הרב תורה וגדולי

. נוספים

29. תורה של שימושה – סיפורים לקט

. וזיכרונות

30. הלקט. חתימת

1 מהדורה מורחבת ) שבט ה׳תשע״ז( בהכנה הנמצא רש" "שירת בספרנו אור שתראה לזיכוי בשמחה להפיץ ניתן.

זצ״ל. גורן הגר״ש מו״ר ה׳תשע״ז, לשנת בחמ״ד השנה דמות לכבוד ונערך נלקט הרבים. ל תודתי הלוי יאיר ר'

הי״ו החומרים. בליקוט עזרתו על שלמה- תורת תורני מכון והערות: תוספות לקבל נשמח

Toratshlomo@gmail. com באתר לבקר ניתן נוספים ושיעורים למאמרים הירש. שי הרב, רש שירת.

1. הדור- גאוני ישראל גדולי בין לנס העומדים היחידים מן ""יהיה הכהן יצחק אברהם הרב

ק 'מרכז- ישיבת וראש לישראל הראשי הרב וק, :'הרב מפליאים וכישרונות ישר בשכל המצוין 'העילוי עבור כלכלית לתמיכה:'בקשת

חמש- בן )גורונצ׳יק( גורן הרב בהיות ה׳תרצ״ב, בשנת אודותיו כתב להוראה, נסמך ובטרם עשרה

תל-אביב- של רבה אהרונסון, שלמה הרב אל קוק הרב: יפו

לח ד' יום המוצד״ק שליט״א אהרנסון מוהרש״ה הגדול הגאון הרב ידי״נ לכבוד תרצ״ב. סיון דש

של ערכו יקרת את לכ״ג להודיע בזה ראיתי באה״ר, אחדשה״ט שוי״ר. והמחוזות, ת״א יפו, עיה״ק

מי גראנציק, ר״א בהרב שלמה מר מפליאים וכישרונות ישר בשכל המצויין העילוי הצעיר הבחור

להי עומד שהוא בישראל ותפארת לנס ות לחזק העניין גודל לשער אין ע״כ מפריעים. לו יהיו כשלא,

צריכים ע״ז הזמן מצוקת לפי החמרי הסיפוק אבל בכל… לקרבו מוכן הנני ומצדי כזה. חמדה כלי

- בע״ה אפשרות לזה מוצא הדר״ג כבוד ואם להסתייע. אנו דוש״ת ידי״נ ממנה. טובה מידה לנו אין

חות באה״ר אצל )מובא קוק הכהן יצחק אברהם הבעל״ט, הרגל בברכת ם שפרה ד״ר מישלוב, בעין

תש״ע, הסערה, אר מתוך גורן הרב כיון אישים( והסכמות המלצה מכתבי, .

-'נזר- גורן הרב של הראשון לספרו קוק הגראי״ה הסכמת:'הקודש

ביד-ה המוקדשים פסולי בהלכות העוסק "נזר-הקודש", הראשון, ספרו את הוציא לרמב״ם, חזקה

כתב2 לספרו, קוק הראי״ה רבו, שנתן בהסכמה ה׳תרצ״ה(, )בשנת שבע-עשרה כבן בהיותו גורן הרב:

הסגולה מיחידי אחד הוא הלא ציון הררי על ופורח עולה רענן זית קודש שתיל ראיתי הלום "הנה

תובב״א עקו״ת -פה לנו עוז בעיר אשר ושוקדיה תורה״ק תופשי צעירי בין נעלה, תורה חתן העילוי

בישראל גדולה ולתפארת לגאון עדיו בדור, המצוין שליט״א גראנצ׳יק אברהם ר' בהרב שלמה מו״ה

ימיו באביב עוד אשר ושקידתה עמלה וחמדת תורה ואהבת להסבירה טוב ושכל נבון לב ה' לו נתן

ה במעלות עלה כשרונו וגדולת שקידתו ועוצם נפשו עמל וברוב בליבו נתן חדש קנקן ונעשה קודש

כאחד ובבקיאות בחריפות זקנים וטעם ישן מלא וגדולתו מקנתו ירבה הימים ברוב ובע״ה הגדולים

הדור גאוני ישראל גדולי בין לנס העומדים היחידים מן ויהיה …".

ל גורן הגר״ש יחס ה ורבו מורו קוק: גראי״ה

ר של ודרכו למורשתו כנאמן גורן הרב עצמו ראה חייו כל 'בעוז זיכרונותיו בספר קוק. הגראי״ה בו

הראי״ה: עם קשריו על גורן הרב סיפר ותעצומות'

מודע הייתי שלא דברים הרבה ממנו ללמוד אותי הביא קוק, הרב עם שלי והמיוחד האישי "הקשר

שלי ההיכרות מתוך אבל 'קוקניק', הייתי תמיד אמנם שלו. יותר גדול חסיד נעשיתי כן. לפני להם

אית יותר אף אותו להעריך למדתי ו – והיה הבריות את אהב הוא כמה עד החברתית, התנהגותו את

80 )עמ' וילד" ילד לכל זמן להקדיש מוכן היה כמה ועד ואחד, אחד כל הבריות, על אהוב. (

הבחירות בבוקר לישראל הראשי הרב לכהונת )ה׳תשל״ג( הראי״ה של לקברו גורן הרב עלה, ל התפלל

ו ש הבטיח ילך ייבחר אם בדרכו ) קוק הראי״ה רבו, של אצל מובא העיתונות, מן כ״ץ שמואל הרב (.

2 רבות שנים גורן הרב נפטר שבו בתאריך ניתנה ההסכמה בחשון. כד ביום כן, אחר

בנאומו ב ה פני וועידה העולמית הכ ב" של תנועת המזרחי ביום ו ' בשבט תשל "ג אמר: אנו מקבלים

עלינו להיות נאמנים למורשת הגדולה והקדושה שהנחיל לנו רבנו הגדול רבם של ישראל מרן

הראי "ה קוק. נחת ור להגשים את חזון חייו ותקוות הדורות במסירות נפש ממש, לא נירתע ולא

נפחד ממהלכי אימים ומבעלי הלשון מכל צד שהוא 82 עמ' הגורן משנת )ספר דמבינסקי קובי הרב,

תשע״ו(. ספרים, ידיעות )עורך(,

מ ספר עורכי של ההקדמה בדברי כמובא הראי״ה, כתבי של להדפסתם סייע אף גורן הרב אמרי-

שלמה הרב הרה״ג לכבוד עמוקה "תודה נכתב: שם לנדאו( דוד והרב אבינר, אלישע )הרב הראי״ה

הספר". להוצאת רבות שסייע על לישראל הראשי הרב גורן

ורבותיו מוריו של במחיצתם להיקבר גורן הגר״ש זכה לימים, : קוק, הראי״ה ' הנזיר הרב ' והרצי״ה

קוק הנביאים בחלקת הר-הזיתים במרומי אשר.

2. "אבן- ומח״ס 'עץ-חיים" ר״י מלצר, זלמן איסר בדור-הרב המצוינים היחידים ""מן:"האזל

'עץ- ישיבת ראש הישיבות, ראשי זקן גורן הרב רגיל היה שאותו מלצר זלמן איסר רבי הגאון חיים',

"נזר- לספר בהסכמתו אודותיו כותב קוק, הרב מרן אחרי ורבו מורו בתורת להזכיר "הקודש את

הבאים: הדברים

כאשר ״הנה וחביבי אהובי בש״ס ובקי החריף הגאון הרב בחכמה ואב בשנים רך הנפלא העילוי

ובראשונים מחידושיו חלק להדפיס מוקיריו יעצוהו נ״י, גורונצ׳יק אברהם ר' בהרב שלמה מו״ה

הזה הנחמד הפרח וכאשר והעמוקים, החריפים מחדושיו רבים יהנו למען מ באמת הוא היחידים ן

גדול לחיזוק הוא וראוי התורה במעלות ונישאה רמה במדרגה עלה עלומיו שבימי בדור, המצוינים

תוה״ק… מוקירי מצד ".

היוזמה מלצר: יהודה צבי הרב בנו, וחתן מלצר, הגרא״ז של תלמידו עמיטל, יהודה הרב סיפר

תל לעודד שביקשו אנשים מכמה באה 'נזר-הקודש', החיבור להוצאת לי סיפר צעירים. חכמים מידי

ענוותנותו שברוב זצ״ל, לוין אריה ר׳ בצעירותי אני איי, איי, "איי, שעה: באותה זלמן איסר ר׳ לו אמר

כזה חיבור להוציא מסוגל הייתי לא עד חרה הדבר זלמן, איסר ר׳ של תלמידו שהיה לוין, אריה לר׳ ".

אריה ר׳ כך? כדי עד בעצמו מזלזל רבו כיצד מאד: וסיפר קוק לרב שנכנס עד לנפשו מנוח מצא לא

הרב של בגילו כשהיה כזה חיבור לכתוב מסוגל היה לא שהוא עצמו על אמר ישיבה" שה״ראש לו

ר׳ אכן, האש". עמוד זה האזל׳ 'אבן לא, "זה והתיישב: ושלום״, ״חס אמר מכסאו, קם קוק הרב גורן.

על משהו אומרת הגזמתו אבל הגזים, זלמן איסר עמיטל, יהודה )הרב גורן… הרב של כישרונותיו

שבות- עלון עמ121-126 תשנ״ה(, ב' )אדר ו 'בוגרים. (

קצרה הערה מלצר הגרא״ז הזכיר ד'(, )אות י״ב הלכה פ״ד המקדש, ביאת הלכות האזל', 'אבן בספרו

" והוסיף: שי' גורונצ׳יק הגר״ש חביבי העירני ובזה …"

ה של חברו כץ, דב הרב סיפר כיהן יותר מאוחר )אשר 'חברון' בישיבת הלימודים לספסל גורן רב

עשרה… שתים בין 'עולל' היה לישיבה, שהגיעו הצעירים בין האוויר(: חיל של הראשי כרב תחתיו

קטן- נער לכן… קודם עוד עליו ששמעתי מיוחד, כשרון בעל אז היה הוא שבעילויים. עילוי קומה,

אותה מצוה, בר לפני שנה צעיר היה הוא לידי. ישב שלמה תקדים. . חסר דבר זה היה בישיבה; חגג

ארוכות. שנים עוד טובים ידידות בקשרי היינו זאת, עם שנים. בכשבע ממני איסר לר' נכנסתי פעם

גורן שלמה עתה כאן היה לי: אמר והוא; זלמן, וירושלמי! בבלי היד בכף לו יש 'וילכו בספרו: )מובא

ה יחדיו', שניהם כהן(. דב רב הבחור שנכנס בעת אחת שפעם מספר אף תקופה מאותה אחר מקור

לכבודו. הגרא״ז קם מלצר, הגרא״ז של לחדרו גורונצ׳יק שלמה

מקוואות: מסכת על טהרה' 'שערי גורן, הרב של השני לספרו מלצר הגרא״ז הסכמת

ו בבבלי נפלא ובקי חריף נעלה וגאון העצום העילוי אהובי ידי״נ מע״כ שלמה מו״ה כש״ת ירושלמי

טהרה שערי והחשוב הגדול ספרו את לגמור ד׳ זיכהו אשר ליום לברכו בזה הנני שליט״א. גורונצ׳יק

מכילתא ספרי ספרא וירושלמי בבלי הש״ס בכל המפוזרים ואגדה בהלכה חז״ל מאמרי כל אספת

נ כבר אשר הראשונים פירושי עם וקבצם מקואות מסכת על ומדרשים ותוספתא עליהם והוסיף דפסו

הזה הטהור השולחן ואל במקומה, ומשנה משנה כל על וסדרם הספרים עקד בבתי בכת״י מאשר

קראם אשר ועמוקה ישרה בדרך חמורים עניינים ומיישב והעמוקים הנפלאים חידושיו זהב זר עשה

טהרה תוספת בשם א טהרות סדרי בספרו זצ״ל מראדזין הגאון הזה חדרך סלל כבר והנה. הסכימו שר

סדר כל על נרחב כר עוד הניח אך אהלות. מס׳ אל חבר ואח״כ שלפנינו. הדור גאוני כלים מס' אל

דברי כל את שכתב בזה לעשות השכיל ועוד מקואות מס' על וחבר בעקבותיו הלך וידי״נ טהרות

ול בכלל התורה לומדי לכל רבה לברכה יהי' וספרו ובשמותם. בלשונם בפירושו הראשונים עוסקים

בישראל לברכה ויהי' טהרות סדר כל על הגדולה עבודתו להמשיך בעזרו יהי' וד' בפרט, טהרות בסדר

ומחבבו. אוהבו ידידו בזה והנני

רבות שנים במשך ערב מידי גורן הרב עם הגרא״ז של אישית חברותא:

גורן הרב: סיפר י והגינו למדנו רבות שנים ביתו, מבאי הייתי שנים לעשר קרוב בתלמוד בערבים חד

וירושלמי בבלי יד, בכתב הנמצא הירושלמי על …ספרו המשותפים לימודנו עם )ש(התחבר )משנת …

259 עמ' הגורן, תשע״ז ספרים, ידיעות )עורך(, דמבינסקי קובי הרב. (,

לדמותו מקיף הערכה מאמר גורן הרב כתב מלצר, הגרא״ז ורבו מורו שנפטר בעת ) ' קובץ מחניים '

כד ', ח׳ כסלו תשט "ו שם(. הגורן, במשנת וראה

3. במינו- מיוחד מחזה באמת שהוא בדורנו דוגמתו ""אין של רבה עמיאל, אביגדור משה הרב

ת״א-: יפו ה׳תרצ״ח אב מנחם כ״ב מיום בארה״ב הרבנים אגודת לראשי מכתב: מתוך

והידידות הכבוד בהדרת! אחדשה״ט

א המכ״ז את לפניכם להציג בזה התכבד הנני של ביו הגדול העילוי המצוין הגאון שלמה מהור״ר

שליט״א. גורונצ׳יק במינו מיוחד מחזה באמת שהוא בדורנו דוגמתו שאין הנ״ל העילוי. כ׳ כבן צעיר

בהלכה, מאד חשובים ספרים חבר ושכבר נפלאה. בחריפות וכו׳ והירושלמי הבבלי בכל שבקי עוסק

כ על גמרות לחבר מאד ענקית בעבודה עכשיו התחיל וכבר לבד משניות רק זה על שיש טהרות סדר ל

עם הראשונים בכל המפוזרים הדברים כל את גורנה כעמיר מקבץ הוא שבה מקואות, מס' להדפיס

כמוה ראינו שלא זמן שכבר ענקית עבודה היא -זו משלו תורה של לאמתה חדושים תוס׳ דבר …

כבו ברגשי התועלת. גודל את לשער שאין מאד גדול עמיאל אביגדור משה התורה, ובברכת גמורים ד

תל-אביב- למחוז הראשי -הרב טהרה 'שערי ספר בהקדמת )נדפס. ('יפו

4. בתורה- גאון באמת ""הוא לישראל הראשי הרב הרצוג, הלוי אייזיק יצחק: הרב

ת בכינוסי להשתתף נהג ובצעירותו הרצוג. הרב וע״י הקוק הראי״ה ע״י לרבנות הוסמך גורן הרב "ח

בהלכה סוגיות יחדיו מלבנים היו הרבנים גדולי בהם שישי, בימי הרצוג הרב של בביתו נערכים שהיו

66 עמ' הסערה', 'בעין מישלוב, שפרה ד״ר אצל מובא כהן, ישוב שאר הרב )עדות. (

"שערי- לספר הרצוג הרב הסכמת:"טהרה

ה במקדש ובונה שהולך הנאדר הבניין ראשית את לראות מאד שמחתי תורה המצוין העילוי ידי״נ

שליט״א גורונצ׳יק שלמה ה״ר כש״ת וכו׳ וכו' וירושלמי. בבבלי נפלא בקי לגאון, המפורסם שם הוא.

והנהו זצוק״ל מראדזין להגאון טהרות סדרי הספר של במתכנתו טהרות סדר את להוציא למטרה לו

מרב פירושים הפנים בצדי לאור בהוציאו הרבים את ומזכה זוכה גם לא שעדיין ז״ל הראשונים ותינו

הדפוס אור את ראו בהירים וביאורים יקרים חידושים משלו מוסיף הוא וכן שזכה שכשם רצון יהי.

הטפחות עד ממסד הזה המפואר הבניין את ולהשלים לשכלל ובציון בתורה הבוחר יזכהו כן להתחיל

ובגולה בארץ הרבים ומעריציו אוהביו לבב לשמחת כ לבב ולשמחת הכותב ושוחריה. תורה אוהבי ל

ישראל. לארץ הראשי הרב הרצוג, הלוי אייזיק יצחק והוגיה, התורה לכבוד

הצבא': רבני 'לראש גורן הרב מינוי עבור המלצה מכתב

גוריון בן דוד לרה״מ, במכתב הרצוג הגראי״ה אודותיו כתב ואחת שלושים בן גורן הגר״ש: בהיותו

את בפניו להציג מתכבד הנני ישראל לארץ הראשית הרבנות מועמד גורונצ׳יק, שלמה רבי הרב

הצבא… רבני ראש למשרת ובחוץ בארץ התורה בעולם מילדותו כבר ומפורסם ידוע גורונצ׳יק הרב

כמה ועד בתורה גאון באמת הוא ולתהלה. לשם בהלכה ספריו נתפרסמו וכבר עצום כעילוי לארץ

ובת בארץ בגילו כמותו אין יודע שאני פוצות בחלק לו רכש הוא שאותה גבוהה השכלה בעל גם הוא.

התלמוד על חדש פירוש לחבר הקודש, בעבודת עמוס היותו למרות כאן. העברית באוניברסיטה גדול

בהגנת מאוד פעיל באופן גורונצ׳יק הרב השתתף קוק, רב מוסד מאת עליו שהוטל הירושלמי

ל לרבים. מופת והיה ובלילות בימים ירושלים והאחראי הגבוה לתפקיד ביותר המתאים הוא דעתי

ישראל גאולת ובברכת רב בכבוד ישראל. לארץ הראשית הרבנות כוח בא בתור הצבא, רבני ראש של

6 מיום מכתב גורן, הרב )ארכיון בקרוב במהרה וגואלו ישראל צור בעזרת השלמה אוגוסט48 בעוז,

242 עמ' ובתעצומות ספרים ידיעות רט, אבי. (,

השחרור: מלחמת חללי עגונות להתרת גורן הרב פסק על הסכמה מתן

תש״ט אייר ד'. יום לאורייתא, חיליה יישר אומר ואני נ״י גורן הגר״ש של הראשון בקונטרסו עיינתי

ההלכתי הצד בהצעת והן ובירורן העובדות באסיפת הן עשה, גדולה מלאכה כי מכבלי )היתרן …

כפר מגיני נשי של העיגון הקוממיות, במלחמת השם קידוש על שנפלו הי״ד עציון יצחק, היכל שו״ת

כ׳הגאון אותו מזכיר שם )תש״ח( ריח' עמ' ח״א וכתבים' ב׳פסקים עוד וראה א' סימן ב העזר אבן

הגאון". "ידידי )תש״ט( כו' סימן ח״ד וכתבים' ו׳בפסקים הצעיר', לפני חודשים מספר ה׳תש״ח, בשנת

קום המדינה, הטיל הרב הרצוג על הרב גורונצ ' יק הצעיר, להתחיל להכין חוקה למדינה היהודית

שבדרך.

הרצוג לרב גורן הרב של: יחסו

הרב של השבעים יובל לכבוד שהוקדש 'מחניים', הצבאית הרבנות בביטאון שכתב מאמר בפתח

הגר של לכבודו מיוחדת הקדשה גורן הרב כתב הרצוג י "מוקדש לשונה: וזה הרצוג א״ה לקברניטו

הרצוג הלוי אייזיק יצחק הרב מרן והדרו ישראל גאון כבוד ברמה, דגלו ונושא עמנו של הרוחני

- לישראל הרבנים ראש שליט״א ומתוקנים טובים ארוכים חיים לו יתן חיים' 'מחיה לשיבה, להגיעו

בעמים". ישראל וקרן בישראל, התורה קרן את להרים ויזכה

הגר פטירת לאחר י הרצ א״ה וג, מאמר גורן הרב כתב הערכה 'משנת בתוך: עולם', של )'אורו לדמותו

) "מרן" וכינהו רב בכבוד הזכירו ההלכתיות בתשובותיו וגם הגורן'( ראה בטבת יב מיום תשובה

הגורן(. תרומת שו״ת תשנ״ג,

5. משנתו- ושלמה הוא ""שלמה לציון הראשון עוזיאל, חי מאיר ציון בן הרב: מדברי

הראשל "גם בהלכות למעשה עליו וסומך רבה בהערכה גורן לרב כותב עוזיאל בצמ״ח הרב צ,

שבתורה. החמורות

ו השחרור במלחמת שנפלו צה״ל חללי זיהוי בדבר קבורתם:

תש״ט. אייר ב׳ ב״ה. ההגגה צבא רבני ראש אלוף סגן ש. גורונצ׳יק כמוהר״ר הגדול הגאון הרב לכבוד

וברכה שלום לישראל מכמני )שו״ת תקפט(. עמ' תז', סי' ח״ה, עוזיאל,

עציון: גוש לוחמי של עגונות היתר ובעניין

תש״י. שבט י״ד ירושלים, ב״ה. שלמה הגאון חביבאי רב וכתב שחבר דדינא פסקא האי הוית חזה

לישראל ההגנה לצבא ראשי רב יצ״ו, )גורונצ׳יק( גורן של העדרם מסיבת העגונות של להיתרן,

ה ולוחמי התושבים הערבים, לגיונות ידי על לכבושו והנמהר המר ביום עציון בכפר שנמצאו צבא

הלוי אייזיק יצחק כמוהר״ר ותפארת לתהלה מפורסם הגדול הגאון הרב ועמיתי חברי של והסכמתו

מצרף הנני לקרא ועוד וכיהודה אלה, עגונות של להיתרן והסכים שעלה לישראל, ראשי רב הרצוג

והסכמתי דעתי חות את ישועתי. צור בעזרת השגתי קוצר לפי זה להיתר

נפש בחרף המאומצת עבודתו על יצ״ו הפוסק להרה״ג נמטייה אפריון אומר. הנני דבר ראשית

יכולתם בכל שנלחמו אלה הקדושים חללינו של עצמותיהם שרידי וללקוט זה ההריגה בגיא בביקורו

הזה הכפר להגנת ב אבל להצילו, הצליחו לא אמנם שאם, המהירה התפשטותם עצרו ונפשם דמם

לטובה להם ה' זכרה ירושלים. של ללבה אלה לגיונות של של עצמותיהם להביא עשות הגדיל ועוד.

להם הראוי בכבוד ישראל לקבורת אלה קדושים חללים.

שבמערכות והריגות המאורעות פרטי על הנמרצת בהשתדלותו שקבל הידיעות יסוד על ועתה

אלה מלחמה ל נגש צלל תבונה ורב ובחכמה העגון, מכבלי נשיהם להתיר החיים עם חסד עשות

בידו טבא מרגניתא והעלה ואחרונים ראשונים הפוסקים וגדולי התלמודים מדברי אדירים במים

משנתו ושלמה הוא שלמה לאורייתא, חיליה איישר אלה לעגונות ומחוור ברור היתר אשר )עגונות

שו עציון, בגוש נפלו בעליהן סט'(. סימן הזמן, בשאלות עוזיאל פסקי "ת

6. לחכמתו- קודמת לישראל…ויראתו הראשי כרב לשמש ""ראוי בעל ראטה, משולם הרב

הקודם בדור המובהקים התורה ומגדולי מבשר" "קול: שו״ת

האמתי הגאון, אלמלא הקודם. הדור גדול היה מבשר' 'קול שו״ת בעמח״ס ראטה, משולם הרב

לחוגי השתייך היה בוודאי ישראל, ובמדינת בציונות השנים ורבת המובהקת ותמיכתו ה׳מזרחי'

השונים העסקנות גורמי ע״י מוכתר - כ מטשעבין התורה שר האדיר הגאון רעו, עליו ויגיד 'רשכבה״ג'

אשר הגאון הרב נפשי ידיד לכבוד נחת וחיי טוב גמר "ברכת לו: כותב ראטה, הרב אל מכתבו בפתח

גדול האמתי מכתבו צילום )ע״פ שליט״א ראטה משולם מו״ה כש״ת נ״י ישראל תפארת הדור,

תשט״ז תשרי יג' מיום ברשותי המצוי )מכתי״ק(, שלאחר קוק הגרצי״ה מו״ר דעת גם הייתה זאת

ראטה משולם הרב הינו הדור גדול הגראי״ה, מרן אביו, שנפטר ) הרב שימושה" "גדול אברהם רמר,

תשנ״ד טבת מז, עמ' (.

כהונת על הראשונה בפעם גורן הרב התמודד בלבד, שנים ושש ארבעים בן בהיותו ה׳תשכ״ד, בשנת

עבורו וכתב גורן הרב של במועמדותו תמך ראטה הרב אונטרמן. הרב מול לישראל הראשי הרב

המרובה': את המחזיק 'מעט בבחינת קצר, תמיכה מכתב

" דעתי את בזה מביע הנני, שלמה ר' הגאון שכת״ר שליט״א גורן הראשי כרב לשמש הוא ראוי

לחכמתו" הקודמת ויראתו בתורה, גדלו מבחינת לישראל שלו ביקור כרטיס על ידו, בכתב )נכתב

אביעד הרב אצל מצוטט ישראל. גדולי עם התכתבויות בתיקיה: גורן, משפחת בארכיון המצוי

הפסי בשיקולי -עיונים גורן הרב של ההלכתי 'דיוקנו הולנדר, במאמריו הביסוס ודרכי קה

ההלכתיים', 13 עמ', תשע״א גן רמת אילן, בר אוניברסיטת דוקטור, . (עבודת

ה הגאון משפחתי אירוע בעת גורן שלמה הרב בחברת ראטה משולם רב

)עורך( רט אבי זצ״ל, ראטה משלם הרב הגאון של ומכתביו מעשיו מתולדותיו, : ואומר מבשר מקור:

שמוא גבעת תשס״ו. ל

7. ולתהילה- לשם המפורסם הגדול "הגאון 'בית המקובלים ישיבת ראש הדאיה, עובדיה הרב

"ישכיל- שו״ת מחבר הגדול, הדין בית וחבר אל':"עבדי הימים ששת מלחמת לאחר גורן, שלמה לרב שכתב מיוחד: מכתב

תשכ״ז אב מנחם ב' ב ולתהלה, לשם המפורסם הגדול הגאון הרב ידידי לכבוד. מהר״ר ובגולה ארץ

לצה״ל הראשי הרב שליט״א, גורן שלמה ראשית, וברכה. שלום נכבד מאוד גאון רב. לו להודות עלי

הגדולה הזכות על לב מקרב ולברכו לא אשר כזאת הצלחה על בחלום אפי' דעתו עלה ולא פילל לא,

החשמונאים בימי רק אולי לעולמים היתה, והנור הגדול ה' גבורת אלא זה אין מלחמה, איש הוא כי א,

גאולתינו מהר יחיש שה' מקוים ואנו הגלות קץ שזה ודאי לכם, ילחם ה' שכתוב מקרא בנו ונתקיים

נמסר תשע״ז, ירושלים, ג', כרך לציון", שכינתו "המחזיר בספרנו: )נדפס אמן… עולמים תשועת

הי״ו(. דדון יצחק הרב בהשתדלות לדפוס

8. יו שמואל מובהק-הרב ""ת״ח - זוין סף ועורך לישראל הראשית הרבנות מועצת חבר

התלמודית: האנציקלופדיה הבאים הדברים את זוין הרב הגאון אודותיו כתב גורן, הרב של בצעירותו: עוד

גורונצ׳יק הרב הוא לימים. . צעיר מובהק חכם כתלמיד להתפרסם הספיק וכבר הקודש", "נזר בספרו

)עכ שמונה-עשרה בן והוא שחיברו עמ' ח״ג', וספרים', )'סופרים גורן( הרב לצה״ל, הראשי הרב שיו,

144 לישראל הראשית הרבנות במועצת גורן הרב תחת זוין הרב כיהן האחרונות, בשנותיו. (. מכתים

גורן. הרב בארכיון מצויים גורן הרב אל זוין מהרב

9. וולדינב יהודה אליעזר הגאון-הרב הרב הראשי, הצבאי הרב ""ידידי הגדול הדין בית חבר רג,

'ציץ- שו״ת ומחבר:'אליעזר

לעיין נתבקשתי תובב״א. עיה״ק ירושלים לפ״ק. תש״ט בשמחה מרבים לחדש לי״ב אור מוצש״ק ב״ה.

בדבריו גורונצ הר״ש הגאון הרב הראשי הצבאי הרב ידידי כבוד של ' בירחון שפרסם מה שליט״א יק

בשבת החשמל להדלקת בנוגע סיני הגם והנה. דיני צדדי כל בבירור מיוחד בקונטרס כתבתי שכבר

השעה לצורך אבל כ', סימן ח״א אליעזר ציץ שו״ת בספרי הנדפס ויו״ט בשבת החשמל וכיבוי הדלקת

של מאמרו פרסום בגלל הנ״ל הראשי הצבאי הרב ידידי לעיקרים בנוגע העיון אל היום בזה אבוא

פסק על לעמוד ובכדי בדבריו, שנגע וליסודות - דברי בזה דברי יהיו דברים של ן מדברי יותר בירור

- דנו שכבר ישראל, בכל נתקבלו הלכותיהם שפסקי ההוראה גדולי מדברי אמרים ללקט חידוש,

בשבת, החשמל וכיבוי הדלקת איסור בדין הלכה )בירור ומבוררת ברורה הלכה בזה ופסקו ביררו

יז'(. סימן ג חלק אליעזר ציץ שו״ת

י הרב סיפר בת״א אברהם' 'קוממיות הכנסת בית רב ו)לשעבר( הנודע, החסידות חוקר אלפסי, צחק

מעולם אדם הקדים לא חברון שבישיבת שליט״א וולדינברג הרא״י הגאון לי שח גורן(: הרב )שייסד

חסדים, וגמילות עבודה )תורה אחריו שעזב אחד היה ולא הגר״ש את ' הצופה, ' כ״ה תשנ״ה( חשון, .

10 הרב."ראש רחובות של רבה שאול, בר אלימלך -הרב לישראל" נים:

הרב אל אישי מכתב חברון, ישיבת גידולי מבכירי שאול, בר אלימלך הרב שלח תש״ך שנת במהלך

מצוי )המכתב לישראל" הרבנים לראש מועמד "להיות להסכים שאול בר הרב בו מפציר ובו גורן

גורן(. הרב בארכיון

כתב תשובתו מכתב בפתח גורן: הרב מן לו ותפארת הגאון הרב לאחת, עד וחביבי נעורי ידיד כבוד

בר- אלימלך מוה״ר כש״ת האדם ישגה כ״ת שלום ובנותיה, ברחובות הראשי הרב שליט״א שאול

"להסכים כ״ת בי מפציר בו תש״ך, ניסן מכ״ד מכתבו יקרת את קבלתי וברכה תודה ברגשי לעולם.

לישר הרבנים לראש מועמד להיות עם יחד ברם אל". הידידות גלוי על לכ״ת עמוקה הוקרה הבעת

לכך והגון כדאי שאיני אע״פ כלפי, המרובים ההערכה ודברי דעכה, שלא הישנה שלא יכול איני,

ישראל ורבני כהדר״ג ע״י לפני המוצע והנישא הרם לתפקיד ביחס לבבי עם אשר את בזה להביע

הזה העם כל משא את לשום אחרים, דגולים עלי. . . 92-94 עמ' הגורן, משנת )ספר. (

11. שליט״א- הגאון ""חתני, קוק הרב ותלמיד גורן הרב של חותנו ה׳נזיר', הרב כהן דוד: הרב

הנזיר הרב בכיסם, מונח שהתלמוד אומרים, בש״ס וחריפות בבקיאות השולטים תורה גאוני על

הש ובכיסו הבבלי, התלמוד האחד שבכיסו חתנו, על ואמר הוסיף )הרב הירושלמי… התלמוד ני

חיי- פרשת 'בשבע', זצ״ל, גורן שלמה הרב של לדמותו מלמד, אליעזר תשס״ג חשון כ״ו (שרה,

סיפר כהן ישוב שאר הרב כי של אירוסיה לפני אחותו, צפיה ה עם רב גור ן. חשש אביו, הרב הנזיר,

מתקיפותו וחריפותו גורן הרב של וביקש מרעייתו להיוועץ ברב הרצוג אשר היה גורן הרב אצלו בן

בית היטב והכירו. הרב הרצוג שוחח עם הרב גורן בעניין ובתום שיחה זו אמר ל הנזיר הרב אשת כי

" אמנם מדובר באדם תקיף אך טוב יהיה כאן משום שהוא אמר לי שהוא אוהב א בתך ת אהבת נפש ",

ואכן, היחסים ביניהם היו בגדר אגדה, ה חותנו ובין בינו היחס גם מאוד מיוחד היה הנזיר רב " )ערוץ

ל ראיון 7, שמעון כהן, ד״כ בחשון תשע "ב(.

מאת)? ( שבא הזה הסכום כל תש״כ, אייר ר״ח נכתב: הנזיר הרב של ידו בכתב שנכתב צוואה במכתב

העת, בבא הסתלקותי לאחר קודש. ספרי לקנות קודש שני מעשר דמי לי שליט״א הגאון לחתני יהיה

קודש ספרי לקנות המלקט( בידי הצוואה )צילום כהן דוד חתמתי. זה ועל

חתני לישראל הגנה לצבא הראשי והרב הבית הר לשחרור זכינו תשכ״ז באייר כ״ח רביעי "…וביום

בשופר ותקע ש״צ תפלת והתפלל בידו תודה וספר המערבי הכותל לפני עמד שליט״א גורן הגר״ש

ה' בשוב המעלות שיר אמרנו ואנחנו לחרותנו אורו )התנוצצות כחולמים…" היינו ציון שיבת את

תשכ״ח(. ירושלים, משיח, של

מ 'קול- ספר השקת במעמד גורן הרב דברי שז״ר זלמן מר המדינה נשיא בבית: הנבואה'

דוד ר׳ הרב הצדיק הגאון חמי מורי ולכבוד התורה בכבוד מדברים כשאנו זה מרומם במעמד

הנערץ וספרו )שליט״א( כ חייבים, הגדול הבית את העמיד אשר הנשיא, לבית ויקר כבוד לחלוק ולנו

בין ההבדל את הזכרתי בדורנו. העילאיים המחשבה מבעלי לאחד כבוד לחלוק כולנו נוכל למען

כבוד אבל, לנביא, רואה מכנים שאנו כפי הגדול, הרואה של בצילו הסתופף )שליט״א( חותני מורי

י לארץ הראשון הראשי הרב כבוד את שראל לברכה. צדיק זכר קוק, הכהן יצחק אברהם ר׳ הגאון,

ההבדל מה פעם, ושאלתי תתאה. ואהבה עילאה אהבה אהבה, סוגי שני שישנם אומר, הקדוש הזוהר

פשוטה. תתאה אהבה לבין טהורה עליונה אהבה בין להבדיל יכולים אנחנו איך כלומר ביניהן,

אוהב כשאדם היא, ביניהן שההבחנה ואמרתי, או המשהו את לבטל ורוצה מישהו את או משהו את

אהבה זוהי הנאהב, האוביקט מן העצמית ההנאה השגת שמטרתה גשמית אהבה מעין אליו, המישהו

אפילו או לשני, עצמו את לבטל מוכן והוא מישהו את אוהב אדם כאשר אבל פסולה. והיא תתאה

ומורי עילאה. אהבה זוהי השני, למען עצמו את להקריב זכה זצ״ל )שליט״א( הצדיק הגאון חמי

זצ״ל. קוק הרב הגדול ל״רואה" ביחסו עילאה לאהבה כוחו זמנו, ישותו, כל את ביטל דוד ר׳ הרב

זצ״ל. קוק הרב הרואה של הגדול באור יועם שזוהרו חששתי זצ״ל. קוק הרב מרן את באהבתו ואוצו

מא ועולה הבוקע הגדול העצמי האור את לראות זכינו הנה וממחשבתו, מדיבורו בקודש חייו ורח

ומפרי- מביתו הנבואה "קול של הגדול המחבר של "עמלו הנבואה(. קול הנבואה, קול )שבחי

ספרים ידיעות )עורך(, רט אבי ובתעצומות', ב׳עוז הספר מקור:

על גורן הרב של הספד דברי ו מורו הרב חותנו, ' הנזיר ' )הרב הגורן" "משנת בספר נדפסו קובי

תשע״ו( ספרים, ידיעות )עורך(, דמבינסקי ודברי הספד ו בספר נדפסו ע״ה, שרה הרבנית חותנתו, על

) הסלע" בחגוי "יונתי 29-34 עמ' בישראל, אם שקמתי כהן ישוב שאר הרב, , ירושלים( אריאל, הוצאת.

12. ה עמוד הנקין, אליהו יוסף הרבנים-הרב ראש למשרת "מתאים הדור…" ""מגדולי הוראה:

)תשכ״ז גורן הרב וכלפי הצבאית הרבנות כלפי העקרוני: (יחסו

תורה בבתי ומחזיקה ועוזרת וסעיפי', הראשית הרבנות את יסדה,"…הממשלה מתנהגים החיל ואנשי

מפורסם רב השגחת ע״י בכשרות הראשית הרבנות תחת הם שבמדינה והקידושין הגיטין עניני וכל,

וסעיפ יה א )תשובות …" אב- ב׳המאור' לראשונה פורסם ר״י; עמ' יברא, ובחודשים תשכ״ז, אלול

המזרח'(. ו׳אור 'נועם' ב׳הפרדס', גם מכן שלאחר

והאחות 'האח בפרשת:'עמדתו

)תשל״ג פטירתו בשנת הענקין הרב את ששימש אברך של בכתב: (עדות

שליט״א ישראל ארץ של הראשי הרב בין שפרצה הידועה המחלוקת "בענין שליט״א הדור גדולי ושאר

הגר״ש שהוציא הדין פסק את אישר לא שמעולם למרות זצלה״ה הגה״ק שמו״ר לדורות לקבוע עלי

הראשי הרב שחיבר בקונטרס לעיין באפשרותו כן אם היה ולא היה נהור סגי )כידוע שליט״א גורן

כלל(, כזה מסובך בענין לעיין לו הניחה לא הגדולה חולשתו הכי ובלאו מ בצדו עצמו את תקע "מ

להיות שנתמנה כיון עליו לחלוק אדם לשום שאסור חריפא בסכינא ופסק שליט״א גורן הגר״ש של

הוא גדול ואדם הכולל רב )" הדור מגדולי יד כלאחר ביטל נגדו שטענו הטענות וכל עליו(, אמר "

בתקיפ ענה שוחד, לוקח בגדר שהוא שליט״א הראשי הרב על שטענו לו )כשאמרתי " ואמר ות זה

הלכה לא פּאליטק, למרות השמימה בסערה שעלה עד זו מדעתו אחור נסוג שלא להוסיף ועלי "(,

בנים בני בשו״ת )הובא שונים" מרבנים המחלוקת בעקבות עליו שבאו והאיומות הרבות ההפצרות

שימש )שבכת״י(, דבריו בפתח ככתוב זה, אברך שם. שנשמט משפט בתוספת ר״י, עמ' ב' חלק את

תשל״ג( מטבת החל חייו", של האחרונים החודשים "בשמונה הענקין הרב

הגרי״א: של נינו הי״ד, הנקין איתם הרב הרה״ג ורעי, ידידי כתב

מה על עדות ובו קטן פתק מצאתי הענקין, הרב של בנו ז״ל, הלל אברהם ר' סבי, של כתביו בין

ה הדברים את הפרשה; אודות אביו מפי ישירות ששמע בו- רשם וא לאחר ממנו, אותם ששמע ביום

תשל״ג. א' אדר ל' ראשון ביום בביתו ביקורו תמיכה הביע אכן הענקין הרב כי זו מעדות מתברר

הכשרות" "חזקת את להפקיע בכדי זו פרשה בכוח אין כי סובר כשהוא כשלעצמו, גורן ברב והערכה

את לשלול אין כי הוסיף הוא שכך, מאחר גדול. כרב שלו כי אם הספציפי, ההיתר פסק של תוקפו

מוצדקת הייתה בפרשה גורן הרב של הכללית התנהלותו האם לדעת אפשר יהיה לימים רק …

1 היום: לי אמר אבא תשל״ג. א' אדר ל' מכתב2 שום על חתם לא הוא. . הסכים לא הוא.

שיקליטוהו3. 3. אני " ראש למשרת ומתאים גדול רב הוא גורן, מהרב אוחז הרבנים…4 ו]כ[מחזיק

פסק…"5 זהו בינתיים להיתר( )ביחס הרבנים, ראש של במשרה יכול אינו אחד דין בית כלל בדרך.

צודק7 הוא כמה עד יכול…6"אבל גורן הרב אבל אחר, דין בית של פסק לבטל יֵדעו לא רב זמן.",

שנים… אף אולי זאת, לקבוע כדי רב זמן ייקח בין אלה שדיברו ע מו במשך שעות, בניסיון להזיזו

מעמדתו בעד הרב גורן, היו הרב ] נפתלי צבי יהודה [ ריף, הרב ] משה [ פיינשטיין והרב ] יהודה [

אלטוסקי …

הנפשות סך את היטב שהכיר שליט״א, הנקין הרצל יהודה הרב אמו״ר הדברים את הבין זה באופן

ה המכתב של מהימנותו את כללי באופן וקיבל הפועלות האברך: של הנזכרת עדותו לצד נידון

3 רצונו נגד נעשו שאלו הרי דבריו של הקלטות נעשו אכן אם. דהיינו,

4 להלן וכן במקור; . הנקודות

5 המקורית לשונו את ומשקפות ראשון( )ובגוף ביידיש במקור נכתבו מרכאות, בתוך המובאות הפסקאות שתי

הענקין. הרב של

תפקי מתוקף הנראה, כפי 6הכוונה, )כדלעיל(. הגדול הדין בית ונשיא הרבנים כראש דו

7 בפרשה )בהתנהלותו צודק הוא האם של: . (במובן

בענ שליט״א גורן הר״ש של ההלכתיות ההכרעות לגבי 1. י הענקין[ ]הרב הביע לא והאחות, האח ין

לא מתמיד וכשיטתו ההם. בשנים מלקראת עיניו כהו וגם הדין פסק קרא שלא מאחר עמדה

של ענין בהם וכשאין לכך נדרש כשלא ישראל ארץ רבני בפסקי להתערב ישראל. כלל קיום

2. להלעיז שכן וכל דבריו לבטל אין גדול רב שהוא כיון בתוקף, דחה גורן הרב על ההאשמות את

עליו.

3 לקבוע אם השאלה לבין גדול, רב הוא שהפוסק כיון עליו לערער שאין הספציפי הפסק בין חילק.

ה גדולי שאר הסכמת צריך שלזה בפסק, השיקולים כפי לעתיד קבועה הלכה במה זה מעין ועיין דור.

354 ]עמ' בהערות ד' כרך הפוסקים באוצר שכתב השני. [בטור

4 על לגרוע או להוסיף הנ״ל הגאון את לשכנע הצדדים משני רבים מאמצים נעשו הפרשה בימי.

- הנ״ל הרב אצל מובא ה׳תש״ל, שנות של השנייה מהמחצית יד(, )כתב פרטי מכתב )מתוך וסרב"

אס הנקין, איתם ההסדר( ישיבות איגוד שנתון א', יף

13. 'מרכז- ישיבת ראש קוק יהודה צבי הרב של הדור-יחסו פאר והיראה התורה ""שר 'הרב

גורן: לרב רבנו ''קורות ב עריכ ת אבינר8. הכהן שלמה חיים הרב

לישראל- הראשית לרבנות בחירות תשל״ג: כסלו

לישר הראשית הרבנות כבוד על לשמור הרבה עמל רבנו בחייהם עוד בחירות שיהיו לכך והתנגד אל,

שיעשו האופן על ארוכים דיונים התקיימו אונטרמן. והגרי״א ניסים, הגר״י הראשיים, הרבנים של

נבחרו תשל״ג חשון בז' הרבנות. מוסד את שיערערו שיקולים מבלי בטהרה שיישמרו הבחירות, את

אמר רבנו יוסף. הגר״ע לציון, והראשון גורן, הגר״ש רבנים בשני בחר שהציבור "זכינו שנבחרו: לאחר

הרבנים שני בזכות פרסמתי תחילה אמנם דורנו. ופאר תורה גדולי שניהם מצוינים, ראשיים

שתועלת ובטוחני יחסית, צעירים רבנים שנבחרו לן, מוקמא משמיא אבל הוותיקים… הראשיים

הג כשנבחר ישראל". ולארץ לישראל לתורה, מהם תצמח רבה לארץ ראשי לרב גורן, שלמה הרב און

גורן הרב הגאון הראשי הרב כאשר בכבודו. שפגעו אלה כלפי נוראה בחריפות רבנו הגיב ישראל,

לשבת. המיוחד במעיל קיבלו רבנו רבנו, של לביתו הגיע

תקנת כפי לנהוג רצה כי תשל״ד, משנת רק העצמאות ביום בברכה הלל אמירת בישיבה הנהיג רבנו

הרבנ באותה לומר פעמי חד באופן הורה גורן הרב הגר״ש כן לפני שנה אמנם, לישראל. הראשית ות

כאשר שנה, באותה שלו. פרטית תשובה אלא הרבנות, פסק לא שזה אמר רבנו אך בברכה, הלל שנה

עני זה השיב: הלל, אמירת לגבי נשאל רבנו י הלל לומר הראשי הרב הורה השנה הראשיים. לרבנים ן

ברכ עם עשיתי. וכך ה

הרב הגר״ש עם דיבר רבנו בלילה. גם בברכה הלל לומר הראשית מהרבנות פורסם אף תשל״ד בשנת

הנהיג וכך גורן, הרב הגר״ש של כפסק לנהוג פה, ובעל בכתב לתלמידיו, והורה בטלפון כך על גורן

בישיבה. גם

8 הצדיקים קשרי בעניין עבודתו פרי את לנו ששלח שליט״א אבינר לגר״ש. תודתנו

רבנ את החזן שאל העמידה, תפילת לאחר שנה, אותה של ערבית בתפילת השיב: רבנו לנהוג? כיצד ו

שמתווכחים תלמידים שמע רבנו כאשר וכן לבטלה!" מברכה חמור יותר זה הראשי הרב על "לחלוק

לבטלה! 9" מברכה חמור יותר "זה אמר: גורן, הרב הגר״ש של הפסק עם לנהוג כיצד

והאחות 'האח:'פרשת

בק לבוא ואחות אח יוכלו אם הפרשה המדינה בחלל הדהדה כשנתיים כיון ממזרים שהינם או ד', הל

כראש גורן שלמה הרב הגאון הראשי, הרב הראשון. מבעלה כהלכה גט בלי בשנית התחתנה שאמם

התארגן מיד אותם. והתירו צדדיו לכל העניין את ביררו דין, בתי ואבות רבנים תשעה של דין בית

הר פרסם מה זמן אחר מתנגדיו. מצד גורן הרב נגד שטנה של עכור גל בספר הפסק נימוקי את גורן ב

להיתר10. יסודות חמישה ומונה המדינה, מטעם רשמי כפרסום מיוחד

נתגייר אכן שהוא תוקף בת הוכחה ואין גוי, היה הראשון הבעל. א.

ולנישואין. אישית לתועלת גירות זו הייתה נתגייר, אם גם ב.

היה אם אף וגיורו מצוות, עול עליו קיבל לא מעולם הוא ג. באונס. התקיים

במאמר 9וראה של ו כ״ץ שמואל הרב, שלמה היכל לייסודה, שנה תשעים הרה״ר בתוך העצמאות, ויום הרה״ר.

אורך". בא "כי קונטרס שרקי אורי הרב של מלוכה' 'בית ובסידור

להיתר יסודות חמשה איפוא מצאנו ההיתר: דרכי 10סיכום:

א - נוכרי של גיורו לקביעת ההלכה של הדרכים שלושת וכל נתגייר הראשון שהבעל תוקף, בת הוכחה כל אין.

ל מסמכים, אין עדים, אין שלפנינו. בנדון קיימים אינם - יהדות חזקת א טבילת טבל ולא כדין המצוות קיים לא שכן

- כנוצרי להתנהג מעולם הפסיק ולא וסיעתו, הרמב״ם לשיטת יהדות שהתיר הפה הוא שאסר "הפה כאן,"אין לכן ללנגר, שנישאה בזמן איש אשת הייתה ולא תפסו לא חוה עם היו אם הקידושין, לכן כגוי שהכירוהו משום

-כ ממנו הבנים שרים.

ב ולאחר ולנישואין. אישית לתועלת גירות זו הייתה הרי לנגר, חוה הגב' של הראשון הבעל התגייר אם גם. מצוות קיים ולא ובארץ בלוקוב לכנסיה קבוע באופן הלך לנצרות, בנו את הטביל לסורו, חזר שמיד שהתברר,

- התורה המרדכי פענח", ה״צפנת הרמב״ם, לדעת שלו הגירות, פוקעת כלשונו אחרונים, ופוסקים קצבי מהר״י

- הרמב״ם על פענח" ה״צפנת בעל ישראל גאון של וזה זצ״ל. מדווינסק ראזין יוסף ר' הרב הרוגאצ׳ובי הגאון הוא עבודה עובד כך אחר דאם משמע, כאן )הרמב״ם( רבנו ומדברי יד: הלכה ביאה, איסורי מהלכות יג בפרק לשונו

מעיקרא הגירות -בטלה זרה ולכך ב עמוד לח, דף קמא בבא תוספות ועיין תחילתן על סופן הוכיח כמו והוה

עלמא לכולי התורה לכל -מומר אחד לדבר מומר הוה גר דגבי ב עמוד ל דף בבכורות אמרינן.

ג תוקף בת איש אשת חזקת לה ואין וישראל משה כדת הראשון בעלה עם חוה נישאה שאכן תוקף, בת עדות אין.

ל הלכתי, והגדיל בתשובותיו הריב״ש כן שקבע כפי בכנסיה, שניהם והתחתנו האישה התנצרה כן שלפני אחר

וכל מכל איש אשת חזקת האישה על אין אזרחיים נישואין שלאחר שקבע, יהושע" "פני בשו״ת לעשות.

ד ובאונס בכפיה ולימול אביה לחיק אשתו את להחזיר הסכים לנגר, גב' של הראשון שהבעל הוכח, . מאבקים תוך

15 בת קטינה בהיותה אותה ובעל אותה שחטף אשתו את ממנו כשלקחו ואלימים, קשים רב הון בזבוז ולאחר, כלל מצוות עול עליו קיבל לא כי תוקף, בת הייתה לא התגייר(, אכן )אם שהגירות ודאי, זאת לאור אשתו. אבי של

ודינו גירות אינה מאונס וגירות באונס היה גיורו וכל הם אריות גירי דאמר למאן ככותים.

ה דמקדש "כל מטעם הוא מומר של שגיטו הקובע, ב' קידושין באות העיטור בעל פי על הוא להיתר חמישי יסוד.

גירושין מהל' בפ״ג הרמב״ם שיטת את תואם וזה התורה מן ולא מקדש" דרבנן אדעתא שמומר שכתב, טו הל'

הע בעל ולדעת הגט את לכתוב כשר אינו יוסף בבית מד סימן אהע״ז בטור כמבואר קידושין אינם קידושיו גם יטור אדעתא דמקדש כל ע״י למפרע הקידושין הפקעת מטעם אם כי התורה מן אינו מומר של הגט תוקף לכן שם.

מקדש דרבנן. לנצרות בנו את והטביל לכנסיה הלך לסורו, חזר שבורקובסקי ספק, של צל ללא שנתגלה, מכיוון

- וכו' אדעתא המקדש "דכל משום למפרע הקידושין הפקעת בתוקף אלא חל לא לנגר חוה לאשתו שנתן הגט הרי

למפרע קידושיה שבטלו משום כשרים ומרים חנוך שבניה איפוא, יוצא, מקדש". דרבנן.

החלטה: אי- הדין בתי אבות תשעה בהסכמת לזאת, היושבים בהוראה ותיקים תורה גדולי ביניהם ודיינים

ע מדין על בשנים שרות י״ג ביום החלטנו זה, ספר בתחילת המפורטים ידיהם בחתימת שנתנו הנימוקים לאור,

וישראל. משה כדת ישראל לכל ולהינשא ה' בקהל לבוא לנגר ומרים חנוך ולאחות לאח להתיר תשל״ג בכסלו הרב

הדי בית אב גורן, שלמה ן ) הרב שלמה גורן, פסק הדין בעניין האח והאחות, הרבנות הראשית לישראל, תשל ג" (.

וישראל משה כדת הראשון לבעלה נשאה שהאישה תוקף בת עדות אין. ד.

כשרים. הבנים לכן הקידושין. הפקעת של תוקף היה נתן שהוא לגט ה.

רבנו: פרסם אז,

ונחלתו ד' עם כל ומחמד מחמדי רוממות לראש והברכה השלום 'עתרת התורה שר הצדיק הגאון

אביר הדור, פאר והיראה וקודשא-בריך-הוא ואורייתא לישראל הפעלים שליט״א. גורן שלמה רבי מרן

המפורטים הדברים בירורי היום פרסומו על וברכותי תודותי רחשי את אביע ונפשי לבבי ממעמקי

ההוראה- של והגלויים כהלכתה- בקדושה יברכם ואחותנו אחינו נפשות על הלעז ביטול של למעשה

וסיל ישראל, צור וישמרם מהומת- וק ורגע שעה כל ונחלתו. ד' עם כל מעל האמת בדברי המגערת

לפ האלה בימים וייחלתי ציפיתי י האלה. הבירורים רסומי

החייתני! – וארצו עמו ותורתו, ד' בוזי שהם מחללי של רשע ידי ותיקצצנה שקר, שפתי תאלמנה

– מ תוקף ודביקות ואהבתו יראתו ותקף השם קידוש הדרת ותפאר ותגדל דברו משגב ומעוז צוותיו

בתוכנו. הנטועים עולמו חיי באמיתת

השלימה הישועה בצפיית לברכו. ומתמיד הערצה וחביבות באה״ר והיקר, הידידות במלוא הדושתו״י

נחלתו. ושלימות עמו שלימות כל על והקיים הנאמן ד' דבר תקומת לכל

תשל״ג בכסלו יח

הגאון הראשי הרב נגד טען המחנכים אחד כתוצאה והאחות" "האח את שהתיר גורן שלמה הרב

כסלו, מכ״ג מכתבו את היום קיבלתי תשובתו: פרסם רבנו הממשלה. ידי על עליו שהופעל מלחץ

על והכפיה "הלחץ על בו אשר והנבלה השקר דברי לראות ונזדעזעתי נפצעתי נכאבתי, ונרעשתי,

ד לפי להם שניתן וההיתר והאחות" "האח להסדר הרבנות ע״י הציבוריים והגופיים העיתונות עת

הרפואיים, טיפולי ובמאמצי כעת בריאותי בחולשת וממשלתיים ציבוריים גופים מצד וכפיה לחץ

עבודות- מכמה להימנע לי שגורמים הנמרצת מחאתי את להביע מחויב הנני עלי, המוטלות, קודש

שקר דברי כל תוקף בכל והכחשתי ונפשי, גופי עצמות, כל מתוך וחילול- ורשעות חוצפה ונבלה,

אלה. השם

כלפי אלה ושקרים מתועבים דברים ריח השורש מן ולעקור זה, על גדולה בתשובה לחזור צריך כב'

חרדת- תורה של הלכה והוראות אמת דברי בירורי של. קודש ישראל ילדי של חינוך בעל בתור כב'

חיי החפץ של קודשו בדברי שיעורים שקידת לו לקבוע צריך המצפה הלשון. ושמירת חפ״ח זצ״ל ם

ל׳זכרו' )קובץ השלמה לישועה – תשל״ג(. בטבת ה' קלונסקי, והרב שטיינר הרב

לא ד' בעזרת גורן, הרב הראשי הרב לבית ממולכדת מעטפה שנשלחה אחר מכן, לאחר וחצי שנה

רבנו11 של זה מכתב התפרסם אז התפוצצה, :

ידי מר למעכ״ג ונפישא וקדישא רבא שלמא הטהורה והיראה התורה שר האדיר הגאון ורוחי ולבבי "נ

צפיה מרת הדגולה הרבנית ורעייתו לאה״ק הראשי הרב שליט״א גורן שלמה מוהר״ר וחסנה מעוזה

בקודש- הפשע-הרשע, יד שליחת דבר על הנוראה מהידיעה היום ונזדעזעתי נרעשתי מה שתלאי״ו.

צדיקי ונוה לנא, דיהבכון רחמנא בריך ביתכם, גאונו, והדר תפארתו בתוקף וישתגב השתגב התברך, ם

מערכי סיבוכי מהלכי מעל הנבזה השם חילול יסתלק האלה, והמרושעות הטמאות הידיים תקצצנה

ובהירותו במלואו ויתגלה וקיימים, הברורים כדחז״ל בו מקיפין אין אשר ואורייתא, קוב״ה ישראל

11 מד כרוז צבור להלכות תשל״ד. בסיון.'יד

קידוש- לאור שכינתו השראת מתוך המופיע השם תמימות כל למען פעלינו סידורי כל בתוך בתוכנו,

ומסיבתו, בפנימיותו ישועתנו אור כל בהתחדשות רכסינו, וטיהורי עקובינו יישורי חיינו, ותורת ארץ

ארץ. אפסי כל על נצחו וחיוניות תפארתו במלוא והקרנתו

לרבים12 הודעה

חו גילוי )או דעת" "גילוי של חילול-השם את לראות בהזדעזעי סר- האגודאי בעיתון שנתפרסם דעת(

שחתמו אלה וכל האלה, הדברים כל ברבים. צערי את להודיע בזה הנני עתה, זה לי שהובא "המודיע",

וכהלכה( כדין המנודה הבזוי, חברם שליחם )כמו לפגוע המכוונת מטרתם את כלל השיגו לא עליהם,

שלמה ר' מרן ורבנו מורנו והדרו ישראל גאון של בכבודו כבוד לישראל, הראשי הרב שליט״א, גורן

תורתנו ואת עצמם את רק לצערנו, האלה, האנשים וחסנם. תוקפם בכל תורתו וקדושת גאונותו

להם. אין וזה בשנה האחד והטהור הקדוש היום אלינו ומגיע מתקרב מעט עוד ביזו. הם הקדושה

א לערער אין כי בשעתו הכריז זצ״ל הנקין אלי' יוסף ר' הגאון גורן הגר״ש מרן של הוראותיו חרי

כתב- על שחתמו אלה כל כנגד ומכריע שקול בוודאי זצ״ל הנקין הגרי״א הגאון של וכוחו שליט״א.

גאון הכרעת כנגד ומבוטלים בטלים הינה הלא האלה המגונים דבריהם וכל הזה, המגונה הפלסתר

תלמידי-ח על יומא, מסכת בסוף חז״ל, של דברי-קדשם ידועים זה. ודברי- מחללי-השם, כמים קדשו

ערב- מיני מכל הגרועים הם מחלוקות בעלי כי שלמה", ב״אבן זצוק״ל, הגר״א רבנו של. רב

וכל תורתו קרן ורוממות ישועותיו אור ולהופיע לגלות נא ויחיש מהם, יצילנו ישראל עמו ושומר

ונחלתו. עמו בתקומת הגדול שמו קידוש

כנסת חבר מכן, לאחר שנה ושוב, הראשי הרב על ובלע פה נבול דברי בכנסת אמר ישראל אגודת של

עליו הכריזה הראשית הרבנות מועצת )דאז(. אוגנדה לשליט אותו והשווה גורן שלמה הרב הגאון

מבואר המנודה של שדינו והוסיפה יא'( י', תורה, תלמוד )הלכות ברמב״ם מפורש דינו כי וקבעה נידוי

ב שלד )יו״ד, ערוך בשולחן '(

וגילוי-דעת13 מחאה חיוב

דצורבא- זילותא השומע של הענין חומר על פד, דף מציעא בבא במסכת חז״ל, דברי קדושים מרבנן

יראת- של וזכר ניצוץ בו שיש מי כל הלא לפיכך כראוי. מוחה ואינו ושתק להזדעזע חייב שמים

מ כלפי הכנסת חרפת הרשע אותו של והרשע השפל דבר למשמע לבבו ולקרוע הגאון ורבנו ורנו

לישראל. הראשי הרב שליט״א גורן שלמה ר' מרן כש״ת והדרתו הדור פאר והיראה התורה שר האדיר

דברי- וע״פ רשע לו לקרוא מותר פנים עזות לו שיש "כל ז: דף תענית במסכת חז״ל של,"קדשם

מותר בלבד זה דבר ובשביל רשע, לו "אמור שם: רש״י( תלמידי )או רש״י ובפירוש רשע". לו לקרוא

וכו'", בו נידוי בו, "ארור לו: דף שבועות במסכת חז״ל דברי עליו נאמרו נידוי, חייב שהוא ומתוך

שבקדושה. דבר לכל לצרפו אין כך ומתוך

רבן- של קדשו כדברי עקמומיות ומכל תקלה, ומכל מכשול מכל ויצילנו עלינו יגן ישראל עמו ושומר

ב זצ״ל הנצי״ב הגאון של-ישראל ישעיהו בחזון נביאו ביד דברו בנו ויקויים בראשית, לספר פתיחתו

ונחלתו. עמו תקומת כל על ותפארתו ד' כבוד בהיגלות למישור העקוב להיות

12 עב כרוז צבור להלכות תשל״ה, באב.'כח'

13 ע כרוז צבור להלכות תשל״ה, אב.'כב'

פעם אישי. כאב לרבנו גרמה גורן, שלמה הרב לישראל הראשי ברב גדולים רבנים של מלחמתם

זו ממחלוקת ייסוריו שגדולים אמר חולים בבית כששכב לפני בישיבה דרשתו את גופו. מייסורי

בלבבכם'. תחשבו אל רעהו את 'ואיש בפסוק: בשאגה פתח השנה ראש

הגר״ש של התורה בכבוד שפוגעים ובפרט הרבנות כבוד את המשמיצים נגד תוקף בכל פעל רבנו

באופ טוענים הם נגדו והמגדפים המחרפים וכל פשוטות הוכחות גורן לגר״ש שיש הסביר גורן. ן

לא ואומר, חוזר אני הלכה? מבררים כך "וכי אמר: רבנו הדין!' פסק את מקבלים אנו 'אין סתמי:

הייתה לא זה שבמקרה הוכיח, הראשי הרב למעשה… גלויה בהלכה אלא עסקינן… קא תורה בסתרי

הוכחות ללא כלליות, הודעות וטעם. משקל בה שיש תשובה משיבים אינם המתנגדים ואילו גירות, ,

אגודת- של התורה" גדולי ש״מועצת ידוע, אותן. לקבל אי-אפשר הראשית לרבנות מתנגדת. ישראל

בדמותו, אותו עיצב המזרחי של התורה מקור הגוף. הולך הראש אחר הקובעת. והיא שיטתה זו

אחדות- כאן, ב״אגודה". והיפוכו ליהודים יהודים בין קרע ושם, היסודות, כיסוד ". . ישראל

ידע רבנו שגם וישנם הראשית. לרבנות הכללי היחס בעניין הם גורן הגר״ש נגד שעושים שהמאבקים

עין. וצרות קנאה למשנהו, חכם תלמיד בין האישיים היחסים בתחום

פסקיו, ואת לישראל הראשי הרב את הפוסל דעת גילוי פרסמו גדולים חכמים תלמידי ארבעה כאשר

'השוחד ואמר: כך, על נוראות רבנו זעת יום להם ואין צדיקים', דברי ויסלף חכמים עיני יעוֵר

מחילה. ממנו שיבקשו עד הכיפורים האלה החכמים מתלמידי אחד עם לחתונה הזדמן זמן כעבור

אותו שם שעומד כיוון יברך שלא והסביר ממקומו, מש לא הוא הברכות. משבע אחת לברך ונקרא

ב הפגיעה על מחילה בקשת שיפרסם עד חכם תלמיד הרבנות וכבוד לישראל הראשי הרב כבוד

אותו נתדפק מכן לאחר שנים רבנו. בירך אז ורק משם הסתלק חכם תלמיד אותו לישראל. הראשית

ירושלים )עיטורי בנו על שיתפלל ממנו לבקש רבנו של דלתו על גדול – 8 גיליון. (

שאלה יצא הדור גדולי כל הרי מדוע? גורן. הרב את מעריץ שהרב שמעתי: נגדו? ו

תשובה שנייה ידיעה נגדו". יצאו הדור גדולי ש״כל ידיעה שום אין שליט״א, גורן הרב אל ביחס:

)אגרת הוראותיו אחרי להרהר אין כי פרסמו הלכות ופוסקי בהוראות הגאונים הדור גדולי כי בהיפך,

רבנו(.

שאלה שליט״א גורן ברב ובמיוחד לישראל הראשית ברבנות תומך שהרב ידוע: הבוחר הגוף אולם.

שליט״א גורן הרב של להיותו מתנגדים ככולם הרבנים ורוב חילוניים, השני והחלק מרבנים מורכב

ראשי? כרב גורן ברב מעוניין החילוני הגוף שרק יוצא וא״כ ראשי, רב

תשובה להרהר אין חלילה כי ימיו באחרית פרסם זצ״ל הנקין אליהו יוסף ר' הלכות פוסק הגאון:

אחר רבנו(. )אגרת שליט״א גורן שלמה ר' הגאון של הוראותיו

שאלה הרבנות מתוך שיוצא השם חילול של המזעזעת התופעה את היום להסביר אפשר כיצד:

לפעם? מפעם גדל ואשר לישראל הראשית

תשובה בקודש המשמשים האמיתיים ישראל ארץ רבני ידי על נבחר שליט״א גורן שלמה ר' הגאון:

ערי ברבנות ועל אגודאיים, מחלוקת בעלי של ידוע שקר זה לו, מתנגדים שהרוב ומושבותיה. הארץ

החילול דמשיחא. שבעקבתא רב שבערב גרועים היותר שהם זצ״ל הגר״א הודיענו מחלוקת בעלי

השם – השם והקידוש מחלוקת, בעלי של – רבנו(. )אגרת הראשית הרבנות כבוד של

ירושל יום התשל״ח, באייר בכ״ח לכבודו, קם רבנו לדבר, קם הוא כאשר לישיבה. גורן הרב הגיע ים,

לציין יש פעמים. כמה עצמה על חזרה זו )עובדה דיבר הראשי שהרב זמן כל במשך לעמוד והמשיך

שדיבר. זמן כל גורן הגר״ש עמד נאם, רבנו וכאשר ושבע( שמונים בן אז היה שרבנו

'הצופה 'מקור: ת, שמ״ב.

עומדת" "התורה

: מקור ' הגואלת התורה בדרך ' – הרב חיים שוורץ אביהוא

לקח- 'יוסף 'מקור: בדיחי יוסף הרב

ב- המובא על )ש. ה( המלקט הוספת רבנו ''קורות והאחות' 'האח פרשת בעניין:

בעניי בישראל מכהנים ורבנים לישראל הראשית הרבנות מועצת חברי עמדת והאחות': ה׳אח ן

גורן ברב תמכה לישראל הראשית הרבנות מועצת והאחות' 'האח בפרשת הקשה המחלוקת בעת

ש" וקבעה הוא ישראל בית לכל והוראה תורה תצא מפיו אשר העליונה ההלכתית התורנית הסמכות "

הרא הרבנות מועצת של פרוטוקולים גורן, הרב ארכיון תשל״ג, כסלו כ״א לעיתונות )הודעה שית.

58 עמ' משלוב, שפרה ד״ר הסערה, בעין (

הגאונים הרבנים את כללה המועצה מנחם הרב טכורש, פישל כתריאל הרב זוין, יוסף שלמה הרב:

קא יוסף הרב שפירא, כהנא אלקנה אברהם הרב כץ, אליהו הרב אושפיזאי, הלוי יהודה פח14 הרב,

אביעד בנימין ) שפיר אזורית מועצה של רבה ( חיי הרב, צבן כדיר רפאל הרב הלוי, דוד ם ) של רבה

נתיבות ( שרביט יוסף והרב, העיר )רב אשקלון. (

והאחות' 'האח בעניין העת באותה גורן הרב שהוביל הפתרון בכיוון שתמכו נוספים רבנים:

)תשט״ו- הראשל״צ (תשל״ג נסים יצחק הרב הזה בתיק גורן הרב של הפסיקה בכיוון עקרונית תמך

לאו וזאת, תשל משנת 'הצופה' בעיתון )ראיון גורן הרב שאסף החדשות הראיות ר " בספר נדפס א,

בתשובתו רב בכבוד קאפח הרב את מזכיר גורן 14הרב בעני ין כשרות ה ' עוף שלו לאכילה ' ) שו ת" תרומת הגורן

י'(. סי' ח״ב

אף הוא תשע״ז( ירושלים ח״ב, ולדורות לדור אמר ל שני מן ים ה לראיות עניינית התייחסו שלא דיינים

עמ' העם' אל ההר 'מן בספר )מובא ודם!" בשר כמורא עליכם שמים מורא שיהא הלוואי החדשות:

266 מאיר, שבתיק נסים, הרב סבר כן )עורכים(( מייזיליש ושאול בניהו של זה צריך והאחות' 'האח

" להושיב תגורו' 'לא דייני שם( )'הצופה', " כהגדרתו. )לשעבר( הרה״ר גם אונטרמן יהודה איסר הרב,

יהודה, )שבט גורן הרב שגבה החדשות העדויות סמך על בפרשה מחודש לדיון בדרישה בזמנו תמך

ק עמ' זו. מדרישה בו חזר מכן לאחר אולם, כו'(

של בסופו חתמו והאחות" "האח הדין פסק שעל לציין ראוי ארבעה דין בתי ואבות דיינים עשר

מכהנים כבהתחלה( תשעה רק )ולא שורות )כותב מלא באופן שמותם פורסמו לא היום עד כי אם,

א היודע גורן, לרב ביותר הקרוב אדם של שמו את יודע אלו היות אולם הנ״ל הדיינים של שמותם ת

חרדים בדיינים מדובר לדבריו, שמם. את נוצר הוא כן, על לגלותם שלא גורן לרב הבטיח והוא

נודע היה שמם שאם ומפורסמים גדולים, בהיתר(. מפקפק היה לא איש

רבנים או הינם: הדבר ונתפרסם גורן הרב של בפסקו שתמכו דיינים שפירא- אליעזר הרב דיין

בירושלים הרבני בביה״ד )" מכתב גלוי ", מוסף ' הצופה ' עש ק" משפטים תשל (ג", מזרחי שלום הרב

הגדול בביה״ד חבר ולימים, בת״א הרבני בביה״ד דיין לחבר הכתרתו במעמד מפורשות זאת )אמר

הגדול ביה״ד ב׳א וראה ור המזרח ' כרך כ״ג חוברת ב ] ' טבת תשל ג" [ עמ145 ' ילוז שלמה, הרב ( ש אף

לשלמה' 'אשר )שו״ת בספרו ההיתר פסק את הדפיס, תשמ״ה, ברק, בני ד' סי' חאה״ע (, מנחם הרב

אושפיזאי הלוי יהודה – קוק, הראי״ה תלמידי ומזקני גן רמת של רבה טכורש פישל כתריאל הרב –

אלמליח- אברהם הרבנים'15, הרב 'חבר ויו״ר לישראל הרה״ר מועצת חבר )מפי דימונה של רבה

ב נו(, פירון מרדכי הרב – לצה״ל, הראשי הרב רובינשטיין תנחום שמואל הרב )ה גורן הרב את מכנה

- )תשל״ד יז' תושבע״פ קובץ הראשי', הרב (('מרן ברנשטיין אליעזר הרב הרבנים הסתדרות )ראש

אמריקה(, של רבה הראשי של צרפת, הרב יעקב קפלן, רבה של שטרסבורג, הרב ישראל ורשבסקי

ו הרב הבריטי העמים חבר של היהודיות הקהילות איחוד של הראשי, יעקובוביץ עמנואל הרב

חמישי, יום )'הצופה', ב' טבת ה' תשל "ג 1(. עמ'

המספר גורן, הרב של המסור ותלמידו נהגו שלום, אריה הרב של עדותו את כאן נציין כן כמו כי

גורן הרב כנגד בפרהסיה שיצאו הרבנים מאותם אחד ה )בלחץ הריב( ומחרחרי עסקנים לו שלח,

החיל" גיבור עמך "ה' כתב: ובו קצר מכתב חודשים כמה לאחר הרב תלמידו לבקשת סירב גורן הרב.

הרב של ולזכרו לכבודו מאמרים חוברת רוחו, )בעוז המכתב קבלת דבר את לפרסם שלום, אריה

קריית- צבאית, הקדם המכינה בהוצאת זצ״ל, גורן שלמה, מלאכי עמ57-58 תשע״ו אייר. (,

אריאלי יצחק הרב ולא פוליטית היא גורן הרב לפסק שההתנגדות סבר למשפט'( 'עיניים ספר )מחבר

כאמור, סבר גם וכך שמיעה( עד )מפי גורן הרב כנגד שערכה בעצרת להשתתף וסירב הלכתית הגרי״א

הענקין שאי, גור הרב של הוראותיו אחר להרהר ן ן.

15 חברי מאת, תוספת החוברת של קיומה בדבר שפירא מלך פרופ' עיני את האיר הי״ד: הנקין איתם הרב הרה״ג

הראשית 'הרבנות – כולו לעם רבנות בהוצאת הפולמוס של בעיצומו שיצאה זו, חוברת תשל״ג. ירושלים ',

הרצי״ה מאת בנושא שונים דברים מרכזת המזרחי, המפד״ל-הפועל של ההסברה מחלקת ורהפטיג זרח ר' קוק,

גורן ברב נמרצת תמיכה המבטא טכורש, פישל כתריאל והרב 17-21 בעמודים הנמצא מאמרו, . החוברת. של

מעי יצא השנים במהלך של הצטרפותו לגבי הי״ד(, הנקין איתם הרה״ג )כהגדרת פסק' דלא 'קלא ן

אלו שמועות אולם, והאחות', 'האח להיתר רוזנטל ניסן יעקב הרב יעקב", "משנת בעל הגאון הוכחשו

ידו על )את הצורך די התבררו וטרם ה הבאנו זה בעניין שפירא הגר״א מו״ר עמדת סביב לנו ידוע

לקמן(.

אל מול ההת נגדויות החריפות נגדו ) בעניין שב הגירות הפקעת ל השני נימוק ה מתן היתר ולאחות' ל׳אח, שהרי

הר של טיעונו עיקר ב גירות נערכה לא שמעולם היה גורן – ש. ה הגיב ( הרב גורן בטענה שהוא ביסס את פסק ו

על בסיס פסק דומה שנתן רבה של העדה החרדית, הרב יעקב וייס יצחק, ובו הפקיע גם ה גיור וא

בשל אי שמירת מצוות במקרה של עגינות תשל״ח( ירושלים קכב, סימן ח״א, יצחק, מנחת )שו״ת

הוא ציין שכאשר שלח לו את חוות דעתו בנושא, כשנה לפני מתן ההכרעה על ידי בית דינו המיוחד,

סמך עליו הרב וייס את ) ידיו אצל מובא שפרה ד״ר הסערה' ב׳עין מישלוב, (.

ג רמי בנו, ש מספר ורן, הוא שליח שימש אישי ירושלים מגדולי אחד אל הדין פסק את להביא אביו של

ברורה )וכוונתו ב שמדובר יצחק' 'מנחת – ש. ה( ההיתר בנימוקי שעיין ולאחר לו: אמר ' לאב תגיד א

חיים אלוקים דברי שאלו 7 בערוץ )ריאיון ', ה ביד הקלטה י המלקט(.

על ב נוסף היבט ה גורן הרב שיקולי הולנדר: אביעד ד״ר הרב צביע בעיניו של הרב גורן החשש מפני

לחץ פוליטי שעלול היה להביא לידי הפקעת מוסד הנישואין מידי הרבנות מצדיק מהלכים הלכתיים

חריגים. בראיונות רבים מאותם ימים והאחות האח פרשת )של – ש. ה( הרב גורן שב וטען שיש

להיזהר ממצב שבו החמרה הלכתית תביא לידי חקיקה חילונית שתרחיק את העם היושב בציון

ממסורת ההלכה. דומה כי בעיניו ההקלה במקרה האח והאחות נועדה לא רק להקל עליהם, אלא

לפתור משבר ביחסי ההלכה והמדינה16 )מוסף ' שבת ', ' מקור ראשון ', א ' אב תשע ב" (.

שנערך עמו בראיון ב שנת תש מ "ה אמר גורן: הרב מעשה לאחר, היום עם ושלו שקט שאני דבר אין

עצמי והאחות האח של הפרשה עם כמו לא השיב: הפסק? על היום מצטער הוא האם וכשנשאל.

חזו הם ממני, ביקשו כולם זה, את לעזוב ממני ביקשה הרבנית אפילו לא, לא, לא, מוותר. הייתי

לבד תצא אל ולילה-לילה: יום-יום לי אמרה הרבנים אש. כאן להיות שהולכת זה. את תעשה אל.

ש מפני הזה, לנושא עצמי את תקעתי אני אבל של הגיור שכל מפני גדול, עוול להם שעושים חשבתי

גדולה17 פיקציה היה אביהם גם גיור, היה לא בפולניה שלו שבעיר לי, אמרו בפני שהופיעו עדים.

וחג… שבת שמר לא הוא בארץ ש לי ואין הדין פסק על מתחרט לא אני היום גם מצפון נקיפות ום

הדין פסק על את ומנוע אחרת בצורה זה את עושה הייתי פוליטיקאי, יותר הייתי שאם להיות יכול.

כותב אני בו הספר את לאור להוציא צריך הייתי קודם רע. זה את עשיתי כן, והיום. הנורא העימות

ממזרות…האגוד אותם המתיר הדין פסק את להוציא אח״כ ורק הדין פסק את נגדי, תמיד היו אים

וקוקניק ציוני שאני מפני, ) קוק הרב מאנשי אומרת זאת ' לאשה ' 1955 מס' גיליון תשמ״ה תשרי, ה. (

זה. בעניין ש. ה המלקט הוספת ע״כ

16על שיקולים זה מסוג אצל ה מרא דאתרא ראה במה שהבאנו להלן בדברי הגרש "ז אוי ע רב. ךא

17 הספר בפתח שהוצגו במסמכים: עיין " פסק הדין בעניין האח והאחות, הרב נות הראשית לישראל, תשל ג",

ובימינו". קדם בימי הגיור חוקי במאמר: המדינה" "משנת ובספר

קוק יהודה צבי לרב גורן הרב של: יחסו

נגד תגובה גורן הרב פרסם הכללית, בעיתונות ביקורתית כתבה הרצי״ה כנגד פורסמה כאשר 'דברי

נגד ועלבון בלע והמחשבה, התורה גאון ישראל, עין הגדול, הכהן צבי- הרב מרן קוק הכהן יהודה

שליט״א, )מובא ישראל' וארץ העם ולגאולת התורה להפצת קודש חייו שכל הרב, מרכז ישיבת ראש

תשע חשון כד קוק, יהודה צבי והרב גורן הרב של המשותפים הקשרים מישלוב, שפרה ד״ר אצל "ד(.

הרצי״ה כשנפטר קוק גורן: הרב הספידו

הבליט עליו הספדו בדברי והמעשה'. החזון המחשבה, 'גאון והכתירו מיניה', דמסתפינא גברא 'אזיל

של עולמית לתנועה הרב מרכז ישיבת את להפוך הצלחתו א( במנהיגותו: עיקריות נקודות שתי

ובזכות אדם לכל שלו האבהי היחס בשל ורבבות אלפים הרוחנית בתחייה מאביו שירש האמונה

ביטחונו תולדות הארץ, שלמות על העיקשת עמידתו ב( בארץ; ומתגשמת ההולכת לאומית

נפשם את המחרפים ולוחמים תורה לומדי של תנועה שיצרה בדורנו האלוקית ההבטחה בהתגשמות

שם(. )מישלוב, ישראל ארץ למען

נוספים הספד דברי ע״י שנאמרו גורן הרב קוק הרצי״ה פטירת עם:

לנו יפתור מי מדינה, של שאלות ציבור, של שאלות לשאול נבוא מי אצל להתייעץ, נבוא מי אצל

שאלותינו על לנו יענה מי בעיותינו, את עילאית נשמה על לבנו, דוה זה על נשברים. לבבות ירפא מי,

שינק מי וכל הישיבה. בני כל שנים. מיובל יותר בתוכנו שחיה זו מפני לקרוע חייבים מרוחו שדינו

ישראל של כאביהם.

פרזות של פורים תקנו הגדולה כנסת אנשי חכמינו פרזות. של הפורים ביום בטהרה יצאה נשמתו

ישראל. לארץ כבוד לחלוק כדי היו חייו כל הרי זצ״ל? ! כרבינו ישראל ארץ של כבודה על שמר מי

ה את חלק אשר והוא ישראל, ארץ לכבוד קודש החזון את הגשים הוא ישראל. לארץ הגדול כבוד

תורה של עולה הקים הוא ביצע. והוא לימד הרב הגשים, והוא חזה הרב זצ״ל. הרב מרן של )חוברת

6 עמ' השנה, לתשובת על הספדים קובץ זצ״ל, רבנו בחוברת: עוד וראה תשמ״ג צבי״ה, אולפנת,

ראש זצ״ל, קוק הכהן יהודה צבי הרב ורבנו מורנו לתרבות המרכז בהוצאת הרב" מרכז ישיבת

תשמ״ב( ישראלית,

מקשיבים "חברים – "

הר לצ אונטרמן, הרב עם משוחח גורן ב אלישיב שלום יוסף הרב מאזין דם,

ירושלים שלמה בהיכל הראשית לרבנות תשכ״ד-בחירות ניסן ד'

לע״מ כהן, פריץ צילום:

נדברו ""אז –

הרב שלמ ה בארץ הוטנר הרב של ביקורו בעת ז׳ולטי בצלאל והרב הוטנר יצחק הרב בחברת גורן

: מקור ה מן עיתונות ) זו תמונה לי ששלח על הי״ד הנקין איתם הרב הרה״ג לחברי תודתי (

14. סג״ל זרחיה יהודה הרב – קריית- שכונת רב ת״א: שלום,

דתי חייל לשאלת הלכתי במענה הגאון כתב הרב המקובל זרחיה יהודה הבאים: הדברים את סג״ל

שיש כיון דבר, בשום עליהם ללחוץ ולא היטיב, הצבאית הרבנות עם להתייעץ לזרזך חוזר …אני

כמו גאונים רבנים ע״י מכובדת צבאית מסורת כאן שיש ובפרט כידוע, דאתרא המרא את לכבד

גורן הגר״ש וגם שליט״א נבון גד ר' הרב ואחריו מכתב )מתוך תורה גדולי ת״ח רבו הרבנות בתוך

המכתב הצבאי, שירותו בעת ז״ל ברזילי אהוד לרב סג״ל הרב שהשיב בצבא" שבת בעניני "תשובות

תשע״ג( תשרי "המעין", בקובץ אלבוים, אבישי הרב ידי על פורסם

15. הדור וצדיקי המקובלים מגדולי סינוואני, חיים הפוסקים-הרב מגדולי ""אחד:

מיהוד סינוואני גדעון רבי סינוואני, חיים מורי הגה״ק של ונכדו משמשו: סיפר הרב סבא, בעיני

בכל תמך הממזרים", "פסק במחלוקת השנוי המפורסם בפסק ואף ענק, רב היה זצ״ל גורן שלמה

בספרייתו ובהבלטה גדול בכבוד הניח ספריו את הפוסקים. מגדולי אחד את בו וראה דבריו, .

)אתחלתא תשס״ח(. ירושלים דדון, יצחק הרב רמג', עמ' ח״ב, היא,

שם )המובא סיפור מצאנו שרעבי מרדכי הרב ותלמידו, סינוואני הרב אודות צדיקים", "דרך בספר

צפונות. יפענח תעלומות ויודע כאן, אותו הבאנו גדעון. רבי של זו עדות להפליא התואם שם( בעילום

מספר ישבו "פעם שם: מסופר וכך הלכה פסק אודות משיחים והחלו רבנו, של קורתו בצל בחורים

דעתם על חלק ובדבריו בדין לכאורה היקל הפוסק, הרב הדור. מגדולי אחד בשם ברבים שנתפרסם

גדול אותו על ורננו בשלילה, דעתם הביעו והמשתתפים הלאה גלשה השיחה אחרים. פוסקים של

כ למצוא היא הלכות בפסיקת וגישתו ששיטתו החיים. תחומי בכל וקולות היתרים מיני ל

אזר מיד בלימוד, שעה באותה היה שעסוק רבנו, של באזניו אלו נלוזים ביקורת דברי משנשמעו

להגן חושים נחלץ תורה, של בכבודה וכ״ש ישראל בר כל עבור לסנגר בקודש וכדרכו חלציו, כגבר

החכם. של בזכותו ולדבר במשך אך ברציפות דיבר שעה חצי מונה כשהוא הפוסק, של בזכותו ורק

ומעלותיו שבחיו את לאחת אחת. אז אמר בהם בקי והיה גדול אותו של ספריו על שעבר רבנו

- אותו לסובבים וכל וצפונותיה, התורה מכמני בכל לו רב ידיו זה, פלוני פוסק רבותי! לכם, ״דעו

הלכותי בפסקי היטב ויעיין המאירים ספריו את שיפתח דעת בר ידו את לראות יוכח ומקורותיהם, ו

מליביה לא כך פסק הוא ואם והאחרונים. הראשונים של ספריהם בכל העצומה ובקיאותו החזקה

שיקל מוטב פסקיו, על ותתרעמו עליו תלינו כי לכם מה ואתם לסמוך, מי על לו שיש אלא זאת פסק

בעלמא סתם יחמיר מאשר מחייבת שההלכה כפי רבים כמה וראו צאו. כמה התבוננו תלמידיו, הם

יתירות…" חומרות מבלי שהיא כפי ההלכה את להם שהראה בכך והמצוות, התורה לדרך קרב אנשים

208 עמ' )ח״א, . (

16. אוי זלמן שלמה המובהק-הרב הגאון ''ידידי ע רב א ך:

ה שנות של בירושלים ' הגדו מגדולי להיות שעתידים גדולים עילויים שני על לספר ידעו תר״צ, לים.

כתב למשל כך פ מנדל מנחם הרב תלמידם רוש18, הר של סקירה בעת חרל״פ הרב ושל קוק אי״ה

על ספרותית פעילותו 'מ של קוק הרב וסד: '

עוד ספר נפלא יצא בסיוע המוסד הנ״ ל אשר הפתיע את העולם התלמודי והרים את כבוד ארץ

ישראל, הוא ספר " מעדני־ארץ " מאת הגאון הירושלמי הצעיר רב י שלמה זלמן אוירבאך. עיקר נושא

הספר הוא ביסודות דיני שביעית שכבר דשו בה הרבה מגאוני עולם. המחבר העלה חקירות חדשות

מנחם 18הרב מנדל פרוש שו ב" א״י) בסיוון תרל "ח-ט״ז בחשוון תשי ג" ( היה מרבני שכונת שערי חסד, שוחט

ובודק ראשי של ירושלים וממייסדי מערכת הכשרות ומשגיח בירושלים של בית היתומים דיס קין. היה ממקורבי

קוק הראי״ה וסייע בהקמת ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. הצעיר העילוי של בשבחיו הימים מאותם נוספת עדות

מאת הקודש' 'נזר בעל עורך ' הפרדס ' הרב שמואל אהרן פרדס 'בפרדס', ראה שנה ט ' חוברת ז, עמ21 '.

ועמוקות בשכל בהיר ובסברה ישרה על יסוד בקיאות נפלאה בכמה סוגיות שונות שבש״ ס וג ם

בסגנון יפה והסברה נעימה קלה ושוטפת.

עור גאון צעיר בכישרונות עיל ואיים ונפלאים הגאון רבי שלמה גורונצ ' יק נתגלה ע״י חי בוריו " נזר

הקודש " על הלכות פסוה״ מ להרמב״ ם ותלמוד על מקוואות עם פירוש וביאור רחב שנדפסו בסיוע

מוסד הרב קוק. שני הגאונים הצעירים זכו בפרס של עיריית תל־אביב, ע״ש הרב קוק, ודבר זה

כשהוא לעצמו שעיר י ית ת״א קבעה פרסים לספרות התורה יש להציג לזכותו של רבנו ז״ל קוק )הרב

– ש. ה( שאור נשמתו בגן־עדן הולך וזורח להאיר את ד רכנו לתחיה ולגאולה לד( עמ' החומות, )בתוך

קוק הראי״ה של ממקורביו היו הצעירים הגאונים שני לספרם הסכמה ממנו לקבל זכו ושניהם

הראי״ה לפטירת בסמוך שיצא הראשון קוק הגרש״ז. היה בן וחמש עשרים בפטירת הר אי״ה קוק

והיה ממעריציו הגדולים19. אביו, הרב חיים יהודה לייב אוירב עך היה לוקח אותו לשמוע את דברי

הר ק אי״ה וק בסעודה השלישית הגרש״ז, של הראשון לספרו ההסכמות בין. אש" "מאורי ב עניין

ב לאור שיצא בשבת חשמל ה' שנת נמצא תרצ״ה, ות הסכמת ו קוק הראי״ה של )ו ש גם ל הרב יעקב אבא

בורוכוב הכהן, מ שהיה ן ל״מזר שהצטרפו הראשונים הרבנים חי"(.

הראי״ה פטירת לאחר קוק, הגאונים שני השתתפו הצעירים ב מפגשי של בביתו השישי יום מרן

ה הרה״ר הרצוג רב.

ע תלמידו לנו מוסר הגרש״ז של השתתפותו על דות, לישראל הרה״ר הרב ת״א של ורבה )לשעבר(

ישראל מאיר לאו: וח" ויה בלתי נשכחת היה השיעור השבועי בתלמוד הירושלמי, שהתקיים בביתו

של הרב הרצוג מידי יום שישי, בשעות הבוקר. זכיתי לראות שם את גדולי התורה שבדור, כי היה

זה שיעור ליחידי סגולה ממש. די אם אציין כמה מהשמות הבולטים, בהם הרב איסר זלמן מלצר

והרב מיכל טיקוצ ' נסקי הרב יחזקאל אברמסקי, חותנו של הרב הרצוג הרב שמואל יוסף הילמן,

שלושת הצעירים שהתמידו בשיעור הזה היו הרב בצלאל ז' ולטי מו ר" ר ' ז. ש. אויערבך ויבדל "א הרב

יוסף שלום אלישיב " ') אל תשלח ידך אל הנער 170 ' עמ ' (

על של השתתפותו גורן הרב ב מפגשים ) כהן ישוב שאר הרב גיסו העיד אלו מובא אצל ד״ר שפרה

מישלוב, ' בעין הסערה ', עמ66 ' (

ירושלים זקני היו אלו במפגשים שהשתתפו נוספים תורה )גדולי הרב מחרקוב, הרב, אברהם ישראל משה סלומון ו רבה

יעקב הרב מוסקבה של קלמס, גם שפירא אברהם הרב ש עוד היה צעיר לימים ו הרצוג הרב של הקבועים ביתו מבאי (

הגרש״ז שכאשר מאוד מובן האמור, לאור אוי ע רב א ך לו כותב הוא ציבורי בעניין גורן לגר״ש פונה

ידידים. היותם עובדת את ומזכיר רבה בהערכה

מכתב אוי הגרש״ז ע רב א גורן לגר״ש ך בקבר- גדול' 'תיקון עריכת בעניין, המשוחרר: רחל

יום ב״ה, תשכ״ט. נחמו פר' מוצש״ק המובהק הגאון ידידי למע״כ וברכה שלו׳ ד׳ יצק שלמה הרב וכו׳

יפו- ולעה״ק לצה״ל ראשי רב שליט״א גורן הברכה מבוא אחרי אביב. תל לרום כיאות ויקר בכבוד

ערכו, הדר״ג את אבקש הכלל. עבור עתירתי עליו תערב כי

בי ר״מ כנרתי, עמיחי הרב מאת שלמה" "אור בחוברת כך 19על במאסף כי כאן נציין רק איתמר. שיבת ' סיני ', כרך

) מ״ז אלול תש (כ" שהוקדש לזכרו של הרב קוק במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, מאמר הגרש״ז כתב

ובפתח ו כתב: ' לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא "י הכהן קוק זצ ל", למלאת כ״ה

שנה לפטירתו '.

חפצי אשר ד׳ ויראי ת״ח של וחשוב גדול צבור אמנו רחל קבר על להשתטח מאד ומשתוקקים ם

מהם נמנע פעמים שהרבה זה על מאד מצטערים ותחנונים בתפלה שם ולהרבות לבם שיח לשפוך

גם לדאבוננו אשר כהיום ובפרט יחדיו, ונשים אנשים תערובת של הגדולה הערבוביא בגלל זה דבר

אנ אלי באו נפשם ובמר כראוי. לבושות שאינן רבות נשים יש לטכס ויראה בתורה מאד גדולים שים

זה. לדבר תיקון למצוא להשתדל ממני ובקשו התחננו וגם עצה ב״ה עומד זה קדוש שמקום והיות

כראוי, הקודש משמרת את באמת שומרים אשר הצבאית הרבנות של והמשובח היעיל פקוחה תחת

זכאי ע״י שתתגלגל זכות עוד להוסיף אקוה כן על אשר בזה אני ופונה לבו אל שיתן גאונו הדר אל

וחסידים, צדיקים ת״ח של דאגתם ישכיל ויראתו חכמתו שברוב כוותיה רבה גברא על וחזקה

זה לדבר גם גדול׳ ׳תיקון ולעשות המכשולים כל על להתגבר היינו נפרדות, כניסות ב׳ ע״י אולי.

ש זה גדול בשטח הזמן כל שם תעמודנה והן לנשים רק תהא הראשית שהכניסה המצבה במזרח הוא

עכשיו שמשמש הפתח מאותו תהא לגברים והיציאה הכניסה ואילו פתח. מאותו כביאתן יציאתן וגם

אך גדול, תיקון בכך יהיה שודאי חושבני המקומות לסמון שלטים הצבת עם ויחד ליציאה, רק

שהדר״ ובתקוותי להורות. ולא להעיר אלא באתי לא ואנכי אחרות, דרכים גם יש מסתמא שליט״א ג

יכלתו כמיטב בזה יעשה בטח אויערבאך זלמן שלמה הברכות ובמיטב והערצה הוקרה ברוב אחתום

רמת- הסערה, בעין מישלוב, שפרה ד״ר אצל מובא גורן, הרב ארכיון )מקור: נספח תש״ע, תמוז גן,

ארבע- עמ236 'עשרה, . (

הגרש״ז אוי ע רב א ך ה של ההלכתי דעתו שיקול את מצדיק רג "ש גורן ההתשה מלחמת בעת:

'קול- בישיבת הגרש״ז של תלמידו מאיר, בן יהושע הרב יום במלחמת צבאי כרב שכיהן תורה'

הקרב משדה חללים פינוי בעת אישי לסיכון כניסה אודות לשאלתו מענה שבעת סיפר הכיפורים,

ש בתשובה הגרש״ז האריך הדבר לשל ההתשה במלחמת התיר גורן שהרב שמע שהוא ו״אמר מותר וח

רב חיילי צבאית נות ולמרות שנהרגו, חיילים והיו סכנה שהייתה למרות לפסח, המעוזים את להכשיר

להם היה וזה לפסח, שיכשירו רצו לא אפילו ואולי ענין שום היה לא במעוזים מהחיילים שלחלק

מטרד. גם ואוסרת סמכותה את מפעילה הצבאית שהרבנות העובדה כי צדק, גורן הרב לדבריו, אך

ישראל, ממדינת מהמערכת, חלק שהם התחושה את להם מעניקה בפסח, בחמץ השימוש את להם

מורלית אותם ומחזק משפיע זה דבר של ובסופו הרבנות, של להגבלות אפילו שותפים והם לדבריו, .

שאם שרואים בחיילים המורלית הפגיעה גם אך נפש. פיקוח הוא והטנקים התאג״ד שפינוי ספק אין

יפלו הם מהווה ולכן הלחימה, ברוח חשוב גורם הוא בהם יטפל לא אחד ואף בצד ישכבו הם חללים

נפש"… פיקוח

אוי הגרש״ז ע רב א כמרא- גורן לרב מתייחס ך הדת 'חיזוק של כללי דעת בשיקול ומכיר בצה״ל 'דאתרא

ה׳מרא- אצל פסיקתי כגורם 'דאתרא20:

למכתב 20במענה זיידמן הלן של גיורה פרשת סביב המחלוקת לאחר הגורן אל אברמסקי יחזקאל הרב הגאון של ו

ידיד תש״ל. תמוז ב״ה. גורן: הרב כתב ה ' וידיד כל בית ישראל משיירי כנה "ג הגאון האמיתי, תפארת בישראל,

כש ת" מוה "ר יחזקאל אברמסקי שליט א". שלום כהדר "ג ישגה לעולם, ויזכה לבריאות גופא ונהורא מעליא ולאריכות

ימים ושנים עד ביאת גו צ" בב א". קבלתי לנכון את מכתב כהדר "ג מר ח" תמוז השתא, ואני מעריך ומוקיר את דעת

כהדר "ג שהיא דעת תורה. עם זאת, עלי לציין ולהבהיר לכהדר "ג כי הענין כולו הוברר אצלנו מבחינה הלכתית

ונידון בשני בתי דינים מוסמכים. מעשה בית הדין הראשון אושר פה אחד גם בבית הדין האזורי המוסמך של א״ת

יפו, והלכה רווחת היא בישראל: " בית דינא בתר בית דינא לא דייקי ) " ב״ב קלח, ב (. ואם באים לדון אחר פסק דין

של בית דין זה שדינו כדין מומחה לרבים, דהיינו שהמחום רבים עליהם …

הלפרין מרדכי הרב: כתב

" על עוצמת הסמכויות של מרא דאתרא שמעתי לראשונה מהגרש "ז אויערבאך זצ ל" בימי מלחמת

ההתשה, לפני כ- 35שנים. על גדות תעלת סואץ, לאורך160הקילומטרים שהפרידו בין צה ל" לבין

הצבא המצרי, הוקמו אז28מעוזים. המעוזים היו מתחמים מחלקתיים עד פלוגתיים מבוצרים

וממוגנים בשכבת פיצוץ, שתפקידם היה להעניק מחסה לחיילים המוצבים על תעלת סואץ מפני

פגיעת פגזי התותחים והמרגמות של המצרים, ולאפשר לכוחות מעטים יחסית להחזיק את הקו.

במלחמת ההתשה ) קיץ תשכ ט"-קיץ תש ל" ( הפגיזו המצרים את המעוזים בעשרות אלפי פגזים

ופצצות, וגרמו לנו למאות חיילים הרוגים. שיגרת החיים במעוזים הייתה שונה משגרת החיים בשאר

יחידות הצבא. הלילה עבר בערנות של רוב חיילי המעוז, וזמן השינה המקובל החל סמוך לפנות

בוקר ונמשך עד שעות הבוקר המאוחרות. זמנם של הלוחמים הוקדש לשמירה, לחיזוק הביצורים

הקיימים ובנית ביצורים נוספים, למנוחה ולהתארגנות אישית. לעיתים הוקדש מעט זמן לסיורים

מחוץ לשטח המעוז, או להופעות בידור של אמנים שההינו לרדת לקו התעלה. קציני צה ל" ביחידות

העורפיות התחלקו לשני סוגים: קצינים שנהגו להסתכן ולבקר את חיילי המעוזים כדי לעודד את

רוחם ולהכיר את המצב בקו מכלי ראשון, וקצינים שהסתפקו בקבלת הדיווחים ביושבם ביחידות

העורפיות. על הסוג הראשון נמנה הרב הצבאי הראשי דאז, האלוף הרב שלמה גורן. הוא נהג לרדת

לביקור במעוזים לעיתים מזומנות, והיו לילות בהם העדיף אף ללון במעוזים המבודדים שסבלו

פגיעות קשות במיוחד. הוא הכיר היטב את המצב בקו התעלה, ואת ההיכרות הזו הוא תרגם גם

להחלטות הלכתיות שגובו בפקודות אג " מיות.

הדוגמא הבולטת הייתה בעיית השבת במעוזים. המעוזים היו מקום שיש בו סכנה כל ימי מלחמת

ההתשה. פיקוח נפש, כידוע דוחה את השבת ואת כל התורה כולה ) פרט לג ' עבירות חמורות (. אין

פלא שפקודות המטכ "ל הנוגעות לשמיר ת שבת בבסיסי צה ל" כמעט ולא באו לידי שום ביטוי

במעוזים. בנוסף על המצב האובייקטיבי, חיילי המעוזים זלזלו בכל הפקודות הצבאיות שאינן

מבצעיות, הן בנושא משמעת לא מבצעית כגון מלבוש והצדעות, והן בנושאי הדת. הילת הגבורה

והמבצעיות שהוצמדה לחיילי המעוזים הביאה את היחי דות בקו השני והשלישי לסגל גם הן את

אורח החיים של המעוזים: ערנות לילית, קימה מאוחרת, זלזול בפקודות המשמעת הצה " ליות וזלזול

בפקודות הצבא בנושאי דת. הכשרות שהידרדרה במעוזים המשיכה להידרדר גם ביחידות הסמוכות

והסמוכות לסמוכות. קצינים וחיילים דתיים שהגיעו לשרת כל וחמים במעוזים, נאלצו, לעיתים,

להסתפק במנות קרב, עקב הטרפתם הנמשכת של המטבחים במעוזים. חיילים שנלחמו יחד,

ולפעמים גם נהרגו יחד, נאלצו לפני כן לאכול לבדם מאכלים קרים, בהעדר כשרות בסיסית במעוז.

שמעתי איך שמתנגדי התורה והדת התכוננו לכך, שהנה בא הזמן עבורם לתקוע יתד בארץ ולקבל לרשותם את

הרבנות, ולהשיג הכרה בכל מה שיעשו בגירות, נישואין וגירושין, עד שהיה חשש גדול להנהיג באופן רשמי

חוקי נישואין וגירושין אזרחיים, ו״ח, מה שעלול היה להרוס את כל חיי המשפחה בעם. והנה ברגע האחרון

ממש ב אה ישועת ה ' כהרף עין להצלת המצב, וזכות התורה והרבים עמדה לנו בזה, שיכולנו לקדש שם שמים

ושם ישראל, ולהציל את אחדות התורה והעם במדינה ובתפוצות ….

בסיכום, אנכי על משמרתי אעמודה. ברור כי הגיור היה בהתאם להלכה, בהתחשב עם שיטות הפוסקים

והראשונים ובשיטת הרמב "ם והשו ע", ויפה כח בית דין, לא רק משום שכבר נעשה מעשה, אלא דעתנו מוצקת

ומוחלטת שזוהי ההלכה הברורה. וגם לכתחילה היה צריך לנהוג כן, כדי למנוע מהם עבירות על איסורי תורה

חמורים ביותר, ולהציל את תורת ישראל ואחדות ישראל מהרס וחורבן ו״ח, ושלא ניתן פתחון פה ומעמד

לצד וקים בארצנו הקדושה, " והאמת והשלום אהבו " ) זכריה ח, יט. ( הכו ח" בכל חותמי ברכות ובידידות רבה

לכהדר "ג שיזכה להאריך ימים ושנים בבריאות הנפש והגוף להגדיל תורה ולהאדירה, ונזכה להרמת קרן תוה "ק

וקרן ישראל בעמים ויקויים בנו " ונתתי שלום בארץ " וגו ' ) ויקרא כו, (ו )שו״ת תשע״ב(. מד', סי' ח״ב הגורן, תרומת

השבת שנעלמה מהמעוזים החלה להעלם גם מהיחידות הסמוכות, ובהמשך גם מה בסיסים

העורפיים. השבת בצה "ל הייתה בסכנה ממשית חמורה. הרב גורן החליט לעצור את ההידרדרות

ולהחזיר את השבת לצה ל". לשם כך היה עליו להחזיר קודם כל את השבת והכשרות ליחידות

הלוחמות-למעוזי התעלה. לשם כך הוא פעל במקביל בשני כיוונים:

א. לכל מעוז צורף חייל רב צ" בעל הכשרה כפולה-טבח מקצועי ומשגיח כשרות טב מ" מוסמך-.

לקראת השבת הראשונה של הטב " מים במעוזים, שבת שבה היו חיילי המעוז אמורים להתרגל שוב

לשמירת שבת במטבחי המעוז, נשלחו עשרות קציני הרבנות הצבאית לשהיית שבת עם הטב " מים

במעוזים.

ב. בצינורות הפיקוד הועברה פקודה חד משמעית אל המעוזים שאסרה תיקוני ביצורים, אם הייתה

שהות לבצע את התיקון לפני כניסת השבת. רק פגיעות שנוצרו בשבת, או סמוך לכניסתה, הותרו

לתיקון בשבת מטעמי פיקוח נפש.

הפעילות הצליחה. בעקבותיה לוחמים דתיים שבו לאכול ארוחות חמות וכשרות במטבחי המעוזים.

גם השבת חזרה אל מעוזי התעלה, ליחידות הסמוכות ולבסיסי צה ל".

שבועות ספורים אחר כך עליתי לבית הגרש "ז אויערבאך זצ ל" ושאלתיו על הצד ההלכתי של הפקודה

לאסור תיקונים בשבת כשהייתה אפשרות לתקן את הפגיעה לפני שבת. העובדה שלא תיקנו את

הפגיעה לפני שבת אמנם מצביעה שלדעת המפקדי ם, אנשי המקצוע במקום, אין דחיפות מיוחדת

בביצוע מיידי של התיקון, ולכן מבחינה מקצועית אין להגדיר את דחיית התיקון כסכנת חיים. אחרת

לא היו נמנעים מתיקון מיידי אולם על פי כללי פיקוח נפש כפי שלמדני הגרשז א", הרי סוף סוף עצם

השהיה במעוזים בזמן ההתשה מוגדר כמצב שיש בו סכנת חיים. אם כן מן הראוי לצמצם את הסיכון

ככל שניתן. לכן גם אם השיקול המבצעי איפשר את דחיית התיקון, עדיין מהבחינה ההלכתית המצב

שמוגדר כפיקוח נפש מתיר תיקוני ביצורים ושיפורם בשבת, על אחת כמה וכמה אם הדחייה נבעה

מרשלנות גרידא.

שאלתי הייתה, האם הרב הצבא י הראשי היה רשאי להקל בהלכות פיקוח נפש כדי להציל את השבת

בצה ל"? הגרשז "א חייך את חיוכו המיוחד וענה כי יפה עשה הרבצ ר". אמנם אדם רגיל איננו רשאי

להקל בפיקוח נפש גם משיקולים של העמדת הדת על תילה. אולם מרא דאתרא רשאי להקל בהלכות

פיקוח נפש משיקולים אלו " )קווים א חדים לדרכו של הג ר" שלמה זלמן אויערבאך זצ ל" בהלכות

רפואה ופיקוח 'שלזינגר'(. מכון אתר נפש,

גורן כגר״ש, אוי הגרש״ז גם ע רב א עסקנים בידי בצעירותו נרדף ך ש גדולי כנגדו הסיתו בבני תורה

ברק. אח כנגד כינסו ואף שערורייה ליצור החילונית לעיתונות פנו כרוזים, כנגדו פורסמו מפסקיו ד

העסקנים של מידיהם ניצל הוא ב״ה, אך התורה, גדולי מועצת את, הרב של התערבותו בזכות

מטשעבין.

ה שנת לאחר ' בי מסוימת התרחקות חלה תשל״ג, הגרש״ז ן אוי ע רב א ל ך ה בין גורן גר״ש פרשת עקב,

והאחות' 'האח. ה במסגרת גורן הרב של פועלו את הגרש״ז שיבח אלו בשנים גם אולם, צבא. הרב

שבה והצורה הדרך מן נבעה והאחות' 'האח לפסק הגרש״ז של שהתנגדותו מסר נריה פתחיה ה עניין

נעשה ) הג בשם מרדכי הרב און אוי ע רב א הדברים ך, הובאו שלמה' 'אור בחוברת מאת עמיחי הרב

כינרתי(.

ה דבר אולם והאחות' 'האח דין פסק בעניין אישי באופן הגרש״ז עם נפגש גורן רב קיומה הפגישה של

טרם בא בכתובים וה דברי ם בה שנאמרו פורסמו טרם בציבור דבר' הסתר אלוקים ו׳כבוד מפי )עדות

קיו דבר על שמסרו ת״ח שני כללי(. באופן תוכנה ועל הפגישה ם

של בהלווייתו השתתף שנים, כעבור של חתנו גורן הרב הגרש״ז אוי ע רב ךא, גולדברג נחמיה זלמן הרב

ר עד )מפי איה(, וחמש. שמונים בגיל כך, אחר חודשים מספר נפטר הגרש״ז

17. בסופה- והב ""את התורה חכמי מועצת וראש הראשל״צ יוסף, עובדיה: הרב

התורה ענקי שני בין ששררו האישים היחסים בעניין הללו רבות כבר נכתב בעבר הצער, למרבה אך,

המאחד. את ולא מפריד את דווקא ראו הכותבים של רובם ביניהם שהמחלוקת הדגישו הרבנים שני

שלום אחווה, אהבה, ביניהם שררו ולבסוף, עליה להתגבר הצליחו ושהם ריב, ממחרחרי נבעה

ארץ שלימות בסוגיית עז ויכוח ביניהם שרר עת גורן, הרב של האחרונות חייו בשנות גם ורעות.

עניינית נשארה והיא אישית מחלוקת מפני הרבנים נזהרו ישראל, ההערכה יחסי להמחשת.

זה. יחס המשקפים מדבריהם קורטוב כאן להביא בחרנו ההדדיים,

תשל״ג בשנת הראשל״צ לכהונת היבחרו עם יוסף הרב עם שנערך מיוחד בראיון כאשר הרב נשאל

המראיין ע״י: מה היו היחסים בין כבודו לבין הרב גורן? ה השיב רב יוסף ) בחמימות רבה (: היחסים

היו טובים ומאוד מאוד לבביים, תמיד נהגנו לדון לגופו של עניין ובהבנה מלאה. הרב גורן מצא בי

תמיד ידיד ורע נאמן, וכך גם אנוכי בו. יחדיו ובכוחות משותפים פתרנו הרבה בעיות סבוכות ואני

מקווה שכך גם יהיה להבא תשל״ג( חשון, אחרונות, ידיעות בשן, ליגאל )ראיון

ע העיד גורן הרב גם יוסף עובדיה הרב עם המתוקנים יחסיו טיב ל בת״א הרבנות בתקופת: כשהיינו

יונים זוג היינו בת״א רבנים והתערבו אותו שהסיתו כאלה היו לא שבת״א מפני וחצי, שנה יונים זוג.

ופוליטית דתית הסתה הייתה זו אותה. לחקור שצריך הסתה מערכת קמה כך אחר שלנו, בעבודה

… יחד גם ש לאחר ביותר טובים ביחסים ואנחנו הסתדר הכול פיוס בינינו יזמתי 'לאשה', )ראיון

תשמ״ה תשרי ה' 1955, מספר גיליון (.

הר חתימות עם הבולאי השירות של מעטפה לת״א- הראשיים בנים עובדיה והרב גורן שלמה הרב

)תשל״א( יוסף

מ ברכה כתב שנשלח גורן לרב ידי על פ לכבוד יוסף הרב תשמ״א: ורים

תשמ״א אדר ט״ז ירושלים. ב״ה, הגאון מרגליות מפיק פה אותיות כתרי דורש וחביבי נפשי ידיד כבוד

המפורסם הגדול ולו וברך לקחתי ברך הנה לישראל. הראשי הרב שליט״א גורן שלמה כמהר״ר

אשיבנה מעם מורם גבר לראש מאליפות בברכות בטוב ושנים ימים אריכות לו יתן השי״ת, ובנעימים

ושוב וחדוה גילה ברוב ראשם, על עולם ושמחת תחיה, הרבנית ולרעיתו להדר״ג ורעננים, דשנים

ושיבה. זקנה עד גם הטובה ברבות הימים, כל תמיד שמחות רבה ואהבה נאמנה, ובידידות רב בכבוד

ונפש, בלב דירושלים, פורים יוסף, עובדיה )ארכיו לפ״ק לצדיק קרנות "תרוממנה" שנת גורן, הרב ן

תש״ע( הסערה, בעין מישלוב, ד״ר אצל הובא

יחוה- ספרו קבלת לרגל יוסף לרב גורן הרב מאת תודה מכתב )ח״ד: (דעת

תשמ״ב בכסלו. י״ד רז כל המובהק הגאון דאומתיה מדברנא דעמיה רבה וליד״נ ישראל בית לידיד

שליט״א יוסף עובדיה מוה״ר כש״ת ורעי עמיתי ליה אניס לא ראשון לישראל הראשי והרב לציון

לעלם. ישגה אליו הנלוים וכל וב״ב כהדר״ג שלום

בשם והנשגב החשוב ספרו את לי שהעניק מפנינים היקר השי על לכהדר״ג ברכות ורוב תודה שלמי

שבוע שמדי תורה של לאמיתה ופסקיו היקרות מאמרותיו הילולים, פרי והוא ד(. )חלק דעת" "יחוה

מהדהד קולו בשבוע נפלאים חידושים וגדוש מלא מצאתיו בו קראי מדי במדינתנו. יעקב באהלי

ספרי המה הלא קודש, מהררי וחצובים פז אדני על ומיוסדים בכת״ר המשובצים נעלמים ומקורות

כשמלה לפניו פרושים הם כת״ר. לפני וידוע גלוי הכל והאחרונים הראשונים הפוסקים של השו״ת

יקרות באור ומאירים חדשה לחיך. ונעימים לאוזן ערבים לטוהר, השמים כעצם

רבינו הגדול התייר פירוש על יצחק" "באר בספר לבבי את כהדר״ג שמח זה, בלום אוצר עם יחד

התודה על כהדר״ג יעמוד זה כל על ז״ל, שרים יצחק מוה״ר המובהק הרב מאת זלה״ה הראב״ע

בע שמעתתיה ויתבדרון חוצה, מעינותיו יפוצו והברכה. מעליא. ונהורא גופא בבריאות ולם

י גורן: הרב ארכיון מנהל דמבינסקי, קובי הרב סיפר ש נם עשרות מכתבים כאלה לרב גורן הרב )בין

יוסף – ש. ה(. הם מרעיפים אחד על השני שבחים לאורך כל השנים. נכון שהיו ביניהם ויכוחים, אבל

הייתה ביניהם גם אהבה. כל אחד מהם הכיר את השני כגד ול ועצום בתורה. הם ידעו להפריד בין

הדיון והוויכוח ובין הרמה האישית שלמה, חכמת אקשטיין, )חיים תשע״ו בסיון ט', ' בשבע '(.

יוסף: הרב אמר גורן הרב כשנפטר בתורה. גדול אדם היה גורן הרב כרבנים האחרונות בשנותינו

וחמים טובים היו בינינו היחסים לישראל ראשיים תאמ כאשר, האירגוניים הנושאים כל את בינינו נו

אולם שטחים, והחזרת ישראל ארץ בסוגיית דעות חילוקי בינינו שהיו נכון ברבנות. וההלכתיים

) בינינו" ההדדית וההערכה הכבוד יחס על הדבר העיב לא זאת למרות ' הצופה ' כב, ' תשנ כסלו "ה,

יוסף הגר״ע דברי (.

גורן, הרב של בנו ) אברהם רמי ( לקח, ה את לפגוש בנו את רב הרב פטירת אחר כבר זה )היה יוסף

גורן( הרב. אחד אהבנו ואנחנו שבענקים ענק היה שלך שסבא לך דע גורן: הרב של לנכדו אמר יוסף

בינינו, סכסכו נוראיים אנשים כי טובים לא ביחסים שהיינו זמן היה מאוד. השני את אנחנו אך

אחווה באהבה וחיינו כך על התגברנו פטירתו עד ורעות 7 בערוץ גורן רמי של )עדותו, כ״ה בחשון

תשע "ד( בישיבת שנה מידי שנערכה גורן הרב לאזכרת מגיע היה יוסף עובדיה הרב כי נציין עוד

"האידרא".

יוסף עובדיה הרב של הספדו של בהלווייתו גורן21 שלמה הרב תשנ״ה חשון ()כ״ה:

נ משחר היה עצום שקדן גורן שלמה הרב בהתמדה תמיד עיניו נגד היו והירושלמי הבבלי עוריו.

הפסוק לומר יש עליו תמיד, תשגה באהבתה חן ויעלת אהבים אילת בבחינת עצומה, ובאהבה נפלאה

לומר לו היה "יתנכר", מהו פעלו, ישר ואם זך אם נער יתנכר במעלליו גם ” התנכרות אלא הנער. יוכר"

מענייני אינם משחקים נערות, למעשה זך כי לתורה, ורק אך משיכה לו יש כי להם, בז והוא אותו, ם

ובזה תאמן, אל ומצאתי יגעתי לא האמן, ומצאתי יגעתי אדם לך יאמר אם אמרו וכבר פעלו. וישר

ו: (. מגילה בח״א )מהרש״א וכו' אדבר כי האמנתי פירשו בש״ס בתורה גדול שהיה מודים מתנגדיו אף

ובפוסקים אשרי יאמר: ועליו, בשם ונפטר טוב בשם גדל ליוצרו רוח נחת ועושה בתורה שעמלו מי

- העולם מן טוב אלא קמ״ל? מאי וכו' זהב ולא כסף לא אותו מלוין אין האדם של פטירתו בשעת

ורק מצוה, מכשירי אלא שאינם אותו. מלוין אין בתורה, לימודו לצורך בהם שהשתמש וזהב כסף גם

או מלוה המצוה גוף שהיא התורה לפניו, והולכת מקדימתו אחת מצוה העושה כל שאמרו וכמו תו.

וכו'. אותך תנחה בהתהלכך נאמר וכן יאספך. ה׳ כבוד צדקך לפניך והלך שנאמר

21 עובדיה הרב בפני גורן הרב של בהתנצלות הנ״ל ההספד נשיאת את תולים יוסף הגר״ע של מתלמידיו חלק ובכלל, הוא דבר הלא המניע, יהא אשר יהא פטירתו. לאחר שיספידו ממנו ובקשתו והאחות' 'האח פרשת על יוסף

לכך לבם שתו לא מהם רבים כי נעיר של לדרכו מאוד דומה הייתה ודומיהם אלו בעניינים גורן הגר״ש של שדרכו

להתירם. הלכתי פתח מצא רק היכן מאוד קשים במקרים חיתון פסולי התיר הוא שאף יוסף הגר״ע לקבל זכה זה )ספר מרן" ועד "ממרן הספר את שחבר לאו בני ד״ר הרב זה, בעניין ראשון מכלי עדות כאן נביא

ברכתו את יוסף: עובדיה הרב של פטירתו עם כתב וכך יוסף( הגר״ע של

אני נוצר מול עיני תמונה אחת ומתפלל שאצליח להעביר את התמונה הזו לדור שיבוא אחרי. המקום: ביתו של

הרב ברחוב הקבלן בשכונת הר נוף בירושלים. שעת אחרי הצהרים של שנת תש ס". הרב קם ממנוחת הצהרים

ואני המתנתי בחדר הסמוך לקבל ממנו עוד שעת הדרכה אודות החיבור שכתבתי על משנתו. באותם ימים זכיתי

להארת פנים מכל בני הבית. יהודית, כלתו של הרב המופקדת על שלומו ופרטיותו, פתחה את דלתו בפני. הבית

היה שקט ורגוע. הרב נכנס מחדרו הפרטי והתיישב בכיסאו. לפתע, החלה מהומה.

עשרות בני מש פחה מאחת מערי הדרום נכנסו לחדרו של הרב. עמדו שם בצפיפות ובהתרגשות עצומה. לא

הבנתי על מה המהומה עד שהעוזר של הרב, צבי חקק, הסביר לי את פשרה: באותו בוקר הרב פסק את דינה

של המשפחה. אם המשפחה, אישה כבת שמונים, עלתה לארץ מצרפת כאלמנה של מלחמת העולם השנייה. כאן

היא נישאה בשנית ובנתה שבט שלם לתפארת. משפחה של בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה. משפחה

הידועה במידותיה ובחסדיה. לפתע התברר שהעדות על מות הבעל הראשון הייתה מופרכת ו" הרוג הגיע ברגליו ".

סיפור שנדמה שקיים רק אצל עגנון ב" והיה העקוב למישור " מתרחש כאן בארץ. על פי ההלכה כל בני המשפחה

ממזרים. טרגדיה. הרב עובדיה נכנס לעובי הקורה ולאחר עבודה מאומצת של דרישות וחקירות, עדויות והצלבות

מידע הוא שחרר אותם מאיסורם. לא כאן המקום לתאר את אופי השחרור ודרך העבודה שלו. כעת באו בני

המשפחה להודות לרב. הם עטפו אותו בדמעות. אף עי ן לא נשארה יבשה בחדר.

וכאן מתחיל הסיפור שלי: לאחר צאתם נותרתי עם הרב בשקט בחדר. הוא אחז בידי ואמר בלשונו הרכה:

" תרגיש את היד – רטוב, רטוב. ראית את הדמעות שלהם? ראית את דמעת העשוקים?" ואז, בלי שום

הכנה, הרים את קולו ואמר בלשונו את המדרש ) ויקרא רבה ( אודות המ מזרים: ראיתי את דמעת העשוקים

– אלו מי הממזרים עשקן לאלה? סנהדרין שדנו אותם בדין תורה. ואין להם מנחם? אני אנחמם )ג! חשון

ת שע ד" (. יועיל אלו בעניינים לקולא לפסוק מנת על הדור חכמי עשו מאמצים אלו את ולראות זה בעניין עוד להרחיב הרוצה

וראב" המערבי נר בפסקי לעיין הגאון ירושלים ד משאש שלום הרב ) שו ת" " שמש ומגן " ג', כרך חלק אבן העזר, בד״כ אושרו אלו בעניינים משאש הרב פסקי והאחות'(. 'האח פסק עם אותם ישווה וכן, ע מח, מו, מ, יב, סימנים:

יוסף עובדיה הרב ע״י.

הבדולח עינו שם הרצוג הלוי רי״א הגאון רב אותו ומינה בצעירותו, גורן שלמה הרב העילוי על

לצה״ל, ראשי חת לבלי העשוי לבו אומץ את ידע כי, גוריון בן ד. דאז הביטחון לשר פנה רוחו ובעוז

על שעלה כמו שלא בלבד, כשר אוכל רק יהיה צה״ל מטבחי שבכל למטכ״ל פקודה שיתן ממנו ודרש

בתוקף הרב ועבד נפשם. תאוה כאשר יאכלו ולחילוניים בלבד. דתיים לחיילים כשר אוכל לתת רוחו

אוכל אלא בצה״ל, אגודות אגודות יהיו לבל רב ישראל, לכל אחד ומשפט אחת תורה חייל. לכל כשר

היום עד נעשה וכן ודרש תבע כשר. אוכל לחפש ואנה אנה יתרוצץ לא שיתגייס דתי חייל שכל כדי

ושהמפר התורה, עלינו שמצוה כפי בצבא ומועד שבת שמירת על בעוז לחם גם יבואו. לימים וכן הזה,

לו, ניתן ומבוקשו יענש, ענוש השבת שמירת מנעת בל שפתיו וארשת לו נתת לבו תאות בו ונתקיים

סלה, לו, ורק לו הודות זהו בצה״ל ושבת כשרות יש שאם אלו, דברים להכחיש שיוכל אחד אף אין

בו. תלויה הרבים וזכות עולם, לדורות נשמרת הזאת והזכות

אביב בתל הראשית ברבנות יחד שירתנו כאשר ואמנם לזה זה אהובים רעים היינו, כיבדתיו אני,

בביקורים יחד גם אחים כשבת יחדיו והיינו אהבתי, על רבה אהבה לי השיב הוא ואף והוקרתיו,

זע״ז בשמחות ובהשתתפות הדדיים אנשים באו לישראל, ראשיים רבנים משרת כשקבלנו אך. רעים

בשער, אויבים את ידברו כי בנו ונתקיים בינינו, והפרידו לב בנו נתקיים מקום ומכל והב את סוף

בסופה רבה באהבה יחדיו חיינו משרתינו(, שנפסקה )עד האחרונות כהונתינו שנות ושלש, . לאחר

למרחקים רגליו וכיתת מצוינים, לאברכים הקים אשר אידרא ישיבת למען עצמו הקדיש מכן

בו תלויה הרבים וזכות הכולל. להחזקת, מאמר בתוך קיד', עמ' ח״ב, המשביר, )קובץ תנצב״ה של

ניו- ברוקלין, כהן, אליהו הרב (יורק.

יוסף והגר״ע גורן הגר״ש – לישראל הראשיים הרבנים

ה- היהודי הציוני הקונגרס בפתיחת 30, לע״מ מילנר, משה )צילום: (תשמ״ב

18. ישראל- לעם שנשארו הגאונים משיירי ""אחד לישראל הראשי הרב שפירא, אברהם הרב

)תשל״ג- (תשמ״ג 'מרכז- ישיבת וראש:'הרב

הרב בין שררה שנים ארוכת ידידות אברהם הרב לבין שפירא שלמה לימודיהם מימי עוד גורן

שבת מדי אישית בחברותא למד גורן הרב הירושלמית. 'גאולה' בשכונת חברון, בישיבת המשותפים

עם בצהרים טרופ ראובן הרב גורן הרב עזב וכאשר בביתו ה זה היה הישיבה את ש׳תפס שפירא רב '

דדון(. יצחק הרב מאת שפר' 'אמרי בספר )מובא שלו הפנויה החברותא את

רבניים(. דין בפסקי לראות שניתן )וכפי הגדול הדין בבית יחדיו הרבנים ישבו רבות שנים במשך

שפירא: יעקב הרב הישיבה ראש סיפר ידוע הקשר הרחב שהיה לאבי עם הרב גורן. באחת הפעמים

שאבי חז ר הביתה מבית דין הגדול מדיון עם הרב גורן, הוא הרים טלפון לרב גורן והיה ביניהם

ריתחא דאורייתא, דאורייתא, ריתחא יש לשניהם ידע שניהם את שהכיר מי הם התווכחו על הפשט

באחת התשובות בשו "ת שב יעקב ש היה קשור לדיון והי ית ה נפק "מ לדינא ואכן היה שם ריתחא

דאורייתא כאילו שהם נמצאים באולם בית המדרש ואחד לא ויתר לשני בסוף, פסקו בב ד״הי פ״ע

הרוב באזכרה שנאמרו דברים )מתוך ל גורן רב, ג״כ חשוון תש ע" (.

ומתחים, דעות חילוקי ביניהם היו הראשית ברבנות יוסף והרב גורן הרב של כהונתם בתחילת כאשר

כ בשלהי ביניהם. שלום שהשכין שפירא הרב זה היה כרבנים יוסף והרב גורן הרב של הונתם

כהונתם. בהארכת לסייע לניסיונות שפירא הרב התגייס אף הראשיים, צלח, לא זה שניסיונו לאחר

שפירא. הרב של בחירתו למען שהתגייס גורן הרב הפעם זה היה גם ביניהם היו השנים במהלך

דעות22 חילוקי לבבות חילוקי ביניהם היו לא מעולם אך. ,

'מרכז- בישיבת תשמ״א ירושלים יום בעצרת גורן והגר״ש שפירא הגר״א 'הרב חוה( ספרית רבנו, )אלבום

המדינה קום לאחר המכירה היתר תוקף להר-הבית, העלייה בסוגיית 22למשל בימינו, הגולן רמת קדושת גדר,

ועוד. העצמאות ביום ההלל ברכת בשנת שוורץ: אביהוא חיים הרב שסיפר את כאן נביא לכך בהקשר ה׳תשל ט", נשלחתי על ידי מורי

ורבי מרן הכהן הרצי״ה קוק זצ ל", לבדוק את אפשרות הצטרפותי לאחת הישיבות. חזרתי אליו וסיפרתי לו מה שביררתי. באותן שני ם, היה

הגאון הרב שלמה גורן זצ ל" הרה״ר לישראל, פסק והרצי״ה על פיו, לומר ביום העצמאות הלל עם ברכה. היה הרצי״ה מאוד תקיף בעניין הזה,

עד שכאשר ניגשו אליו בחורים מהישיבה, בני עדות המזרח, ואמרו לו שהראש״צ הרב עובדיה יוסף פוסק לומר הלל בלי ברכה, ושאלו מה

עליהם לע שות, הרצי״ה השיב מיד באופן נחרץ: " בענייני ציבור אנחנו כולנו הולכים אחרי הרב גורן. וזה שייך להלכות ציבור ". בהיותי תלמיד

בישיבת " מרכז הרב " קיבלתי פסק זה בהזדהות פנימית עמוקה, והנה שאלתי באותה ישיבה, כיצד הם נוהגים ביום העצמאות, ואמרו לי:

אומרים הלל בלי ברכה. שאלתי מדוע, ואמרו לי: כך פסק לנו ר ' אברום שפירא. בין הדברים שסיפרתי אמרתי לרצי״ה גם דבר זה, ושבעיני זה

עניין חשוב. הרצי״ה הגיב: " נו, ר ' אברום והרב גורן חולקים " ובתנועת ידיים, כאומר: שני ענקים חולקים ואתה רוצה להיכנס ביניהם?

ידעתי היטב עד כמה העניין הזה הי ה חשוב לו למורי ורבי הרצי״ה, כן ואף-על-פי-, אם הם סומכים על ר ' אברום, אז מה אנחנו יכולים לומר

)נטילתה ישיבה( אתר תשס״ח, כסלו כנתינתה, .

והאחות 'האח בפרשת שפירא הרב 'עמדת:

ובמכתב ציבורי באופן מלהתערב שפירא הרב נמנע והאחות' 'האח בפרשת שפרצה המחלוקת בעת

"… כתב: ימים מאותם אישי שאנ להעיר רק ברצוני מחלוקת בונים איך היטב ויודע ירושלים יליד י

אותה מקיימים ואיך אותה מנפחים ואיך רבנים בין ולהישמר להיזהר ואבותי רבותי מפי מוזהר ואני.

עולם וצדיקי עולם גדולי בעוה״ר בה קשורים אם אפילו מחלוקת, עם מגע מכל וצדיק גדול שום כי

מר "ועדיין חז״ל ממ״ש להימלט מחוסן אינו בינינו" קד מס' כוהנים', 'עיטורי בירחון שנדפס )מכתב

19 תש שבט ", מ(

יהודה צבי הרב ביקש והאחות' 'האח של ההיתר נימוקי את מיוחד בספר פרסם גורן הרב כאשר

מסכים הוא האם לא שאלה, עם שפירא אברהם לרב אותו ושלח בו עיין הוא הספר. את לו שיביאו

לא או הי בנויה היא האם אלא שכן, לו השיב כאשר רצינית. הלכתית כתשובה טב רבנו: פרסם

"יש השיב: גאונים". רבנים כמה יש החותמים בין "הלא שאלוהו: רשע". עושי ידי "תקצצנה

20 גיליון ירושלים, עיטורי רבנו, )קורות שווים הביזוי סגנונות אין כלומר, חילוקים". 'במערכה וראה

עה עמ' הציבורית' ה, ר יוסף ב ב רמסון ) עורך (, ירושלים תשמ "ו, הרצי״ה של יותר מפורט מענה

זו לשאלה (.

מיצו לא הצדדים ששני סבר שפירא שהרב סיפר מגנס יהושע הרב שפירא, הרב של המובהק תלמידו

תוכרע. בטרם עדים עוד להביא היה וניתן הפרשה חקירת את

משפחת מבני אחד הרב כתב כי בתחילת הפרשה כשהכ ול עסקו בע ני ןי אמר שאינו מבין איך ניתן

לפי העובדות שפורסמו אז להתירן, אבל אעפ "כ הגן על כבודו, גם אם תקע עצמו לדבר הלכה ) ע״פ

- קט: יבמות (ש. ה הרי הוא ת״ח וירא ש", ואפילו על אחר אמרו שיש לחוש לכבודו עכ״ד. ,

ש לי מסר מוסמך מקור כי גם אציין זאת, עם יחד כבר בתחילת הפרשה, ה רב גורן התייעץ עם הרב

שפירא אברהם ו גם עם משפחתו, קרוב הרב אליעזר שפירא כן, כמו, הר הרב אשל״צ יצחק נסים

רצה להעביר את הדיון והאחות' 'האח בעניין לביה "ד של שפירא. אברהם הרב

כן, כמו שהרב אחד ממקור יותר מפי שמעתי אברהם על החותמים הדיינים על נמנה עצמו שפירא

ההית את למסור אלא מסמרות, בכך לקבוע רוצה איני כוודאי, מוחזק אצלי הדבר שאין כיון אך ר,

בעניין. לי הידוע

זה, פרק ונחתום ב סיפ ו ר שמסר ידידי לי, הרב נחלאות שכונת של רבה של בנו הי״ו, לוי עוזי הרב

'מרכז- ישיבת ומבוגרי זצ״ל לוי רחמים:'הרב

ביום שבת. בליל נפטר גורן הרב אברהם הרב הגאון רה״י מו״ר של לביתו נכנסתי בבוקר, ראשון

ואמר: גורן הרב אודות עמי שוחח שפירא הרב זצ״ל. שפירא אליו, ההתנגדות כל גדול, אדם היה הוא

מקנאות הכול מקנאות, הכול והאחרון האור את שמדליק הראשון היה שהוא מכיוון בו קנאו.

גד יש חברון(. )בישיבת אותו שמכבה עולם את גם שבנה גדול היה גורן הרב גדולים, ויש ולים

המעשה…"

שאמר חיזוק דברי מו״ר ה ה גאון רב אברהם ה פטירת דבר היוודע עם לתלמידים שפירא גר״ש גורן,

השומעים23[ אחד ע״י ונערך ]נרשם ה׳תשנ״ה מרחשון כ״ה ליל שרה, חיי במוצש״ק בביתו שיעור בעת

של ]הסתלקותו על [שמעתם היה בצעירותו וירושלמי. בבבלי בקי עצום. מתמיד היה גורן, הרב

דרכו בתחילת לרבנות. מהסמכה יותר זה לספר הסכמה )קוק(. מהרב הסכמה קיבל כולם. על מקובל

עצום. מתמיד היה כותב. שצעיר רגיל דבר היה לא זקנה, לעת רק ספר מדפיסים היו פעם חיזקו. הרב

כ להשיג אפשר אי התמדה בלי גדול, מחדש היה חבל. חבל, חבל, גדול. הכי הכישרון זה לום. אולי,

כמותו בדור הניח לא.

כלום היה לא בלעדיו בזכותו, -הכול הצבאית הרבנות כול גוריון, לבן ומקורב גדול תקיף היה.

- שם הצליח, הוא בצבא שם גוריון. לבן ישר לקח דבר כל ממנו, פחדו המטכ״ל פקודה זו. פקודה

לע בעליה, את מקברת הרבנות מזה, תדעו שלא אליו, נכפפו לא כך, לא האזרחיים בחיים זאת, ומת

לא הראשון הכבוד זה ש״הלויה בירושלים, מפורסמת אמירה במחלוקות. מתחיל מסוכן, עסק

האחרון…

פסקיו. בכל הכי בר היה מחילה. לבקש צריכים בו שפגעו אלה הכ הצבאית ברבנות דעתו. על עמד ול

עגונות. בענייני לחתוך ידע פסקיו, ידי יצא פטור, ודאי הוא הקבר מחיבוט מתו. כבר מבוזיו חלק

בהידורים חובה נרדף24 את -יבקש לישיבה הביאו רצי״ה. .

כאלה צריך תקיף, מיניה', דמסתפינא.'גברא

אחד כל מחסור, יש המקורות. בידיעת תלוי הפסיקה כוח וירושלמי, בבלי בקי היה להשלים, צריך

וירושלמי. בבלי

יותר להשפיע יכל חשוב, מספיק מקום תפס לא השמש" ובא השמש "וזרח במקומו, אחר יבוא.

ה( א, )קהלת – דבר. . אותו לא חורף, של ויש קיץ של שמש יש שמש… ויש שמש יש אבל,

תעש 'לא בדרש אך מת על קרחה איסור בפשט, א( יד, )דברים תתגודדו…" "לא אגודות' אגודות ו

ובא השמש וזרח ישראל: לכלל הבטחה יש לדרש? הפשט בין הקשר את להבין ויש יד. ( )יבמות

אבל המת(, על לקרוח סיבה לכם אין )ואז אחר יבוא כי אדם מפטירת ייאוש שאין הסיבה השמש…

בא להיות )אלא תתגודדו' 'לא לכן ממנה( דווקא )שיבוא מסוימת לאגודה ההבטחה אין חדות(.

אגודה ללא עצמאי, היה גורן הרב כל מחסור, יש משם. הכול גמרא, לפתוח צריך אחרת, דרך אין.

- מדברינו היוצא וירושלמי. בבלי להשלים, צריך אחד ללמוד. שצריך

גורן: הרב של הלווייתו בעת שפירא הרב שאמר דברים

ישראל לעם שנשארו הגאונים משיירי אחד היה גורן. הגר״ש פעל צעיר. מגיל כבר בתורה וגדול גאון

החיים תחומי בכל מורא וללא פחד ללא כ" )הצופה, בלעדיו ישראל מדינת את היום לראות קשה. ב

בהלווייתו(. מדברים תשנ״ה, כסלו

23 לו נתונה. ותודתנו

ש קצרה תקופה 24במשך מסר לא במהלכה ישראלי הגר״ש את הביא הרצי״ה הרב', 'מרכז בישיבת כללי שיעור

גורן הרב כמקדם. בישיבה שיעורים להעביר ישראלי הגר״ש חזר אח״כ במקומו. כללי שיעור לתת לישיבה

19. 'הר- ישיבת ראש עמיטל, יהודה כברזל-הרב ""קשה:'עציון

במחי לעמוד קל היה תמיד לא כברזל". "קשה היה גורן הרב חי הוא רחבה, ראיה מתוך אבל צתו.

חכמים תלמידי אותם כל נכנסים משהיו כברזל". קשים חכמים "תלמידי של מציאות באותה

הוא ויכול כנגדו יעמדו שלא יודע הלה היה מיד הגנרל, מול עומדים השר, לפני כ״הלל" ענוותנים

"תלמי המסר: את להעביר שצריך ידע גורן הרב יחפוץ. אשר כל לעשות מגנרל!". יותר מפחיד חכם ד

בכל יש אבל כהלל, ענוותנים עם נוח יותר לנו זה. מסר להעביר הוטל עליהם אנשים יש ודור דור

לו שהעניק חסד בהם ראה כישרונותיו, בערך הכיר גורן הרב כשמאי. קפדנים באותם גם חיוני צורך

אחד מכל שלו את לדרוש ידע גאונותו בכוח אבל הקב״ה, ש החברה. להתקיים יכולה אינה ימינו ל

אבל קשים, מדברים מזדעזעים אנחנו לפעמים קשים. דברים בפניה שיאמר בודד, אדם אותו ללא

האומר חת, לבלי עשויים אנשים מאותם אחד היה גורן הרב ותורמים. מוסיפים הם כללית בראיה

לשומעם. שקשה דברים בפניך

פשוט בתים" "בעלי לאותם הקדיש לבו רוך את לילדים שלו, הכנסת בית באי יומרות, נטולי ים,

והוא ביקורת, לו היתה שני, מצד בטענות. בא לא הוא אליהם שבת. כל ממתקים חילק להם קטנים

כברזל" ש״קשה חכם תלמיד כנחש", ונוטר ה״נוקם חכם התלמיד של דמותו את ייצג ) יהודה הרב

ו שבות-בוגרים עלון עמיטל, , 121-126 עמ' תשנ״ה, ב' אדר. (

20. הגדול הרבני הדין בית חבר דיכובסקי, שלמה בדורנו-הרב לו דומה היה ""לא )לשעבר(:

קשה סבל כן על אותה. ליישר או לעגל ניסיון ללא מפיו, בעוז יצאה האמת לרגליו, נר הייתה האמת

צד מכל עגונו התרת של בתחומים לפניו, הייתה לא שכמוה הלכתית בפסיקה סיכון נטל הוא. ת,

ועוד. אישות הלכות בדורנו לו דומה היה לא בהלווייתו(. מדברים תשנ״ה, כסלו כ״ב )הצופה,

21. וסייפא- ספרא של נדיר ""שילוב )לשעבר לישראל הראשי הרב לאו, מאיר ישראל (הרב

ת״א של: ורבה

בכל ונועז חדשן אדם של במינה, מיוחדת דמות חיינו מנוף נעקרה גורן, הרב של פטירתו עם

הליכותיו. מימי כדוגמתו היה שלא לסייפא, ספרא בין למיזוג המכרעת בתרומתו לעד ייזכר גורן הרב

עצמותיהם ליקוט למען נפשו מסירות ומלחמה. צבא בנושאי רבות הלכות חידש הוא כוכבא. בר

בפז. תסולא לא ישראל מערכות חללי ויתר עציון גוש קדושי של אלמנות של עגינות למנוע דאגתו

מ לטוב" תיזכר כיפור יום ועד הגשרים מליל לחמה תשנ״ה( חשון כ״ד )'מעריב', .

גורן, שלמה הרב של פטירתו עם במינה, מיוחדת ודמות קומה שיעור בעל אדם ישראל לעם אבד

בקרבנו ורע אח לה למצוא שקשה לאו, מאיר ישראל הרב לישראל הראשי הרב שבת, במוצאי אמר ".

של מותו דבר היוודע עם הוסיף, לאו הרב גורן. שלמה הרב מכמני בכל העצומות ידיעותיו בצד כי

וסייפא ספרא של נדיר שילוב ובעל מקורי אמיץ, נועז, אדם גורן הרב היה התורה סיפר לאו הרב.

כ- לפני לראשונה גורן הרב את פגש כי 35 צעד מאז בחתונתו. השתתף גורן שהרב בעת שנים

וכיהן גורן הרב של בעקבותיו ) בזמנו גורן הרב שמילא מהתפקידים בחלק גיליון כהנים', 'עיטורי

תשנ״ה כסלו 118, (.

22. עמאר משה שלמה נורא-הרב "'"עומק – ירושלים: של ורבה הראשל״צ

עמאר משה שלמה הרב נבחן בע״פ לדיינות גורן הרב אצל ) גם היו הבוחן הדיינים בהרכב הרב

והרב יוסף עובדיה יהודה אליעזר וולד ינברג( רב בכבוד אליו מתייחס והוא הרב המשביר, הוא )יוסף

בוארון( ציון הרב גם לדיינות נבחן מעמד שבאותו אציין תשע״ד, חשון יט, עמ' עמאר, .

אמר: 'קוממיות' בביהכ״נ גורן, הרב לכבוד שנערכה באזכרה בעומק תמיד היה שלו שהלימוד ידוע

ואת שלו החידושים את שרואה מי כל נורא, הרב של התורה את ששמע מי בתורה. שלו העמל מי.

שהיו בזמן להזכיר, רוצה אני זה ואת זוכר אני יגיעה. באותו עמל באותו כותב, הוא איך שראה

ע״ה, גורן הרב צעק הזקן. את לגלח אמרו וחלק הוראות והיו טילים שיהיו המפרץ במלחמת חששות

ד בדעת יעלה לא ואמר בעניין ברדיו אותו שאלו יגע שיהודי ושלום חס יאמרו, כולם אפילו כזה, בר

בזקן. חריפות, באותה ה' דבר על עומד היה כך ומבין לומד שהיה דאורייתא ריתחא באותה יהי.

ישראל עם על בתפילה יעמוד ומשם מקומו שם בוודאי וחסידים צדיקים עם נשמתו שתהיה רצון

תש״ע(. חשון )כ״ג ישראל ארץ ועל

23 ה גדולת."ענק - חלקיה" לכל תורה הרבנות מועצת וחבר חיפה של רבה כהן, ישוב שאר הרב

לישראל הראשית )לשעבר(:

לישראל הראשי הרב גיסי את ולברכה לטובה להזכיר עלי זצ״ל, גורן שלמה רבי האדיר הגאון מרן

חלקיה לכל התורה גדולת ענק שיעוריו לשמוע בחברותא, שנים וכמה כמה איתו ללמוד שזכיתי,

יג', עמ' שערים, פתיחת ח״א, כהן, )ש״י ובשימושו… מפיו תורה, הרבה ולקבל ובאגדה בהלכה

ירושלים( אריאל,

מ תוך גורן: שלמה הרב אודות כהן ישוב שאר הרב שאמר וזיכרון הספד דברי

הכול וההערכות. התארים מכל למעלה שהיה למי תארים ולתת הערכות להעריך לנסות לנו חלילה

יודעי וההתמדה המופלאת השקידה את יודעים הכול בתורה. זצ״ל הרב מרן של גאוניותו את ם

שעשה, הגדולים המעשים את מכירים הכול שלו, הנפש מסירות את מכירים הכול שלו. הנפלאה

הפסוק את רבנו על לומר אפשר ואכן, בה. עסוק היה אשר הנפלאה התורנית היצירה את וביחוד,

על המלך דוד שקונן מלחמתה כה( א, ב, )שמואל המלחמה" בתוך גיבורים נפלו "איך ויהונתן: שאול

- ואיננו ונפל, כרע התורנית עבודתו באמצע תורה. של אלקים אותו לקח …כי

היו בתורה. גדולים הרבה עוד בדורנו, גם ה' ברוך יש, ישראל לעם נדירה, הייתה בתורה גדלותו

ובני- חבריו בין גם גדולים דורו אך, ה'. בעזרת עוד ויהיו רבנו של מהגדולים היה הרב, מורינו

הדורות ובכל שבדורנו שבגדולים. פעולותיו הגדולים, מעשיו ההלכתיות, הכרעותיו בתורה, גדולתו

שבמעשים הגדולים מן היו בהם, ידובר ועוד ותוארו, שסופרו השטחים, בכל הכבירות לומר אפשר.

מה היסוס בלי זצ״ל, רבינו על מן מקבציאל… פעלים רב חי "איש יהוידע בן בניהו על שנאמר

לדוד". אשר הגיבורים

את סימל שהוא היה שבו המיוחד הסינתזה ביותר. הנעלה במובן ישראל, ותורת ישראל מדינת שבין

בדרכו. הלך הוא המדינה. של ובעולמה תורה של בעולמה ומשמאל, מימין איש מפני חת לא הוא

לו קנה והוא קלה הייתה לא בחיים דרכו אכן, יריבים. והרבה מתנגדים הרבה גם אולי – "וימררהו

מה זה לנו: הנחיל שהוא המורשת היא זו אבל, כג( מט, )בראשית חצים" בעלי וישטמוהו ורבו

ופרשיו". ישראל רכב אבי "אבי לו: ואומר הנביא באליהו רואה הנביא שאלישע התכונות שתי אלו

רב של היסודיות מן אך המדינה. הנהגת עול קבלת אחד, מצד פרשיו. גם אך ישראל רכב זצ״ל: ינו

- דמותה על מלחמה השני, הצד מפניו יראים שהכול עובר, אש כעמוד המחנה לפני הרוכב. כפרש

לפני ולרוץ מותניו את לשנס עצמו, את לכפוף אחד מצד יחד. התכונות שתי את למזג יכול עוד מי

המ כאשר גם המלך, תמיד לא מפיו, שומע שהוא הדברים כאשר גם ומצוות, תורה שומר איננו לך

ה׳ מלחמת עוז בכל לוחם הוא זאת עם יחד מזעזעים. ממש הם ולפעמים איתם להשלים יכול הוא

- בגיבורים שנערכה שעות, של שיחה אחרי חזר הוא פעם, המחנה. את ולקדש הדת חומות את לבצר

דוד הממשלה ראש ובין בינו של הכללי במטה רבות, שעות במשך ביחידות ישבו הם ז״ל. גוריון בן

וחיוור נרגש השיחה, מן חזר הוא בחדרו. לו וחיכינו ישבנו אנחנו גן. ברמת הגבעה על אז, של צה״ל

הוא אלו במילים כך". עם להשלים קשה שני, בית בימי הצדוקים שאמרו דברים "שמעתי ואמר:

המשיך זאת, ובכל השתמש, - מאין יש ויצר והצליח לחם בגיבורים. ד׳ מלחמת עוז בכל ללחום את

לדורות. בעז״ה, שיעמדו השיגיה. וכל הצבאית, הרבנות

רוח, בעוז לב, באומץ ממש, חת ללא עשוי היה הוא נחושת. וכחומות ברזל כעמוד עשוי היה הוא

ולפני מקום בכל אותה, ואהב שלו באמת האמין הוא כל היה כך אדם, לעולם בא אדם לומר: רגיל

שלו- המקוריות ועל שלו האמת על לשמור כדי גדולי לפני עצמו את להכניע חייב הוא כאשר גם

לעיתים שבחבורה. כארי שלו, המיוחדת בדרך וקשים גדולים ימים לו נכונו כך ממנו. גדולים תורה

בודד, כאריה קרובות אבל המחנה". . לפני ההולך "חלוץ

לא רבים מים שאהב ישראל, עם את שאהב ולילה. יומם התורה את שאהב האהבה את לכבות יוכלו

נפש, במסירות בישראל ויחיד יחיד כל שאהב לישראל, הגנה צבא את שאהב ישראל, ארץ את

כל- ואל עצמו את משקיע הוא היה לפעמים ישראל בקהל לבוא יהודי להתיר דרך ולמצוא לחפש כולו

שתתעו ידע שהוא -למרות מה המשפחה: בתוך לו לומר ניסינו ציבורית, סערה מעשהו בעקבות רר

אם עונה: היה הוא אולם נגדך? לוחם העולם כשכל הקורה, בעובי ולהיכנס נפשך את למסור לך

את רק לא לסכן מוכן אני נפשות, בסכנת מדובר אם אפילו להצילו, מחויבים יהודי, להציל אפשר

הבא עולם את גם אלא הזה העולם יהודי להציל כדי שלי, נפשות, הציל הוא כך רבות. פעל הוא כך.

בחיים. דרכו ואת שליחותו את מילא הוא כך

גאונות לקנות זכה בנגלה, לכולם: שידוע מה התורה. בלימוד כימים לילות עשה רבנו של בקיאות

מצויה בלתי חדרי בכל אפשר זכאי בן יוחנן רבן על חז״ל שאומרים המאמר תורה. פקפוק בלי לומר

דבר הניח לא ואגדות. בהלכות וספרי, ספרא במכילתא, ובירושלמי, בבבלי, בקי היה הוא רבינו. על

ולילה. יומם בתורה גדול עמל ע״י ומעמיק, יסודי באופן בו בקי היה שלא לא שעדיין מה פורסם:

בתורת גדולתו היא שם הנסתר. שימש את זצוק״ל הנזיר הרב חותנו במרן באהבה דבק קודם ועוד

לאהבה בו ודבק הכרמל בהר יחד בהיותם עוד אותו ששימש זצוק״ל, קוק הכהן יצחק אברהם ר׳

ובאביו. ברבו כתלמיד

הללו- המאורות שני זצ״ל- מארי אבא ומרן זצ״ל הרב מרן בדרך הלך הוא הדרך כל את לו האירו

תומכ והרבה אוהבים הרבה לו שקנתה דרך מיוחדת, מתנגדים גם לצערנו, לו, שקנתה ודרך ים,

קשים.

בתורה עמלו את המשיך האחרונים ימיו עד ממש של כרכים כארבעים לו שיש פעם לי אמר הוא

לאור להוציא צריך שהוא תורה חידושי. מהם, קטן חלק רק לאור הוציא הוא כרע, עבודתו באמצע

לשלמה, )המעלות האלוקים אותו לקח כי ואיננו, נפל אלפסי יצחק הרב גורן, לגר״ש הזיכרון ספר

תשנ״ו(. )עורך(,

24. 'דבר- שו״ת ומחבר חברון קרית-ארבע של רבה ליאור, דב ישראל-הרב ''גאון:'חברון

זצ״ל גורן שלמה הרב ישראל, גאון מו״ר, חיי וקדושת האמונה אור להחדרת חייו במשך רבות פעל,

דמ היהודית. באוכלוסיה הרבדים לכל ישראל וארץ ישראל תורת נאמני בלב לעד חרוטה תשאר ותו

גורן, לגר״ש הזיכרון ספר לשלמה', )'המעלות הציבוריים החיים בכל הגדולה תרומתו על קדושתו

250 עמ' )עורך(, אלפסי יצחק הרב תשנ״ו. (,

25. בני- ישיבות ראש דרוקמן, חיים שלמה-הרב ""תורה בישראל: עקיבא

ע אדם היה זצ״ל גורן הגר״ש הכלל למען היו חייו שכל נק, ישראלים: כלל היו הפרטיים חייו גם.

צורך מרגיש אני ובראשונה בראש ישראל. ותורת ישראל מדינת ישראל, ארץ ישראל, עם למען

בתורה, ענק היה הוא שלנו. הדור מגדולי רק היה לא הוא חלקיה. כל על בתורה, גדלותו את להדגיש

התלב תמיד הראשונה. השורה מן בפי, מילים היו לא קהל. בפני אותו להציג עלי כשהיה טתי,

" במושג רק והשתמשתי התורה שר אכן, מילה. להוסיף יכולתי לא לזה מעבר ". התורה שר היה הוא

ובנסתר בנגלה חלקיה כל על גדולתה, במלוא מקוריים. חידושים בה ומחדש בה שולט בה, בקיא:

פ שבעל בתורה וגם שלו שבכתב בתורה גם מקוריות. תמיד הייתה שלו, ה

לחלוק היו יכולים לא דרכו, על לחלוק שהתיימרו אלה גם לחלוק. שיכול מי אין בתורה גדלותו על

תורה מתוך ולצה״ל. ישראל למדינת לא״י, שלו היחס נבע בתורה, גדלותו ומתוך בתורה. גדלותו על

אצלו באה הממלכתית הגישה עמדו לא ומדינה, שתורה רק לא: אחדות היו אלא בסתירה, אצלו

הוא הנביאים, חזון בהתגשמות כשלב ישראל מדינת על כתב הוא אחת. הרמונית שלמות אחת,

למעשה. הלכה כפסק אלא התיאורטי בתחום רק לא ההלכה, לאור העצמאות יום של ערכו את בירר

לאמי וחד-משמעי. נחרץ היה לו ברור שהיה במה גימגם. לא הוא היסס, לא הוא דבר, של תו הוא

הלל לומר שיש קבע הוא כולה. ישראל ובמדינת בצה״ל העצמאות, יום של הדתית דמותו את עיצב

- קבע כך העצמאות; ביום שהחיינו לברך בברכה, העצמאות ביום היחידים מן היה הוא היה. , וכך

התורני ולמשקל הישראלית הממלכתיות של הערך על התורני משקלו כובד כל את שהטיל היה שלו

רב ערך.

)בבא- אומרת הגמרא גדול תפקיד כל וחומר קל ליה", מוקמי משמיא גרגותא ריש "אפילו צא(, בתרא

בחוש, בולט הרי זה במקרה במיוחד. ישראליים כלל ותפקידים הרבנות מיסד היה שהוא שהעובדה

ו התורה שר היה הוא השמים. מן ממש הייתה בראשה, עמד והוא הראשית, הצבאית הצבא שר

הרמוניים, בזה, זה שלובים אם כי בסתירה אצלו היו לא והדברים יחד גם ואלוף רב היה הוא כאחד.

היה הוא בצה״ל. הראשית הצבאית הרבנות של היסודות את הניח הזה השילוב ומתוך מאוחדים.

הנכון במקום הנכון האיש כל עם בלבד, הדתיים לחיילים דאגה ידי על מונע היה לא הוא. החשיבות

שתהיה לכולם. מקום, בכל כשרות שתהיה יהודי, צבא יהיה כולו שצה״ל לכך דאגה אלא שבדבר,

הוא רגילה. הבלתי נפשו, מסירות את להזכיר רוצה אני כך. על עמד והוא לכולם. מקום, בכל שבת

מל ובכל רגילים. בלתי סיכונים כדי תוך נידח, מוצב לכל ביותר, המסוכנים למקומות הגיע חמות

ששת במלחמת אמותיו. בד׳ ספון ישב לא הוא הלוחמים. כוחות עם הלך הוא בראש. הלך ישראל,

במלחמת אותו פגשתי אני ההיסטוריה. מן לחלק שלו השופר ותקיעת נוכחותו הפכה כבר הימים

את לפגוש לצאת בראש, ללכת לנכון מצא אז גם לצה״ל. ראשי רב היה לא כשכבר בצידון, לבנון,

כוחו לזיהוי הגבול את עבר הוא ומקום. מקום בכל תהילים חילק איך זוכר גם אני הלוחמים. ת

אחר עציון לגוש ועבר שב איך פלאים, פלאי עצמו מפיו שמעתי ממש, נפשות סכנת כדי תוך חללים,

לקבר ולהביאם שם החללים את לגלות בכדי פלוג׳ה בכיס מוקשים בשדות הסתובב איך נפילתו,

ישראל.

הגר אמר בו, שהאמין מה אמת, שהיה מה לאיש. פנים נשא לא הוא אמת. איש היה זצ״ל גורן ״ש

כולם לאוזן נעמה כשלא גם האמת את אמר הוא לכולם. גלי, בריש שחשב מה בו, שהאמין מה.

למענו. ולחם אותו השמיע ולאמת, לנכון

היה הצבאית ברבנות פעלו ישראל. בעם חלק לכל ואוהב חם לב לו היה על שמירה של במגמה

הלכתי דתי ערך ישראל באחדות ראה הוא בעם. פרוד למנוע נועזים פסקים פסק הוא העם. אחדות

ראשונה. ממדרגה

- מאליו מובן ישראל, ארץ את ישראל, מדינת את אהב כמה יחדיו אלה כשכל ישראל, תורת את

מה ו " מפיו שמעתי אחת לא אחת. שלמות אצלו וים שלמה תורה א בין ״: לחברו, אדם בין למקום, דם

אכפתיות אצלו הייתה כך, ומתוך שלמה. תורה אלא תורה, חלקי לא ולמדינתו. ולארצו לעמו אדם בין

הזאת בשלימות לפגיעה 5-8 עמ' כ״ה, עציון' )'אורות תשנ״ה עציון, אור ישיבת. (,

26."גדול- "גיבור- אבינר שלמה: הרב

דו גאוני מבין היה ומיוחד יחיד זה גאון רו והגיבור". ה״גדול במאמרו קוק הרב מרן שכתב כפי, הרב

גדול-גיבור היה גורן שלמה בחומרות נוהג עצומה בבקיאות נוראה, בשקידה בתורה, גאון היה הוא,

יחד תורה. ללימוד להתמסר כדי הזה העולם תענוגי כל על ויתר עליהן, הקפידו לא אנשים שהרבה

היה הוא החיים, עוז בו פעם זה עם - אמתי קרבי חייל צבא, איש חיל. איש פסק לא זמן באותו שגם

מפיו- הלימוד גלויות קיבוץ איש ישראל, של תשועתם ואיש ישראל ארץ איש היה הוא גדול. חייל

שהתרחקו הדודים שני את מאחד היה באישיותו הצבא. ואיש המדינה איש הארץ, בניין ואיש

ב תורה שיש דעת למען הגלות, בתגרת הוא הממלכתיות. נשמת היא שהתורה במדינה, תורה ארץ,

תקיפי מאותן ארץ, מתקיפי היה בזה ובמדינה. בצבא מלך מלחמה, בשעת למלך דומה היה באמת

סופג וצנוע, עניו היה אישיים בעניינים בבל. מחסידי מעולים שהינם עליהם שנאמר ישראל ארץ

יתו לא באופן ספור אין עלבונות עמדותיו בגלל עניין היה זה כאשר אך אצילית. חן בענווה אר,

ארץ כתלמידי מורא, ובלי חת בלי כאריה, לוחם היה ולארץ, לעם ולמצווה, לתורה הנוגע עקרוני

שהם שנים בתורה, ממלכתיות שתהיה וכדי במדינה תורה שתהיה כדי לחם כברזל. הקשים ישראל

רבי בחייו אלה זרמים שני איחד הזה הענק אחד. באמת כולה לאומה דרך וסלל הפעלים, כאשר.

לבו וחרפה, חולשה של בדרך דרך, לא בדרך הולכת בעצמו, יותר אהב אשר מדינה שאותה ראה

נפל והענק וקרס, סבל הרגיש וזכרו תלמידתו, היא האומה כל אך מיוחדים. תלמידים לו היו לא.

גור שלמה הרב הגאון ורבנו )מורנו לנצח בה לפעום ימשיך החי מלחמה', 'קשרי ספר בהתחלת נדפס ן,

גיליון118 כהנים', וב׳עיטורי קרים אייל הרב א', חלק תשנ״ה כסלו (,

הגולן שברמת קשת במושב אבינר שלמה הרב ע״י מלווה גורן שלמה הרב לישראל הראשי הרב

ציון מרדכי הרב מקור:

גורן שלמה הרב עם )'מ אשכנזי ליאון יהודה הרב ניטו'(

'מניטו' מכון מקור:

27. , הסכמות ברכה מכתבי ואזכורים של תורה: גדולי של בספריהם שנדפסו גורן הרב

משאש שלום הרב – רב של ה הפוסקים ומגדולי ירושלים:

שמ״ש 'תבואת ספרו: בפתח מובאת ראשונה הסכמה לספריו. גורן הרב הסכמת את.'מביא " הסכמת

הגא מרן שליט״א גורן שלמה הרב ון מנחם- כ״ג ביום נכתבה והיא לישראל" הראשי הרב, תשל״ט. אב

ומגן' 'שמש ספרו: בפתח וזאת, גורן, הרב מאת הסכמה בשנית, משאש הרב מביא השנים, בחלוף גם

תשנ״ב(. בכסלו י״ז ביום שנכתבה )הסכמה

רביב: ינון הרב משאש, הרב של תלמידו סיפר משאש, הרב שלום היה תמיד משנתו, ושלימה הוא

זלה״ה ז׳ולטי בצלאל הרב הגאון לרבנות עמיתו בין גדולה מחלוקת כשהייתה שלום. לעשות מחפש

כז'(. עמ' השמש, בא ינון, )שמש כוחו בכל ביניהם לפייס הרב ניסה ז״ל, גורן שלמה הרב הראשי לרב

)לשעבר הגדול דין בית וחבר נהריה של -רבה ממן יהושע הרב וזקן יהושע" "עמק שו״ת מחבר (,

)כיום בישראל מרוקו: (רבני

אותו מכנה ובה תשל״ז(, טבת כו' )מיום יהושע" 'עמק לספרו גורן הרב הסכמת את הדפיס "מרן

לישראל הראשי הרב הגאון 'עם- בספר ". קבלת ממעמד תמונה מובאת ממן, רפאל הרב בנו, מאת רם',

הר ע״י גורן לרב שנערך חגיגי פנים גורן הרב בחירת לרגל העיר(, כרב כיהן )שם בנהריה ממן ב

גורן. הרב של לכבודו דברים ממן הרב נשא זה, במעמד לישראל, הראשי הרב לכהונת

הלוי דוד חיים הרב – ת״א- של רבה לישראל הראשית הרבנות מועצת וחבר: יפו

שו ת" עשה לך רב חלק ח, סימן מה-קראתי בעיון רב את מאמרו של כב ' הגר ש" גורן שליט "א

) שחרור שבויים תמורת שחרור מחבלים שם, נוסף אזכור וראה חלק ז סימן נג (

לישראל הראשית הרבנות מועצת וחבר נתניה של -רבה שלוש דוד הרב:

כרבה לכהן שנבחר ולאחר בצה״ל עדיין גורן הרב בהיות עוד שנתקבלה עמי' 'בני לספרו ברכה מכתב

ברכה )מכתב ת״א של תשכ״ט(. תמוז כ״ב מיום

שרביט- יוסף הרב לישראל הראשית הרבנות מועצת וחבר אשקלון של: רבה

הסכמת תשל״ז(, חשון ד' )מיום יושר' 'ארחות לשו״ת: הסכמה " שליט״א גורן שלמה מוה״ר הגאון מרן

לישראל" הראשי הרב אות "נר-מיכאל" שרביט: הרב של לספרו נוסף ברכה מכתב כתב גורן הרב. ו

יוה״כ. במלחמת שנפל הי״ד, מיכאל בנו, לע״נ הוציא

אביחצירא- מכלוף הרב בירושלים רב ואח״כ במרקש ראב״ד יעקב', ה׳אביר ונין אליהו הרב: ()בן

ראשי רב בהיותו תשל״א, תמוז כ״ח מיום שעה" "יפה לספרו והסכמה ברכה מכתב כתב גורן הרב

" בכותרת: ושם ת״א של ש מרן הגאון הסכמת גורן למה "(

הרב שמעון ברוך אוחיון-רב העיר יפו:

"מכתב הסכמה והערכה על הספר ממר "ן ועט "ר הגאון כמוהר "ר שלמה גורן שליט "א הרב הראשי

וראש אבות ביה ד"-יפו- לת א" מכתב מיום יב ' תשל "ד בראש ספר ' ו הליכות שבא '.

דורון בקשי אליהו הרב הראשל״צ כ- בכבוד: -מזכירו "גר״ש עמ' ל' סי' אב', 'בנין )שו״ת זצ״ל" גורן

('קמב

הרב ל מגיע גורן כינו כץ ראובן הרב פ״ת של רבה בבית ת״ח ס ) גם נראים זוין( והרב הרצוג הרב

מ התשע״ג חשון המושבות, אם של רבה כץ, ראובן רבי קור:

חיפה של רבה קניאל, יהושע הרב בחברת גורן שלמה הרב

לע״מ מקור:

' בפוניבז כלה" ב״ירחי בלימוד שהשתתפו צה״ל חיילי בפני דברים נושא כהנמן, מפוניבז-הרב 'הרב.

מקור: אלבום משפחת מאיר, בני ברק. תמונה זו מוגנת בזכויות יוצרים ואנו עושים בה שימוש ראוי לצורך חינוכי

ולימודי ולא מסחרי. התמונה מופיעה באתר ' ישראל נגלי ת לעין '. בספר: מצויה מעמד מאותו נוספת תמונה אחד

בדורו" – 435 עמ' ב' חלק קול. שמואל הרב מאת מפוניבז', כהנמן הרב על (

הבחירות יום לרבנות הראשית לישראל ) חשון ז' תשל " ג(

ה רב יהודה איסר אונטרמן, הרב יצחק נסים, הרב שלמה הרב גורן, עובדיה יוסף

ק יהושע הרב עם ניאל – קוק הראי״ה ומתלמידי חיפה של רבה

לע״מ. צילום:

28. ארץ זקני עם: בשבתו

במחיצת אי 'החזון " ש':

רבות שנים נמשכו החזו״א עם גורן הרב של. קשריו עם לדבר גורן הרב הגיע צעיר, נער בהיותו עוד

ב החזון-איש לימוד וב של מילואים ספרו ' הקודש נזר, ' עשרה שש בן בהיותו שנכתב מב הערה יא

) איש…" חזון בעמח״ס הגאון "והעירני בשמו: גורן הרב ב'(. עמ' שם, אף )החזו״א ש״שהוא סיפר –

אותי חיבב מאוד ש. ה( – לי כתב הוא שעליו שלי, הראשון הספר את לו שמסרתי מאז עוד הכרנו

135 עמ' ובתעצומות, )בעוז הערות" כמה. (

בלבד וארבע עשרים בן בהיותו תש״ב, בשנת, נשלח גורן הרב את להביא ירושלים רבני בכירי ע״י

הרחוק. במזרח הכיפורים יום צום חלות ושאלת התאריך קו בעניין החזו״א דעת על שנחלקה עמדתם

שוחח גורן הרב החזו" עם א זה בעניין לחזו״א מסר ואף שעות מספר במשך א האישית עמדתו ת

בעניין. החזו "א טרח להתייחס בפירוט לדבריו בע ניין זה בקונטרס 'י״ח שעות ' שלו תש״ג( )ירושלים, .

ש נוספים בעניינים גם בהם ענייני באופן לדבריו החזו״א התייחס החזו״א, על גורן הרב חלק. הוא כן

ביחס להערות שכתב החזו״א ) קובץ איגרות ח״ב איגרת ו ע״ח נזכר ב' פאר הדור ח״ג, ' עמ ' (מ״ר על

גי ליון מאמרו של הרב גורן " הבער ת חשמל בשבת " חיילים יציאת בעניין וכן תש״ט( כד', כרך )"סיני"

שופר תקיעת לשמוע מנת על בר״ה לתחום מחוץ.

הבכור אחיו ה׳תש״ט, באדר החזו של "א קרליץ מאיר הרב, )אשר בליטא בהיותו היה חבר ב' מזרחי '

ואחד מנציגיו הבולטים בוו ילנ היה ישראל ובארץ א פאג״י חברי של רבם ( ח נטל לק מיוחדת בוועדה

לישראל הראשית הרבנות שהוקמה ) עם ביחד אונטרמן הרב ו י הרב עם ש להסדיר מנת על וייס( דב כר

ה מול גורן הרב בראשות הצבאית הרבנות של הסמכויות את ' הדתי שירות ' של ר' הוועדה גרדי. נתן

יהיה גרדי נתן ור' ההלכתיים, העניינים על המופקד הוא גורן הרב כי קבעה אליו25 כפוף. בכל

בני רנ״ח, עמ' ח״ד, הדור' )'פאר החזו״א אחיו עם מתואם קרליץ מאיר הרב היה זה בשטח פעולותיו

על ידיו סמך שהחזו״א לומר ניתן שבהחלט כך קרליץ( יוסף שמריהו הרב בנו, בשם תשל״ג, ברק

ה כרב גורן הרב של מינויו לצה״ל ראשי.

במקרי החזו״א עם התייעץ גורן הרב דעתו. את מאוד והחשיב בצה״ל עגונות היתרי של סבוכים ם

החזון- של פסק ע״פ ה׳תש״י, בשנת השחרור מלחמת חללי שלושים של עצמות גורן הרב קבר איש

המערה. באותה שנמצאו אויב עצמות עם יחד ג׳נין( )חללי גורן הרב א מאוד כיבד החזו״א ת ואמר

אודותיו כלפיו גדולה הערכה הייתה "תמיד: וכותב אומר שהוא מה שכל וידעתי, – להקדיש צריך

137 עמ' ובתעצומות )בעוז אותו" להבין כדי נקיים שבעה לזה, אף מתשובותיו באחת 'מרן' כינהו (

בעת היה ביניהם שיחה פונה אליו רב: בכבוד " כבודו אמר " כו ' שיעור בעת גורן הרב )עדות בעניין

שמסר עגונות התרת אדומים מעלה בישיבת תשנ״ב(. תמוז,

25 המלקט בידי נמצא הרבנים ידי בחתימת היד כתב. צילום

פרנק פסח צבי הרב עם – ו ההוראה עמוד ירושלים: של רבה

עוד פרנק. פסח צבי הרב ירושלים, של ורבה ההוראה עמוד עם רבים הלכה בקשרי עמד גורן הרב

השונים המחתרות לוחמי עבור מובהקת הלכתית כתובת פרנק הרב היווה הבריטי, המנדט בזמן

ת מצבורי הוסתרו אף ובביתו שונים. )'סליקים'( חמושת

התרת של בעניינים ובמיוחד משקל כבדות הלכתיות שאלות של בשורה פרנק ברב נועץ גורן הרב

חללי של קבורתם דרך את שהתווה בעת גורן הרב הסתמך פסיקתו שעל פרנק הרב זה היה עגונות.

) קבורה בארונות צה״ל שו ת" תרומת הגורן ח, "ב, סי ' סו הר התיר כן, כמו ( לעגן גורן לרב פרנק ב

העצמאות26 יום לכבוד ותספורת גילוח היתר מטכ״ל בפקודות הרב את והוקיר העריץ גורן הרב.

לאחר הארי את משיבין 'אין אודותיו: התבטא המאוחרות ההלכתיות מתשובותיו ובאחת פרנק

) מיתה' שו ת" תרומת הגורן ח״ב, , סי ' א (.

ב גורן הרב נמנה פרנק, הרב שנפטר בעת שבדור27 התורה חכמי גדולי ין מסע בעת שהספידוהו

"הפרדס": בקובץ הדברים נמסרו וכך ההלוויה,

כעמוד זצ״ל ירושלים גאב״ד של הנעלה אישיותו את ציין לצה״ל הראשי הרב גורן, שלמה הג״ר

מעולם עגונות. להתיר פרנק הגרצ״פ של הרב ועמלו הלכה דבר להוראות נפשו מסירות את ההוראה.

לא בהלכה. כגאון בחריפות בבהירות, ברור דין פסק תמיד הוציא וקשות, מסובכות משאלות נרתע

עם בהלכה. וכחכם בהוראה כחכם המנוח הגאון של גדולתו על גורן הגר״ש עמד דבריו בהמשך

שמו מניצול חשש השלום, למען בחייו עמל הוא הרבנות. חכמות של נהדר ביטוי נגדע הסתלקותו

למחלו הנערץ פרנק הגרצ״פ של שמו את לנצל רוצים עתה שגם הדבר מצער ומה ריב ולדברי קת

ישראל רבני בין אמת שלום למען לצה״ל הראשי הרב קרא דבריו בסוף מחלוקת. של למטרות

49 עמ' ד', חוברת לה', שנה )'הפרדס', . (

חברון ישיבת ראשי: עם

ישיב של ביותר המובחרים גידוליה מפירות היה גורן הרב היה אף גורן הרב המעטירה. 'חברון' ת

בר- בגיל היותו בטרם עוד בישיבה ללמוד שהתקבל הראשון התלמיד ראה רבות שנים במשך מצוה.

ברבות שהפכו הלימודים לספסל חבריו עם קשר על ושמר 'חברון' ישיבת של מבשרה כבשר עצמו

ישראל. לגדולי הימים הנחת במעמד אבן הפינה לקריית ישיבת חברו ן )תשכ " דברים גורן הרב נשא ב(

בין שאר התורה גדולי זה באירוע שדיברו ל״ו, שנה )'הפרדס' חוברת י׳, 37 עמ'. (

26לקראת יום העצמאות הראשון ) ה' תש ט" ( שאל הרב גורן את הרב פרנק, האם הוא מתיר לו לפרסם בפקודות

מטכ "ל שמותר להסתפר ולהוריד את ה זקן ביום העצמאות, הרב פרנק השיב שלא רק לחיילים מותר אלא לכל

ישראל. היתר זה התפרסם בפקודת מטכ "ל מס סע2 340207' ' )ספר משואה ליצחק, הוצאת יד הרב הרצוג,

הרב שמואל כ״ץ, עמ591הערה120 ' ב, מובא מכתב של ו ראש לשכת הרב גורן מיום יח ' סיון תשל ז" (.

ה נוספים 27מספידים אליעזר הרב כץ, ראובן הרב אונטרמן, יהודה איסר הרב ניסים, יצחק הרב הראשל״צ יו:

הרב וולדינברג, יהודה יעקב יצחק הרב פרדס, אליהו הרב רוזנטל, יצחק הרב רוזנטל, דב אברהם הרב וכטפוגל,

יאדלר. ציון בן ר' הרב לוין, אריה

עפשטיין מרדכי משה הרב טרופ ראובן והרב:

עפשטיין מרדכי משה מוהר״ר האמיתי הגאון ל״מו״ר גורן הרב הקדיש הקודש" "נזר ביכוריו, ספר את

דסלבוד ור״מ האב״ד זצ״ל חברון- ישיבת וראש קא ישראל. כנסת שנים כמה ידו על מים יצקתי אשר,

זי״ע בהקדמה(. )שם,

גורן הרב סיפר מ״מ הרב רה״י, רבו, לו השיא 'בר-מצוה', היותו בטרם עוד כי, כיצד עצה עפשטיין,

) התורה את יקנה ועי״כ בעיון גמרא דפי שבעה יום בכל שילמד ע״י בלימוד, להתגדל ' בעוז

ותעצו מות ', אבי רט ) עורך (, ידיעות ספרים, תשע "ג, 62-63 עמ' דפים מספר על הוסיף אף גורן הרב (.

יבמות, מסכת את פעמים עשרה שתים למד חברון, בישיבת שלו הראשון חורף' 'זמן ובמשך זה

הש״ס את סיים אף ובהמשך, הבבלי מדי למד קצרה, תקופה כעבור חודשים. כחמישה של בתקופה

ע שנים יום בעיון גמרא דפי שר וזאת, זו הנהגה )שם(. שנה תוך וירושלמי בבלי ש״ס לסיים מנת על

'מרכז- ישיבת ראש שפירא, יעקב הרב מו״ר מפי )עדות ימיו אחרית עד אותו ליוותה סיפר שכך הרב'

לפטירתו(. בסמוך גורן הרב לו

הרב גורן למד בחברותא אישית מדי שבת בצהרים עם ה ה גאון רב ראובן טר ופ בביתו בשם )מובא

)עורך((. דדון יצחק הרב שפר', 'אמרי בספר שפירא אברהם הרב

- בתורה!" גאון "זה סרנא יחזקאל: הרב

במשך גורן הרב של מרבותיו אחד שהיה סרנא הרב הישיבה, ראש שנ בישיבת והתפתחותו לימודו ות

חברון. לאישה 'הנזיר' הרב בת את ונשא לפרקו גורן הרב שהגיע בעת בחתונתו. סרנא הרב השתתף

גורן, הרב של עוזרו הרב יוסי סיפר הראל ש בעת ש התלווה לא ה רב גורן ב עת ביקור שערך אצל הרב

סרנה, כ אשר צעירים חרדי ם קראו לעברו קריאות גנאי. נזף בהם הרב סרנה ואמר: " אתם יודעים

על מי אתם מדברים? ! זה גאון בתורה! )י איר שלג, משוח מלחמה: סיפו רו של הרב שלמה גורן, פרק

עשירי ) טרם פורסם ( הרב אצל מובא הולנדר אביעד, נאמנות כפולה להלכה ולמדינה ופתרונה:

פסיקתו של הרב שלמה גורן כמקרה בוחן יח' עמ', (.

כתב: חברון ישיבת מבוגרי אחד כד הוינא טליא בישיבת חברון ששכנה קודש בשכונת גאולה

בראשות מורינו הגאון ר ' חצ קל סרנא זצ ל". היה מגיע לעיתים לבקרו הרב גורן עת כיהן כרב ראשי

לצה "ל כתלמיד המבקר את רבו ולעת הגיע זמן תפילת ערבית היו שניהם מגיעים לבית המדרש

שלובי ידיים כשהרב גורן מהלך במדיו ומרן ראש ישיבה נתמך בו. כל הישיבה קמה על רגליה והם

הת י ישבו להם במזרח ובעל התפילה החל ב" והוא רחום "

ברוידא: זיסל שמחה והרב פרבשטיין אברהם הרב

חברון ישיבת, ראש פרבשטיין אברהם הרב שנת לאחר גם גורן הרב עם חם אישי קשר על שמר

גורן הרב של ביתו אל פרבשטיין הרב הגיע אף אחת, פעם שפירא(, שלמה הרב )בשם ה׳תשל״ג

מ ארכה זו שיחה בחדרו, ב׳לימוד' לשוחח )גיבור הבית לסלון מחובקים יצאו הם ובסיומה שעות ספר

שב לציין גם וראוי תשע״ז( שיר, דברי 60, עמ' ונגרובר, ושירה נועם כארי, מסע ההלוויה הרב של

גורן השתת חברון, ישיבת ראש ף ברוידא זיסל שמחה הרב.

יחסיו עם אדמו״רי חסידות גור:

קומתו שיעור את העריכו החסידות אדמו״רי ומסירות פעילותו את ובעיקר, גורן הרב של התורני

) בצה״ל היהדות למען נפשו ' אידשקייט '( החסידים אחד. ש סיפר רא הרב את פעם ה ביום צועד גורן

ה של לביתו סמוך חורף 'ב ישראל' ית שבירושלים גאולה בשכונת עז גשם ניתך כשלפתע ה׳ב, ית

)האדמו״ר ישראל' הרב ישראל אלתר ש. ה( – פתח את חלונו וקר ש גורן לרב א י מפני לביתו יכנס

באומרו: הגשמים, )ביידיש(. יחלידו… לא )ה׳פלפלים'( שהברזלים היכנס, בוא

עין הדברים את תמיד ראו לא והם הסכמות ואי דעות חילוקי גם לעיתים, ביניהם היו זאת, עם יחד

מובא לכך בהקשר בעין. סיפ ה׳פני- של בנו שסיפר מליצי ור 'מנחם ) מנחם פנחס הרב האדמו״ר

אלתר, הגר״ש אלתר(, מהכנסי אביו עם שכששב י הגדולה ה 'אגודת- של השישית )שנערכה ישראל'

ה׳תש״מ( בשנת קרא שבה ' שמחה הלב )ה ' ה אדמו״ר רב שמחה בונים אלתר ל ש. ה( – ייסד לימוד ' דף

יומי ' לו אמר בירושלמי, אביו מלימוד שיש המעלות שאר שבין בדיחותא, בדרך שהרי היא הירושלמי

בירושלמי דבריו כל את תולה גורן הרב ו הרבי שמחה'( )'הלב כלל כתובים אינם שהדברים יודע

בירושלמי ו יידע… הציבור שכל רוצה הוא

של בשמו הוא גם מובא נוסף, מחודד סיפור אלתר הגר״ש, ש כש הגיע הרב שלמה גורן הרב ׁ)כשהיה

לישראל( הראשי דודו אצל לבקר, ' הלב שמחה ' הסוכות בחג, אמר ' שמחה הלב ' שבימי גורן לרב

ב יום בכל הלולב את מנענעים הסוכות חמישה מקומות ) ב' לה', הודו באמירת א' הברכה, בשעת א'

ההלל שבסוף בהודו ופ״א ה', באנא פעמים ( ל מנענעים ופעם פעם ובכל ששה צדדים – הרי שלושים

מנענעים עצמו נענוע ובכל נענועים שלוש פ הנענועים מנין עולה וביחד עמים תשעים כמנ י ין שני

הוי השמות " ואדנ ה )בגימטריי ות ה( גורן: הרב לו הקשה מיד. ש הוא השמות מנין ואחת תשעים

עולים והנענועים תשעים ה והשיבו קושייה והקשה גורן הרב וכששב נענוע! עוד עם יד: בהינף רבי

השיב נוספת ' שמחה הלב ' איך: מ ג זאלסט דו יין א׳שאקל… עבן ) אמירה פולנית ידועה שמשמעותה:

' קח את עצמך לידיים (. '

את קראו לא כלל גורן הרב שמתנגדי שמחה'( )'הלב מגור האדמו״ר אמר והאחות' 'האח פרשת בעת

על גם קעד(. עמ' ח״ה, רבנו' ב׳ארחות )מובא משהו שם יש ואולי שלו הקונטרס ה בנימין רב מנדל ס ון

)רב המושב קוממיות ש מספרים גור( וחסיד השיב לא חד מראשי הישיבות שרצה למשכו למאבק נגד

ההיתר: שאע״פ שהצורה ש הינה נעשה הדבר בה פסול ה אבל לגופו של היתר – " ברי לי שאם היה

מדובר בשאלה על בחור מישיבתכם הייתם מתירים אותו עם היתר דחוק בהרבה ".

לרב הצבאית הרבנות ראשי בין פגישה של ה מנדלסון בנימין הרב קוממיות, )תשי״ב(

נראים מימין לשמאל: הרב שלמה גורן, הרב י. שולמן, רב סרן מרדכי פרידלנד, רב סרן זאב דפני, רב סרן יקיר יוד, סא ל"

הרב ש. רפיקו, סא ל" הרב יצחק מאיר, הרב מ. פירון, סרן הרב אברהם צבי לבקוביץ.

מ משפחת אלבום מקור: חינוכי לצורך ראוי שימוש בה עושים ואנו יוצרים בזכויות מוגנת זו תמונה ברק. בני איר,

לעין' נגלית 'ישראל באתר מופיעה התמונה מסחרי. ולא ולימודי.

גם ל אחר פרש והאחות' 'האח ת נמשך היחס של ה משך קשר תוך הסתייגו ת מדפוסי מסוימים. הנהגה

ב מכתב שכתב הרב גורן ה׳תשל" בשנת ז אל 'ה לב שמחה ' לאחר פטירת אחיו 'ה בית ישראל ', הוא

ב מברכו ברכה לרגל חמה התמנותו לאדמו״ר הסערה', 'בעין מישלוב, שפרה ד״ר אצל נדפס )המכתב

נספחים(.

כתב גורן, הרב של ומקרובו הנודע החסידות חוקר אלפסי יצחק ד״ר הרב הכנסת בית רב לשעבר, ,

הכ )בית בת״א קוממיות-אברהם גורן(: הרב של נסת

היה חסידים מבית גורן. הרב הסבא, והאבא ה״שפת-אמת" למרן ביותר המקורבים מן היה, רבי

היה. מובהק גור חסיד אברהם, לא שמחה" ה״לב ומרן לבקר הגר״ש הירבה ישראל" ה״בית אצל

טובה שנה לו ולאחל לטלפן שנה אף החסיר כ״ה "הצופה", חסדים, וגמילות עבודה )תורה חשון

תשנ״ה(

על אלפסי הרב סיפר ועוד מפגש " שליט״א מגור האדמו״ר מרן ליבדל״ח הגר״ש בין לאדמו״ר )כוונתו

מנחם" "הפני מגור, הקודם – ש. ה( מפה ניתזו אש של וניצוצות שליט״א אדמו״ר והשיב הגר״ש פתח

ב חוויה הייתה זו וירושלמי. בבלי מדויקים. בציטוטים הש״ס מכל מובאות לפה. רגילה לתי )שם(.

סילבר: אליעזר הרב עם דאורייתא' 'ריתחא

ז״ל לוריא מרדכי ר': סיפר סיפור זה הגדולה הכנסייה בעת היה ישראל" "אגודת של החמישית

ש נערכה בשנ בירושלים ה׳תשי״ד ת ידוע שהיה זצ״ל סילבר אליעזר ר' הרה״ג גם בה ושהשתתף

העצומ ובקיאותו כתער החדה בלשונו ומפורסם כולה. התורה בכל ה

נוכחים שהיו חברון ישיבת מתלמידי חברים לי ספרו, גורן והרב סילבר הרב באקראי נפגשו כיצד

"משכח הצבאי שירותו שבוודאי צה״ל( במדי לבוש )שהיה גורן ברב מיד סנט סילבר והרב בפרוזדור

ד אמר הדבר ולהוכחת תלמודו" תורה בר ז אמר מי לו שיאמר גורן מהרב ודרש והר והיכן? את גורן ב

רב זמן עמדו וכך סילבר לרב דומה שאלה החזיר כנמר" "עז היה הוא שאף וכיון עין כהרף לו ענה

הדיון אלו. עולם גאוני משני ומתפעלים עומדים מסביבם הת״ח וכל בד״ת זה את זה מנצחים כשהם

עליו "התנפל" ואז בתשובתו לרגע היסס גורן הרב כאשר זמן, לאחר הסתיים בשאגות סילבר הרב

געזאגט? !" איך האב "וואס שאמרתי"( )"מה לו. והלך והסתובב

קוטלר אהרון הרב:

הגאון ש העובדה תעיד כך על גורן. הרב של קומתו שיעור את העריך קוטלר הרב ה׳תש״ה, בשנת

קוטלר הרב אודותיו כתב לימים צעיר גורן הרב בהיותו לבתו, חתן שחיפש לחותנו, זל איסר הרב מן

מלצר: " מדוע עדיין פנוי הוא אם הי״ו גורונצי׳ק שלמה רבי אודות המצב הוא איך כלל יכנס לא

בחשבון?" המלקט(. ברשות המצוי כתי״ק צילום )מתוך

צה״ל: חיילי לפני בשיחה קוטלר אהרון הרב

סי מל הלוי אורי זלמן הרב פר אנג׳לס וס: ]שליט״א[ גורן שלמה הרב בעירנו ביקר שנים לפני זצ״ל.

צה של ראשי רב בתור אז כיהן הוא " הוא בנאומו לפניהם. נאם והוא לכבודו התאספו העיר רבני ל.

היה הישיבה ראש לייקווד. ישיבת ראש זצללה״ה, קוטלר אהרן רבי הגאון מו״ר של מדבריו ציטט

חיים. עץ בישיבת שיעורים נותן והיה בקיץ לירושלים בא לנאום מו״ר את הזמין גורן הרב לפני

צה״ל חיילי קדוש" מחניך "והיה בתורה: כתוב הישיבה, ראש אמר היתר, בין. )דברים, כ״ג, ט״ו(.

הלכות כמה זה מפסוק למדו חז״ל הגויים. של צבא ממחנות שונה להיות חייב יהודי צבאי מחנה

)עיין כ״ה, בברכות, ע״א ק״ג, שבת, ובמס׳ קדשהו". קדוש, מחניך "והיה אמרו: והם ע״א(. אחת

רגליו" שעל ובאבק ובמנעלו במקלו הבית "להר להכנס שלא הוא: זה מפסוק חכמינו שלמדו ההלכות

. ()ספרי ביהמ״ק! קדושת הלכות לומדים ישראל צבא מחנה מקדושת מהחיילים דרש הישיבה וראש

לקיי ה׳ כצבא להתנהג - הנ״ל בספרי שנאמר מה ם ""קדשהו הלוי, זלמן אורי אברהם, קדושת )ספר

199 עמ' תש״ס אנג׳לס, לוס (, .

של הרביעית הגדולה הכנסייה דיוני במהלך )משמאל( קוטלר אהרון הרב עם משוחח גורן הרב

ישראל, אגודת ירושלים, כ״ח סיון ה' תשי " ד

מקור: חינוכי לצורך ראוי שימוש בה עושים ואנו יוצרים בזכויות מוגנת זו תמונה ברק. בני מאיר, משפחת אלבום

לעין' נגלית 'ישראל באתר מופיעה התמונה מסחרי. ולא ולימודי.

"הרה " ג. . ספרי, מלא צנא איש חי רב פעלים"- עם מליוב הרבי א וויטש:

והערכה התכתבויות מפגשים, שכלל שנים וארוך רציף קשר התקיים מליובאוויטש לרבי גורן הרב בין

רבה. הדדית

ה רב גורן היה ב' יחידות ' אצל הרבי מל יובאוויטש, ארבע פעמים. פעם בשנה, ב משך ארבע שנים

ברציפות הנראה, )ככל ב תש״כ- השנים ין (תשכ״ג ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע

שעות. היחידות שלו התחילה תמיד ב- 11: 30בלילה ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר. הרב

ש בטענה מהאדמו״ר להיפרד שקם פעם שבכל סיפר גורן על תמיהתו את האדמו״ר הביע עייף, הוא

הלילה. משנת עתה זה קם כאילו רענן ונראה גורן מהרב זקן שהוא כך בכל פעם היה ה אדמו״ר מוסר

ביד גורן הרב מסר של " דבר תורה " למסור לחסידים בכפר חב. ד"

בכתביו: שונים במקומות גורן הרב כתב אלו 'יחידויות' על

ל כסה "בין זה בנושא דנתי שליט״א מלובביץ האדמו״ר הגה״צ עם וקצרות ארוכות תש״ך" עשור

הנביאים התורה, של החזון לאור כיום, ישראל מדינת של הגלויות קיבוץ משימת להגדרת ביחס

289 עמ' למי, קודם מי המקדש בית ובניין גלויות קיבוץ המועדים, )תורת והכתובים מהדורה,

ספרים(. ידיעות תשע״א,

בנושא לי היה ארבע במשך זה בנושא איתו דנתי זצ״ל. מליובאוויץ' האדמו״ר עם ממושך ויכוח זה

בוקר…אבל, לפנות עד שעות בדעתו נשאר והוא בדעתי נשארתי אני הנבואה חזון לפי ישראל )מדינת

473 עמ' המדינה, תורת וההלכה, תשע״א מהדורת תשע״א, מהדורת. (,

ש כאשר אצלו שביקרתי הפעמים ארבע בכל תמיד ישראל, ומדינת התורה עולם של חללו על וחחנו

בארץ… מבקר האדמו״ר אין למה מנוח, לי נתנה שלא הקרדינלית בשאלה שיחתנו את סיימתי

266 עמ' הגורן, )משנת האדמו״ר שהשיב מה ע״ש )עורך( דמבינסקי קובי הרב. (,

במהלך מליובאוויטש הרבי עם משוחח גורן הרב כסלו יט' התוועדות תשכ״ג

הרבי ארכיון 'חבדפדיה', מקור:

האדמו״ר מאת גורן הרב ספרי קבלת על ואישור טובה שנה: ברכת

ה״ב, ימי הסליחות, 'ה תשי " ברוקלין ח, . י. נ הרה "ג הוו ח" אי א" נו נ" צמ ס" איש חי פעלים רב וכו ' מו ה"

שלמה שי '. שלום וברכה! לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני

בזה להביע ברכתי לכת "ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות

וברוחניות. בכבוד ובברכה. אאשר קבלת שני ספריו נזר הקדש (א״ח)28ושערי טהרה מס ' מקואות.

ובטח גם משאר המו ע״י "ל יכבדני. ות ח" על העבר ועל העתיד לבוא קוד )אגרות ו׳תקב(. יז', כרך ש,

גורן: לרבי דומה מכתב האדמו״ר שלח שאחריה בשנה גם ה״ב, ימי הסליחות תשי "ט ברוקלין. הרה "ג

הוו ח" אי א" נו נ" עוסק בצ " צנמ צ ס" כו ' מו ה" שלמה שי ' … מסיבה נתעכב המשלוח וב י נתיים התראינו

ז׳כא(. יח, כרך קודש, )אגרות

צי בענייני גם גורן ברב נעזר הרבי שינוי בעניין במכתב לו שכתב וכפי בור לשינוי המאבק "מיהו חוק

יהודי".

ה״ב, ג ' תמוז, 'ה תשל "ב ברוקלין, . י. נ הרה "ג הרה ח" וו ח" אי א" נו נ" צנמ "ס וכו ' מוהר "ר שלמה שי '

הרב גורן הראשי וראב "ד לתל-אביב-יפו והמחוז. שלום וברכה! בת ח" הנני לאשר קבלת מכתב כת ר"

מט ז" סיון עם המצורף אליו שלשת הספרים: שערי טהרה על מקואות, כרך א ' של הירושלמי המפורש

ותורת המועדים – בהמשך לשיחתנו בעת ביקורו כאן. ות ח" מראש על שככתבו במכתבו גם להבא

ישלח מהיו ל" על ידו, ועוד ועיקר על פעולותיו בענין העיקרי אודותיו דברנו, ביטול הגזירה, הי ' לא

תהי ', הקרו י ' בשם חוק דמיהו יהודי בקשר עם חוק השבות, וכמרומז בסיום מכתבו שכותב – ונזכה

כולנו לקיים דבר ה ' בפי נביאו: " ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ". ו הרי הקב "ה כבר במעמד הר

סיני הבטיח " ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ", אלא שעלה ברצונו, ובלשון הרמב ם", שתהי '

" רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק כו ' ודבר זה עיקר גדול הוא

והוא עמוד התורה והמצוה ". ועל כל אחד ואחד לעשות חלקו בהאמור, ואשרי זכותם של כל אלה

אשר הרשות ) והיכולת ( נתונה להם לפעול גדולות בהאמור, ובודאי אשר חפץ ה ' בידו יצליח, ובמיוחד

אשר ז כות הרבים – ובנידון דידן זכות כל עמנו בני ישראל בכל מקום שהם – מסייעת. בכבוד

ובברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור, מ. שניאורסאהן ) אגרות קודש, כרך כז, 'י תיט (.

ו הרבי אצל בביקוריו המשיך גורן הרב ל קראת יום הולדתו השבעים הרבי של ) יא ' ניסן תשל "ב(

הרב לו כתב גורן:

יברך ה ' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם

תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר "ר מנחם מנדל שניאורסון שליט א", האדמו "ר מליובאוויטש

יצ ו" … זכה האדמו "ר שליט "א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תב ל

לאבינו שבשמים. . אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב ד" לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה.

28על גבי דף השער הוסיף ה הקדשה גורן רב בכתב ידו: למעלת כבוד קדושת האדמו "ר מלובביץ שליט א" נר

ישראל, עמוד הימני הפטיש החזק, ראש גולת אריאל כש ת" הרה צ" ר ' מנחם מנדל שניאורסון שמו יכון לעד. מוגש

בהוקרה ובהכנעה מאת המחבר שלמה גורן הרב הראשי לצה "ל.

וגחלת ישראל שלא כבתה ברוסיה ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב ד" … כותב וחותם

בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה, שלמה גורן ) חב " דפדיה, הרב שלמה גורן, מבית הגנזים (.

ע יחד להחלפת התנגד האדמו״ר ה׳תשל״ג. בשנת שנערכו לישראל לרה״ר הבחירות לקראת זאת, ם

גורן מהרב ביקש כן, ועל גורן ברב מסוימים גופים של תמיכה מפני וחשש אונטרמן והרב ניסים הרב

לו: כתב וכך מועמדתו את שיסיר

ה״ב, ימי הסליחות, 'ה תשל "ב ברוקלין, . י. נ הרה "ג הרה ח" וו ח" אי א" נו נ" צנמ "ס וכו ' מוהר "ר שלמה

שי ' גורן הרב הראשי וראב "ד לתל אביב-יפו והמחוז. שלום וברכה! לקראת השנה החדשה, הבאה

עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכת "ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה

וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה.

ב. נ. כ יון שרצוני לשמור על היחסים שבינינו וכן על פי הוראה כללית דתוה ק", איני רוצה שיוודע

הבא לקמן לכת "ר מן הצד, ולכן כותב אני את זה, והוא: אשר מתאים לעמדתי בעת הבחירות

להרבנות הראשית בפעם הקודמת, עמדה המיוסדת על המבואר בכ מ" ומהם בשו "ת חתם סופר

הידועות, הנני נגד ה דחת רב ממשרתו בסיום זמן חוזה וכיו ב", ואין זה פוגע כלל ח״ו בהמועמדים

נגדו, וכפי שכתבתי כנ ל" בבחירות הקודמות. לאחרי בקשת סליחת כת ר" על כתבי הבא לקמן,

ולכאורה הוא נגד פתגם רבינו הזקן " מיט אַן עצה שלאָגט מען זיך ניט אָן ", בכל זה, מיוסד על יחסינו

לכאורה אסור לי לעבור על זה בשתיקה, והוא: שנוסף על הכתוב לעיל, שגם מפני זה קויתי אשר

כת ר" יסיר את מועמדתו ולכן חכיתי גם בפירסום עמדתי בזה, כולי האי ואולי, הנה עוד נקודה

עיקרית במצב המיוחד בבחירות אלו אשר מנצלים מועמדות כת ר" למלחמה נגד הדיוק בשמירת

ההלכה. והרי בכל ענינים דקדוש השם וכו ' נוגע בעיקר פירוש ותגובת העשרה מישראל, שלכן גם

אמוראים ענוי עולם אמרו כגון אנא אי שקילנא וכו '. ועוד אשר דוקא חוגים הידועים בעמדתם לכל

עניני תורה ומצותי ' הם התומכים ומרעישים וכו ' למועמדות כת ר". ובודאי לדכותי ' אין צורך בביאור

נוסף, ובפרט שקשה ע לי בכלל אָנשלאָגן זיך בהאמור ) אגרות קודש, כרך כז, 'י תפו (.

הרחבנו )עליה והאחות' 'האח פרשת ארעה לישראל הראשי הרב לכהונת גורן הרב שנבחר לאחר מיד

כת״ח גורן לרב להתייחס המשיך הרבי זאת, עם יחד ביניהם. היחסים על העיבה זו פרשה לעיל(. כבר

לסיי המשיך מצדו, גורן והרב ישראל. בארץ חב״ד תנועת של לפעילותה ע מספר חודשים לאחר

הפרשה, שהה הרב גורן בניו יורק ה של ומשמשיו אדמו״ר שיבוא ממנו ביקשו ה אל אדמו״ר אולם,

)עדות סירב גורן הרב בנו, 7 ערוץ גורן, רמי, כ״ה בחשון תשע "ד(.

במש בארה״ב שהתגורר תמרי, ישראל ד״ר גורן, הרב של חתנו סיפר תפקידו עקב מסוימת תקופה ך

כראש מחלקת לב וצנתורים בבית הרפואה של אוניברסיטת פ. הילס הרבי עם אישית שיחה על

פרשה: אותה לאחר רבות שנים ה׳תשמ״ז, בשנת שהתרחשה

כאשר הגעתי פעם בהושענא רבה עם כל המשפחה, הכניס אותנו הרבי לסוכתו ) שלא כמקובל ( ואמר

יל: בטח זוכר אתה מה שאמרתי לך כמה פעמים, שברפואה חשובה רפואת הנפש לא פחות מרפואת

הגוף, ודברים אלה היו מכוונים ועליך לז ו כרם בכל עת. הרבי הוסיף וביקש: כשתראה את חותנך

תמסור לו שאני רוצה לשמוע אודות חידושי-תורה שלו, ואל תשכח למסור הדברים. ברכה מיוחדת

ברְכנו הרבי באותה הזדמנות ': שהשנה תהיה אצלכם שמחה במשפחה '. ואכן בחודש תשרי תשמ "ח

נולדה לנו בת, והרבי שיגר לנו ברכה לרגל הולדתה.

כשסיפרתי את הדברים לחותני, סיפר לי הוא כי כשהיה שוהה ב' יחידות ' ומשמיע לרבי מחידושיו,

היה הרבי מתבטא: ' בשביל חידוש כזה צריכים לעמוד ' וכמה פעמים הרבי אכן נע מד … ) גיליון

התקשרות1008, רועה ישראל, ניצוצי רבי רוזן יהודה יצחק הרב רשימת פי על, (

"המלך הינו שהרבי לטעון חסידיו מקרב קטנה קבוצה החלה האדמו״ר של ימיו בשלהי כאשר

זה: בעניין גורן הרב התבטא המשיח" עצם הרעיון להכתיר את הרבי מלובביץ ' כמשיח, עלול לזעזע

כל יהוד י שומר תורה ומצות; הם מחללים בזה שם שמים, דוחים את קהל ישראל מלהאמין במלך

המשיח האמתי שיבוא … דעתם נטרפה שפשוט חושש אני )ז שבט תשנ״ג, מוזכר ישראל', ל׳קול ראיון

" זבולוני, נח אצל דבר ", חדשות, 4,'ט עמ ' תשנ״ג שבט (.

ה כתב תשנ״ד תמוז ג' ביום הרבי של פטירתו לאחר גורן: רב האדמו "ר עלה על כל נשיאיה הקודמים

של חב ד" בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה

יהודים, שידה של חב ד" לא השיגה אותם. מתוך מסירות נפש ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו

חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו. אין ספק

שהאדמו "ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על – אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים,

בשיחות יחיד שקיימתי עמו … אין ספק שהאדמו "ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל

ענפי המחשבה היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות

הקודמים 266 עמ' הגורן, )משנת. (

י הירשפרונג: פנחס הרב הגאון עם הערכה חסי

גורן לרב הזיכרון בספר גורן. הרב עם מיודד היה מונטריאול אב״ד הירשפרונג פנחס הרב, הגאון

) מאמרו נדפס אף תשנ״ו( )עורך(, אלפסי יצחק )הרב לשלמה" "המעלות בדין " מטמא משק ין להיות

תחילה "( ' רבה: בהערכה אודותיו כתב גורן הרב גם. צדקו חברי ביה "ד במונטריאול ובראשם הגאון

הגדול בקי נפלא בחדרי תורה כש ת" מוה "ר פנחס הירשפרונג שליט ) "א ח״ב הגורן תרומת, עז'(. סי'

- דקות" בעשרים לומר אפשר תורה דברי "כמה סולובייצ׳יק הגרי״ד: עם

חתנ סיפר גורן הרב של ו, מדבר אחת פעם אותו שמעתי יורק, בניו כשגרתי תמרי: ישראל ד״ר

בעשרים להביא אפשר תורניות מובאות כמה ייאמן לא סולובייצ׳יק, הרב עם תורה בדברי בטלפון

יאומן לא זה הוא. היה שני ובצד סולובייצ׳יק הרב היה הטלפון של האחד בצד פה. בעל והכול דקות,

יד שהוא מה שורות שלוש מכות מסכת פעם אתו למדתי אני בשעה, יומי דף לומדים היום פה. בעל ע

הבנתי. לא כבר כי שהתייאשתי עד בשבוע.

הקרבה שלמרות )נציין ההשקפתית למשל, נחלקו. שבהם נושאים כמה גם שהיו הרי ביניהם הרב

סולובייצ ' יק התנגד לשינויים בנוסח ' תפילת נחם ' הקרי חובת לביטול, הר- על עה הזה בזמן הבית

ול שינויים נוספים שהנהיג הרב גורן )" נפש הרב ", הרב צבי שכטר ((.

עמדתו בעניין הגרי״ד של בפ ' רשת והאחות' האח ד״ר כתבה שפרה מישלוב במחקרה: הרב יוסף דב

סולובייצ ' יק הבהיר שלא יביע את כיוון עמדתו שלא עיין בפסק. הוא סלד מהניסיונות לגרור אותו

לה תבטא נגד ו. סולובייצ הרב ' יק אף ניסה ללא הצלחה לשכנע את הרב פיינשטיין שלא בעניין יתבטא

תש״ע(. הסערה, )בעין

סולובייצ׳יק הגרי״ד עם בפגישה

ובתעצומות' 'בעוז מקור: תשע״ד. ספרים, ידיעות )עורך(, רט אבי,

לייטר29: וולף זאב -הרב עצום" "עילוי

הרב כתב זאב וולף לייטר במכתב מסוף ה׳תשי שנת ט" ": הרב גורן בא למדינתנו, וכמדומני שלא בא

בזמן המיועד. עכשיו ינסו לבזותו ולהקטינו, אף שהוא באמת עילוי עצום …" )' הדרום ' חוברת מ ',

תשרי תשל הי״ד הנקין איתם הרב הרה״ג חברי, אותי הפנה זה למקור ה"200, , עמ ' (

אייכנשטיין30: צבי מנחם -הרב האמתי" הגאון התורה "שר

"קטע ממכתבו של הרב הגאון האדיר ר' מנחם צבי אייכנשטיין מסט. לואיס.

ב״ה, א' מקץ תשכ״ג. מוצא אני לי לחובה נעימה להודיע לו על דבר ביקורו בשבת שעברה בעירנו

של האורח הדגול שר התורה הגאון האמתי ר' שלמה שליט״א גורן, אשר הכה גלים בכל ה עיר על

כל שכבותיה, והוא היה ממש קידוש השם-קידוש שם המזרחי. כי דובר בו ובבקורו גם לפני בואו

והרבה ידובר אחרי צאתו מן העיר. השבת הייתה נהדרת בכל המובנים והייתה עילאית מאד מאד.

מנחם צבי )אור אייכנשטיין" המזרח, עמוד69 (

29 ספר מחבר שבארה״ב, בפיטסבורג ומפורסם גדול: רב ' ציון לנפש חיה ' תשעים בגיל ה׳תשל״ב בשנת נפטר.

ואחת.

30הרבי מנחם צבי אייכנשטיין )-תשמ תר ע" א" ( רבה הראשי של סט. לואיס ומגדולי רבני ארצות הברית. בן

האדמו "ר רבי יהושע העשיל מזידיטשוב-שיקגו וחתן האדמו "ר מטריסק-לובלין רבי משה מרדכי טברסקי. בעל

שו ת" פרי יהושע ) סט. לואיס תש ט" (. ב ניו וחתניו שליט "א ראשי ישיבות, אדמו " רים ורבנים מפורסמים. היה מחותנו

של הרב בצלאל זו ' לטי. נפטר בשנת תשמ "א וארונו הובל למנוחות בארץ ישראל בהר הזיתים אודותיו )עוד

ב אנציקלופדיה לחכמי גליציה, א״ח, עמ171-172 '. (

הרב שלמה ה עם גורן רב יצחק הוטנר בחתונ ז׳ולטי בצלאל הרב של בתו ת

נראה מאחור א הכלה בי אייכנשטיין צבי מנחם הרב

הירשל מקור: ציג

מ כוח' 'יישר קרייזוירט: חיים הרב הגאון

בעניין המפורסם הפסק את הרבנים בין כראשון האחרונה, בשנתו פרסם כאשר פינק: חיים ר' סיפר

הפקודה סירוב בנ מלמד הרב דברי להלן )ראה ושא – ש. ה(, אליו שטלפן זצ״ל המחבר מרן לי סיפר

כוח יישר לו ואמר באנטורפן הדת מחזיקי קהילת של הראשי רבה קרייזוירט, חיים ר' הגאון הרב,

זצ״ל גורן הרב מרן לי אמר המדינה. חוקי מעל וחוקיה שהתורה ימיו בערוב מסקנתו על – תמיד

ו שהמדינה אלא הכול, מעל אצלי הייתה התורה אותה, סותרים ולא מהתורה חלק היו הציונות

חיים ר' התורם, )הקדמת קובעים התורה חוקי ודאי התורה, לחוק סותרים המדינה שחוקי ובעניין

תשנ״ו(. ירושלים, ראשונה, מהדורה המקרא" "תורת לספר פינק,

29. תורה של ""שימושה – וזיכרונות: סיפורים לקט

ולילה יומם בו והגית

מקור תשע״ד. ספרים, ידיעות )עורך( רט אבי ובתעצומות, בעוז:

ז״ל נבון גד הרב סיפר שהיה לצה״ל: הראשי הרב

ובפוסקים בש״ס שלט הוא בתורה. גאון היה גורן הרב חרש לא אותה בתורה פינה השאיר ולא.

בשע ומסיימים בערב בלימוד מתחילים היינו תורה, ללמוד וארוכות רבות שעות במשך ישבנו ות

הבוקר תורה, בלימוד מעבירים היינו יעדנו למקום עד הנסיעה זמן כל את לפעילות, יוצאים כשהיינו.

לא שמעולם והעובדה הדופן יוצאת למדנותו זצ״ל: גורן מהרב שלי ביותר החזק הזיכרון בעצם זהו

)'הצופה', התורה בעייני שאיננה מילה דיברנו כ״ה תשנ״ה( חשון.

הכהן מנחם הרב סיפר בצה״ל: גורן הרב של האישי עוזרו,

ובגליל בנגב חלקם הארץ, רחבי בכל למוצבים ארוכות בנסיעות בילינו המשותף, מזמננו. הרבה

נעשו הטבילות סוריה. גבול על דן בנחל מקפיאות ליליות טבילות גם כללו המשותפות הנסיעה

עם ושיח בשיג שהסתיימו שונים, במוצבים הרצאות אחרי כלל בדרך הלילה. תוך אל החיילים

אביב. בתל למטכ״ל חזרה ומשם במירון, יוחאי בר שמעון רבי של בציונו 'ותיקין' תפילת לאחריהן

במכונית מנורה לאור לומד היה וממנה קטנה, גמרא הייתה לרב. להתבדח ורצה מתעייף כשהיה

שלנו השעשוע היה זה השני. את אחד להספיד שנתחיל לי אומר היה מעט, אנ. בנוסח מתחיל הייתי י

במקום רובה עם הולך אתה ממך? ! נהיה מה שלוימה, רב 'איי, מיוחד: ניגון עם ירושלמי הספד

משלו"… בהספד לי ונענה מגיב היה והוא הדור!', מגדולי אחד להיות יכולת תורה, ללמוד לשבת

תשע״ב( באייר כ״ו ראשון', 'מקור 'שבת', )מוסף

ז״ל לוריא מרדכי ר' סיפר הצבאית: הרבנות איש,

הקרובה ההכרות ולכבדו. להעריכו לראשונה למדתי וממנו גורן הרב של בילדותו עוד הכירו ז״ל אבי

לחמישים קרוב של הכרות לאחר הצבאית. ברבנות ששרתי בעת הייתה עמו שלי לומר יכול אני שנה

בטרם לעולמו והלך דרא איכשר שלא וחבל הדור גדול ממש שהיה בוודאות העיקרית התכונה עת.

איש" מפני תגורו "לא הייתה שלו וד״ל. לו בדומה ושלמים טובים גם רבים על עצמו השניא כן ועל

ישיבת דהיינו תלמודו בבית עליו אומרים מה לדעת התעניין בביתו עמו שלי הראשון האישי בראיון

"מחנ הרב״צ בביטאון שבוע כל כותב שהיה לשו״ת הייתה כוונתו חברון. עניתי חציפותי ברוב יים".

התשובה את כותב כך ואחר ההלכתיות המסקנות את כותב קודם שהוא חושבים שהבחורים לו

כידוע שכן הגדול כוחו את הראה בכך שדווקא הבנתי שבגרתי לאחר אותם. שמצדיקה הארוכה

שהיה מופלא שקדן היה מהי״ת במתנה בו שזכה האדיר המוח מלבד עדיף". דהיתרא "כוחא כל עובר

זקנותו. לעת גם הש״ס כל על שנה!

לא היה אפשר אי גורונצ׳יק, שישב הספסל על כי 'חברון' ישיבת מוותיקי גדולים ת״ח בפני העידו

- להתבטל ללמוד- היה אפשר אי וגם מפניו, בושו כי ברתחא לימודו בעת הספסל את מנענע היה כי

ש לפחות זאת ועשה בכך להרגיש מבלי דאורייתא מונה- מעת ממש ולפעמים ביממה שעות עשרה

לעת.

זלמן איסר ר' מרשכבה״ג מופלאה הסכמה עליו וקיבל ירושלמי על חד״ת ספר חיבר כבר צעיר בגיל

בעצמו. כזה ספר כתב צעיר כה בחור שאכן האמין לא שבתחילה כתב שבו זצ״ל מלצר כשזכיתי

להפס יכולתי לא ואח״כ בצה״ל אליו מקורב יותר להיות ממש שידע האדיר מזיכרונו להתפעל יק

ממש פה בעל ואחרונים ראשונים וירושלמי בבלי ש״ס (.

הוא לולא בצה״ל. הדת להנהגת ממש שלו נפש המסירות לענ״ד, הייתה שלו חשובה הכי התכונה

בן- אפילו בצה״ל. וכו' וכו' פסח ולא כשרות ולא שבת לא הייתה שלא בוודאי כשמינה זאת הבין גוריון

או יוד של קוצו על לוותר מוכן יהיה שלא אמתי אדם מולו שעומד כשראה לצה״ל הראשי לרב תו

שמים. למורא פרט ומורא פחד וללא פנים משוא ללא כך על עצמו וימסור בצה״ל הדת בענייני בפרט

חודש פסח" "מבצע מהתחלת כיצד כשנוכחנו נמצאים אנו שבה הפסח בתקופת מתגלה הדבר היה

הי החג לפני ובודק צה״ל במחנות ושוב הלוך נוסע ואף זה בעניין ורק אך כולו כל את מעסיק ה

לארץ- שלו הנפש מסירות ועל תוה״ק. דיני פי על נעשה שהכול בעצמו לדבר בכלל צורך אין ישראל

לכ היא מודעת כי לו.

מעט לתאר אפילו אצליח ולא עליו רבים ימים לכתוב יכול אני כ יבושו כן ועל מגדלותו המלעיגים ל

נחש נשיכת ונשיכתם עקרב עקיצת שעקיצתם ה' יראי בת״ח העולב של ר״ל דשמיא מדינא ויגורו

מרומים לגנזי שעלו לאחר ובפרט ובבא. בזה ישראל עם כל ועל עלינו יגן שזכותו ולוואי.

תורה ללמוד שקוד 'הוי ':

הת בילדותו אשר גורן, הרב ארכיון מנהל דמבינסקי, קובי הרב סיפר 'קוממיות הכנסת בבית פלל

בית- כרב גורן הרב כיהן בו אברהם': הכנסת

ההתמדה שלו. הגדולה הגמרא עם בלימוד עוסק היה היום כל הכנסת, בבית גם אותו רואה הייתי

הגיע כך ואחר ביום, דפים שבעה למד הוא שבהתחלה מספרים במשפחה עצומה. הייתה בתורה שלו

ל ב דפים ואחד עשרים יום … כש הייתי מגיע לביתו, הייתי רואה אותו תמיד עם ערמות של ספרים …

כשהייתי חוזר הביתה בלילה ועובר ליד הבית, אני לא זוכר אי פעם שראיתי את חלון החדר חשוך.

בכל שעה היה אור בחדר. מחדש שהרב החידוש ואת הגדלות את להבין מסוגל באמת לא אתה כילד

ליל שבכל זוכר אני אבל בעולם. רב כל כמו לערבית, שבת קבלת בין שיחה מעביר היה הוא שבת

זה התורה'. מסודות סוד לכם לגלות הולך 'אני עליו: חוזר היה תמיד שהוא משפט והיה קהילה,

התורה בעולם מחדש הוא פעם שבכל הרגיש הוא אצלי. חקוק.

גורן. הרב של העצומה ההתמדה עם נפגשנו שבו הזמן היה שבועות היה הוא עשרה מאחת מלמד

ברצף השיעורים כל את 'ותיקין' תפילת עד בלילה ארבעה- בין להסתובב כזה דבר היה לא. חמישה

ובלמדנות. בהלכה שיעורים אלא ווארטים סתם לא ממש, של שיעורים מלמד היה הוא כנסת. בתי

היום באמצע היה אילו שגם ברמב״ם, הלילה סוף לקראת אחד שיעור לו היה – קשה היה להחזיק

ומלמד הזמן כל יושב הרב אבל נושאים, עוברים באמצע ראש. בו ) חיים אקשטיין, חכמת שלמה, ט '

בסיון תשע ו" ', בשבע. '(

איש": מפני תגורו "לא

סיפר ה שפירא- אפרת הגב' נכדתו, בו להביט רק לא וההזדמנות הזכות לי הייתה כשבגרתי, רוזנברג:

אל מדמותו, פסיבי באופן ולספוג מהצד במטבח בסלון, הספה על ארוכות שיחות אתו לקיים אף א

בייחודיות להרהר כך ואגב הספרים, הררי מאחורי בחדרו או משותפת ארוחה הכנת כדי תוך

כלפי מטיח אותו לשמוע וניגודים. פנימיות סתירות מלא אדם של דמות דמותו. של ובמורכבות

כיפ ביום נעילה תפילת כל לפני שנה אחר שנה שמיא, את שנים חמש במשך חרץ הקב״ה איך ור,

מתוך למשפט אותנו להעמיד ממנו ותובע משפט, ללא ותינוקות ילדים וחצי מיליון של גורלם

בשמחת הקודש ארון לפני ומכרכר מפזז אותו לראות כך אחר ושבוע בו, שנצלח מוחלט ביטחון

ושכ בחיי עדה הייתי שלה ביותר והסוחפת האנרגטית הנלהבת, התורה לשחזר הצלחתי לא מותה

מותו. מאז

המשפחתי, הסדר ליל פתיחת עם פסחים במסכת סוגיה על עמוק ליטאי בפלפול מדבר אותו לשמוע

של המיסטית גבול על אקסטטית חסידית בשירה בו לחזות כך אחר שעות אבל “ לנו זכר שבשפלנו

ה ליל סיום עם כולו הסלון לאורך ריחוף כדי תוך מצרינו" ויפרקנו ראשון, בגוף ממנו, לשמוע סדר.

שנדרש ההלכתי האומץ ועל וממזרים עגונות להתרת העמוקה והאנושית הערכית המחויבות על

הבית להר הכניסה את מתאר כשהוא מעל ומרחפת מהגוף יוצאת שלו הנפש את לראות אך לכך,

אח דקות אבל חלק, שעליו במישהו בתקיפות נוזף אותו לשמוע הכותל. שחרור עם לראות כך ר

כתפו. על שבוכה תקווה וחסר נדכה עם בחדר מסתגר אותו

אבל המורכבת. דמותו את לפענח מצליחה שאני הרגשתי אליו, גדולה כך כל בקרבה שגדלה כמי

אחד; לאף מחויב או כמייצג עצמו את ראה שלא בודד" "זאב היה סבא קל. היה תמיד לא זה לציבור

לדר ולא למפלגה לא למגזר, לא והאישית הרוחנית הערכית, ההלכתית, זו שלו, הפנימית האמת ך.

– גוף. או אדם אף בעיני חן למצוא הצורך ולא אותו, שהדריכה היא יותר מפיו ששמענו המשפט

איש' מפני תגורו "'לא הייתה: ונכדיו, ילדיו לנו, העביר שאותה חייו של המנטרה אחר, משפט מכל

- מהקב״ה רק מפחד "אני.

ובאמ ראתה המפד״ל של בימיה הדתית הציונות הקווים, את שחצה בוגד מעין בו ראו החרדים ת,

השמאל המפלגה, עמדת עם קו יישרה שלא ההלכתית עצמאותו בגלל האם מחללית שסטה לוויין בו

וחשתי בדידותו את כאבתי סיני. ולחבל הגולן לרמת בנוגע מפסיקתו התאכזב והימין ימני, בו ראה

עמו תסכול רב דרכו: הייתה שזו הבנתי השנים שנקפו ככל אבל מספיק. מוערך אינו שאולי כך על ק

על- רבה במידה אבל מגזר, לאף שייך לא תלמידיו. כולם רבה שבמידה תלמידים, ללא ומייצג מגזרי

שמתפלפל בתורה ענק גאון וסוחף. חם חסיד בבד, ובד מחשבה, וחד רציונליסט שכלתן, כולם. את

גדולי עם הר ביערות סוסים על איתם ולדהור לנכדים סיפורים להמציא ואוהב יודע אבל הפוסקים,

מפני גר לא שאכן ומצחיק, צוחק אדם, אוהב רגיש, אבל בזה, זה וטוחנם הרים עוקר תקיף, כנען.

ניגודים. של איש איש.

וגיבור גדול:

קרים איל הרב לצה״ל, הראשי הרב: סיפר שלום מלחמת של בעיצומה משעות החל עמדנו הגליל,

ביירות. לעיר מזרחית החפ״ק גג על ואני, הארטילריה קצין החטיבה, מפקד הבוקר יום אותו כל

עשרה מעל ביירות. אצטדיון באזור המחבלים ארגוני על ארטילרית, אש בהנחתת עסקנו שישי,

השבת. כניסת אחרי גם לטווח ונאלצנו החטיבה, לטובת הוקצו חת״מ גדודי זמן בין לפני מועט

ז״ל גורן שלמה הרב הגאון ניצב מולי והנה לאחור הבטתי בכתפי. נגיעה חשתי השמשות הרב )אז,

לישראל( הראשי. לדעת: תבע הוא כאן?" עושים "מה השבתי: ביירות על ארטילריה מטווחים

הבוקר". משעות הוספתי: כאן?" עושה הרב כבוד "מה השיב: הוא הבעיות את לבדוק "באתי

הקרב בשדה "ההלכתיות שאלתי: לשבת?" הביתה חוזר הרב כבוד "כיצד השיב: הוא ואני "הרמטכ״ל

מסוק". באותו יחד

הדור שגדולי בשעה הפלטה, על האוכל אם בודקים הדור שגדולי בשעה השמשות בין שבת ערב

בשטח. הבעיות מהן בדק הוא לחלוטין. אחר דבר בדק הוא עירבו, או עישרו אם בודקים הוא אכן,

היה לא הד גדול ו ר, אלא והגיבו הגדול ר שבדור ירושלים, ח״א, מלחמה קשרי שו״ת בפתח, )מובא

תשנ״ט בעודו הגליל, שלום מלחמת בעת הגר״ש של תמונתו את ובתעצומות' 'בעוז בספר וראה

תותחים סוללת מתוך פגזים יורה לישראל הרה״ר בבגדי לבוש (.

"… לע ככוכבים הרבים מצדיקי ועד ולם ג( יב, )דניאל, ":

הרב של ותלמידו נהגו שלום, אריה הרב: סיפר "הסדר את לערוך שנה בכל יצאו ומשפחתו הרב

צה״ל. אלופי הרמטכ״ל, הוזמנו זה ל״סדר" הגדולים, הצבא מבסיסי באחד צה״ל של המרכזי"

כך, כדי עד הבסיסים. בתוך בחג מלנסוע להימנע צריכים היו האורחים ש שבמקרה האלופים אחד

מפתחות את ממנו לקח הרב ביטחונית, מסיבה או חירום נסיעת הייתה לא וזו בבסיס בחג נסע

החג צאת עד במקום והשאירו הרכב. הנוראים, הימים לפני שנה, מידי התעוררות" "מסע הרב קיים

צה״ל בבסיסי ב מלווה כבוד במסדר לבסיס מתקבל היה הרב עם. וברוב מרשים היה המעמד. אופנועי

ברבים. שמים שם וקידוש ותפארת מלכות ממש המעמד. כל את שלוותה הצבאית המשטרה באופן

החיילים עם להתפלל הכיפורים ביום ובעיקר בחגים גם צה״ל למחנות לצאת היה רגיל קבוע מדי.

השנה, ימות בשאר הנח״ל. של הטירונים במחנה הכיפורים יום לתפילות אליו הצטרפתי שנה

בערבים, מקום ובכל חייל לכל חופות לערוך נוהג היה אחרים מרבנים לבקש יכול שהיה אף על

אליו. שנדרש חשוב בטחוני צורך היה כן, אם אלא, סירב, לא מעולם אלו, משימות שימלאו הרב

לכל מחלקים היינו אותה לקרב, יציאה לפני תפילה כגון: צה״ל, לחיילי מיוחדות תפילות חיבר

ה בעת החיילים לקבל שדרשו החיילים עבור כאלה, תפילות ב״אלפי" מצוידים היינו תמיד קרבות,

לליבם. קרובה ושתהא בפיהם שתיאמר זו תפילה "מחניים" בשם תורני עלון להוצאת דאג הרב

הרב של תורניים ומאמרים הלכה פסקי קובץ בכל כאשר מאמרו )מתוך צה״ל מחנות לכל שהופצו

" אשרי אדם עז לו בך, מסיל ות בלבבם " החמ״ד(. אתר תשע״ז, חורף,

ומדינה תורה:

ה רב גורן היה רגיל ללמד שבמקרה של התנגשות בין ההלכה לפקודת המפקד, כל זמן שאין מדובר

בשעת קרב או במצב של חשש פיקוח נפש, יש לסרב פקודה ולקיים את ההלכה. על עניין זה התעמת

עם הרמטכ "ל לסקוב, עד שראש הממשלה ושר הביט חון דאז מר דוד בן גוריון הכריע לטובתו ונזף

ברמטכ "ל. בהיותו נשיא ישיבת הר ברכה, זכינו שהכין את שני המחזורים הראשונים בישיבה )הר-

(ברכה לקראת גיוסם לצבא, בסדרה של שיעורים. נוכחנו לדעת עד כמה עמדה זו הייתה עקרונית

בעיניו. את השיעור הראשון הקדיש למצוות הגיוס, ואת השני הקדיש לחובה לסרב פקודה כשהיא

מנוגדת להלכה ) מלמד, אליעזר הרב 'בשבע', ' רביבים ' ט, "ז בחשון תשע " ז(.

ור אלוף ברב מעשה מטכ״ל:

גורן הרב של המסור ותלמידו נהגו שלום, אריה הרב: סיפר כאשר עדיין זצ גורן הרב היה " ראשי רב ל

בצה "ל, הרבני בפני להעלות צריך היה ם הראש "דקר" הצוללת של היעדרה נושא את לישראל יים

על כדי תוך העגונות. תיק בעניין במדרגות ייתנו בניין משרדי הרבנות הראשית לישראל, שמקום

מושבה היה אז בבניין " היכל שלמה " בירושלים הרמטכ לקראתנו ירד, " רבין יצחק אלוף רב דאז ל

ז" הרבני אצל היה הוא שאף ל. ם דומ בעניין הראשיים ה. . . הרמטכ של יחסיו " ע ל ם מו " היו גורן הרב ר

שמחה באירועי בעיקר זה, אצל זה משפחתי ביקור לבקר פעם מדי נהגו ואף והדוקים מצוינים

גר על נפגשו השניים למיניהם. ם )יו רב. זמן מזה התראו שלא כפי זה לקראת זה ושמחו המדרגות ם

קוד ם הרמטכ משותפת(. מטה בישיבת ישבו לכן " הקדי ל "שלו באומרו: הרב פני את ם ם אלוף כבוד

די התנהלה הזאת הקצרה השיחה גורן"! אלוף "רב לומר שיש ואמר אותו תיקן הרב מיד גורן". הרב

ברצינות ולא חשתי שיש כאן בדיחה כלשהי. הרמטכ "ל שוב חוזר ומתקן: " אתה. אלוף הרב גורן,

אני, רב אלוף, מדוע אתה טוען שאתה רב אלוף גורן "? ! מ שיב לו הרב: " אתה הרמטכ "ל ואני רב

אלוף!" הרמטכ "ל אינו מוותר ובמבט של חיוך על פניו מבקש הסבר לדברי הרב. פונה אליו הרב

ואומר לו שהוא מוכן להסביר לו את הדברים, אך הוא חייב להבטיח לו שיזכור אותם היטב לעתיד

לבוא כאשר יישא בתפקידים ממלכתיים אחרים. הרב הסביר שאמר את דבריו כ פי שאמר מכיוון

ש" כתר תורה קוד ם לכתר מלכות " את זה צריך לזכור תמיד ול ןכ, רב קודם לאלוף … חוברת רוחו, )בעז

עמ' תשע״ז, סיון מלאכי, קריית צבאים הקדם המכינה גורן, שלמה הרב של ולזכרו לכבודו מאמרים

48-49. (

פעם אחת הגיע לרב גורן מכתב אנונימי מחייל שסיפר ש מחייבים את החיילים בבסיס חיל האוויר

לשתות חלב אחרי בשר, כיוון שהרופאים אמרו ששתית החלב מועילה לבעיות אבק שהיו קיימות

שם. הרב גורן החליט להגיע לשם בהפתעה. כיוון שהבסיס היה במקום סודי, הרב גורן ביקש מנהגו

להמתין במקום מסתור בסביבת הבסיס, וכשהגיע רכב צבאי עם עוקב מים, הורה לנהגו לנסוע

אחריו עד שהגיעו לבסיס. כשנכנס הרב גורן למטבח סיפרו לו שאכן פוקדים על החיילים לשתות

חלב בסיום ארוחה בשרית. כשבירר מי נתן את הפקודה, הגיע אל המג ד", שאמר לו שאלו הפקודות

ואין אפשרות לשנות אותן. הרב גורן אמר לו שהוא זה שמכתיב את הפקו דות, ומכיוון שהיה בזה

צורך רפואי, התיר לשתות את החלב שעה לאחר סיום הארוחה הבשרית. לאחר מכן יצא מהבסיס

והלך לומר תהלים בקבר רשב י". לאחר שהעריך שסיימו שם את ארוחת הצהרים, הורה לנהגו לחזור

לבסיס ומצא ששוב פקדו על החיילים לשתות חלב מיד לאחר הארוחה הבשרית. בעקב ות זאת זימן

את המג "ד למשפט בקריה בפני הרמטכ "ל יצחק רבין. המג "ד הודיע לרבין שאם יעמידו אותו למשפט

יעזוב את הצבא. הרמטכ "ל ביקש מהרב גורן שיוותר על המשפט, ואף ציין שמדובר במג "ד ממשפחה

חשובה מאוד. אבל הרב גורן התעקש שיעמידו את המג "ד לדין גם אם בעקבות זאת יעזוב את הצבא.

וכך היה, יצחק רבין ז״ל שפט אותו והמג "ד עזב את הצבא ) הסיפור מהרב אריה שלום (.

פעם אחרת, מג ד" אחד רצה לבדוק אם חייליו הדתיים יצייתו לפקודתו, והורה להם לטפל בטנקים

בשעת סעודה מפסקת שלפני יום הכיפורים, וכך נכנסו לצום בלי שאכלו בצורה מסודרת. הרב גורן

לא הסכים לשום פשרה זולת סילוקו המידי של אותו מג ד" מהצבא. וכך נהג תמיד, יחד עם הידידות

העמוקה שה י יתה לו עם קצינים רבים, כשהגיעו הדברים לידי פגיעה במצוות התורה – לא ויתר. לא

מעט קצינים הודחו או שקידומם נעצר בעקבות פגיעה בקודשי ישראל ובקיום המצוות. עמדתו

הי י תה שקצין אשר קדושת מסורת ישראל אינה בראש מעייניו אינו ראוי להיות מפקד בצה "ל

ולשלוח חיילים להילחם למען עם ישראל תשע״ב(. בטבת כ״ד רביבים, בשבע, מלמד, אליעזר )הרב

ישראל מחנה בראש התורה ספר:

לרב ה', ברית ארון הולך לקרב היוצא ישראל מחנה בראש שלום: אריה הרב סיפר ברור מאוד היה

כל את מעודד הטור בראש התורה ספר בקרב. לניצחון ישראל מחנה את יוביל התורה שספר וחיוני

מדי היה השנייה, בידו להחזיק נוהג היה שהרב בשופר רוחם. את ומרומם הקרבות בעת החיילים

מלחמה- תבואו "וכי "הנרדמים" את לעורר בו תוקע פעם לכן והרעותם". ממפקדי דרש היחידות

הפורצת ביחידה הטור, בראש תמיד משובץ להיות הקרבות, בעת הגיע אליהן שהמח״טים פעמים, .

מודע היה ז״ל רבין יצחק הרמטכ״ל אבל הפורצת, ביחידה שיבוצנו את לאשר חששו והמג״דים

שהרב שביקשו ומח״טים מג״דים היו לעומתם, הרב. של בקשתו את תמיד ואישר העניין לחשיבות

יהיה חטיבת מפקד ז״ל גור מוטה כגון הקרבות רוח את המובילים מן ויהיה בחטיבותיהם משובץ

הימים ששת במלחמת הצנחנים. . ע" פעם, לא הרב, נשאל כאשר י יוצא הוא כיצד הצבא מפקדי

אמתית הייתה תשובתו פלדה? ובכובע בשכפ״ץ לבוש או כלשהו נשק כלי בידו שמחזיק בלי לקרב

מאוד, עד ונוקבת החזקה ואמונתו רוחו עוז על הצבא מפקדי כל הרב את והעריצו העריכו בגינה

נהגי איתי הולך אליי וצמוד לידי, תשובתו: הייתה וכך וגואלו, ישראל צור ידי על ישראל בביטחון

שיהיה… הצורך… לשעת "עוזי" מקלע תת ועמו מקום, לכל אריה שבידי התורה שספר ספק לנו אין

ועל עליו מגן המחנה את ומובילים נמצאים שאנחנו רגע ובכל שעה בכל צה״ל חיילי כל צריך ואם

עליהם. לסמוך שניתן טובות בידיים נמצא הנשק הרי נשק, מכלי גיבוי זאת בכל ימי בכל לפיכך,

הצבאיים לרבנים ובראשם היחידות לכל הרב הורה הצבאית, הרבנות שקיימה וההשתלמויות העיון

הדת, ולקציני החילוץ, כוחות אחרי הנגררים חלילה, ולא הראשונים להיות תמיד המחנה. את להוביל

כולם" אחרי להיגרר ולא כולם את להוביל צריך "מנהיג אמר: הרב תמיד לכן. קודם נהוג שהיה כפי

מאמרו )מתוך " אשרי אדם עז לו בך, מסילות בלבבם " החמ״ד(. אתר תשע״ז, חורף,

" באמת לעבדך לבנו וטהר ":

ביום י״ח כסלו תשמ "א מנתח שאף לאחר וזאת בארה״ב, פתוח לב ניתוח לעבור נאלץ גורן הרב

ישראל ד״ר חתנו, סיפר לניתוח הרב של ההכנות על עריכתו. על אחריות לקחת הסכים לא בארץ

לקליבלנד, נסענו אז הרב את לנתח מפחד שהוא לנו כתב בארץ ביותר הגדול הלב מנתח תמרי:

ארה" נשיא שהיה הרב של המרדים ההרדמה, בערב מיוחדת. השגחה עליו שישגיחו לביה״ח צלצל ב

תהילים. יודע הרב לי. אומר הוא ואז תהילים הרב עם אומר אותי שמע מצרי, ממוצא קופטי נוצרי

ניתוח, לחדר הולכים אנו למחרת, דברים. הרבה עוד יודע הוא לי אמרתי לבנו "וטהר שר והרב

ה באמת", לעבדך את הכריח וא כל האחיות הרופאים ואת הגויים את אותם לימד הוא אתו. לשיר

אתו לשיר מהם ודרש המילים ביחד וכך, אתו ושרו עמדו האלו הגויים כל על הושכב הרב אח״כ.

המרדים על לי אומר הוא ואז אותו להרדים ומתחילים הניתוחים שולחן – ירדים לא בחיים "הוא

לש אגמור שאני עד אותי אמר שהרב עד נרדם. . לא והרב חומר יותר שם המרדים לשיר. והמשיך יר"

מתחת חבש הזה המצרי הניתוח, כל במשך נרדם. הוא זאת אמר שהוא ואיך לשיר" גמרתי "אני לי:

ראש. כיסוי לחבוש צריך הוא ושלכן, קדוש' 'איש לי: ואמר כיפה ההרדמה לכובע

הוא" קדוש אלוקים "איש:

על תורת לימודי מפי גורן הרב של הנסתר ורבו מורו הנזיר' 'הרב הקדוש חותנו גיסו העיד, הרב

כהן: ישוב שאר גאונות לקנות זכה בנגלה, לכולם: שידוע מה התורה. בלימוד כימים לילות עשה רבנו

של מצויה בלתי בקיאות חדרי בכל לומר אפשר זכאי בן יוחנן רבן על חז״ל שאומרים המאמר תורה.

פקפו בלי לא ואגדות. בהלכות וספרי, ספרא במכילתא, ובירושלמי, בבבלי, בקי היה הוא רבינו. על ק

ולילה. יומם בתורה גדול עמל ע״י ומעמיק, יסודי באופן בו בקי היה שלא דבר הניח לא שעדיין מה

פורסם: בתורת גדולתו היא שם הנסתר. שימש את זצוק״ל הנזיר הרב חותנו. . . לשלמה, )המעלות

הרב תשנ״ו(. )עורך(, אלפסי יצחק

תפילותיו מדרגת על גורן הרב של אלפסי: יצחק הרב העיד תפילתו הייתה לאחר טבילה במקווה

ונעשתה בדביקות ובהתרוממות רוח. מי שלא ראה תפילותיו הארוכות בימים הנוראים, ברגשי

קודש, לא ראה תפילה כנה מהי כ״ה חסדים, וגמילות עבודה תורה )'הצופה', תשנ״ה( חשון.

דמבינסקי: קובי הרב שהעיד וכפי מאודו בכל גורן הרב הרגיש החורבן צער את גם לקרוא מגילת

איכה עם הרב גורן – זאת חוויה שלא זכיתי לשמוע שוב בשום מקום אחר. הוא היה ממרר בבכי

על ירושלים. זה משהו שאתה חי אתו, כשאתה שומע רבנים אחרים קוראים מגילת איכה – זה

נשמע לך שמח בהשוואה לזה. כמה פעמים עליתי אתו בתשעה באב להר הבית, לבית הכנסת

ה' מחכמה ', שמתפללים בו פעמיים בשנה – ביום כיפור ובתשעה באב. זה בית כנסת מיוחד, הרב

גורן הנהיג שיתפללו שם בנוסח המקדש, לא יענו אמן אלא ' ברוך שם כבוד מלכותו ' ועוד. הוא היה

נכנס, מ סתכל מהחלון על הר הבית לפני תפילת מנחה, רואה את הערבים ואומר ': נו, עדיין שועלים

מהלכים בו ' ומתפלל תפילה של תשעה באב ) חיים אקשטיין, חכמת שלמה, ט ' בסיון תשע ו" ', בשבע. '(

במיוחד לווילנה נסע תש״ן ובשנת ישראל גדולי של קבריהם על ולהתפלל לפקוד הרבה אף גורן הרב

לש ו כך ם שסיפר כפי: איש הגדול, רבינו של ציונו על להשתטח שאוכל כדי רבים מאמצים עשיתי

זצ״ל הגר״א אלקים, סליחה ממנו לבקש ובמיוחד תורתו, במאור עינינו שיאיר עלינו רחמים ולבקש

וב האלקים כמלאך הוא הלא זה. בספר ביטויי אלו באי בכבודו ח״ו פגמנו שמא ומחילה ו יסלח ודאי

לנו וכן 12(, עמ' והגר״א, )הירושלמי מלפנינו. . היא שגגה כי, עשה גורן הרב שזכה עד רבים מאמצים

רשכבה״ג של ציונו אל גם להגיע מרן רב י מחנה בתוככי כיום )שנמצא מקובנה ספקטור אלחנן יצחק

הנפשי הסיפוק את וציין האחרון" בדור העגונות מתירי "גדול שהיה התבטא עליו ליטא(, צבא שהיה

תשנ״ב תמוז כ״ח אדומים, מעלה ההסדר בישיבת שיחה )הקלטת ציונו את לפקוד כשזכה לו

בידי(. שנמצאת

ה דמות שאות ו ה העריץ שמ על ואשר מכל יותר גורן רב ה קרא לישיב שהקים: ה "האידרא31 ישיבת "

היה יוחאי בר שמעון רבי התנא. דמבינסקי קובי הרב סיפר, ג הרב של בקהילתו גדל אשר בת״א: ורן

בשביעי של פסח, בסיומה של " סעודת משיח " אשר התקיימה בבית הרב ובה היו שותפים כל בני

הקהילה, עת היה הרב פוצח בשירת " ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ", היה ניתן לראות את

אהבתו הגדולה למורו ורבו שאליו היה קשור בנימי נפשו, התנא רבי שמעון בר יוחאי תפ )על ילות

הכהן( מנחם הרב של בדבריו לעיל ראה במירון רשב״י של בקברו גורן הרב שערך 'הותיקין'.

הנסתר: תורת

ראובן נועם הרב חברי, לי סיפר מ, לומדי זה סיפור שמע אשר בירושלים "אריאל" במוסדות ביהמ״ד

המעשה: בעל יוסף הגר״ע של מפיו ישירות

31 הארמית המילה של העברי התרגום גורן הוא 'האידרא'. בחלק המופיע מיוחד במעמד הסתלק רשב״י כידוע,

הזוהר. שבספר זוטא' 'האידרא הנקרא:

א רבי גורן, הרב של אביו נפטר כאשר עובדיה הרב הגאון הגיע תש״כ(, כסלו )יד' גורונצ׳יק ברהם

חבר הימים באותם שהיה יוסף ביה ד" האזורי בירושלים הראשי הרב אז שהיה גורן הרב את לנחם

והמנחמים המשפחה בני שאר עם הבית בסלון ישב יוסף והרב פנימי בחדר ישב גורן הרב לצה״ל.

גורן לרב לקרוא הבית בני שלחו השונים. הגיע לא גורן הרב אולם, הגיע. יוסף שהרב לו ואמרו

שהה שבו הפנימי החדר אל בעצמו ללכת החליט יוסף הרב אשר עד מה זמן הדבר נמשך כך לסלון.

גורן. הרב כאשר הוא גדול בריכוז הנסתר בתורת והוגה יושב גורן הרב את ראה הדלת את פתח

מאוד יו הרב של בכניסתו כלל הבחין לא אשר עד לחדר סף.

הח״ן תורת ללימוד ישיבה לפתוח ממנו וביקש גץ יהודה מאיר לרב גורן הרב פנה תשל״ה באב בטו'

401 עמ' גץ הרב יומני )עורך(, רז שמחה הכותל, )רב תשס״ג ירושלים מבשר, קול. (,

ה' ישראל מקווה:

טהר מקווה לבניית תורם למצוא גץ יהודה מאיר הרב הכותל, לרב סייע גורן הרב ללשכתו. סמוך ה

שחפץ עת בכל במקווה טבל והוא גורן לרב מפתח מסר גץ הרב גץ הרב את גורן הרב ראה פעם.

חצות לפני שישי ביום הוא מדוע גורן הרב שאל בבוקר. שישי ביום טבילה לאחר מהמקווה יוצא

השתא החמישית? ! השעה לפני שלא ובטח מאוחר שיותר כמה לטבול הורה האר״י והרי היום, ה

גורן הרב דברי לשמע גץ הרב – בבוקר. שישי ביום טבילה על מדובר לאר״י הכוונות בשער הלא

הספרדים ואילו האשכנזים, לומדים שאותו חיים" עץ "פרי בספר שיבדוק מתלמידו הרב ביקש

שם שמובאת וראה התלמיד בדק ואכן גורן. הרב של לסברתו מקור יש האם בו, לעיין ממעטים

לט שיש הדעה 408 עמ' )שם, לשבת סמוך שיותר כמה בול. (

סגול ות לשמירה:

ברכה הר היישוב רב מלמד, אליעזר הרב: סיפר זכינו והרב גורן הסכים לפרוש את חסותו על הישיבה

בהר ברכה ובמשך כשנתיים, עד שנפל למשכב ממנו לא קם, היה מגיע מידי שבוע להעביר שיעור

בישיבה. באותן שנתיים )תשנ״ג- "תשנ ד( זכיתי להתקרב אליו מאוד. אף שהדרכים היו מסוכנות מעט,

ורוב תושבי יש ע" כבר נסעו ברכבים ממוגנים מפני אבנים, הוא היה נוסע להר ברכה ברכבו הרגיל

עם נהגו, ולא חשש כלל. היה מקפיד לומר לפני הנסיעה את הפסוק: " ויסעו, ויהי חיתת אלקים על

הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב ) " בראשית לה, ה ( ואמר שזו סגולה בדוקה

לשמירה במקומות מסוכנים, וכך נהג גם כשהשתתף במלחמות 'בשבע'( וגיבור, )גדול.

אותי ששומרת עליונה השגחה עלי שיש ולמדתי הרגשתי אירועים מהרבה כתוצאה גורן: הרב סיפר

עליה. לסמוך יכול אני השמים. חסות תחת נמצא ואני ירו רבות פעמים פחדתי. לא פעם אף לכן

ובתעצומות )בעוז בי פגעו לא פעם אף ה' בחסדי אך לעברי, , מורה- רמב״ם, 322וראה עמ' נבוכים

יח'(. פרק ח״ג,

זמ הכותל רב של )בנו גץ יאיר שנספה לאחר קצר ן הקדושים, והמקומות המערבי הרב יהודה מאיר

ושתים. שלושים בגיל גץ( גור הרב הציע על ולהניח שנולד תינוק, של ברית דם לקחת גץ לרב ן

שכן להצלחה, כסגולה הבית משקופי משקופי על והקורבן המילה דם את מרחו שבמצרים כשם

מפורענות מצילים מצוה שיירי לדורות אף כך מפורענות כהצלחה הבית ברית דם גץ הרב השיג.

פ ועל האלמנה, כלתו בית משקוף על זאת שימרחו וביקש 382 עמ' הכותל )רב ביתו תח. (

הלקט: חתימת

גורן הגר״ש מו״ר של ואישיותו דמותו להנחלת הקשור בכל חובתנו ידי יצאנו טרם זה קצר בלקט

למועד חזון עוד ואי״ה, הבאים לדורות זצ״ל. המקום את קיבלה לא הפנים ורבת המגוונת אישיותו

בי ספסלי חובשי ובקרב הישיבות בהיכלי לה הראוי רבים. אינם עדיין תורתו ולומדי המדרש ת ניתן

מסוימים ת״ח של חריפה( להתנגדות אף )ועיתים מסויג ליחס מרכזיים גורמים מספר למנות ובציבור

תופ כלפי התורה סי גורן. הגר״ש של ודרכו דמותו

ג א. ושקידתו האמתית דלותו המפליאה בתורה עם ביחד ה׳עילויי32 אופיו ופחד חשש יצרו '

מי בקרב "גדולים". של מסוימות בתבניות שהורגלו

ב. עצמאותו המחשבתית, אומץ לבו, תקיפותו והעובדה שתמיד אמר מה שחשב ללא מורא

מאיש ל גרמו אלו כניעה של התנהגות לדפוס שהורגלו וצייתנות התנהלותו את לפרש

וכו' "גדלות" כ״גאוה", – מה את בצבא לבצע הצליח אלו תכונותיו משום שדווקא בעוד

שביצע.

ג. היותו גורן הרב של במדע33 גם אם כי בתורה רק לא גדול באשר ידיעותיו רוחב והשכלתו

הקיף תחומים גם רבים מובהקים34 הלכתיים שאינם זאת, ובכלל באוניברסיטה לימודו

ת35אליה העברי לשם הרצוג הרב ע״י נשלח רכ תשי כלים )כדוגמת שפות עתיקות,

פילוסופיה כ ולימודים מתמטיקה, לליים( שי סייעו בידיו לההדיר את התלמוד הירושלמי

לצה״ל כניסתו טרם בחיים ייעודו את ראה שבכך. כן, כמו נזהר מאוד ש ללמוד לא כלל שם

את תחום היהדות" "מדעי בכל והקפיד השנים שם שלמד ל ערוך כסדרם תמידים, גמרא דפי

יום בכל רבים וככ ו לישיבת הגיע שיכל ל חברון ל לימוד ע סדרי רב.

ד. זה ובכלל ב״מחקר" עיסוקו א. תולדות לספרי הזדקקותו ה ) עמים ובכללם בן יוסף ספרי

חשמונאים )ספרי חיצונים ספרים מתתיהו( ומכבים ( ועוד המציאות את לברר מנת על

לנו המקובלת ההלכה עם אותה וליישב ההיסטורית זה ובכלל את למנות גם ניתן עיסוקו

התנאים במדרשי ה תוספת א ומק ב עיסוקו ב. ההלכה. פסיקת לשם נוספים ורות גרסאות,

נוסח ים יד כתבי ובהשוואת – עולם גדולי בו עסקו אך הישיבות בעולם רווח שאינו תחום

– ) הגר״א מרן ובהם שבדר כ הלך ו גורן הרב בס והירושלמי" "הגר״א המופתי פרו את ועשה

ובמחשב בהגות עיסוקו ג. נקייה(. כסולת הירושלמי התלמוד ומהותם סודם לבאר מנת על ה

רבו )כחזון והפסיקה ההלכה עולם עם ולחברם ישראל ומועדי חגי של, בפתח קוק הראי״ה

ח״א הקודש אורות, ה איחוד בעניין ה ו לכה ה אגדה(.

32 רוזין יוסף הרב אמתיים: עילויים עוד כאן נזכיר הגאון הרוגוצ ' ובי, הרב שלמה פּולְיַצֶ 'ק העילוי ממייצ ' יט הגאון,

ועוד צימרמן חיים הרב הגאון סילבר, אליעזר הרב – אודות ושמע שקרא מי כל להסברים זקוק לא אלו עולם גדולי

נוספים.

בר- משמחות 33באחת מדע הרבה ותלמד תורה הרבה ש״תלמד החתן את ברך נכח בהן."המצווה

34 זצ״ל שפירא ברוך הרב המקובל הצדיק ואת זצ״ל נדל גדליה הרב הגאון דומה אופי בעל שבענקים ענק. נזכיר

בת רגיל בלתי וידע מחשבתי דעת רוחב ומבחינת ואת שליט״א מאזוז מאיר הרב הגאון את נזכיר נוספים חומים

שליט״א. פישר שלמה הרב

35 לא הנושא רגישות ומפאת דומים במוסדות למדו שבצעירותם כמה עוד היו האחרון בדור ישראל גדולי מבין

לכך. מעבר כאן נרחיב

ה. וה הלאומית תפיסתו זדהותו העמוקה דגאולה' כ׳אתחלתא ראייתה תוך ישראל מדינת עם

ע אל בדרך ביניים כשלב הפחות לכל או השלישית, הגאולה ידן שלל לראשו קשרה ' כתרים '

מתנגדיו- מאת גנאי וכינויי 'ציוני ' 'מזרחיסט', ', ו צנחן36' עוד בראש עמידתו גם ה רבנות

לישראל הראשית להתנקז אליה ביחס הישנים למשקעים גרמה סביב ו.

ו. תפיסת ה שלו הייחודית הלכה, ממלכתית37 "הלכה שהי מה כפי שלא ידיהם על ", הובנה א

באמת. הקושי על הצביע אלא לדור מדור המקובלת ההלכה על לערער בא לא גורן הרב

הגלות )זמן הזה" "הזמן של קטגוריות ע״פ הלאומיים חיינו את לחדש בבואנו הקיים בהלכה (

ל מבלי ל התחיל ה את שחזר תוקף העליון ב יותר שלה ובזמן ישראל מלכי בזמן שהייתה כפי

הוא לדבר )הד הסנהדרין הרב עם שלו הוויכוח מ. צ בשבת מלחמה עריכת בשאלת נריה

ה הרחבת זהו האם ה נפש פיקוח של יתר בלבד מ מהלכות הלכה שזוהי או לחמה ו׳מ משפטי

המלוכה' של הגדר הרחבת או חיוב הארץ כיבוש ואכמ״ל(. ש כמובן, גורן שהרב לציין מיותר

ב כוחו בכל נלחם ל רגל דריסת מתן ו רפורמים ל קונסרבטיבים בארץ וראה חובה עליונה

מהמדינה'. הדת 'הפרדת ובמניעת המקובלת ההלכה לאור ישראל מדינת בהנהגת

זאת, עם יחד פסיקותיו החדשניות והנועזות – בעניין תיחום גבולות הר-הבית והכניסה

אליו, התרת עגונות, קביעת רגע המוות, ניתוחי מתים והשתלות לכוהנים, רפואה לימודי,

אר של גבולותיה ושלימותה ישראל ץ – עם למחלוקות נרחב כר היוו ת״ח במהלך רבים

השנים.

בכוח אין של ו דרכו אל החרדית מהחברה חלקים של הסתייגותם את מוחלט באופן לשנות זה לקט

אך ולדמותו, אם ידע בציון היושב העם יותר מעט ואורחותיו דרכו על שכרנו זה והיה וביחס.

נסתפק בינתיים, למתנגדיו, ב שיחמירו בכך דאורייתא איסור ביזוי של ת "ח מנשוא עוונו שגדול

מדוע גורן הרב של עדותו את לכאן לצרף אמרתי הללו הדור ליצני 36עבור ובזה צניחה בקורס להשתתף בחר

יום הרב: סיפר וכך קלון פניהם ויימלא עליו המלעיזים של פיהם ייסכר אחד היה תמרון צניחה של כל הצנחנים גדוד

בצפון ליד חניתה, שם היה שדה תעופה בריטי נטוש. היו שם שבע מאות צנחנים, והמצנחים לא היו מניילון אלא

ממשי לבן ‑ צהוב. הלכתי לראות את תרגיל הצניחה ואמרתי בזמנו( הצנחנים חטיבת )מפקד לאריק: " הצנחנים

עם המצנחים הלבנים נראים כמלאכים. אבל איך זה יכול להיות שמלאכים אוכלים טרף "! ? אריק, בתגובה לדברי,

אמר לי שיעשה איתי עסקה. הוא הציע כך: " לנו אין אף צנחן דתי, ולכן הצנחנים לא זקוקים לכל ענייני הדת.

ברגע שאתה מביא לי את הצנחן הדתי הראשון, אני מכשיר את המטבחים, אתן לך לבנות בית כנסת ונפסיק

להתאמן שבעה ימים בשבוע." אמרתי לו: " אני מקבל את ההסכם הזה, ואני אהיה הצנחן הראשון ". הצטרפתי

לקורס צניחה. לפני סוף האימונים של הקורס שברתי את הרגל והלכתי שלושה שבועות עם גבס ועם מקל. בסופו

של דבר הייתי שמונה ‑ עשר ימים בקורס וקיבלתי כנפי צנחן. הצניחה. . השישית שלי, שהייתה צניחת לילה, הייתה

בשבילי צניחה קשה מאוד כי הרגל שלי הייתה פגועה עדיין. . לפני. הצניחה הראשונה, אי ‑ אפשר להגיד שלא היה

שום פחד או חשש, אבל התגברתי על הפחדים. בלילה שלפני הצניחה חיברתי בכתב יד תפילה לצנחן, שעד

היום משתמשים בה בצבא. . מאז שצנחתי, אריק שינה את כל היחידה שלו. הכשרנו את המטבח, והכשרות

היתה ברמה הטובה ביותר. בנינו בית כנסת, וכל הצנחנים שנפלו בקרבות הונצחו בו. נוסף על כך הם גם

הפסיקו להתאמן בשב ת. זו היתה היחידה הטובה ביותר מבחינת תנאי הדת, ומאז החלו לבוא מאות

מתנדבים דתיים שמילאו את החטיבה תשע״ג(. ספרים, ידיעות )עורך(, רט אבי ובתעצומות, )בעוז

37חייבים אנו למצוא את הגישה הממלכתית לכל בעיה דתית שהיא. אסור להסתפק בפתרונות מתחמקים שכחם

יפה רק לשעה קלה, אלא עלינו לשאוף לפתרונות כוללים על בסיס ממלכתי לכל בעיות הדת וההלכה המתעוררות

93 עמ' הגורן משנת תש״כ, שאול, בר אלימלך לרב מכתב )מתוך בימינו (

שהמחלוקת לאחר )ובוודאי סביבו שככה38 וידוע מעלה של לישיבה שעלה ולאחר הוא חמור כמה

מיטת אחר "המספר של עונשו ן ת״ח"( של.

מהמתנגדים נבקש כן, כמו אשר פעם, מידי בעת ש ילכו לחשם צקון את לשפוך המערבי לכותל לפני

מעולים שוכן – ל בו בחרה העליונה שההשגחה לאיש טובה יכירו רחשי את הביע לבם של הדורות כל

בהטבעת ה חותם על שחרורו רגעי וב הגיעם קבורת מצבת אל רחל, בניה על המבכה – ישכחו לא

האיש את שא ר כי לראשונה לה בישר " לגבולם בנים שבו " ב ותחנונים סליחות אמירת ובעת מערת

ה מכפ ל לה את יישכחו א " היה אשר האיש כארי גיבור " " צר מיד העיר את לכבוש כנמר" ועז כנגד

חלש ים מבית שאו ר רק ב להיכנס יכולים הם זכותו על מבישה בעמידה מסתפקים ולא פנימה

' המדרגה השביעית ' ואין כלות ועיניהם גבירה יורשת שפחה כיצד ורואים ה' אתה ברוך ידם. לאל

בגב ישראל אוזר ורה.

כאמור, הי זה לקט של מטרתו א תוסר המחלוקת כשעננת היום בבוא אי״ה שינבטו הזרעים זריעת

אשר קוק והרב אייבשיץ יהונתן רבי הרמח״ל, הרמב״ם, לרבותינו גם שארע כשם ומדמותו, משמו

רבות בשנים דורם בני את הקדימה שתורתם משום שבדור תורה גדולי חבריהם בידי נרדפו כן ועל

לא דעתם לסף לרדת יכלו הרב של ותורתו דמותו עם גם להתרחש עתיד זה שתהליך ספק שום אין.

גורן.

בקרב מספקת רוחנית בשלות תהיה שיופיע השינוי ניצני על המעידים קצרים סיפורים בשני נחתום

הדור. בני

תל היה עת ההלוויה, שבזמן גורן. הרב של בהלווייתו שנכח יפת, י. הרב חברי סיפר בישיבת צעיר מיד

כשלפתע, הדרך בצד הרב' 'מרכז מישיבת חבריו קבוצת עם ביחד עמד כיצד זוכר הוא הרב', 'מרכז

יודע לא והוא בדברים אותו וביזה גורן ברב פגע שהוא להם ואמר כחרדי הלבוש אדם אליהם ניגש

סליחה. לבקש כיצד

הר של זיכרונותיו ספר עורך רט, אבי ר' סיפר דומה סיפור אחד, בוקר ובתעצומות": "בעוז גורן ב

אותי: ושואל אחד איש אלי מתקשר בבוקר, לשבע ברבע משהו. לך להגיד חייב אני רט? אבי אתה

על גדלתי עשרה ארבע מגיל חיי. כל חרדיים במוסדות גדלתי ברק, מבני וחמש שישים בן יהודי אני

ממז שמכשיר 'ציוני' היה הוא עבורנו, גורן. )הרב( שנאת וכעסנו אותו שנאנו עגונות, ומתיר רים

ב׳עוז הספר כשיצא כעת, ולבן. משחור מורכבים יותר קצת שהחיים והבנו שנים עברו עליו.

לעשות רוצה אני התקשרתי. מיד והבוקר סיימתי בלילה אתמול אותו, לקרוא החלטתי ובתעצומות'

אנ להתנצל. מי בפני לעשות? מה סליחה, לבקש רוצה אני תשובה, מוח, שטיפת עם שגדלתי מרגיש י

הכרתי. שלא אדם שנאתי השנים כל שלו, ישראל אהבת בתורה, גדולתו באמת, היה מי ראיתי כעת

במדינה עשה מה בצבא, עשה מה לציון(. בראשון ההסדר בישיבת )שיחה

38 אמר והאחות, האח בפרשת הדברים שנרגעו אחרי שבועות שמספר העיד וואלף זאב הרב אחד הרבנים מגדולי

גורן הרב כנגד שיצאו ל " "רב": התואר ללא גורן הרב של שמו את שהזכיר מתלמידיו אחד כבר כתבנו את שצריכים

לכתוב. כבר דיברנו את מה שצריך לדבר. את כל מה שצריכים לעשות עשינו. סתם לדבר, אין בזה שום תועלת!"

ולא נתן לו להמשיך לדבר ) מוסף יתד נאמן שבת וירא, תשע ב" (.

בדורו חכם דברי יתקבלו לא לפעמים קוק: הגראי״ה מרן, כתב ו ערכו מכירים דורו בני ואין אינם

כשסרה הבאים ובדורות ערכו. רוממות לפי להשלמתם מועיל אינו ע״כ כ״כ, בדבריו מעמיקים

לאורו רבים וילכו ומתבררים, דבריו מזדקקים אז עינים, המעוור וההרגל הקנאה ברכות איה, )עין

נג(. פסקא פ״ב

של מצבתו מרן הרב שלמה גורן נבג״מ הנביאים חלקת הזיתים בהר:

פה גנוז

שר התורה גאון ההלכה

בקי וחריף בנגלה ובנסתר

מפרש ומהדיר התלמוד הירושלמי

מרן

הרב שלמה גורן נבג "מ

בן הרה "ג אברהם גורונצ ' יק זצ ל"

מכונן הרבנות הצבאית

אלוף הרב הראשי לצבא ההגנה לישראל

הרב הראשי וראב "ד לתל-אביב יפו

הרב הראשי וראש הרבנים לישראל

ונשיא הגדול הרבני הדין בית הבית הר בשערי רבה" ה״אידרא מחדש

וסייפא ספרא מלחמה משיב התורה, ברוח ישראל לקוממיות לוחם

המתים. ועם החיים עם חסד עושה

קודש שבת בליל השמימה עלה

"נשיא לסדר בתוכנו" אתה אלקים

תשנ״ה במרחשון כ״ד

תנצב״ה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

וארא תשעז

בס״ד ירושלים נחלאות, בצלאל, פינת כורזין. רחוב ״תפארת ישראל״ קהילת כורזין.

כח בטבת ה׳תשע

לסופ״ש פ״ש פרשת ״וארא״

וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶה לֵּאמֹר: אֲנִי ה׳, דַבֵּר אֶל פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵּת כָּל אֲשֶר אֲנִי דֹבֵּר אֵּלֶיָך. וַיֹאמֶר מֹשֶה לִפְנֵּי ה׳: הֵּן אֲנִי עֲרַל שְפָּתַיִם, וְאֵּיְך יִשְמַע אֵּלַי פַרְעֹה? וַיֹאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶה: רְאֵּה נְתַתִּיָך אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיָך יִהְיֶה נְבִיאֶָך. אַתָּה תְדַבֵּר אֵּת כָּל אֲשֶר אֲצַוָּך, וְאַהֲרֹן אָחִיָך יְדַבֵּר אֶל פַרְעֹה, וְשִלַּח אֶת בְּנֵּי יִשְרָּאֵּל מֵּאַרְצוֹ.

בפרשת השבוע אנחנו נכנסים לתחילת תהליך הגאולה בפועל, בדרכם של משה ואהרון לפגישה החשובה עם מלך מצרים. בנקודה זו, משה שב וטוען כי אינו יכול להיות שליח ה׳ להוציא את בני ישראל, כיוון שהוא ״עֲרַל שְפָּתַיִם״ — טענה שכבר הוזכרה במעמד הסנה. ¹ לקדוש-ברוך-הוא יש פתרון פשוט: משה יתנבא ויקבל את דבר ה׳, יגיד לאהרון, והאחרון ינגיש את הרעיון לאזני פרעה ובני ישראל.

ראוי לדון ולברר: האם לא די באהרון לבדו? מה הצורך בחלוקת התפקידים הזו?

נקדים אבחנה בהצגת דבר כל מציאות: ניתן לתאר כל דבר כמורכב מצורה ותוכן. באדם — האישיות היא התוכן, הגוף הוא הצורה. במחשב — התוכנה והחומרה. כך בכל דיבור — הלוגוס הוא התוכן, ודרכי הבעת הדברים הן הצורה. אהרון ניחן בכישרון רטורי, אבל אינו נביא גדול כמו רבנו משה. יכולתו של אהרון להבין בדיוק מה הקב״ה רוצה להגיד לבני ישראל היתה פחותה מזו של משה. ולכן היה צורך במשה, שיבין מה שהקב״ה רוצה, ובאהרון, שידע להעביר את המסר הזה לעם ישראל ולפרעה. משה אחראי על התוכן, ואהרון דואג לצורה.

ואמנם, איש הצורה צריך לקלוט ולהבין היטב את התוכן וליצור התאמה בין התוכן לצורה. הלשון שבה מסועברת התורה, לדוגמא, אינה רק אמצעי חיצוני — העיצוב עצמו אינו קישוט חיצוני, אלא נושא בחובו רעיונות עמוקים, ואינו נפרד מן הסיפור עצמו. הנבואה היא דוגמה לכך — כל תוכן נביא מלביש בדימויים שונים ובמילים אחרות, וכולן מלמדות גם צורה.

החיבור בין משה ואהרון בא ללמד אותנו שאי אפשר בלא הרמוניה בין השניים. מי שיש לו רעיונות מחודשים אבל לא מוצא את הדרך להעבירם — חסר. מאידך, לדבר בצורה רהוטה עם תנועות ידיים, מבלי שיהיה תוכן מאחורי ההצגה — זה לא סוד חיים. ואנו חיים בדור שבו העטיפה החיצונית מרשימה מאוד, והדברים הפעוטים הופכים ״מעניינים״ כי מוסיפים להם כותרות וצלצולים. צריך לסגל לעצמנו הקשבה מעבר לתמונות; האם אני באמת מבין, ולא רק ״מתרשם״.

נמצאנו למדים שהקנקן צריך להיות נאמן למה שבתוכו, וכן להפך — להשכיל לצרוך תוכן, ולהקשיב ולהבחין מעבר לתמונות, ולהיות מפיצי דבר ה׳ בנעימות ובהוד.

״מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי״ (תהילים קיט), שבת שלום וחודש מבורך — חנן

שאלה לכל: hanan. bsd@gmail. com | טל׳ 0543982345

---

¹ בפרשה הקודמת ראינו פסוק דומה: ״וְהָיָה הוּא (אהרון) יִהְיֶה לְָך לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵּאלֹהִים״ (שמות ד, טז). וכאן ה׳ אמר שמשה יהיה אלהים לפרעה, ואהרון לאהרון. ואכמ״ל בשימוש המילה ״אלהים״ — משה א-להים לפרעה.

² רש״י (יחזקאל פרק כ): ״נבואה זו ניבא להם אהרון קודם שנגלה הקב״ה על משה בסנה. ראו שם את נבואת אהרון״.

³ חלק מן הדברים שמעתי מהרב יואב שטרנברג שליט״א.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

בטחון בהשם - יוסף הצדיק

הבטחון ""מעלת

הזו– התקופה כל באמונתו נשאר יוסף איך השאלה נשאלת הסוהר ובית פוטיפר בית, המכירה, הבור של

ממשפחתו והניכור הניתוק הקשיים כל? ?

שאליה והאמונה הביטחון מידת את לנו מגלה המלוכה כיסא אל במצרים מהבור הצדיק יוסף של העליה סיפור

המציאות על מצביעים כולם יוסף, של הניסיונות פרעה, של החלומות להגיע. דבר של בסופו אמורים אנו

עולם בורא של מציאותו האמיתית, . היחידה

הפרשה קורות

עַל- עֹמֵּד וְהִנֵּה חֹלֵּם, יָמִים; ּופַרְעֹה שנתיים מִקֵּץ "וַיְהִי, פותחת, הפרשה החלומות פתרון אחרי שנתיים הַיְאֹור".

חלומות- שני חולם פרעה האופים, ושר המשקים שר של יפות פרות שבע אוכלות מראה, רעות פרות שבע

אצל פתרון מחפש מאוד, מוטרד פרעה ומלאות. אות ברי שיבולים שבע בולעות שדופות, שיבולים שבע מראה,

דעתו את מניח אינו פתרון שום המרובים. . יועציו

המדרש העבד על לו וסיפר המשקים שר אליו פנה אז רק להורג יועציו את להוציא החל שפרעה מתי מספר

שנות שבע כי מגלה ו חלומותיו את פותר יוסף יוסף. את להביא שולח פרעה יוסף. החלומות, פותר העברי- מאבדון מצרים את שיציל חכם אדם למנות לפרעה מציע גם הוא כבד. רעב שנות שבע ואחריהן מגיעות. שובע יוסף דבר. יישק פיו על מצרים, כל על שליט נהיה יוסף למלך, משנה להיות יוסף את ממנה פרעה כך, בעקבות

ומנשה אפרים את לו יולדת והיא פרע פו. טי בת אסנת את לאישה נושא הוא גדול, הון צובר השליט,

מכל הדורש נושא עולם. בבורא והבטחון האמונה בחינת הרוחנית, בעבודה גדולה בחינה בפנינו מעלה הפרשה

שהפעיל אחד כח ישנו בבריאה. אחת תנועה רק שיש אותנו מלמדת הפרשה עמוקה. התבוננות מאיתנו, אחד

לעומת העליונה, בהשגחה הבטחון בנושא כשנוגעים אולם, ונים. הש והמקרים המעשים כל את ופועל מפעיל זאת סוגיה על אור מעט לזרות ב״ה ננסה שאלות. הרבה עולות עצמו, האדם על המוטלת. ההשתדלות

החלום בפתרון ההשגחה

בחלומות- ומסתיים מתחיל הסיפור כל הצדיק, יוסף אצל הבור אל אותו שהורידו שלו הנעורים מחלומות

הראש כיצד שנתבונן חשוב המלוכה כס אל. ר היש במצרים, מהבור אותו שהעלו החלומות עד במדבר, ון

פר של החלומות ההשגחה. עניין על אותנו מלמדים עה

ל פִתְרֹנִים--סַפְרּו- לֵּאֹלקִים "הֲלֹוא יוסף, להם משיב הקודמת, בפרשה שנזכרו האופים ושר המשקים שר חלומות

מפרש הזוהר לִי". , נָא, ואומר כן? שאמר הטעם,"מהו בהקב״ה הפתרון לתלות החלום, לפתור צריכים כן. כי

כח יש הפתרון", נמצא ובו הכל קיום הוא שם כי התמונות. כל מאחורי אחד

אֶת-כָל- וַיִקְרָא וַיִשְלַח רּוחֹו, וַתִפָעֶם בַבֹקֶר, "וַיְהִי פרעה, על מסופר החלום, שאחרי בבוקר חַרְטֻמֵּי וְאֶת- מִצְרַיִם,

וְאֵּין- אֶת-חֲֹלמֹו, לָהֶם פַרְעֹה וַיְסַפֵּר כָל-חֲכָמֶיהָ; לְפַרְעֹה- אֹותָם "פֹותֵּר של והחרטומים החכמים היועצים, כל ירדו כשפים קבים "עשרה בגמרא, כתוב פשוטים, אנשים היו לא אלו החלומות. את לפתור הצליחו לא פרעה,

מצרים נטלה תשעה "לעולם

ר שהדברים ועוד החלום, פתרון לו להודיע וחרטומיו, הגדולים חכמיו יכלו שלא אפשר איך, מקשה בחיי בנו ואילו דעת בר לכל פשוט הפתרון כביכול, רעב. שנות ושבע שובע שנות שבע על בפרוש מרמזים שהם מוכיחים,

שתקבור בנות שבע הן. הרעות הפרות ושבע לך שייוולדו בנות שבע הן הטובות הפרות שבע לו; אמרו חכמיו בך? שימרדו ממלכות שבע הן הרעות השיבולים ושבע שתכבוש ממלכות שבע הן הטובות השיבולים שבע.

יתעלה הסיבות מבעל סיבה היה הכל בחיי ממשיך, רבנו כעניין חכמתם אחור והשיב עצתם שסיכל

(ישעיהו יְסַכֵּל" וְדַעְתָם חֲכָמִיםָאחֹור, שכתוב,"מֵּשִיב הפתרון מהם מנע הקב״ה כ״ה.)מ״ד

להגיב או לעשות או וכך כך לומר צריך הייתי חושבים, אנו לנו, שקרה מקרה אחרי רגע שלפעמים כפי ממש

, ללמוד חשוב לנו שעובר מה מכל שאמנם להפנים צריך אחרת… אחרת לנהוג יכול הייתי שאני לחשוב אבל

בהשגחה כפירה של ענין ויש. כאן הסיבות במסובב האמונה את סותר זה

בחלום מההשגחה מסר

ותחת המקרה ביד מסור בעולם שקורה מה שכל ודעתם בהשגחה כופרים הרשעים ועמו פרעה כי ידע יוסף

העולם את המנהיגים הלכת כוכבי. ממשלת

כנרמז העפר ויסוד והחומר הטבע אחר פרעה נמשך שהיה מתוך 'העפר'. אותיות 'פרעה' אומר, בחיי, רבנו

והעפר- המים שהם הכבדים, היסודות שני מתוך חלומות שני השמיים מן לו הראו בשמו, עולות פרות שבע כל על שיש להשגחה סימן היה ורעב שובע לעניין בהן הרמז העפר. מיסוד צומחות שיבולים ושבע המים, מיסוד

בו היום השנה, ראש יום זה היה במקרה לא השנה. בראש עליהם נקבע שבה בדרך והכל הגשמיים, הברואים

העולם כל של הפרנסה בשמיים נגזר בו היום זה הבור, מן יוסף. יצא

והנותן היסודות בעולם המשגיח ית' הוא כי להודיע, ההשגחה, בעניין ית' מהבורא לפרעה מופת היה זה כל

והעונש השכר פי. על ולהחלישם להגבירם בידו לכת. כוכבי שבעה על המושל השליט והוא ורעב, שובע בו (יחזקאל עֲשִיתִנִי" וַאֲנִי יְאֹרִי, "לִי אומר, והיה אלוק עצמו עושה שהיה מפני לפרעה, להודיע צורך היה כך

ג.)'כ״ט

ומנורת7 פרועה חלום קנים

"וָאֵּרֶא לבנו. תשומת את דורש וזה שבע המספר של עניין יש פרעה בחלום שליט״א, שיינברגר הרב, אומר

ֲבַח אֶחָד-- בְקָנֶה עֹֹלת שִבֳּלִים, שֶבַע וְהִנֵּה ֹלמִי; זה האלה השיבולים ששבע מראה אחד', 'קנה וְטֹבֹות". מְלֵּאֹת

צורות- הרבה יש אחת. מקשה בנויה שהיתה המקדש, בית של במנורה כמו אחד. גוף בסה״כ הקנים, צורות

צורות. אחד דבר הכל מחולק, לא זה אבל הבסיס, צורת הפרחים,

זה "אֶל- שכתוב, מה להאיר צריכים הנרות שבעת ב'). ח' (במדבר הַנֵרֹות" שִבְעַת יָאִירּו הַמְנֹורָה, פְנֵי מּול

אחדות של כח יהיה אלא נרות, שבעה יהיה לא שזה לאחדות, יגיע שהכל. ככה

הּוא- אֶחָד פַרְעֹה "חֲלֹום לפרעה, אומר "יוסף הִגִיד עֹשֶה, הָאֱֹלקים אֲשֶר "אֵּת החלקים כל את לאחד. צריך

"לְפַרְעֹה- למראית עין. מראית לפי לא הדברים, את עושה הוא איך של הסוד את לך גילה האלוקים יוסף. אומר

את שמניע משגיח אחד כח רק יש למעשה אולם נפרדים. מרכיבים של כאוסף פועל הטבע כל כאילו נראה עין

בטבע השוני. ם והגילויים ההיבטים כל

מסביר וכך שיש מברסלב נחמן רבי המקדש7 במנורת הנרות את בהעלותך " בתורה נאמר שעליהם נרות

"אֶל- לאדם7 יש כן וכמו הַנֵּרֹות" שִבְעַת יָאִירּו הַמְנֹורָה, פְנֵּי מּול לעשות רק מוכוונים להיות צריכים שהם נרות

ה "רצון בזוהר שמובא כמו אלקי שפע לבחינת הגיע ל שכדי לבוא אפשר אי והן ואזניו, ועיניו וחוטמו פיו את שיקדש אלא

הי אלקי שפע לו מאירים הן אמונת לו ויהיה שמים, יראת לו ויהיה מפיו, שקר מלהוציא עצמו את שישמר נו, י הן הן כי ברע, מראות עיניו ויעצים, חכמים, והח הפה כי לבוא, אלקי שפע את המעוררים והעיניים ו טם והאזנים

פה כי הנרות, שבעת הן והן במח, תלויים הנרות שבעת בחינת הם והאוזניים והעניים והאף להיות שצריכים

עולם בורא אל מוכוונים

יוסף פתרון

לך פתרו הפותרים נמצא. שאתה איפה לא זה שלך הפתרון לדעת, צריך אתה ראשון דבר לפרעה, אומר יוסף

נמצאים והם שאתה. ממקום אֶת- הֶרְָאה עֹשֶה, הָאֱֹלקִים "אֲשֶר מהמקום, בא האמיתי הפתרון משם פַרְעֹה",

העולמות בכל שולט שהוא ומיוחד יחיד, חד, א יש הּוא", אֶחָד פַרְעֹה "חֲלֹום אומר, יוסף והפתרון. החלום בא השתנה ולא ויהיה, הווה היה, כולם, המעשים כל את ועושה ופועל, משגיח הוא הנמצאים, כל ממציא, והוא

ישתנה- ולא משתנה לא אחדות של מראה זה החידוש. זה אלוקים. השם זה כולם. הכוחות של הכוח. זה

מהאחד באה. ההשגחה

בקב״ה תלוי הקץ

כת לַחֹשְֶך, ּולְכָל- שָם "קֵץ, באיוב, וב בחיי רבנו אומר ג'). כ״ח (איוב וְצַלְמָוֶת" אֹפֶל אֶבֶן חֹוקֵר: הּוא, תַכְלִית,

קוצב שהוא יורדים, הם בקצבה הגשמים אפילו יוצא. הוא בקצבה הקב״ה, מפי שיוצא ודבר דבר "כל

הצמחים על יורדים זוכים, וכשישראל השנה, בראש לבריות על יורדים הם חוטאים, וכשהם האילנות ועל

שְֹלשִים מִקֵץ "וַיְהִי, שנאמר, מצרים ליציאת נתן קץ לחושך", שם "קץ שאמר, זהו הימים. ועל המדבריות

קץ מ״א), י״ב ות מִצְרָיִם"(שמ מֵאֶרֶץ ה', כָל-צִבְאֹות יָצְאּו הַזֶה, הַּיֹום בְעֶצֶם וַיְהִי, שָנָה; מֵאֹות, וְַארְבַע שָנָה, הכל בחיינו. תופעה לכל וקץ גבול ששם זה הוא משגיח אחד כח אותו האסורים". מבית לצאת ליוסף נתן

בזמן בדיוק אחרי, אחד ולא קודם אחד רגע לא במדויק, . קורה

בשם בטחון

בחיים חושך של זמנים שיש יודעים כולנו בקב״ה. הביטחון בעניין להתבונן אפשר זה, את מבינים שאנו אחרי משורש גם מגיעה 'קץ' המילה לחושך". שם "קץ החושך, סוף של הזמן מגיע אבל העולם. של בחיים האדם, של

את מוצא עולם יסוד צדיק חושך של למציאות נכנס הצדיק יוסף בעולם. לחושך גבול יש התחלה. שזה,'יקיצה'

בטחון על שעור אותנו ללמד כדי זאת "ה. הקב שם? אותו שם מי במצרים. בבור חשוך, הכי במקום עצמו

. בשם

אומר השם ישועת הביטחון. מידת את באדם לפתח זה בבור יוסף של שהייתו של העניין "כל הבעש״ט,

המושיע הוא שהשם לאדם, שיש הביטחון במידת."תלויה

אומר יוסף כאשר ק ר שכח. ובבוקר חלם לילה כל שנתיים, הזה החלום את חלם,"פרעה הקדוש החיים אור מגיעה מיד שלם, בטחון בוטח האדם אם חלומו. את זכר פרעה אז בשם, הביטחון במידת שלם היה

."הישועה

זה 'המבטיח' שבוטח, אדם אותו זה 'הבוטח' ומובטח'. מבטיח 'בוטח, יש "כי ואומר, הבעש״ט ממשיך

זה 'המבטיח' למשל, . הטובה תבוא ידה שעל הסיבה זה ו׳המובטח' שפעו, כל את לנו שמבטיח עולם בורא ובוטח השם בדרכי שהולך האדם זה 'הבוטח' הפרנסה. את לו ייתן בדרכיו ילך שאם לאדם מבטיח ית', השם

פי על אף הזה, בעולם אדם שעושה וההשתדלות העבודה אותה זה 'המובטח' הפרנסה. את לו ייתן שהשם

השם מאת היא שהפרנסה."שיודע,

עיקר לא עדיין זה שעושה, השתדלות באותה בוטח גם אבל בהשם, הבוטח "שהאדם, הבעש״ט מסביר

אדם וכו'. בכשרון לא בבוס, לא בעבודה, לא אחרת סיבה בשום ולא ית' בשם להאמין זה, העיקר."האמונה העבודה אם אבל מסוימת. עבודה לו גלגל כך ובשל פרנסה של מסוימת מידה לו גזר ית' שהשם להאמין צריך

צריך צדיקים. של דרגתם באמונה, מאוד גבוהה דרגה זאת אחר ממקום תבוא הפרנסה. תצליח, לא הזאת לחתור ולשם גבוהה הכי המדרגה מה. לדעת

ב שבוטח האיש ז'). י״ז (ירמיהו מִבְטַחֹו" ה', וְהָיָה בַה'; יִבְטַח אֲשֶר הַגֶבֶר, "בָרּוְך כתוב, לכן השם אז שם, ה

מבטחו גם. הוא אֶל- וְֹלא-פָנָה מִבְטַחֹו; ה', הַגֶבֶר--אֲשֶר-שָם "אַשְרֵּי בתהילים, כתוב כָזָב"(תהילים וְשָטֵּי רְהָבִים, יוסף שנים. שתי לו נתוספו והזכרתני", "זכרתני המשקים לשר שאמר בשביל יוסף, זה רבה, מדרש אומר ה'). מ'

הנמוך מהמקום מהכלא, היציאה כזב'. ושטי, ם 'רהבי המשקים, בשר שבטח בגלל בכלא שנתיים עוד נשאר מדרגה זה הבעש״ט, אומר בזה, להאמין הכל, את עושה לבד ית' השם שלמה. באמונה תלויה מהייסורים,

מאוד. גבוהה

אין חז״ל, אמרו. הקב״ה אחד, לכיוון רק לפנות צריכים שלנו הכוחות טובים, הלא מהמקומות לצאת בכדי

מלא בבטחון רק הכלים. של האותיות, של נכונים לא צרופים זה כרע אצלנו פס שנת מה מלמעלה. יורד רע מצב כמו שנראה מה עין", כהרף השם "ישועת לטובה. האותיות של הצרופים את להפך אפשר בשם, ואמונה

שלמה אמונה רק זה החושך את שיגמור מה להשתנות. ברגע יכול שנים, של מצב לעיתים אפשרי, . בלתי

במד סתירה בבור נשאר שיוסף הסבות רש-

המדרש מדוע אז המשקים, בשר שבטח כך על נענש יוסף אם שהזכרנו. במדרש סתירה זאת בכל נשארה

אֶל- וְֹלא-פָנָה מִבְטַחֹו; ה', הַגֶבֶר--אֲשֶר-שָם "אַשְרֵּי הפסוק, את עליו מביא כאן יש כביכול, כָזָב"? י וְשָט ֵּרְהָבִים,

סתירה? ?

אדם חייב הלא טובה, ממנו להשיג המשקים שר אצל יוסף שהשתדל זה הוא חטא "מה, ל׳וי ה׳בית אומר במידת מופלג כך כל היה שיוסף אלא לבטחון סתירה כלל זה ואין בצרה, נתון כשהוא בידו אשר כל. לעשות הוא לפיכך ית'. בהשם מבטחו כל שם אם כי ודם, בשר של השתדלות בשום רצה לא שלעולם עד הבטחון,

עצמו על עונש וקיבל לחטא הדבר את ראה."עצמו

אֶת- שַר-הַמַשְקִים "וְֹלא-זָכַר הקודמת הפרשה בסוף "כתוב מאמשינוב הרבי, אומר וַיִשְכָחֵּהּו- "יֹוסֵּף, כאן יש מעשה שעשה בדעתו, מיד נמלך הצדיק שיוסף אלא, "וישכחהו". כי מסתבר הרי זכר", "ולא אם בלשון, כפילות

, רע יפיק לא למען העניין, את המשקים שר שישכח ית' השם לפני והתפלל בהשתדלות, ודם בשר אל בפנותו

לנו יש העניין כל את ממנו להשכיח פעל שיוסף משום יוסף, את זכר לא המשקים שר מהשתדלותו. ."תועלת

אפשר, האמונה בהתחדשות זכינו ברגע חדשה, בדעת שזכינו ברגע מחדש. רגע בכל לתקן אפשרות

חיינו של המהלך כל את. לשנות

דבר סוף

הבטחון בבחינת מתחזקים איך בהשגחה? בוטחים איך זה? את עושים בעצם איך? אז

כמובן דרך. לעצמו לברור חייב מאתנו אחד כל ומהיר. מוכן פתרון ואין אחת דרך שאין להבין חייבים, ראשית

עצמם- הניסיונות את יש דרך, מורי יש ם, שיעורי יש הקדושים. והספרים התורה של במסגרת כל זה, כל מתוך הצדיקים של מידתם הבטחון, של השלמה המידה מהי ללמוד צריך שאמרנו, כמו באמונה. דרכו את מפלס אחד

- אחרים- ורבים דוסא בן חנינא רבי כמו יוחאי, בר שמעון רבי כמו אנו לאן וכיוון, אחיזה נקודת לנו תהיה כך

להיווכח נזכה כי עד הבטחון, במדרגות מעלה, מעלה, ולעלות באמונה, להתחזק שנזכה בע״ה, להגיע. מחויבים הקב״ה רק זה הכל אחד, הכל באמת. כי

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

וזאת הברכה בשמחת תורה

בס״ד

במשנה במגילה ל, ב נמנו הקריאות בתורה במועדים, שם מובא שביו״ט הראשון של חג קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים ובשאר ימות החג בקרבנות החג, ולא התבאר שם יחוד קריאה לשמיני עצרת. בגמרא שם לא, א בברייתא נאמר שביו״ט האחרון קורין כל הבכור ולמחרת ביו״ט שני קורין וזאת הברכה.

ויל״ע האם יש בזה מחלוקת בין המשנה וברייתא או שמא גם המשנה סוברת כהברייתא, וא״כ צ״ע מדוע לא הוזכרו הדברים. כמו כן יל״ע בארה״ק ששמיני עצרת הוא רק יום אחד מדוע קורין וזאת הברכה כמבואר בשו״ע (תרסח, ב) ולא כל הבכור.

ובתוספתא (מגילה פ״ג ה״ד) נאמר שבשמיני קורין וביום השמיני – היינו קריאת הקרבנות. וכתב המנחת ביכורים שהיינו לקריאת המפטיר אבל עיקר הקריאה הוא פרשת עשר תעשר – כל הבכור. אלא שהדברים תמוהים מדוע לכל המועדים מובאת עיקר הקריאה ואילו לשמיני עצרת מובאת רק קריאת המפטיר, ולולא דמסתפינא הווא אמינא שהיו קוראין רק את פרשת קרבן היום חמישה פעמים כדרך שקורין בחוה״מ את פרשת הקרבן של אותו יום. וראה במחזור ויטרי (ח״ב עמ' 441 סי' שפ) שהביא את התוספתא וכתב על כך "אלמא לא פסיק ותני אלא בקרבן המיוחד לשמו של יום." נראה שאכן כך הבין גם כן. אמנם האריך שם שכל זה נכון רק כשחוגגים יו״ט אחד ולא שנים, שאז כל הסדר משתנה.

ובכלל בטעם קריאת וזאת הברכה כתב הר״ן (יא, א מדה״ר) ששמיני עצרת הוא חותם את כל המועדות ולפיכך חותמין בו בברכת משה רבינו שבירך את ישראל, והדבר צ״ב. ובחידושיו למגילה כתב הר״ן שזו קריאת סיום התורה. ורבנו מנוח על הרמב״ם (תפילה יג, יב) כתב הטעם: "לכבוד משה רבנו ולכבוד התורה תקנו שסדר וזאת הברכה לא יהיה נקרא בשבת אלא יהיה מיוחד ליום אחרון של חג שהוא יום שמחה יתירה, וקראוהו יום שמחת התורה." והוסיף שנהגו לעשות ביום זה סעודות גדולות ומיני מעדנים לכבוד סיום התורה.

ובמחזור ויטרי (סי' שפה) כתב שזה "כדי לסמוך שמחת התורה שזכו לסיימה לשמחת החג, שכן נכפלה שמחה במקרא בשמיני עצרת, לפי ששמחת החג מרובה. ועוד כדי לסמוך ברכת המלך לברכת משה, שביו״ט האחרון היתה ברכת המלך, כמו שאמרו חכמים שהוא חלוק מן החג שזקוק לברכה בפני עצמה. וקריית ענין החג הקדמנוהו כבר מיום ראשון של שמיני עצרת, לפי שהוא עיקר." וכן כתב האבודרהם (שמחת תורה ד״ה ליל תשיעי) שזה ע״ש הברכה של שלמה המלך, ולכן קורין ברכת משה רבנו ע״ה.

נראה לטעם זה של רבנו מנוח הר״ן בחידושיו והטעם הראשון של המחזור ויטרי שתחילה קבעו את תאריך סיום התורה וממנו נקבע ממילא התאריך של התחלת קריאת התורה. ובאמת לטעם זה אין קשר מיוחד לעניינו של יום עם קריאה זו, אלא זהו חיבור של שני ימים, האחד – יו״ט שני של שמיני עצרת, והשני סיום קריאת התורה. לעומת זאת לטעם השני של המחז״ו והאבודרהם עניינו של יום מתאים לקריאה זו.

והנה על שמיני עצרת נאמר בגמרא מגילה שם שקורין בו "כל הבכור, מצות וחוקים ובכור" ומפרש רש״י שבפרשה זו יש מצוות הרבה הנהוגות באותו זמן בחג – חג האסיף "ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם". כלומר זו קריאה שמתאימה לקדושת היום.

וכתב המשך חכמה (וזאת הברכה ד״ה בשמחת תורה) שעניין קריאת וזאת הברכה אינו רק משום סיום התורה, אלא שייך לקדושת היום. והנפק״מ בזה הוא למנהג ארץ ישראל שהיו מסיימים את התורה אחת לג' שנים, שבכל זאת בשמחת תורה היו קוראים וזאת הברכה. והטעם הוא ששמיני עצרת הוא כנגד ייחודו של עם ישראל כד' חז״ל, וגם פרשה זו מלמדת על ייחוד ישראל והתורה, שכל או״ה לא רצו לקבל את התורה וכו'. ותורה ציווה לנו משה מורשה וכו', שלמדו חז״ל (סנהדרין) שנכרי אסור בלימוד תורה או משום שיש בזה בחינת גזל או גילוי עריות, ע״ש.

וראה עוד במשנת יעב״ץ (או״ח סי' עב אות ג) שכתב ששני הלכות הן בקריאת וזאת הברכה האחת משום קדושת היום והשניה משום סיום התורה, ולשני הלכות אלו הפטרות שמתאימות להן, וזה היסוד לשני המנהגים של ההפטרות – בברכת שלמה שהוא המתאים לקריאה משום קדושת היום, או לסיום התורה – ההתחלה בויהי אחר מות משה. לפי זה מה שאנו נוהגים להפטיר בויהי אחר וכו' זה משום שאנו תופסים לעיקר את הקריאה כמסיימת את התורה. לעומת זאת החיד״א בברכי יוסף (סי' תרסח שיורי ברכה) כתב שעניין קריאת וזאת הברכה הוא כלל לא משום הרגל אלא רק משום סיום התורה, ושלמנהג ארץ ישראל לא היו קוראים בשמיני עצרת וזאת הברכה אלא רק כל הבכור שהיא הקריאה השייכת לקדושת הרגל. משום כך לדעתו בשמיני עצרת בחו״ל קוראים דווקא כל הבכור, שאנו בקיאים בקיבועא דירחא וזה עיקר הרגל, ורק בתשיעי – שמחת תורה יקראו וזאת הברכה. אלא שאם כן יש להקשות לשיטתו מדוע בארץ ישראל לא יקראו את הקריאה השייכת לעיקר קדושת הרגל.

עניינה של הברכה של שמיני עצרת מובא בגמרא סוכה (מז, א) "שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אף שמיני טעון קרבן ושיר וברכה ולינה", ומבואר שם (עמוד ב) שברכה היינו ברכת המזון ותפילה, כלומר שמזכירים בברכת המזון ובתפילה את "יום שמיני חג העצרת הזה". אלא שהגמרא (שם מח, א) מביאה ברייתא נוספת ששמיני רגל בפני עצמו לענין כמה דברים וגם "ברכה בפני עצמו", ורש״י (ד״ה ברכה לעצמו) מפרש תחילה בהתאם לנאמר לעיל שהכוונה לייחוד בתפילה "את יום השמיני", ומביא עוד שהדבר מבואר בתוספתא (סוכה פ״ד ה״י) שהיו מברכים את המלך, כפי שנאמר (מלכים א ח, סו) "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך" וזה זכר לחנוכת המקדש שהעם ברך את המלך, והוסיף רש״י (ראש השנה ד, ב ד״ה פז״ר קש״ב): "ברכה לעצמה, מברכין היו את המלך זכר לחנוכת הבית שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך, כך מפורש בתוספתא דסוכה", (ראה גם בריטב״א מז, א). ורבנו חננאל, הרי״ף (כג, א) וכן רבנו תם בתוספות (שם ד״ה רגל), רא״ש (פ״ד סי' ה), ריטב״א. פרשו כפירוש הראשון של רש״י דהיינו בתפילה וברכת המזון, שלשיטת רש״י תמוה מה עניין של ברכה "בפני עצמו" הרי ביתר ימי החג לא ברכו את המלך. ולעומת זאת המאירי (ר״ה ה, א) כתב שמה שנלמד משם הוא חיוב לינה, שרק לאחר החג שלחו את העם לבתיהם, וכן נראה מדברי התוספות (חגיגה יז, ב ד״ה דכתיב) שכתבו שכן מצא רבנו עזריאל בתוספתא.

הפייט במערבית לשמחת תורה מאת יצחק הקטן שורר כדעת רש״י: "שמיני סוכם לשלוח מלך, עת ויברכו את המלך, ביום השמיני."

בספר מלכים שם מסופר שאחר שחגגו שבעת ימים את חנוכת המקדש, ומיד אחר כך חגגו עוד שבעת ימים של חג הסוכות, ואז "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך, וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו." וצ״ב מה ענין ברכה זו שברכו את המלך. והמלבי״ם כתב שכל ימי חנוכת המקדש וחג הסוכות היה חוגג "בעבור כל העם לכבוד החינוך, וזה נפסק בשמיני עצרת, ומזה הבינו דשמיני רגל בפ״ע ויברכו את המלך ברכה בפני עצמו".

חנוכת המקדש נקבעה לחג הסוכות, כך מבואר שם (פסוקים א-ב) ששלמה מקהיל את את מנהיגי העם להעלות את ארון ברית ה' למקדש, ואז "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג, הוא החדש השביעי". וכבר מדייק שם המלבי״ם ששלמה מקהיל את המנהיגים, אבל העם מתקבץ מאליו גם הוא "וזה היה גם כן לכבוד המלך", "שהגם שלא היה מוטל עליהם אז מצות עליה לרגל בכל זאת רצו לחוג את החג בעיר הקודש ולראות באפריון אשר עשה המלך שלמה." נראה מדבריו שחיוב עליה לרגל היה יכול להיות רק אחר חנוכת המקדש, ולכן לא היו חייבים אז בזה, ואם נקהלו היה זה משום שרצו לכבד את המלך שלמה עצמו.

ונראה ששלמה המלך לא רצה להזמין את כל העם אלא את המנהיגים, משום ששמחות שקשורות לבית המקדש הם שמחות ששייכות לגדולי העם, והרי זה כפי שמצאנו במשנה ביחס לשמחת בית השואבה (סוכה פ״ה מ" נא, א) שחסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם וכו'." וכתב הרמב״ם (לולב ח, יד): "ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה, הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות, אבל כל העם, האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע." ולא מצאנו מקור לכך וטעם לכך. וניתן ללמוד את הדבר ממה ששלמה שתכנן את חגיגת חנוכת המקדש, שבניינו הסתיימה בחודש חשון כמבואר בפסוקים (מלכים א ו, לח) שבניית הבית הסתיימה בחודש בול הוא החודש השמיני, - לחודש תשרי, לחג הסוכות דווקא, והוא הזמין לשמחה זו רק את זקני העם ומנהיגי – הלוא המה החכמים ואנשי המעשה המוזכרים ברמב״ם.

והנה הטעם לדחיית חנוכת המקדש י״ל ע״פ מה שהכתוב אומר "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג, הוא החודש השביעי" (מלכים א ח, ב). ובביאור משמעות השם "ירח האתנים" נחלקו חז״ל בגמרא ראש השנה (יא, א) שלדעת רבי אליעזר שבתשרי נברא העולם ובו גם נולדו האבות, אתנים היינו היינו ירח שבו נולדו בו איתני עולם "והאיתנים מוסדי ארץ" (מיכה ו, ) ולרבי יהושע שסובר שבניסן נברא העולם ובו נולדו האבות אתנים היינו "דתקיפי במצוות", והיינו שיש בו מצוות רבות, כמ״ש רש״י שם. ואולי י״ל ששלמה המלך חשב כדעת רבי אליעזר, ומשום כך המקדש שהוא כנגד כל העולמות כמבואר בספר נפש החיים (שער א פרק ) מתאים לחנכו בחודש זה שבו נברא העולם. שוב מצאתי שכן כתב רבנו הרמ״א ז״ל בספרו תורת העולה (ח״ג פרק פג)

וראה עוד בילקוט שמעוני (מלכים א רמז קפד, והוא מפסיקתא רבתי, פיסקא ותשלם כל המלאכה אות ה) שהשכינה לא שרתה על המקדש עד לחודש תשרי שבו נולד אברהם שהוא נקרא איתן, והיו ישראל מדברים וטוענים ומרננים כנגד שלמה על כך שלא שרתה שכינה משום שהיה בנה של בת שבע. הרי שגם למדרש זה הקב״ה דחה את החנוכה לחודש תשרי על פי דעת רבי אליעזר.

שלמה כאמור מזמן לחנוכת המקדש רק את אותם חכמי ישראל וזקניו, אולי זה מתוך הבנה שרק הם הראויים להשתתף במעמד נשגב זה, במעמד של השראת השכינה בעולם, שבו אכן נשלמת המגמה האלקית, ומוכן העולם לקראת השלב הבא לתכליתו. אלא שעם ישראל מסרב לקבל את החלוקה הזאת בינו למנהיגיו ומגיע גם הוא. אכן גם בשמחת בית השואבה מדגיש הרמב״ם שכולם מגיעים לראות ולשמוע. אך הנביא לא כותב שעם ישראל נקהל אל המקדש ואל ירושלים ואל ארון ה' אלא דווקא אל המלך שלמה ומדוע כך דווקא.

אולי אפשר להסביר זאת על פי דברי הרמב״ם (מלכים א, א) ששלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. ועניינו של מלך קשור ביחוד לבנית בית המקדש, כפי שמוצאים אנו בגמרא בבא בתרא (ד, א) ביחס לבנין בית המקדש על ידי הורדוס ע״ש. ואפשר שעם ישראל ביקש לומר לשלמה המלך שמלכותו נכונה רק על העם כולו, ואם הוא לא יהיה שם אזי שליחותו כמלך לבנין בית המקדש חסרה את התוקף שלה, ולכן הם נקהלים אל המלך שלמה, להיותו מלך, ורק כך יש לו התוקף והיכולת לבנות בית המקדש, בהיותו לב כל קהל ישראל (רמב״ם מלכים ג, ו). וראה עוד בברייתא של סדר עולם (פרק טו) שדרשו על פסוק זה שאין השכינה שורה אלא בהקהל.

חנוכת המקדש מסתיימת בחגיגת חג הסוכות כפי שנאמר (שם פסוק סה): "ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול, מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלקינו שבעת ימים, ושבעת ימים ארבעה עשר יום." כאן לא מתואר שלמה כמלך אלא רק בשמו. משום שאת החג הוא צריך לחוג לא רק כמלך אלא ככל אדם מישראל, אלא אחר כך שהוא משלח את העם אז העם מברך "את המלך", ולא את "שלמה".

נראה שאכן לאחר סיום שבעת ימי חנוכת המקדש מתחילים שבעת ימי החג שבהם עם ישראל נשאר מאוחד יחד עם מלכו, ואם כי הוא חש בחג כאחד האדם, עמו נשאר עמו. אותה רוממות קודש של האחדות שבאה לידי ביטוי בחנוכת המקדש המשיכה עמם גם בימי חג הסוכות. זו היתה רוממות מיוחדת של חיבור אל המלכותיות הישראלית, כפי שמתבטא הדבר בתחושת הסיום של האירוע "וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו", וכאן יש רמז למה שאירע שם כמבואר בגמרא מועד קטן (ט, א) שבשעה שבקש שלמה להכניס את הארון למקדש דבקו שערים זה בזה, ורק אחר שאמר זכרה לחסדי דוד עבדך נענה, ופניהם של שונאי דוד הושחרו. עם ישראל באירוע זה עבר תהליך של דבקות במלכות בית דוד ובחג הסוכות שלמה מבקש מהם לחוג את החג כאחד האדם.

אלא שבסיומו הוא נפרד מהעם – ביום השמיני דווקא, ולא כדברי המלבי״ם שאז ביקש להיות לבדו, אלא להיפך, לאחר שבעת ימים של חג יחד עם העם אבל לא בדגש על מלכותיות, ביום זה הוא חזר להיות מלך, וכך נפרד מהם. הדבר מובנים על פי הלכה שנלמדה מסיפור זה של השילוח של שלמה את העם. הנה כתב הר״ן (ג, ב מדה״ר ד״ה כתיב) "פירוש שמיני של חג הוא כ״ב בחדש. הרי שלקחו רשות משלמה, לפי שהיה בדעתם לשוב לבתיהן ביום כ״ג. ומפני שנשארו שם היום ההוא ולנו בעיר הוצרכו לקחת רשות פעם שניה ביום כ״ג. אבל ביום כ״ג אע״פ שלנו הלילה אחר כ״ב לא היו צריכין לקחת רשות, משום דאדעתא דהכא שיסעו למחר שיהיה כ״ג לקחו רשות." (ע״ש עוד בהגהת הב״ח אות ל משכ״ב.) והדבר נפסק בשו״ע (יו״ד רמב, טז) על ידי הרמ״א: "והנפטר מרבו ונטל ממנו רשות ולן בעיר צריך לחזור וליטול ממנו רשות, ודווקא שלא אמר לו מתחלה שרוצה ללון בעיר, אבל אם הגיד לו בשעה שנטל רשות אין צריך לחזור וליטול ממנו רשות." והט״ז (ס״ק ט) שם מבאר שנטלו רשות ביום כ״ב להפטר ביום כ״ג אלא שאז חזרו בם ונשארו ביום כ״ג ורצו לחזור לבתיהם ביום כ״ד ולכן נטלו שוב רשות ביום כ״ג – כמבואר בדברי הימים. פרידת תלמיד מרבו אינה סתם עזיבה, היא חייבת להיות מסודרת, רק כך תמשיך ההשפעה על התלמיד, רק כך הוא יוכל להמשיך ולינוק מתורת רבו. כל פרידה שנעשית בחטף ללא הכנה משולה לכריתת אבר ממקום חיותו.

עם ישראל לפני צאתו לדרך חייב ליטול רשות מרבו – משלמה המלך, אמנם את החג הוא חגג יחד עמם כשלמה, אבל עתה, עת הפרידה הוא צריך להיפרד מהם כרב הנפרד מתלמידיו ורק בצורה רשמית שכזאת, לאחר נטילת רשות הפרידה אפשרית. אלא שזה תמוה מדוע נפרדו משלמה ביום כ״ב יום קודם לחזרה המתוכננת ולא באותו יום שבו בקשו לחזור ביום כ״ג. ונראה שיש לדייק עוד בדברי הכתוב, ששלמה שילח את העם ביום השמיני, ולא כתב שהעם בא ליטול רשות ממנו, שכך היה צריך להיות על פי דין.

נראה מזה שאכן עם ישראל מלכתחילה רצה ליטול רשות ביום כ״ג – באותו יום שבו הם בקשו לשוב לביתם, לפני היציאה ליטול רשות. אלא ששלמה הוא זה שהקדים את הפרידה וערך את המעמד ביום שמיני עצרת. וי״ל שזה משום ששמיני עצרת הוא יום של פרידה, נפרדים מקוב״ה לאחר כל ימי החג ששהינו יחד עמו, וביום זה לפני שעוזבים אומר הקב״ה עשו עמי עוד סעודה קטנה כדי שאפרד ממכם. צריך גם לדעת היאך נפרדים, היאך עוזבים בדרך שהקשר לא ינתק וימשך גם הלאה. שהקדושה תמשיך אתנו גם לאורך הימים שבהם נהיה רחוקים ממנו ית' עד אשר נבוא שוב למפגש מחודש של קראוהו בהיותו קרוב שוב. ושמיני עצרת הוא היום שבו אנו לומדים זאת. בשמחה ולא בעצבות, מתוך דבקות וחיבור פנימי אל המהות.

הרי זהו שאמר הפייט במערבית לליל שמיני עצרת, לפני ברכת גאל ישראל: "מחיל אל חיל הולכים, נסעו מסוכה ולשמח בשמיני נמלכים, סבר יהבם עליך משליכים, עוזר ישראל וגואלו ממליכים". ענין של הימלכות הוא נטילת רשות, כמבואר בגמרא ברכות ( ) על תפילת הדרך בדברי אליהו לאחוה דרב סלא חסידא, "וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא", והיינו נטילת רשות, כמו שכתב רש״י שם. ופירש זאת אדמו״ר המהרי״ד מבעלזא (אהבת חיים על המועדים להגרח״י דייטש זצ״ל שמיני עצרת אות מה) בשם הק' ר' אורי מסטרעליסק שאחר שזכינו לקיים מצוות סוכה ולהמשיך על עצמנו קדושה איך נוכל למצוא מקום בבית, וזה החסד של שמיני עצרת, היינו שבמעמד הפרידה אנו מסגלים את כל מה שספגנו מקדושת הימים הללו, ומתוך כך אנו מסוגלים להמשיך אותם גם אל המשך סדרי החיים הבאים עלינו לטובה.

משום כך שלמה המלך יוזם בעצמו את הפרידה והוא שמשלח את העם בשמיני עצרת, כדי לעשות את זה מתוך סגולת היום. עם ישראל במעמד זה של פרידה מברך את המלך. הברכה היא דווקא למלך משום שהמעמד נעשה כעת מול מלך ולא מול שלמה שהיה עמם כל ימי החג, ואכן בהתאם לכך היא ההלכה של אדם שנפטר מרבו ונוטל רשות.

מעמד זה של פרידה הוא מעמד של ברכה, והמעמד של הברכה הוא שמי שנפרד הוא שמברך. משום כך עם ישראל הוא שנפרד משלמה, שלמה נשאר במקומו, בביתו שבירושלים, ועם ישראל הוא שעוזב אותו לפיכך הוא זה שמברך את שלמה. כך הוא גם אצל משה רבנו, הוא שנפרד מעם ישראל, הוא זה שעוזב אותם. הוא זה גם שמברך אותם. למעמד זה של הפרידה מתכנסים כל האורות וכל השפע שנתאסף ונאגר במהלך כל התקופה שבהם שהו הכל ביחד, הכל מתרכז לנקודה תמציתית אחת, שאליה מתכנסים כל הזיכרונות, כל התחושות והרגשות, כל ההבנות והתודעה המשותפת. ואז מתוך החוויה הגדולה והעזה הזאת מתרחש תהליך של הפרדות שהצד שנפרד לוקח עמו את כל מה שנאסף עד לאותו רגע, במטרה להמשיך ולחיות עם אוצר זה גם אחר כך.

זהו שאמר הפייט במערבית לשמחת תורה: "שמיני קול שמע באהבה, רנת בית השואבה, ביום השמיני." ולכאורה תמוה מה ענין שמחת בית השואבה לכאן. אבל הענין ש״שמע" פירושו איסוף" וישמע שאול את העם וכו'. וביום זה – היום השמיני אנו אוספים את כל שמחת בית השואבה של כל החג.

עת פרידה זה הנפרד הוא שמברך את הנשאר במקומו שימשיך לגדול ולהתמלא ולהתעצם לקראת המפגש הבא. משום שאין פרידות מוחלטות, עם ישראל ימשיך לפגוש את שלמה בעלותו לרגל, וגם משה רבנו ממשיך לפגוש את עם ישראל, - בתורה. זכרו תורת משה עבדי, ומשה שפיר קאמרת. משה מברך את עם ישראל, כדי שכשישוב לפגוש אותו בכל בית מדרש ובכל ישיבה יהיה תלמוד תורה כל כך גדול עד שמשה עצמו לא יבין את הנלמד, כפי שנאמר בגמרא ( ) שאירע כשמשה הגיע לבית מדרשו של רבי עקיבא ולא הבין מה אומר ונחה דעתו כשאמר שזו ההלכה מסורה מפי משה מסיני.

תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב. אנו חוזרים ומזכירים את משה במפגש עמו כל יום. מפגש זה נערך ביחוד אל מול המתנה שקבלנו ממשה. הדבר מבואר בגמרא נדרים (לח, א) על הפסוק טוב עין הוא יבורך אמרו חז״ל שמשה רבנו נתן לעם ישראל מתנה מיוחדת שהייתה שייכת לו ולזרעו – פלפולה של תורה. פלפול זה הוא היכולת לעמוד על עומק דברי תורה מתוך קשיים ומאמצים, מתוך הסתר וכיסוי ומחשכים. התורה שייכת לכל אחד, כפי שאמרו חז״ל במדרש ויקרא רבה (פרשה ט אות ב) שעם הארץ כעס על ר' ינאי שדבר אליו בצורה לא מכובדת ואמר לו שבתורה לא נאמר "מורשה קהילת ינאי" אלא "קהילת יעקב" – התורה שייכת לכל, לכל אדם באשר הוא. אדמו״ר בעל התכלת בספרו סוד ישרים (שמחת תורה אות מא) מבאר שמשה רבנו קבע בעומק נפשו של כל אדם מישראל את חלקו המיוחד לו בתורה, ובאמצעות מאמץ הוא יוכל לחשוף אותו. והוסיף ואמר לבאר את דברי הגמרא (נדרים פא, ) הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, שאין הכוונה לעניים בכסף ובחומריות אלא עניים בתורה, "אלא על כרחך שמעומק הלב של ישראל אינו נפסק מעולם הדברי תורה".

משה רבנו מאפשר לנו להיפגש עמו שוב באמצעות מתנתו – פלפולה של תורה, המאמץ שאינו מתפשר לעמול ולמצוא את החלק של כל אחד. אז אנו מחדשים שוב את הקשר שלנו אל משה רבנו נותן התורה, ומתוך המפגש הזה זוכים לדבקות בקב״ה.

זו הברכה וזו הקריאה היא מעיקר קדושתו של יום זה דייקא – היום השמיני, ומשום כך בארץ ישראל מעדיפים את קריאת וזאת הברכה על פני קריאת כל הבכור שעוסקת במצוות שקשורות בתקופה זו.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

שופטים - תמים תהיה - הלל מרצבך

בס״ד

מה זה להיות "תמים"?

בפרשתנו מובא הפסוק (דברים יח, יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ". זו מצווה מיוחדת, שעד היום יש המצטטים אותה לכל מיני כיוונים, עד כדי הפוכים. לדוגמא: "תמים תהיה" ולכן אל תחשוד בכל מיני סיפורי מופתים על בבות שונים אלא תאמין בהם בתמימות ופשיטות, או "תמים תהיה עם ה'" בדוקא, ולא עם כל מיני אותות ומופתים שונים.

מה זה תמים לדעתכן? (תרגום השבעים – פרפקט).

תיאור מציאות: מי ששלם במעשיו הוא עם ה'

ראשית, לא כל הפרשנים הבינו שמדובר כאן על ציווי, מדברי הספרי משמע שאין כאן ציווי, אלא תיאור מציאות (פיסקא קעג), שמשמעותו שמי שיהיה שלם - יהיה עם ה': "תמים תהיה עם ה' אלהיך, כשאתה תם - חלקך עם ה' אלהיך".

ובדומה לזה מובא בדברי הפסיקתא זוטרתא (דף ל עמוד ב) שמי שלא יקיים את העבירות המנויות בתורה קודם לכן, יהיה שלם לפני ה': "תמים תהיה עם ה' אלהיך. אם לא עשית כל הדברים האלה האמורין בענין הרי אתה תמים לפני ה' אלהיך:"

כעין זה הסביר המלבי״ם את תמיהת הרמב״ן על הרמב״ם, מדוע לא מנה את מצוות "תמים תהיה" בספר המצוות, משום שזו מציאות או הבטחה ולא ציווי.

ויש שהסבירו כך את "לא תוכל", תגיע למצב כזה. ספר הישר.

הבטחה: מי שיהיה עם ה' - חיזוי העתידות לא יפגע בו

האור החיים הקדוש על הפסוק, ביאר את הפסוק גם לא כציווי אלא כהבטחה: "אם תהיה עם ה' - תמים תהיה, לא יחסר לך דבר ואין מה שיגיד המזל עליך תתקיים לרעה… וכפי זה תיבת תהיה נמשכת למעלה ולמטה על זה הדרך תמים תהיה אם תהיה עם ה', או על זה הדרך תמים תהיה כשאתה עם אלהיך".

סיפור ילדים ובתו של רבי עקיבא עם הנחש.

וכן פירש האברבנאל (דברים יח, ט): "ופי' תמים בלתי חסר דבר. אמור אתה לא תהיה חסר דבר מאלו כי הם באמת החסרים לפי שלא יגיע אליהם התועלת אשר ירדופו, אבל אתה תמים תהיה ושלם עם ה' אלהיך ולא יחסר לך דבר. כי ההצלחות המדומות כלם יגיעו אליך עם ה' אלהיך בקיום מצותיו כמו שבא ביעודי התורה. וכל הימים וכל השעות יהיו טובים ומצליחים לפניך ולא תצטרך לעוננות לפי שמלאכיו יצוה לך וברכך בכל מעשה ידיך אשר תעשה".

לא לנסות לחקור מה היה לפני בריאת העולם

רוב הפרשנים ביארו את הפסוק כציווי שמוטל עלינו. במדרש תנאים על הפסוק מובא מספר דעות: "ר' אליעזר הקפר אמר שלא תהרהר אחר דרכי המקום שנאמר (ד לב) "כי שאל נא לימים ראשונים" יכול קודם למעשה בראשית? ת״ל "למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ" ולמקצה השמים ועד קצה השמים אתה חוקר אין אתה חוקר לפנים מיכן".

ג. לא להרהר אחר הייסורים שה' נותן

באותו מדרש מופיע דעה נוספת: "ר' אליעזר בן יעקב: אומר שלא תהרהר אחר היסורין".

סיבות לאסונות מול "יפשפש במעשיו".

וכן ביאר האלשיך הקדוש בפירושו השני על הפסוק: "מתנהג בתמימות בין בהיותו יתברך מתנהג עמך ברחמים בין בהתנהגו עמך בדין, שלא תהרהר אחר מדותיו יתברך חלילה, וזהו תמים תהיה עם ה' אלהיך שהם מדת רחמים ומדת הדין". וכן ביאר הרד״ק (תהילים יח, כד).

ציטוט גרוע: שבת נה, א: "אין יסורים בלא חטא". נדחה!

ד. לא לחקור אחר העתידות אלא לקבלם שיבואו מאת ה'

רש״י על הפסוק כותב כך: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

וכן פסק הסמ״ק (מצוה י): "פי' שלא ישאל בכלדיי' לידע העתידו' אלא אומר מה שירצה הבורא יעשה ולא יחקור מה שיהיה כדאמרינן בהדיה כבשי דרחמנא למה לך."

חזקיה וישעיה (ברכות י, א)

אמונה שרק דרך ה' ונביאיו ניתן לדעת עתידות

הרמב״ן על הפסוק כותב כך: "שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל. והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם, ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים, כי הוא אלהי האלהים עליון על הכל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו".

וכן ביאר הספורנו: "שלם עמו שגם בדרישת העתידות לא תדרוש זולתו, אבל תדרוש ע״י נביא או על ידי אורים ותומים".

להאמין שאין אמת בכשפים של הגויים

כך כותב הרמב״ם (הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה טז): "ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן… כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: תמים תהיה עם ה' אלהיך".

וכן כתב ספר היראים השלם (סימן תלא).

שלמות אמונה ויראה רק ב-ה' ולא במשהו אחר נוסף

החזקוני מבאר כך: "תמים תהיה עם ה' אלקיך לשון שלמות אל תאמר אהיה ירא יראה אחרת עמו כמו שמצינו בגרי אריות". וכן ביאר האלשיך בפירושו הראשון.

ה. בטחון בה' מתוך שלוות נפש אחר מילוי חובתנו

הרש״ר הירש על הפסוק כותב כך: "ה״תמים" מבטל את עצמו לה' בגורלו ובמעשיו ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה, ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'. במילוי חובתו הוא כבר השיג את המטרה העליונה של מעשיו ומחדליו; הוא שילם לה' את מס החובה שנתמלאה בנאמנות, וכל עניין שהוא מעבר לחובתו איננו משבית את מנוחתו… הוא שליו ודאגה איננה חודרת אל לבו".

וכעין זה כתב ר' לוי יצחק מברדיט׳ש בספרו קדושת לוי (דברים פרשת שופטים): "וזהו הרמז תמים תהיה עם ה', כלומר כשאתה על זה הבחינה, בחינת השלימות, שיש לך אמונה בבורא ברוך הוא שבוודאי ימלא לך חסרונך, אז תדע שבוודאי 'עם ה' אלהיך', שבודאי ה' עמך":

החובה לשמור את קדושת הברית

כך כותב הזוהר (כרך ג שלח לך דף קסו ע״א): "דנטר ברית אקרי תמים… כל מאן דנטיר ברית קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך (דברים יח) "תמים תהיה עם יי' אלהיך", תמים תהיה ולבתר עם יי' אלהיך בזווגא חדא דכיון דנטיר ברית דא עם יי' להוי ולא אתפרש מניה".

ו. למעט בעיסוק בקושיות וחקירות האמונה

בשו״ת משנה הלכות (נפטר לפני 6שנים, חלק ז סימן ריח) כתב, שמצוות התמימות היא ריחוק משאלות הכופרים: "פעמים יש להם לבעלי תשובות קושיות בהשקפה למשל במציאות ואחדות ה' וכדומה, והאיך לנהוג בשאלותיהם, ואם לענות להם או לא, ואם לקצר או להאריך בזה. כלל הדברים שלא להרבות בחקירות ובענינים אלא תמים תהיה עם ה' אלקיך ובאמונה כל הממעט בחקירות הרי זה משובח".

וכעין זה כתב ר' נתן מברסלב בספר ליקוטי מוהר״ן (תניינא תורת יט): "עיקר התכלית והשלימות, הוא רק לעבוד ה' בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל… עיקר השגת התכלית, הוא רק ע״י תמימות דייקא, דהיינו יראת ה', ומצות מעשיות, בפשיטות גמור… ואמונה זה תפילה, כמו שתרגם פרישן בצלו. כי התפילה משנה הטבע, ונתבטלין החכמות והחקירות, שהם הולכים ע״פ הטבע…"

על כך ענה הרב קוק לרדב״ז באגרותיו: זה טוב לסבתא שלך. אנחנו בדור אחר. השאלות שלנו מבררות ולא מפילות.

כשעוסק בתורה יזכור תמיד את ה'

בחסידות דרשו את הפסוק בכיוון אחר, כפי שמופיע בספר בעל שם טוב על התורה (דברים פרשת שופטים פסקה יב): "תמים תהיה עם ה' אלהיך. פירוש, אפילו כשתעסוק בתורה שנאמר בה (תהלים י״ט, ח') תורת ה' תמימה, וזהו שכתוב תמים תהיה אפילו בעסק התורה, תהיה עם ה' אלהיך, ולא תאמר שהתורה נקראת ממילא תורת ה', רק תשגיח על זה היטב".

ז. השלמות מגיעה על ידי מציאת טוב בחסרונות

בספר אגרא דכלה (לר' צבי אלימלך שפירא מדינוב תלמיד ה׳חוזה' מלובלין - על הפסוק): "תמים תהיה עם י״י אלקיך. קבלה מתלמידי הבעש״ט כשיש לאדם איזה חסרון ח״ו אזי הוא בודאי מחמת התנשאות הדין ח״ו, אזי יתבונן ויחפש בהענין הזה איזה טובה שיש בזה הענין, וכיון שימצא הטובה אזי יתמתק הדין ברחמים… וזהו תמים תהיה, מבלי חסרון, שיושלם חסרונך, כאשר יהיה הוי״ה והיינו טובה וחסד, עם אלקיך היינו הדין, ורצ״ל עם י״י אלקיך, שתמצא במחשבתך תמיד החסד הגנוז עם הדין, ויתמתקו הדינים ויושלם החסרון ותהיו תמים".

בכל לבבך – שני יצריך. לעבוד את השם ביצר הרע.

ח. להיות עם ה' ולהאמין בו בכל מצב

לענ״ד אולי ניתן לומר להיות עם ה' בכל מצב, מההתחלה ועד הסוף. המילה "תם" בעברית היא גם סוף. ה' מצווה אותנו תהיו עמדי בכל מצב. על נח נאמר: "נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו". אנו רואים שתמימות היא משהו מעבר לצדיקות. וכן על אברהם אבינו נאמר: "התהלך לפני והיה תמים". וכן על יעקב נאמר "איש תם". ה' מצווה אותנו לא להפסיק באמצע הדרך. תהיו איתי עד הסוף, גם כשקשה גם כשלא מובן, תהיו עמדי. זהו השלמות של ה״תם" שהולך מהתחלה ועד הסוף עם ה' כל ימיו.

סיכום: א-ב: הבטחה. ג. יסורים הם הזדמנות להתבוננות, בלי יומרנות. ד. העתיד ביד ה', אנחנו מופקדים על ההווה. ה. שלווה, בלי לחץ. ו. השאלות כמקפצה. ז. חסרונות הם הם מרכז עבודת המידות. ח. בכל מצב!

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

למה צריך בית מקדש - חוברת לתשעה באב

בס״ד

למה עכשיו? מקדש בית לי

מקדש? בית על מתפללים למה … … … … 3

הזה בעולם ה' של הבית הוא המקדש בית … … … 3

ה' בית הוא המקדש שבית שלמה את מלמדים … … … 3

המקדש בית – השמים ושער אלוקים בית … … … 4

התורה שער - המקדש בית … … … … 5

המקדש בית – הנבואה שורש … … … … 5

והנבואה התורה התפילה שערי סגירת … … … 6

השערים את לסגור הגויים ניסיון … … … … 6

המקדש בית – החיים יצירת מקום … … … … 7

מְלַבְלֵב הַמִּקְדָּׁש בֵית, ַאף מְלַבְלֵב יַעַר מַה … … … 7

חיים מציל - השקל מחצית על-ידי קשר … … … 7

המקדש בית – מגיפה עוצר … … … … 8

החיים של במקום – מתים לטמאי כניסה אין … … … 8

והמשפט, הצדק השלום - המקדש בית … … … 9

לעולם כלכלית ברכה - המקדש בית … … … … 9

לעולם הגשם שפע - המקדש בית … … … … 11

העולם של הרפואה - המקדש בית … … …. . 11

העולם של החכמה - המקדש בית … … … … 11

העולם של היופי - המקדש בית … … … … 11

הזיווגים כל שער - המקדש בית … … … … 11

המקדש בית – הרוממות ליראת מקום … … … 11

המקדש בית – הרשעים את לירא מקום … … … 11

העולם של התשובה - המקדש בית … … …. 11

המקדש… ובבית בירושלים עצובים להיות אסור … … 13

השלימה בגאולה – בשמחה העולם כל … … … 13

נבוכדנאצר – העולם בכל השמחה מחריב … … … 13

העולם של השירה - המקדש בית … … … … 14

המקדש בית – אהבה רצוף תוכו … … … … 14

מ לך מקדש – מלוכה עיר … … … … 16

לטובה מלכות … … … … 16

העולם כל על ששולט מי בידי רק - בית-המקדש … … … 16

מִּפִּיהּו יְבַקְׁשּו וְתֹורָּה דַעַת יִּׁשְמְרּו כֹהֵן שִּפְתֵי כִּי … … … 18

המקדש בבית הכהנים תפקיד … … … … 18

הרוחני המצב – הגדולים הכהנים אחריות … … … 18

ישראל בכל שמסתובבים גדולים כהנים … … … 19

גמלא בן יהושע - הגדול הכהן … … … … 19

המ בית קדש – העולם חינוך מקום … … … … 11

העין מן הסמוי בדבר אלה שרויה הברכה אין … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – יעקב בימי … … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – ראשון הבית עד … … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – השני הבית עד … … … … 11

יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – בימינו … … … … 11

מקדש! בית רוצים … … … … 11

מקדש? בית על מתפללים למה

אנשים מתפללים רבים בנ על יום מדי י. המקדש בית ין אומנם הם, חשיבותו את בלבם מרגישים תמיד לא אבל

הזה, המקום על לוותר שלא מתעקשים כך כל כשהערבים במיוחד נצרך. אכן המקדש בית למה מגלה הלב

אי-? למה מקדש בית בלי טוב יהודי להיות אי-אפשר. למה נגדנו להם עוזרות העולם ואומות או להתפלל אפשר

בלעדיו? תורה ללמוד

חלקי. הוא להסביר יכולים שאנו, ההסבר לצערנו המקדש" בית של ערכו את לתאר יכולים אנחנו מֵאֶלֶף ד ָּאֶח

."ו רבָּבֹות רִּיבֵי ורֹוב אֲלָּפִּים ַאלְפֵי אעפ" פטורים איננו כ מ כמ ללמוד לנסות את יכולתנו טב י חז״ל, דברי הלימוד כי

המקדש. בית לבניין הרצון את מעורר הזה

הזה בעולם ה' של הבית הוא המקדש בית

ב: )כתוב ז (דף ברכות מסכת

מִּּׁשּום יֹוחָנָן רַבִּי "ָאמַר, ? שֶׁנֶׁאֱמַר מִּתְפַלֵל הּוא בָרּוְך שֶׁהַקָדֹוש: מִּנַיִּן יֹוסֵי רַב ִּי )וַהֲבִּיאֹותִּים נו" (שם

תְפִּלָתִּי" בְבֵית, וְשִּמַחְתִּים קָדְשִּי הַר אֶׁל, "תְפִּלָתִּי", אֶׁלָא נֶׁאֱמַר "ֹלא "תְפִּלָתָם שֶׁהַקָדֹוש, מִּכָאן

רַחֲמַי, שֶׁיִּכְבְשּו מִּלְפָנַי רָצֹון יְהִּי רַב: , ָאמַר טֹובִּיָה בַר זּוטְרָא רַב? ָאמַר מַצְלִּי. מַאי מִּתְפַלֵל הּוא בָרּוְך

מִּּׁשּורַת לִּפְנִּים לָהֶׁם וְאֶׁכָנֵס הָרַחֲמִּים בְמִּּדַת בָנַי עִּם, וְאֶׁתְנַהֵג מִּּדֹותַי עַל רַחֲמַי, וְיָגֹולּו כַעֲסִּי אֶׁת

הַּדִּין".

התפילה הז. בתפילה אליו מצטרפים. ואנחנו המקדש בבית מתרחשת מתפלל שאלוקים את הגמרא ממשיכה כך

: ואומרת

, וְרָאִּיתִּי וְלִּפְנִּים לִּפְנַי קְטֹרֶׁת לְהַקְטִּיר נִּכְנַסְתִּי, פַעַםַאחַת אֱלִּישָע בֶׁן יִּשְמָעֵאל רַבִּי, ָאמַר "תַנְיָא

יְהִּי לֹו: . ָאמַרְתִּי, בָרְכֵנִּי בְנִּי, יִּשְמָעֵאל לִּי, וְָאמַר וְנִּשָא רָם כִּסֵא עַל, יֹושֵב 'צְבָאֹות ה, יָּה אַכַתְרִּיאֵל

בְמִּּדַת בָנֶׁיָך עִּם, וְתִּתְנַהֵג מִּּדֹותֶׁיָך עַל רַחֲמֶׁיָך, וְיָגֹולּו כַעֲסְָך אֶׁת רַחֲמֶׁיָך, שֶׁיִּכְבְשּו מִּלְפָנֶׁיָך רָצֹון

, הָרַחֲמִּים ֵוְתִּכָנ בְרֹאשֹו". לִּי. וְנִּעְנַע הַּדִּין מִּּׁשּורַת לִּפְנִּים לָהֶׁם ס

: לו. ונאמר השכינה עם ונפגש הקודשים לקודש שנכנס גדול כהן היה אלישע בן ישמעאל מצטרף אתה גם

לתפ לה י הקב" של ה תפילת של נוסח אותו ב בדיוק ה'. המקדש בבית תפילה של הגדולה המעלה באמת. וזו

כביכול אנ אתו ביחד מתפללים ו לביתו מוזמנים חנו. יתברך

ה' בית הוא המקדש שבית שלמה את מלמדים

, אורחים רק 'ואנחנו ה בית הוא המקדש שבית יבין ישראל שעם בכדי את שבנה שלמה בפני השערים נסגרו

. המקדש בית ע״א): ל הגמרא(שבת מספרת וכך

. בָזֶׁה זֶׁה שְעָרִּים, ּדָבְקּו הַקָדָשִּים קָדְשֵי לְבֵית לְהַכְנִּיסָארֹון, בִּקֵש הַמִּקְּדָש בֵית אֶׁת שְֹלמֹה "כְשֶׁבָנָה

, וְָאמַר. פָתַח נַעֲנָה, וְֹלא רְנָנֹות וְַארְבָע עֶׁשְרִּים שְֹלמֹה ָאמַר ) כד (שם, וְהִּנָשְאּו רָאשֵיכֶׁם שְעָרִּים 'שְאּו

הַכָב מֶׁלֶׁך, וְיָבֹוא עֹולָם פִּתְחֵי ֹוד' לְמֵבְלְעֶׁיּה". בַתְרֵיּה. רָהַטּו

, אותו לבלוע בכדי שלמה אחרי רצו השערים." הכבוד אומר״מלך כשהוא עצמו על מתכוון שהוא חשבו הם כי

ה', לכבוד אלא כמלך שלו לכבודו נבנה לא המקדש שבית ישראל כל לעיני להבהיר צריך היה המלך שלמה

: . ובגמרא הכבוד מלך שהוא

הַכָבֹוד? מֶׁלְֶׁך זֶׁה "מִּי ָאמְרּו, לְהּו "ָאמַר, וְָאמַר."חָזַר וְגִּבֹור 'עִּזּוז "ה, ּושְאּו רָאשֵיכֶׁם שְעָרִּים "שְאּו

."וְֹלא סֶׁלָה הַכָבֹוד מֶׁלְֶׁך, הּוא 'צְבָאֹות? ה הַכָבֹוד מֶׁלְֶׁך זֶׁה הּוא, מִּי הַכָבֹוד מֶׁלְֶׁך, וְיָבֹא עֹולָם פִּתְחֵי

, שֶָׁאמַר כֵיו. ָן נַעֲנָה עַבְּדֶָׁך" לְחַסְדֵיּדָוִּיד, זָכְרָה מְשִּיחֶָׁך פְנֵי תָשֵב 'אֱֹלהִּיםַאל )ה ו" (דה״ב. נַעֲנָה, מִּיָד

המקדש בית – ו אלוקים בית השמים שער

להבין לנו שקשה היא האמת הָָּארֶץ עַל ק אֱֹלִּים יֵׁשֵב הַאֻמְנָּם. כִּי המלך" שלמה שאומר כמו 'יתברך, לה בית שיש

" בָּנִּיתִּי אֲׁשֶר הַזֶה הַבַיִּת כִּי יְכַלְכְלּוָךַאף הַשָּמַיִּםֹלא הַשָּמַיִּםּוׁשְמֵי הִּנֵה כז) ח א, (מלכים הז. ההבנה את דורשת

. קבוע מאמץ מאתנו לא אבינו יעקב שגם לב לשים כדאי. ה' בית שזה בתחילה הבין זה למקום בא שהוא למרות

. מחרן שהוא למרות ' שה אחרי. רק אבותיו בו שהתפללו המקום שזה יודע נגלה: יעקב", אומר א ליו נֹורָּא מַה

אֱֹלִּק בֵית אִּם כִּי זֶה אֵין הַזֶה הַמָּקֹום." הַשָּמָּיִּם וְזֶהׁשַעַר ים ידע לא שהוא כך אחר עצמו על מעיד הוא המקום ש

הזה. אלוקים בית הוא ידעתי." לא "ואנכי. וארץ שמים שמחבר סולם הוא הזה שהמקום ידע לא הוא ידע לא הוא

עליו." 'נצב ה כי״הנה להרגיש יכול הזה במקום שנמצא שמי

. ויצחק אברהם אבותיו שראו מה שזה מבין, הוא בחלומו הסולם את רואה אבינו כשיעקב שבשעה אברהם

ש שנו וארץ? שמים רואים הם."מה מרחוק המקום את "וירא עליו נאמר יצחק עם היה. " לזה זה שקים קשור ענן

.) א נו "ב״ר ההר( על.) יא כח יעקב(רש״י שרואה מה בדיוק זה

וְרֹאשֹו מֻצָבַארְצָה סֻלָם וְהִּנֵה "וַיַחֲֹלם ' ה: וְהִּנֵה בֹו וְיֹרְדִּים עֹלִּים אֱֹלהִּים מַלְאֲכֵי וְהִּנֵה הַּׁשָמָיְמָה ַמַגִּיע

שֹכֵב אַתָה אֲשֶׁר הָָארֶׁץ יִּצְחָק וֵאֹלהֵי אֱֹלהֵיַאבְרָהָםָאבִּיָך ה' אֲנִּי וַיֹאמַר: עָלָיו, נִּצָב אֶׁתְנֶׁנָה לְָך ָעָלֶׁיה

יב). כח (בראשית ּולְזַרְעֶָׁך"

כן על קור א." השמים הזה״שער למקום יעקב "שער" רק נקרא ל הפתח. והוא מצדיו חוסמים קירות שיש מקום

רק ערך בעל שער מפתח לו שיש מי ל ל, דלת עד ארצה שמוצב בסולם ולעלות אדם להיכנס יכול הזה בשער

לה אפשר הזה. בשער לשמים י. ולעלות כנס. נשמעות ותפילותיו זוכה הזה- למקום לכוון שיודע מי רק הסוד את

לו– והתגלה מיעקב נסתר שהיה: אומר הוא. שם המקדש בית חנוכת בעת ישראל לכל שלמה מגלה

" אֵל ֶׁוְהִּתְפַלְלּו: לִּשְמֶָׁך בָנִּיתִּי אֲשֶׁר וְהַבַיִּת בָחַרְתָ אֲשֶׁר הָעִּיר לַאֲבֹותָם נָתַתָה אֲשֶׁר יָךּדֶׁרְֶׁךַארְצָם

ח.) (מלכים מִּשְפָטָם" וְעָשִּיתָ תְחִּנָתָם וְאֶׁת תְפִּלָתָם אֶׁת שִּבְתְָך מְכֹון הַּׁשָמַיִּם וְשָמַעְתָ

רש". השמימה תפלתם לעלות תפלה. מקום לתפילה" כשער "בעיקר השמים המלים״שער את הסביר י ומדרשו

" הרמב״ן: הסביר גם."כדבריו מטה של המקדש בית כנגד מכוון מעלה של המקדש שבית שכל למד אתה מכאן

, ישראל של תפלתן לשמוע פתוח הוא שמים, ששער הכבוד כסא לפני מתפלל כאלו בירושלם- המתפלל שנאמר

"כ השמים( שער וזה יז.) ח

התורה שער - המקדש בית

. משמים שליחות עם שיורדים שלוחים מלאכים וגם שעולים מלאכים. גם כיוונים "לשני הוא״שער הזה המקום

, שיורדים מלאכים וגם וקרבנות, תפילה כגון מהארץ, למעלה שעולים דברים גם אלוקים של רוחניים שליחים

הוא יורד ה הרוחני. השפע ממרום שיורדים 'מִּירּוׁשָּלִָּּם." ה תֹורָּהּודְבַר תֵצֵא מִּצִּיֹון נאמר״כִּי יו. על תורה היו לכן

. בירושלים הוא התורה עיקר? כי. למה הגזית, בלשכת המקדש בבית של הלשכות באחת יושבים הסנהדרין זה

בתורה: שכתוב מה

" וְקַמְת בִּשְעָרֶׁיָך רִּיבֹת לָנֶׁגַעּדִּבְרֵי נֶׁגַע לְדִּיןּובֵין בֵיןָּדִּין לְדָם בֵיןּדָם לַמִּשְפָט דָבָר מִּמְָך יִּפָלֵא כִּי

: בֹו 'אֱֹלהֶׁיָך ה יִּבְחַר אֲשֶׁר הַמָקֹום אֶׁל וְעָלִּיתָ בַיָמִּים יִּהְיֶׁה אֲשֶׁר הַּׁשֹפֵט וְאֶׁל הַלְוִּיִּם הַכֹהֲנִּים אֶׁל ּובָאתָ

אֵתּדְבַר לְָך וְהִּגִּידּו וְדָרַשְתָ הָהֵם: הַמִּשְפָט הַהּוא הַמָקֹום מִּן לְָך יַגִּידּו אֲשֶׁר הַּדָבָר פִּי עַל וְעָשִּיתָ

יז). (דברים יֹורּוָך" אֲשֶׁר כְכֹל לַעֲשֹות 'וְשָמַרְתָ ה יִּבְחַר אֲשֶׁר

המקדש– בית הנבואה שורש

. המוריה הר שמו נקרא. לכן הנבואה מקור גם הוא המקדש בית ממנו שיוצאת הר. ישראל" לכל הוראה לשכת

ע״א.) טז דף תענית "רש״י לישראל( המוכיחים הנביאים עמדו שבה הגזית אנו לנבואה ירושלים בין הקשר על

מדברי לומדים עול: שאומר א "; נָּבִּיא בֶן נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא בִּנְבִּיאּות- וְׁשֵםָאבִּיו מָּקֹוםׁשֶשְמֹו כָּל וְֹלאׁשֵם ׁשְמֹו

; נָּבִּיא בֶן, וְֹלא נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא יו- ִָּאב; הָּעִּיר מֵאֹותָּּה נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא מְפֹרָּׁש- עִּירֹו וְׁשֵם כָּלׁשֶשְמֹו וְֹלא ׁשְמֹו

ע״א) טו "מגילה מִּירּוׁשָּלַיִּם( נָּבִּיא בְיָּדּועַׁשֶהּוא עִּירֹו- ׁשֵם.

בית 6חורבן ה סגירת המקדש– שערי ם

והנבואה התורה התפילה שערי סגירת

: בגמרא" אלעזר רבי אומר. כך יותר נשמעות לא. התפילות השערים, נסגרים נחרב המקדש שבית בשעה מיום

. שבשמים לאביהם ישראל בין ברזל חומת נפסקה המקדש- בית שחרב שנאמר' ברזל מחבת לך קח ואתה

העיר' ובין בינך ברזל קיר אותה ונתתה ). ע״ב לב "ברכות (. עוברת" לא התפילה ברזל- של חומה יש אם מיום

. תפלה שערי ננעלו המקדש- בית שנחרב שנאמר' ' תפלתי שתם ואשוע- אזעק כי גם ע״א.) נט מציעא (בבא

נחרב– המקדש כשבית: איכה במגילת הנביא ירמיהו לנו אומר. כך הנבואה שערי וגם התורה שערי גם נסגרו

" חָּזֹון מָּצְאּו נְבִּיאֶיהָֹּלא תֹורָּהּגַם אֵין בַּגֹויִּם וְשָּרֶיהָּ מַלְכָּּה נפסקה נבואה גם ו תורה אותה אינה התורה."גם מה

. המקדש ובית בירושלים תלויה שהיא כיון

עולם? רשעי על-ידי נעולים כשהשערים חיים זאת בכל אנחנו איך תשאל: ואם כי" שם בגמרא נאמר זה על אף

בנ על בדמעות שמתפלל."מי ננעלו לא דמעות שערי ננעלו- תפילה ששערי פי על הזה– הבית ין י לעבור יכול

שלהם. המחסומים כל את

ני הגו סיון י השערים את לסגור ים

נ שלא הערבים היום נלחמים כן על י ש מפחדים. הם המקדש למקום כנס. ייפתחו הללו השערים כי יודעים הם

פתוחים יהיו הם אם קצת– אפילו. ישראל בארץ אחיזתם את יאבדו הם הקדוש הזוהר גם לנו מסביר כן ו אומר,

, ירושלים את לטמא הגויים יתאמצו לבוא לעתיד כי במהר" השערים(מובא את לסגור מסעי בפרשת חגיז ם

הזוהר) בשם: , מתיא ופגר עממיא סואבת לשואה זמינין אבנא האי "דעל קדישא אבנא על מיא נבעין ועינוי

לסאבא עלך מסאבין גולמי ולאותובי בך לאתזלזלא עממיא בני זמינין דמארין בקדושתא עילין כל על עילאה

כותב, אלעזר. רבי ע״ש בך" יקרבון מסאבין וכל קדישא אתרך את להכניס הימים באחרית הנכרים שעתידים

דו מתיהם קא ו ל. והכ הקודש מקום לעול שמגיע החיים שפע את לעצור כדי לו הזה. הקדוש המקום דרך ם

ש. למרות כך עושים הם ולחרפתנו לבושתנו היום. גם בזמנו עושים הנכרים היו שכך חגיז המהר״מ מעיד מקום ה

מדינ בידי הוא הזה, ישראל ת המקדש במקום שלהם המתים את לקבור הישמעלים לרשעים נותנים אנו

, ו וסביבותיו כולו. לעולם ברכה משם להביא ישראל את למנוע הקודש מקום את לטמא היא מטרתם כל

חיים שפע – המקדש 7בית

המקדש בית – יצירת מקום החיים

הוא המקדש בית הקב". שם לעולם חיים הקב״ה העניק שממנו המקום הראשון" באדם חיים נשמת נפח ה ויהי

, לבניו חיים ניתנו הראשון אדם שקיבל."מהחיים חיה לנפש האדם לבניהם חיים ומהם אלינו. עד בניהם ולבני

'אֱֹלִּק ה "וַיִּיצֶׁר " הָאֲדָמָה מִּן עָפָר הָָאדָם אֶׁת ים –. יצירות" שתי מארבע האדמה מכל עפרו צבר

: אחר. דבר לקבורה קולטתו, תהא שם שימות מקום שבכל רוחות בו שנאמר ממקום עפרו נטל

" לי תעשה אדמה )מזבח כ" (שמות לעמו ויוכל כפרה לו תהא הלואי -. ד

: העולם של החיים שפע הוא הזה המקום היום גם ' ה צִּּוָּה כִּיׁשָּם צִּיֹון הַרְרֵי עַל חֶרְמֹוןׁשֶיֹרֵד "כְטַל הַבְרָּכָּה אֶת

ג.) קלג "תהילים הָּעֹולָּם( עַד חַיִּים

מְלַבְלֵב הַמִּקְּדָש בֵית, ַאף מְלַבְלֵב יַעַר מַה

הכ, ו חיים של תמידי שפע שהוא זה, במקום. חי היה ל אפילו שקשה מיוחד מאוד מסוג עצים בו היו כן על

. דעתנו על אותם להעלות מזהב עצים והיו צומחים היו ש ' בגמ כתוב."כך הם״פירות ל ( יומא ) ע״ב כא ע״ב; לט

: המקדש שבבית ההיכל על

טֹובְיָה: בַר זּוטְרָא רַבִּי ָאמַר שְמֹו״יַעַר" נִּקְרָא לָמָה, ? ּדִּכְתִּיב הַלְבָנֹון" יַעַר "בֵית? לְָך- לֹומַר מַה

, הַמִּקְּדָש בֵית שְֹלמֹה שֶׁבָנָה, בְשָעָה אֹושַעְיָא רַבִּי. ּדַאֲמַר מְלַבְלֵב הַמִּקְּדָש בֵית, ַאף מְלַבְלֵב יַעַר נָטַע

ז שֶׁל מְגָדִּים מִּינֵי כָל ָבֹו, בָהֶׁן מְנַּׁשֶׁבֶׁת שֶׁהָרּוחַ, וְכֵיוָן בִּזְמַנֵיהֶׁן פֵירֹותֵיהֶׁן מֹוצִּיאִּין, וְהָיּו הָב אֶׁת מַּׁשִּירִּים

, , שֶׁנֶׁאֱמַר פֵירֹותֵיהֶׁן. לַכְהֻנָה פַרְנָסָה הָיְתָה."ּומֵהֶׁם פִּרְיֹו כַלְבָנֹון )יִּרְעַש עב" (תהלים שֶׁנִּכְנְסּו וְכֵיוָן

לַהֵי גֹויִּם, , שֶׁנֶׁאֱמַר, יָבַש כָל, לָנּו לְהַחֲזִּירֹו הּוא בָרּוְך הַקָדֹוש."וְעָתִּיד אֻמְלַל לְבָנֹון )ּופֶׁרַח א" (נחום

, שֶׁנֶׁאֱמַר לָּה. נִּתַן הַלְבָנֹון כְבֹוד וְרַנֵן גִּילַת וְתָגֵלַאף תִּפְרַח )פָרֹחַ לה" (ישעיה

פ" יומא ובירושלמי פ״ג שה״ש בהיכל(במדרש צלם מנשה יד כשהעמ יבשו הללו שהפירות אומרים ויש סוף ד

ה״ד.)

על- קשר חיים מציל השקל- מחצית ידי

: רבנו" למשה נאמר. כך חיים לכולנו מביא המקדש לבית קישור כל וְנָּתְנּו לִּפְקֻדֵיהֶם יִּשְרָּאֵל בְנֵי רֹאׁש אֶת תִּשָּא כִּי

' לַה נַפְׁשֹו כֹפֶר אִּיׁש א ֹבִּפְקֹד." אֹתָּם בִּפְקֹד נֶגֶף בָּהֶם יִּהְיֶה וְֹלא תָּם אותם מצילה המקדש לבית התרומה נתינת

. חיים להם ומביאה ממוות

בענ כואבים היותר הסיפורים אחד י מ גובה ולא ישראל את שסופר המלך, דוד עם היה זה ין. השקל מחצית הם

עליהם מביא הספירה בעת הזה הניתוק. דֶבֶר" מגיפת ו ְמִּדָּן." אִּיׁש אֶלֶף בְאֵרׁשֶבַעׁשִּבְעִּים עַד זמנית הפוגה

' ה מַלְאְַך אֶת וַיַרְא עֵינָּיו אֶת דָּוִּיד. וַיִּשָּא בירושלים" מתרחשת בְיָּדֹו וְחַרְבֹוׁשְלּופָּה הַשָּמַיִּם הָָּארֶץּובֵין בֵין עֹמֵד

' "וכו יְרּוׁשָּלִָּּם עַל נְטּויָּה טז.) כא א הימים (דברי

המקדש– בית מגיפה עוצר

ירושלים, על נטויה עדיין, החרב לגמרי נעצרת לא שהמגפה דוד רואה חיים יביא הזה למקום הקישור כי ומבין

הכ. בסך זהב שקלי חמישים ושבט שבט מכל דוד. לוקח הנוראה מהמגיפה ישראל עם את ויציל ו משנים- ל עשר

' ה. וַיֹאמֶר המלאך" עומד שבו. המקום ארונה של הגורן את וקונה זהב שקלי מאות שש לוקח הוא שבטים

.) כז "שם נְדָּנָּּה( אֶל חַרְבֹו: וַיָּׁשֶב לַמַלְאְָּך דבר של שבסופו המקום זה י. המקדש בית בו יבנה כעת שבו המקום זה

קר את לקבל מהשמים יורדת ואש קרבנות מקריב דוד בנו.

קני בין הקשר מה )מבואר יז מזמור במדרש(תהלים י. הספירה עוון על באה המגפה. הרי למגפה המקדש ת

קני למה י: המדרש? אמר מכפרת המקדש ת

. אותו מכה הוא למה הבן יודע היה, ולא לבנו מכה שהיה? לאחד דומה הדבר למה "משל לאחר

בו( השגחת ולא ימים מה כ היום שצויתיך פלוני דבר עשה, לך לו אמר שהכהו שבגלל הבן והבין

. מאביו מכה קיבל הוא דבר אותו של הספירה לא היא למגיפה האמיתית שהסיבה מבין דוד כך

. המקדש בית בנין תבעו שלא אלא נפלו לא דוד בימי שנפלו אלפים אותן )כל, אלא האנשים

בי חרב ולא בימיהם נבנה שלא אלו אם, ומה וחומר קל דברים והלא, להם נעשה, כך מיהם ונענשו

, בימינו והיה בימינו שחרב. אנו המקדש בית בנין תבעו שלא על מבקשים ולא מתאבלין אנו ואין

, . לפיכך וכמה כמה אחת, על רחמים שלש מתפללין ישראל שיהו הראשונים חסידים התקינו

,' ה ירושלים בונה. ותקנו לירושלים עבודה וסדר לציון שכינתך, השב, אנא ויום יום בכל תפלות

רבינו." משה. בצווי המזון ובברכת, בתפלה עצמה בפני ברכה

החיים– של במקום מתים לטמאי כניסה אין

. למוות שקשור משהו להיכנס יכול לא תמידי חיים של שפע שהוא במקום לא המקדש לבית להכניס אסור לכן

טפח עשרה בגובה סורג מעין הקימו זה. לצורך מת טמא ולא מת, המקדש בית את, שהקיף ים ממנו לפנים

"חֵיל", המקדש– בית לבין הסורג בין אמות עשר של פנוי מקום שהוא הפרדה ושטח גדר מעין שיהא זה כל

ג.) ב פרק מדות מסכת יותר(משנה ולא מת ולטמא לנכרים להגיע מותר כאן עד כי לאנשים שמסמן

, אותו לטמא, אסור חיים מקום הוא שהמקום בגלל בקדושתו המקדש בית האיסור למרות כי לזכור צריך אמנם

אפילו עומד. קודש תמיד המקדש. מקום המקדש לבית מתים טמאי אלף ייכנסו חלילה אם במקדש ייהרג אם גם

. ונביא כהן רבים– חללים שם יהרוג נבוזארדן אם גם, קדוש הוא המקום להתקרב מתים לטמאי אסור היום וגם

העזרה– למקום כי העולם. של החיים בית, הוא בו 'נמצא שה הבית הוא הוא. קודש

9 המקדש- בית לעולם כולו

והמשפט, הצדק השלום המקדש- בית

. ישראל לעם רק לא הוא המקדש בית של השפע ברכה כמה העולם אומות יודעים היו אילו כי אמרו חכמינו

. אותו מחריבים ולא משמר מכל עליו שומרים היו המקדש- בית להם מביא

. שאבדו מה יודעין, ואין שאבדו כוכבים לעובדי להם אוי יוחנן רבי "אמר קיים המקדש שבית בזמן

עליהן? מכפר מי. ועכשיו עליהן מכפר מזבח - ע״ב.) נה (סוכה "

מקור הוא הזה המקום כי העולם אומות גם יבינו הימים באחרית כי אותנו מלמדים ומיכה עיהו יש הנביאים

. האמיתיים הדברים לכל השפע יפסיקו בזכותו יבוא ו המלחמות. כולו לעולם שלום לכל שתגרום תורה זו ה

. לקודש השתוקקות מרוב פנים להארת הגויים

" יִּה נָכֹון הַיָמִּים בְַאחֲרִּית ְוְהָיָה: הַגֹויִּם כָל אֵלָיו וְנָהֲרּו מִּגְבָעֹות וְנִּשָא הֶׁהָרִּים 'בְרֹאש ה בֵית הַר יֶׁה

' ה הַר אֶׁל וְנַעֲלֶׁה לְכּו וְָאמְרּו רַבִּים עַמִּים וְהָלְכּו כִּי בְאֹרְחֹתָיו וְנֵלְכָה מִּּדְרָכָיו וְיֹרֵנּו יַעֲקֹב אֱֹלהֵי בֵית אֶׁל

תֹורָהּו תֵצֵא מִּצִּיֹון: 'מִּירּושָלִָּם ה דְבַר לְאִּתִּים חַרְבֹותָם וְכִּתְתּו רַבִּים לְעַמִּים וְהֹוכִּיחַ הַגֹויִּם בֵין וְשָפַט

מִּלְחָמָה." עֹוד יִּלְמְדּו וְֹלא חֶׁרֶׁב גֹוי אֶׁל גֹוי יִּשָא לְמַזְמֵרֹותֹלא וַחֲנִּיתֹותֵיהֶׁם

מ אנשים של. מליארדים גדול צדק אי בעולם יש היום גם, מהם החזקים על-ידי נוצלים רשעה עושי שחלקם

. לעת" כוחם את מנצלים וחלקם ל כשי בנה י. הצדק" מקום הזה המקום יהיה המקדש וְהֹוכִּיח הַּגֹויִּם בֵין ַוְׁשָּפַט

יעשו. וכן ילמדו ממנו הצדק. משפט מהו ה'. משפט מהו האומות כל ילמדו."ממנו רַבִּים לְעַמִּים גם נאמר כך

ישעיהו(נו): ספר שבסוף בנבואה

מֵחַלְלֹו שַבָת שֹמֵר כָל לַעֲבָדִּים, לֹו 'לִּהְיֹות ה שֵם אֶׁת 'לְשָרְתֹוּולְַאהֲבָה ה עַל הַנִּלְוִּים הַנֵכָר "ּובְנֵי

עַל לְרָצֹון וְזִּבְחֵיהֶׁם עֹוֹלתֵיהֶׁם תְפִּלָתִּי בְבֵית וְשִּמַחְתִּים קָדְשִּי הַר אֶׁל וַהֲבִּיאֹותִּים בִּבְרִּיתִּי: ּומַחֲזִּיקִּים

הָעַמִּים." לְכָל יִּקָרֵא תְפִּלָה בֵית בֵיתִּי כִּי מִּזְבְחִּי

ל כלכלית ברכה המקדש- בית עולם

. הרוחני השפע וגם הגשמי השפע גם בא המקדש. ממקום חומר וגם רוח גם הוא הזה העולם המלך שלמה

ל גם זכה המקדש- בית את לבנות שזכה. עצום גשמי שפע." לִּמְאּומָה שְֹלמֹה בִּימֵי נֶׁחְשָב כֶׁסֶׁףֹלא "אֵין לא

. הגשמי הכסף את צריכים, לא הרוחני השפע במקום כי למאומה נחשב דוסא בן חנינא רבי עם שהיה מה כעין

שבת. לערב שבת מערב חרובין בקב נזון והוא בזכותו נזון העולם שכל

" הַמֶׁלְֶׁך וַיִּגְּדַל: לְעֹשֶׁרּולְחָכְמָה הָָארֶׁץ מַלְכֵי מִּכֹל שְֹלמֹה לִּשְמֹע שְֹלמֹה פְנֵי אֶׁת מְבַקְשִּים הָָארֶׁץ ַוְכָל

: בְלִּבֹו אֱֹלהִּים נָתַן אֲשֶׁר חָכְמָתֹו אֶׁת וְנֵשֶׁק זָהָבּושְלָמֹות כֶׁסֶׁףּוכְלֵי כְלֵי מִּנְחָתֹו אִּיש מְבִּאִּים וְהֵמָה

סּוס ִּּובְשָמִּים ( בְשָנָה" שָנָה יםּופְרָדִּיםּדְבַר.) י פרק א מלכים

מה' שקיבל בחכמה עשה שהוא מיוחדים דברים על שלמה )מספר ד-ו ב קהלת(פרק בספר. כְרָּמִּים לִּי: נָּטַעְתִּי "

פֶרִּי." כָּל עֵץ בָּהֶם וְנָּטַעְתִּי לִּיּגַנֹותּופַרְדֵסִּים עָּשִּיתִּי בארץ לנטוע שלמה יכול היה יך א המדרש בשם רש״י ושואל

פרי" ישראל״כל. אחרים פירות מגדלת ארץ כל? הרי בארצות רק ויש הקרות בארצות רק הגדלים דברים יש

: ?'ותרץ 'וכו וכו חמות

, הארץ גידי את בחכמתו מכיר שלמה שהיה. פלפלין בו ונטע כוש- אל הולך גיד איזה הולך איזה

חרובין. בו ונטע חרובי- לארץ שנאמר עולם של משתיתו שמשם לציון באים הארצות גידי שכל

" יופי מכלל )מציון נ" (תהלים תנחומא. במדרש פרי- כל עץ נאמר לכך

שפע המקדש- בית הגשם לעולם

. השתייה מאבן יונקים הדוממים הכוחות גם ומביאים המקדש מבית יוצאים והזהב הנפט וגידי המחצבים גידי גם

' ה שנתן ההבטחה התקיימה הזה המקום. בכוח לעולם ברכה ) ב" יב אבינו(בראשית לאברהם לְגֹויּגָּדֹול וְאֶעֶשְָך

בית ין בנ."י הָּאֲדָּמָּה מִּׁשְפְחֹת כֹל בְָך וְנִּבְרְכּו מְבָּרֲכֶיָךּומְקַלֶלְָךָאאֹר. וַאֲבָּרְכָּה בְרָּכָּה וֶהְיֵה וַאֲגַדְלָּהׁשְמֶָך וַאֲבָּרֶכְָך

ה הוא המקדש (יד): זכריה בספר נאמר לכן כולם. הברכות משורש לברכה העולם חזרת

עֲלֵיהֶׁם וְֹלא 'צְבָאֹות ה לְמֶׁלְֶׁך לְהִּשְתַחֲֹות יְרּושָלִַּם אֶׁל הָָארֶׁץ מִּשְפְחֹות מֵאֵת יַעֲלֶׁה אֲשֶׁרֹלא "וְהָיָה

'אֶׁת ה יִּגֹף אֲשֶׁר הַמַגֵפָה תִּהְיֶׁה עֲלֵיהֶׁם וְֹלא בָָאה וְֹלא תַעֲלֶׁה מִּצְרַיִּםֹלא מִּשְפַחַת: וְאִּם הַגָשֶׁם יִּהְיֶׁה

הַסֻכֹות." חַג אֶׁת לָחֹג יַעֲלּו אֲשֶׁרֹלא הַגֹויִּם

העול של הרפואה המקדש- בית ם

. המקדש ממקום מגיעה העולם של הרפואה גם לכן וכשהנביא, השלישי המקדש בית על מדבר יחזקאל הוא

האלוק החיים את מתאר י, מהעדן יצאו, כאילו הקדשים מקודש שופעים ים שהם עד הנהרות ארבעת דרך

. לעולם חי היה ממנו שהאוכל החיים עץ את מצמיחים

" מִּזֶׁהּומִּזֶׁה מְאֹד רַב עֵץ הַנַחַל שְפַת אֶׁל, , וְהִּנֵה הַבַיִּת מִּפְתַן מִּתַחַת יֹצְאִּים מַיִּם "וְהִּנֵה מגיעים הם

המלח" לים נַחֲלַיִּם– שָם יָבֹוא אֲשֶׁר כָל אֶׁל. יִּחְיֶׁה הָאֵלֶׁה הַמַיִּם שָמָה בָאּו כִּי מְאֹד רַבָה הַּדָגָה וְהָיָה

הַנָחַל." שָמָה יָבֹוא אֲשֶׁר כֹל, וָחָי וְיֵרָפְאּו

. אותם רק לא, אבל הדגים ואת הים את מחיים מהמקדש שיוצאים המים

" ש עַל יַעֲלֶׁה הַנַחַל ְוְעַל. יְבַכֵר. לָחֳדָשָיו פִּרְיֹו יִּתֹם וְֹלא עָלֵהּו יִּבֹול. ֹלא מַאֲכָל עֵץ כָל מִּזֶׁהּומִּזֶׁה פָתֹו כִּי

לִּתְרּופָה." וְעָלֵהּו לְמַאֲכָל פִּרְיֹו. וְהָיָה יֹוצְאִּים הֵמָה הַמִּקְּדָש מִּן מֵימָיו

בני י בו. הגרים לכל לבריאות העולם החזרת הוא המקדש בית ן המקום הוא המקדש שבית בגלל הוא זה כל

. בדיוק מקום באותו שהייתה הבריאה של לבריאות אותנו שמחזיר היה הוא הראשון האדם את ברא כשאלוקים

, ו לנצח לחיות צריך. שנה אלף כמעט חי החלו וחייו מיתה עליו נגזרה המקדש ממקום ונזרק חטא כשהוא רק

. להתקצר

ה של החכמה המקדש- בית עולם

בית בתבנית שהוא המשכן את לבנות שיוכל מנת על מיוחדת חכמה התמלא בצלאל כי אותנו מלמדת התורה

. ודעת בינה חכמה על נאמר. כך המקדש

שנאמר: העולם נברא הללו 'דברים בג בתבונה" שמים כונן ארץ יסד 'בחכמה "ה " בדעתו

נבקעו" תהומות: . שנאמר המשכן נעשה הללו 'דברים. ובג " בְחָכְמָה אֱֹלקִּים רּוחַ אֹתֹו וַיְמַלֵא

מְלָאכָה" בִּתְבּונָהּובְדַעַתּובְכָל.

גם. המשכן את שבנה בצלאל כמו גדולה לחכמה זכה המקדש, בית את שבנה המלך, שלמה " הַמֶׁלְֶׁך וַיִּגְּדַל

: לְעֹשֶׁרּולְחָכְמָה הָָארֶׁץ מַלְכֵי מִּכֹל שְֹלמֹה נָתַן אֲשֶׁר חָכְמָתֹו אֶׁת לִּשְמֹעַ שְֹלמֹה פְנֵי אֶׁת שִּים מְבַק הָָארֶׁץ ְוְכָל

אֱֹלִּק י) א (מלכים בְלִּבֹו" ים.

האדמה פני על אשר האדם מכל החכם היה הוא. המקדש בית בגלל העולם בריאת של מקום. בחכמה שנברא

שרבתה" אומר הפסוק לכן קֶדֶםּומ בְנֵי כָּל מֵחָּכְמַת ִּחָּכְמַתׁשְֹלמֹה." מִּצְרָּיִּם חָּכְמַת כֹל מכל אליו באו ובגללה

. עלייתם" בעת ישראל בית כל כך שלמה. כמו חכמה דברי ללמוד העולם חָּכְמַתְכֶם הִּוא כִּי וַעֲשִּיתֶם ּוׁשְמַרְתֶם

חָּכ עַם רַק וְָאמְרּו הָּאֵלֶה הַחֻקִּים כָּל אֵת יִּׁשְמְעּון אֲׁשֶר הָּעַמִּים לְעֵינֵי ָּּובִּינַתְכֶם " הַזֶה הַּגָּדֹול הַּגֹוי וְנָּבֹון ם.) ד (דברים

הייתה והיא. המקדש בית של הבונים לכל וכן במדרש: שם נאמר

'. שנא המקדש בית נבנה הללו 'דברים ובג ) 'ז א (מלכים ' וגו נפתלי ממטה הוא אלמנה אשה "בן

הדעת" ואת התבונה ואת החכמה את וימלא. לבא לעתיד לבנותו הוא ברוך הקדוש כשיעמוד וכן

' שנא נבנה הללו 'דברים בג ) כד (משלי יתכונן" ובתבונה בית יבנה "בחכמה, ) כ״ד וכתיב(משלי

מח.) ויקהל רבה (שמות ימלאו" חדרים "ובדעת

העולם של היופי המקדש- בית

כיו. לעולם ירדו יופי של קבין. עשרה היופי" של המקום גם הוא הזה, המקום האלוקי השפע של המקום שזה ון

." כולו" העולם כל, ואחד ירושלים נטלה תשעה הורדוס- שבנה המקדש בית בנין ראה שלא מי יפה בנין ראה לא

. אחרים ומקומות אחרים אנשים גם מדבק הזה. הבית לעצמו יופי לוקח לא הזה הבית ע״א). ד "ב״ב מימיו( הוא

" עולם של נקרא״נויו ה - בני. י העולם של יופי לעולם. היופי החזרת הוא המקדש בית ן

הזיווגים כל שער - המקדש בית

" בשדה לשוח יצחק המילים״ויצא על." המוריה בה״הר נעקד שיצחק השדה שזו חכמינו אמרו מתפלל הוא שם

. אליעזר בשליחות רגעים באותם שנעשה שלו הזיווג על מתפלל הוא. שם לדורות מנחה תפילת ומתקן כעת שם

, רבקה לידת על העקידה אחרי מיד אברהם התבשר ממש הזה. במקום, ומצליח זוגו בת על מתפלל הוא בת

הכ במקרה. ולא שלו החזון את לממש אליעזר את שולח הוא כך. אחר יצחק של זוגו ו. הזה במקום קורה ל הר כי

האהב כל. שורש הזיווגים כל. שורש החיבורים כל שורש הוא המוריה. ות זוגו בת את למצוא הולך כשיעקב לכן

הזה. במקום מתפלל הוא

. זרעו קיום על לאברהם נשבע אלוקים בדיוק הזה. במקום ישראל עם של ההמשכיות גם הוא יעקב של הזיווג

: אֹיְבָּיו אֵתׁשַעַר זַרְעֲָך וְיִּרַׁש הַיָּם שְפַת עַל אֲׁשֶר וְכַחֹול הַשָּמַיִּם כְכֹוכְבֵי זַרְעֲָך אֶת וְהַרְבָּהַארְבֶה אֲבָּרֶכְָך בָּרְֵך "כי

השבועה. קיום על להתפלל ליעקב המתאים המקום."כאן בְקֹלִּי אֲׁשֶרׁשָּמַעְתָּ עֵקֶב הָָּארֶץ כֹלּגֹויֵי בְזַרְעֲָך וְהִּתְבָּרֲכּו

המקדש בית – הרוממות ליראת מקום

כִּי יָּדַעְתִּי: עַתָּה שם" לאברהם אומר.)אלוקים בכ "בראשית היראה( המקדש״מקום לבית קורא אבינו אברהם

אֲׁשֶר 'יִּרְאֶה ה הַהּוא הַמָּקֹום. וַיִּקְרָּאַאבְרָּהָּםׁשֵם היראה" שם על הזה למקום קורא."ואברהם אַתָּה אֱֹלהִּים יְרֵא

'יֵרָּאֶה." ה בְהַר הַיֹום יֵָאמֵר

. ירושלים של שמה מורכב הזה מהשם אומרת התורה ולכן. ה' את לראות המצווה היא לרגל לעלות המצווה כי

. ליראה" לזכות ובזכותה השכינה השראת את לראות לְׁשַכֵןׁשְמֹוׁשָּם יִּבְחַר אֲׁשֶר בַמָּקֹום 'אֱֹלהֶיָך ה לִּפְנֵי ָּוְָאכַלְת

לְמַעַן וְצֹאנֶָך, בְקָּרְָך וְיִּצְהָּרֶָךּובְכֹרֹת תִּירׁשְָך דְגָּנְָך מַעְשַר ְתִּל " הַיָּמִּים כָּל 'אֱֹלקֶיָך ה אֶת לְיִּרְָאה מַד, כג). יד (דברים

המקדש בית – הרשעים את לירא מקום

ב נאמר. כך רעה עלינו שזוממות והאומות הרעים האנשים כל על גדול מורא גם 'מטיל ה בית " גמרא: הר מאי

. חנינא ורבי חמא בר לוי רבי בה? פליגי המוריה. לישראל הוראה ממנו שיצא הר אמר- חד אמר- וחד שיצא הר

רש"."והסביר כוכבים לעובדי מורא ממנו הדבר" סיבת את שם י ומתפחדים וירושלים ישראל גדולות ששומעין

.) ע״א טז "תענית עליהם(

א מול הברית ארון של טבעו היה זה ' ה קּומָּה מׁשֶה וַיֹאמֶר הָָּארֹן בִּנְסֹעַ. וַיְהִּי העולם" ומות וְיָּנֻסּו אֹיְבֶיָך וְיָּפֻצּו

. המקדש בית בלב נמצא הזה הברית."ארון מִּפָּנֶיָך מְשַנְאֶיָך ובית שלמה גדולת את שראו העמים כל לכן

. ממנו" מתפחדים ידו על שנבנה המקדש אֶרֶץ מַלְכֵי הֶאֱמִּינּו ֹלא " יְרּוׁשָּלִָּּם בְׁשַעֲרֵי וְאֹויֵב צַר יָּבֹא כִּי תֵבֵל יֹׁשְבֵי כֹל

.) יד ד פרק (איכה

העולם של התשובה המקדש- בית

באים היו שהחוטאים. כ להם ומתכפר קרבן ומקריבים המקדש לבית באים היו החוטאים כל ההלכה, על-פי

כורחם בעל לפעמים – אני." רוצה שיאמר עד אותו "כופין מקום של הקדושה את ומרגישים רואים וכשהיו

המקדש–. פנימית בתשובה מתעוררים היו " מלקויות ממאה יותר אדם של ליבו בתוך מרדות בבחינת״טובה

. חפצה ובנפש שלם בלב אני רוצה ואומר

לעת יהיה כך. המקדש" בית דרך לעולם משפיע שהקב״ה והטהרה התשובה אור, מרוב לבוא יד עִּם ב זְא ֵוְגָּר

.) יא "ישעיהו בָּם( נֹהֵג קָּטֹן וְנַעַר יַחְדָּו וְעֵגֶלּוכְפִּירּומְרִּיא יִּרְבָּץ עִּםּגְדִּי וְנָּמֵר כֶבֶש למציאות מתכוון הפסוק אם בין

במשל– מדובר אם ובין ממש. שתים על או ארבע על הטרף חיות של הפנימי הרצחני שהרוע הוא הנמשל הרוע

המקדש. לבית שבאים מהחוטאים עובר שהוא. כמו העולם מן עובר הזה

13 העולם של השמחה המקדש- בית

המקדש ובבית בירושלים עצובים להיות אסור

כיו ו השכינה, השראת מקום הוא המקדש שבית ן מקור גם הוא הזה הבית. העולם של השמחה כי אמרו חכמינו

. בעצבות להיות לו אסור כי באבלות לשבת גדול לכהן. ואסור בירושלים עצובים להיות אסור

. עצוב שהיה מי לכל לירושלים מחוץ מיוחד בית מתקינים שהיו ברצינות, לזה התייחסו כך כדי עד ידביק שלא

ב מובא. כך חלילה האחרים, את שלו בעצבות ) מא (פרשה רבתי פסיקתא " הארץ כל משוש נוף הפסוק״יפה על

הששו שהיא עיר יוצאים היו וחשבנותיהם לירושלים חוץ היתה חשבונות של כיפה אף יוחנן. א״ר העולם" כל של ן

העיר". בתוך ושמחים ושותים אוכלים והיו לעיר מחוץ הכיפה אותה תחת לירושלים חוץ ועושים זה" מה כיפה

חשבונות" של. ועצובים טרודים הם עסקיהם חשבונות מחשבי של דרכם. שהרי חשבונות בתוכו שעושים? בית

. שמחים לעיר וחוזרים שלהם החשבונות את בו. מחשבים הזה המיוחד לבית לעיר מחוץ יוצאים היו הם ולכן

השלימה– בגאולה בשמחה העולם כל

שכשי אומרים חכמינו י בית בנה כולו העולם המקדש.) ב מז "תהילים כָּף( תִּקְעּו הָּעַמִּים. כָּל שמחה" יתמלא גם

.) צח "תהילים יְרַנֵנּו( הָּרִּים, יַחַד כָּף יִּמְחֲאּו ה״נהרות ) ישעיה(נה כשהנביא מגלה הוא הימים אחרית את מתאר

." כָּף" יִּמְחֲאּו הַשָּדֶה שגם״עֲצֵי לנו יִּפ וְהַּגְבָּעֹות ְהֶהָּרִּים." רִּנָּה לִּפְנֵיכֶם צְחּו המעמד את בתהילים מתאר המלך דוד

" יָּעַר עֲצֵי כָּל יְרַנְנּו בֹוָאז אֲׁשֶר וְכָּל שָּדַי: יַעֲֹלז הַיָּםּומְֹלאֹו יִּרְעַם הָָּארֶץ וְתָּגֵל הַשָּמַיִּם במילים״יִּשְמְחּו הזה הגדול

. העולם אומות ושמחת העולם.)שמחת צו (תהילים זאת כל: עונשם" את מקבלים מהם שחלק למרות לְפָּנָּיו אֵׁש

.) צז "תהילים הָָּארֶץ( וַתָּחֵל רָּאֲתָּה תֵבֵל בְרָּקָּיו: הֵאִּירּו צָּרָּיו סָּבִּיב תֵלְֵךּותְלַהֵט הצדק את מבינים הם זאת עם

' ה אֶת: עִּבְדּו הָָּארֶץ 'כָּל לה. הָּרִּיעּו בשמחה" הדין את ומקבלים ל בֹאּו ְבְשִּמְחָּה ק.) "תהילים בִּרְנָּנָּה( פָּנָּיו

נבוכדנאצר– העולם בכל השמחה מחריב

. בו רק פגע לא הוא המקדש בית את החריב שנבוכדנאצר שבשעה אומרים חכמינו את שעה באותה מחק הוא

, רָשָע אֹותֹו שֶׁל יָמָיו, כָל יֹוחָנָן רַבִּי "ָאמַר בעולם: האדם בני כל של פניהם מעל החיוך כָל בְפֶׁה שְחֹוק צָא נִּמ ְֹלא

, , שֶׁנֶׁאֱמַר בְרִּיָה רִּנָה", פָצְחּו הָָארֶׁץ כָל שָקְטָה )נָחָה (שם" ע״ב). קמט (שבת שהחריבו ואספסינוס טיטוס גם

) שמו ברומא(קוליסאום ענק אצדיון תמורתו הקימו השני הבית את אדם בני אלפי עשרות משליכים היו שלתוכו

נשרפי שיהיו חיים השמחה החזרת הוא המקדש בית ן בני. י טרף חיות של במלתעותיהם נטרפים או חיים ם

בו. הגרים לכל והחיוך

העולם של השירה - המקדש בית

: שמחה מתוך אלא שורה השכינה אין כי אומרים חכמינו

קַלּות מִּתֹוְך, וְֹלא שְחֹוק מִּתֹוְך, וְֹלא עַצְבּות מִּתֹוְך, וְֹלא עַצְלּות מִּתֹוְך שֹורָהֹלא שְכִּינָה שֶׁאֵין "לְלַמֶׁדְָך

, שֶׁנֶׁאֱמַר מִּצְוָה שֶׁל שִּמְחָה מִּתֹוְךּדְבַר. אֶׁלָא בְטֵלִּים מִּתֹוְךּדְבָרִּים, וְֹלא שִּיחָה מִּתֹוְך, וְֹלא רֹאש

הַמְנַגֵן כְנַגֵן, וְהָיָה מְנַגֵן לִּי קְחּו )וְעַתָה ג ב (מלכים ְוַת ה' יַד עָלָיו הִּי ".) ע״ב ל (שבת

המקדש בבית להציב המלך דוד מתכנן שבגללה הסיבה זאת וארבע עשרים ה אלפים וארבעת משוררים אלף

. המקדש בבית במשמרות שיעבדו מנגנים

' ה בֵית מְלֶׁאכֶׁת עַל לְנַצֵחַ "מֵאֵלֶׁה וְשֹפְטִּים וְשֹטְרִּים וְַארְבָעָהָאלֶׁף עֶׁשְרִּים: אֲלָפִּים שֵשֶׁת וְַארְבַעַת

ד.) כג פרק א, הימים (דברי לְהַלֵל" עָשִּיתִּי אֲשֶׁר 'בַכֵלִּים לה מְהַלְלִּים אֲלָפִּים וְַארְבַעַת שֹעֲרִּים אֲלָפִּים

, התהלים מזמורי בחיבור מסתפק לא המלך,'דוד ה בעבודת הללו הנגינה כלי של מעלתם בגלל מייצר גם הוא

הכינורו את. המקדש בבית משוררים שהיו הלוויים אלפי לארבעת והנבלים ת דוד המלך שעשה אלו בכלים

. המקדש בית בחנוכת שלמה בנו השתמש

חַסְּדֹו, לְעֹולָם 'כִּי לה לְהֹדֹות הַמֶׁלְֶׁך עָשָהּדָוִּיד 'אֲשֶׁר ה שִּיר בִּכְלֵי וְהַלְוִּיִּם עֹמְדִּים מִּשְמְרֹותָם עַל "וְהַכֹהֲנִּים

ו.) ז ב הימים (דברי עֹמְדִּים" יִּשְרָאֵל וְכָל נֶׁגְּדָם מַחְצְרִּים וְהַכֹהֲנִּים בְיָדָם, בְהַלֵלּדָוִּיד

: וַיְהִּי הנגינה" באמצעות לאחדות ישראל עם את להביא הצליח, הוא המקדש בית את המלך שלמה וכשחנך

וְלַמְׁשֹרֲרִּים לַמְחַצְרִּים כְאֶחָּד לה' לְהַלֵלּולְהֹדֹות אֶחָּד קֹול ַלְהַׁשְמִּיע הַכֹהֲנִּים יָּכְלּו וְֹלא ה': בֵית עָּנָּן מָּלֵא."וְהַבַיִּת "

" הָּאֱֹלקִּים בֵית 'אֶת ה כְבֹוד מָּלֵא כִּי הֶעָּנָּן מִּפְנֵי לְׁשָּרֵת לַעֲמֹוד ה.) ב הימים (דברי על- שנוצרה האחדות בשעת רק

. הראשון המקדש בבית השכינה ושרתה אחד שירה קול להרים הצליחו, הם הגדולה והנגינה השירה ידי

, המקדש בבית פעם בכל היה שכך )למדנו תקנ רמז - א יונה שמעוני ובמדרש(ילקוט השראת שמביאה נגינה

. שכינה הקדש. רוח עליו ושרתה השואבה בית לשמחת ונכנס הוה, רגלים מעולי אמתי בן יונה יונה: רבי "אמר

ה'". יַד עָּלָּיו וַתְהִּי הַמְנַּגֵן כְנַּגֵן וְהָּיָּה שנאמר: שמח. לב על אלא שורה השכינה שאין ללמדך

המקדש– בית אהבה רצוף תוכו

הז השירה אהבה, סתם. ולא באהבה היא ישראל לעם השכינה חזרת כי מלמדת את העולם אהבת אלא

פִּיהּו מִּנְׁשִּיקֹות: יִּשָּקֵנִּי השירים" בשיר נכתב. בגללה תחזור כי מובטחים שאנו. אהבה סיני הר במעמד שהייתה

רש״י: שם ומסביר מִּיָּיִּן", דֹדֶיָך טֹובִּים כִּי

שלמ המלך וישקני יתן מי ובאלמנותה. בגלותה בפיה אומרת השיר "זה כמו פיהו מנשיקות ה

עמי נוהג להיותו ושוקקת מתאוה אני אך הכתף, ועל היד גב על שנושקין מקומות שיש לפי מאז.

. וכו' פה אל פה כלה אל כחתן הראשון כמנהג ודבר תורתו להם שנתן שם על שלו דוגמא. ונאמר

עוד להופיע מאתו ומובטחים שעשוע. מכל עליהם ערבים עודם דודים ואותם פנים אל פנים עמהם

מנשיקות ישקני וזהו דברו לקיים פניו ומחלים צפונותיה ומסתר טעמיה סוד להם לבאר עליהם

פיהו."

רש" כתב שלו ובהקדמה י השירים: שיר נוסד איך

, דודה על, מתרפקת בעלה על, משתוקקת חיות אלמנות צרורה אשה, בלשון הקודש "ברוח

, אליו אהבת-נעורים מזכרת ומודה, בצרתה לו, צר דודה. אף פשעה על ונוי נעוריה חסדי ומזכיר

, פעליה וכשרון יופיה עזה– באהבה עימה נקשר בהם, ענה מלבו לא, כי להודיעה שילוחיה ולא

אליה." לשוב עתיד, והוא אישה והוא אשתו היא עוד, כי שילוחין

16 המקדש– בית המלכות מקום

מלך– מקדש מלוכה עיר

. המקדש בבית מקורה ישראל עם של המלכות חזרת גם לנו קבע אלקבץ הלוי שלמה רבי האלוקי המקובל

: המילים" את דודי" פיוט״לכה ב ' ה עבודת מקום רק לא הוא המקדש כי שנבין "כדי מלוכה עיר מלך- מקדש

. מלוכה עיר הוא הזה. המקום ובקרבנות בתפילה למלוך– שרוצה מי שלים ירו. לכן המקדש בבית לשלוט חייב

, ש המקדש עיר וגם המלוכה עיר גם הייתה: בגמרא חכמינו אמרו לכן שונים. דברים שני לא הם " רבי תניא

ע" מח "ברכות חובתו( ידי יצא לא - ירושלים' ב׳בונה דוד בית מלכות אמר שלא כל אומר אליעזר ב.) בנ אין כי ין י

. דוד בית מלכות בלי ירושלים

לשלוט רוצה הרשע המלך כשמנשה, ישראל עם על לרעה הוא ה העולם של המושכות כי מבין. המקדש בבית ן

הוא כן על ו הראשי השפע צינור את בידו מנשה תופס. כך בהיכל צלם מציב! שנה חמישים ישראל עם על שולט

. לרעה הישמעאלים היום שעושים כפי ממש

לטובה מלכות

ג יהיה, וכך לטובה בזה משתמש שלמה היה המקדש בית בימי הימים. באחרית ם

": עַדַאפְסֵיָארֶׁץ יָםּומִּנָהָר עַד מִּיָם: וְיֵרְּדְ יָרֵח בְלִּי עַד שָלֹום וְרֹב צַּדִּיק בְיָמָיו ַיִּפְרַח צִּיִּים יִּכְרְעּו לְפָנָיו

: יְלַחֵכּו עָפָר וְאֹיְבָיו שְבָאּוסְבָא מַלְכֵי יָשִּיבּו מִּנְחָה וְאִּיִּים תַרְשִּיש מַלְכֵי: יַקְרִּיבּו אֶׁשְכָר כָל לֹו וְיִּשְתַחֲוּו

עב.) (תהילים יַעַבְדּוהּו" גֹויִּם כָל מְלָכִּים

.) יט כד פרק "במדבר מֵעִּיר( שָּרִּיד וְהֶאֱבִּיד מִּיַעֲקֹב: וְיֵרְדְ המשיח" מלך על בלעם שאומר זה כמו שליטה לא אבל

א של שליטה אלא דמים, הארץ את שמילא המלך, מנשה של ש". בית המלך שלמה של כמו הבה רצוף תוכו

." ירושלים מבנות אהבה

העולם כל על ששולט מי בידי רק - בית-המקדש

. העולם על ששולט מי בידי הוא שלו החורבן. גם העולם בכל ששולט מי על-ידי רק נבנה המקדש בית לכן כך

אמרו. מלך שהוא לו אמר הוא בית-המקדש את להחריב הולך שטיטוס ראה זכאי בן יוחנן שכשרבן חכמינו ולא

. העולם מלך, אלא מלך סתם

שבנה שלמה היה כך שהחריב נבוכדנאצר היה. וכך העולם מלך –. העולם מלך שראה שהמרכבה אמרו חכמינו

תחת העולם כל את לכבוש הלכה היא כי מצפון באה יחזקאל בית את להחריב שעתיד נבוכדנאצר של רגליו

. כולו העולם על שולט שאינו מי בידי להיחרב יכול לא המקדש. ובית המקדש

" שלו. העולם שכל הכריז הוא המקדש בית את לבנות רצה. כשכורש שני בבית גם היה כך מֶלְֶך כֹרֶׁש כֹהָאמַר

' ה לִּי נָּתַן הָָּארֶץ מַמְלְכֹות כֹל פָּרַס ֱא: בִּיהּודָּה אֲׁשֶר בִּירּוׁשָּלִַּם בַיִּת לֹו לִּבְנֹות עָּלַי פָּקַד וְהּוא הַשָּמָּיִּם ֹלהֵי בָּכֶם מִּי

בִּירּוׁשָּלִָּּם." אֲׁשֶר הָּאֱֹלהִּים הּוא יִּשְרָּאֵל 'אֱֹלהֵי ה בֵית אֶת וְיִּבֶן בִּיהּודָּה אֲׁשֶר לִּירּוׁשָּלִַּם וְיַעַל עִּמֹו אֱֹלהָּיו יְהִּי עַמֹו מִּכָּל

. שבע חסר מדינות ועשרים מאה על. רק העולם כל על מלך לא הוא באמת שכורש אומרת הגמרא הבניין לכן

בית את לבנות יכול היה מדינות עשרים-ושבע מאה על שמלך אחשוורוש. רק מעמד החזיק לא שלו המקדש

. כן עשה לא, והוא ממש. והצליח השני הבית את בנה העולם- כל על שלט שגם שלו הבן זכאי בן יוחנן רבן ידע

בית זה."הלבנון יפול באדיר. והלבנון מקומי" צבא שר על-ידי ייחרב לא השני שבית-המקדש והוא המקדש

כולו. העולם כל על ששולט מי בידי וייפול ייחרב

18 ה מקום המקדש– בית חינוך

מִּפִּיהּו יְבַקְשּו וְתֹורָה דַעַת יִּשְמְרּו כֹהֵן שִּפְתֵי כִּי

. הגדולים והכהנים הרגילים הכהנים של תפקידם עם הדוק בקשר קשור המקדש בית של התפקיד

, המקדש בבית לעבוד היה הכהנים תפקיד והוא. בשנה יומיים או יום רק מתקיים שהיתה בשבוע

. משמרות מעשרים-וארבע כאחת עולה משמרתם שבו" ביום רק עובדים הכהנים היו זה בשבוע בית

עול שלהם אב". ישראל וילדי ישראל בני בחינוך עוסק הכהן היה השנה. בשאר המקדש בבית לעבוד ה

ט:) לג פרק הכהנים(דברים על התורה אמרה כך שהרי

אִּמְרָתֶָׁךּובְרִּיתְָך שָמְרּו כִּי יָדָע בָנָוֹלא וְאֶׁת הִּכִּיר אֶׁחָיוֹלא וְאֶׁת רְאִּיתִּיו לְָאבִּיוּולְאִּמֹוֹלא "הָאֹמֵר

יִּנְצֹר." מִּזְבְחֶָׁך עַל וְכָלִּיל בְאַפֶָׁך קְטֹורָה יָשִּימּו לְיִּשְרָאֵל וְתֹורָתְָך לְיַעֲקֹב מִּשְפָטֶׁיָך: יֹורּו ּו

. לישראל וללמדה תורה. ללמוד החינוך הוא הראשון תפקידם ו:) מלאכי(ב הנביא עליהם שאומר כמו

" הֵשִּיב וְרַבִּים אִּתִּי הָלְַך בְשָלֹוםּובְמִּישֹור בִּשְפָתָיו נִּמְצָא וְעַוְלָהֹלא בְפִּיהּו הָיְתָה אֱמֶׁת תֹורַת

." הּוא ’צְבָאֹות ה מַלְאְַך כִּי מִּפִּיהּו יְבַקְשּו וְתֹורָה דַעַת יִּשְמְרּו כֹהֵן שִּפְתֵי: כִּי מֵעָֹון

המקדש בבית הכהנים תפקיד

. לזה זה קשורים הללו התפקידים, ושני המקדש בבית העבודה הוא הכהנים של השני התפקיד כי

היה ישראל עם של החינוך עיקר המקדש. בבית היה הכהנים אחיו שאר על ממונה שהיה הגדול הכהן

. ישראל חינוך על העליון הממונה עם של הרוחני המעמד על וגם המקדש בית עבודת על ממונה

ישראל. בני את ומלמדה רבנו ממשה תורה, לומד הכהן אהרון עושה היה. כך ישראל עשה כך

החשוב בתפקיד ופגעו דתם על ישראל את להעביר ניסו שהיוונים בזמן גדול כהן יוחנן בן מתתיהו

ומקדם. מאז תפקידם את הכהנים מילאו. וכך גדול ככהן שלו ביותר

הרוחני– המצב הגדולים הכהנים אחריות

אם ח" יש. מהכהנים היא התביעה ישראל- בעם בחינוך כשלון ו מספרת( הגמרא יא מכות ) ע״א כי

יתפללו שלא כדי שלהם המקלט בערי וכסות מחיה בשגגה לרוצחים מספקות היו כהנים של אימותיהן

. שימותו בניהן על? תפילתם תתקבל יתפללו- הרוצחים אם וכי מקשה והגמרא כתוב" והלא קללת

לא חנם תבא"?

. בחינם לא שהיא כיוון הכהנים על לבא עלולה שהקללה הגמרא מתרצת אחריות הגדולים לכהנים יש

. ישראל בעם בשגגה רוצחים שיש כך על, ביקשו ולא דורם- על רחמים לבקש להן היה שביקשו או

ות פרסא שלוש בריחוק אריה על-ידי שנטרף אחד אדם על סיפור מביאה. הגמרא מספיק ביקשו ולא

, הנביא שאליהו כך כדי עד לוי בן יהושע רבי כך על. נענש לוי בן 'יהושע ר של ממקומו רגיל שהיה

, יום כל אליו להגלות אותו של חייו על התפלל שלא בגלל וזאת ימים שלושה מדרשו לבית בא לא

שנטרף. האיש

ישראל בכל שמסתובבים גדולים כהנים

, הכהנים האחים שני כמו שנחשב הרמתי שמואל של מעשהו את נבין מכאן ממקום מסתובב שהיה

כז). א תורה(שמואל להפיץ למקום שמו" בקוראי ושמואל בכהניו ואהרן עליו״משה נאמר זה על,

.) שם ורש״י כה שניהם(ר״ה כנגד שקול שהיה הגמרא והסבירה ועונה באוהלו שמואל יושב היה

לאוה בא 'היה ה דורש שכל משה כמו העם לשאלות, לו תורה ללמד לעיר מעיר מסתובב היה וגם

, וחיים תורה להרבות ישראל במחנה מסתובב שהיה הכהן אהרן עושה שהיה כדרך ולהפיצה וכדרכו

אביו. אלקנה של

גמלא בן יהושע - הגדול הכהן

, גמלא בן יהושע הכהן- אהרן של ממשיכו עם היה כן תורה מרבה היה הוא וגם גדול כהן שהיה

בישראל:

: רב אמר יהודה רב "אמר נשתכח הוא שאלמלא שמו גמלא בן ויהושע לטוב האיש אותו זכור ברם

. תורה מלמדו אב- לו שיש מי שבתחלה מישראל תורה. תורה למד היה לא אב- לו שאין מי מאי

' אותם דרוש׳ולמדתם. בירושלים תינוקות מלמדי מושיבין שיהו. התקינו אתם ולמדתם - מאי

מ דרוש׳כי ' תורה תצא ציון. ומלמדו מעלו היה אב- לו שיש מי ועדיין אב- לו שאין מי היה לא

י" כבן ט״ז כבן אותן ומכניסין ופלך פלך בכל מושיבין שיהו. התקינו ולמד עולה רבו שהיה ומי ז

. ויצא בו מבעיט עליו- כועס בכל תינוקות מלמדי מושיבין שיהו ותיקן גמלא בן יהושע שבא עד

ו מדינה שבע." כבן שש כבן אותן ומכניסין ועיר עיר ובכל מדינה

דו למדים היו למה להסביר שם תוספות וכתבו ו אומר: הפסוק כי והסבירו בירושלים קא

" תורה- תצא מציון כי יותר לבו מכוון היה בעבודה עוסקים וכהנים גדולה קדושה רואה שהיה לפי

: 'בספרי כדדרשי תורה וללמוד שמים ליראת למען ' וגו תלמד - לידי שמביא שני מעשר גדול

עוסקים שכולם רואה והיה שלו שני מעשר שיאכל ליראה עד בירושלים עומד שהיה לפי תלמוד

.) ב עמוד כא "ב״ב בתורה( ועוסק שמים ליראת מכוון הוא גם, היה ובעבודה שמים במלאכת

החת" אמר 'זה תוס פירוש על-פי גם מביא היה בירושלים שהלימוד ס, גדולה שמים יראת למלמדים

" 'צבאות ה "כמלאך הכהנים- להיות שצריכים כמו ושלמים יראים הם וכשהמלמדים - התלמידים גם

מסיני. כנתינתה בשמחה תורה למדים

המקדש– בית העולם חינוך מקום

לב לעתיד ו מאון הצ י )על (ח זכריה הנביא אותנו מלמד. כך כולו העולם של החינוך בית המקדש בית יהיה א

. ה' דבר את לשמוע העולם בכל שיהיה הגדול: וְהָּלְכּו רַבֹות עָּרִּים וְיֹׁשְבֵי עַמִּים יָּבֹאּו אֲׁשֶר עֹד 'צְבָּאֹות ה "כֹהָאמַר

." אֵלְכָּהּגַםָאנִּי 'צְבָּאֹות ה אֶת יְדֹוָּדּולְבַקֵׁש פְנֵי אֶת לְחַלֹות הָּלֹוְך נֵלְכָּה לֵאמֹר אֶלַאחַת יוׁשְבֵיַאחַת

. בירושלים שהוא יודעים,'ולא ה את מבקשים הם בתחילה שורה״ּובָּאּו השכינה איפה מזהים הם כך אחר אבל

ה' פְנֵי אֶת בִּירּוׁשָּלִָּּםּולְחַלֹות 'צְבָּאֹות ה אֶת לְבַקֵׁש עֲצּומִּים וְגֹויִּם רַבִּים עַמִּים." להגיע שהדרך מבינים הם ומיד

עוב בירושלים לאלוקים עֲשָּרָּה יַחֲזִּיקּו אֲׁשֶר הָּהֵמָּה בַיָּמִּים 'צְבָּאֹות ה. כֹהָאמַר ישראל" עם. דרך בניו דרך רת

עִּמָּכֶם." אֱֹלהִּים כִּיׁשָּמַעְנּו עִּמָּכֶם נֵלְכָּה לֵאמֹר יְהּודִּי אִּיׁש בִּכְנַף וְהֶחֱזִּיקּו הַּגֹויִּם לְׁשֹנֹות מִּכֹל אֲנָּׁשִּים

11 הסתתרות המקדש

העין מן הסמוי בדבר אלה שרויה הברכה אין

. גדולתו ידועה ולא המקדש בית מוסתר הללו הדברים כל בגלל כי" אמרו חכמינו בדבר אלה שרויה הברכה אין

העין" מן הסמוי וכי. ו. ביותר העין מן הסמוי, הוא ביותר המבורך המקום הוא המקדש שבית ון נאמר לא לכן

. המקדש" מקום איפה לאברהם ֹוַי אֲׁשֶר יְחִּידְָך אֶת בִּנְָך אֶת נָּא קַח אמֶר הַמֹרִּיָּה אֶרֶץ אֶל לְָך וְלְֶך יִּצְחָּק אֶת ָָּאהַבְת

" אֵלֶיָך אֹמַר אֲׁשֶר הֶהָּרִּים עַלַאחַד לְעֹלָּה וְהַעֲלֵהּוׁשָּם ב) כב, (בראשית, למקום מגיע. כשהוא ויצחק הוא רק

. רואים לא ואליעזר, ישמעאל המקום את רואים הדורות לאורך. מבני-אדם הזה המקום נעלם או למה נע

. אבינו מיעקב לומדים אנו. וכך חשיבותו

יָדָעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא – יעקב בימי

כש לה שרוצה אחיו מעשיו בורח יעקב ו לכיוו מבאר-שבע יוצא הוא רגו, חרן ן לקיים מתכוון גם הוא זו ובהזדמנות

. משפחה" ולהקים הוריו צוואת את לָּבָּן מִּבְנֹות אִּשָּה מִּשָּם לְָך וְקַח אִּמֶָך אֲבִּי בְתּואֵל בֵיתָּה אֲרָּם פַדֶנָּה לְֵך קּום

." אִּמֶָך אֲחִּי יעקב של הליכתו מסלול. ה״מקו נעקד אביו שבו המקום ירושלים דרך לעבור יכול " ם אלוקים שבו

. מכולם" הגדולה השבועה את לאברהם לסבו נשבע וְכַחֹול הַשָּמַיִּם כְכֹוכְבֵי זַרְעֲָך אֶת וְהַרְבָּהַארְבֶה אֲבָּרֶכְָך בָּרְֵך

בְקֹלִּי". אֲׁשֶרׁשָּמַעְתָּ עֵקֶב הָָּארֶץ כֹלּגֹויֵי בְזַרְעֲָך: וְהִּתְבָּרֲכּו אֹיְבָּיו אֵתׁשַעַר זַרְעֲָך וְיִּרַׁש הַיָּם שְפַת עַל אֲׁשֶר

. ידע לא שהוא עצמו על מעיד.)הוא צא שם(חולין עוצר לא יעקב זאת כל למרות שהעוצמה הבין לא שהוא

. רוחנית עוצמה הזמן כל."יש יָּדָּעְתִּי וְָאנֹכִּיֹלא הַזֶה 'בַמָּקֹום ה יֵׁש. ָאכֵן הזמן" כל ממשיכה המקום של הרוחנית

. שכינה השראת הזה." 'במקום הזמן״ה כל יש

יָדָעְתִּי– וְָאנֹכִּיֹלא ראשון הבית עד

בית את לבנות שנה שמונים מאות ארבע ישראל לעם לוקח יהושע בימי הארץ כיבוש אחרי שגם הוא המעניין

. שילה. משכן השופטים. תקופת חשובים ולאומיים רוחנית תהליכים של שנה שמונים מאות. ארבע המקדש

. שבי חורבן. ה' בית על דוד. תפילות היבוסי ארוונה. גורן דוד בימי. מגפה בגבעה. פלגש הארון ית לבית הכנות

. הבית נבנה שלמה שבימי עד. ועוד לירושלים הארון. העלאת המקדש

. המקדש בית איפה סיפרה לא התורה שגם היא האמת הַמָּקֹום המקדש״וְהָּיָּה בית נקרא כולה התורה בכל

." לְׁשַכֵןׁשְמֹוׁשָּם בֹו אֱֹלהֵיכֶם יְדֹוָּד יִּבְחַר אֲׁשֶר ) רבים במקומות וכהנה יא יב, (דברים גם באה הזאת ההשתהות

. ישראל עם להצלת חשוב הזה המקום כמה ידעו שלא בגלל כן נעצרת המגיפה איך רואים שהם אחרי רק

השמים. . שער החיים שורש הוא הזה שהמקום מבינים. הם הזה במקום יָּדָּעְתִּי." עצמו״וְָאנֹכִּיֹלא על חוזר שוב

יָדָעְתִּי– וְָאנֹכִּיֹלא השני הבית עד

. אותו מעריכים מספיק. לא המקדש בית את בבנותם משתהים השני הבית עולי גם בוכים.) יג ג יסודו(עזרא ב

. בבנייתו משתהים מכירים לא.) והלאה י ד דש(זכריה המק בית את.)מבזים הספר סוף עד ו א ערכו(מלאכי ב

חָּרֵב? הַזֶה וְהַבַיִּת סְפּונִּים בְבָּתֵיכֶם לָּׁשֶבֶת אַתֶם לָּכֶם.)הַעֵת ב" הברכה(חגי יסוד הוא הזה שהבית מבינים לא "

' ה נְאֻם זְרֻבָּבֶל חֲזַק.)וְעַתָּה א" (חגי כָּל וַחֲזַק הַּגָּדֹול הַכֹהֵן יְהֹוצָּדָּק בֶן יְהֹוׁשֻעַ וַחֲזַק ' ה נְאֻם הָָּארֶץ עַם אֲנִּי כִּי וַעֲשּו

די. בלי עד ברכה לכם ותבוא הבית את בנו 'צְבָּאֹות". ה נְאֻם אִּתְכֶם

יָדָעְתִּי– וְָאנֹכִּיֹלא בימינו

.) צא אבותינו(חולין בו שהתפללו מקום הוא המקדש בית כי שיודעים מצוות שומרי אנשים יש בימינו גם יודעים

בני את לדרוש מתאמצים לא הם. אבל מקדש בתי שני בו שהיו. חורבנו על. לבכות עליו. להתפלל י נו לא הם

שבבני מבינים י. אותו מזניחים. הם עצומה ברכה ישראל לעם תבוא נו שבזה וחושבים מעט מקדש בתי מטפחים

שבבני יודעים לא. הם הרוחנית חובתם ידי יוצאים הם י ישועה ישראל לעם תבוא והרוחני המעשי נו בכל גדולה

הזה. במקום מתעצמים שלהם התפילות מושאי. כל הגשמיים וגם הרוחניים. גם התחומים

מקדש! בית רוצים

, הגדול ערכו את להבין לדעת בו ומעמיקים המקדש בית של ערכו על לומדים אנו לב מכל עליו להתפלל ולדעת

אֶת עֲבָּדֶיָך רָּצּו: כִּי מֹועֵד בָּא כִּי לְחֶנְנָּּה עֵת כִּי צִּיֹון תְרַחֵם תָּקּום. אַתָּה בנו" שיתקיים רצון. ויהי ונפש וְאֶת ָּאֲבָּנֶיה

ואמן. ."אמן כְבֹודֶָך אֶת הָָּארֶץ מַלְכֵי 'וְכָּל ה אֶתׁשֵם גֹויִּם: וְיִּירְאּו יְחֹנֵנּו עֲפָּרָּּה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות